יש לכם שאלה? אפשר להתחיל בצ’אט הייעוץ למטה מימין.

איך מתגרשים נכון? מה עושים לפני שמספרים לילדים – פרק 12

מה עושים מיד אחרי שמחליטים להתגרש? מתי מספרים לילדים, איך מדברים עם בן או בת הזוג, ולמה חשוב לעצור לפני שמתחילים צעדים משפטיים. פרק שעוסק בהחלטות הראשונות והחשובות ביותר בתהליך הגירושין ובהשפעה שלהן על הילדים.

איך מתגרשים נכון? מה עושים לפני שמספרים לילדים

פרק 12 בפודקאסט "משהו עם גישור"

גירושין הם אחד המשברים המשמעותיים ביותר שמשפחה יכולה לעבור. עבור הורים רבים, הרגע שבו מתקבלת ההחלטה להיפרד מלווה בבלבול, פחד ושאלות רבות: איך עושים את זה נכון? מתי מספרים לילדים? איך מונעים מלחמות? ומה יכול לעזור למשפחה לעבור את התקופה הזו בצורה בריאה יותר?

בפרק הזה אנחנו מדברים על הרגעים הראשונים של תהליך הגירושין: ההחלטה להיפרד, השיחה עם בן או בת הזוג, ההתמודדות עם הפחד והסערה הרגשית – ובעיקר על האחריות שיש להורים כלפי הילדים בתקופה הזו.

יחד עם איילת – מדריכת הורים שמלווה משפחות בתהליכי פרידה – אנחנו מנסים להבין מה חשוב לעשות לפני שממהרים לפעול, ואילו טעויות עלולות להוביל למלחמות מיותרות ולנזק ארוך טווח לילדים.

ההחלטה להתגרש – והדחף לספר מיד לילדים

אחת השאלות הראשונות שעולות אצל הורים היא: מתי לספר לילדים על הגירושין?

הרבה פעמים ההורים מרגישים שהם חייבים לספר מיד. הם מרגישים שאסור להסתיר מהילדים, ושככל שיספרו מוקדם יותר – כך יהיה נכון יותר.

אבל המציאות מורכבת יותר.

כאשר הורים נמצאים ברגע הראשוני של קבלת ההחלטה, הם עצמם עדיין נמצאים בתוך בלבול גדול. לעיתים אין עדיין החלטות בסיסיות:
איפה כל אחד יגור?
איך תיראה חלוקת הזמנים עם הילדים?
איך ייראה העתיד הכלכלי?

במצב כזה, לפני שמספרים לילדים – חשוב לעצור רגע.

הגירושין הם תהליך, לא רגע אחד. הם לא רק ההחלטה להיפרד, ולא רק ההסכם המשפטי. זהו תהליך עמוק שמשפיע על כל תחומי החיים של המשפחה, ולכן חשוב לגשת אליו בצורה מודעת ומושכלת.

לפני הכול – ההורים צריכים לדאוג לעצמם

רוב ההורים אומרים מיד:
“הילדים לפני הכול”.

זו אמירה חשובה מאוד – אבל יש בה גם סכנה.

כדי שהורים יוכלו לתת לילדים ביטחון, יציבות ותמיכה בתקופה הזו, הם עצמם צריכים להיות במקום יציב ככל האפשר.

כאשר אחד ההורים קיבל עכשיו הודעה על פרידה, או כאשר ההחלטה התקבלה ברגע טעון מאוד, לעיתים קשה מאוד להיות פנויים רגשית לתמוך בילדים.

לכן הצעד הראשון הוא לעצור לרגע ולשאול:

איך אנחנו רוצים שהחיים שלנו ייראו עכשיו?
מה המטרות שלנו כהורים?
איך אנחנו יכולים לשמור על הילדים בתוך המצב החדש?

ברגע שמגדירים מטרה משותפת – למשל הרצון לשמור על טובת הילדים – כבר נוצרת נקודת התחלה חשובה לעבודה משותפת.

הילדים והחלום על משפחה אחת

מחקרים רבים מראים שרוב הילדים מעדיפים לגדול בבית שבו שני ההורים חיים יחד. זהו הדימוי המשפחתי שהם מכירים מהסביבה ומהחברה.

