ההבנה הזו חשובה, משום שהיא מאפשרת לגשת למציאות הזו בצורה מפוכחת. לא מתוך אשליה שהכל יהיה פשוט או הרמוני, אלא מתוך הכרה בכך שמדובר במערכת מורכבת שדורשת ניהול, תשומת לב, ולעיתים גם ליווי מקצועי.

פרק ב׳ אינו רק זוגיות – הוא ניהול מערכת חיים שלמה

כאשר אנשים נכנסים לפרק ב׳, הם לעיתים מתמקדים בזוגיות החדשה. הרצון לאהבה, לשותפות, להתחלה חדשה. אך מהר מאוד מתברר שהזוגיות היא רק חלק מהתמונה. בפועל, הם נדרשים לנהל מערכת חיים רחבה הרבה יותר.

שאלות של מגורים הופכות למורכבות במיוחד: האם גרים יחד? באיזה בית? מי עובר? מה קורה עם הילדים והמסגרות החינוכיות שלהם? כיצד מתנהלים מול ההורה השני שאינו חלק מהזוגיות החדשה אך עדיין חלק מהמערכת?

גם התחום הכלכלי הופך למורכב. הכנסות, הוצאות, מזונות, נכסים קודמים, ירושות עתידיות – כל אלו דורשים התייחסות והסדרה. מעבר לכך, ישנן שאלות חינוכיות: מהו סגנון ההורות בבית החדש? האם יש אחידות בין הילדים? האם מנסים לייצר שוויון או מכירים בשוני?

כל אלו אינם “בעיות”, אלא ביטויים של מציאות מורכבת. אך כאשר אין להם מענה, הם הופכים לקונפליקטים שמכרסמים במערכת היחסים.

גישור לעומת טיפול: הבחנה קריטית

בתוך המורכבות הזו, חשוב להבין את ההבדל בין טיפול לבין גישור. טיפול עוסק לרוב במערכת הרגשית, בזוגיות, בעבר, בדפוסים אישיים. הוא מנסה להבין למה דברים קורים.

גישור, לעומת זאת, עוסק בשאלה איך מתקדמים מכאן. הוא מתמקד בפרקטיקה: מה עושים, איך מחליטים, איך מיישמים. הוא אינו מתעלם מהרגש, אך אינו נשאר בו. הוא משתמש בו כדי להבין, ואז מתקדם לפתרון.

(0:00) אחד הנתונים שהכי הדהימו אותי בעולם הגירושין הוא שיותר מ-50% מהילדים היום בארצות הברית גרים במשפחות משולבות.

(0:13) מה זה אומר משפחה משולבת?

(0:15) אנחנו נדבר על זה עכשיו.

(0:16) משפחה משולבת היא משפחה שהיא לא משפחה גרעינית אבא, אמא והילדים.

(0:21) משפחה משולבת היא משפחה של פרק ב’.

(0:24) ובפרק הזה של משהו עם גישור, הזמנתי את המגשרת, מגשרת הגירושין, אלונה שקד, שאתה, אני מכיר ואוהב כבר הרבה מאוד זמן, שהיא פתחה אצלנו פה את המחלקה למשפחות משולבות.

(0:39) מחלקה שמתעסקת בהורות פרק ב’, קונפליקטים בפרק ב’, ואיך אנחנו בעצם ממשיכים עם הקו הזה של התגרשנו נכון ובטוב.

(0:50) הוא לא בטוב, ואיך אפשר כן שפרק ב’ יהיה כן טוב.

(0:55) אז שלום אלונה.

(0:56) שלום וברכה, תודה שהזמנת אותי.

(0:59) תודה שבאת.

(1:01) אבל זה היה ברור.

(1:02) בואי נגיד את זה.

(1:03) זה היה ברור שתבואי, כי כל מי שמכיר את אלונה, אלונה מאוד פעילה בשיח הציבורי, החברתי, האינטרנטי על עולם הגירושין.

(1:14) ותמיד כותבת ועוזרת ונמצאת שם ונותנת המון המון המון המון ידע וכלים וזווית אופטימית.

(1:27) ותמיד כשאני קורא את התגובות שלה אני ככה מחייך ואומר, או, כן ירבו אנשים שכאלה.

(1:33) אז אני ממש שמח שאת כאן.

(1:35) תודה רבה.

(1:36) בואי נצלול ונדבר על משפחה משולבת.

(1:39) קודם כל, מה זה בכלל?

(1:40) מה המילה הזאת?

(1:41) למה היא…

(1:42) למה לא משפחה של פרק ב’?

(1:44) למה דווקא המילה משולבת?

(1:49) קודם כל, פרק ב’, לתפיסתי, זה כל מה שקורה לבן אדם אחרי גירושים.

(1:57) זה לאו דווקא זוגיות חדשה או משפחה חדשה, החיים עוברים פרק.

(2:05) משפחה משולבת זה בעצם משפחה, כמו שציינת, לא משפחה אורגנית, כן?

(2:12) ילדים שכולם חולקים DNA, אלא כל מיני ומיני ומיני פורמטים כאלה ואחרים של שילובים שאנשים עושים לעצמם ביום שאחרי.

(2:30) ויש באמת המון המון פורמטים, יש שני גרושים שחוברים ביחד ומקימים משפחה חדשה.

(2:39) יש רווקים ורווקות שמצטרפים למסע של משפחה של הורה גרוש עם ילדיו, שוב, אישה רווקה, גבר רווק, ויש הכל מהכל.

(2:55) לצערנו הרב בארץ יש גם לא מעט סיפורים של אלמנות, כן, וגם שם יש את השילובים השונים והמשונים.

(3:08) זה גם מילה חמודה כזאת, לא?

(3:14) האמת היא, אני לא יודע, היא חמודה כשמסתכלים על זה, בערך הזווית חמודה, אבל אני מסתכל על זה וקצת, אני אגע קטגור ואני אגיד, מה זה משולב, משלבים, אם אני הילד, אז ההורים בעצם משלבים לי משפחה אחרת, בין אם זה בן זוג חדש של אימא או של אבא, בין אם זה הילדים.

(3:34) של אימא או של בן הזוג החדש של אימא או של אבא, אבל פתאום שילבו לי, יש פה איזה משהו שאני כילד, קצת כופים עליי את המציאות הזו.

(3:45) קודם כל, אין דרך יפה להגיד את זה.

(3:50) כן, זה נכון, זה נכפה על הילד.

(3:53) אגב, גם כשהוריך ילדו אותך, לא התייעצו איתך קודם, אם זה מתאים לך או פחות.

(4:00) נולדת להורים וחיית במשפחה בכפייה מושלמת, פשוט לא ידעת שיש אופציות אחרות, אז זה פחות הפריע לך, כפייה בדרך כלל מפריעה כשאתה מודע לזה שיש בעולם אופציות נוספות.

(4:16) אבל כן, אתה אומר דבר מאוד מאוד נכון, וזה משהו שצריך להבין אותו וזה משהו שצריך להכיר בו, כדי לדעת להתייחס ולהתמודד ולטפל בזה בצורה, שתביא את התוצאות הכי טובות.

(4:31) אוקיי.

(4:32) היה לי פה באמת פרק שדיברנו על משפחות משולבות, שדיברנו על הילדים, עם סקיאל קפלן, כמובן, הנפלאה.

(4:44) אז אני פה לא רוצה שניקח את השיח על הילדים, רק להגיד שהילדים שנכפה עליהם, ויש פה גם שאלה של בגיל שלהם, אם הם צעירים או יותר מבוגרים, הם גורם מאוד, הם פקטור מאוד משפיע.

(4:56) ואנחנו פה אבל מדברים על המבוגרים ועל הקונפליקטים שהסיטואציה הזו שאנחנו משלבים משפחה שהיא קיימת ומאחדים לתוכה או משלבים לתוכה עוד משפחה.

(5:09) מה זה מייצר החיבור הזה?

(5:13) תלוי מי המשפחה ומי המבוגרים שלוקחים חלק בדבר הזה, אבל…

(5:19) למה זה קשור למי המבוגרים?

(5:20) ומי המשפחה?

(5:22) כמו במשפחה בפרק א’, זוג מתחתן, מוליד ילדים, מה זה נותן?

