(0:00) לאורך השנים שלי בתחום הזה אני פוגש ומדבר עם הרבה מאוד אנשים.

(0:08) חלקם יש לי איתם הסכמה, חלקם יש לי איתם אי הסכמה, אבל מדי פעם אני פוגש מישהו או מישהי שככה, משהו שכותבים לי או בפנייה שלהם ככה, גורם לי ככה לתת את תשומת הלב שלי.

(0:24) והאורחת שלי פה היום במשהו עם גישור היא מישהי שהצליחה לתפוס את תשומת הלב שלי ותכף אתם תבינו למה.

(0:33) כי אני חושב, אני כן אגיד את זה הקדמה לדבר, כי אני חושב שמה שאתם הולכים לשמוע ממנה, בטח אם אתם נמצאים בצומת שלפני הגירושין, זה משהו שחשוב מאוד שתשמעו.

(0:48) זו גישה של בעלת ניסיון שהבינה דבר או שניים מתוך התהליך שעברה ואין חוכמה גדולה יותר מללמוד מניסיון של אחרים.

(1:00) אז הפרק הזה הוא פרק מתנה לאנשים שבצומת וצריכים את הכלים.

(1:05) שלום ליד יהודה.

(1:07) היי נדב, וואי אני כל כך שמחה להיות פה ותודה על ההצגה המפרגנת הזאת.

(1:16) כן, לספר על עצמי?

(1:19) יאללה, ספרי על עצמך.

(1:21) אוקיי, אז ככה, אני בת 43, התחלתי את תהליך הגירושין סביב 2016, התגרשנו תוך בערך שנה ועברתי דרך כל כך, אני רוצה להגיד מסע מתפתל, כן.

(1:42) מסע מטלטל, אני חושבת שזה אפילו יותר מזה, זה ממש מהפך, היום זה בערך שמונה שנים אחרי, ממש מהפך מבחינת התפיסות שלי, איך שנראו החיים, דברים שהאמנתי בהם, עד לנקודה שבה אנחנו היום, יש לי שלושה ילדים מהממים, בזוגיות, אני מנהלת מחקר ופיתוח במפעלי ים המלח, אז קריירה משמעותית.

(2:09) ומהמקום הנמוך מאוד שהייתי בו מבחינה אישית בעיקר ועשיתי הכל, אני מאמינה שאפשר הכל ואני רוצה גם שזה מה שאימהות שהיום נמצאות איפה שאני הייתי בתחילת הדרך ידעו, בעיקר משם התשוקה המטורפת שלי לעזור ואני גם יודעת שזה אפשרי גם כי עברתי הכל גם כי לאורך השנים הייתי שם בשביל אימהות בשלבים שונים של התהליך.

(2:46) אז אני יודעת שזה…

(2:47) מה זה אומר שהיית שם?

(2:49) איך זה נראה שם?

(2:52) וואו, זה היה…

(2:53) אני אסביר עד כמה התחלתי מנקודה נמוכה, אוקיי?

(2:57) כי אני באמת חושבת שזה היה בכל היבט בחיים שלי.

(3:01) זה התחיל ממה יגידו.

(3:03) והמה יגידו הזה, אני לקח לי זמן להבין שהוא מנהל אותי לא רק בקטע הזה של איך זה להיות, שלא להיות מוכנה להיות עם הטייטל הזה של גרושה, אלא הבנתי שכל מה שעשיתי בחיים היה הכל צריך להיות לפי הספר.

(3:25) הקטע של להצטיין בלימודים ולהיות קצינה, ובעצם זה הוביל אותי, שזה היה בערך מגיל, לא יודעת, חמש, בערך מגיל חמש ועד משהו כמו גיל 35, ואף פעם לא עצרתי לשאול מה אני באמת רוצה, מה הציפיות שלי מעצמי, איפה אני משרתת את עצמי ולא את הציפיות של אחרים, ולהיקרא גרושה זה היה משהו בעיניי בלתי נתפס.

(3:53) זאת הייתה נקודת המוצא, אין מצב שאני שם.

(3:57) מה, זה סוג של כישלון עם כל ההצלחות שכל הדרך היית צריכה לעבור?

(4:00) לגמרי, לגמרי, לא הכרתי, גם זה חלק מהעניין, לא היו בסביבה הקרובה שלי גירושים.

(4:09) כן?

(4:09) זה לא אומר שהניסויים בדימונה.

(4:13) בדימונה.

(4:15) כן.

(4:15) אני מתארת לעצמי שהניסויים שלא של כולם הם, אתה יודע, כלי לשלמות, אבל עדיין זה משהו שהיה ברור, הם לא מתגרשים.

(4:24) לא הכרתי את זה מאף אחד, אף אחד ש…

(4:28) באף סביבה, לא קרובה ולא היותר חיצונית, וגם זה כל הזמן לווה בעיניי עם סטיגמה מטורפת, גרושה, חד-הורית, מסכנה, כל מיני דברים שכנראה שאני בניתי לעצמי, ולא הייתי מסוגלת לראות עצמי להיקרא ככה, וזה רק היבט אחד, עכשיו תוסיף לזה את הקטע של פחדים מטורפים.

(4:52) אני לא ישנה לבד בלילה, כל מיני הנחות יסוד כאלה, אמונות מגבילות של אין סיכוי שאני אשנה לבד בלילה, מה, זה לא יהיה, מה אני עושה עם הילדים, איך אני מתנהלת, הרגשתי שיש המון חזיתות, אתה יודע, יש את העבודה, שאף אחד לא עוצר ואומר קחי בואי תנהלי את החזית הזאת ואנחנו פה נחכה לך, לא, יש את העבודה ויש את הילדים, פתאום הנושא של כל מיני נושאים רפואיים, הילדה צריכה קלינאי תקשורת, רגע, אף אחד לא מחכה לי, זה דברים שצריך לעשות עכשיו, תוך כדי.

(5:35) אז היו המון פחדים, המון אי-ודאות, מה יהיה מחר, איך אני עוברת את מחר, איך אני עוברת את עוד שבוע, איך יהיה עוד שנה מהיום, מה…

(5:46) זה היה כל כך הרבה דברים שמהם…

(5:49) התחלתי לפרק את זה לאט לאט, לא ראיתי את זה אז, אבל היום כשאני מסתכלת אחורה, אני מבינה בדיוק מה עשיתי, איפה הייתי בכל נקודה, מה עזר לי, איפה טעיתי, איפה הייתי תקועה מדי.

(6:07) ויותר חשוב לי להגיד, אני כתבתי, כל השנים האלה כתבתי.

(6:11) אז היום כשאני מסתכלת, גם אתה יודע, זה קל לבוא למישהו ולהגיד, בוא בוא, מה הסיפור שלך או מה הסיפור שלך, תצאי מזה, את רואה שזה, לא, זה לא עובד ככה, אני יודעת בדיוק מה חשבתי, איפה היה קשה, איפה לא הצלחתי לשנות כלום, לא משנה כמה ניסיתי להגיד לעצמי דברים.

(6:32) ודווקא מהמקום הזה של לדעת בדיוק מה מישהי, שהיום היא איפה שאני הייתי, מה היא מרגישה, איך היא חושבת, מה מפחיד אותה, מה מכאיב לה, מה מלחיץ אותה, הכל אפשרי, זה ייקח זמן, זה דורש עבודה, אבל זה אפשרי.

(6:54) אני רואה את הלהט, את הלהט שבאמת המשבר הזה מייצר, וככה איך חזרת לתוך הנקודות האלה.

(7:03) תני לי איזו דוגמה למשהו שכתבת לעצמך באותו זמן.

