איך באמת נכנסים לתחום הגישור: בין תעודה, פרקטיקה ויכולת לעבוד בפועל
פרק 58 בפודקאסט "משהו עם גישור"
הבעיה האמיתית בלימודי גישור בישראל
אחת הנקודות המרכזיות שעולות בפרק היא הפער בין הדרך שבה תחום הגישור מוצג לציבור לבין המציאות בפועל. לכאורה, מדובר במסלול ברור: לומדים קורס גישור וקורס פרקטיקום, מקבלים תעודה, ומתחילים לעבוד. בפועל, המציאות מורכבת הרבה יותר.
הבסיס הקיים כיום בישראל נשען על קורס גישור בהיקף של כ־60 שעות. קורס זה נתפס בעיני רבים ככניסה למקצוע, אך כפי שמתואר בפרק, הוא אינו מספק את הכלים הנדרשים לעבודה אמיתית בחדר גישור. הוא מספק היכרות עם מושגים, מבנה כללי של תהליך, ולעיתים גם סימולציות – אך אינו מגשר על הפער שבין תיאוריה לפרקטיקה.
המשמעות היא שאדם יכול לסיים קורס, להחזיק בתעודה, אך בפועל לא להיות מסוגל לנהל תהליך גישור אמיתי. הפער הזה אינו חדש – הוא קיים שנים רבות, ולדברי הדוברים בפרק, כמעט ולא השתנה לאורך זמן.
בין תיאוריה לפרקטיקה: מה באמת קורה בחדר הגישור
המעבר מהכיתה אל חדר הגישור הוא נקודת המפנה האמיתית. בחדר מתרחשת מציאות שונה לחלוטין מהתיאוריה. לא מדובר ביישום טכני של כלים, אלא בהתמודדות עם מצבים מורכבים, רגשיים ולעיתים בלתי צפויים.
העבודה של מגשר אינה מתמקדת בידע משפטי או טכני, אלא ביכולת להחזיק מרחב. מדובר בהתמודדות עם סטרס גבוה, עם פחדים, עם כעסים, עם יועצים חיצוניים שמשפיעים על הצדדים, ועם מערכת מורכבת של רגשות וצרכים.
במובן זה, התהליך הוא לב הגישור – ולא ההסכם. תפיסה זו מהווה שינוי משמעותי לעומת האופן שבו רבים תופסים את התחום. ההסכם הוא תוצאה, אך העבודה האמיתית היא התהליך שמוביל אליו.
שאלות ותשובות: איך באמת נכנסים לתחום הגישור
לא. קורס גישור בסיסי, לרוב בהיקף של כ־60 שעות, מספק היכרות עם עקרונות התחום אך אינו מכשיר לעבודה בפועל.
הקורס מאפשר להבין מושגים, מבנה תהליך וסימולציות בסיסיות, אך אינו מדמה את המורכבות של חדר גישור אמיתי. העבודה בפועל כוללת התמודדות עם רגשות, לחץ, דינמיקות מורכבות והשפעות חיצוניות – מצבים שאינם נלמדים לעומק במסגרת קורס קצר.
לכן, קורס הוא נקודת התחלה בלבד, ולא תנאי מספיק לעבודה מקצועית.
הפער המרכזי הוא בין ידע תיאורטי לבין יכולת לנהל תהליך חי.
בכיתה ניתן ללמוד שלבים, טכניקות וכללים, אך בחדר הגישור מתמודדים עם מציאות משתנה, בלתי צפויה ולעיתים טעונה מאוד.
המגשר נדרש לא רק “להפעיל כלים”, אלא להחזיק מרחב, לנהל שיח מורכב, ולהתמודד עם סטרס גבוה של הצדדים. הפער הזה הוא אחד האתגרים המרכזיים בכניסה לתחום.
לתעודה יש ערך מוגבל בלבד.
התחום אינו מוסדר באופן מלא, ולכן אין גוף אחד שמגדיר מי “מוסמך” לעבוד כמגשר. המשמעות היא שהתעודה אינה מהווה אינדיקציה מספקת ליכולת מקצועית.
הציבור, ברוב המקרים, אינו בוחר מגשר על סמך תעודה, אלא על סמך אמון, המלצות ונוכחות מקצועית.
גישור דרך בתי המשפט מתנהל במסגרת תקנות והפניות מסוימות, אך אינו מהווה את עיקר העבודה בתחום.
רוב האנשים אינם בוחרים מגשר מתוך רשימות רשמיות, אלא פונים למגשרים באופן עצמאי. לכן, השוק הפרטי הוא הזירה המרכזית שבה מתנהלת העבודה בפועל.
המשמעות היא שהיכולת לבנות נוכחות וליצור אמון היא קריטית, יותר מאשר עמידה בקריטריונים פורמליים.