(5:29) יש מקרים שזה מייצר גן עדן, יש מקרים שזה מייצר גיהנום.

(5:33) ובמה זה תלוי?

(5:34) אני חושבת שזה תלוי הרבה קודם כל ביכולת להרחיב מבט, בסדר?

(5:43) להסתכל על הדברים בצורה קצת יותר רחבה ממה אני רוצה, איך אני מרגיש, פוגשת אותי ולהתחיל להבין שאתה חלק מאיזושהי קונסטלציה שהיא קצת יותר רחבה וכדי שיהיה לך טוב בתוך הקונסטלציה הזאת וכדי שאתה תפרח ותשגשג הכל ממקום הכי תועלתני שיש, כן?

(6:09) אתה חייב להבין את הפרטים הנוספים שנמצאים סביבך, לא בהכרח להסכים אגב.

(6:17) אבל קודם כל להבין, כשאתה מבין את האנשים שמסביבך ואתה מבין מה מניע אותם ומה קשה להם ומה טוב להם ומה רע להם, אתה פשוט יכול לפעול בצורה שתשרת אותך טוב יותר.

(6:31) וזה גם בהרבה מקרים מה שאנחנו מנסים לעשות בגישורים, כי מגיעות משפחות ואומרות, וואו, זה ממש קשה, החיים, מה עשינו לעצמנו, זה גנום, אתה אומר, אוקיי, רגע, רגע שנייה, בואו רגע שנייה כאילו נפרק את האירוע, נעשה איזשהו מבט על, נבין מה מומי, נבין איפה העניינים, נבין איפה הבעיות, נבין מה קשה למי, ואז משם כבר נפתחת לנו הדרך להתחיל לפתור את הדברים, כשמדובר שוב בסוגיות נקודתיות או קצת יותר רחבות.

(7:13) אז באמת פה נושאים את ההבדל בין הטיפול המשפחתי לגישור.

(7:19) נכון.

(7:19) נושאים פה את הדגש.

(7:21) נכון.

(7:21) אז איך את רואה את ההבדל?

(7:24) אני חושבת שטיפול זוגי, עוד פעם, קודם כל אני חושבת שהגבולות היום הם יחסית מטושטשים, אבל אם אני אתייחס לגבול שלי, וכמו שאני רואה את זה, זאת אומרת, זוג שמגיע ויספר שיש להם בעיות, ביחסים, זה לא המקום שלנו לטפל בדברים האלה.

(7:49) ביחסים הזוגיים שלהם.

(7:50) ביחסים הזוגיים שלהם, כן.

(7:52) גישור זה מקום…

(7:54) כן, הם מדברים על פרידה או גירושין, זה עולם אחר.

(7:57) אנחנו מדברים פה על יחסים באינטימיות, בתקשורת, בזוגיות עצמם.

(8:00) כן, זה היה לי פעם יותר כיף, היום פחות כיף לי, אתה יודע, דברים שהם יותר הוליסטיים, הם יותר גם להיכנס למקומות האישיים ולהיסטוריה ולעבר, ואיפה גדלת, דפקו אותך בבית, פחות אנחנו.

(8:18) אני רואה בגישור כאיזה אזור שהוא באמת יותר פרקטי.

(8:22) זאת אומרת, יש שאלה על סדר היום, יש אי-הסכמה שנמצאת על השולחן, איך עוברים הלאה, איך מגיעים לאיזושהי החלטה, לאיזושהי הסכמה, לאיזושהי הבנה שטובה לכולם, ואחר כך איך פורטים את זה לפרטים ומביאים ליישום.

(8:45) פרויקט לצורך העניין.

(8:47) אוקיי, יש בעיה ממוקדת, באו לגישור, יש בעיה מערכתית בתוך מערכת היחסים, בתקשורת, בין האנשים שצריכים לעשות תהליך של הבנה ושינוי, אז זה באמת עולם הטיפול, וכך אנחנו גם עושים את ההפרדה.

(9:01) זה נכון שבעולם הוא מאוד מטושטש, הקו הזה היום, אבל דווקא אני רוצה שאנחנו מאוד נבהיר אותו מתוך הערכה לעולם הטיפול ולשים את הגבולות המאוד ברורים.

(9:11) אנחנו לא לוקחים כל זוג, אנחנו לא לוקחים כל מקרה, אנחנו חושבים שתעשו את ההפרדה הזאת.

(9:17) נכון, אנחנו לא מטפלים בהכשרתנו ואנחנו לא נוגעים בתחומים שבהם אנחנו לא מבינים ולא מומחים.

(9:29) עולם המשפחות המשולבות ופרקי הבית, שנקרא ברוך השם, מייצר מספיק עניינים פרקטיים שבהם בטיפול לא יהיה מענה.

(9:44) דוגמה ענקית, מגורים, איפה גרים?

(9:51) גרים ביחד?

(9:52) לא גרים ביחד?

(9:54) כן גרים ביחד, אז איפה גרים?

(9:56) אתה נכנס לגור איתי בבית שלי, אני נכנסתי עם הילדים שלי לגור אצלך בבית שלך.

(10:04) איך זה מנוהל?

(10:05) איך זה מנוהל?

(10:07) מי עובר עיר?

(10:08) מי מעביר את הילדים שלו מהמסגרות החינוכיות למסגרות חינוכיות חדשות?

(10:12) אם אפשר בכלל להעביר, כי צריך לשלוט עורך, שצריך להסכים.

(10:15) נכון, ומה קורה עם הגרושה, ומה קורה עם הגרוש, וזה קונסטלציה שלמה ומורכבת.

(10:25) זה דבר אחד.

(10:29) תחום כלכלי.

(10:31) מה קורה עם הכסף?

(10:34) אנחנו שנינו עובדים, מכניסים משכורות, לאן הן נכנסות?

(10:38) חשבון בנק שלו, אנחנו פותחים חשבון בנק משותף, המזונות שלך, הם יצאו מהחשבון המשותף, לא יצאו מהחשבון המשותף, לי יש עוד דירה, אתה, אין סוף, איך מורישים את מה שצברנו ביחד, הוא הביא עוד ילדים מניסויים קודמים, עיר אבקה, יש להם ילדים משותפים, ההורים שלנו, יש הסכם המון, אין הסכם המון, וואי וואי, כמה כאבי ראש.

(11:04) הסכם המון, צוואה, המון המון דברים, נוגעים ברמה המשפטית של איך לנסח את זה, צריך להבין מה ההיגיון, מה רוצים, איפה נמצאת ההסכמה.

(11:19) זה דברים שאנחנו עושים.

(11:21) אחר כך יש לך בתוך הבית אין סוף דילמות.

(11:29) קודם כל נתחיל מזה שזה לרוב מביא איתו הרבה ילדים.

(11:34) אני, את יודעת, דעתי ידועה בנושא.

(11:38) בסדר, אתה יודע, כל אחד עצר בשלב שלו.

(11:42) אז מה שיש…

(11:44) דעתי האישית, אני גם מדבר, לא מדברת כזה.

(11:46) דעתך האישית, אני שותפה לדעתך האישית, אבל אנחנו לא מייצגים את עצמנו פה.

(11:52) נכון.

(11:54) יש כמות ילדים, לא הכמות שאתה הבאת לעולם ובחרת וחשבת שהיא הנכונה למשפחה.

(12:02) כל עולם אנחנו יודעים וכל ילד מגיע עם האישויים שלו ואיך מטפלים ואיך מתארגנים ואחר כך יש הבדלים בינינו, בין ההורים.

(12:10) אני, יש לי גישה חינוכית מתירנית, הוליסטית, אין לי בעיה להסתובב בבית ולאסוף גרביים מסריחות וקרנצ’יות לכביסה, אתה נכנס הביתה רואה גרב ומשתגע מזה, אז איפה נמצאת ה…

(12:28) איפה נמצאת הפשרה בינינו בתוך הדבר הזה?

(12:33) אחר כך לכל אחד מהילדים יש עוד בית ועוד הורה עם עוד חוקים והרגלים רמת חיים.

(12:41) מה נותנים?

(12:42) מה לא נותנים?

(12:44) האם אנחנו רוצים לייצר איזשהו שוויון בין הילדים שלנו?