(7:08) וואו.

(7:09) אם אפשר כמובן.

(7:11) כן, אפשר, לדעתי זה אפילו משהו שאחד הדברים שיותר עזרו לי, אז אני כותבת רוב החיים, ובאותה תקופה של, נקרא לזה, תחילת תהליך הגירושים, או אפילו טרום התהליך, היה לי ממש קשה לכתוב, ממש, זה כאילו מרגישים, אני הרגשתי גוש בגרון תמידי.

(7:35) שברור שהוא הולך לצאת, לא תמיד זה היה במקום ובזמן המתאים, אבל ככה הייתי והיה לי מאוד קשה לכתוב.

(7:46) ואמרתי לעצמי, טוב, בואי נעשה דבר כזה, תכתבי מילה אחת ביום, זה היה בפלאפון, אז השתמשתי בקיפ, אמרתי מילה אחת, צירוף מילים.

(8:01) אז היו ימים, עכשיו מה שיפה זה לא רואים את זה, כשאתה בתוך זה לא רואים כלום, אבל כן התחלתי לראות את זה אחר כך כשהם מסתכלים חודשים אחורה, אז היה לי שם דברים כמו תחילת הסוף, זוועה נורא כאלה, זה היה ממש ברמה של מילה או שתיים, והיו ימים גם של יהיה בסדר.

(8:26) יהיה טוב או סביר כאלה.

(8:30) והיום כשאני חוזרת אחורה, אפשר בדיוק לראות, אגב לא רק היום, כן?

(8:37) גם עוד אז נגיד, בהסתכלות כזאת של פרספקטיבה אחרי כמה חודשים, זה עושה המון, א’, כי צריך איזושהי כנות גם לכתוב מילה, צריך איזושהי מודעות להגיד מה עבר עליי היום, האם אני מסיים אותו.

(8:51) כי אם אתה בוחר מילה אחת מכל היום הזה, האם אתה מסיים אותו בתקווה, באופטימיות, האם אתה מסיים אותו בהבנה שכלום לא יהיה טוב, וזה נראה לכאורה משהו ממש ממש פשוט, אבל זה כל כך לא, כי גם בתוך המילה הזאת יש איזשהו תהליך שעוברים, גם אם אנחנו נכתוב כל יום, נורא נורא נורא נורא.

(9:16) זה יגרום לנו לזהות תבניות, תבניות בנו ותבניות גם ביומיום שלנו, במה אנחנו רוצים לעשות עם זה.

(9:25) אז כמה שאני לא עשיתי את זה כחלק מתהליך, לא ראיתי את הרגע, מה יהיה עוד חודש, בוא נכתוב את זה ונראה עוד חודש מה…

(9:35) לא, זה לא היה כזה, זה היה בואי נעבור רק את היום, רק את היום תעברי ותכתבי משהו ובא לך לכתוב אותו בתחילת היום זה בסדר, כי היה לך איזה קרייסס ובא לך לכתוב בסוף היום גם בסדר.

(9:46) אבל זה לא היה מתוך משהו מודע והוא הוביל לבאמת לזהות איזשהו תהליך ודפוסים אצלי.

(9:54) אני חושבת שיש לזה כוח רק בתור משהו מאוד התחלתי, לא משנה באיזה מצב אנחנו בחיים.

(10:00) זאת אומרת, אם יש היום אימא שהיא בתחילת התהליך, שהיא בהתלבטות, שהיא שנתיים אחרי, זה משהו שבעיניי יש לו המון כוח.

(10:08) ויש פה נכון, לא נכון, או שכל מה שיוצא…

(10:11) זה בסדר.

(10:15) אני חושבת שבתור התחלה אין נכון, בעצם אף פעם אין נכון לא נכון, אבל כן יש משהו שברנה בראון ניסחה אותו יפה, היא מדברת על הקטע של תבניות.

(10:31) אני גם מדברת על זה באחד הסרטונים שלי.

(10:33) נכון, אנחנו יכולים לעשות משהו יום אחרי יום אחרי יום, ולצפות לדברים שונים, כאילו להיות מופתעים מזה שאנחנו מגיעים לאותה תוצאה.

(10:45) אז למשל אני יכולה ללכת לישון כל יום ב-12 בלילה או ב-2 לפנות בוקר, בקושי לקום בבוקר, להבין שזה לא בשבילי, ועדיין איכשהו אני אמצא את עצמי עם אותו דבר, נכון?

(10:57) לא תכננתי לישון ב-2 לפנות בוקר, אבל זה כן יקרה, או לא תכננתי לגלול בפלאפון שעתיים, תכננתי לקחת לחמש דקות וזה לא יהיה.

(11:06) נכון?

(11:07) או לא יודעת, תכננתי לאכול ממש מסודר, אבל מצאתי את עצמי גוועת מרעב בחמש ועברתי ליד מאפייה.

(11:14) אז אני אומרת, החיים מזמנים לנו כל כך הרבה דפוסים חוזרים, וזה גם מתקשר לכתיבה בשאלה ששאלת, כי אנחנו יכולים לכתוב כל הזמן אותו דבר, או להיות מאוד מאוד בתוך הייאוש הזה, וזה בסדר, אנחנו גם צריכים להיות שם, אנחנו לא יכולים להימנע מזה.

(11:33) זאת אומרת שהמתודה של הכתיבה היא טובה, לא משנה מה יוצא, פשוט לכתוב.

(11:38) בעצם זה שאתם כותבים, זה עוזר להוציא את זה החוצה.

(11:41) נכון.

(11:42) ואני אומרת, ואם גם לוקחים את זה מתישהו צעד אחד קדימה, בואו נסתכל קצת אחורה, איפה הייתי, מה חשבתי, אני אישית לפעמים מסתכלת כמה חודשים אחורה, ואומרת, יא אללה, איך הייתי תקועה, לא יודעת, נגיד הייתי תקועה שנתיים, אבל הנה, לפני כמה חודשים חשבתי ככה, והיום אני אחרת.

(12:00) אז אני חושבת שזה גורם, זה עוזר לעשות עבודה.

(12:06) אז בואי נעשה עכשיו תרגיל קצת מלוכלך.

(12:09) אני רוצה לבקש מליאת של היום, לדבר עם ליאת של אז.

(12:14) את תבחרי את הנקודה.

(12:16) לא, אני רוצה לבקש.

(12:18) בנקודה שליאת של אז הכי היית צריכה את המישהי הזאת, שתגיד לה את הדבר המדויק הזה, הדבר הנכון הזה.

(12:28) ואת תבחרי איפה זה על ציר הזמן, היא כבר החליטה, היא לא יכלת, היא מבולבלת, היא לא יודעת מה לעשות, את מחליטה.

(12:34) אני כן אשמח אבל שתארי לי איפה היא נמצאת אז, ואז תגידי לה את מה שהיא צריכה לשמוע, אם את יכולה.

(12:45) יש נקודה מאוד, אני מקווה עכשיו שאני אשאר ככה עם עיניים יבשות.

(12:51) יש נקודה מאוד, כי היא נקודה מאוד כואבת.

(12:55) אבל למה שאת שואלת אם היא מבשות?

(12:57) למה זה חשוב?

(12:58) אם זה חשוב?

(13:02) כי זה נקודה ש…

(13:05) בכל זאת, אני לא רוצה.

(13:08) אוקיי.

(13:08) אני חושבת ש…

(13:10) א’, אני באמת מאמינה שמשהו בי נסגר, כי באמת אני בנקודה שאני יכולה לדבר על זה.

