(0:00) לפני כמה שנים, ב-2018, קפץ לי בפיד איזשהו בחור שמספר על הגירושים הקשים להורים שלו ועל הנזקים שזה גרם.

(0:21) ואני התחלתי לעקוב אחרי הילד הזה, הבחור הזה, שהקים איזשהו ארגון שהתחיל…

(0:27) לעזור לילדים שהורים שלהם התגרשו, כי תמיד אנחנו מדברים על הילדים אבל כאילו טובת הילדים קיימת אבל התחילו אותו מלחמות והילדים נפגעים ולא היה מי שיעזור להם.

(0:42) מאחורי הקלעים אני גיליתי שלפוסט הזה טויגה אישה אחת, נפלאה שלקחה את הבחור הזה יד ביד ויצרה איתו איזה פרויקט מדהים שבאמת עוזר לילדים שהורים שלהם התגרשו.

(1:01) והאותה אישה נפלאה שנמצאת פה איתי, זאת סיגל קפלן, שהיא מרצה באסיונר הקיבוציים ובגורם מגבים והיא מומחית למשפחות בפרק ב’ ומלווה זוגות בפרק ב’.

(1:15) עם הילדים ועם הזוגיות וממש איך לבנות את הקשר הכל כך מורכב הזה של שתי משפחות שיש להם ילדים ורוצות להפוך לאחת.

(1:29) אז שלום סיגל.

(1:30) היי.

(1:31) ותודה שאת כאן.

(1:33) איזה כיף איך שהצגת אותי.

(1:36) אני יכול להגיד כי אמרתי את זה קודם, בתחום הזה.

(1:41) שהוא באמת דיני נפשות, מבחינתי כל מי שככה עושה ועוזר, ויש הרבה אנשים כאלה שעושים בשקט בשקט, ולא נאבקים, ולא דוחפים אותם קדימה, ופשוט עושים, והאנשים האלה מבחינתי צריכים את הבמה הכי גדולה, כי ככה באמת מצילים חיים, אז את אני יודע שאת כזאת, כי אני עוקב ורואה, ואני אשמח שאת תספרי על העשייה שלך, ומה את עושה, ולמה בכלל הגעת לתחום הכל כך הזה.

(2:11) אוקיי, אני אתחיל רגע מניל, הבחור שדיברת עליו.

(2:18) המיזם לא המשיך הלאה, אוקיי?

(2:20) הוא היה כמה שנים, באמת עשינו כמה דברים, כמו שראית, עשינו את הסרטים האלה, העלינו מודעות.

(2:27) אבל אני רוצה להגיד משהו בכלל על התופעה הזאת של ילדים להורים גרושים, שפתאום אומרים, לא מתאים לנו.

(2:34) אתם רוצים להתגרש?

(2:36) שימו אותנו בצד, אל תכניסו אותנו לאמצע.

(2:40) ואני רואה את זה שוב ושוב אצל ילדים להורים גרושים, שפתאום יש להם יותר אומץ, הם יותר יוצאים.

(2:48) אתה יודע שבאחד הקורסים שלי, אני מלמדת הרי גם גרושים וגם פרק ב’, סטודנטית אחת שהיא מבוגרת, אמרה…

(2:59) תמיד יש אנשים הרגילים, אתה מדבר על גרושים, אתה מלמד גרושים, תמיד יש אנשים שעברו את זה, אין מישהו שאין לו במשפחה, תמיד הכינותי מראש גרושים באיזשהו מקום.

(3:11) והיא אומרת, ההורים שלי התגרשו בשנות ה-60, בסוף שנות ה-60.

(3:14) וואו.

(3:15) כן, בהחלט ותיקה.

(3:17) תקופה קשה.

(3:18) והיא אומרת, בתקופה הזאת, להתגרש זה בושה, וההורים של הבנות בכיתה אמרו, אל תשחקו את הכהורים של הגרושים.

(3:28) וואו.

(3:28) זה היה ממש, זה היה תיוג.

(3:33) זאת אומרת, אז זה לא רק שההורים שלך התגרשו ואתה גם סובל מהמצב הזה, אתה גם נמצא בתוך חוויה שאסור שהסביבה תדע כי אתה מתויג.

(3:44) והיום אנשים יוצאים החוצה, ילדים יוצאים החוצה, ולאורך כל הזמן, אני גם כותבת בוויינט הרבה שנים, ולאורך כל הזמן…

(3:52) בכתבות גם שאני רואה, שעשיתי, אני רואה ילדים למשל, שילד שהמציא אפליקציה לתקשורת בין הורים גרושים, ילדה שעושה סטנד-אפ על הגירושים של ההורים שלה, ילד שכתב שיר, כאילו בחור צעיר שכתב שיר, וניל שהרים את זה, ועכשיו…

(4:18) בנוסף לניל, לפני שנה וחצי, פנתה אליי בחורה, היא הייתה אז בת 16, מיה אשקלון, וגם כן ניל הפנה אותה אליי, והיא נמצאת בליד.

(4:31) אתה יודע מה זה ליד?

(4:32) ליד זה ארגון בינלאומי שהוא מאתר כל מיני ילדים שהם מנהיגים כאלה, עם יכולות מנהיגותיות, והארגון הזה בעצם לוקח אותם ונותן להם ככה, ממנף אותם, ממנף את התכונות האלה.

(4:44) זה יופי.

(4:44) מדהים.

(4:45) אוקיי.

(4:46) ונתנו לה כאילו להרים איזשהו פרויקט, והיא חשבה בתחלה מה לעשות, מה לעשות, ואז כאילו התחילו, מישהי שם שאלה אותה, תספרי לי רגע על עצמך, והיא אומרת, ההורים שלי דרשו כשהייתי בת 12, אני אומרת, אולי תעשי משהו על זה, אז היא אמרה, לא, לא, לא, בזה אני לא נוגעת.

(5:00) ואז היא הלכה וחשבה על זה, מסתבר שעד אותו רגע שהאי הציע לה, שתי חברות שלה בכיתה ידעו שההורים שלה גרושים.

(5:10) היא לא סיפרה, היא לא סיפרה, היא הייתה בת 16.

(5:13) וואו, כמה זמנים כבר היו גרושים?

(5:16) ארבע שנים.

(5:17) ארבע שנים והיא לא סיפרה?

(5:18) היא שתיים, שלוש חברות וזהו.

(5:22) וואו.

(5:22) וכאילו זה היה מין משהו להירתע ממנו, ואז לאט לאט היא התחילה להיכנס לזה ואמרה וואלה, חשבה מה אני צריכה, אתה יודע, אתה מתחבר לזה באופן אישי.

(5:34) ובאמת הפרויקט הזה, מה שיצא מזה, אני נכנסתי לשם כמדריכה מקצועית, היא לקחה קבוצה של, היא בעצם נכנסה לתוך פרויקט מחויבות אישית, בתוך בית ספר, עירייה עזרה לה, והפרויקט הזה זה בעצם בני נוער שהורים שלהם עברו גירושים, גם באים מבתים גירושים, חונכים ילדים בגילי יסודי, שהם…

(5:58) הם באים מבתים גושים, ועשינו פיילוט.

(6:01) איזה יופי.

(6:02) ועכשיו…

(6:03) כמו אח גיא הבוגר כזה.

(6:06) כן, בדיוק.

(6:06) איזה יופי.

(6:07) אז עכשיו נכנסנו באמת תחת המטריה של אח בוגר, אחות בוגרת ישראל.

(6:11) עכשיו, המיזם שלה זכה במקום ראשון מתוך 300 מיזמים.

(6:17) מדהים.

(6:18) והיא בחורה מדהימה.

(6:20) קוראים לה שני בר.

(6:21) שני בר הנופל.

(6:22) היום היא כבר במכינה.

(6:23) היום היא במכינה קדם צבאית.

(6:26) כל הכבוד לה, איזה יופי, כל הכבוד לבחורה הזאת.

(6:30) והיום, הנה, זו הייתה הפגישה שהייתי אמורה, את רואה היום.

(6:34) היא מדהימה, היא באמת.

(6:36) אז נורא מרגש אותי לראות ילדים שבעצם אומרים, אנחנו נעשה תיקון לדבר הזה.

(6:41) את יודעת שאני רואה פה הורים, שההורים שלהם התגרשו, שאומרים, אני אעשה תיקון כזה?

(6:47) אנחנו נתגרש בטוב, אנחנו לא נעשה לילדים שלנו מה שההורים שלנו עשו לנו?