(12:49) או שאנחנו רוצים בעצם לאפשר בתוך הקונסטלציה הזאת את זה שכל ילד הוא…

(12:56) יש לו עוד חיים ושכל הורה הוא אחר.

(13:00) המון המון דברים שצריך ליישר עליהם קו.

(13:06) כי אם אתה לא מיישר עליהם קו, אז זה כל הזמן בוחש ורוגש ורועש ומפריע.

(13:13) נכון.

(13:14) ופה זה גם רק המחלוקות בתוך הבית, בתוך הזוגיות שאנחנו באותו בית.

(13:20) יש לנו עוד ילדים, אין לנו עוד ילדים, אבל יש פה את ההתנהלות הכלכלית והחינוך, והמודל שאנחנו מהווים, אבל כל זה זה בתוך האי שלנו, אבל מחוץ לאי הזה יש עוד אי, יש את הגרושה שלו, יש את הגרוש שלה, יש פה כל כך הרבה מערכות יחסים.

(13:37) נכון, זה מה שנקרא לנווט את הספינה הזאת בתוך ים שלעיתים הוא די סוער, זה להצליח לשנות איזשהו מיינדסט כדי לנהל חיים בסביבה של לפעמים חוסר ודאות, לא הכל בשליטתנו, אתה מתכנן דברים ופתאום לגרושה היה רעיון אחר, היא הזמינה חופשה.

(14:06) אז איך בעצם אפשר לייצר מיינדסט כזה, שבו אני אוכל גם להיות ההורה שאני רוצה להיות, וגם לתת לילדים שלי את החיים שמגיע להם ושאני יכול לתת להם, ושכל זה יתנהל מי מנוחות, שלא יהיו לי קונפליקטים מיותרים.

(14:24) עם אשתי החדשה, או עם גרושתי, או עם הילדים של אשתי החדשה.

(14:31) מה בעינייך כמגשרת אני צריך לעשות כדי שיהיה לי חיים טובים ואני אוכל באמת להיות מאושר בתוך כל המכלול הזה שיצרנו כאן?

(14:40) אוקיי, אז נתחיל מזה שמה שנקרא, מה שלא בברושור שלנו, של הגישור פרק ב’, זה למכור לך את החלום של חיים נטולי.

(14:52) קונפליקטים, אנחנו רק מגשרים, לא קוסמים.

(14:57) רגע, יש קוסם שמוכר את החלום הזה של חיים?

(15:00) נלחץ על כפתור והכל ככה יתר?

(15:02) אנחנו עוד בודקים את זה, ובמידה ואנחנו נאתר אותו, אנחנו בהחלט נביא אותו לפה.

(15:08) אולי אנחנו נפתח מסע חיפוש של הקוסם הזה יחד עם מכונת הזמן שאני מחפש בגישורים כבר כל כך הרבה שנים.

(15:13) ובמקביל נתפטר כמובן, כי אין בנו עוד צורך.

(15:20) קונפליקטים, קודם כל אני חושבת שההבנה הבסיסית היא שכן, אלו חיים מורכבים ויש, היו ויהיו קונפליקטים.

(15:30) בסדר?

(15:31) זה מה שנקרא, בוא קודם כל ניישר קו על הדבר הזה.

(15:37) קונפליקט תהיה, השאלה היא מה נעשה.

(15:38) זה יקל עלינו מאוד, כי כשאתה מבין שזה גדול ממך.

(15:42) ואתה לא יכול למנוע ואתה לא יכול לדאוג שלא יהיה בכלל, אז כשזה מגיע אתה יותר בטוב עם זה.

(15:53) אחר כך המטרה המרכזית היא לייצר בעצם את השיח הגישורי בין בני הזוג וללמד אותם בעצם איזשהו פורמט של איך מטפלים בקונפליקט.

(16:06) איך מטפלים גם בקונפליקט הבא?

(16:09) נכון שהם באו עכשיו כי הם לא מצליחים להסכים האם לגור ביחד או לא לגור ביחד ואיפה.

(16:17) אבל רגע אחרי שהם יגורו ביחד, יעלה הקונפליקט האם לעשות ילד משותף או לא.

(16:22) עכשיו, אנחנו מאוד אוהבים לקוחות חוזרים, אבל יש איזשהו גבול.

(16:26) הם לא אוהבים לקוחות חוזרים.

(16:28) להפך, להפך, אני אומר, בואו נעשה מנגנונים בתוך ההסכם שלא תצטרכו לחזור אחר כך.

(16:34) אוקיי, אז אני אומרת, כן, זה קל לקח חוזר, אבל המטרה היא באמת לשחרר אנשים לחיים ולפגוש אותם.

(16:43) תבינו את המתודה, תראו את הכלים, תראו שאתם יכולים לקחת את המשבר הכי גדול שיש ולפתור אותו.

(16:50) כל דבר הוא פתיר, השיטה בסוף היא שיטה שלמדתי ממורי ורבי, הלא הוא אתה, היא שיטה פשוטה שעובדת.

(17:02) אני מודה, לא, לא רגע, אנחנו נעשה את זה פה, כי אני מודה על המחמאה, אף אחד לא ייקח לך את הניסיון רב השנים בתחום, אף אחד לא ייקח לך את הידע.

(17:13) אני הפכתי, נתתי לך את הפן המקצועי, הטכני, אבל את מה שאת עשית, עם הניסיון שלך והגישה שלך, זה שלך.

(17:23) אז אני נותן לזה כל כך הרבה ארוחה.

(17:25) נדמה לי שזה כמו אופירה וזה, מה ששלך שלך, מה ששלך שלך.

(17:28) בחיובי, אני לא אצעג ולא ארים את זה, אבל זה בקטע טוב.

(17:33) בקטע טוב.

(17:34) כן, אבל שוב, יש שיטה, בסוף יש שיטה, והשיטה אנחנו רואים שהיא עובדת.

(17:42) נכון.

(17:43) היא עובדת ולא כל כך משנה סביב מה הסוגיה ועל מה מדברים.

(17:51) אז המטרה היא בעצם ללמד את השיטה.

(17:56) אחד על אחד, או אחד על שלוש.

(17:58) אחד על שניים, אחד על שלוש, נכון.

(18:01) יש כל מיני פורמטים באמת, בגלל שאנחנו שוב, אנחנו נמצאים באיזשהו עולם שהוא קצת יותר מורכב, אז לא מן הנמנע גם שיגיעו שני זוגות לתוך הגישור הזה.

(18:14) בני זוג והגרושה ובן זוגה, או רק הגרושה, או רק הגרוש, או…

(18:20) יש מקום בחדר הגישור לכולם.

(18:22) כן, כן, יש מספיק כורסאות.

(18:25) ובאמת האופטימלי הוא שכל מי שהוא חלק מהקונפליקט יהיה נוכח, יגיד את דברו וביחד מוצאים את הדרך.

(18:37) דרך למה?

(18:38) מה המטרה שלנו בעצם?

(18:39) המטרה היא להגיע להסכמה שתאפשר להמשיך את החיים בצורה נינוחה יחסית עד הפעם הבאה.

(18:50) שכבר נהיה אבל מוכנים אליה כי קיבלנו כבר את הכלים.

(18:53) שנדע מה לעשות, לא ניבהל כל כך.

(18:57) אז עוד פעם, זה באמת מתחיל בתוך ההבנה הזאת שאנחנו נמצאים במציאות שהיא סופר מורכבת ויהיו עוד, בסדר?

(19:03) זה היה מה שנקרא, בוא נצא עם זה לדרך.

(19:06) אחר כך זה בעצם שלב שבו יושבים ומנסים לעשות איזושהי הפרדה.

(19:14) בין מה אני רוצה, מה הוא רוצה, לבין מה עומד מאחורי זה.

(19:23) מה המטרות?

(19:24) מה המטרות?

(19:26) בהרבה מקרים, אני לא יודעת אם בהרבה מקרים, אבל יש מקרים שבהם אנחנו נבין שהמטרות ניתנות למימוש גם בדרך אחרת, דרך שלישית.

(19:38) שאף אחד לא חשב עליה ובעצם שני אנשים יכולים לצאת סופר מרוצים ולהרגיש שהם מלאים ומסופקים במה שהם רצו וזה מצוין.