(13:18) כן, אבל עדיין אני חושבת שיש נקודות מסוימות שאם אני אדבר עליהן אז זה כן יגרום לי ככה לדמוע.

(13:25) אני מת לבכות.

(13:28) באמת, אני…

(13:29) ואתה לא מצליח?

(13:30) אני לא מצליח.

(13:32) אני לא מצליח.

(13:35) לא, בוא נגיד ככה, כשזה קשור לבנות שלי, מספיק שנעמה מזכירה לי את ה…

(13:41) היא אוהבת לספור את הכפיים פעמים שהיא שברה יד.

(13:44) ואני זוכר את זה ואני מתחיל להיות ככה.

(13:47) אה באמת?

(13:48) כי זה רגע שכאב לפיזית?

(13:51) שכאב פיזית, אבל זה הבנות שלי, זה הנקודה שלה שלי, שם אני מתחיל להתמנות, ואני ככה, זה המקום היחיד לעצמי, אין לי את המקום הזה, לצערי, הלוואי.

(14:01) לכן בעיניי זה גבורה לבכות, בחדר הזה אני יודע שמי שבוכה, הלוואי שהוא בוכה, גם כשהוא בוכה זה המון.

(14:07) אבל זה משחרר המון.

(14:10) זה משחרר המון.

(14:11) זהו, בגלל זה טעיתי למה לעצור, אבל זה בסדר וזה דורך על נקודות ואני לא רוצה שתדרכי איפה שאת לא רוצה, אני כן רוצה, אשמח שאם תשתפי, תוכלי לדבר עם ליאת.

(14:25) אז יש נקודה באמת מאוד מאוד נמוכה, אני כן אדבר עליה, כי אני חושבת ש…

(14:32) דווקא מהמקום היום שאני מרגישה שבאמת עשיתי תהליך ואני מאוד שלמה, זה לא אומר שהחיים קלים, כן, אבל אני מאוד שלמה עם הדרך שלי היום, אז כן חשוב לי שמי שמקשיבה תדע שאפשר לעבור באמת ממצב כזה לנקודה של היום.

(14:52) אז אני ממש, יש לי תמונה שאני נמצאת בה.

(14:58) במקלחת יושבת על הרצפה, הדלת סגורה, הילדים בבית, הם פשוט לא, הם היו בסלון או משהו כזה, וזאת הייתה נקודה בתחילת התהליך של המון, אני חושבת שהיה שם הכל, הכל חוץ מתקווה, המון ייאוש, המון פחד, המון בדידות.

(15:24) וזו נקודה של בעיקר לא לדעת איך, מה יהיה, איך זה ייגמר.

(15:38) זאת הנקודה שאני בוחרת, ואם הייתי…

(15:41) אבל ידעת שזהו, את הולכת להתגרש?

(15:44) בנקודה הזאת.

(15:47) כן, זאת הייתה הבנה, כתבתי על זה פוסט בפייסבוק, זה היה איזה שנה, שנתיים אחר כך, שהייתה נקודה שבה כבר לא זיהיתי את עצמי, כאילו הייתה לי תחושה של…

(16:08) נקרא לזה נגעלתי מעצמי, אוקיי?

(16:11) זה היה הנקודה שאמרתי די.

(16:16) היא נקודה, כאילו זה מקום שהוא מאוד אישי בהבנה, כן?

(16:21) הוא מאוד מנוטרל מדברים אחרים, כן?

(16:28) הוא היה לגמרי שלי, אני הייתי גם, אני חושבת שזה אחד הדברים שיותר הצילו אותי, הייתי בפגישות עם פסיכולוגית.

(16:38) אז כן, אז הגעתי למצב המאוד ברור הזה מצד אחד.

(16:44) מצד אחד הוא מאוד ברור, יש פה משהו שהוא, הנה, סגרתי משהו, אבל מצד שני הוא פותח כל כך הרבה דברים אחרים, כל כך הרבה, כאילו, להיות במקום הכי נמוך שיש, ואיך אני עולה מפה?

(16:57) לא ראיתי שום עתיד.

(17:00) נכון שהייתה החלטה, אבל אין לי כלום מעבר.

(17:06) ובנקודה הזאת שאלת מה להגיד לעצמי, אז אני חושבת שא’, הנושא הזה של לסמוך על עצמך ולא לפחד לנסות.

(17:22) תגידי לי את זה, לא בכותרות, אם את יכולה, מה שאת תחשבי אותה, כי…

(17:27) יאזינו לפרק הזה נשים בנקודה הזו.

(17:31) אני ממש רוצה לתת לה את הקול הפנימי הנעים הזה שלך, של מישהי שיודעת, ממש, תגידי לה את זה.

(17:39) איך היית ממש מנסחת את זה?

(17:42) וואו, אז ככה, את עתידי, ואת והילדים תשלמו מחירים?

(17:54) ואני חושבת שהגדולה תהיה כשאת תדעי לזהות את הנקודות האלה ותביני שלא רק שהם לא לקחו אותך אחורה אלא זה אפילו עוד צעד בדרך ל…

(18:18) לדבר הנכון שלך, הוא בדרך לעתיד יותר טוב.

(18:22) וואו.

(18:24) כן.

(18:27) תודה.

(18:29) איזה…

(18:31) כנות.

(18:33) כן.

(18:35) שהיא באמת, את אומרת משהו מאוד הגיוני, מאוד נכון.

(18:40) כן, אני יודעת שזו תקופה, ואני…

(18:43) יותר מזה לא יכול להיות, אני כבר שונאת את עצמי, ובטוח אני כבר מגעילה את עצמי, ועכשיו אני צריכה שיהיה יותר טוב, ואני פועלת, אני מודל של עשייה, אני מודל של שינוי, אני מראה לילדים שלי, לבנות שלי, שאפשר לצאת ממקום לא טוב.

(19:00) זאת אומרת, זה יהיה קשה, אבל אנחנו נעבור את זה, ועתידי שהשלבים האלה, זה בעצם צמיחה.

(19:07) לגמרי.

(19:07) אני מוצאת שזה עד היום, זה מה שקיים, שמשהו לא עבד והיום אני כבר כל כך למודת ניסיון שאני אומרת לעצמי סמני וי זה מקרב אותך הנה פחות אפשרויות לבדוק בהמשך.

(19:29) יפה, כל טעות היא בעצם חלק מתוך האלימינציה.

(19:33) לגמרי, כן.

(19:35) לא חשבתי את זה ככה, זה יפה.

(19:37) כן, ואני עושה את זה במחקר ופיתוח, ואני לקחתי את זה, אני חושבת שפיתחתי תיאוריה שלמה סביב זה שהיא נוגעת לכל דבר, כולל הילדים.

(19:47) אני מרגישה ש…

(19:49) מה התיאוריה אומרת?

(19:51) התיאוריה אומרת שאפשר…

(19:53) קודם כל, אני מאוד מאמינה בדוגמה אישית.

(19:55) אז כשאני עושה דברים, אני טועה, הילדים יודעים מהכל, כן?

(20:01) אני לא אלך ואשווק להם כישלון שלי כהצלחה, אבל אני כן…

(20:07) אציג את זה בצורה מאוד מודעת שוואו קיבלתי, קיוויתי לקבל פה תשובה חיובית או קיוויתי שזה הצליח, זה לא הצליח, הם יכולים גם לראות אותי מיואשת והם רואים אותי אחר כך כמה.

(20:26) אז דבר אחד בזה זה דוגמה אישית שהגישה שלי היא אוקיי זה לא הצליח ועכשיו אני אבדוק את הדבר הבא.