(6:52) כן.

(6:52) זה מדהים, התובנה, איך הדור התחלף, איך הרבה פעמים עדיין אנשים נאבקים, כאילו אנחנו עדיין במלחמות ראש בראש, ולהתגרש זה מלחמה, ובוא נלך עם העורכי דין, ונקרא אחד את השני.

(7:03) כן.

(7:04) אבל אתם גם רואים בשטח, ההורים שהתגרשו בטוב, ההורים שלהם טוב להם.

(7:09) נכון.

(7:09) ההורים שהתגרשו ברערה להם.

(7:10) עכשיו את זה אני אגיד לך.

(7:11) תהיה מזה.

(7:12) אני רואה לאורך כל הדרך, וגם רואים את זה הרבה פעמים גם…

(7:18) מחקרי, ילדים שהורים שלהם התגרשו והצליחו לשמור על יחסים ידידותיים ועברו את המשבר וראו ששני ההורים שלהם בעצם בטוב והם בסדר גמור, אין להם את השאיפה הזאת שהורים יחזרו להיות ביחד.

(7:33) זהו, זה ירד כבר.

(7:36) זאת אומרת, השאיפה הזאת היא כבר לא משהו שמנחה אותם כי…

(7:41) רגע, רגע, רגע, זה הנה רגע, אני פה ככה, זה סקופ.

(7:46) את אומרת שכאשר ההורים מתגרשים בטוב, המחשבה הזאת שתמיד הילדים רוצים שההורים יחזרו להיות, היא לא.

(7:57) רק כשהם מתגרשים ברע, אז הילדים רוצים שהם יחזרו.

(8:01) שוב, יכול להיות שיהיה מצב, זה תלוי כמובן בטמפרמנט של הילד וכמה הילד בעצם, לא יודעת, סובל, אבל הרי מה משפיע על ילדים?

(8:11) משפיע עליהם הקונפליקט ההורי ואיכות הקשר שלהם עם ההורים, אוקיי?

(8:16) וכשהורים מצליחים לשמור על קשר טוב עם הילדים, רואים את ההורים, ורואים גם את ההורים מאושרים, והם טוב להם, והחיים שלהם באמת נכנסו לאיזשהו מסלול שבו יש להם קשר עם שני ההורים, עברנו את המשבר, השאיפה הזאת שההורים יחזרו להיות ביחד היא לגמרי…

(8:40) מתחילה לרדת.

(8:42) מהמם.

(8:44) ועכשיו, אתה אומר, זה כאילו קסימורון, כי אז אתה אומר בעצם, הרובים שלהם התגרשו ברעז, למה הם רוצים שהרובים שלהם יחזרו להיות ביחד?

(8:50) הרבה פעמים דווקא העניין, בוא נסייג מצבים שבהם ילדים מייחלים לגירושים של הרובים שלהם, אוקיי?

(8:57) ויש מצבים שבהם ילדים נמצאים בטווח האש, וכל נהיה מעל הראש שלהם, ועכשיו בשביל השקט די, לא רוצה לבחור יותר, שיחזרו ביחד.

(9:07) זה יכול להיות מצב כזה, אוקיי?

(9:10) זאת אומרת, אני מעדיף שהם יהיו ביחד, ולא יהיו את המלחמות האלה, אבל יהיה מתח בבית כמובן.

(9:16) שילד נקרא או מפוצל בין שני הורים, אם הם היו ביחד, לא היה לי את כל הבלאגן הזה, אוקיי?

(9:21) עכשיו, זה לא לוגי, זה מתוך מקום של אני רוצה שקט.

(9:26) וכל זמן שהם בקונפליקט, התגרשתם, אתם ממשיכים עם הקונפליקט.

(9:30) אני רוצה שהם יחזרו להיות ביחד.

(9:33) יש איזה עוד הרבה דברים, הרבה נתונים, הרבה פרמטרים, למשל כמה מרחק אתה מהגירושים, כי לפעמים, אתה יודע, יש, צריך קצת…

(9:43) שהזמן עושה את שלו.

(9:44) שהזמן יעשה את שלו.

(9:46) אבל אני יכולה באמת להגיד שכשנכנסים לפרק ב’, ההסתגלות לפרק ב’ היא יותר קשה מאשר ההסתגלות לגירושים.

(9:59) תסבירי את זה, מה הכוונה?

(10:01) אוקיי.

(10:02) כשזוג מתאהב אחד בשני, זה פרפרים, זה ניצוצות, זה כיף, או כסיתות סין בשמיים, אנחנו מאוהבים.

(10:11) הרבה פעמים זה בא גם אחרי הרבה זמן שלא היינו מאוהבים, או מערכת יחסים מאוד לא טובה, ופתאום יש התאהבות, וזה נורא כיף להיות מאוהב.

(10:21) וילדים, קודם כל, הם לא מכירים את ההורים שלהם, הם אוהבים, הם מכירים את ההורים שלהם.

(10:25) הולכים ביחד, אל תדברו איתי על התאהבות, אל תדברו איתי על מין אפילו, לא רוצה לדמיין את ההורים שלי.

(10:30) אוי ואבוי, נשמע אותה.

(10:32) אז ילדים רואים את ההורים שלהם מאוהבים, זה כבר מביל.

(10:35) הדבר השני, כשנכנסים לתוך פרק ב’, ההורים, הילדים יוצאים ב-180 מעלות מההורים שלהם, משום שכשהם סיימו, כשהם עברו את הגירושים, אז הגירושים בעצם ההורים באו ומה הם אמרו להם?

(10:52) אנחנו מתגרשים, אבל אנחנו תמיד הורים שלך, ותמיד זה, ואנחנו תמיד נהיה איזה, ואז פתאום יש, הדברים לא קורים כמו שאמרו להם, והדברים מתחילים להשתבש, או גם אם הדברים קורים כמו שהם אמרו, הם עוברים שם איזשהו משבר, זאת אומרת, לא משנה כמה אנחנו ננסה לייפות להם, כמה הכל יהיה בסדר, וכמה ייסורי המצפון שלנו ינחו אותנו להוריד להם את ה…

(11:17) להוריד לנו את החשש שהם יסבלו.

(11:20) זה משבר, ואז אתה צריך להתחיל להתרגל לעבור מבית לבית, ופתאום החיים שלך משתנים, ופתאום כל פעם שאתה נפרד מהורה אחד, אתה הולך להורה השני, ואתה הולך להורה השני, אתה נפרד ממנו כדי לראות את ההורה השני, והחגים, והכל בפיצול, והכל זה, ואם יש שם קונפליקט בכלל זה עושה בלגן.

(11:39) וכשהם נכנסים לפרק ב’, ופתאום נכנסת דמות חדשה, הם כבר מבינים.

(11:45) שהדבר הזה הולך גם להשפיע עליהם, הם רק לא יודעים איך וזו השאלה והרבה פעמים אנחנו יודעים שילדים כשהם מרגישים שמשהו עובר עליהם, משהו לא טוב, הם במיוחד ילדים קטנים אבל ילדים בדרך כלל מתנהגים את הרגשות שלהם ולא מדברים אותם, לא טוב להם, לא רוצה שהיא תבוא מתעלם ממנה, מתעלמים ממנה, אוף, אני לא זה, או אבא, אני רוצה להיות רק איתך, או כל מיני דברים כאלה, כי פתאום מבינים שנכנסת פה דמות חדשה, והיא נכנסת, בהתחלה זה נורא כיף, והשלב הראשון, יש שלבים בבנייה של משפחה משולבת, השלב הראשון הוא פנטזיה.

(12:29) הפנטזיה זה שלב שבו אנחנו מאוהבים אחד בשני, ואנחנו נורא אוהבים באיזה מיד מקסימל, איך אני זה ואי.

(12:38) היא כזאת מקסימה עם הילדים שלי והילדים שלי אוהבים אותה.

(12:42) עכשיו, ילדים בדרך כלל נורא מתלהבים מדמויות חדשות, אבל הם לא מבינים דבר אחד שהם פה להישאר.

(12:51) ואז, ברגע שאני רואה שבעצם הדמות הזאת היא גם נשארת פה, אז פתאום זה מתחיל להתחלף, מתחילות לעלות החששות וגם פתאום נכנסת מישהי או מישהו.

(13:03) והוא נכנס לתוך מערכת יחסים, אבל זו מערכת יחסים שמתחילה עם משפחה.