(19:52) במשפחות מורכבות יש גם סיטואציות שבהן זה לא אפשרי, בסדר?

(20:00) לא תמיד, לא כל מה שאנחנו רוצים אפשרי ואז המטרה היא להבין מה כן אפשרי.

(20:05) מה במקום, מה בנוסף, מה בינתיים, זאת אומרת גם ציר הזמן הוא ציר משמעותי.

(20:15) יכול להיות שכרגע אי אפשר.

(20:16) נכון, אבל אולי בעוד חמש שנים כן תיפתח לנו הדרך לעשות שינוי כזה או אחר, מה אנחנו עושים בחמש שנים האלה, בשלוש שנים.

(20:25) זה משהו מאוד יפה, את יודעת שיש לניסיון של ההורים בפרק ב’ שאין להורים בפרק א’, הורה בפרק ב’ כבר יודע על מה מדובר, כבר עשית ילדים, אתה יודע מה זה, אתה כבר יודע מה זה זוגיות, ועכשיו אנחנו נאלצים, אנחנו כבר עושים את זה בתוך הגישור על הסכם הגירושין, בעצם כבר מתכננים עכשיו את כל העתיד קדימה.

(20:47) אנחנו עכשיו יודעים, יכול להיות שהילד בן שנה, אבל אנחנו כבר מתכננים אותו עד גיל 18, או ציון תיכון, אפילו עד הצבא, אפילו לימודים אקדמיים.

(20:55) וזה כל מי שעשה הסכם גירושין, יש לו את זה.

(20:57) נכון.

(20:58) עכשיו כשהם מגיעים לפרק ב’, הם צריכים לבנות משהו כזה מחדש, אבל עכשיו כשהם כבר יודעים איך זה יכול להיגמר, הם יכולים להערך ולהבין מה המטרות, ואז להפוך את העבודה החינוכית להרבה יותר משמעותית.

(21:11) אתה לא תמים, אתה לא…

(21:13) הגיעו ילדים לעולם, מה אני עושה איתם?

(21:14) אתה יודע מה זה ילדים, אתה מבין את המורכבות, התגרשת.

(21:18) התגרשת, אתם יודעים מה זה.

(21:20) עכשיו צריך להתמודד, אבל צריך להתמודד יחד עם ההורה השני, שיכול להיות שזה שההורה שהוא הבן הזוג, יכול להיות שזה ההורה שהתגרשנו ממנו, יש שם עוד אנשים, ושניהם, ואיך הם מסתדרים ביניהם, ואם אנחנו לא נדע לייצר את הקואליציות שישימו את טובת הילדים שלנו, אבל גם את שלהם, במרכז, ונגדיר מה המטרות שלנו, אנחנו נלך לאיבוד, ואז אנחנו באמת נריב, וזה אנחנו רואים את זה פה הרבה בחיי.

(21:47) רבים על שטויות, עכשיו זה לא שטויות באמת, זה סימבול למשהו מאוד מאוד עמוק.

(21:52) בדיוק, בדיוק, וברגע שאתה, מה שנקרא, מנקה את ה…

(21:58) אני לא רוצה להגיד שטות, כן, אבל זה יכול להיות שטות, זה יכול להיות משהו שהוא כאילו סופר מהותי, כמו האם אנחנו רוצים עוד ילד משותף או לא.

(22:06) זה לא הייתי אומר שטות.

(22:08) אני אומרת, אז אני אומרת, זה על סקאלה, משטויות גמורות ועד הדברים הכי כבדים שבחיים.

(22:15) אבל אנחנו, ברגע שאנחנו…

(22:17) מבינים את מה עומד מאחורי זה, זאת אומרת אנחנו נותנים קצת יותר ספוטלייט באמת לצרכים, לרצונות, לשאיפות, לפחדים, יש לא מעט פחדים, אתה יודע, אנשים, פרק ב’ זה אנשים שעברו דבר, יש להם כבר…

(22:35) האם מישהו יחליף אותי בתפקיד ההורי שלי?

(22:37) למשל…

(22:39) פחד גדול מאוד שקיים.

(22:41) יש לא מעט פחדים, עוד הרבה לפני שהכנסת גורם שלישי לתוך המשוואה, אתה יודע, יש לילד שני בתים, אם הוא לא יוצא יותר להיות איתי, הוא יוצא להיות רק שם, מה אני אעשה?

(22:54) אם הוא יספר להורה אחד משהו ולספר להורה השני משהו אחר על בני הזוג והם לא מתקשרים ביניהם, דברים שראיתי פה.

(23:02) כן, למה שהוא ירצה לסבול בעצם במרכאות כאילו עוד שני ילדים שצריך לחלוק איתם את המרחב, אצל אבא שלו יש לו, מה שנקרא, ממלכה שקטה ופרטית.

(23:16) יש, אם נצלול עכשיו לדוגמאות, יש פה חמישה פרקים בנחת רוח.

(23:23) אז בוא נגיד את זה, אנחנו נעשה עוד פרקים.

(23:26) ברור לחלוטין.

(23:27) זה מה שרציתי.

(23:29) זה הוגדר מלכתחילה, וזה כי הנושא הוא כל כך גדול, הוא כל כך גדול, שאנחנו לא נוכל לתת בפרק אחד.

(23:36) את כל המידע.

(23:37) מה חשוב לנו בפרק הזה?

(23:39) לתת את התוויה ולהגיד, תדעו שיש את הדבר הזה של גישור לפרק ב’, יש גישור פוסט גירושין, יש כן מקום, יש אנשים מאוד טובים, ואני אומר, אני מסתכל עלייך באמת בשמחה וערכה וגאווה שאתם פה איתנו בצוות, שיכולים להקשבת איתכם, לעזור להגדיר מה המטרות, מה הם הצרכים, וביחד לנסח את הדרך.

(24:02) שתעזור לכם לייצר את מציאות החיים שאתם רוצים.

(24:06) כי אנחנו לא רוצים ולא מוכנים, ואני גם מציע לכם לא לוותר לעולם על ההזדמנות לחנך את הילדים.

(24:12) לתת להיות, להגשים את ההורות, להיות המודל שאתם רוצים.

(24:17) אבל לא משנה מה תרצו לעשות ואיזה מודל אתם רוצים להיות, אם לא יהיה שיתוף פעולה עם כל הגורמים הרלוונטיים לחינוך של הילדים, אלה שקרובים ומשפיעים.

(24:29) אם זה ההורה השני כמובן בראש הרשימה, ובין אם זה בן או בת הזוג החדשים, והילדים שלהם לא תוכלו להנחיל ערכים חיוביים.

(24:41) אם רוצים להנחיל ערכים של מלחמה וכעס ואדם לאדם זאב, אז אולי, אבל אם אנחנו באמת רוצים לתת מודל חיובי לילדים שלנו, אנחנו חייבים לדעת לייצר את הקואליציות האלה.

(24:54) ובקואליציה, כמו בפוליטיקה, זה אומנות האפשר.

(24:58) בדיוק.

(24:59) ופה, זה מה שאנחנו עושים, אבל, יש פה אבל מאוד גדול, זה בלי לוותר.

(25:06) זאת אומרת, זה אומר שהמטרה היא לא שאתם תוותרו על מה שחשוב לכם, להפך, זה שאתם תרתמו בתוך התהליך הגישור איתנו, בשותפות חדשה, תרתמו את הצד השני למען המטרות שלכם.

(25:19) אבל הוא גם יותום אתכם למטרות שלו.

(25:24) והיופי הוא שכאשר אנחנו מדברים על הילדים, אז בדרך כלל המטרות הן דומות.

(25:29) נכון.

(25:30) ואז קורה פה איזה משהו מאוד מאוד יפה, שבאו צדדים, והם באו בקונפליקט, הם באו בהתנגדות, הם באו בקושי, הם באו בכסח, הם באו בהמון פסימיות.

(25:41) הם רגע לפני ללכת לבית משפט ולתבוע.

(25:44) מעבר מגורים, אזור אישום, דברים איומים ונוראים שאנחנו יודעים שהם באמת קטסטרופה.

(25:49) זה אחד הדברים הכי קשוחים ונוראים שאתה נתקל בהם ברשת, כי גם ההמון מלבה את זה.