(20:34) ודבר נוסף זה מרגיש לי שהבית שלנו הוא מגרש משחקים אז למשל אני הגעתי לתובנה שהיא לא הייתה לי בהתחלה בהתחלה זה היה פרפקציוניזם פשוטו כמשמעו והם היו חייבים ללכת לבית ספר ולהכין שיעורים וב-11 בלילה אני בודקת להם את המחברות אני מדברת איתך הם היו קטנים כן הקטנה הייתה בת 3-4 ואת בודקת למחברת?

(21:01) לה לא, לאחים שלה כן, הם היו בני שמונה, תשע, משהו כזה, והייתי בודקת, והייתי כועסת, איך לא הכנתם שיעורים, איך אמרתם שאין, וזה היה יכול להיות, אני אומרת לך, עשר, אחת עשר בלילה, וסוג של לרדות בהם אפילו, להאמין שזאת הדרך, וזה חייב להיות ככה, והיום אני במצב שלא, אנחנו בהתנסויות.

(21:26) את לא רוצה ללכת לבית ספר?

(21:27) אל תלכי, זה את משלמת על זה מחיר, או אתה משלם על זה מחיר, לא אני.

(21:32) לא למדת על המבחן, החלטת לא לגשת.

(21:35) מבחינתי אגב, הבן הגדול הוא בן 17, או-טו-טו.

(21:39) ומבחינתי המחיר שהם ישלמו, לא משנה מה, בבגרויות, בחיים שלהם היום, הם מחירים מאוד מאוד קלים לעומת מה שהם ישלמו.

(21:52) בעתיד.

(21:52) יפה.

(21:54) כן.

(21:55) בוא ניתן להם לטעות, שילמדו להתמודד, כי אנחנו לא, אנחנו לא תמיד נהיה שם, ואנחנו גם לא כל כך רוצים להיות שם, תמיד אנחנו רוצים להתגאות בהם על פעולות שלהם, לא על פעולות שלנו.

(22:06) נכון, על בחירות שלהם לגמרי.

(22:07) וזה הגיע מתוך הגירושין?

(22:09) זה הגיע בשנים שאחרי, זה לא היה, בוא נגיד, בשנה-שנתיים הראשונות, ואני חושבת, הניסיון שלי להכ…

(22:17) ‫החזיק הכול, להיות האימא המושלמת ‫שמג’נגלת, דואגת לילדים.

(22:25) ‫הייתי הכול, או בוא נגיד, ‫הם היו הכול בשבילי.

(22:29) ‫אני לפני הגירושים, ‫לא היו לי חיים משלי.

(22:31) ‫לא ידעתי מה…

(22:32) ‫אני חושבת שגם בגלל זה ‫עברתי כזה משבר, ‫כי מי אני, מה אני, ‫איך אני אהיה לבד בלעדיהם?

(22:39) ‫לא ראיתי את זה קורה.

(22:40) ‫אני מבחינתי זה 24-7 איתה.

(22:43) אז זה גם היה משהו ש…

(22:47) ולעבור מכזאת…

(22:48) זה משבר גדול, זה לא…

(22:49) משבר מאוד גדול, כן.

(22:51) תגיד לי פתאום, אתה חצי מהזמן, אתה גר בהונדורס.

(22:54) אני מעליב לגור בהונדורס, אני לא מכיר, אני לא דובר את השפה.

(22:58) אני מה, אני אטלוס כל יום להונדורס, אתם בסדר?

(23:00) ואז אנשים גם באים ואומרים, יהיה בסדר, אתם תהנים מזה, תדאגי לצאת למסיבות, סופי שבוע לבד יהיה לך מאוד כיף.

(23:09) יש הרבה דגים בים, תגידי, אני בכלל לא שם, אתם מדברים איתי לגור בהונדורס.

(23:15) לגמרי, לגמרי.

(23:16) זה שלב קשה.

(23:18) זה שלב מאוד קשה, הוא דרש הרבה עבודה.

(23:23) מה זה קשה בעבודה הזאת?

(23:26) קודם כל, אני חייבת הרבה תודה לפסיכולוגית שלי ולעורך דין שלי.

(23:35) שאנחנו עוד מעט נדבר גם על זה, נכון?

(23:38) על הקטע של עורכי דין.

(23:39) תמיד שאומרים לי פה עורכי דין, חושבים שאני הולך להגיד משהו, לא, לא, אני אין לי בעיה, אם עורך הדין, הוא היה…

(23:45) יצר כזו שהוא מקבל מחמאות ויצר מציאות חיים טובה ולא הקצין, נכון, ולא ליבה לעבוד, אני רק אגיד תודה רבה, אני שמח על מלווים שכאלה.

(23:55) אני אומר לכל עורכי הדין שחוששים ממני, אין ממה.

(23:58) מי שבא לעזור להורים, אני בעד כל מידע, כל כלי, כל תמיכה.

(24:05) אנשים צריכים קהילה, צריכים תמיכה.

(24:07) ואם עורך הדין הוא כזה שתומך ומלווה ולא מלווה עוד להבות, אז זה נפלא, זה התפקיד שלו בעיניי.

(24:14) אם כשעושים את התפקיד שלהם נאמנה, אני רק יכול לפרגן.

(24:18) כן, אז לגמרי הוא באמת, הגדרתי אותו כאיש של שפיות בעולם שבו יש הרבה עורכי דין שמחפשים רק מלחמות.

(24:27) ובאמת הוא הוביל לגישה בריאה.

(24:31) אני חושבת שרוב העבודה הייתה, מעבר לפגישות איתו ועם הפסיכולוגית, הייתה עבודה פנימית של, עם כל זה שהרגשתי אגרוף בבטן, כשהילדים לא היו איתי הרגשתי אגרוף, אין לי דרך אחרת לתאר את זה, והיה שם כאילו תוסיף גם את הפחדים של להיות לבד.

(24:51) כמה זמן זה נמשך?

(24:54) חודשים ארוכים, לא זוכרת כמה, אבל חודשים, ומה שכן הייתי מאוד עסוקה בלעשות, זאת אומרת אחרי ששקעתי וכאבתי וכעסתי וכל הדברים האלה הייתי ממש מכריחה את עצמי לצאת, בעיקר קראתי דברים, נחשפתי לדברים.

(25:27) ומה?

(25:30) היו אז ג’ים רון, נגיד, מגדול נואמי המוטיבציה, זה התחיל ממנו והיה טוני רובינס והיו המון הרצאות.

(25:40) פסיכולוגיה חיובית.

(25:41) כן, כן, המון דברים שקשורים להתפתחות אישית, לפסיכולוגיה חיובית.

(25:48) ודבר נבנה על דבר, אז קשה לשים את האצבע על משהו אחד, אבל פתאום רואים, אה הנה עוד משהו ועוד משהו, ואני רואה, ואני חושבת שגם מה שהוסיף לזה, וגם על זה אני מדברת במדריך, עוד מעט אני אזכיר אותו, את המדריך שכתבתי, אבל אני חושבת שחלק מזה היה גם מה שדיברתי עליו על לטעות.

(26:11) כי כן היו מקומות שנלחמתי על חשבון הילדים והם היו מקומות לא הרבה, אוקיי?

(26:25) מאוד נקודתיים, אבל שהבנתי ששילמו שם מחיר, מי ששילמו מחיר או מחירים היו הילדים, זה קודם כל.

(26:35) וכשהבנתי את זה אז אני חושבת שמצד אחד זו נקודה שהיא מאוד כואבת ומצד שני היא מאוד גם, יש בה איזשהו סוג של ריפוי כי יש, מתקבלת שם החלטה של זה יותר לא יהיה, לא יהיה.

