יש לכם שאלה? אפשר להתחיל בצ’אט הייעוץ למטה מימין.

גירושין – שאלות מהשטח: מה עושים כשהצד השני לא משתף פעולה? | פרק 130

בפרק 130 של “משהו עם גישור”, נדב נישרי מארח את המגשרת אלונה שקד לשיחה מעשית המבוססת על שאלות אמיתיות מהשטח. הפרק עוסק במצבים שבהם גישור “אמור לעבוד” – אבל במציאות יש התנגדות, קונפליקט וחוסר שיתוף פעולה. דרך דוגמאות יומיומיות כמו שינוי זמני שהות, עבודה במשמרות, חופשות וחגים, נבנית תפיסה גישורית שמרחיבה את המבט מעבר לשאלה “מי צודק”, ומתמקדת ביצירת תהליך, תקשורת ושיתוף פעולה ארוך טווח בין ההורים.

כשהגישור פוגש את המציאות: מה עושים כשהצד השני לא משתף פעולה

פרק 130 בפודקאסט "משהו עם גישור"

אחת הטענות הנפוצות ביותר בקרב אנשים שנמצאים בתהליך גירושין או לאחריו היא הפער בין ההבנה התיאורטית לבין המציאות בפועל. כמעט כל אדם יסכים שגישור עדיף על פני מאבק משפטי, שעדיף להגיע להסכמות מאשר להילחם, וששיתוף פעולה בין הורים הוא הדבר הנכון עבור הילדים. ובכל זאת, ברגע האמת, כאשר מתעוררת מחלוקת קונקרטית – סביב זמני שהות, חגים, עבודה או החלטות יומיומיות – אותה הבנה כללית מתפוגגת, והקונפליקט חוזר במלוא עוצמתו.

פרק 130 של “משהו עם גישור” נולד בדיוק מתוך הפער הזה. הוא מבוסס על שאלות אמיתיות של אנשים שחיים את המציאות הזו יום־יום, ושואלים שאלה פשוטה אך מורכבת: מה עושים כשזה לא עובד? מה עושים כשהצד השני לא משתף פעולה?

הבעיה האמיתית: לא חוסר פתרונות – אלא חיפוש “מי צודק”

אחת התובנות המרכזיות שעולות מתוך השיח היא שהרבה מהקונפליקטים אינם נובעים מחוסר פתרונות, אלא מהתמקדות בשאלה הלא נכונה. במקום לשאול “מה הפתרון?”, אנשים שואלים “מי צודק?”.

זו שאלה טבעית, במיוחד כאשר יש תחושת פגיעה, עוול או חוסר הוגנות. אבל היא גם שאלה שלא מובילה לשום מקום. גם אם נקבע שצד אחד “צודק”, זה לא יפתור את הבעיה בפועל. זה לא ייצור הסכמה, זה לא יאפשר תפקוד, וזה לא ישפר את המציאות של הילדים.

במובן הזה, המעבר לחשיבה גישורית הוא מעבר מהוכחה לפתרון. לא מה נכון תיאורטית – אלא מה יעבוד בפועל.

בין הסכם למציאות: למה דברים משתנים

גם כאשר יש הסכם ברור או פסק דין, החיים ממשיכים להשתנות. עבודה מתחלפת, שעות משתנות, ילדים גדלים, צרכים מתעדכנים. הסכם, טוב ככל שיהיה, אינו יכול לצפות את כל השינויים העתידיים.

הבעיה מתחילה כאשר אחד הצדדים מנסה “להפעיל” את ההסכם כאילו הוא קבוע ואינו ניתן לשינוי, בעוד הצד השני חווה מציאות חדשה שמחייבת התאמה. הפער הזה יוצר תסכול, ולעיתים גם תחושת חוסר צדק.

אבל חשוב להבין: שינוי הוא לא חריגה מההסכם – הוא חלק בלתי נפרד מהחיים.

השאלה היא לא האם יהיו שינויים, אלא איך מתמודדים איתם.