(13:08) ואין לי אנלוגיה לדבר כזה.

(13:11) אף אחד לא בא לתוך מערכת יחסים.

(13:12) אין את הסדרות של דיסני.

(13:15) מה, היה לנו בריידי בנץ’?

(13:17) ודיסני היה את השלגייה והיפיפייה הנרדמת וכל האימהות המכשפות שהאימא החורגת, שזה דמוי אחד, אבל היא לא כמו האימא הזאת.

(13:28) אבל אין לי מודל אחר, ואז בעצם אני מבין נכון, ברגע שמגיע הבן זוג, אז בעצם מתחיל ההבנה שההורים שלי התגרשו, וההשלכות של זה.

(13:37) לא רק ההורים שלי התגרשו, יש כאן עוד דבר, זה עוד, another break in the world, זאת אומרת, עכשיו נכנסת דמות חדשה, בכלל מתרחק החלום הזה שההורים שלי יחזרו להיות ביחד, בכלל עוד יותר אנחנו מטביעים את המשפחה הגרעינית שלנו.

(13:56) ועכשיו נכנסת עוד דמות חדשה ואני רואה איך אבא שלי מסתכל עליה, הוא מתלהב ממנה וזה מבהיל אותי.

(14:04) ואתה יודע, פתאום, אז איך זה הולך להשפיע עליי?

(14:08) אני לא יודעת איך זה הולך להשפיע עליי.

(14:10) רגע, היא הולכת עכשיו להיות פה, היא הולכת לגור פה?

(14:12) מה, היא תהיה אמא שלי?

(14:14) מה, היא תגיד לי מה לעשות?

(14:16) ועכשיו אם היא באה עם ילדים…

(14:17) היא תהיה אמא שלי, איזה משפט.

(14:19) ואחד.

(14:20) נכון, והיא באה עם ילדים, אז מה, אז הילדים האלה עכשיו מה, הם יהיו אחים שלי ואבא שלי אוהב אותם, ועכשיו מה יהיה כשאני אלך, אז הוא יישאר איתם, ואז פתאום יש כל מיני שאלות, ורגע, ומה עם אמא שלי?

(14:37) קודם כל אני לא רואה אותה, או עכשיו יהיו לי שתי אמהות, או איך זה עובד הדבר הזה?

(14:42) אמא שלי מרשה בכלל?

(14:44) אמא שלי אולי תיפגע מזה.

(14:47) ואז אני נכנסת גם לקונפליקט, נאמנות וכל השאלות האלה, הבלה בלה בלה הזה שנמצא בתוך הראש, זה שאלות שהרבה פעמים באות לידי ביטוי בהתנהגות ולא בדיבור.

(14:59) ואנחנו רואים את זה בהתנהגות שהיא מאוד כועסת או מאוד נמנעת או מאוד הודפת.

(15:07) ואז מה שקורה כשאנחנו לא מבינים מה קורה ולמה אף אחת לא נהנית להיכנס לבית שיש שם ילד גם בן חמש שלא מסתכל לה בעיניים או עוד יותר ילד בתחילת גיל ההתבגרות או ילדה בגיל ההתבגרות שפתאום מתעלמת מנכסת ומתעלמת ממנה זה לא נעים ואז פתאום מתחילים כל מיני, אתה יודע, רגשות לא טובים.

(15:35) זה מגיע לקשר, איך את מחנכת את הילדים שלך, איך אתה מחנך את הילדים שלך.

(15:39) זה עוד לפני איך את מחנכת, אני נורא נפגעת.

(15:43) ואז הבן זוג אומר, רגע, אבל היא רק ילדה, נו מה את רוצה?

(15:47) את המבוגרת פה.

(15:50) והדברים מתחילים להסתבך, וזה שלב הטבילה.

(15:55) השלב הטבילה אומר בעצם, שאנחנו מבינים, זאת אומרת, אנחנו חשבנו שהיה בסדר, ועכשיו אנחנו מבינים שלא בסדר, שזה לא כמו שחשבנו, אנחנו רק לא יודעים מה זה, אנחנו רק לא יודעים מה מפריע לנו, אנחנו רק יודעים שלא טוב לי.

(16:13) אבל עכשיו הכרנו, והתאהבנו, ועברנו לגור ביחד, ולא טוב לי, ומה, עוד פעם אני אתגרש?

(16:19) עוד פעם לעבור את הדבר הזה?

(16:21) אוי, כמה דילמות.

(16:24) ממש קשה.

(16:25) וזה נורא חבל, כי דווקא, כי אחד הדברים שנורא חשוב לדעת, שמשפחות בפרק ב’, הרי, אתה יודע, את יכולה להיות ילדה בת חמש, שש, שבע, עשר, שתים עשרה, להגיד לעצמך, אוקיי, כשאני גדולה, אני רוצה להתחתן עם אביר, אני רוצה להתחתן עם זה, זה, אבל אף אחד לא אומרת, או אף אחד לא אומר, אני רוצה להתחתן עם גרוש פלוס, אני רוצה להיות אימא חורגת.

(16:51) זה לא נמצא באג’נדה שלנו, זה לא משהו שאנחנו כותבים אותו בספר התוכניות שלנו, אבל זה קורה.

(16:58) נכון.

(16:59) וכשזה קורה, אנחנו פתאום, זה overwarning, כי אנחנו לא יודעים מה עושים עם הדבר הזה.

(17:07) אנחנו מכירים מה זה משפחה רגילה, אנחנו מכירים מה זה להיות הורה, זה הדוגמאות שאנחנו מכירים.

(17:14) אבל זה…

(17:15) יש לי תהייה לגבי זה, כי עכשיו אנחנו במהפכה, ויש נתון שווידאתי איתך, שיותר מ-50% מהילדים בארה״ב היום גרים במשפחות משולבות, נתון שאנחנו יודעים אותו, שזה המון, כל פעם שאני אומר את הנתון הזה, נשמע לי באמת מופרך, אבל הוא נכון.

(17:36) ואז רוב הילדים היום, רוב, גדלים למציאות שאנחנו כילדים לא הכרנו.

(17:41) זה כבר לא אותה ילדה שבשנות ה-60 התחילה להתבייש בזה שהיא מתגרשת.

(17:46) אנחנו פה, אני גר פה במרכז תל אביב, בבית ספר, זה מוזר ילד שיש לו שני הורים סטרייטים.

(17:56) בואו נגיד כי יש שתי אבות ושתי אמהות וגרושים, יש פה הכל.

(18:00) ואני חושב איך הילדים שלנו יראו בעתיד את העולם הזה, האם כן אולי תהיה שאיפה לאולי הורות משותפת?

(18:10) אולי כן להתחתן עם מישהו, מישהי שיש לו ילדים ואני לא אעשה ילדים?

(18:17) יש הרי עוד תנועה שלמה של ההורים.

(18:19) על הורים.

(18:20) על הורים.

(18:21) ואיך הילדים שלנו, הילדים של ההורים שהתגרשו, ואלה שבכלל חיים במציאות, איך הם יראו את זה בעתיד לדעתך?

(18:29) אני מאוד מקווה שהם יהיו פתוחים מחשבתית.

(18:34) אני חושבת שהרתיעה שלנו היא מפחד.

(18:42) אני לא זורמת עם כל דבר.

(18:46) כל התנועה הזאת של די זה, הילד שלי רוצה שהוא יהיה ארנב או כל הדברים האלה, זה כבר באמת…

(18:53) נשגב מבינתי, אבל אני חושבת שיש היום מגוון מאוד גדול לממש גם אהבה וגם הורות ואני חושבת שכשהדברים האלה נעשים בצורה כזאת שאנחנו גם כהורים רואים את הילדים שלנו בסופו של דבר, רואים את הילדים ונותנים להם גם את ה…

(19:21) גם חושפים אותם למגוון דרכים שבהם אפשר לאהוב, אוקיי?

(19:27) וגם נותנים להם את החופש לבחור, וגם מקבלים אותם כמו שהם, וגם בעצם שמים אותם גם בפרונט, אוקיי?

(19:40) וגם, כאילו, ההורות לא משתנה.

(19:43) אולי משתפרת, אני מוכן להגיד אפילו.

(19:46) ההורות היא לא משתנה, ההורות היא קוד גנטי בין הורים וילדים.

(19:50) זה מה שחשוב פה.