(26:53) אני חייב להגיד לך שם, זה משפט של מבחינתי הרמה הכי גבוהה שלו.

(27:01) כי אנחנו עושים טעויות, אבל להגיד את המשפט הזה בקול רם ככה שהילדים יכולים לשמוע, זה כזו מתנה, כי זה בעצם, זה מסיר אחריות מהם ואומר, כן, אנחנו בני אדם, עשינו טעות, לא, אם הייתי, אני מניח שאם היית חוזרת אחורה היית פועלת אחרת, אבל זה מה שהיה אז, וכך היה, וזה המיינסט.

(27:26) ואת כל הזמן גם בחרת, כי יכלתם בכל מקום הקורבני והקשה, ולקחו לי, ולא, את אמרת, אני אתעסק בהגשמה עצמית ובצמיחה, ולקחת את הכיוון לשם, וזה מה שבנה, ואז כל הלבנים שנבנו, נבנו לשם, ואז את מסוגלת להגיד, שזה משפט ברמה מאוד גבוהה, עשיתי טעות ופגעתי בילדים שלי, ואני חושב שהילד ששומע, נקרא לזה, אורה לעתיד, ששומע משפט כזה, אומר, אוקיי, אז אני יכול לטעות, אבל אני גם יכול לתקן, כי יש פה לקיחת אחריות, וזו דוגמה אישית נפלאה, אני מאוד מודה לך על כך.

(28:04) זה עכשיו גם מזכיר לי, תודה, וזה גם מזכיר לי, כי אתה גם מתייחס לזה בספר שלך, השותפות חדשה, אתה כותב שם על כאלה שמדברים במונחי…

(28:15) אני אתן לו את הילדים, אני לא אתן לו את הילדים.

(28:20) ואני זוכרת נקודה בהמשך הדרך שבאמת היו מי שיעצו לי, אה אוקיי, אז אם זה ככה, אז אל תתני לו את הילדים.

(28:33) מבחינתי אין דבר כזה, אבל באמת צריך…

(28:39) כנראה או לטעות או להיות בנקודה שבה אתה כבר מקבל החלטה מי באמת חשוב לך האם אתה משתמש בהם ככלי נשק מה אנחנו עושים פה.

(28:55) אני זוכר את המאמר הזה בספר זה גם היה בוויינד שפרסמתי אותו הספר זה אוסף של הרבה תכנים שעשיתי.

(29:05) אני זוכר שכתבתי, מתי כתבתי אותו?

(29:08) וכתבתי אותו אחרי מקום שראיתי פה בחדר, שהמילים האלה נאמרו.

(29:13) עכשיו, זה כל כך ברור, רואים את זה, שברגע שאימא אומרת, אני אתן לך או לא אתן לך את הילדים, ואת רואה את הפרצוף הנדהם של האב?

(29:25) עכשיו, אני יודע שהתהליך מעכשיו הולך להיות הרבה יותר לרעתה.

(29:29) הרבה יותר.

(29:30) לרעתה.

(29:31) לרעתה.

(29:33) כי היא לקחה עכשיו את המשהו שהוא היה שם כל הזמן, היא הרעה לו את ההורות, ועכשיו אומר, אם ככה את מדברת איתי, אוקיי, אז אני חשבתי להיות נדיב.

(29:42) כנראה שלא.

(29:43) כי את פגעת לי עכשיו פה בציפור הנפש.

(29:47) ובאתי למקום הזה, ואז רואים תהליך של שניים שעם כל הקושי הזה, הם יושבים פה בחדר, והמטרה שלי הרי לא ההסכם.

(29:53) הסכם זה הנייר, עכשיו בינה מלאכותית עושה את זה לבד, זה לא כלום.

(29:58) המטרה שלי זה להעביר אותם תהליך שבו הם ייפרדו, יעשו את זה נכון, ויהפכו להיות הורים יותר טובים.

(30:06) זה תהליך כי אנחנו בני אדם, יש פה פרידה, יש פה אבלות, אי אפשר להיעלם מזה, הסכם לא פותר את זה, משפט לא פותר את זה.

(30:12) זה התהליך.

(30:14) וראיתי, ואני רואה את זה עד היום, שהניואנסים של השפה…

(30:18) הם קריטיים, אם אנחנו מדברים על הבית שלך, הבית שלך, או שאת אומרת הבית שלך והילדים והבית שלי והילדים, עולם שונה לחלוטין.

(30:30) אם אנחנו משייכים את הילדים לאחד מאיתנו, אנחנו פשוט שמים אותם בצד שלנו, ואז קל להורי השני להפוך את זה, כאילו אנחנו אויבים, ילדים באמצע, וזה נורא ואיום.

(30:40) אדם.

(30:41) ומה שאמרת, ראיתי את הפנים של האנשים.

(30:44) ככה עוברים לי בראש, ואני אומר כמה, אני כל כך מודה לך שאת אומרת את זה, באמת, אני כמה סבל ועוגמת נפש יש על דברים האלה, שפשוט לא אומרים להם, או שמנסחים להם בכתבי טענות, או הייעוץ המשפטי, שאומר להם, אתה תהיה בחור שחור, ואתה חייב לתקוף את ההוראה השני, ואני…

(31:02) וואו, לגמרי.

(31:03) למה?

(31:04) למה בכלל להיכנס למיינדסט הזה?

(31:07) למה?

(31:08) לגמרי, זה כל כך קשה לי עם זה, עם…

(31:12) עורכי הדין שמחפשים את זה, ואם מישהו הולך, מי שבוחר ללכת לכיוון הזה.

(31:20) אף אחד לא בוחר בזה.

(31:22) אף אחד, אני לא מוכן לקבל את זה.

(31:24) אני גם לא מוכן להגיד, להגיד רק עורכי הדין.

(31:26) אני קודם כל, הם יאשים את החברה, שאין בה מספיק.

(31:30) למרות שהיום יש יותר ויותר אנשים שהתגרשו בטוב יודעים, אז הם עקיפים אותם והם אומרים את הדברים.

(31:36) נכון, זה אחד, אתה יכול לבחור בעורך הדין, יש לכם את הבחירה, יש עורכי דין כאלה ויש עורכי דין כאלה, הרבה פעמים זה המשפחה שכועסת על בן שעוזב, כמו בן שלי, כמו הבת שלי, ואז הם מממנים את זה ודוחפים למלחמות, ואני חושב שמישהו שמתגרש, ובמצב, את גם מתארת את זה, מצב רגשי כל כך קשה, כל כך מורכב, זה באמת המשבר הגדול בחייו, אני רוצה להסיר מהם את האחריות, אני רוצה לדבר עם הסביבה, עם החברה, עם מי שעבר את הגירושין.

(32:12) אני חושב שאחד הדברים הכי שאנחנו גם משמעותיים שאנחנו צריכים לטפל בהם בהקשר הזה, זה כל אלה שהתגרשו ברע ולא מפסיקים לצעוק.

(32:20) ואני איפשהו יודעת מה, באמת כבר מאוד קשה לי עם זה, כי אני רואה בפייסבוק בקבוצות שאני חבר, עכשיו אני חבר גם בקבוצות של גברים וגם של נשים, אני בעל מקצוע.

(32:30) הרבה פעמים אני בכלל הפסקתי להגיב, כי אני פשוט רואה את אותם אנשים, שכמה אני מכיר, ואני יודע שיש שם אווירה ויש שם סיפור שהוא לא יציב נפשית רגשית, שהם שנים בקבוצות שם, ועל כל פוסט מגיבים ומגיבות.