עם זאת, המציאות מורכבת יותר. יש גם ילדים שחוו בבית מתחים קשים, מריבות ומלחמות, ולעיתים הפרידה דווקא מביאה רגיעה.

בסופו של דבר, מה שמשפיע על הילדים יותר מכל הוא לא עצם הגירושין – אלא הדרך שבה ההורים מתנהלים לאחריהם.

כאשר הורים מצליחים לשמור על כבוד הדדי, על תקשורת ועל שיתוף פעולה הורי, ילדים יכולים לצמוח גם בתוך מציאות של שני בתים.

הקשר בין ההורים לא נגמר

אחת ההבנות החשובות ביותר בתהליך גירושין היא שהקשר בין ההורים לא מסתיים.

כאשר יש ילדים משותפים, ההורים ממשיכים להיות שותפים – גם אם הם כבר אינם בני זוג.

הקשר משנה צורה:
במקום זוגיות – נוצרת הורות משותפת.

זה אומר ללמוד שפה חדשה של תקשורת, לעיתים אחרי שנים שבהן התקשורת לא הייתה טובה.
זה גם אומר ללמוד מחדש את חלוקת התפקידים במשפחה.

לעיתים דווקא אחרי הפרידה הורים הופכים להיות מעורבים יותר בתחומים שבהם לא היו מעורבים בעבר – בבית הספר, בפעילויות של הילדים או בניהול הבית.

יש ילדים שמספרים בדיעבד שזה אפילו היה רווח עבורם.

תקופת הסתגלות – גם להורים וגם לילדים

גירושין הם שינוי גדול בחיי המשפחה, ולכן טבעי שתהיה תקופת הסתגלות.

התקופה הזו קיימת גם עבור ההורים וגם עבור הילדים.

הילדים מתחילים את תהליך ההתמודדות שלהם ברגע שבו ההורים מודיעים על הפרידה.
לעומת זאת, אצל ההורים התהליך התחיל בדרך כלל הרבה קודם.

לכן חשוב להבין שלילדים צריך זמן לעבד את השינוי.

אחת ההמלצות החשובות בתקופה הזו היא להימנע משינויים גדולים נוספים בשנה הראשונה – למשל הכנסת בני זוג חדשים לחיי הילדים. עומס של שינויים עלול להקשות עליהם מאוד.

השיחה החשובה ביותר – עוד לפני הילדים

לפני שמספרים לילדים, יש שיחה אחת שהיא אולי החשובה ביותר בתהליך: השיחה בין בני הזוג עצמם על הפרידה.

האופן שבו השיחה הזו מתנהלת יכול להשפיע על כל המשך הדרך.

כאשר הפרידה מתבצעת בשיחה ישירה, מכבדת ופתוחה – יש סיכוי טוב יותר לשיתוף פעולה בהמשך.

לעומת זאת, כאשר אחד הצדדים פועל באופן חד-צדדי – למשל באמצעות פתיחת הליך משפטי ללא שיחה מוקדמת – הדבר עלול לפגוע קשות באמון ולהוביל להסלמה.

תחושת הבגידה וההפתעה יכולה לגרום לצד השני להיכנס למגננה ולמלחמה.

למה הליכים משפטיים לוחמניים גורמים נזק

במקרים רבים אנשים נכנסים להליכים משפטיים מתוך פחד:
פחד להפסיד, פחד לאבד את הילדים, פחד כלכלי.

אבל חשוב להבין שהליכים משפטיים לוחמניים יוצרים מציאות קשה מאוד – לא רק להורים, אלא גם לילדים.

כאשר הורים תובעים זה את זה, הם למעשה מעבירים את הסמכות ההורית שלהם לבית המשפט.
שופט או דיין מקבל החלטות לגבי חיי המשפחה שלהם – לעיתים מבלי להכיר באמת את המשפחה ואת הצרכים שלה.

מעבר לכך, מלחמות משפטיות יוצרות פגיעה עמוקה באמון בין ההורים ומקשות מאוד על שיתוף פעולה עתידי.