(19:52) אם אני חיה עם אישה, או גבר חי עם גבר, או אם אנחנו עכשיו, לא יודעת מה, אימא יחידנית, או שאני נמצאת ב…

(20:01) כל דרך שהיא…

(20:02) אני עדיין אותו הורה.

(20:03) אני עדיין אותו הורה.

(20:04) מהמם.

(20:05) עכשיו, אני רגע אבל אגיד משהו.

(20:08) אחד הדברים שקורים, הדברים מסתבכים כשיש גירושים.

(20:14) כי אם אני לוקחת למשל את נושא חד מיניים, אוקיי?

(20:19) שעושים ילד נגיד עם עוד מישהי, או ההפך, שתי נשים.

(20:24) לא, יש לנו מקרים כאלה, וואו, זה גירושים ארובעים.

(20:28) ואז הם גירושים, ואז, תחשוב רגע על הילדים האלה.

(20:32) גם ככה הם צריכים להיות בין הורה להורה, אז השמה תעביר אותם בין שלושה בתים.

(20:38) ואלה הדברים שאנחנו צריכים לקחת בחשבון איך זה משפיע על ילדים.

(20:42) פעם היה נהוג לחשוב מה אמא לבד, אז חסר לו אבא, תמיד זה יהיה ילד עם כאילו חסר ברגל.

(20:49) היום אנחנו יודעים שילדים כאלה יכולים לגדול ולהרגיש שלמים מאוד ולקיים חיים שלמים מאוד, והיום אנחנו גם יודעים איך לתמוך במקום הזה.

(20:58) אז אפשר להגיד, אני…

(21:00) ככה אולי מסכם את זה ואומר, העולם משתנה מאוד, יש מהפכות גדולות, אבל מתוך מה שעברנו ב-20-30 שנה האחרונות שאנחנו פה ורואים וחוקרים, הילדים בסדר.

(21:13) הילדים בסדר, כל זמן שיש להם הורים שהם מכוונים אליהם, כווננים אליהם, שהם רואים אותם, והם ההורים, והילדים מרגישים בטוחים, אהובים, רצויים.

(21:28) מול הוריהם.

(21:30) זה אומר שזה לא הגירושין, לא בהכרח פוגעים בילדים.

(21:33) הגירושין ממש לא פוגעים.

(21:34) לא פוגעים.

(21:35) זה לא שהזוגיות פרק ב’ צריכה לפגוע בילדים, זה שום דבר שתעשו לא צריך לפגוע בילדים, אבל אתם, כדי שבאמת הם לא ייפגעו, צריכים באמת לראות אותם ולמצוא את הדרך לשמור עליהם ולפעול לטובתם.

(21:52) ואז אני שואל, איך?

(21:55) וואו, שאלת המיליון, כמה שעות יש לנו פה?

(21:59) תני לי את הפריים ואני אגיד בטוח ומי שאחרי זה שיחפש אותך וילך וילמד ויקרא כי צריך.

(22:05) התשובה הראשונה היא…

(22:06) לא, מגיע לך שאנשים ידעו.

(22:09) וגם בפייסבוק את מעלה סרטונים וטקסטים ושיעקבו אחריך ויקבלו את המידע כי כל הזמן את מעלה שם טיפים חשובים.

(22:16) תודה.

(22:16) אז אנחנו ניתן פה איזשהו משהו.

(22:18) כזה מקיף כללי כזה, אבל חשוב שיקחו את המידע הזה.

(22:24) נכון.

(22:26) תראה, הדבר הראשון שאנחנו צריכים, אני חושבת שהבעיה הכי גדולה של כולם בעולם, אבל זה גם קם ונופל פרק ב’.

(22:36) אוקיי.

(22:37) זה מיומנויות…

(22:38) ככה האוזניים שלי עכשיו ככה עניות ככה למעלה, על מה נופל פרק ב’?

(22:41) מיומנויות התקשורת בין בני הזוג.

(22:45) מיומנויות תקשורת זה האלף בית, ואני חושבת שהיום אנחנו נורא לוקים בזה, אנחנו מאוד לוקים בזה, וזה הדברים שאנחנו צריכים גם, אני עובדת המון, נכון שאני מדריכת הורים, ואני חשבתי בהתחלה, אוקיי, יבואו הורים, אני אדריך אותם בפרק בית, אתה יודע, אני למדתי את זה, אני עובדת לפי מודל מבוסס נחקרית, הסופרוויזרית שלי, אחת הגדולות בעולם, דוקטור פטרישה פפרנאו, שהיא נמצאת בארצות הברית בכלל, שאני כל, היא סופרוויזרית שלי, ואני באמת ממש נותנת את הדברים הייעודיים לפרק ב’, שהם לא פרק א’, אגב, הם לא פרק א’, אנחנו, זה משהו אחר.

(23:33) תסבירי, איפה הפרק?

(23:34) כי כשאנחנו נכנסים לפרק א’, יש לנו המון זמן להתחיל…

(23:40) להתגבש.

(23:41) יש לנו הרבה זמן, יש לנו את הגרייס הזה של אני אכיר אותך, אתה תכיר אותי, אנחנו נדע מה אנחנו אוהבים, אנחנו נדבר, אנחנו נבנה ביחד את החלומות שלנו, אנחנו נעצב ביחד, ואז, אתה יודע, יהיה לנו המון זמן שלנו.

(23:53) ואז, יבוא הילד הראשון, והילד הראשון הוא בא, ושנינו מחוברים אליו, גם רגשית, גם ה-attachment הזה, וגם יש לנו, אתה יודע, יש בו ממני, יש בו ממך, כשהילד הזה ייכנס לחדר, פעם אחת הוא ירצה את אבא, זה לא עושה לנו רע, גם אם הוא רוצה רק את אבא, אני לא פתאום אגיד, תמיד בחוץ, אוקיי?

(24:15) זה לא קורה, כי אנחנו בקשר, וגם אם הוא מעליב אותי, אני יודעת לחזור אליו, אוקיי?

(24:22) כי זה הקשר הזה, שהוא קשר שהוא באמת נורא נורא מבוסס ונורא חזק, ועל זה יש את המחקרים הגדולים של בעצם ההתקשרות.

(24:33) מה שקורה לנו בפרק ב’, אנחנו נכנסים לתוך מערכת יחסים שהזוגיות והמשפחתיות מתחלקים ביחד והם יושבים על אובדן.

(24:45) זאת אומרת, הוא מתחיל מאובדן.

(24:47) יש פה ילדים שנכנסים לבית, יש להם קשר עם הורה אחד, וזה כאלה, זה היסטורי.

(24:55) עכשיו, זו גם מערכת היחסים היחידה, שהאקסיט היא חלק ממנה.

(24:58) תראה לי עוד מערכת יחסים כזאת.

(25:02) היי, אני מביא את האקסית שלי לתוך הזוגיות שלנו.

(25:05) אף אחד לא נכנס לתוך זוגיות כזאת מתוך היגיון.

(25:09) פה יש לה מנדט לגיטימי להיות חלק מתוך הזוגיות הזאתי, ילדים שלה עכשיו.

(25:15) את אומרת את זה כמשפט, אבל בואי נגיד אותו כן.

(25:18) לאימא או לאבא יש מנדט לגיטימי להיות עם הילדים, כן, זה בסדר גמור.

(25:22) נכון.

(25:23) קשה לעכל את זה, אבל זה נכון.

(25:25) ואז, זה העבודה הסמינריונית שלי, הייתה האימהות הביולוגית בראי האימה החורגת.

(25:33) בעצם יש פה אישה.

(25:35) וואו, איזה כותרת.

(25:38) יש פה אישה שעד עכשיו, זה היה בן זוג שלה.

(25:44) שנים, יש להם זיכרונות, יש להם עבר, יש להם היסטוריה.

(25:48) יש פה ילדים משותפים, יש פה קשר מאוד מאוד חזק.

(25:51) גם אם אנחנו נפרדנו, אי אפשר לקחת את העובדה שהיינו יחד כמה שנים ואנחנו נוצרים הרבה חוויות.

(25:57) נכנסת מישהי חדשה, אוקיי?

(26:00) נכנסת לתוך משבצת של המקום האינטימי שהיה שלי פעם.

(26:04) א’, גם אם אני רציתי, זה יש, אני קוראת לזה כמו קפיצות גדילה של תינוקות.

(26:11) יש פה איזושהי קפיצה כזאת של פתאום הכל מתערער.

