יש לכם שאלה? אפשר להתחיל בצ’אט הייעוץ למטה מימין.

ייפוי כוח מתמשך וגישור: איך מתכננים את עתיד המשפחה נכון | פרק 117

בפרק 117 של הפודקאסט “משהו עם גישור”, נדב נישרי מארח את יותם קייזמן לשיחה על ייפוי כוח מתמשך מזווית לא שגרתית: לא רק ככלי משפטי, אלא כתהליך משפחתי־גישורי שמאפשר למשפחה לדבר מראש על החלטות קשות, לצמצם אי־ודאות ולמנוע סכסוכים עתידיים. הפרק מסביר מהו ייפוי כוח מתמשך, במה הוא שונה מצוואה, מה קורה כאשר אדם מאבד את היכולת לקבל החלטות ואין מסמך מסודר, ולמה דווקא בתוך הכלי המשפטי הזה מסתתרת הזדמנות עמוקה לשיח משפחתי. הדגש המרכזי בפרק הוא שייפוי כוח מתמשך עוסק בחיים עצמם: החלטות רפואיות, רכושיות ואישיות, בחירת מיופה כוח, התייעצות עם בני משפחה, ניהול עסק, טיפול בהורה מזדקן, והסדרת מנגנונים למקרה שבו יתעוררו מחלוקות בין הילדים או בין בני המשפחה. במקום להשאיר את ההחלטות לרגעי משבר, הפרק מציע לראות בייפוי הכוח המתמשך תהליך שמאפשר לאדם להישאר במרכז, להגדיר את רצונותיו מראש, ולתת למשפחה שלו בהירות, שקט וכלים להתמודדות. הפרק מתאים לכל מי שמתעניין בייפוי כוח מתמשך, אפוטרופסות, תכנון עתידי למשפחה, טיפול בהורים מבוגרים, מניעת סכסוכי ירושה וסכסוכי אחים, ולכל מי שמבין שמסמך משפטי טוב אינו מסתיים בחתימה, אלא מתחיל בשיחה נכונה.

ייפוי כוח מתמשך וגישור: איך מתכננים את העתיד בלי לפרק את המשפחה מבוא: מסמך משפטי שמספר סיפור אנושי

פרק 117 בפודקאסט "משהו עם גישור"

מבוא: מסמך משפטי שמספר סיפור אנושי

בשנים האחרונות המושג “ייפוי כוח מתמשך” הפך למוכר יותר ויותר. אנשים שומעים עליו, עורכי דין מציעים אותו, ומערכות הבריאות והרווחה מעודדות להסדיר אותו. על פניו, מדובר במסמך משפטי חשוב: דרך לקבוע מראש מה יקרה ביום שבו אדם לא יוכל לקבל החלטות על חייו. אך כאשר מתבוננים בו לעומק, מתגלה תמונה רחבה בהרבה. זהו לא רק מסמך, אלא נקודת מפגש בין משפט, משפחה, זהות, יחסים ועתיד.

הבעיה היא שרוב השיח סביב ייפוי כוח מתמשך נותר משפטי. הוא מתמקד בפרוצדורה, בחתימה, בהגשה למשרד המשפטים, ובהיבטים פורמליים. אך החלק המשמעותי באמת אינו טמון במסמך עצמו, אלא בתהליך שמוביל אליו. זהו תהליך שבו אדם יושב עם עצמו, ולעיתים גם עם בני משפחתו, ושואל שאלות קשות: מי יחליט עבורי? איך הייתי רוצה שיתייחסו אליי? מה חשוב לי באמת? ואיך אני מונע מהמשפחה שלי להיכנס לסכסוך כשאני כבר לא אוכל לנהל אותו.

במובן הזה, ייפוי כוח מתמשך אינו רק תעודת ביטוח, אלא הזדמנות נדירה לשיח משפחתי עמוק. זהו רגע שבו ניתן לעצור, להביט קדימה, ולבחור איך ייראה העתיד – לא מתוך פחד, אלא מתוך אחריות.

מהו ייפוי כוח מתמשך: שליטה בעתיד בזמן שיש שליטה בהווה

ייפוי כוח מתמשך הוא כלי משפטי שנולד מתוך הבנה פשוטה אך עמוקה: יש מצבים שבהם אדם מאבד את היכולת לקבל החלטות. זה יכול להיות כתוצאה ממחלה, זקנה, תאונה או אירוע בלתי צפוי. ברגע כזה, עולה השאלה מי ינהל את חייו – מי יקבל החלטות רפואיות, מי ינהל את הכספים, מי ידאג לצרכים היומיומיים.

בעבר, כאשר לא היה ייפוי כוח מתמשך, הפתרון המרכזי היה פנייה לבית המשפט למינוי אפוטרופוס. זהו תהליך מורכב, ארוך ולעיתים גם טעון רגשית. הוא כולל בדיקות, חוות דעת, ולעיתים גם מאבק בין בני משפחה. מעבר לכך, ההחלטה מתקבלת על ידי גורם חיצוני – שופט – שאינו מכיר את האדם לעומק.

ייפוי כוח מתמשך משנה את התמונה. הוא מאפשר לאדם, כאשר הוא עדיין כשיר, לקבוע מראש מי יקבל החלטות עבורו, באילו תחומים, ואפילו כיצד. הוא מחזיר את השליטה לידיים של האדם עצמו, ומעביר אותה מהמערכת אל המשפחה.

אך כאן בדיוק מתחילה המורכבות. כי ברגע שאדם בוחר מיופה כוח, הוא אינו רק חותם על מסמך. הוא מגדיר מערכת יחסים. הוא בוחר מי יישא באחריות, מי ייקח על עצמו עול, ומי יהיה חלק מהתהליך. הבחירות הללו אינן טכניות – הן רגשיות, משפחתיות ולעיתים גם נפיצות.

בין צוואה לייפוי כוח מתמשך: חיים מול מוות

אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שייפוי כוח מתמשך דומה לצוואה. אך למעשה מדובר בשני כלים שונים לחלוטין. צוואה עוסקת במה שקורה לאחר מותו של אדם. היא מסדירה את חלוקת הרכוש, את ההנצחה, ולעיתים גם משאלות אישיות.

ייפוי כוח מתמשך, לעומת זאת, עוסק בחיים עצמם. הוא נכנס לתוקף כאשר האדם עדיין חי, אך אינו מסוגל לקבל החלטות. זהו הבדל מהותי. בצוואה, האדם אינו חווה את ההשלכות של ההחלטות שלו. בייפוי כוח מתמשך – הוא כן. הוא חי בתוך המציאות שנוצרה עבורו.

משמעות הדבר היא שהרגישות גבוהה הרבה יותר. לא מדובר רק בחלוקת נכסים, אלא באופן שבו אדם יחיה את ימיו. מי יטפל בו, היכן הוא יתגורר, אילו טיפולים רפואיים יקבל, ואפילו אילו דברים קטנים ימשיכו להיות חלק מחייו – כמו מוזיקה שהוא אוהב, הרגלים יומיומיים או קשר עם בני משפחה.

שלושת המעגלים: רכוש, רפואה ואישי

ייפוי כוח מתמשך בנוי סביב שלושה תחומים מרכזיים. הראשון הוא התחום הרכושי. כאן נקבע מי ינהל את הכספים, החשבונות, ההשקעות והעסקים. מדובר בהחלטות בעלות השלכות משמעותיות, במיוחד כאשר יש נכסים, עסקים או מורכבות כלכלית.

התחום השני הוא התחום הרפואי. זהו אחד התחומים הרגישים ביותר, שכן הוא נוגע בגוף ובחיים עצמם. החלטות על טיפולים, ניתוחים, תרופות או סירוב לטיפול – כל אלה יכולים להיות מוסדרים מראש.

התחום השלישי הוא התחום האישי. כאן נמצאת אולי ההזדמנות הגדולה ביותר. זהו מרחב פתוח שבו ניתן להגדיר את סגנון החיים הרצוי, את הערכים, את הדברים הקטנים שמרכיבים את איכות החיים. זה יכול להיות מקום מגורים, סוג טיפול, קשר עם בני משפחה, ואפילו פרטים שנראים שוליים אך עבור האדם הם מהותיים.

בנוסף לשלושת התחומים הללו, קיים גם “מכתב מקדים” – מעין מסמך אישי שבו האדם יכול לבטא את עצמו באופן חופשי יותר. זהו מקום שבו המשפט מפנה מקום לאנושיות.

כשהמשפחה נכנסת לתמונה: לא מסמך אלא מערכת יחסים

ברגע שמבינים שייפוי כוח מתמשך אינו רק מסמך אלא מערכת יחסים, משתנה גם האופן שבו יש להתייחס אליו. במקום לראות בו פעולה טכנית, ניתן לראות בו תהליך משפחתי.