(25:59) אתה נתקל במושגים כמו, בסך הכל להגיש בקשה, לפתוח תיק, אתה יודע, דברים כאילו, אתה יודע, כאילו זה בקטנה, אתה רק…

(26:08) תשגר איזה פיסת נייר למערכת והמערכת מיד תיקח את הצד השני, תסביר לו שהוא לא מבין כלום מהחיים שלו וצריך לעשות מה שאתם חושבים.

(26:19) זה מה שנקרא יריעת פתיחה לפתיחת שערי גיהנום של שנים ארוכות ושלא לדבר על הכסף.

(26:26) אתמול אמרה לי מישהי, קשרה אליי, מהממת, באמת אישה שאת מבינה כמה קשה לה.

(26:33) אבל כמה היא מחזיקה את עצמה, ממש, זה מקרה מורכב.

(26:39) והיא אומרת, תגיד, למה אומרים לי לפתוח תיק?

(26:42) אני כבר הייתי עד סוף דבר, אמרו לי, אבל אני חייבת, לא משנה מה, לפתוח תיק, דבר ראשון, להגיש בקשה.

(26:49) ואמרתי לה, למה את חושבת?

(26:51) אז היא אומרת לי, לא יודעת, זה הרגיש לי שזה משהו מלחמתי שכזה, שככה, והרגשתי לא טוב עם זה בבטן.

(26:57) כן, נכון, את צודקת, הפתיחות תיקים, זה אחר כך מלחמה, זה מראש להגיד, אנחנו לא הולכים להתחיל ולדבר, אנחנו קודם כל שמים אקדח על השולחן.

(27:09) וזו טקטיקה של מי שבאמת רוצה לפתור דברים בהידברות ובטוב, לא נוקט בה.

(27:14) אם אני רוצה לנהל איתך משא ומתן, אני לא תוקף אותך בבית המשפט קודם כל, אני קודם כל בא לדבר, זה בסיסי לחלוטין, ואת יודעת מה, אני לא מכיר אפילו לא הורה חי.

(27:24) שהיה מנחיל את הערך הזה לילדים שלו, שאם יש לך מחלוקת עם מישהו, קודם כל תתבע אותו.

(27:30) זה פשוט לא הגיוני.

(27:32) תראה, מעבר לעניין הערכי, ושזה באמת לא צורה ולא גישה, זה לא עובד.

(27:40) זאת אומרת, אני ניגשת לזה מהמקום הפרקטי.

(27:43) זה דבר…

(27:45) כל כך נכון, את אומרת את זה בשטות, אבל כן, זה לא עובד.

(27:48) זה דבר די טיפשי לעשות, בטח ובטח כמה שנקרא כיריית פתיחה לאירוע.

(27:57) נכון.

(27:59) התפיסה היא של להגיש בקשה, שוב, הפשטות הזאתי, או לפתוח תיק, כאילו זה יהיה משהו נורא נורא קל ופשוט, ואיזושהי מחשבה, גם יש איזושהי תפיסה, כאילו למערכת באמת אכפת.

(28:14) האמת היא שלמערכת לא אכפת.

(28:18) המערכת, המחוקק…

(28:19) איך אכפת לה?

(28:20) היא לא יכולה שאיכפת לה ברמה הפרטנית.

(28:21) המערכת לא יכולה.

(28:23) נכון, אי אפשר, אתה יודע, אי אפשר.

(28:26) גם זוג נשוי, כשרבים שהוא מתעצבן שהיא מוותרת לילדים, או היא מתעצבנת שהוא קשוח מדי, אין מישהו חיצוני שיבוא ויגיד להם, ככה לא ככה.

(28:41) אין פה איזשהו שינוי דרמטי, בסוף המציאות היא זה שאדם אחראי לילדיו, אחראי לתקשורת עם האדם הנוסף שאיתו הוא יצר את ה-DNA המשותף הזה, בין אם הוא אוהב אותו או לא אוהב אותו, אם אתה חי והכנסת עוד מישהו לחייך, אז גם באדם הזה אתה…

(29:06) אתה בסוף תלוי כדי שיהיה לך כיף, אתה יודע כיף זה מין משהו כזה, אנשים נוטים להמעיט בו ערך, אבל בעיניי זה אחד הערכים העליונים של הקיום, כיף, שיהיה לנו כיף, אני, אתה יודע, התגרשנו, ייצרנו פרק ב’, כי אנחנו רוצים לחיות את החיים שלנו בכיף.

(29:26) עכשיו זה די ברור שאם אתה רוצה כיף, אתה די חייב לייצר סיטואציה שבה גם לכל מי שמסביבך יהיה כיף.

(29:33) כי אין דבר כזה שלחלק מהאנשים בבית הם באורות מרוב כיף, ויש חלק אחר שחרב עולמו.

(29:43) להורה אחד רע, להורה השני רע.

(29:45) זה לא ילך.

(29:46) זאת אומרת, כיף זה עניין גלובלי ביתי.

(29:51) אנחנו רוצים במקום הזה לייצר את ה…

(29:54) אנחנו מבינים שיש פה קושי כי אף אחד לא יפתור לכם את הבעיות.

(29:58) ונכנסתם לזוגיות בפרק ב’, יהיו לכם בעיות ויהיו אתגרים.

(30:03) ועכשיו יש פה שאלה של איך מתמודדים.

(30:05) אז אנחנו שמים את המטרות, רואים לאן אנחנו רוצים להגיע, ואז בפרקטיקה של איך החיים נראים ומה באמת צריך, מתחילים למצוא את הפתרונות, כי יש פתרונות.

(30:14) נכון.

(30:14) אין דבר כזה שאין פתרון, אני לא מוכן לקבל את זה.

(30:18) אנחנו לא נחכה עד גיל 18 כדי שהילד יעזוב את הבית ואנחנו נוכל להיות המודל שאנחנו רוצים.

(30:23) החינוך שלנו קורה עכשיו.

(30:24) ובמקום הזה אנחנו מראים לו הלכה למעשה איך אנחנו רוצים שהוא יגדל כבן אדם כי אנחנו לא מגדלים ילדים, אנחנו מגדלים את הדור הבא, את המבוגרים של מחר ובמקום הזה בגישור כשמגיע אלייך זוג איך את לוקחת אותם?

(30:39) את יודעת מה נשאלת שאלה כזאתי?

(30:41) הרי התגרשתי ממנה, היה לנו קשה רבנו בבית משפט, ניח היינו בגישור, אנחנו מדורגלים, אנחנו יודעים שעדיף לנו אם יש מחלוקת לבוא לגישור אבל אנחנו הלכנו להליכים משפטיים ואני לא רוצה, אין לי כסף שוב לשרוף את העשרות או למאות אלפי שקלים על עורכי הדין אני פשוט רוצה לחיות עם אשתי החדשה ולגדל את הילד המשותף שלנו בין השלוש יחד עם שני האחים הגדולים שלו של בני עשר ושתים עשרה אבל הגרושה שלי לא מאפשרת יש כל הזמן מתח וכעס וצעקות ואמירות ומשהו מאוד פוגע איך אני יכול לרתום אותה, את אשתי החדשה, מה אני יכול לעשות, אלונה, כדי שאני אשב איתך בחדר ואת תעזרי לי לפתור את הדברים האלה?

(31:25) אוקיי, הייתי רוצה להגיד שזה פשוט, אבל זה פשוט לא.

(31:29) אני חושבת שהשלב המקדים, לפני שאני רותמת מישהו למשהו, בכל תחום בחיים אגב, לא במשפחתי, אני מגיעה מהעולם.

(31:40) העולם העסקי, אז אני מביאה את התפיסה הזאת משם.

(31:46) אני צריכה להבין מה הסיפור שלו.

(31:50) למה היא כועסת כל כך?

(31:52) מה לא יושב לה?

(31:54) ממה היא לא מרוצה?

(31:56) היא לא מרוצה, היא תמיד הייתה ככה, היא כמו אימא שלה.

(31:58) היא תמיד הייתה לא מרוצה.

(32:00) אני לא יודע, אין לי תקשורת איתה.

(32:02) אין לי תקשורת עם אמא שלי.

(32:03) אז הדבר הראשון…

(32:05) הוא באמת לייצר את התקשורת הזאת וחדר הגישור מאפשר את זה.