(26:17) רגע, נכנסת פה מישהי, יש פה שחקן חדש בתוך הזה, ואז ישר הנשיות שלה, אנחנו נכנסות ל…

(26:23) יש גם קנאה, ויש גם חשש, ויש גם…

(26:27) רגע, היא עכשיו עם הבן זוג שלי, אני לא יכולה לעשות עם זה יותר מדי, אבל…

(26:33) אבל היא עם הילדים שלי.

(26:33) כן.

(26:35) ואז יש מאבקי שליטה כאלה, שהיא לא תבוא לזה, או, אתה יודע, יכול להיכנס כל מיני דברים לא טובים בתוך הדבר הזה, וזה באמת, זה הסצנריו הרע.

(26:46) בסנריו היותר טוב, אוקיי, גם לבת זוג חדשה, זה נורא מטלטל.

(26:53) היא נכנסת לפה, וכל פעם שהוא מדבר עם האקזיט שלו, יש משהו שנורא מכווץ.

(27:02) וכל פעם שהילדים נכנסים ואומרים, אימא אמרה שככה וככה, זה נורא מכווץ.

(27:10) והם…

(27:11) יש להם את הדבר הזה שהוא נורא מחבר, ילד זה דבר נורא מחבר בין הורים ואני פה מרגישה נורא במיעוט ואני נורא נאבקת על המקום שלי ונורא רוצה להרגיש כאילו, יש שאלות של מה המקום שלי פה והמקום הזה הוא שלם רק בתוך הזוגיות עצמה כשיש לנו את הזמן שלנו, זה נקרא insider, אנחנו רק ביחד שלנו אני מרגישה שייכת, כי אז אין את ההפרעות.

(27:40) אבל ברגע שהיא בילדים והאימא…

(27:42) או ברגע שזה, או אפילו משפחה מורחבת, או אפילו חברים משותפים שהיו להם.

(27:46) פתאום אני באאוטסיידר.

(27:49) והטלטלה הזאת בתוך הזוגיות היא אתגר שנכנס ראשון, יוצא אחרון בכל זוגיות של פרק ב’, והיא מייצרת, זאת אומרת, אם אנשים לא מודעים לטלטלה ולא יודעים איך לעבוד איתה, ואיך לעזור אחד לשני בעצם, איך בעצם לתמוך אחד בשני דברים, כי על מה אנחנו מדברים בעצם?

(28:10) שייכות זה דבר בסיסי, הוא צורך בסיסי קיומי שלנו, כמו אוכל, כמו מים.

(28:18) ואף אחד לא אוהב להיות בתוך חוויה שנמצאת בתוך קבוצה, אבל אני מרגישה לא שייכת.

(28:23) זו הרגישה שהיא נורא מצמצמת, היא מאוד…

(28:29) מורידה, היא אפילו מייצרת עצב נורא גדול.

(28:37) והחוויה הזאת היא קופצת 24-7 כשילדים נמצאים.

(28:43) אנחנו יושבים סביב שולחן האוכל, מדברים, ואז ילד יגיד, אבא, אתה זוכר שפעם הלכנו עם אמא לזה וזה?

(28:49) או ילד נכנס לחדר ורוצה לספר לאבא שלו משהו.

(28:52) אבל הוא יושב איתי, או שאני, יש יותר אבא מאשר לשמוע את השם שלי בבית, לפעמים ילדים נכנסים ואפילו לא אומרים שלום, או מספיק שאם היא מתקשרת בכל מיני שעות, הכל נורא מאיים, זה יכול להיות כל מיני דברים.

(29:13) אז מה אני עושה עם זה?

(29:14) מה אני עושה עם זה?

(29:15) נכנסתי לתוך משפחה, התאהבתי.

(29:18) קודם כל להכיר את זה, להכיר את זה, כי כשלא מכירים את זה, אז נכנסים לכל מיני, אתה יודע, לופים, סייקלים כאלה של, אבל את ידעת שיש לי ילדים, כן, או ידעת למה את נכנסת, והיא אומרת, אבל אתה מבין שכשהם נכנסים אתה לא רואה אותי, אתה לא רואה אותי, מה את רוצה, הם הילדים שלי.

(29:44) אבל הם הילדים שלך, אבל אני כאילו לא נספרת, אתה קובע כל מיני דברים ואתה לא שואל אותי, אני לא צריך לשאול אותך, אני קובע עם הזה, זה לא…

(29:54) וכל מיני דברים כאלה שבעצם מייצרים ביניהם כל הזמן קיטוב.

(30:00) וכשהם נכנסים לתוך הסייקלים האלה, זה כזה כמו הדבר הזה שאין דרך מילוט.

(30:06) עכשיו, ואז הם באים אליי בדרך כלל, כשהם…

(30:10) או שהם באים מאוד חכמים לפני בכלל שהם עוברו לגור ביחד, או שהם באים כבר באיזשהו רגע באמת שהם כבר בתקשורת מאוד לא טובה.

(30:20) בדרך כלל זה ככה, אנשים באים לטיפול, לגישור, כשיש את ההקצנה, במקום לבוא מקדם, מכמה שיותר מוקדם, לטיפול מונע.

(30:27) נכון.

(30:27) אבל הדבר הראשון שאני תמיד שמה על השולחן, זה קודם כל את הידע, המידע.

(30:36) מידע, הוא עושה פשוט דברים מדהימים.

(30:40) כן, זה מנרמל.

(30:41) מנרמל לך.

(30:42) אומר, מה שאת מרגישה יש איזה שם, מה שאתה מרגיש יש איזה שם.

(30:47) את אאוטסיידר, אוקיי, ואתה אינסיידר, אבל אתה סטאק אינסיידר.

(30:55) כי הסטאק אינסיידר, כי הוא תמיד מדבר את המלכוד הזה.

(31:00) של יש לי את הילדים שלי, ואם אני פונה אליה, הם לא מרוצים, ואם אני פונה אליהם, היא לא מרוצה.

(31:06) פוזיציה קשה.

(31:07) פוזיציה קשה.

(31:09) כן.

(31:11) ואז בעצם אני מלמדת אותם כל מיני טכניקות.

(31:15) הטכניקות בדרך כלל הן משפחות משולבות באופן די מוזר, פרדוקסלי.

(31:20) לא אמרנו את זה עד עכשיו, אז בוא נקרא לזה המילה שמשפחה שהיא מתאחדת עם עוד משפחה, זה משפחה משולבת.

(31:26) כן, זו המילה שכרגע היא הכי שגורה כרגע, כי אין דרך אחרת.

(31:32) למרות שבארה״ב קוראים לזה step families, יש blended families, אבל אנשי מקצוע יותר מעדיפים להשתמש ב-step families.

(31:40) למה?

(31:42) כי step זה קודם כל, משפחה חורגת בעצם.

(31:48) הדרגתיות, step by step, וגם step in, וגם…

(31:54) זה לא, זה השם המקצועי בארץ, זה נקרא לזה חורגת, אף אחד לא אוהב את המונח הזה, זה גם לא נעים לשמוע חורגת.

(32:05) וגם לוקח אותנו ישר לאגדות המפחידות.

(32:08) כן.

(32:12) אז מה שבעצם אנחנו עושים בדבר כזה, זה אנחנו עוזרים לבני הזוג בעצם לשמור אחד על השני בדבר הזה.

(32:21) איך לתקשר את הדברים האלה ואיך לעזור אחד לשני ברגעים כאלה.

(32:28) לא לעבוד אחד נגד השני, לעבוד אחד יחד עם השני אל מול המציאות הזאת.

(32:32) קודם כל זה מה שקורה, וגם להבין שלוקח למשפחות משולבות זה תהליך, זה לא אירוע.

(32:41) ובאופן פרדוקסלי הן יותר מתגבשות בבדידים שלהם ולא ביחד.

(32:47) כאילו יש את הרעיון הזה, רגע, אבל אני רוצה שתבוא איתנו ואני רוצה שתשב איתנו.