כאשר אדם יושב עם ילדיו ומדבר איתם על העתיד, הוא אינו רק מגדיר תפקידים. הוא יוצר שיח. הוא מאפשר לכל אחד להביע את עצמו, לשאול שאלות, ולהבין את המשמעות. לעיתים עולות גם מחלוקות, אך דווקא כאן יש הזדמנות לפתור אותן מראש.

סכסוכים רבים בין אחים נוצרים מתוך חוסר בהירות. כאשר אין הנחיות ברורות, כל אחד מפרש את המציאות אחרת. אחד חושב שאביו היה רוצה כך, ואחר חושב אחרת. התוצאה היא מאבק, לעיתים קשה וכואב.

ייפוי כוח מתמשך מאפשר למנוע את המצב הזה. הוא מביא את הקול של האדם עצמו לתוך העתיד. הוא מבהיר, מגדיר, ולעיתים גם מרכך.

מנגנון פתרון מחלוקות: הגישור נכנס לתוך המסמך

אחת התובנות החשובות ביותר היא האפשרות להכניס לתוך ייפוי הכוח מנגנון לפתרון מחלוקות. זהו רגע שבו הגישור הופך לחלק אינטגרלי מהתהליך.

ניתן לקבוע מראש מה יקרה במקרה של אי־הסכמה בין מיופי הכוח. האם ההחלטה תתקבל ברוב? האם יובא גורם מקצועי? האם תתקיים פנייה לגישור? כל אחת מהאפשרויות הללו משנה את הדינמיקה העתידית.

המשמעות היא שניתן לא רק לנהל את העתיד, אלא גם לנהל את הדרך שבה ינהלו אותו. במקום להשאיר את המשפחה להתמודד עם מחלוקות בזמן משבר, ניתן לתת לה כלים.

זהו אחד המקומות שבהם שיטת “שותפות חדשה” משתלבת באופן טבעי. היא מבקשת לא לחכות למשבר, אלא לבנות מנגנונים מראש. לא לשאול “מי צודק”, אלא “איך מתקדמים”.

שיח על העתיד: אומץ רגשי לפני משבר

אחד האתגרים הגדולים בתהליך הוא עצם השיחה. לדבר על מצב שבו אדם לא יהיה כשיר הוא דבר לא פשוט. הוא מעורר פחד, הכחשה ולעיתים גם התנגדות.

אך דווקא השיחה הזו היא לב התהליך. היא מאפשרת לאדם להגדיר את עצמו, ולמשפחה להבין אותו. היא יוצרת קרבה, ולעיתים גם מעלה דברים שלא נאמרו שנים.

יש בכך גם ממד של חיבור. כמו שבשלב מסוים בחיים ההורים דואגים לילדים, ובהמשך הילדים דואגים להורים, כך יש כאן שלב ביניים שבו כולם יושבים יחד ומתכננים את המעבר. זהו רגע נדיר של שיתוף פעולה.

ייפוי כוח מתמשך וגירושין: מורכבות שלא מדברים עליה

אחת הסוגיות המעניינות שעולות היא הקשר בין ייפוי כוח מתמשך לבין מערכות יחסים מורכבות, כמו גירושין. במקרים מסוימים, בני זוג לשעבר ממשיכים להיות האנשים שמכירים זה את זה בצורה הטובה ביותר.

השאלה האם למנות בן זוג לשעבר כמיופה כוח אינה טריוויאלית. מצד אחד, יש היכרות עמוקה ואמון שנבנה לאורך שנים. מצד שני, הקשר השתנה.

דווקא כאן נדרשת חשיבה מורכבת וגמישה. ייתכן שהפתרון אינו “כן או לא”, אלא שילוב. למשל, מינוי הילדים כמיופי כוח, אך השארת בן הזוג לשעבר כגורם מייעץ. האפשרויות רבות, והן דורשות שיח פתוח.

לא רק מניעה, אלא גם יצירה

ייפוי כוח מתמשך נתפס לעיתים ככלי למניעת בעיות. אך ניתן לראות בו גם כלי ליצירה. הוא מאפשר ליצור מערכת יחסים ברורה יותר, פתוחה יותר, ומבוססת יותר על הבנה.

הוא מאפשר להורים לתת לילדים שלהם מתנה – לא רק של ביטחון, אלא של בהירות. הוא מאפשר לילדים להרגיש שהם חלק מהתהליך, ולא נזרקים אליו ברגע של משבר.

הוא גם מאפשר לאדם עצמו לחיות עם שקט. הידיעה שהדברים מסודרים, שהמשפחה יודעת, ושיש דרך, היא בעלת ערך בפני עצמה.

סיכום: להפוך מסמך לתהליך

בסופו של דבר, השאלה אינה האם לעשות ייפוי כוח מתמשך, אלא איך לעשות אותו. ניתן לעשות אותו כפעולה טכנית, מהירה ויעילה. אך ניתן גם להפוך אותו לתהליך משמעותי.

כאשר בוחרים בדרך השנייה, התוצאה אינה רק מסמך, אלא מערכת יחסים מחוזקת. לא רק פתרון עתידי, אלא גם חיבור בהווה.

זהו ההבדל בין משפט לגישור. בין מסמך לבין תהליך. בין ניהול משבר לבין יצירת עתיד.

שאלות ותשובות: ייפוי כוח מתמשך, גישור משפחתי ותכנון עתיד ללא סכסוכים

ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי שמאפשר לאדם לקבוע מראש מי יקבל החלטות עבורו אם יאבד את היכולת לעשות זאת בעצמו. החשיבות שלו אינה רק משפטית, אלא גם משפחתית, משום שהוא מייצר בהירות, מונע אי־ודאות ומצמצם את הסיכון לסכסוכים בין בני משפחה ברגעים רגישים.

 

צוואה נכנסת לתוקף לאחר מותו של אדם ועוסקת בעיקר בחלוקת רכוש. ייפוי כוח מתמשך נכנס לתוקף כאשר האדם עדיין חי אך אינו כשיר לקבל החלטות, והוא עוסק בניהול החיים עצמם – החלטות רפואיות, כלכליות ואישיות.

 

כאשר אין ייפוי כוח מתמשך ואדם מאבד את כשרותו, יש צורך לפנות לבית המשפט כדי למנות אפוטרופוס. זהו תהליך שעלול להיות מורכב, ארוך ולעיתים גם ליצור מחלוקות בין בני משפחה, משום שאין הנחיות ברורות של האדם עצמו.

 

מיופה כוח יכול להיות כל אדם שהממנה סומך עליו: בן משפחה, חבר קרוב או איש מקצוע. לעיתים ממנים יותר מאדם אחד, ואז חשוב להגדיר כיצד מתקבלות החלטות – יחד, לחוד, או לפי חלוקה בין תחומים.

 

בהחלט. למרות שניתן להכין ייפוי כוח מתמשך באופן אישי, שיתוף בני המשפחה בתהליך מאפשר שיח, מונע הפתעות ומקטין את הסיכון למחלוקות בעתיד. כאשר כולם מבינים את הרצון של האדם, קל יותר לכבד אותו.

 

המסמך מכסה שלושה תחומים מרכזיים: תחום רכושי (ניהול כספים ונכסים), תחום רפואי (החלטות על טיפולים), ותחום אישי (אורח חיים, מגורים, טיפול יומיומי). בנוסף ניתן להוסיף הנחיות אישיות מפורטות.

 

המכתב המקדים הוא חלק לא פורמלי במסמך שבו האדם יכול להסביר את רצונותיו בצורה חופשית יותר. זהו מרחב שמאפשר להביע ערכים, העדפות ותחושות, וכך לעזור למיופה הכוח להבין לא רק מה לעשות, אלא גם איך.

 

כאשר אין הנחיות ברורות, כל אחד מבני המשפחה עלול לפרש את רצון ההורה בצורה שונה. ייפוי כוח מתמשך מביא את הקול של ההורה עצמו לתוך המצב, וכך מצמצם פרשנויות ומונע מאבקי כוח.

 

כן. ניתן לקבוע מראש כיצד ייפתרו מחלוקות בין מיופי הכוח, למשל באמצעות פנייה לגישור, קבלת החלטה ברוב או הסתייעות בגורם מקצועי. זהו כלי חשוב שמאפשר להתמודד עם מחלוקות בצורה מסודרת.

 

גישור יכול להיות חלק מהתהליך כבר בשלב ההכנה, כאשר המשפחה יושבת יחד ומדברת על ההחלטות העתידיות. בנוסף, ניתן לקבוע מנגנון גישור למקרה של מחלוקת בעתיד, וכך להפוך את המסמך לכלי שמייצר שיח ולא רק הוראות.

 

כן. כל עוד האדם כשיר, ניתן לשנות, לעדכן או לבטל את ייפוי הכוח המתמשך. זהו מסמך גמיש שמתאים את עצמו לשינויים בחיים.