(32:49) עכשיו, זה אנשים שהתגרשו הכי ברע, וכל הגירושין זה טריגר עבורם.

(32:53) ואנשים תמימים שנכנסים לקבוצה ורואים שיש פה אלפי אנשים ויש פה תגובות, פתאום…

(32:59) הם מקבלים תשובה שנייה וטבעונית, רוץ לעורך דין.

(33:02) לגמרי.

(33:02) מה עורך דין יגיד לך?

(33:04) חצי חצי ברכוש, אתם שניכרים אפוטרופוסים.

(33:06) זהו, זו העובדה היחידה שהוא יכול להגיד.

(33:08) מפה זו רק טקטיקה איך אנחנו יכולים לפגוע בהורה השני, לייצר מלחמה, לתפוס תומכויות, לייצר מאבק על גב הילדים, אנחנו מבינים אותו.

(33:17) ובמקום הזה אני חושב שאנשים כן צריכים לדעת עם מי להתייעץ, ועם מי להיוועץ, ועם מי להיעזר.

(33:22) ולא ללכת לאנשים שהתגרשו ברע או שדוחפים לגירושים רעים.

(33:27) זה כל הסיפור, זו האחריות היחידה של האדם שמתגרש, תבחור את הגישה.

(33:31) את בחרת לצמוח, להתפתח, והיום את מעבירה את זה גם הלאה.

(33:37) וזה המדריך.

(33:38) כן, נכון.

(33:40) נכנסתי פה לאיזה מונולוג קטן, אז אם את רוצה לחזור למשהו שהיה ולהגיד, אז אפשר.

(33:45) אם יש משהו שככה זה, זה אופי בפודקאסט, זה משהו שמדליק אותי, אז אני ככה…

(33:49) כן.

(33:49) נדבר עליו, אבל…

(33:50) אני רוצה לתת לך את המקום, להגיד את הדברים בסדר שלך.

(33:54) אז רק דבר אחד על מה שאמרת, כי גם דיברנו על זה לא מזמן, הנושא הזה של כמה צריך למלחמה, אתה זוכר?

(34:06) לא באמת, זאת אומרת, נניח, כי זה מתקשר למה שאתה אומר, כמה אנשים צריך למלחמה.

(34:11) כן, בדיוק.

(34:14) כי נניח שיש מישהו שהוא מאוד דוחף לשם, או אפילו…

(34:19) הסביבה אני לא לגמרי מסירה אחריות מהצד השני.

(34:24) זאת אומרת גם אם כל הסביבה שלי היא לוחמנית וגם אם לצורך העניין מי שאני רוצה להתגרש ממנו הוא לוחמני, זה לא אומר, זה לא שני אחריות, נכון.

(34:34) כן, צריך להבין שזה לא מחייב שאני אגרר לשם.

(34:40) נכון.

(34:40) יכול להיות שלא תהיה לי ברירה.

(34:42) לא, הוא לא מוסכים.

(34:44) באיזו סיטואציה יכולה להיות שגוררים אדם להילחם מול ההורה השני בבית משפט על הילד שלו?

(34:55) הרי יש לו בחירה כל הזמן, כל הזמן יש לאדם בחירה והוא יכול לשים על מה על סדר עדיפויות.

(35:02) פעם אני מספר את זה, ורדה רז’ל ג’קון, שמעתי אותה פעם ברדיו והיא התקשרה למישהו בגירושין מאוד קשים והוא אומר לה, אני לא יכול לראות את הילדה, היא לא נותנת לראות את הילדה, מה אני עושה?

(35:13) וורדה אמרה לו, תוותר על הילדה.

(35:16) ואני מה?

(35:17) אני בשוק.

(35:18) אני הייתי בשוק ממש.

(35:20) עכשיו, באותו זמן נתן לי שם תוכנית 103, אז התקשרתי, מנהל תוכניות, ואני אומר, אמיר, תקשיב, היא אמרה משהו שלא מקובל עליי.

(35:28) מה זה, איך יכול להיות?

(35:30) היום אני מבין את הכוונה.

(35:33) כי בעצם מה שאומרת שם זה אם חשוב לך באמת הילד, הילד, טובת הילד, וההורה הוא כזה שאומר אני מונע מהורה לראות את הילד, זה נורא, אז לך אחורה, לך אחורה, אל תמשיך בתוך הקו המלחמתי הזה, כי תראה לאיפה זה מוביל, המלחמות לא מביאות לטוב, עדיף שתלך אחורה, יעבור זמן, יעבור חודשים, אולי אפילו שנים.

(35:59) אבל הילד יגדל בסביבה שההורים שלו לא נלחמים עליו ואז יהיה לו סיכוי גם כן ללכת לעתיד טוב.

(36:07) זו בחירה, זה משפט שלמה, זה משפט שלמה.

(36:10) וואו, לגמרי.

(36:12) אבל ההורה השני יכול לבחור, אם אני, אם הצד השני בחר את העורך דין הכי כריש ועכשיו יוצא להילחם בי, אני יכול לקחת, לתת את עצמי, להגיד אני בעל אף ציד.

(36:22) מה יקרה, אז תשלם עוד אלף שקל בחודש?

(36:23) זה הרי הסיפורים פה, על מה אנחנו מדברים.

(36:26) כן, כן, אז התכוונו לאותו דבר מהבחינה של באמת, אם אחד בוחר להילחם, אתה לא חייב להיגרר לזה, יכול להיות שבשלב מסוים אתה לא תלך על הקו כאילו הכי, כן, זה לא שעכשיו, לא יודעת, הצד השני לקח עורך דין הכי כריש ואתה אומר, סבבה, אני בסדר, אני לא עכשיו נלחם על האינטרנט.

(36:47) זה לא נכון, אבל מצד שני גם באמת לא ללכת על הכיוון של רגע אז אני אראה לו וכאלה, כן אני אכניס דרך ה…

(36:55) להיות ענייני, אתה יכול לא מסובך לייצג את עצמך או לקחת עורך דין, שיהיה ענייני, לא הוא עשה לי, זה לא מעניין, אף אחד גם לא את השופט אגב, הוא עשה לי, הוא לא נותן לו עובדת סוציאלית שתעשה תסקיר, כל ההשמצות שהורים נכנסים להם בהליכים משפטיים זה רק כדי לייצר ביניהם עוד דם רע.

(37:15) לגמרי.

(37:15) זה לא מעניין אף אחד בשיח המשפטי, שניהם אופוטרופוסים, לא ייקחו להם את האחריות ההורית, לא ייקחו להם את הילדים, זה לא הולך לקרות, זה הכל פשוט כדי להוציא מהם יותר כסף.

(37:28) ויש הורה אחד שאומר, אני לא משתף עם זה פעולה, אז הם יהיו בסדר.

(37:34) נכון.

(37:35) כל הזמן יעשה את שלו.

(37:36) נכון, בדיוק.

(37:37) ואז כתבת מדריך, מדריך שבעצם בא לעזור לכל, רק נשים או גם לגברים?

(37:47) בגדול, מי שאני מכוונת אליה היא אימא בתהליך גירושין, אבל אני כן יכולה להגיד שזה בסופו של דבר, זה אותם עקרונות שאתה יודע, יכולים להתאים.

(38:02) גם לאבות והלוואי אתה יודע שרק שמי שירצה באמת יקרא את זה ויישם.

(38:11) כל מי שיקרא חומרים, גם אם זה מיועד לנשים, מה שאתה תרוויח זה קודם כל להבין איך הצד השני פועל וחושב.

(38:18) ואני חושב שגם למי שמתגרש בטוב, זה מאוד יכיר להבין את המיינדסט של נשים שהתגרשו בטוב.