שינויי עבודה: מבחן למציאות, לא רק להסכם

אחת הדוגמאות הבולטות בפרק היא מצב שבו הורה משנה מקום עבודה ואינו יכול עוד לעמוד בזמני השהות שנקבעו. מבחינה עובדתית, מדובר בבעיה אמיתית. אך מבחינה מערכתית, זו לא רק בעיה לוגיסטית – זו גם בעיה של מערכת יחסים.

הציפייה שהצד השני “יבין” ויתיישר עם המציאות החדשה אינה בהכרח ריאלית. במיוחד לאחר גירושין, כאשר כל צד הוא יחידה עצמאית עם צרכים, אילוצים ורגישויות משלו.

הדרך להתמודד עם מצב כזה אינה דרך דרישה או הפעלת לחץ, אלא דרך בניית תהליך. תהליך של שיח, של יצירת אמון, של הבנה הדדית. זה לא קורה בשיחה אחת, ולא במשפט אחד נכון, אלא לאורך זמן.

תקשורת: לא אמצעי – אלא תנאי

כאשר אין תקשורת בין ההורים, כמעט כל בעיה הופכת לבלתי פתירה. לא משום שאין פתרונות, אלא משום שאין דרך להגיע אליהם יחד.

לעומת זאת, כאשר יש תקשורת, גם אם לא מושלמת, מתאפשרת יצירתיות. פתאום אפשר לחשוב יחד על פתרונות שלא היו עולים כאשר כל צד פועל לבד. לפעמים הפתרון לא יהיה בין שני ההורים בלבד – אלא יכלול בני משפחה, מסגרות חיצוניות או התאמות אחרות.

היכולת להרחיב את המבט, ולא לראות בכל בעיה “בעיה של הצד השני”, היא מרכיב מרכזי בתהליך הגישורי.

עבודה במשמרות: כשהמורכבות גדלה

אחת הסוגיות המורכבות ביותר היא עבודה במשמרות. כאן, הקושי אינו רק נקודתי, אלא מבני. כאשר זמני העבודה אינם קבועים, קשה מאוד לייצר יציבות עבור הילדים, והנטל עובר פעמים רבות לצד השני.

במצבים כאלה, לא תמיד יש פתרון “הוגן” במובן של חלוקה שווה. לעיתים נדרש איזון אחר – כלכלי, לוגיסטי או רגשי. לעיתים נדרשת גם בחינה אמיתית של סדרי עדיפויות.

זו נקודה רגישה, משום שהיא נוגעת בזהות, בפרנסה ובקשר עם הילדים. ולכן היא דורשת שיח עמוק יותר, שאינו מתמצה בשאלה “מי צריך להתאים את עצמו למי”.

חגים וחופשות: לא הכל חייב להיות סימטרי

חגים וחופשות הם מקור קלאסי לקונפליקטים. הם טעונים רגשית, הם קשורים למשפחה, למסורת ולציפיות – ולעיתים גם ללוגיסטיקה מורכבת.

אחת ההבנות החשובות היא שלא כל דבר חייב להיות סימטרי. לא כל חלוקה חייבת להיות שווה באופן מתמטי כדי להיות הוגנת.

לעיתים ניתן לייצר פתרונות גמישים יותר, מותאמים למציאות של כל צד. לעיתים ניתן לחשוב קדימה, לתכנן מראש, ולצאת מהלחץ של הרגע האחרון – שהוא פעמים רבות הגורם להסלמה.

הקונפליקט כהרגל: כשזה כבר לא על הבעיה

במקרים מסוימים, הקונפליקט כבר אינו סביב הבעיה עצמה. הוא הופך להיות דפוס. דרך התנהלות. תגובה אוטומטית.

במצבים כאלה, לא מספיק למצוא פתרון נקודתי. נדרש שינוי עמוק יותר – לעיתים בעזרת ליווי מקצועי, אישי או משותף. זה לא אומר שמישהו “לא בסדר”, אלא שיש צורך בפרספקטיבה אחרת.

היכולת לעצור, להסתכל על התמונה הרחבה, ולהבין שהמאבק עצמו גובה מחיר – היא נקודת מפנה.