(32:51) וקורה לי הרבה פעמים שיושבים אצלי אנשים ואומרים, אבל כל פעם הם באים והיא הרבה בחדר, או הם באים וזה…

(32:57) ואז זה מרגיש לא משפחתי, או מרגיש לא שהיא לא רוצה להיות איתו עם הילדים, והוא לא מבין כל כך את הכאב הזה של להיות בתוך קבוצה, שאני כל הזמן מנסה…

(33:10) כאילו מצד אחד נורא רוצה להתקבל לקבוצה הזאת, מצד שני אני תלויה פה בילדים שהם, אתה יודע, הם לא תמיד שמחים לקראתי וזה מתיש, זה מתיש, אנחנו רוצים רגע מקום אחד שאנחנו רגע נשים את הראש והבדידים זה אומר שדווקא באחדים על אחדים אנחנו יותר מתאחדים האחד עם הלכדים זה אומר הזמן, הזוגי כמובן שהוא צריך את הזמן שלו, מכיוון שאנחנו כל הזמן צריכים להזכיר לעצמנו למה אנחנו ביחד, והאחד עם הלכדים זה אומר שהורה ילד, כי ילדים רואים את זה בשבעה מחקרים שונים, החשש הכי גדול שלהם בכניסה לפרק ב’ זה אובדן הבלעדיות על ההורה שלי.

(34:02) והזמן של האחד על אחד מאוד מרגיע.

(34:04) גם הבלעדיות מול ההורה, וגם מול הילדים האחרים.

(34:07) נכון, בכל מצב.

(34:09) כי יש לו פתאום, יש לבת הזוג של אבא עוד ילדים, ואיך הם יהיו איתי, איך הוא מאבק, אני יודע שגם ראיתי את זה גם אצלנו, הילדים היו, שהם תהיו יותר קטנים.

(34:18) זה ממש רגע, מה המקום שלי כאבא של דפנה ונעמה במקום של מאיה ואיתמר?

(34:24) והמקום שנוגע על דפנה ונעמה.

(34:27) עכשיו, לנו זה מאוד מאוד ברור, כי אנחנו גם גרים בנפרד, וקומה מעל קומה אנחנו עושים את ההפרדה ומאוד מודעים למקום הזה, ידענו מלכתחילה שזה מוקש, ואנחנו צריכים לעבור אותו, ועדיף לעבור אותו בקרבה רחוקה, אני אקרא לזה ככה.

(34:43) אוקיי, אפשר לעשות את זה ככה, שזה בחירה, ואם היא כל בחירה שהיא מקובלת על כולם, הכל בסדר.

(34:50) וזה עוד את הנקודה, כי באמת הילדים, זה לא רק המערכות מול הילדים, מול הבן הזוג, זה גם מול הילדים האחרים.

(34:57) אתה יודע, כל פעם, תוך המורכבות הזו, שכשאתה מאוהב, אני אומר את זה לעצמי, מזל שיש לי את נוגה, באמת מזל גדול כי היא קראה והיא הבינה ויש להם אינטליגנטים מאוד טובים, אני לא הבנתי, אני התאהבתי.

(35:13) ואתה מיואב, אתה רוצה להיות ביחד, ואתה לא מבין את כל ההשלכות.

(35:18) אני יכול להגיד רק היום, אנחנו הרבה שנים ביחד, ורואים ומכירים את האדוות, אני מסתכל ואומר, וואו, מה עברנו פה, ומה הילדים עברו פה, ומה ההורי השני עבר, גם איה וגם יובל, בני הזוג האקסים שלנו גם כן, שמעורבים, אנחנו כולנו בקשר מאוד מאוד טוב, אבל המורכבות פה היא כל כך גדולה.

(35:36) שאתה בכלל לא חושב על זה, אני לא חשבתי על זה ואני במקצוע הזה, לא הבנתי כמה זה מורכב וכמה הכנה צריך וכמה תשתית צריך לשים וגם להבין את מה שאת אומרת כאן עכשיו, זה כל כך גדול, אנשים מתגרשים ויוצאים פה ואומרים אני, גם אלה שלא רוצים עדיין את הזוגיות הבאה, הם עדיין מדברים, הם מבינים שיום אחד יהיה.

(36:02) אבל לא מבינים כמה זה מורכב הדבר הזה.

(36:06) זה מורכב כי אתה לא יודע, אתה לא מבין, כשאתה לא מוכן לזה.

(36:11) כל דבר שאתה לא מכיר ואתה לא מוכן.

(36:14) פעם היה מורכב גם, אתה יודע, להתגרש זה מורכב, אבל אנחנו יודעים שהמון אנשים עושים את זה.

(36:19) והמון אנשים גם ממשיכים הלאה לחיים טובים.

(36:23) נכון, אפילו הרוב היום, מתגרשים ובטוב.

(36:26) רק צריך להניח את הכעס ואת הנקמות בצד והכל ימשיך הלאה.

(36:31) אבל גם פרקי ב’, הם יכולים להיות טובים, רגע אנחנו מבינים, כי זה רשומון כזה.

(36:39) יש פה קבוצה של אנשים, אבל כל אחד יש לו סיפור.

(36:42) וכל אחד עובר פה משהו.

(36:44) אנחנו מאוהבים, זה נכון, רגע, אבל בוא נעצור רגע, נצא רגע מהקופסה שלנו.

(36:48) למה הילדים שלי כל כך כועסים?

(36:51) מה קשה להם?

(36:53) למה הילדה שלי לא רוצה לבוא אליי?

(36:57) ואז אנחנו באים אליי, אנחנו מנסים לברר את זה, אבל לא מנסים לברר את זה באיומים ולא מנסים בכל מיני פרסים או בכל מיני מקומות של פיצוי, שאני רואה את זה הרבה אצל הורים, אלא אנחנו באים ובאמת מתעניינים עם…

(37:17) סקרנות.

(37:18) אנחנו באים לילדים עם סקרנות אמיתית.

(37:22) והסקרנות תמיד מתחילה קודם כל ב-אני רואה שנורא קשה לך.

(37:27) אני רואה שמשהו, שאת נורא נורא עצובה בזמנך, או אני רואה שאת נורא עצבנית בזמנך.

(37:32) בוא, אני צודק?

(37:34) את רוצה להגיד לי למה?

(37:35) סקרנות.

(37:38) וילדים לא תמיד יגידו מה, כי הם לא תמיד יודעים גם להגיד.

(37:42) ואז אם זה ילד קטן, אני יכולה להגיד, משחק במשחק הניחושים.

(37:47) יכול להיות שאולי את חושבת שאני פחות נמצא איתך וקשה לך עם זה, או שאת פוחדת שאולי אני אוהבת יותר את איה מאשר אותך, או שאני…

(38:01) אולי קצת קשה לך פתאום שנכנסה…

(38:06) יעיל.

(38:07) אבל זה לא קצת פתח להכניס את הפחדים שלנו?

(38:10) אני לא סומך על עצמי בשאלות האלה, אני מודה.

(38:13) אני חושב שיש לי, אני בעל אינטרס.

(38:15) אני הייתי רוצה לשמוע משהו מסוים מהבנות שלי.

(38:18) ואז אני מפחד קצת שאולי אני אשאל אותן משהו לא נכון.

(38:21) אולי זה לא משהו שעדיף ש…

(38:23) שמה?

(38:24) קודם כל, אני חסיד גדול של טיפול.

(38:26) שבכל זאת יש טיפול.

(38:27) מה האופציה השנייה?

(38:30) טיפול משפחתי, שיח.

(38:33) טיפול משפחתי של מי?

(38:35) לילדים, גם לילדים.

(38:36) אתה והילדים?

(38:38) אולי, אולי, גם צודק.

(38:40) כי משפחות משולבות ביחד זה לא טוב, טיפול משפחתי.

(38:42) לא, כל אחד עם הילדים שלו, אבל אפשר לייצר איזשהו סיפור.

(38:46) טיפול תמיד טוב.

(38:47) אני מאוד אמין במפגשים.

(38:49) היה מבחינתי שתהיה פה, היה גרושתי שתהיה פה כל הזמן.

(38:52) והיא באה לפה הרבה, ואני מאוד אוהב שהיא כאן, עושים המון.

(38:54) המון דברים ביחד, ועם נוגה וילדים, אני מאוד, כדי לנרמל את הכל, ואז לנו זה מאוד מאוד מקל.

(39:01) לא תודה אם זה אפשרי, אבל…

(39:02) אני מבינה את החשש הזה.

(39:04) זה כמו, אתה יודע, זה כמו הורים, ואני רואה את זה גם כן, שהילד, כשהם מתגרשים, והרי אחד הדברים שאנחנו יודעים, שאנשים מתגרשים, שזה לא שיחה חד פעמית.

(39:18) נכון.

(39:19) והרבה פעמים הורים אומרים, וואו, הוא בסדר, אז אני אניח לזה.