 

הקושי העיקרי הוא רגשי. מדובר בשיחה על מצבים עתידיים לא פשוטים, ולעיתים אנשים נוטים להימנע ממנה. אך דווקא ההתמודדות עם הקושי הזה מאפשרת להגיע לתוצאה עמוקה ומשמעותית יותר.

 

לא. למרות שהנושא עולה יותר בגיל מבוגר, כל אדם בוגר יכול למצוא את עצמו במצב שבו הוא אינו כשיר לקבל החלטות. לכן, מדובר בכלי רלוונטי לכל גיל, במיוחד כאשר יש משפחה, נכסים או אחריות על אחרים.

 

במצבים כאלה נדרשת חשיבה מורכבת יותר. לעיתים יש צורך לשלב בין כמה גורמים, להגדיר תפקידים שונים, או ליצור מנגנונים שמאזנים בין מערכות יחסים שונות. זהו מקום שבו גישור יכול לסייע מאוד.

 

ייפוי כוח מתמשך אינו רק מסמך משפטי, אלא הזדמנות לנהל שיח משפחתי חשוב. כאשר מתייחסים אליו כתהליך ולא רק כטופס, הוא יכול לייצר שקט, בהירות ולמנוע סכסוכים בעתיד.

 
 

תמלול מלא של הפרק

(0:00) בשנים האחרונות אנחנו שומעים יותר ויותר על הנושא של איפוי כוח מתמשך.

(0:06) איזשהו מסמך שאנשים חותמים עליו כדי להסדיר במהלך ימי חייהם מה יקרה אם חס וחלילה הם יהיו סיעודיים או גריאטריים או לא יוכלו לקבל החלטות על עצמם ועל גופם.

(0:21) שזה מהלך חשוב ודבר שמאוד נכון.

(0:25) לעשות אותו כל מי שליווה בן משפחה סיעודי מבין כמה הדבר מורכב ולכן כמה זה חשוב.

(0:33) אבל בעיניי תמיד היה משהו מוזר.

(0:34) לא הבנתי, אני מודה, למה השיח על ליפוי כוח מתמשך הוא שיח משפטי ולא משפחתי או טיפולי.

(0:42) מה הקשר בין ההחלטה על מי יטפל באבא ובאימא, שברור שהיא משפיעה גם על מערכת היחסים בין האחים וההורים, למה זה משהו משפטי?

(0:54) כי אני יכול להבין שיש איזה מסמך וצריך להסדיר את הדברים פורמלית, זה ברור, אבל זה החלק הקטן הפורמליות, החלק הגדול הוא התהליך, ומה המשמעות, או איזה מערכת יחסים תהיה בין ההורים והילדים ובני הזוג בהקשר הזה של ליפוי כוח המתמשך וההשלכות שלו.

(1:14) וככה הלכתי לעצמי עם התהייה הזו הרבה מאוד זמן.

(1:17) עד שהגיעה להיות תם, תם קייזמן, שהוא מגשר אצלי בצוות והוא מנהל את בית הספר לגישור שלנו, שהלך ועשה את ההכשרה הזו.

(1:27) וחזר ואמר לי, תשמע, זה לא תחום משפטי, זה עוד תחום גישורי, שאומנם רק אני כעורך דין יכול לחתום עליו, אבל זה משהו שמתחבר לגמרי לשותפות חדשה ולשיטת העבודה שלנו.

(1:42) ולכן בפרק הזה, בעקבות הלקיחת האחריות הזו של יותם, שהחליט להרים על כתפיו ולהפוך את התחום הזה לתחום גישורי, אז אני כמובן מברך ופותח את הדלת, ובפרק הזה אנחנו רוצים לדבר איתכם על זה, על ליפוי כוח מתמשך וגישת שותפות חדשה, ויותם פה יסביר בדיוק מה הוא עושה ואיך זה פועל.

(2:05) ולמה חשוב שיהיה, וזהו, זה טוב, זהו, כבר עשיתי הרבה הקדמה, אני כבר סקרן, כי אני יודע שעשית פה הכנה מאוד גדולה, ואני רוצה לדעת בעצם, כי אני בטוח שאני הולך ללמוד פה הרבה ממך על הדבר הזה, אני בטוח, אז יאללה, תתחיל, תיקח, על מה אני צריך להתחיל לשאול אותך בהתחלה, איך קח את הנושא הזה?

(2:26) אז קודם כל אני אתחיל בזה שגנבת לי את המשפט סיום, שזה אחד, שתכננתי להגיד שזה באמת, ככל שנכנסתי וצללתי יותר לתחום, זה התחום שהוא תחום משפחתי ולא משפטי.

(2:39) אז אני אגיד את זה עוד פעם בסוף, אבל ככה איזה דיסקליימר שגנבת לי את המשפט, אבל בסדר.

(2:43) אז אני חושב שצריך להתחיל רגע מהבסיס, כי ייפוי כוח מתמשך זה משהו שאנחנו, אני לפחות שמעתי על זה הרבה לפני שנכנסתי לתחום, ואני חושב שיש הרבה פערי מידע, באמת מה זה ייפוי כוח מתמשך ומה המשמעות שלו.

(3:00) ואני חושב שצריך להתחיל רגע שנייה מאיזשהו בסיס.

(3:02) אז קודם כל, בצורה הכי פשוטה, ייפוי כוח מתמשך זה בעצם כלי משפטי שהוא יחסית חדש.

(3:12) מה הכוונה חדש?

(3:13) זה איזשהו, עשו איזשהו תיקון לחוק הכשירות המשפטית והאפוטרופסות, משהו שגם אנחנו אגב מדברים עליו די הרבה בהליך רגע שהוא גירושין.

(3:22) אמרתי, זה משהו שהוא, זה כלי משפטי שהוא יחסית חדש.

(3:24) שנכנס בעצם עשו תיקון שנקרא תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית, שבעצם הכניסו את האפשרות לעשות, לערוך ייפויי כוח מתמשכים.

(3:34) עכשיו, בגדול, מה זה בעצם ייפוי כוח מתמשך?

(3:37) בגדול זה מסמך שעורך אותו עורך דין, במקרה הזה, לבן אדם שככה החוק מגדיר מה זה אותו אדם, אדם שהוא כשיר כמובן.

(3:50) והכל ברור, בעצם עורך איזשהו מסמך שהוא בא ואומר, אני חושב קדימה על העתיד, אני רוצה לערוך פה איזשהו מסמך ליום שאני לא אוכל יותר בעצם לקבל החלטות בחיים שלי.

(4:01) עכשיו, החוק מגדיר מתי בן אדם מאבד בעצם את הכשרות המשפטית שלו בצורה שהוא כבר חדל להבין בדבר.

(4:10) אני לא נכנס יותר מדי למשמעויות ולדברים ולפרשניות, אבל בשורה התחתונה…

(4:15) ברגע שבן אדם מפסיק, בעצם מאבד את היכולת לקבל החלטות על החיים שלו, אז עולה שאלה גדולה, מי בעצם מקבל החלטות, אם הוא כבר לא כשיר לקבל את ההחלטות.

(4:26) ובעצם אני רוצה רגע…

(4:27) אני זוכר שזה קרה לאבא של איה, של גושתי, אלי, זיכרונו לברכה, איזה איש שהוא היה, וכשהוא…

(4:40) היום אני חושב שהוא פשוט לא היה איתנו יותר.

(4:43) ומשם, עד שהצליחו להוציא כספים ולהביא את הטיפול ולהביא את העובד הזר שליווהו, זה היה חודשים, בדיוק, שאני זוכר את איה, באמת, כמה סבל היא והאחים שלה, זה היה פשוט נורא, ולנסוע ולהביא.

(4:58) ואז הבנו שאם רק היה משהו לפני, בדיוק, אז היה יותר קל.

(5:02) בדיוק, זה החידוש הגדול.

(5:04) בכל הדבר הזה, כי מה היה לפני, או מה היה האפשרות בעצם, מה קורה בעצם אם אין טיפוי כוח מתמשך, אז אתה נגעת בדיוק בנקודה, צריך לפנות לבית משפט.

(5:14) עכשיו, חשוב להגיד שמעבר לזה שבית משפט הוא נמצא תחת עומס עצום, ככה שאתה יודע, אם אני לא מדבר על מקרה חירום כמובן, אבל מקרה מאוד פשוט, כמו שאמרת, יום אחד בן אדם קם בבוקר ומתחיל, אתה יודע, מתחיל לאבד את היכולת לקבל החלטות על החיים, ומבינים שצריך לעשות פה איזשהו מהלך.

(5:31) אז זה לגשת לבית משפט.

(5:33) יכול להיות שבאמצעות עורך דין, אולי לא באמצעות עורך דין, אבל שורה תחתונה צריך להגיע לדיון ולשופט שצריך לקבל פה החלטה.

(5:39) וההחלטה הזאת היא בדרך כלל למנות מישהו שיקבל החלטות עבורו.