אין מסלול אחד ברור לקבלת תיקים.
התחלה בתחום דורשת שילוב של ניסיון, חשיפה ונוכחות. מגשרים בתחילת דרכם נדרשים לעיתים ליזום, להתנדב, להשתלב בפרקטיקום או לבנות לעצמם קהל דרך תוכן, המלצות ורשתות מקצועיות.
העבודה אינה “מגיעה” באופן אוטומטי – יש צורך לבנות אותה.
פרקטיקום מאפשר מעבר מהתיאוריה לפרקטיקה.
דרך התנסות אמיתית ניתן להבין כיצד תהליך גישור מתנהל בפועל, כיצד מגיבים למצבים מורכבים, וכיצד מתקבלות החלטות בזמן אמת.
ללא התנסות כזו, הידע נשאר תיאורטי בלבד, והיכולת המקצועית מוגבלת.
כן, אך לא באופן מיידי ולא באופן אוטומטי.
המקצוע דורש בנייה הדרגתית של ניסיון, אמון ומוניטין. בתחילת הדרך, ייתכן שלא יהיו תיקים רבים, ויש צורך בהתמדה ובהשקעה.
עם הזמן, מי שמפתח יכולת מקצועית ונוכחות בתחום יכול לבנות לעצמו מקור פרנסה יציב.
אחת הטעויות המרכזיות היא ההנחה שהתעודה מספיקה.
טעות נוספת היא ציפייה לקבל עבודה דרך רשימות או הפניות פורמליות, מבלי לבנות נוכחות בשוק.
בנוסף, יש נטייה להתמקד בכלים טכניים במקום בפיתוח היכולת להחזיק תהליך מורכב.
טעויות אלו עלולות ליצור פער בין הציפיות למציאות.
לפי הפרק, גישור דורש התייחסות כאל מקצוע מרכזי, ולא כעיסוק צדדי בלבד.
המורכבות של התהליך והדרישות המקצועיות מחייבות השקעה, למידה מתמשכת ופיתוח זהות מקצועית.
מי שמתייחס אליו כאל מקצוע משני עשוי להתקשות להתקדם בו.
תמלול מלא של הפרק -איך הופכים למגשר
נדב:
שלום לכל המאזינות שלום לכל המאזינים משהו עם גישור הפודקאסט שלנו בעוד פרק וזה גם יהיה פרק מעניין ואולי גם מעשי בשביל הרבה אנשים ששומעים אותנו משהו נפתח אצלם והם אומרים רגע איך אני נכנס לתחום הזה?
איך אני נהיה מגשר?
איך אני אהיה הכי טוב?
איך אני באמת תעבוד בתחום ולא סתם מסתובב עם תעודה?
ובדיוק בשביל לענות על השאלות האלה, ועוד רבות נוספות שעולות בהקשרים של לימודי גישור, כי זה באמת יש המון דיסאינפורמציה בנושא הזה.
אנחנו נשב, בוא נעשה סדר בדברים.
דניאל:
שלום דניאל, שלום.
דניאל:
שצריך להגיד גם למאזינות ולמאזינים שאני למדתי אצלך את הקורס ולכן אני פה בשני כובעים גם כמי שעבר את ההכשרה אצלך וגם כמי שמקדם איתך את הנושא של ההכשרות וכל הזמן אנחנו משתכללים ומשפרים.
דניאל:
אבל אני עונה לטלפון של כל מי שמתעניין בקורסים שלנו, היית עונה לטלפון?
נדב:
הייתי עדיין.
דניאל:
לפעמים, אבל.
נדב:
כן, אנשים פונים וגם אנשים סתם ששומעים וזה ומכירים מפייסבוק יש התעניינות כמעט על בסיס יומי.
אני מקבל שאלות על הלימודים.
והשאלות די חוזרות על עצמן, ולכן אני חושב שחשוב שנעשה סדר לכל מי שרוצה ללמוד גישור.
נדב:
בואו נעשה סדר בתחום הזה בוא נראה מה אנחנו עושים, איך זה בכלל קורה, איך זה התגלגל?
יש כל מיני מושגים שכל הזמן נזרקים ועדת גדות, בתי משפט.
בוא נתחיל מהתחלה.
למה בכלל החלטת לפתוח הכשרה?
נדב:
ללכת ישר לשאלה שאלה טובה.
אז אני אגיד קודם כל בגדול תחום ההכשרה של הגישור בארץ הוא לא מספיק טוב.
אני אגיד את זה בצורה עדינה, אבל אני חושב שכל מי שנמצא בתחום שעובד בתחום, מודע לזה.
נדב:
הבסיס היום זה שיש קורס של 60 שעות שקיבל כביכול אחריו אפשר כבר להתחיל לעבוד ויש שם כן פרקטיקום שהיה נהוג בתביעות קטנות.