(39:24) ואז הם לא מבינים, הוא שלא ירגיש שונה, שלא ירגיש עם מה שלא בסדר, אבל אז אנחנו רואים שילדים מצטובבים עם איזושהי הרגשה, יש את הדבר הזה של אפקט השינה, סליפינג אפקט, של ילדים שבעצם לא מגיבים באותו רגע, אבל הדברים בפנים.

(39:43) ואם אין להם איפה לפרוק את זה ועם מי לדבר, באיזשהו שלב זה יצא בדברים לא, אתה יודע, יש לזה בנוטציה אחרת.

(39:51) ניהול שלי התגרשו לפני כמעט 30 שנה.

(39:54) אני רגיל, זה נושא שלא עוזב, זה תמיד, כי כל דבר בתוך מערכת היחסים שלך משפיע.

(40:02) אתה רואה איך זה ביחס למודלים שהיו או שלא היו לי.

(40:06) אז זה מאוד מאוד משפיע.

(40:08) בגלל זה אולי, לי יש ממש חרדה במקום הזה.

(40:10) כי מחר אני ממש מבין את המורכבות.

(40:14) אני אומר, כי כל שאלה שאתה יכול לשאול את הילד, הוא יכול להגיד, רגע, אבל יש להור יש לי אינטרס.

(40:20) הוא רוצה שאני אגיד שאני בסדר עם בן הבת הזוג.

(40:24) כי אני צריך את הביטחון שלי.

(40:26) הוא מאכיל אותי.

(40:27) אם הוא מרגיש שיש לך אינטרס, אז כנראה שאתה מעביר איזשהו משהו שמרגיש אינטרס.

(40:33) בדיוק.

(40:33) בגלל זה אני חושש מזה.

(40:35) תראה, אני אומרת דבר כזה.

(40:35) ‫אז הילדים הם תצפיתנים מעולים, ‫אבל הם פרשנים גרועים.

(40:38) ‫-אה, אוקיי.

(40:40) ‫-וזה אומר שאם אני אשאיר להם ‫לפרשן את מה שקורה פה, ‫הם ייקחו את זה לחומרה אולי.

(40:49) ‫ואני לא רוצה.

(40:50) ‫אני רוצה להיות במקום שבו…

(40:53) ‫אנחנו מדברים על הדברים.

(40:54) ‫קודם כול, יש פה איזושהי הצהרה, ‫אפשר לדבר על הדברים.

(40:57) ‫ואז אני יכולה לשאול, אוקיי?

(41:01) ויכול להיות שאף אחד מהדברים לא יהיה נכון, אבל אני אוכל להגיד, תקשיב, מאמי שלי, אני אוהבת אותך הכי בעולם, אתה הילד שלי, שום דבר לא ישנה את זה.

(41:13) אבא שלך אוהב אותך, שום דבר לא ישנה.

(41:16) יעל, או נועם, הוא בן זוג שלי, אבל הוא לא אבא שלך, יש לו את זה ויש לו את זה, והוא לא אבא שלך.

(41:25) הוא בזה מאוד אוהב אותך, מאוד אכפת לו ממך, אבל הוא לא אבא שלך, הוא שלך אותי, זה לא ישתנה בחיים, ואתה תמיד יהיה המתוק שלי.

(41:34) וכאילו, אני אומרת את זה עכשיו, מילים האלה, הן גם צריכות לחזור על עצמן, הן גם צריכות להתבטא במעשים, ולכן אני חושבת שדווקא, אל תשתמש בכלום.

(41:46) וגם האחד על אחד הזה, אם אני קובעת עם ילד שלי, אתה מכיר את זה, החוג הורה.

(41:54) אבל למה אנחנו קוראים לזה חוג הורה?

(41:57) כי אנחנו רוצים את הקביעות.

(41:59) אנחנו רוצים לייצר משהו שזה לא יקרה משהו, אתה יודע, מקרי.

(42:05) של יאללה, בוא נעשה משהו בכיף ואז אחר כך נעזוב את זה.

(42:08) אני רוצה שהילדים, ילד, יהיה לי את הזמן שלי איתו, נחכה לזמן הזה.

(42:15) יהיה לנו את הבונדינג שלנו, יהיה משהו מיוחד שלנו, וילד ידע שאני נלחמת על הזמן הזה, אני רוצה את הזמן הזה, אני רוצה את הזמן הזה איתו, לא…

(42:23) זה טיפ חשוב, לעשות זמן עם הילד שלך, לבד, אחד על אחד, זה קבוע.

(42:28) ואני צריכה להפיד על זה, אבל כשהורים עושים את זה, הם צריכים לדעת דבר אחד, כי כבר קרה לי מקרה, שאני תמיד שואלת על אנשים שהם במלאי, על הזמן אחד אחד, ואני מזהה כמה ילדים צריכים, ואתה יודע מה, כשהם עושים את זה, הם רואים שינוי ענק, אבל הדבר הראשון שאני שואלת, מ-1 עד 10, כמה אתה יכול להתמיד בזה?

(42:48) ואם הוא אומר לי 8, אני אומרת בוא נברר את ה-2 שזה, מה יכול…

(42:53) אם הוא לא מגיע ל-10, אני לא רוצה שהוא יעשה את זה, כי זה עוד מקום לאכזב את הילד, ואני לא רוצה שהוא יאכזב, אם אתה החלטת שאתה עושה את הזמן, אל תעשה שעה, תעשה 10 דקות פה, 10 דקות.

(43:04) אבל תשווק את זה כזמן שלי ושלך.

(43:09) יפה.

(43:10) ותשווק את זה כאילו זמן שאני רוצה אותו, אני נלחם עליו, אני רוצה את הזמן הזה, אם אתה לא יכול היום, אז בוא נקבע זמן אחר.

(43:18) אבל אני רוצה אותו, כי אני רוצה אותך, אני לא מוותר עליך.

(43:21) והילדים רוצים לדעת שהורים לא מוותרים עליהם.

(43:23) ובזמן הזה כמובן, בלי שום דבר אחר, שום הפרעה.

(43:27) אנחנו קוראים לזה דייט.

(43:28) הדייט.

(43:28) יש לי דייט.

(43:31) אוקיי, אז כן לשאול ולדבר עם הילדים, אבל כן להעביר את המסרים האלה, זאת אומרת, זה גם בתוך שאלה עם הילד, אבל גם להגיד לו את המובן מאליו.

(43:40) אני אבא שלך, אני אמא שלך, זה אבל ללא תנאי.

(43:44) אתה יודע, אבל אתה אומר המובן מאליו, זה לא מובן לא מובן.

(43:47) שאומרים, עכשיו אנחנו אומרים את זה, להגיד את המובן מאליו.

(43:49) למה זה מובן מאליו?

(43:50) אבל זה בדיוק מה שמייצר את הפער.

(43:52) כי אנחנו אומרים, מה, הוא לא מבין את זה?

(43:54) לא, הוא לא מבין את זה.

(43:56) הוא רוצה לשמוע את זה הרבה.

(43:56) נכון.

(43:57) בגלל זה הם שואלים כל יום, כמה אתה אוהב אותי?

(43:59) אתה אוהב אותי?

(43:59) אז כן, אני אוהב אותך הכי הרבה בעולם.

(44:01) הכי הרבה שאני יכול, אני אוהב אותך.

(44:03) ככה זה.

(44:04) אני מכיר את זה היטב.

(44:06) והקטנה הגדולה שלי כבר לא שמה עליי, היא כבר מתבגרת.

(44:09) ואני ככה אומר, אני בואי לדייט.

(44:11) אבל היא עדיין תקשיב שאוהב אותה.

(44:13) אני אומר לה כל הזמן, זאת חיים שלי, זאת.

(44:16) ואומר…

(44:17) הם כאילו נותנים הרגשה של עוף לי מהזה.

(44:21) אתה יודע שאגב, השלב הכי פחות טוב להיכנס פה לזוגיות פרק ב’, זה מתבגרות צעירות.

(44:31) מתבגרות צעירות.

(44:32) למה?

(44:33) גיל ההתבגרות הצעיר.

(44:34) שם זה תחרות עיניים, מאבק נאמנות, ואיפה אני, ומקום שלה, מקום של וואי, אני רואה כל הזכויות.

(44:41) כל כך הרבה דברים.

(44:43) מתבגרות מהר, מתבגרות יותר מוקדם מבנים, אבל גם…

(44:48) וכן, זה קורה גם מהר מדי, בואי, בואי נגיד את זה.