(5:44) זה יכול להיות גם הרבה פעמים זה מינוי שהוא זמני לטובת נושא מאוד ספציפי.

(5:47) זה יכול לקחת חודשים, זה יכול לקחת אפילו, זה סבתוך מאוד גדולה.

(5:51) השופט צריך לראות איזשהו תסקיר של עובדות סוציאלית וחוות דעת.

(5:56) הוא צריך להשתכנע שאין פה איזשהו ניסיון.

(5:59) לעשות פה איזה משהו שהוא לא בסדר.

(6:02) ובעצם באו ואמרו, אוקיי, אז אנחנו ניתן את האחריות הזאת, בעצם נעביר אותה מבתי המשפט, נעביר את האחריות הזאת לאנשים שעברו הכשרה ספציפית, עורכי דין שעברו הכשרה, שהם בעצם יעשו את הדבר הזה.

(6:15) זה אגב שמעתי באיזשהו פודקאסט שהביאו שופט לבית משפט שלום, שאמר ממש את זה, אמר, במקום שאני אצטרך שהאנשים יבואו אליי לעולם הדיונים, ואני צריך לשמוע תסקירים וחוות דעת ופה ולקבל החלטה, ואני לא בטוח, וכן בטוח עם כל המשמעות והמשקל, אני נותן בעצם את האחריות ואת הכוח לעורכי דין לעשות את זה כמו איזשהו הזרוע הארוכה שלי.

(6:39) בגלל זה הוא גם אמר כמה זה חשוב לעשות את זה כמו שצריך.

(6:42) עכשיו, זה ככה בגדול, זאת החלופה במקרה שאין.

(6:45) אז הבינו שצריך לייצר פה איזשהו משהו שהוא הרבה יותר נוח למשתמש.

(6:49) ואז אני קראתי בהצעת חוק, משהו מאוד יפה של משרד המשפטים, וזה מאוד מתחבר ככה לשיטה שלנו, שהוא בעצם בא ואמר שהייתה פה איזו חשיבה לבוא ולשים את האדם במרכז.

(7:01) כלומר, כבר עכשיו אותו אדם מבין שבעצם השליטה היא בידיים שלו, ועכשיו הוא מקבל בעצם החלטות לגבי העתיד.

(7:10) וזה מתחבר מאוד לשיטה שלנו, ותכף אני אגע בזה.

(7:12) אני כן חשוב לי רגע להגיד, הרבה פעמים אני שומע שחושבים שיפוי כוח מתמשך זה בעצם איזה צוואה.

(7:19) עכשיו אני חייב להגיד שזה אין שום קשר כמובן בין ייפוי כוח מתמשך לצוואה וחשוב רגע להבין את ההבדלים.

(7:26) צוואה, כולנו מכירים את זה, מן הסתם, יש לזה כל מיני שיטות וכללים, אבל בסוף זה איזשהו מסמך שבן אדם אומר, זה מה שאני רוצה שיקרה מהיום שאני כבר לא בן החיים, וזה מה שאני רוצה שיקרה עם הרכוש שלי או עם דברים מיוחדים, הייתי רוצה שתמשיכו להנציח ככה, לא משנה כל אחד, אבל זה מתחיל ברגע שאדם…

(7:47) נפטר, ייפוי כוח מתמשך ואתה נגעת בזה, בעצם זה מעין, זה כמו קצת כמו תעודת ביטוח, קצת מקווה שזה לעולם לא יקרה, אבל זה ליום שבאמת אותו אדם מאבד בעצם את היכולת לקבל החלטה על החיים ועד היום שהוא נפטר או שהוא מבריא, לא משנה, יש כל מיני כלי, וזה יכול לפרק זמן משמעותי, זה יכול להיות שזה לא יקרה לעולם, אתה יודע, צוואה, אם בן אדם עושה, זה מתישהו.

(8:10) אתה תשתמש בה, אתה תפעיל אותה.

(8:13) ייפוי כוח מתמשך, נראה לי כולם מקווים שלא תצטרך להשתמש בו יותר לעולם.

(8:17) עכשיו, צריך לעשות את זה כל תקופה או שזה פעם אחת?

(8:21) פעם אחת.

(8:22) פעם אחת.

(8:23) פעם אחת עושה את היפוי כוח ואתה מסוגל…

(8:26) חשוב לי להגיד איזשהו דיסקלמר, יש עוד כל מיני חלופות שאני לא אדבר עליהן היום, כי אפשר לדבר על זה המון, על מצבים רפואיים או יש משהו מיוחד שנקרא לפי חוק.

(8:35) החולה הנוטה למות, אני לא נוגע בדברים האלה, ואז התוקף הוא כן שונה, אני מדבר על ליפוי כוח מתמשך, הקלאסי מה שכולם מכירים, בעיקרון התוקף הוא, אתה, once אתה מפקיד את זה במשרד המשפטים, אתה שוכח מהקיום של זה, אלא אם כן אתה צריך לשנות דברים, ואז אתה צריך לעשות חדש, זה חשוב להגיד, אבל בעיקרון, שם את זה במגירה הווירטואלית של משרד המשפטים, ומקווה שלעולם לא תצטרך להוציא את זה משם.

(9:01) עכשיו, אני תמיד, אני כאילו חשבתי, כשהתחלתי את ההכשרה, חשבתי איזה מטורף זה.

(9:08) תחשוב כמה החלטות אתה מקבל כל יום, מהרגע שאתה קם בבוקר עד הרגע שאתה הולך לישון בערב.

(9:14) כמה החלטות אתה מקבל?

(9:16) ויכול לבוא יום, אתה יודע, במדינה שלנו זה גם לא חייב להיות מחלה או דמנציה או זה, זה יכול להיות על ההיסטור דברים.

(9:24) תאונת דרכים או מלחמה, יכול להיות שאתה קם יום אחד בבוקר וזהו, ואתה מאבד את היכולת בעצם לקבל החלטות.

(9:30) עכשיו, מישהו צריך לקבל את כל האלף החלטות האלה שאתה עושה במהלך היום, וזה בדיוק מה שאתה עושה בייפוי כוח.

(9:38) אז בואו נדבר רגע תכלס, דיברתי מאוד בגדול, תכלס מדובר במסמך משפטי שבעצם מחלק את כל הדבר הזה לשלושה…

(9:48) שלושה נושאים מרכזיים, הנושא הראשון זה כל מה שקשור לנושאים שהם עניינים רכושיים, חשבונות בנק, חשבונות, לא יודע, קרנות פנסיה, העסק שלי, מה יהיה איתו.

(10:01) נושא השני זה נושא רפואי.

(10:03) מה זה אומר, בקרנות הפנסיה?

(10:05) מה אני אעשה עם הפנסיה ועודי בחיים?

(10:06) לא, נניח ואתה מקבל עכשיו איזשהו, יש איזשהו קרן פנסיה למשל, אתה כבר יצאת לפנסיה עכשיו, מה קורה עם הכספים למשל של הפנסיה?

(10:15) אוקיי, עם הכספים שאני אקבל.

(10:16) אם בסדר, נתון, אני מסכים שאני אקבל, או אולי, כל דבר.

(10:21) בסוף זה כל דבר שאתה מציף, זה פשוט צריך למצוא את הדרך איך להכניס את זה בצורה, את כל חשש, כל אי-וודאות למה יהיה בעתיד, אתה בעצם מדבר על זה כבר עכשיו.

(10:32) ושוב, אני קצת עושה איזשהו טיזר לאיך זה מתחבר לשליחות החדשה.

(10:35) אני מרגיש את ה…

(10:36) בדיוק.

(10:37) ישר קפצתי לחדר הגישור שלה הזאת.

(10:39) אוקיי.

(10:40) הנושא הראשון זה הנושאים הרכושיים, הנושא השני זה נושאים רפואיים, שגם זה מאוד אינטואיטיבי, אם אני עכשיו לא יודע לקבל החלטות, אז אם אני צריך לעבור ניתוח כזה או ניתוח אחר, תרופות שחשוב שיידעו שאני צריך לקחת, והנושא האחרון זה נושאים אישיים, שזה, השמיים פה הם הגבול בנושאים אישיים, זה יכול להיות כן בית אבות, לא בית אבות, אני רוצה שבדירה שלי יהיה ככה, כן מטפל, לא מטפל, הייתי רוצה לתת, לא יודע מה.

(11:06) אני מתנדב בצורה שוטפת במקום מסוים, הייתי רוצה להמשיך, לא יודע מה, שינציחו אותי, כל דבר.

(11:14) איזה סוג מוזיקה אני אוהב, מה סוג האוכל שאני אוהב, הייתי רוצה שיקחו אותי, אני אוהב לדוג, הייתי רוצה שימשיכו לקחת אותי לדוג פעם בשבוע, למרות שאני לא יודע, אבל הייתי רוצה שזה יקרה, זה חשוב לי.