כשאני התחלתי לעבוד ואני את הקורס הבסיסי הזה עשיתי פעמיים.
נדב:
וקראתי וכתבתי ועשיתי והתואר השני עשיתי ביישוב סכסוכים.
והתחלתי כשעבדתי ממש בחדר הבנתי שבין התאוריה שמלמדים לפרקטיקה יש המון המון חוסר, המון ידע.
נדב:
יש יותר דברים שלא מלמדים מכאלה שמלמדים.
וזה נכון כבר 20 שנה שככה זה הסיפור.
בעולם הגישור זה לא השתנה.
נדב:
אז כשאני והייתי בהתחלה מטייל בכל רחבי הארץ מבאר 7 לנהריה, נוסע ומגשר וטובר ניסיון ובונה את השם.
וכשרציתי לגדול רציתי להתחיל לקחת מגשרים, אז היו לי נסיונות להכניס מגשרים לחדר, וראיתי באנשים הם נפלאים.
נדב:
צריך להגיד אנשים נפלאים, אבל בתוך ההכשרה היה חסר.
הבנתי שאם אני רוצה להכניס אנשים שיעבדו איתי בשיטתי, כאלה שאני יכול לסמוך עליהם, אני צריך להתחיל להכשיר.
נדב:
כי אחרת כל אחד בא עם איזה שהוא סל כלים מהמקצוע הקודם שהיה לו, בין אם הוא עורך דין, הוא פסיכולוג או מקצוע אחר.
אבל זה לא מגשר.
מגשר זה עולם בפני עצמו.
לדעתי לפחות.
נדב:
ולכן התחלתי להכשיר, אז בניתי בעצם מסלול הכשרה מאוד מפורט, מאוד מקיף, כדי שמי שיסיים אותו לפחות אני יודע שאת האנשים האלה אני יכול להכניס פנימה.
דניאל:
אז על המסלול הזה בוא נדבר רגע מה, מה ייחודי בו?
הרי אתה אומר היה פער גדול בין התיאוריה לפרקטיקה, ואתה רצית לבנות מסלול שבעצם מצמצם את הפערים האלה על בסיס הניסיון שלך.
מה עשית בפועל כדי שהקורס הזה באמת יענה על הצורך הזה?
נדב:
קודם כל הקורס הוא מאוד מאוד פרקטי.
הוא מדבר, נדבר על מה עושים והוא לא מדבר על התהליך.
מה זה תהליך הגישור?
איך אנחנו מחזיקים את החדר, את המרחב הכל כך, את הסטרס הכל כך גדול הזה, את החששות, את החרדות, את התהיות, את כל היועצים שמסביב, איך אנחנו מתמודדים עם הדבר הזה?
נדב:
בתוך חדר גישור וזה המון.
הרוב העבודה שלנו היא לא בידע, היא לא מזונות, היא לא בחלוקת רכוש.
הרבה חושבים שההסכם זה הסיפור, בגישור זה לא הסיפור.
הסיפור הוא התהליך.
נדב:
הוא לקחת אנשים ממקום כל כך מורכב, בשבר כל כך גדול ולעזור להם לבנות מתוכו את החיים שלהם בצורה אולטימטיבית.
אז הרוב זה זה.
נדב:
ומעבר לכך יש גם כן את איך אנחנו מחשבים מזונות, איך מתנהלים כלכלית, היבטים של זמני שהות, היבטים ריקודים מיוחדים, היבטים רגשיים, פסיכולוגיים, טיפוליים, משפטים משפחתיים, משפחה מורחבת, בני זוג.
יש כל כך הרבה נושאים שצריך לדבר עליהם.
נדב:
בפרקטיקום בגישור גירושין אנחנו פשוט עוברים דבר דבר עם סימולציות, עם הרצאות אורח של אנשים שבאים מהתחום עם הרבה כלים פרקטיים, מעשיים.
נדב:
כדי שמי שמסיים את הקורס ואני יודע את זה כי הבוגרים כבר עובדים הרבה מהם יכול באמת לקום ולעבוד ולפתוח משרד באופן עצמאי.
נדב:
כי להיות מגשר זה מקצוע לעצמאים.
זה לא מקצוע שאני חושב שאנחנו משרד היחיד שבעצם מחזיק אנשים שכירים שעובדים בגישור למיטב ידיעתי.
נדב:
כי זה מקצוע של אנשים שצריכים עוד לבנות את עצמם.
המקצוע עדיין בחיתוליו.
נדב:
אז מבחינתי אני חושב שגם יש לי איזה שליחות בנושא הזה שאנשים כן יעבדו וכן יעסקו בתחום הזה.
נדב:
אז הקורס הזה מיועד בדיוק לאלה שבאמת רוצים לעבוד.
כמו שאמרת, התעודה זה לא הסיפור.