(44:50) נכון.

(44:51) אתה יודע, טעיתי, טעיתי.

(44:53) נכון.

(44:54) וזה ביחסים בין מתבגרת לבת זוג.

(44:58) אוקיי?

(45:00) כי מה שקורה במצב כזה, א’, זה, שוב, המפגש הזה עם מישהי שאבא שלי אוהב, יש קצת את המקום המיני.

(45:11) עכשיו תחשוב על גיל ההתבגרות, הרי מתחילים להשתנות בגיל הזה, ובתחילת גיל ההתבגרות, הכל נהיה, אתה יודע, מישהו משתלם, פתאום מתחילה החשיבה שהיא יותר מורכבת, עד עכשיו הם היו נורא צריכים להיצמד להורים, עכשיו הם כבר, יש איזשהו, בגיל ההתבגרות יש לך משימה.

(45:29) להיפרד.

(45:30) להיפרד, כן, למצוא את עצמך, למצוא את הזהות שלך.

(45:32) עכשיו מה קורה, אנחנו נכנסים לתוך…

(45:34) בגיל הזה שאני רוצה עכשיו שההורים שלי יעופו לי מהעיניים, אוקיי?

(45:38) יעופו לי מהעיניים, אני צריכה אתכם שם מאחורה, תעמדו שם, תחכו לי, אני אבוא, אוקיי?

(45:43) אבל אל תזוזו.

(45:45) ואז, אגב, זה גם בגירושים, זה גם מערער אותם, כי הבית מתפרק, אני צריכה את הבית יציב והבית מתפרק.

(45:52) אבל פה אני הולכת, אוקיי?

(45:55) ואז פתאום אני רואה אבא שלי מכניס לי עוד מישהו, אני לא רוצה לא את אמא ולא אותך.

(45:58) עכשיו אתה מחזיס לי עוד מישהי, עוד דמות, תודה?

(46:02) לא.

(46:02) וזה מצר קודם כל קט.

(46:04) זה ישר משפיע על הזוגיות ונעוע.

(46:06) וגם זה גיל שהוא, התקופה הכי קצרה בחיים עם השינויים הכי גדולים בחיים.

(46:11) הורמונלית, קוגניטיבית, התפתחותית, הכל שם במישמשית.

(46:18) הכי מורכבת, הכי קצרה, אוקיי.

(46:20) הכל הכל הכל שם במישמש.

(46:23) מתחיל גם חשיבה יותר מורכבת, חשיבה שהיא גם יותר ביקורתית להורים, פתאום יש להם הרבה מה להגיד.

(46:31) נכון.

(46:32) הם נורא חינניים בדרכם.

(46:34) ממש, אוקיי.

(46:37) אז פרק ב’ זה דבר מורכב, הילדים בפרק ב’ זה דבר מורכב, כשמצליחים זה מהמם.

(46:42) לא, זה מורכב כשלא יודעים איך לעשות את זה.

(46:46) או, אז זה מסר, אני חושב איך אנחנו מסכמים ואומרים את המסר הזה.

(46:53) יש ידע, יש דרך לעשות את זה.

(46:57) אוקיי, מעודד.

(46:58) ואנשים לא יודעים לבוא ולקבל את העזרה הזאת.

(47:02) וזה הדבר שצריך לזכור.

(47:04) כשנכנסים לפרק ב’, אי אפשר להיכנס עם אותה רמת מודעות שנכנסה מפרק א’, זה לא יעבוד.

(47:11) נכון.

(47:12) אחוז הגירושים בפרק ב’, בואי נגיד אותו?

(47:14) 67%.

(47:15) 67%.

(47:16) כן, אבל זה לפי ה-OECD, כי בארץ לא מצליחים לכמת.

(47:19) נכון, כי כולם מתחתנים.

(47:21) מה?

(47:21) לא כולם נרשמים כנסויים, לא כולם נרשמים ולא כולם מתחתנים, נכון.

(47:25) נכון.

(47:26) אבל אחוזי הגירושים בפרק ב’ כל כך גבוהים, פרק ווילנה זה כבר לדעתי כבר 90 אחוז.

(47:30) או משהו כזה, אם אני זוכר נכון.

(47:32) כבר ככל שאנחנו עולים למעלה זה יותר…

(47:34) כי בעצם אנחנו משכפלים את הטעויות שעשינו בפרק א’, אבל אנחנו הרבה יותר מורכבים, כי בעצם פה כבר…

(47:40) יש ילדים, לכן קחו את הידע ובאו להיעזר.

(47:44) ותחשבו על זה שדווקא ילדים צריכים לראות מודל זוגי עובד, וכמה זה אפקט שיש מודל זוגי עובד.

(47:51) ואיזה משימה יפה זאת.

(47:52) בגלל זה כשאני, קשה לי המילה משפחה מתפרקת, כי מתפרקת זה מצר לדורות.

(47:58) משנה את הרכבה.

(47:58) משנה את הרכבה, נבנית מחדש.

(48:01) נכון.

(48:01) וברגע שאנחנו עושים את זה, אז כן, יש לנו פה אפשרות למודל.

(48:04) גם היו גירושים מאוד קשים, גם הילדים ראו את ההורים התפוצצו, גם אם ההורים ראו את אבא עומד על היד הנחלון, את הכל ראיתי.

(48:11) עכשיו אפשר לתת להם מודל אחר.

(48:13) גם בתוך ההורות, ואיך כן אנחנו חברים, וכן איך לקחנו את המשבר הגדול הזה ביחד, צמחנו ופתרנו, זה קשה אבל זה אפשרי.

(48:22) וגם בתוך הזוגיות הבאה שלנו, שכן יש מודל של אהבה, של שמחה, של זוגיות, של הדדיות.

(48:28) של ביחד נס, וזה מדהים וזה אפשר.

(48:32) נכון.

(48:32) אז זה שהתגרשנו זה לא סוף, זו התחלה.

(48:35) זו התחלה, ולא להיבהל אם יש, כל אחד יש לו את הקצב שלו, ולפעמים יש התנגדויות, לא להיבהל, אלא לברר אותן ולעזור.

(48:45) מישהו מתנגד זה מישהו שקשה לו יותר.

(48:48) נכון.

(48:50) טוב, אני קיבלתי ידע.

(48:52) ואני מאוד מעריך.

(48:54) היה לי ממש כיף.

(48:55) גם לי, תודה.

(48:57) אז אני אגיד תודה לכם, למאזינים ולצופים, כי אני גם מצלם ומשדר, וכל התוכן הזה הוא פתוח וחינם, ובואו תיקחו.

(49:07) ואני רוצה לבקש שוב עזרה, לתייג, לשתף, ולעשות עוקב, ולעזור לנו להפיץ את הידע הזה, כי באמת יש פה זהב.

(49:17) פשוט זהב למשפחות שמתגרשות, שבונות זוגיות, שרוצים לשמור על הילדים.

(49:24) הידע הזה באמת, ואני רואה את זה כאן, אני יכול להעיד גם מהניסיון שלי כאבא, כבן זוג, כגרוש וגם כבעל מקצוע.

(49:33) יש פה ידע שסיגל דיברה עליו בראשי פרקים, ניסינו קצת להרחיב, אבל יש פה עוד המון.

(49:41) קחו את הידע.

(49:41) אתם מתחילים זוגיות, לכו מהר להדרכה, לכו מהר לטיפול, תבנו את זה ביחד, ואז זוגיות היא נפלאה.

(49:49) וכמובן שתלכו לסיגל כי היא מעולה ואני עוקב ואני יודע.

(49:52) תודה רבה.

(49:54) מכל הלב, ותמשיכי לעשות טוב.

(49:55) תמשיכי לעשות טוב.

(49:56) תודה.

(49:57) יש לי גם פודקאסט.

(49:59) ויש את הפודקאסט של סיגל, תעזבו לפודקאסט של סיגל.

(50:02) פרק ב’ של הסיפור בספוטיפיי.

(50:04) פרק ב’.

(50:05) ושל הסיפור, תאזינו, של מור, איזה מור?

(50:10) מור מקבוצת הפייסבוק, אמא משלבת, אנחנו ביחד.

(50:15) אה, מהמם, אז יש קבוצה בפייסבוק, תיכנסו, תאזינו, תצפו, קבלו את הידע ותהיו מאושרים, ותודה רבה, ולהתראות ולהשתמע בפרק הבא.

(50:26) אמן.