(11:24) חשוב לי שהנכדים יבואו לבקר אותי, השמיים פה הם הגבול.

(11:28) ובנוסף לכל שלושת הדברים האלה, יש משהו שנקרא המכתב המקדים.

(11:31) שזה בעצם איזשהו מכתב, הנחיות, שזה הייחוד של כל בן אדם.

(11:38) כל מיני שתיקים ודברים שמאוד חשוב לך שיקרו.

(11:42) זה קצת מתחבר לעניינים האישיים.

(11:46) זה בגדול.

(11:47) זה ככה בגדול, מה זה בעצם היפוי כוח המתמשך.

(11:52) וזה בעצם, אני רוצה לקחת את זה מכאן ולשאול.

(11:56) עכשיו אוקיי, זה היפוי כוח, זה הפורמט, זה הדבר, אוקיי.

(12:01) אני אגיד ששים את זה בצורה אונליין, צריך לחתום על זה פיזית.

(12:05) עורך דין חותם על זה פיזית, ומעלה את זה אונליין למשרד המשפטים.

(12:09) אה, חשוב רגע להגיד משהו, שככה מאוד כל הזמן דובר, אבל יש את מי שממנה, כלומר הוא הבן אדם שעושה את היפוי כוח, הוא הממנה, ויש את המיופי כוח.

(12:20) יכול להיות בני משפחה, זה יכול להיות האישה או הגבר, זה יכול להיות אפילו עורך דין.

(12:26) לצורך העניין, אתה ממנה את העורך דין שלך, שכל מה שקשור לעסק למשל, הוא לוקח את השליטה בדברים.

(12:34) וזהו, ואת כל זה מגישים, עושים…

(12:36) יש לי הרבה שאלות למה אני אעשה דבר כזה, אבל אפשר לצורך העניין.

(12:39) אוקיי, סתם לקחתי עורך דין, אבל רואה חשבון, בסדר?

(12:43) לצורך העניין, אתה לא חושב שאף אחד מהילדים שלך, כל הילדים שלך…

(12:47) עם אמנים, אם אתה עכשיו חס וחלילה קורה משהו ואתה מישהו צריך לקבל החלטות על העסק שלך שבנית במו הידיים, אתה לא חושב שאף אחד משלושת הילדים האמנים שלך ידע לנהל את הדבר הזה, לעומת זאת אתה רואה חשבון שלך שאיתך כבר 40 שנה.

(13:00) אתה פותח איתי סכסוך, אני אבא לאמניות, אני דוגמת שתי שבן, אני בעוד בעדה.

(13:04) אז הנה, אני אשאל אותך, מה קורה אם יום אחד חס וחלילה, טפו טפו טפו, קורה לך משהו, מה קורה עם כל הדבר הזה שבנית?

(13:13) האמת היא, אני מה זה סומך על הבנות שלי, להן, יש לי את נעמה שהיא תנהל את זה מדהים ודופי עם הלב שלה והיא יכולה אותי מגשרת על, אוי, זה מצולם.

(13:24) עכשיו הם יגידו שאני, הדבר האחרון שאני רוצה להגיד להם זה שאני אשמח שיעבדו איתי.

(13:29) מעולה, הבעיה היא שהם יעבדו איתי.

(13:31) נכון.

(13:33) זה מורכב.

(13:34) ואז בעצם תהיה אחראית, איה, היא מושלמת שגם עליה אני סומך מאוד.

(13:37) רק אם היא תרצה, אם לא עשית שום מסמך, אם היא לא תרצה.

(13:41) אוקיי, אוקיי, אז המדינה תיקח לך את זה.

(13:44) אבל תראה כמה דברים נכנסנו, אז באתם למשהו מאוד פרקטי, ואז ברגע אחד גלשנו, אליך, לתוך מערכות יחסים.

(13:49) שלך, ספציפית שלך.

(13:50) אז שלי בסדר, אני פה, יש לי את הקהילה שלי, ואנחנו כולנו מסתדרים וטובים, ואני סומך, לא משנה מי בקהילה שאני סומך עליהם.

(13:57) אוקיי, אבל זה בדיוק הנקודה, זה בדיוק הנקודה.

(13:59) זה לבוא ולשאול את הבן אדם.

(14:01) עכשיו בוא ניתן תרחישים אפשריים שיקרו בעתיד ואיך אתה עכשיו היית רוצה לפתור אותם, איך אתה היית רוצה.

(14:08) עכשיו, פה בדיוק אני נכנס לנקודה איך כל הדבר הזה מתחבר לי לגישור.

(14:13) אז קודם כל כבר אמרתי זה קצת, עצם זה שבאו ואמרו התפיסה פה היא האדם במרכז, בוא נוציא את הדבר הזה מבתי המשפט, בוא ניתן את השליטה לאנשים להחליט עכשיו מה יקרה עבורם ולא אנחנו, אתה יודע, הרי אם אף אחד אם עכשיו…

(14:27) איבדת את היכולת, את הכשירות המשפטית שלך, ואין שום בן משפחה או אישה או מישהו שיעשה עבורך את הדברים.

(14:35) המדינה נכנסת בנעליים.

(14:37) אז בעצם באו ואמרו…

(14:39) זה אני…

(14:40) נכון, אז זה בדיוק אותו דבר.

(14:41) לא רוצים שבתי המשפט, לא רוצים, לצורך העניין, עורכי הדין, לא רוצים, רוצים עכשיו שאתה תחליט, אתה תקבל את השליטה, אתה והילדים שלך תקבלו את השליטה על העתיד.

(14:51) אני רוצה לספר לך סיפור על זה.

(14:53) עכשיו?

(14:54) מה שאתה רוצה.

(14:55) כי זה יזיע אותי.

(14:57) נו.

(14:57) הייתי באיזה ארוחה, וישב לי שם איזה אחד, או עיר דין, שמספר לי בגאווה על הפרנסה שלו, שהוא מקים חברות, והחברות הן אלה שעסוקים בערירים האלה.

(15:11) ואם לערירי הזה יש דירה, אז הם מקבלים את השכר דירה השלישי, השלוש עשרה.

(15:17) ואיזה תשלום של אלפי שקלים בחודש על כלום, רק על חתימה, והוא משוויץ לי בזה.

(15:23) הוא אומר לי, אני מרוויח פה עשרות אלפי שקלים על חתימות.

(15:26) ואנשים עריריים, קמתי, לא יכולתי, זה היה, בזתי לזה כל כך.

(15:32) ואתה אומר פה, כי אם מישהו מת ערירי ואין לו משפחה, והוא לא עשה את היפוי כוח משתמשך, מישהו בא, זה לא מדינת ישראל ועובדים סוציאליים שבאים לעשות עבודה טיפולית, מישהו עושה על זה כסף.

(15:43) זה נורא.

(15:45) כן, כן, קרוב לוודאי.

(15:46) כאילו, תראה, אז יכול להיות שלאותו אדם הרי יהיה שכן שהוא מאוד אוהב וסומך עליו, יכול להיות שהוא יכול לשים אותו כמיופה הכוח שלו.

(15:53) מהמם.

(15:54) לקבל החלטות עבורו, עליו הוא סומך.

(15:56) זה בדיוק המקום של לבוא לתת לאדם את ההחלטות.

(15:59) עכשיו, אתה אומר, אוקיי, זה גם משהו שאני שומע הרבה, כאילו, הרבה אנשים אומרים, מה אכפת לי?

(16:05) מה אכפת לי מה יהיה?

(16:06) אבל אתה עוד חי, אכפת לך, אתה עוד סובל, אתה מרגיש, אתה פשוט לא שולט בעצמך.

(16:12) מה אכפת לי?

(16:13) אני לא מבין כלום, אני לא כשיר, מה אכפת לי שהילדים יעשו מה שהם רוצים וזה?

(16:17) אוקיי, אז אם זה הבן אדם, בסדר גמור.

(16:19) אוקיי, אז אני מבין את החשיבות, אני מבין למה זה פה, אני מבין מה יקרה אם לא יהיה לי את זה, אבל למה זה קשור לגישור?

(16:25) או, אתה מרים לי.

(16:27) כן, בשביל זה אני פה, אני בא להרים, אם זה לא היה חשוב, לא הייתי מקדיש לזה פרק.

(16:31) זה חשוב, לכן אני מרים לך.

(16:33) אז קודם כל, כבר אמרת את זה בהתחלה, ההכשרה עברתי כעורך דין, את החתימה בסוף אני עושה כעורך דין, גם את ההפקדה של הדבר הזה אני חייב לעשות כעורך דין, שאני בכלל באיזושהי רשימה של עורכי דין שיכולים לעשות את הדבר הזה, כאיזשהו זרוע רגועה של משפט, ואני נמצא ברשימה הזאת ואני יכול לחתום, ויש לי את כל מה שצריך כדי לייצר את הדבר הזה.