(32:12) אז איך אני מביא אותה אלייך?

(32:14) איך?

(32:14) מה אני…

(32:14) לשלוח לה הודעת וואטסאפ?

(32:16) להתקשר אלייך?

(32:18) לשלוח תמונה בעיתון?

(32:19) מה אני יכול לעשות?

(32:21) אני עכשיו במצוקה.

(32:22) יש לי…

(32:23) הרי אנשים פונים אלינו כשהם במצוקה עכשיו.

(32:26) הם רוצים פתרון עכשיו, אנחנו אומרים שאין פתרון מיד.

(32:29) לפעמים זה קורה, אבל זה גדר הנס, זה לא אבטחה.

(32:34) התהליך מביא לתוצאות הטובות.

(32:36) נכון.

(32:36) אבל זה לוקח את הזמן, אבל אני רוצה להתחיל תהליך.

(32:39) איך זה קורה?

(32:40) אז יש מספר דרכים לעשות את זה.

(32:44) קודם כל, כן לייצר איזשהו שיח טיפה אחר ולהגיד, תשמעי, אנחנו ממררים אחד לשני את החיים, אנחנו כבר התגרשנו.

(32:54) זאת אומרת, להכיר בבעיה.

(32:55) התגרשנו הרי כבר, אתה יודע, תמיד אומרים, אתה יכול להתגרש מאשתך, אתה לא יכול להתגרש מגרושתך.

(33:01) אנחנו תקועים ביחד.

(33:03) עכשיו, אני, לא טוב לי בתוך הסיפור הזה, ואני לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שגם לך די גרוע, את לא מרוצה, את לא מרוצה ממה שקורה עם הילד, את לא מרוצה ממני, את לא מרוצה, בואי נלך, ננסה לפתור את הדבר הזה, יש לנו עוד 15…

(33:19) 20 שנה, תכל’ה זה לכל החיים, כן?

(33:22) אתה יודע, אז אופן שההסכמים והפסקי דין מתייחסים לגיל מסוים, אבל זה לא באמת נגמר.

(33:27) יש לי מישהי, לפני כמה חודשים, וסופרת לי בשמחה איך הבת שלה מתחתנת, ואיך היא באה לספר לה שהבת מתחתנת, ואיך היא הלכה יום אחרי זה לבית של, לאבא שלה, במשפחה שלו, בשביל לספר לאם.

(33:42) כי לא, הם לא, הם…

(33:44) כבר גרושים כבר 20 שנה, והם לא בתקשורת.

(33:48) והיא מספרת לי את זה בנונשלנט, ואיך היא שמחה, ואתה יודעים, עכשיו הילדה עכשיו שמתחתנת, הייתה צריכה ללכת לשני ההורים שלה במקביל, ועכשיו היא עסוקה בשאלה, מה יקרה כשההורים שלי ייפגשו פעם ראשונה בחתונה?

(34:07) והאישה הייתה, היא גמגמת.

(34:09) אני הסתכלתי, ואני מודה שהייתי קצת נוקב, אבל את מבינה שזה הדבר, ביום החתונה שלה, היא תהיה עסוקה בזה, לא בבן הזוג שלה, לא בזה, זה איך ההורים שלי והמשפחות שלהם ששונאים אחד את השני יגיבו.

(34:26) לדבר כזה חייבים, אמרת, תבואו לגישור לפני, כדי שהמפגש, או אם אתם יכולים לבד מעולה, אבל שהמפגש הראשון…

(34:34) בין המשפחות לא יהיה בחתונה של הבת.

(34:38) גם את ההורים של הצד השני, אתה עושה איזשהו מפגש מקדים ולא פוגש אותם באירוע.

(34:44) נכון, זה קיצוני, אני יכולה להגיד לך שבמשפחות משולבות, ילדים חווים את הדבר הזה לא מעט.

(34:54) אתה יודע, לפני חתונה יש בר מצווה, בת מצווה, שזה אירוע ש…

(34:58) הרבה פעמים מייצר סביבו לא מעט תקלות וקשיים.

(35:04) יש ימי הולדת, יש טקסי סיום, יש שיעור פתוח בחוג לריטמוסיקה, יש…

(35:11) באמת, יש אין סוף…

(35:13) זה אפילו יותר מורכב מגירושין.

(35:15) גירושין זה שנינו.

(35:16) פה יש עוד אנשים שמשפיעים, שהם משפיעים בלי שיש להם סמכות, ובלי שיש לנו הרבה מה לעשות, כי יש דברים שאנחנו לא יכולים לעצמם.

(35:23) אז זאת אומרת, אני לוקח את זה כי זה חשוב לי להעביר את המסר, איך אני מושך אותה, וקודם כל אני אומר לה את זה.

(35:30) נכון.

(35:30) אני מכיר בקושי שלנו, אני לא יוצא מנקודת הנחה שהיא מבינה אותי, או שאני מבין אותה, כי אנחנו כנראה לא, אבל לשנינו לא טוב, ואני רותם אותה, בעצם למה?

(35:39) לטובת הילדים.

(35:40) תראה, אחד הטיפים, לדעתי, המרכזיים, וזה משהו שהוא גם בקטע של להבין.

(35:48) תביא את הצד השני לגישור וגם בכללי בפתרון קונפליקטים אני חושבת כשאתה רוצה לייצר הקשבה אצל הצד השני, צד שיש לך בעיה מולו, הדבר הנכון הוא לא להגיע ממקום ביקורתי, לא להגיע ממקום מאשים, זאת אומרת כי בהרבה מקרים גם אנשים פונים אליי, אומרים לי תביני יש בעיה, היא לא נורמלית.

(36:12) היא שתלטנית, היא, היא, היא, היא.

(36:16) ואני אומרת לו, תגיד, מה, אם אני סתם מרימה לה עכשיו טלפון, יושבת איתה לקפה עם עוד איזו חברה, מה היא תגיד עליך?

(36:23) אתה כאילו כשיר לדעמה?

(36:26) אתה, אתה, אתה, הנורמליות שלך במקום הנכון?

(36:29) אתה…

(36:31) אז, אז, באמת כדי להביא בן אדם לשיח, הדבר הראשון שצריך לעשות, ופה, ופה באמת…

(36:37) זאת האחריות של הבן אדם שרוצה לייצר את התהליך, בסדר?

(36:43) זה שהוגה הרעיון, זה השלב הראשון שהוא צריך לעבור, ולגשת…

(36:49) בעיניי זה גם האדם שמקומו בגן עדן מתחיל להסתמן, כי זה לא משנה כמה היה, זה משנה הרי מה יהיה, ואם אתה זה שמוביל, רואה כאילו בלב לעבור…

(36:58) זה בן אדם שמבין את הפרינציפ של איך דברים…

(37:01) החיים האלה עובדים, בסדר?

(37:03) כשאתה, אם אני רוצה ממך משהו ואנחנו שכנים בבניין, בסדר?

(37:09) אז אני לא יכולה לבוא אליך ולהגיד לך, אתה ואתה ואתה ואתה.

(37:13) אני צריכה לבוא מהכיוון השני, לבוא מלמטה.

(37:17) אני אגיד לך, תשמע, יש לי בעיה רצינית, אני, החלונות שלי כל הזמן מתלכלכים, המים, הרעש, התינוק.

(37:26) הוא לא ישן, כואב לי הראש, אתה יכול לעזור לי?

(37:31) זה מזכיר לי את המשפט המאחד של לוי אשכול, התפשרתי והתפשרתי והתפשרתי והתפשרתי, וכשסיימתי להתפשר התפשרתי עוד יותר, עד שקיבלתי את כל מה שרציתי.

(37:43) בדיוק ככה, בדיוק ככה, אבל אני אוסיף כוכבית.

(37:49) אוקיי.

(37:50) מאוד כדאי לצאת לדרך עם איזושהי הבנה שאולי לא תקבל הכל, אבל תקבל בטח ובטח הרבה יותר ממה שתקבל אם לא תצא לדרך הזאת בכלל.

(38:04) נכון.

(38:04) אז אם נצא, אם יש לי רשימת שאיפות ואני בסוף הדרך אני אקבל 70% ממנה, זה 70% יותר מאפס, זה די…

(38:17) אבל יש אפילו יותר מזה משהו, מבחינתי.