כי לתעודות אין משמעות היום בגישור.
התעודה לא שווה שום דבר.
דניאל:
זהו זה צריך לומר כי זו שאלה שאני שומע הרבה.
מה היא התעודה שמקבלים בסוף ומה המשמעות שלה?
אם היא מוכרת על ידי בתי המשפט או לא?
דניאל:
יש באמת המון דיסאינפורמציה.
אני לא יודע מאיפה אנשים מקבלים את המידע הזה.
דניאל:
בוא פעם אחת ולתמיד נעשה סדר בדבר הזה של מוכרת על ידי בית משפט, לא מוכרת.
איך מביאים עבודה, איך נכנסים לרשימות של בית משפט ומה זה רלוונטי בכלל לקורס שלנו.
נדב:
אז בוא נעשה חלוקה.
קודם כל בוא נחלק את עולם הגישור לשתיים:
הגישור דרך המערכת המשפטית, וגישור בשוק הפרטי.
נדב:
אני חושב שברגע שנבין שיש פה שני אפיקים שונים, יהיה יותר קל להסביר את זה.
נדב:
קודם כל בגדול כל תחום הגישור הוא לא מוסדר היום בישראל.
אין עדיין חוק שמסדיר מי צריך להיות מגשר, איך הוא יהיה מגשר.
נדב:
יש את זה ברמה של תקנות, אבל תקנות — קצת הסבר משפטי — אי אפשר לחייב עיסוק בתקנות, צריך להסדיר אותו בחוק.
נדב:
למה לא מסדירים?
זו שאלה.
נדב:
לא ממהרים להסדיר כי יש קושי להגדיר מי הוא מגשר.
נדב:
כי אם אבא רוצה לעשות הסכם בין הבנות שלו — הוא צריך רישיון בשביל זה?
ודאי שלא.
נדב:
מגשר הוא אדם שעוזר לאנשים לקבל החלטות.
הוא לא צריך רישיון בשביל זה.
נדב:
ולכן יש פה אתגר.
(ממשיך)
נדב:
אבל אם בית המשפט רוצה להעביר תיק לגישור, הוא צריך לדעת למי הוא מעביר.
אז הגדירו קריטריונים.
נדב:
בתקנות המגשרים יש דרישה לניסיון של 5 שנים, תואר אקדמי או שווה ערך, ולפחות 20 גישורים.
נדב:
מבחינתי 20 גישורים זה מעט מאוד.
מי שעוסק בתחום יודע שזה שלב מאוד בסיסי.
נדב:
אבל אלה הקריטריונים למי שרוצה לקבל תיקים מבתי המשפט.
נדב:
אבל לבתי המשפט אין באמת אינטרס להכשיר מגשרים.
יש להם אינטרס להקל על העומס.
נדב:
ולכן גם הרשימות כמעט ולא נפתחות.
נדב:
ואפילו כשיש רשימות — אנשים לא מגיעים אליהן.
נדב:
למה?
נדב:
כי אנשים מעדיפים לבחור מגשר בעצמם.
נדב:
אם כבר אני משלם — אני אבחר מישהו שאני רוצה.
נדב:
ולכן גם להיכנס לרשימות — זה לא באמת נותן יתרון.
נדב:
אז כל העולם הזה של “להיכנס לרשימות” הוא קצת אשליה.
נדב:
בפועל — העבודה היא בשוק הפרטי.
נדב:
ושם אין רגולציה.
וכל אחד יכול לקרוא לעצמו מגשר.
נדב:
וזה גם הבעיה וגם ההזדמנות.
נדב:
כי מצד אחד זה פרוץ.
מצד שני — יש ביקוש.
נדב:
אנשים מחפשים מגשרים בגוגל, בפייסבוק, דרך המלצות.
נדב:
ומי שבונה את עצמו — מקבל עבודה.
נדב:
ולכן מי שרוצה לעבוד — צריך להבין שהוא עצמאי.
נדב:
צריך לדעת לשווק, לבנות אתר, לכתוב, להציג את עצמו.
נדב:
ולא לעשות את זה “על הדרך”.
נדב:
כי זה מקצוע שדורש עומק.
נדב:
אז אם אני מסכם —
הקורס הוא התחלה.
התעודה לא משנה.
הניסיון קריטי.
והעבודה היא בשוק הפרטי.
דניאל:
מעולה.
נדב:
תודה רבה.
(המשך עד הסיום)
דניאל:
אז מי שמחפש מקצוע להרבה שנים קדימה — זה מקצוע שמתאים גם לגיל מבוגר יותר, עם ניסיון חיים.
נדב:
נכון.
דניאל:
מי שרוצה — יש אתר בית הספר, יש הרבה מידע, אפשר לפנות.
נדב:
ותודה לכל המאזינים.
תשתפו.
זה מידע חשוב.