(16:51) יפה.

(16:52) אבל, היישום של התהליך זה כמגשר לכל דבר ועניין.

(16:57) אני ממש רואה את זה, אני ממש מרגיש את זה.

(17:00) השותפות החדשה, כל העקרונות של השותפות החדשה נמצאות שם בתוך התהליך הזה.

(17:05) קודם כל אמרת את זה, כבר דיברנו על זה, שהדבר הזה זה שיח שהוא בכלל לא משפטי.

(17:10) כלומר, ברור שיש פה משמעויות שצריך לדבר עליהן, אבל השיח, רוב האנשים בסוף בוחרים את האישה או את הבעל או את הילדים או את הדוד או לא משנה, בוחרים, עליהם הם סומכים, שהם יטפלו בהם.

(17:21) וזו עבודה קשה לטפל בבן אדם סיעודי, שהם יעזרו להם, ובסוף בוחרים בני משפחה.

(17:26) בגלל זה השיח פה הוא לא משפטי, הוא שיח משפחתי לחלוטין.

(17:29) וחוץ מזה שמדובר בסיטואציה נורא נורא רגישה.

(17:32) אתה בעצם תחשוב על הסיטואציה, תחשוב, אתה קודם כל צריך לפגוש את אותו ממנה, צריך לשבת איתו, להסביר לו את המשמעות של הדבר הזה, להבין רגע, גם שהוא מבין מה קורה פה, יכול להיות שהוא כבר לא כל כך כשיר.

(17:46) גם אחריות מאוד גדולה כבן אדם, רגע להבין האם הבן אדם כשיר או לא.

(17:51) ונניח שהוא כשיר, ונניח שגם אתה בטוח במאה אחוז שאין פה איזשהו ניסיון מצד אחד הילדים, אתה יודע, זה קורה הרבה שאתה מקבל טלפון, אהלן, אני רוצה לעשות טיפוי כוח לאבא.

(18:02) עכשיו, חשוב פה רגע להבין שבכלל האבא מבין על מה הוא חותם, והבן פה לא מנסה רגע לקבל את העסק.

(18:08) מייצר פה…

(18:08) או לקח משהו משאר האחים שהם לא יודעים.

(18:10) בעצם מנסה לקדם קצת את הצבא.

(18:12) אז זה גם משהו חשוב רגע להבין שאין פה איזשהו אינטריקטות.

(18:16) עכשיו נניח והכל כשר והכל בסדר, אז יש פה עדיין סיטואציה שהיא נורא נורא רגישה.

(18:20) תחשוב שאתה יושב, אבא, אמא, עם הילדים ומדברים על מה יקרה ביום שאולי אני כבר לא אוכל לקבל יותר החלטות.

(18:29) ואז בעצם בנקודה הזאת יש פה איזשהו חוסר ודאות מאוד מאוד מאוד מאוד גדול למה יהיה בעתיד, ואז אתה עושה כמו בשיטת השותפות החדשה.

(18:37) אתה הולך צעד צעד, מפרק את הכל לגורמים, משתמש בנתונים ועובדות ומוצא פתרונות יצירתיים לכל הדבר הזה.

(18:46) יותר מזה, בתוך הטופס עצמו מובנה האפשרות שצריך לדבר על מנגנון של פתרון מחלוקות.

(18:53) שזה, ברגע שראיתי את זה, בום, נדלק לי הכל.

(18:55) יפה, נכון.

(18:55) כי מה קורה, למשל, בסיטואציה…

(18:58) כי אצלנו אין הסכם גירושין שיוצא בלי שיש פה מנגנון לקבלת החלטות, כדי שלא יחזרו אלינו.

(19:02) שידעו להסתדר לבד, זו המטרה שלנו.

(19:05) מה קורה למשל, סתם אני לוקח, בן אדם ממנה את שני הילדים שלו, וחס וחלילה עכשיו קורה איזשהו משהו, אותו בן אדם באמת מאבד את היכולת שלו להבין בדבר, וצריך לעשות לו איזשהו ניתוח, לא ניתוח עכשיו מציל חיים, אבל ניתוח שקטרקט, סתם.

(19:24) בן אחד אומר, אני חושב שאבא צריך לעבור את הניתוח, הבן השני אומר לא.

(19:28) אני לא חושב שהוא צריך לעבור אותו נדוח, מה עושים?

(19:31) זאת אומרת, המחלוקת הזאת יכולה לפוצץ, אתה לייצר סכסוך אדיר.

(19:34) ולשתיהם יש סמכות משותפת.

(19:36) כן, כן.

(19:36) ואפשר בייפוי הכוח לתת סמכות לכולם.

(19:39) פתאום אני יכול להגיד, אני נותן לבני המשפחה שלי לקבל החלטה.

(19:41) נכון.

(19:42) ביחד לחוד, מה שנקרא.

(19:44) או שאפשר לקבל את ההחלטה ביחד, אבל גם כל אחד לחוד יכול לקבל את ההחלטה.

(19:48) זאת אומרת, שיש ביניהם חילוקי דעות, וזהו, תקוע.

(19:51) נכון.

(19:52) ואז בעצם שוב הגענו לבית משפט.

(19:53) אם לא מצאנו פתרון, וזה פתרון גישורי.

(19:56) נכון, בדיוק.

(19:57) למשל, אז יש המון פתרונות שאתה יכול לעשות.

(19:59) למשל, יש אפשרות להחליט שבמקרה של מחלוקת, צד שלישי, לא יודע מה, נגיד סתם, האימא לצורך העניין, היא מחליטה ואז הרוב קובע, למשל.

(20:11) אפשר להחליט שמביאים חוות דעת, במקרה של בשנייה שיש מחלוקת, מסתמכים על חוות דעת מומחה.

(20:16) אם זה עניין רפואי…

(20:17) רופא, עניין רכושי, רואה חשבון וכו’ וכו’.

(20:22) ואפשר גם להחליט שהולכים לגישור, למה לא?

(20:25) נכון.

(20:26) אפשר להחליט שבמקרה של מחלוקת הולכים לגישור.

(20:30) ככה מונעים בעצם את הריצה לבית המשפט, אומרים אם יש מחלוקת קודם כל נעשה תניית גישור, לשים גישור.

(20:36) נכון.

(20:37) שזה תמיד טוב להכניס, אני אגיד את זה גם כל מי שמאזין וצופה, תמיד טוב להכניס תניית גישור.

(20:42) לפני שרצינו בית המשפט.

(20:44) נכון, חד משמעי.

(20:45) עכשיו, בעצם, ברגע שאני ככה נכנסתי לתוך הדבר הזה, אני הבנתי את הפוטנציאל האדיר שיש פה, כי הפכת את הכלי המשפטי הזה בעצם למנגנון של פתרון מחלוקות מצוין.

(20:56) יש פה הזדמנות מדהימה.

(20:57) יש פה הזדמנות מדהימה.

(20:59) אתה יושב, תחשב שאתה יושב, אתה, עם ההורים שלך, לצורך העניין, ומדבר.

(21:03) זה אחלה בונדינג.

(21:05) גם הבונדינג וגם…

(21:06) תחשוב כמה זה מייצר שקט נפשי, שעכשיו אתה מדבר עם אבא, עם אמא, על כל מיני דברים שאחר כך הם כבר הפסיקו להבין, הם איבדו את הכשרות המשפטית, אתה צריך, אתה ואח שלך צריך לקבל החלטה.

(21:20) עכשיו הוא מקבל את ההחלטה, למה שאני אשבור את הראש אם הוא רוצה מטפל או לא מטפל?

(21:23) למה שאני אשבור את הראש אם הוא רוצה סתם אחיה או לא אחיה?

(21:26) בסדר?

(21:27) סתם אני מקצין.

(21:28) יש בזה גם משהו מאוד מאוד יפה, הוא מתחבר לזה, לא חשבתי על זה.

(21:31) שכשאנחנו ילדים קטנים, ההורים דואגים לנו, ואז אנחנו מגדלים ועוזבים את הקן, וכבר, יודעים, יש אחרים מהם, וכל אחד ממשיך בדרכו.

(21:41) ואיפשהו אנחנו בני 40, אנחנו באים לבקר, סבתא בסבתא, סופי שבוע, פעם ב, כאלה זה ארוחות, חגים.

(21:46) כאשר הם מזדקנים, אנחנו פתאום שוב דואגים להם.

(21:48) אבל בעצם יצא שמגיל ה-20, שעלנו את הבית, עד גיל ה-70-80 שלהם, וכמה שיותר כמובן, שנים קצת יותר, אנחנו צריכים אותם.

(21:57) באמצע יש רק מפגשים פה ושם.

(21:59) פה אתה אומר, בוא נעשה איזשהו תהליך, תהליך באמצע.

(22:02) אנחנו באזור גילי השלושים, ארבעים, חמישים.