שותפות חדשה: לא פתרון לבעיה אחת, אלא תשתית לעתיד

הגישה שמוצגת בפרק אינה מתמקדת בפתרון של בעיה ספציפית, אלא בבניית תשתית. תשתית שתאפשר להתמודד עם בעיות עתידיות.

כי הבעיות לא נגמרות. ילדים גדלים, מצבים משתנים, אתגרים חדשים מופיעים. השאלה היא האם יש מערכת יחסים שמסוגלת להתמודד עם זה.

שותפות חדשה אינה אומרת שאין קונפליקטים. היא אומרת שיש דרך להתמודד איתם.

לסיכום: מה השאלה הנכונה

המעבר המשמעותי ביותר הוא מעבר משאלה של “מי צודק” לשאלה של “איך מתקדמים”. זו אינה רק שאלה טכנית, אלא שינוי תפיסתי.

כאשר מצליחים לעשות את המעבר הזה, גם בעיות מורכבות הופכות לאפשריות לפתרון. לא תמיד מהר, לא תמיד בקלות, אבל בצורה שמאפשרת חיים יציבים יותר – עבור ההורים ובעיקר עבור הילדים.

וזו, בסופו של דבר, המטרה.

 
 

שאלות ותשובות – מה עושים כשהצד השני לא משתף פעולה בגירושין

הדבר הראשון הוא להבין שלא תמיד ניתן “להכריח” שיתוף פעולה, אבל כן ניתן להשפיע עליו. במקום לנסות לנצח או לשכנע, חשוב לעבור לשיח שממוקד בפתרון. כאשר מפחיתים האשמות ומדברים על צרכים ומציאות, נפתחת אפשרות לשיח אחר. זה לא קורה מיד, אבל זה הבסיס לכל שינוי.

 

כן, אבל לא באותה צורה. אם אותה שיחה חוזרת על עצמה ולא מובילה לשום מקום, צריך לשנות גישה. לפעמים שינוי בניסוח, בעיתוי או במסגרת (למשל דרך מגשר) יכול לעשות הבדל משמעותי.

 

הסכם נועד לשרת את החיים – לא להפך. כאשר המציאות משתנה, יש מקום לפתוח את הדברים ולבחון התאמות. זה לא אומר לבטל את ההסכם, אלא להבין איך ניתן ליישם אותו בצורה שמתאימה למציאות החדשה.

 

במקום להיכנס לעימות, חשוב לנסות להבין מה עומד מאחורי ההתנגדות – פחד, חוסר אמון, תחושת פגיעה. כאשר מתייחסים לשורש, ולא רק להתנהגות, עולה הסיכוי לשינוי. במקרים כאלה, ליווי של מגשר יכול לעזור מאוד.

 

לא דרך דרישה, אלא דרך שיח. שינוי עבודה הוא עובדה, אבל ההתמודדות איתו היא משותפת. חשוב להציג את המציאות בצורה ברורה, ולנסות לבנות יחד פתרון – גם אם הוא לא מושלם.

 

זה אחד המצבים המורכבים, כי קשה ליצור יציבות. במקרים כאלה נדרש לחשוב בצורה גמישה יותר – אולי לא חלוקה שווה, אלא חלוקה שמתחשבת במציאות. לפעמים יש צורך גם באיזונים אחרים, כמו כלכליים או לוגיסטיים.

 

כי הם טעונים רגשית. מעבר ללוגיסטיקה, יש שם משפחה, מסורת וציפיות. לכן חשוב לנסות לתכנן מראש, להוריד לחץ מהרגע האחרון, ולהבין שלא תמיד חייבת להיות חלוקה שווה כדי שהיא תהיה הוגנת.

 

לא. שוויון מתמטי אינו תמיד שוויון אמיתי. לעיתים פתרון גמיש, שמותאם למציאות של כל צד, יהיה נכון יותר עבור כולם – במיוחד עבור הילדים.

 

כשהקונפליקט הופך לדפוס, צריך לעצור ולהבין שזה כבר לא רק על הבעיה עצמה. במצב כזה, פתרון נקודתי לא יספיק. יש צורך בשינוי עמוק יותר בגישה, ולעיתים גם בליווי מקצועי.