(38:25) לגמרי.

(38:26) מה להתחבר, אז שכולם יקראו, אבל אני כמעט לנשים, לאימהות.

(38:29) כן.

(38:30) שחושבות להתגרש.

(38:32) מה גם לך לכתוב, הרבה רוצים לדבר, ואת ממש יושבת לכתוב ויוצאת מדריך, זה לא קטן.

(38:37) כן, קודם כל אני אגיד, כי ככה גם הגעתי אליך, זה התחיל מאיזשהו צורך שלי, לא איזשהו צורך, אני מגמת את זה, יש לי תשוקה מטורפת להוציא ספר, כי אני בעצם כתבתי כל השנים האלה, כמו שאמרתי, תשוקה מטורפת להוציא ספר, ומבחינת היום באמת נקודה שאני מבינה לאן הכל הוביל והתחלתי, התחלתי לכתוב ספר, לקחתי את כל היומנים ואני יודעת לעבוד עם אסטרטגיות ולוחות זמנים ועורכת והכל והתחלתי עם זה ובמסגרת ההתחלה הזאת הייתי חייבת לעשות תחקיר, רגע בוא נראה מה קיים, איזה ספרים קיימים האם כתבו על זה?

(39:28) יכול להיות שהספר שאני רוצה לכתוב כבר נכתב.

(39:32) והגעתי לחנויות ספרים, ולהפתעתי, כמעט שאין ספרים בתחום, וככה אגב גם מצאתי את הספרים שלך, שגם הגעתי לספרים שלך וגם אז לפודקאסט שלך, כי אמרתי, וואו, כמה הגישה הזאת היא לא…

(39:52) היא לא נפוצה, חוץ מזה שגם באמת לא ראיתי ספרים כמו שחיפשתי, זאת אומרת יש המון ספרים של התפתחות אישית ושל לא יודעת ניהול כלכלי והמון המון כאילו המדפים מלאים, מצאתי כמה ספרי גאושים שבעיניי עשו עוול למי שרוצה להתגרש או למי שבתהליך ממש, באחת הפעמים גם כתבתי למחברת כי היא עלולה להוביל למצב הפוך, היא באמת, בעיניי היא עשתה עבודה לא טובה.

(40:27) או שהיא עשתה עבודה טובה, כדעת השאלה היא מה המטרה בעצם בספר, מה רוצים?

(40:32) הרי ספר היום זה גם הרבה פעמים אמצעי לקידום מסרים.

(40:35) אני רואה את הספרים שיוצאים, זה הרבה סיפורי זוועה, ואת גוננו, אני מכיר את הדמויות.

(40:41) וכן, אבל מה אלה יותר מלחמות?

(40:42) בשביל 100,000 שקל לתיק, לכל צעד הזה.

(40:45) בוא נעשה הרבה מלחמות.

(40:47) לגמרי, לגמרי.

(40:48) אז בכל מקרה, מה שיצא משם זה שני דברים טובים.

(40:51) אחד זה זה שהבנתי שאני חייבת לכתוב את הספר, והתחלתי איתו, ואחד זה הנושא של באמת ככה הגעתי אליך.

(40:58) איזה כיף.

(40:59) לגמרי.

(41:00) לגמרי, כשכתבתי את להתגרש בשלום, את הראשון, זה היה כשהבנתי שיוצא עכשיו חוק שמסדיר את הגישור, שאומר, מה מסדיר גישור?

(41:09) הוא אומר שחייבים לשמוע את הפגישות, לדעת להכיר את זה.

(41:13) שזה חוק שהגיע אחרי תקופה שכל שנה הילדים, היו ילדים שנרצחו על ידי הוריהם בהליכי גירושין.

(41:20) אנשים שכחו את זה מהר מאוד, את הפן הזה של ההליך המשפטי.

(41:24) ואני אמרתי, לא יכול להיות שאין מידע?

(41:26) אז אמרתי, אני אוציא על זה ספר.

(41:28) ואז הבנתי כמה ערך זה, כי באמת אין.

(41:31) אז אני, אז תכתבי.

(41:33) אני אומר, זה מעולה.

(41:34) עכשיו אני משגישי ואני בדילמה איך אני מוציא אותו.

(41:37) אני מדבר על מה עכשיו, אם אני בהוצאת ספרים או שאני עושה אותו עצמאית, עלויות ובסוף, אני רוצה פשוט להגיע לאנשים, אין לי מטרה להרוויח מהספר, זו לא המטרה שלי.

(41:48) הספר שלי כבר כמעט מוכן, הספר השלישי, זה ממש עכשיו בעיצומו, אבל טוב, זה המון דברים שלי, זה לא קשור.

(41:55) אז קודם כל בהצלחה.

(41:57) תודה.

(41:58) אז זהו, כן, אז אני זוכרת שמאותו תחקיר כזה שעשיתי, יצאתי עם תחושות מאוד ברורות שזה חייב להיות, שאני חייבת לכתוב את זה, התחלתי לכתוב אותו ומה שקורה, כתבתי, זה היה משהו כמו חודש, אני חושבת חודש, משהו כזה, ולא יכולתי יותר, הרגשתי שזה ממש חזק ממני, כי מה שקורה, התחלתי לכתוב ופתאום צצו כל כך הרבה דברים וזה כל כך בער בי, שאמרתי, אוקיי, איך אני מתגברת על זה ששמתי לעצמי דדליין שתוך שנה, עם כאלה לוחות זמנים ברורים, אבל אני מרגישה את הצורך לעשות את זה היום, אמרתי אוקיי, אני מגשרת על זה על ידי זה שאני כותבת ברשתות, כי גם ככה אני כותבת ואני אוציא פה ושם את מה שאני מרגישה שזה כבר too much.

(42:49) והרגשתי שאני לא יכולה, אני פשוט לא יכולה, שמתי את הספר בצד ואמרתי, זה רחוק לי מדי לפרסם ברשתות, זה מעט מדי, זה לא רציני, אני לא עושה פה…

(43:03) אני לא משרתת אף אחד בשנה הזאת, ולי חשוב לעשות את זה היום.

(43:11) ואז קיבלתי החלטה שאני עושה את זה הרבה יותר מובנה, עם תכנים שהם יותר מעמיקים, מתוך הבנה שמי שמתגרשת, אין לה זמן, אין לה כסף, אין לה אנרגיות, היא לא במצב הנפשי לשמוע נאומים וכל מיני הצעות, ממי שתקשיבי לי ואני…

(43:32) אני יודעת, לא רציתי להיות שם, רציתי להיות הכי בגובה העיניים, הכי הנה תראי איפה טעיתי, הנה תנסי ככה, תחשבי ככה, אני לא גם מתיימרת לומר מה את צריכה לעשות, אלא אולי רק תשאלי את עצמך ככה וככה, אולי תנסי להבין מה האמונה שאוחזת אותך ויכול להיות שעליה את צריכה לערער.

(43:57) זאת אומרת, זה כל מיני הצעות לחשוב, להגיד מה עבד לי, מה לא עבד לי, המון בגובה העיניים וגם בחינם ובזמן שהוא קצר, אוקיי?

(44:10) אני התחלתי להעלות סרטונים ליוטיוב, 5-10 דקות, קחי מזה מה שאת יכולה, אפילו ברמת באמת שינוי תפיסתי, אפילו אם לא עושים עם זה כלום, ושם גם החלטתי לצאת עם המדריך הזה.