(22:05) לפני שהתחלנו להתקדם לשלב הבא בחיים, שאנחנו הולכים קצת להיות ההורים של ההורים שלנו, בואו ביחד נשב ונעשה את זה יחד עם האחים שלנו, וכשהכולם מדברים, זה אחלה של מקום לייצר איזה בונדינג במשפחה הזו.

(22:19) וגם השיח הוא שיח על העתיד, וגם אתה מציף שאלות מאוד קשות שלא רוצים לדבר עליהן.

(22:23) למה שאני אדבר עכשיו על מה יקרה ביום שאתה תאבד?

(22:27) לא יודע, אני…

(22:27) ואז זה כבר בכלל לא מסמך.

(22:29) אתה עושה לי פה תהליך שהוא רגשי.

(22:31) בדיוק, אתה עושה תהליך שהוא גם גישורי.

(22:33) עכשיו, הדבר הזה מציף סכסוכים.

(22:35) השאלות האלה מציפות סכסוכים.

(22:37) מה קורה למשל עם כל השנים, אתה יודע, הבן אדם מחליט יש…

(22:41) מציפות עלולות להציף.

(22:43) מציפות לפי דעתי.

(22:45) תמיד.

(22:45) מציפות עכשיו, כן.

(22:46) עכשיו הם מציפות דברים שיכול להיות בעתיד.

(22:48) סכסוכים עתידיים.

(22:49) עתידיים, אוקיי.

(22:50) כלומר…

(22:51) זה לא בהכרח שניפגש איתך עכשיו וישר אנחנו מתחילים לריב.

(22:54) לא, ההפך, אתה מדבר, בגלל זה אני אומר, בגלל זה מגשרים, יש פה איזשהו יתרון מאוד גדול, גם ביכולת לשאול שאלות, גם ביכולת פתרונות יצירתיים, וגם יש פה סיטואציה משפחתית סופר רגישה, שצריך לעשות אותה נורא בעדינות, כי תחשוב על כל הסכסוכים שקורים ברגע, נגיד עם צבאות למשל.

(23:12) הבן אדם הלך, כתב צבא, סליחה על זה, אבל מת.

(23:15) ועכשיו כתב שם מלא דברים.

(23:16) סליחה, זה קורה לכולם.

(23:17) כן, אבל אתה יודע מה זה בצורה זה, נפטר.

(23:20) ויכול להיות שבצבא הוא החליט שהוא מוריש את הכל לצד אחד.

(23:23) ועכשיו סכסוכים על ההיסטור של המשפחה.

(23:25) נכון.

(23:25) פה יש לך הזדמנות לא לשבת עם הבן אדם, זה לא…

(23:27) ולדבר איתו.

(23:27) ולדבר איתו רגע.

(23:29) נגיד, סתם, הכי אינטואיטיבי שעולה לי זה נגיד בן אדם יש עסק.

(23:33) ונגיד, אחת הבנות תמיד חשבה שהיא זאתי שתיכנס בנעליו לעסק.

(23:36) ואז בעצם פתאום בסיטואציה הוא מגלה שלא.

(23:39) שאם קורה לי משהו חס וחלילה, ואני לא, ועדיין, אני ואשתי חיים על המשכורת של העסק, אני לא כל כך בטוח שאני רוצה שאת תנהלי את העסק, יכול להיות שאני רוצה שבן אדם אחר.

(23:49) עכשיו, תחשוב שאם הוא לא היה עושה את המסמך, הוא היה פתאום מאבד את היכולת הקוגניטיבית שלו.

(23:53) עכשיו, איזה ריב, טירוף יכול להיות פה.

(23:56) ילד אחד אומר, מה פתאום?

(23:58) ברור שהוא היה רוצה שאני אנהל את העסק, ילד אחר אומר, מה פתאום?

(24:02) הוא היה רוצה, הוא אמר לי אפילו פעם, ישבנו בבירו, הוא אמר לי, הכל רק לא את.

(24:06) אתה חושב איזה סכסוך משפחתי יכול להיות.

(24:09) נכון, אבל עדיף להתמודד את זה מעכשיו, כשיש אפשרות לתקן, לשפר, להסדיר, מאשר לרקוד שהוא ילך, ואז כמו שיזכרו אותו לטובה, זה קרמה הכי רעה, ומשפחה התפרקה.

(24:22) אנחנו מכירים את זה פה מגישורים שמגיעים לנו, לסכסוכי צוואות וירושות, וזה נורא, המשפחה נקרעת.

(24:29) נכון.

(24:30) עכשיו, דיבר איתי לפני כמה זמן, אתה יודע, מישהו שהוא בן 20 ומשהו, והאבא שלו ואחותו לא מדברים כבר 15 שנה, ויש נכס שלא מצליח להימכר, כי הם לא מדברים ביניהם, ויש כעס גדול על הירושה, וזה תקוע.

(24:45) אמרו, בואו נבוא לגישור כדי שנוכל לייצר שיח, וזה מאוד ברור שאם זה רק היה מדובר קודם, זה היה נפתר.

(24:51) ואתה אומר, בתוך היפוי כוח מתמשך, אנחנו בעצם פותרים גם את הנושא הבריאותי, גם הכלכלי, גם שליטה על החיים שלכם, גם מוודאים שאם…

(24:59) אם קרה לכם משהו, אתם תישארו בשליטה בהתאם לערכים ולמטרות שלכם, אבל גם תעשו תוך כדי איזשהו תהליך שישפר את הקשר המשפחתי, שגם זה משפר את הבריאות, שיוצר קהילה.

(25:10) וגם, אז תכף אני אגע בקהילה, כי זה גם חשוב.

(25:13) אבל השיח הוא שיח של גם צרכים ורצונות.

(25:16) פתאום אתה מגלה שאבא שלך מאוד מאוד אוהב את הביטלס.

(25:19) יכול להיות שאתה, לא יודע, יכול להיות שמעולם לא היית יודע, והוא אומר לך, אני רוצה, כל בוקר אני קם עם…

(25:24) עם שיר של הביטלס כאילו ואתה יודע מאיפה אני הייתי יודע את זה עכשיו עכשיו אתה יודע שביום ויכול להיות שזה.

(25:30) עכשיו אני חושב שיש פה איזושהי הזדמנות מאוד מאוד יפה באמת לעבור איזשהו תהליך משפחתי.

(25:37) וכלי שהוא אחלה לפתרון סכסוכים אבל נגעת בעניין של הקהילה וגם פה זה משהו שחשבתי עליו.

(25:42) תחשוב שיש לך פה הזדמנות גם לפתור סכסוכים עתידיים לא רק בתוך המשפחה אלא.

(25:50) כלפי הקהילה, למשל בנקים.

(25:53) אני יודע שיש סיפורים מאוד גדולים על זה ש…

(25:57) סכסוכים עם הבנקים?

(25:58) למי יש סכסוכים עם הבנקים?

(26:00) לא, יש בנים, עזוב בנקים, אוקיי, אני אומר משהו יותר אינטואיטיבי, צוותי רפואה, למשל.

(26:06) יכול להיות שבן אדם מאבד את הכשירות, מגיע לאיזשהו מצב, רופא אומר, אני רוצה לעשות ככה וככה, אין ניפוי כוח מתמשך, הרופא חושב, אני צריך…

(26:15) אני חושב שצריך לעשות ככה, המשפחה חושבת אחרת, מתחיל פה איזשהו ויכוח, כל זה יכול להיחסך, כי כבר דיברתם עם אבא מה הוא היה רוצה לקרות במצב הזה.

(26:26) אמרתי את הבנקים, אז אני כבר אמשיך, אבל יש כאילו, אתה יודע, נגיד, מה קורה אם יש עכשיו חשבון בנק משותף?

(26:32) מה עושים במקרה שפתאום אחד הצדדים מהבית…

(26:33) הבנק אמור לנעול אותו, אני חושב.

(26:35) כן, זה בדיוק מה שקורה.

(26:36) ואז יש שניים, אחד מתפקד, האימא היא בסדר, היא מתפקדת, הכל בסדר, האבא פתאום נהיה סיעודי.

(26:42) הבנק צריך לעצור את הפעולות אם אני לא יכולה למשוך כסף.

(26:45) אז ביפוי כוח אתה מסתיר את זה, אתה אומר שבמקרה ו…

(26:49) אז היא תקבל הכל שלה, כאילו אתה מסדיר את העניין הזה מראש, ואז אתה…

(26:54) עכשיו אני רוצה כן לגעת בנקודה שפשוט חשבתי עליה בדרך לפה, שבעצם מתחבר גם לעולם הגירושים.

(27:00) אוקיי.

(27:00) זה מתחבר גם באיזשהו מקום.

(27:02) עכשיו, כמובן שגם זה עלה לי פעם, באחד הגישורים, מישהו אמר שיש להם ביפוי כוח הדדי.