(38:19) וזה דינמי גם.

(38:20) כי זה מתחיל תהליך.

(38:21) בדיוק.

(38:22) זה יגדל ויתפתח.

(38:25) אבל תקריא בעצם מה הסיטואציה.

(38:27) הרי אם ההורים בתקשורת קלוקלת, ההורים הגרושים, וכל אחד בזוגיות, והמשיך בחייו, החוויה של הילדים שלהם היא קטסטרופלית, היא כל כך עצובה, ילד.

(38:38) נכון.

(38:39) וזה, המודל פה, זה מה שיהיה לנכדים.

(38:42) הילד לא יודע זוגיות, הוא אולי רואה…

(38:44) מהפרק ב’, אבל את ההורות, הוא רואה שני אנשים שהם עונה ימנית ועונה שמאלית שלא מתקשרים.

(38:51) זה מייצר המון קושי.

(38:52) זה זוועה, זה זוועה, שאני חושבת שאנחנו לא מתחילים אפילו להבין מה עובר בנפשו של ילד כזה.

(39:04) אנחנו רואים נתונים, ואני לא רוצה פה להפחיד, אבל אנחנו רואים את זה, מקרי התאבדות ואלימות ואנשים ש…

(39:09) אצלנו זה קטסטרופה, ופה כשהם באים לגישור…

(39:12) גם בלי ללכת כל כך רחוק, אתה לא רוצה שהילד שלך יהיה עצוב כל הזמן, שהילד שלך יהיה חששן, שהילד שלך יהיה, הוא יצא לעולם מנקודה של נחיתות.

(39:26) נכון.

(39:27) הילדים מרגישים רע, כאילו…

(39:29) נכון, ובדיוק על המקום הזה, כשאם אנחנו, אם ההורה מבין את זה…

(39:33) זה שאם הוא לא ייצר מערכת יחסים תקינה חברית, מכבדת, טכנית עם ההורה השני, הילד שלו יהיה עצוב.

(39:43) יהיה לו ילד קשה.

(39:44) אבל גם הוא יהיה עצוב.

(39:45) ואז, ואז, זה בא ביחד, כי אתה רואה את הילד שלך.

(39:49) ולכן לבוא לגישור, זה אולי לא תקבל את ה-70 או את ה-80 או את ה-100 אחוז מכל מה שאתה רוצה, אבל אתה תהיה 200 אחוז הורה.

(39:57) אתה תיתן לילד שלך…

(39:58) את החוויה, חוויית הילדות הכי טובה, שתיתן לו לא רק ב-18 השנים שהוא תחת צלחה או צלך, תיתן לו לכל ה-80 שנה, 90 שנה שיש לו לחיות, תן לו את הכלים שתוכל להתגאות.

(40:12) אז אולי לא תקבל עכשיו כסף, אולי זה לא יחסוך לך כסף, אולי לא תהיה הפחתת מזונות, אולי תשלם יותר מזונות, אולי זה לא יהיה יותר יום, אולי זה יהיה פחות יום, זה בכלל לא משנה.

(40:22) עצם זה שההורים שלי שהתגרשו ברע מצליחים עכשיו לשבת ולנהל ביניהם שיח, הערך של זה עבורי הוא כל כך גדול.

(40:32) אני כילד, שהעצם הלבוא לגישור ולהגיד, היו לי פה זוגות, את יודעת שבאמת, אני אומר את זה, אני נזכרתי בזוג כזה.

(40:43) הנה העיניים המצצות.

(40:48) התקשרה אליי ילדה.

(40:49) זה בסדר לדמוע.

(40:51) אני יודע, זה דברים באמת שאני אחרי זה אני אראה לך את הדבר הזה.

(40:56) התקשרת אליי ילדה מחול, היא ילדה, היא בת כמעט שלושים.

(41:02) היא אומרת לי, אני לא יכולה יותר, ההורים שלי, הם בבתי משפט, הם נאבקים, הם לא, אני לא יכולה.

(41:10) שמעתי את הפודקאסט הזה.

(41:11) או שמע איזה המלצה, אני חייב לדבר איתך.

(41:15) אני אדבר איתה.

(41:16) והיא בדמעות, והיא מחול.

(41:18) וזה משהו בדרום אמריקה.

(41:20) היא בת 30.

(41:20) היא בת 30, היא מתנתקת והיא לא…

(41:24) והיא אומרת לי, מה אפשר?

(41:24) אמרתי לה, אני אשמח שיבואו, שבאו אנשים.

(41:28) שהמחלוקת, באמת, זה כל כך הסתבך על משפט על משפט, זה כבר לא יודעים על מה הם טובים שם.

(41:34) באמת, מגוחך לחלוטין.

(41:36) משפטית עושים מלא כסף שם מסביב, ויש שם כסף, עשו, כן.

(41:40) הם מפסידים מלא כסף.

(41:41) הם מפסידים, והם מודעים לזה, אבל לא מתחילים לעצור.

(41:45) אבל תשינו תמונה.

(41:46) תמונה שלהם ביחד מחייכים פה בחדר בשבילה.

(41:51) כי זה היה המקור, הם באו בשבילה.

(41:53) כן.

(41:53) וזה היה כל כך מרגש.

(41:55) עכשיו, הם עצרו את התביעות, כמדומני, שמה.

(41:58) אני מקווה, אני לא יודע מה נסגר בתוך המקרה.

(42:02) אבל זה המקרה של באמת, היא יודעת איך לברוח מהארץ כדי לגרום להורים שלה לשבת בחדר ולדבר על מה שבכלל לא קשור אליה, אבל היא רואה.

(42:13) אבא מגיע, סבא, כבר יש לו נכדים.

(42:15) סבא מגיע, סבתא הולכת.

(42:16) הנכדים הקטנים, הם היו צריכים להגיד, למה סבתא רותי הולכת לסבא יעקב, אני משנה שמות כמובן, ואיך תסביר את זה לילד בן שלוש?

(42:26) ילד בן ארבע שסבא וסבתא שלו לא מדברים, באמת מבינים את זה.

(42:30) להעביר את הקרינג’ אודור.

(42:31) ממש.

(42:32) כן, אבל אני אוסיף, קודם כל זה מאוד מאוד נכון, אבל אני אוסיף לזה עוד משהו, גם החוויה, עזוב שנייה, שים את הילדים בצד, נגיד שהם לא העניין.

(42:42) לא אקבל אותם בלי ילדים.

(42:43) מה?

(42:43) בלי ילדים שלא יבואו אלינו, מה אנחנו צריכים אותם?

(42:46) לא, אין להם מה.

(42:48) אבל אני אומרת, גם שים רגע שנייה את הילדים בצד.

(42:50) אתה עצמך כהורה, יש איזשהו משהו שאף אחד בעולם הזה לא יתלהב, יתרגש, יצא מגידורו מאיזה שטות שהילד שלך אמר, עשה, צייר.

(43:11) נכון.

(43:12) אין עוד אדם בעולם הזה.

(43:15) לחלוק איתו את השמחות הקטנות ההוריות האלה, וגם אם יש לך את הבן זוג שבאמת הכי אוהב את הילדים, והכי מחובר אליהם, והכי קשור אליהם, זה לא אותו דבר.

(43:29) זה לא אותו דבר.

(43:30) זה לא אותו דבר, ואגב, אתה יודע, לחלוק דברים זה לא משהו מוגבל, זה לא משאב מוגבל, אתה יכול לחלוק גם וגם, אבל העונג…

(43:39) של להתפעל ביחד מהיצור הקטן והתובעני הזה, זה, הרי זאת התמורה.

(43:48) אני חושב שאין שבוע שאני ואיילון מדברים בטלפון ולהגיד איזה מדהימות, איזה מדהימות, שלח תמונה, שלח תמונה, איך לא שלחתי תמונה?

(43:55) הוא כל הזמן…

(43:55) או לחלופין לקטר עליהם.

(43:57) אם היא תטנף על הילדים.

(43:59) כן, זה גם, אבל אני מקווה לחמוד.

(44:03) יש על מה לטנף.

(44:05) תמיד יש כזה.

(44:05) בוא נגיד את האמת, לקטר עליהם.