ממי כדאי לקבל עצות – וממי פחות

בתקופה של משבר אנשים מחפשים עצות מכל כיוון: חברים, משפחה, אינטרנט, עורכי דין.

אבל לא כל עצה באמת עוזרת.

יש כמה מקורות תמיכה שיכולים להיות משמעותיים במיוחד:

עוגן רגשי – אדם קרוב שמוכן פשוט להיות שם. לא לשפוט, לא לייעץ, אלא להקשיב ולתמוך.

אנשי טיפול – פסיכולוגים, מדריכי הורים, עובדים סוציאליים ומטפלים שמכירים את הדינמיקה המשפחתית ויכולים לסייע לעבור את התקופה בצורה בריאה יותר.

תהליך גישור – מסגרת שמאפשרת להורים לנהל דיאלוג ולמצוא פתרונות משותפים במקום להיכנס למאבק משפטי.

לעומת זאת, עצות מאנשים שחוו גירושין קשים במיוחד עלולות לעיתים להוביל להחרפת הקונפליקט – גם אם הכוונה שלהם טובה.

הילדים לא צריכים להיות באמצע

אחת הטעויות הקשות ביותר שקורות במשפחות מתגרשות היא הכנסת הילדים לתוך הקונפליקט בין ההורים.

כאשר ילדים הופכים לשליחים שמעבירים הודעות בין ההורים, או כאשר הם נאלצים לבחור צד – הם נושאים על עצמם עומס רגשי גדול מאוד.

ילדים צריכים לדעת שהם יכולים לאהוב את שני ההורים שלהם.
הם לא צריכים לנהל את הקשר בין ההורים.

האחריות הזו היא של המבוגרים בלבד.

למה גישור הוא הדרך הנכונה עבור רוב המשפחות

גישור אינו מתאים רק לזוגות שמסתדרים מצוין.

להפך – הוא נועד בדיוק למצבים שבהם יש קונפליקט, אבל עדיין קיימת הבנה שהילדים חשובים יותר מהמאבק.

בתהליך גישור ההורים יכולים לבנות יחד את ההסכמות לגבי חיי הילדים והמשפחה לאחר הפרידה.
במקום שמישהו מבחוץ יקבע עבורם – הם מקבלים את ההחלטות בעצמם.

המשמעות היא גם אחריות גדולה יותר, אבל גם סיכוי גבוה יותר לשיתוף פעולה ארוך טווח.

גם אם כבר התחילה מלחמה – אפשר לעצור

חשוב לזכור שגם כאשר הסכסוך כבר התחיל, עדיין אפשר לשנות כיוון.

גם אחרי פתיחת הליכים משפטיים, גם אחרי פרידה קשה – תמיד אפשר לעצור, לחפש דרכים אחרות ולהחזיר את הדיאלוג.

לפעמים מספיק הורה אחד שמחליט לא להיכנס למעגל המלחמה.

הבחירה הזו יכולה לשנות את כל הכיוון של הסיפור המשפחתי.

לסיכום

גירושין הם תקופה מורכבת מאוד – אבל הדרך שבה מתנהלים בתוכה יכולה לעשות הבדל עצום.

כאשר הורים מצליחים לעצור רגע לפני שממהרים לפעול, לבקש ליווי נכון ולבחור בתקשורת ובשיתוף פעולה – הם יכולים להפוך משבר קשה לתהליך שיש בו גם צמיחה.

לא רק עבורם, אלא גם עבור הילדים שלהם.

תמלול הפרק

נדב: שלום איילת.

איילת: שלום.

שלום למאזינים ולמאזינות. אנחנו בעוד פרק של הפודקאסט שלנו. ביקשנו מאיילת לבוא שוב לביקור, כי אנחנו מקבלים המון שאלות ותהיות סביב השאלה איך מתגרשים נכון.

איילת היא מדריכת הורים שמתמחה בעבודה עם ילדים ובהכוונה להורים – איך לתת לילדים כוח וביטחון גם בתקופות מורכבות. את פוגשת הורים בדיוק בנקודה הראשונה: כשהם שואלים איך לדבר עם הילדים ואיך להתמודד עם המצב.