 

כאשר יש קושי חוזר, חוסר תקשורת או צורך בהתאמות – זה בדיוק הזמן. גישור לא נועד רק לשלב הפרידה, אלא גם לניהול החיים שאחריה.

 

שהמטרה אינה לנצח את הצד השני, אלא לבנות מציאות שאפשר לחיות בה לאורך זמן. כאשר מתמקדים בעתיד ובילדים, ולא רק בעבר ובצדק, נוצרת אפשרות אמיתית להתקדם.

 
 

תמלול מלא של הפרק

(0:00) משהו עם גישור גירושין, פרק של שאלות ותשובות.

(0:06) הרבה פניות שקיבלנו דיברו על כך שאתם כל הזמן מדברים על גישור, וברור שעדיף גישור, אבל מה קורה כשיש מחלוקות?

(0:16) מה קורה כשהצד השני לא רוצה?

(0:19) מה קורה כשהיינו בהליכים משפטיים, ומה?

(0:22) נוותר על הגישור עכשיו?

(0:24) אז הפרק הזה בא לתת לכם פה מענה, ובשביל הפרק הזה הבאתי לפה את המגשרת אלונה שקד, חברתי הטובה, שגם מנהלת את מחלקת הפוסט גירושין אצלנו, ומביאה את הכל מהשטח וממה קורה שם.

(0:45) אז שלום אלונה.

(0:46) היי, איזה כיף להיות פה שוב.

(0:48) כיף שאת כאן, תמיד, וגם השיחות שלפני, אין ספק שכל כך הרבה עשייה וטוב, והמילים שלך, אני לא אתחיל להרחיב הרבה, אבל את נותנת לי המון, אז קודם כל תודה רבה על זה.

(1:03) תודה לך.

(1:06) יאללה, בואי נתחיל להתווכח קצת, פה איזה דיון כזה, אמרתי בואו, נתחיל להתפתח.

(1:11) אז באמת, כמו שאמרת, התולדה של הפרק הזה מגיעה מהרבה שיח שקיים ברשתות, קיים עם אנשים.

(1:25) לא תמצא היום בן אדם שתגיד לו, תשמע, עדיף לפתור סכסוכים בגישור, בית משפט זה לא רעיון טוב.

(1:34) אין מישהו שיתווכח איתך ויגיד לך, לא, לא, בית משפט זה החלום, זה היה חלום שלי כל החיים ואני מת להגיע לשם.

(1:41) זה כבר התקדמות, פעם זה לא היה, פעם אנשים היו רק בית משפט.

(1:45) בסדר, פעם לא ידעו, אבל היום, זאת אומרת, נורא ברור לכולם שגישור זה הדרך, ותמיד עדיף להגיע בהסכמות, ועדיף הסכמה על פני סכסוך, וזה יותר זול, וזה יותר קצר, וזה יותר טוב.

(1:56) אבל המון אנשים מתקשים לראות איך התיאוריות, הדיבורים התיאורטיים שאנחנו מדברים, ואני חושבת שקלטת כבר מאות פרקים בפודקאסט הזה, ונאמרו המון המון דברים בזכות הגישור, ועדיין אנשים אומרים, אוקיי, בסדר, אבל איך הדבר הזה פוגש את הבעיה שיש לי כרגע היום עם הגרוש שלי, עם הגרושה שלי, איך הדברים מתחברים?

(2:29) אז אמרתי, טוב, אולי נעשה איזשהו פרק על הדבר הזה, שבאמת ניקח איזה כמה בעיות קטנות כאלה מחיי היום-יום של אנשים שגרושים, גרושים יותר בטוב, גרושים פחות בטוב, ילדים קטנים וואטאבר וניקח ופשוט מה שנקרא נעשה שאלות מהקהל.

(2:47) שאלתי בכמה קבוצות, תנו לי קצת, תנו לי קצת juice, תנו לי קצת דברים שמטרידים אתכם, איזה דברים הייתם רוצים, איזה בעיות יש לכם היום בחיים, בניהול הפורמט הזה של החיים כאנשים גרושים, איזה בעיות יש לכם שהייתם רוצים לראות, איך אפשר לפתור אותן בגישור.