(44:07) הילדים זה אחד מהדרכי ההערכה של כל מה שאנחנו צוברים בדרך.

(44:14) גם נכון, אבל את יודעת, אחרי שאנחנו גם ככה רק חצי מהזמן, או איקס מאחוז מהזמן איתם, אז כבר הזמן הזה הוא מזוקק.

(44:21) עד שכבר אני איתם, אני רוצה כבר להפיק מזה את המירב.

(44:24) יש ילדים שגם בחצי מהזמן יכולים להטריף אותך.

(44:30) שוב, זה גם וגם וגם.

(44:32) זה הורות, זה התמצית של הנורמליות ההורית.

(44:38) אתה עף על הילדים שלך ואתה חוטף עליהם עצבים, זה יכול לקרות אפילו לפעמים בעת ובעונה אחת, והמוח מתפוצץ, ועם מי?

(44:48) עם מי תחלוק את הדבר הזה אם לא עם ההורה השני?

(44:51) נכון.

(44:54) זה בעיניי…

(44:56) משהו שלפחות שווה את הניסיון.

(45:00) שווה את הניסיון, אתה יודע מה, בוא נגיד, זה לא תמיד יצליח.

(45:04) זה לא תמיד יצליח.

(45:06) אני לא מוכן לקבל, אני כל כך מעריך את האמירה הזו, זה מדויק, זה שווה את הניסיון.

(45:10) בדיוק.

(45:11) אין כישלון.

(45:12) עצם זה שישבתם, גם אם לא הגעתם להסכם, אבל ישבתם ודיברתם אחרי תקופה כל כך קשה שלא דיברתם, זה…

(45:20) נכון.

(45:21) זה הישג עצום.

(45:22) נכון.

(45:22) ויכול להיות שזה הניע פה איזשהו כדור שלג שהתחיל להתגלגל לאט לאט, זה לא משנה.

(45:29) אני פשוט, אני נזהרת מלצייר איזה אידיליה, כי האידיליה לא תמיד תגיע, אבל הדבר שצריך להסתכל עליו זה מאיפה יצאנו ולאן הגענו, מה השינוי שהצלחנו לייצר, תמיד יהיה איזשהו…

(45:45) שינוי.

(45:46) גם אם פנית להורה השני ואמרת לו תשמע בוא אני מציע שנעשה משהו וההורה השני טרק לך את הדלת הוא לא רוצה בכלל שום דבר גם שם במקום הזה משהו אצלך השתנה וכשמשהו אצלך משתנה הדינמיקה משתנה והדבר הזה יכול להביא שינויים ותוצאות קטנים יותר, איטיים יותר, שפורסים על ציר הזמן ארוך יותר, אבל משהו משהו ישתנה, אתה תגיע לאיזשהו הישג.

(46:24) ולכן אני חושבת שזה לא משנה מה אחוזי ההצלחה שתצליח, ב-100% מהמקרים זה שווה את הניסוי, וזה שווה את ההתנעה.

(46:35) הזאת, ההתנעה מייצרת דברים תמיד וזה אם יש מסר שבעיניי הוא המסר המרכזי זה זה וזה נכון גם כשאנחנו מדברים מול הגרוש סלאש גרושה וזה נכון גם כשאנחנו מדברים מול בני הזוג החדשים שלנו שהסכימו לקחת על עצמם, אותנו, עם התיק שלנו, עם החבילה שלנו, עם הילדים שלנו, משהו ישתנה שם, משהו ישתנה שם לחיוב ואנחנו נמקסם לעצמנו את מדד הכיף בחיים האלה, כי בשביל זה.

(47:21) מדד הכיף, אהבתי את זה.

(47:23) כן.

(47:24) תגיד, עלתה לי המחשבה על אנשים שהם, ואני לא מדבר כוללני מדי, אבל הרבה פעמים אנשים שהתגרשו ברע, או שאין הרבה אנשים שהתגרשו בסביבה שלהם, יוצאים מנקודת הנחה או אמירה של להתגרש זה רע וזה עושה נזק לילדים.

(47:41) ואני רוצה פה להגיד את זה בצורה ברורה.

(47:44) לא, גירושין לא פוגעים בילדים.

(47:47) איך שהם מתגרשים בהחלט יח…

(47:49) יכול לפגוע בילדים.

(47:51) יש לנו היום מועמדת לנשיאות בארצות הברית שהיא בת להורים גרושים, שגרה עם גבר, איש יהודי שיש לו ילדים, שאני ראיתי איזו תגובה של גרושתו, כותבת, איזה מדהימה קמלה האריס, איזה היא ממשפחה שלנו.

(48:07) שזה מדהים שזה, יכולים להגיע עד הכי גבוהה בהנהגת העולם, וגם אצלנו, וגם אנשי ציבור, וגם אנשי עסקים, ויש המון המון אנשים שהתגרשו, והם בטח…

(48:18) והילדים שלהם מוצלחים ושמחים ומאושרים, וזה שההורים התגרשו לא אומר שבהכרח הזקנו לילדים, ולכן אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להרים ידיים ולהגיד, זהו התגרשנו, כבר עשיתי את הנזק, עכשיו אני זורם.

(48:33) לא, גם אם התגרשנו לא בטוב, גם אם אז היינו מוצפים וכועסים ופוחדים, עדיין הנה אנחנו רואים, החיים המשיכו.

(48:41) והחיים התקדמו ואנחנו ממשיכים הלאה ואנחנו רוצים כן לאפשר לעצמנו בחיים שעוד יש לנו ובזמן שיש לנו להשפיע על הילדים כן לייצר להם חיים טובים.

(48:52) אז אל תוותרו על ההורות שלכם, תרימו טלפון, תעשו איתנו שיחה, תקבעו איתנו פגישת הכירות, תשבו איתנו בחדר שזה מרחב מאוד מוגן ומאוד בטוח וביחד תוכלו להגדיל את המטרות, את הצרכים, את האמצעים, לייצר תקשורת חדשה, תקשורת טובה, ואז באמת לעשות ריסטארט למערכת היחסים, ולצאת לדרך חדשה, שבאמת בשני הבתים, או בשלושת הבתים, כמה בתים יכולים כבר להיות בתוך הדבר הזה, עם המון המון אפשרויות שיש, נכון, לפני הורות משותפת, ויש בכלל המון המון.

(49:29) זה תחום שהוא כל כך גדול, וכן אנחנו נעשה עוד פרקים בנושא הזה.

(49:34) עד עכשיו אנחנו בכלל דיברנו על זוגות הטרוסקסואלים, אנחנו עוד לא דיברנו על זוגות להט”ב, שגם שם יש מורכבות מאוד מאוד גדולה בפרק ב’, כל הדברים האלה, אפשר להתמודד איתם, צריך להתמודד איתם, חשוב להתמודד איתם, ואנחנו כאן בשבילכם, בשביל לעשות את זה הכי נכון.

(49:51) אלונה, תודה רבה.

(49:52) תודה לך, היה כיף.

(49:54) ועל זה שאת, ועל זה שבאת ועל מי שאת, ואני אומר לכם באמת בחום רב מהניסיון שלי עם אלונה בחדר הגישור, עצם הישיבה הייתה, עם הניסיון שלה והצבע שלה וההומור הזה שיש למשפטי מחט של אלונה, שאני ככה אומר, אני רושם את זה במדעת הכאב שלי, אני באמת בחום רב ממליץ.

(50:18) יש כל כך הרבה מה להרוויח מידע והניסיון שלך, אז תודה רבה שבאת ולחלוק אותו.

(50:23) וואו, תודה רבה, תודה על המילים החמות, אני מסמיקה פה עד האוזניים, מה ששלך שלה.

(50:30) מה ששלך שלה.

(50:32) תודה רבה.

(50:32) ותודה לכם שהזנתם, ואני מבקש, תשתפו, תגיבו, תדרגו, תעזרו לנו להגיע לכל מי שצריך את המידע והכלים.

(50:44) האלה שאנחנו נותנים פה ותעזרו לנו לקחת חלק בתיקון הנזקים של עולם הגירושנה האלים שהיה ולהחזיר צבע לחיים של משפחות שנפגעו כל כך הרבה וכיף וכיף וכיף