ראיתי ממש עכשיו שיחת טלפון שקיבלת, ואני מבין שזה משהו שקורה הרבה.

איילת: כן, זו שיחה מאוד שכיחה. הורים מתקשרים ואומרים: החלטנו להתגרש. עכשיו אנחנו צריכים לספר לילדים.

נדב: ישר מספרים?

איילת: הרבה פעמים זו התחושה. “אנחנו חייבים לספר לילדים, אי אפשר להסתיר מהם”. ואז מגיעה השאלה – איך מספרים להם?

אני מקבלת בערך שלוש או ארבע פניות ביום סביב הנושא הזה. והשאלה הראשונה שאני שואלת את ההורים היא:
האם כבר התחלתם תהליך?
האם יש הסכמות?
אתם יודעים איפה כל אחד יגור?

ברוב המקרים התשובה היא שלא. יש הרבה בלבול והרבה סימני שאלה.

וכשההורים נמצאים במקום הזה – זה בדיוק הזמן לעצור רגע ולשאול: איך החיים הולכים להיראות? ומה בעצם נספר לילדים?

נדב: חשוב להבין שגירושין הם תהליך. זה לא רק ההחלטה, וזה לא רק ההסכם. זה רגע מאוד גורלי בחיים – גם שלכם וגם של הילדים.

צריך לדעת איך לנווט את הספינה הזאת נכון. כי למרות שזה נראה עכשיו בלתי אפשרי – עם התנהלות נכונה אפשר להגיע למקום טוב.

אבל הרבה פעמים כשאני אומר את זה אני מרגיש קצת כמו עוגיית מזל סינית. כי מי שנמצא בתוך המשבר אומר: העולם שלי התהפך, אני מפחד, הכול הולך להיות נורא.

אני יודע שממרחק הזמן אנשים יכולים להיות בסדר – אבל באותו רגע הם עוד לא שם.

איילת: נכון, הם ממש לא שם. ואני פוגשת אותם בדיוק במקום הזה.

הרבה פעמים ההורים אומרים: “הילדים לפני הכול”.

ואני אומרת להם – נכון, הילדים מאוד חשובים. אבל קודם כול אתם.

כדי שתוכלו לתת לילדים ביטחון, כדי שתוכלו להסביר להם את מה שקורה – אתם צריכים להיות במקום יציב יותר. לפעמים אחד ההורים קיבל עכשיו הודעה על פרידה, והוא עדיין לא מסוגל להיות שם עבור הילדים.

אז קודם כול עוצרים רגע.

מטפלים בעצמנו, מבינים לאן הולכים, ואז שואלים: מה אנחנו רוצים עבור הילדים שלנו?

רוב ההורים אומרים מיד: אנחנו לא רוצים שהם ייפגעו.
וזו כבר התחלה מצוינת – כי יש מטרה משותפת.

נדב: קשה לי לפעמים עם המשפט “שהילדים לא ייפגעו”. כי אני חושב שאם ההורים נותנים דוגמה טובה – גם אם הם נפרדים – הילדים יכולים דווקא לצמוח מזה.

אנחנו רואים במחקרים שילדים מושפעים מאוד מהאופן שבו ההורים מתנהלים אחרי הפרידה.

איילת: נכון. אבל חשוב להבין שרוב הילדים כן רוצים שההורים שלהם יהיו יחד, בבית אחד.

החריג הוא ילדים שחוו מלחמות קשות בבית. אבל גם אז, בתוך תוכם, עדיין קיים החלום הזה של משפחה אחת.

נדב: עוד דבר שחשוב להגיד להורים: הקשר ביניכם לא מסתיים כשיש ילדים.

אתם לא תהיו יותר בני זוג – אבל אתם כן תהיו הורים ביחד.

זה אומר ללמוד שפה חדשה של תקשורת.

איילת: נכון. לפעמים גם חלוקת התפקידים משתנה. אנחנו רואים הרבה פעמים שהורים נעשים יותר מעורבים בתחומים שהם לא היו בהם קודם.