(44:26) שהוא מדריך לאימא שבתהליך גירושין, לא משנה איפה בתהליך, יכול להיות שאתמול התחילו בתהליך, יכול להיות שלפני שנה, יכול להיות שהיא כבר שנתיים אחרי קבלת הגט, זה עדיין, יש שם דברים שהם יוכלו להיות רלוונטיים אליה.

(44:47) אז קראתי לו לשמור על הלב ועל הילדים בתהליך המאתגר הזה.

(44:53) כי הוא באמת מכוון לזמן הזה של ההסכם בין אם זה גישור בין אם זה עורך דין ובאמת יש שם חמישה צעדים שאני גם מספרת שם על הדרך שלי גם אני מאמינה שכולנו עוד נטעה אני כן מאמינה בללמוד מטעויות של אחרים זאת אומרת אם אני באתי ועשיתי ככה וככה אז בואי תטעי אבל קצת אחרת קצת יותר טוב ממני וזהו והמדריך הוא בחינם.

(45:22) תעשי לימינציה לדברים שאני עוד לא עשיתי להם את הילדים.

(45:25) לגמרי.

(45:26) יפה.

(45:26) לגמרי, כן.

(45:28) איפה אפשר להשיג את המדריך הזה?

(45:31) אז אני חושבת שיהיה הכי קל באתר שלי, יהודליאת.קום, אז יש שם גם את הקישור לסרטונים וגם להוריד את המדריך וגם אפשר להירשם לרשימה.

(45:44) לאימיילים שלי שאני שולחת כל שבוע, כן.

(45:50) אוקיי, אז קדימה, אם אתם, אם אתן נמצאות בצומת ורוצות להתגרש נכון או לטעות אחרת, אולי בכלל לא, זה המדריך של יד יהודה מחכה לכם.

(46:04) יהודה ליאת.co.il.

(46:06) .com.

(46:07) .com, וואו.

(46:07) כן.

(46:08) עכשיו תראי כבר גלובלי, אוקיי, מעולה.

(46:12) תני לי ככה לסיום, ככה, מה חשוב לך?

(46:17) זאת אומרת, אני רוצה לוודא שאתן, שהאזנתן לפרק הזה, שיהיה לכם את זה בראש, אם יש דבר אחד כזה.

(46:28) דבר אחד, אני חושבת שזה הנושא הזה של…

(46:34) נקרא לזה לערער על תפיסות יסוד, כי אני חושבת שזה מאגד כל כך הרבה.

(46:43) הרבה פעמים אנחנו חושבים בדרך מאוד מסוימת, כי ככה חונכנו, כי זה מה שעבד או לא עבד להורים שלנו, כי זה מה ש…

(46:53) בדיוק, זה מה שמכירים, זה מה שאמרו לנו, זה מה שאנחנו מאמינים שיעשה טוב.

(46:58) וזה מוביל להמון, זה יכול להיות בהתנהלות שלנו עם הילדים, באיך אנחנו מנהלים את הבית, בדרישות שלנו מעצמנו, באיך שעובר היומיום.

(47:08) ואני חושבת שאם אנחנו לא נהיה שם, זה יוביל לכל כך הרבה טוב, כי אנחנו נדע מתי אנחנו נאמנים לעצמנו ומתי אנחנו לא.

(47:18) אנחנו נדע מה אנחנו עושים, איך אנחנו מתנהלים וגם מה הילדים.

(47:23) רואים מזה, אז אני חושבת שזה מעגל שהולך וגדל ברגע שאנחנו שלמים עם זה.

(47:30) אני חושבת שהרבה פעמים אנחנו, זה בכלל נכון לכולם, אנחנו רואים, אתה יודע, הורים בקניון נכנעים לכל מיני דרישות של הילדים, או בכיתות, המון לחץ חברתי, ולא, אם אנחנו לא נהיה שם, הילדים שלנו לא יהיו שם.

(47:47) אז אני חושבת שזה נכון לכל היבט בחיים.

(47:50) ובכל נקודת זמן, אז נושא של לערער על תפיסות יסוד.

(47:58) אני, לא רק שאני מסכים איתך, אני לוקסה בולט על מה שאמרת את זה, ואני אפילו מחזק אותך בכתובת הקעקע הזאת.

(48:07) וואו, תשאל.

(48:09) תשאל.

(48:10) מהמם.

(48:11) זה רק אחת, זה בדיוק זה, זה בדיוק המקום הזה.

(48:14) מתוך המשבר של הגירושין.

(48:17) אה, כי הכרת את זה אחרי המשבר?

(48:19) כן, כן, כמה שנים אחרי, אבל זה, כי אני זוכר את הנקודה הזו, שהבנתי שיש כל כך הרבה אמיתות, שאני חושבתי משהו, וזה לא רלוונטי.

(48:31) ויכול להיות שזה מעולם לא היה רלוונטי, פשוט כשבניתי את התזה הזאת, את האמונה המקבילה הזו, הייתי בן 14.

(48:38) והייתי על החוף בכנרת, גרתי בקרוון שלי שמה, והייתי ככה, ראיתי את העולם בדרך מסוימת.

(48:44) וראיתי נשים בדרך מסוימת, וראיתי את החיים בדרך מסוימת, והיא לא הייתה נכונה.

(48:51) וכשהתגרשתי, לא הייתה ברירה, אתה חייב פתאום, החיים מתנפצים לחלוטין, ואפשר להסתכל על זה אחרת, וזו מתנה כל כך גדולה, ואמרתי שאני לא אשכח את המתנה הזאת, שאני תמיד אסגור להסתכל ולשאול, זה נכון לי, זה לא נכון לי, למה…

(49:08) למה אני עושה את זה?

(49:09) אני בכלל רוצה את הדבר הזה שאני רוצה לעשות אותו?

(49:11) אני אומר את זה כי זה חשוב לי או לא חשוב לי, אולי זה אינסטינקט.

(49:16) כל הזמן להפוך את הסימני קריאה לסימני שאלה, זו המטרה מבחינתי.

(49:22) איזה יופי, כי זה מילה אחת, כאילו פשוט לקחת את הכל ושמת במילה אחת וזה כל כך מדויק.

(49:28) תודה, ברגע שקלטתי את זה ונפל לי האסימון.

(49:33) זהו, יום אחרי זה כבר הייתי באצל המקעקע.

(49:36) יפה.

(49:39) טוב, ליאת, נראה לי שעשינו טוב בפרק הזה, אני מאוד מעריך את זה שבאת, ומאוד מודה לך על כך.

(49:45) תודה לך.

(49:45) תודה.

(49:47) ואני מזמין את המאזינים והצופים, אפשר להאזין לפודקאסט הזה בכל המדיות, וביוטיוב אפשר לצפות בו, או באתר שלי, תכניסו גם באתר שלה.

(49:58) ואני מבקש שתשתפו, תגיבו, תעבירו הלאה את המסר, אם קיבלתם איזשהו ערך בפרק הזה, תעבירו אותו הלאה, תעזרו לנו להדהד את המסרים האלה, תחשבו על אותה אישה, אני כל הזמן חושב על ליאת במקלחת, יושבת על הרצפה והדהדת סגורה, ואולי יש עוד, ואני בטוח שיש עוד הרבה כאלה היום, מתן כאלה, או אתם מכירים מישהי כזאת, תשלחו לה את הפרק.

(50:22) אז תשלחו לה את ליאת שתדבר אליה לתוך הראש ותגיד לה אפשר, תהיה בסדר, אנחנו עושים טעויות, אבל אנחנו גם נצמח מהם, זה בידיים שלנו.

(50:34) לגמרי.

(50:35) תודה רבה, ונתראה בפרק הבא.

(50:37) תודה רבה.