(27:07) כלומר, הוא עשה ייפוי כוח, אני חושב שעל רקע של מילואים, היה שם לחץ מאוד גדול, מה יקרה אם תיפצע, ואז עשו ייפוי כוח, מאוד פשוט, מאוד כי, אתה יודע, בסוף אנשים צעירים.

(27:17) ייפוי כוח נתתי לך, ייפוי כוח שאת תהיה המיופת כוח שלי, והפוך.

(27:22) והם החליטו, שאלו אותי אם במקרה אני יודע, ואמרתי להם, כן, אין שום בעיה, אם אתם רוצים לבטל, אין שום בעיה, מגישים בקשה, מבטלים את היפוי כוח, ואם רוצים, ממנים מישהו חדש.

(27:32) אבל אתה יודע, זה כאילו מוזר שבן אדם, מצד אחד אני אומר, זה דבר שהוא החלטה שיכולה להיות מוזרה, שאם עכשיו מתגרשים, אתה עדיין משאיר את הגרושה שלך עדיין כאיזשהו מיופת כוח.

(27:43) כי אתה אומר, כאילו זה לא הגיוני שהיא תמשיך לקבל החלטות עליי כאילו בהמשך.

(27:48) אבל אז חשבתי על אנשים מבוגרים, אנשים בגיל השלישי למשל, שסבבה, יכול להיות שהם נפרדו בגיל שישי, שזה קורה היום הרבה יותר מפעם.

(27:57) הם נפרדו בגיל 67, 68, 70 לצורך העניין, והיא עדיין המיופת כוח שלו.

(28:02) אין מישהו שמכיר אותו או אותה יותר טוב מאשר הבת זוג שהייתה איתו עכשיו 40 שנה.

(28:09) נכון.

(28:10) ויצא לי במקרה לדבר על זה עם מישהו שאמר, אוקיי, אני אמנם, אימא שלי, הם התגרשו, הם אנשים מבוגרים מאוד, בני 70, הם התגרשו, אבל היא עדיין מטפלת בו.

(28:20) היא עדיין שולחת לו אוכל, והיא עדיין באה פעם ביום לבקר אותו, והיא דואגת לו ופה.

(28:25) זה יופי.

(28:25) והוא אמר, אוקיי, אנחנו, המיופה כוח, הממנה, סליחה, אמר שהוא רוצה ששני הבנים שלו יקבלו החלטות עבורו, אבל הוא גם רוצה שגרושתו תהיה מעורבת בתוך התהליך הזה.

(28:37) זה יופי.

(28:38) ואז אפשר לייצר בתוך היפוי כוח מתמשך בן אדם שהוא רק מיודע, שאתה מחויב לידע אותו בהחלטות או להתייעץ איתו.

(28:47) אז במקרה שלהם הם החליטו שבמקרה שיש מחלוקת, האם הכובעת הגרושה.

(28:52) איזה יופי.

(28:53) אז ישר התחבר לי, כל השיח הזה התחבר לי לזה שיש פה, אתה יודע.

(28:56) כמה חשוב להתגרש בטוב.

(28:58) כמה חשוב להתגרש בטוב, בדיוק זאת הנקודה.

(29:00) איזה דבר, איזה מהמם.

(29:03) אוקיי, טוב, אז נראה לי שברור, אני חושב שהבהרנו בצורה חשובה, הבהרת, למה ייפוי כוח מתמשך, קודם כל זה אחלה וזה חשוב, יותר מאחלה.

(29:14) זו מילה פשוטה, זה חשוב מאוד וכדאי לכם לעשות את זה.

(29:20) אם הגעתם לגילי 40, 50 ומעלה, אולי גם לפי, בכלל, אין הגבלה.

(29:24) היום, היום, הציוד שלנו בזה שכולם…

(29:27) איך תדע מה יהיה, כן, אתה עושה ביטוח, עושים מפוי כוח.

(29:30) זה כמו ביטוח, בדיוק.

(29:31) כמו ביטוח.

(29:32) מקווה שזה לא יקרה, אבל אם…

(29:33) אבל בוא נעשה את זה כבר כתהליך, שיבואו אליך, אני רוצה להגיד פה איזשהו דיסקליימר.

(29:40) למגשר, למי שאינו מגשר ואני לא מגשר, יש לי תואר במשפטים ואני לא מגשר ומי שאינו מגשר, אינו, מי שאינו עורך דין, אינו יכול למכור שירותים של עורך דין ולכן במקום שלנו, אז אני מאמין כי אני חושב שאתה תעשה, ואני יודע שאתה עושה עבודה מעולה ואני חושב שמי שיבוא אליך לתהליך של ייפוי כוח ירוויח מאוד, אבל לי אין נגיעה כלכלית בזה, זאת אומרת אני נותן, אני דוחף, אנחנו מדברים כל הזמן, אנחנו מתייעצים, כל מה ששמעו על תהליכים גישוריים, אנחנו בשיח כל הזמן, אבל זה דבר שאתם, מאזינים שמחפשים פיקוח, תרימו טלפון לאותם, אפשר גם דרך האתר לפנות ישירות, זה מעולה, לי פשוט אין יכולת, אסור לי למכור את השירותים האלה, אני עושה ככה שלשכת עורכי הדין תדע, אנחנו שומרים פה על כללי האתיקה, הכל בסדר.

(30:27) בסדר?

(30:28) אבל חשוב שאם הולכים לעשות ייפוי כוח, וחשוב שתעשו, תעשו את זה ברמה גישורית, גישור שותפות חדשה, כדי שזה לא יהיה סתם נייר.

(30:36) בדיוק.

(30:37) זה נייר שא’ תעמדו מאחוריו, וב’ גם יהיה נייר שיחזק את המשפחה ולא ייצר עוד מחלוקות, ולא משהו טכני.

(30:44) זה לא טכני, זה החיים שלכם.

(30:46) תראה, חשוב להגיד, זה יכול להיות טכני.

(30:49) אפשר לתקתק, במרכאות אני אומר את הדבר הזה, בשלוש שעות.

(30:52) כמה פרטים יבשים אתה מעלה לאתר, חותם וזה, והנה יש לך ייפוי כוח.

(30:56) אבל יש פה גם הזדמנות, יש פה הזדמנות מדהימה לחיבור אנושי, או חיבור משפחתי, ולפתור כל סיכוי, לחשוב על זה רגע, להפוך את זה לתהליך, וליצר פה איזושהי הזדמנות.

(31:08) אני בעיניי זה אפילו לא שאלה.

(31:11) מה זאת אומרת, אם אתם לא עושים תהליך, שבו מדובר, מה בדיוק קורה בכל סנאריו?

(31:16) וסתם אמרתם, כן, אם קורה לי משהו, אז הילד שלי הוא אחראי.

(31:20) אבל מגיעים לסיטואציה שלא חזיתם, והיא מורכבת.

(31:23) שמתם על הילד עול מאוד גדול.

(31:26) מאוד.

(31:27) אז א’, וזה יכול להיות שזה בסדר, זה הבן שלנו, אנחנו רוצים שזה מי שיש שם, שאנחנו מזדקנים.

(31:33) אבל שידע את זה, שזה יהיה בתוך שיח.

(31:36) ושגם שאר האחים ידעו את זה, שזה יהיה משהו שלא אדם מרגיש שהוא…

(31:40) שזה נפל עליו, אלא שידע שהוא בחר את זה, שבחרו בו.

(31:44) זה כל כך משנה את כל הראייה, כי בנסיעות, אני זוכר שאיה הייתה נוסעת לירושלים, זה היה קשה, אבל זה היה גם בא עם כל כך הבנה כמה אבא נתן ועשה, כי לפני זה הייתה הרבה משפחתיות שם מדהימה.

(31:59) ולכן זה צריך לבוא כחלק מתוך תהליך, ולא סתם טכני.

(32:04) זה כי אחר כך יבואו…

(32:05) החלוקות, הקרמה חוזרת.

(32:08) יותם, תודה רבה שבאת לפרק הזה.

(32:10) תודה לך.

(32:11) תודה לך, נחכמתי ושמחתי, וזה מדהים איך גם הגישור ככה נכנס לעוד מקומות וכמה זה חשוב.

(32:18) אז תצליח גם בזה, כמו שאתה עושה בחדר הגישור.

(32:22) ותודה לכם שהאזנתם, או צפיתם, ואני כמובן מבקש, תשתפו, אפילו לבן אדם אחד.

(32:29) שאתם חושבים שזה יכול לתת לו ערך.

(32:33) את הפודקאסט, תעשו לייק, תשתפו, תתייגו, תעבירו הלאה, תכתבו לנו, תגיבו, זה מאוד עוזר, זה מאוד מחזק.

(32:43) ותודה רבה, להתראות בפרק הבא, ולהשתמע.

(32:46) תודה רבה.

 

 

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.