יש ילדים שאומרים למשל:
הרווחתי את אמא יותר מעורבת בכדורגל
או
אבא יותר מעורב בבית הספר”.

נדב: יש גם תקופת הסתגלות.

איילת: נכון מאוד. גם להורים וגם לילדים.

וכאן חשוב להבין משהו: התהליך של ההורים התחיל הרבה קודם. אבל אצל הילדים הוא מתחיל ברגע שמספרים להם.

לכן אנחנו אומרים הרבה פעמים – תנו להם זמן. למשל, לא להכניס בני זוג חדשים לחיים שלהם בשנה הראשונה. הם צריכים לעבד את השינוי.

נדב: עוד דבר חשוב מאוד הוא איך מתחילים את הפרידה.

השיחה בין בני הזוג היא אולי השיחה הכי חשובה בתהליך.

אם עושים אותה בדרך מכבדת – אפשר למנוע הרבה מלחמות.

אבל אם אחד הצדדים פועל באופן חד-צדדי, למשל פותח תיק משפטי בלי שיחה – האמון נפגע מאוד.

איילת: נכון. כשמישהו מקבל מכתב מבית משפט בלי שיחה קודם, התחושה היא של בגידה. זה פוגע ביכולת לשתף פעולה בהמשך.

נדב: אני רוצה לדבר גם על עניין העצות שמקבלים בתקופה הזאת.

אנשים מתייעצים עם חברים, משפחה, אינטרנט, עורכי דין – ולפעמים מקבלים עצות מאוד לוחמניות.

אני תמיד אומר: חשוב שיהיה לכם אדם אחד שהוא עוגן רגשי. מישהו שאוהב אתכם ללא תנאי. שלא ישפוט, שלא ייתן עצות מלחמתיות – אלא פשוט יהיה שם.

בנוסף, כדאי להיעזר באנשי טיפול: פסיכולוגים, מדריכי הורים, עובדים סוציאליים.

ואפשר גם ללכת לגישור.

איילת: אני רואה הרבה פעמים זוגות שמגיעים אליי באמצע תהליך גישור ואז מתייעצים עם עורכי דין שמציעים להם צעדים לוחמניים – והגישור מתפוצץ.

אני תמיד אומרת: אם אתם מתייעצים עם עורך דין תוך כדי גישור, תוודאו שהוא מחויב להצלחת התהליך.

נדב: הדבר שהכי כואב לי לראות הוא כשהילדים נכנסים באמצע.

למשל כשהם צריכים להעביר הודעות בין ההורים או להיות מתווכים.

ילדים לא אמורים להיות המגשרים של ההורים שלהם.

איילת: נכון. כשהילדים צריכים לחשוב מה מותר לספר לאמא ומה אסור לספר לאבא – זה מצב מאוד קשה עבורם.

נדב: בסופו של דבר, גישור הוא הדרך שבה הורים יכולים לקבל החלטות בעצמם לגבי חיי הילדים שלהם.

האלטרנטיבה היא שמישהו אחר – שופט או דיין – יקבל את ההחלטות עבורם.

איילת: וגם אם כבר התחילה מלחמה – תמיד אפשר לעצור אותה.

גם אחרי גירושין אפשר להגיע לגישור, לשנות את הדרך ולשפר את התקשורת.

נדב: לפעמים מספיק הורה אחד שמחליט לא להיכנס למלחמה.

כמו באומנויות לחימה – אם אתה לא שם את האגרוף מול האגרוף של הצד השני, לפעמים אין פיצוץ.

איילת: והילדים רואים הכול. עם הזמן הם מבינים מי ניסה לשמור עליהם מחוץ למאבק.

נדב: אז לסיכום – אם הפרק הזה נתן לכם כלים או מחשבות, תעבירו אותו הלאה. הידע הזה יכול לחסוך הרבה סבל למשפחות ולילדים.

איילת: וגם אם אתם כבר בתוך מאבק – תמיד אפשר לעצור ולבחור בדרך אחרת.

נדב: תודה רבה לך איילת.
איילת: תודה.
ותודה לכם שהקשבתם. להתראות.