(3:07) טוב, קיבלתי זרם מטורף של שאלות, של סיפורים, של בעיות, חלקן נכתבו בקבוצות עצמן, חלקן פנו אליי בפרטי.

(3:19) הבנתי שזה לא דבר שייסגר בפרק אחד, ואז אמרתי לך, תשמע, זה נחמד פרק, אבל צריך פה סדרה.

(3:29) ואנחנו נחלק את זה קצת לפי נושאים, זאת אומרת, נעשה נושא נושא, איך אנחנו עוזרים ותוקפים את הדבר הזה.

(3:40) יש פה, כשריכזתי את השאלות, ממש כשאספתי את הכל לקובץ אחד, אז שמתי לב שיש פה עוד איזשהו מאפיין, מעבר לשאלות עצמן, רוב השאלות הסתיימו, ואתם תראו, אחר כך אנחנו נקריא את השאלות ונתחיל לעבור, אבל רוב השאלות הסתיימו גם באיזושהי שאלה, אז מי צודק?

(4:03) היא צודקת, הוא צודק, וזה משהו שאני חושבת שאנחנו צריכים להתייחס אליו באופן, זאת אומרת לא משנה מה השאלה שבאה לפני השאלה הזאת, זה משהו שצריך להתייחס אליו בנפרד ולהגיד שחררו את הדבר הזה, זה לא רלוונטי.

(4:23) זה משנה אם היא צודקת?

(4:24) זה לא רלוונטי, זה לא רלוונטי, זה לא יעזור, כן היא צודקת, אוקיי.

(4:28) זה עכשיו מתאים לך, עכשיו אתה מרגיש יותר טוב, או אתה צודק, בסדר, אז מה נעשה איתה?

(4:34) כמו השאלות שאנשים שואלים בקבוצות שאלה לעורך דין, האם יש לי קייס?

(4:37) כן.

(4:38) יש לך קייס, אין לך קייס, מה זה משנה?

(4:39) אין חיה כזאת קייס, בסדר.

(4:45) אז באמת השאלות מתחלקות למגוון נושאים, והיום אנחנו נתחיל בעצם עם שאלות שקשורות לזמנים.

(4:53) זמני השהייה.

(4:55) זמני השהייה, כן.

(4:56) אנשים התגרשו, עשו הסכם, או הלכו לבית משפט וקיבלו פסק דין, כתוב בהסכם או בפסק הדין שלהם כך וכך, והחיים מתגלגלים.

(5:11) ושם קורים הרבה דברים, יש או דברים שהם לא מספיק מפורטים, אגב, קורה הרבה בפסקי דין שמקבלים פסק דין, כלליות כאלה אבל לא לא מחסה ולא מפורט או שינויים כאלה ואחרים ומה עושים איתם.

(5:34) יאללה, מוכן?

(5:35) קדימה.

(5:36) טוב, אז ככה, עכשיו כשאספתי את כל השאלות שקשורות לזמנים ראיתי גם כמה זה, אספתי שאלות שקשורות לימים, לפורמט, לשעות, לדקות, לשניות.

(5:50) אז איזושהי אמירה כללית לגבי זמנים, לא צריך להיות כל כך קטנוניים, כאילו אפשר להיות קצת יותר בזרימה, אבל בוא נתחיל.

(5:59) אני לא מסכים.

(5:59) מה?

(6:00) אני לא מסכים איתך פה.

(6:01) למה?

(6:02) ברמה של דקות?

(6:03) אני חושב…

(6:03) ברמה של חצי שעה?

(6:04) לריב על חצי שעה?

(6:06) לריב שעה וחצי על חצי שעה של מחרתיים?

(6:10) עניין של גישה.

(6:11) אוקיי.

(6:11) קודם כל, מבחינתי בואי נחלק את זה למה שכתוב בהסכם לבין המציאות.

(6:16) בתוך המציאות…

(6:17) צריך שתהיה גמישות, זה ברור, ואיפה שאתם יכולים להיות גמישים, תהיו גמישים.

(6:21) בתוך ההסכמות זה חייב להיות סגור על ההסכמה.

(6:24) ברור, ברור, אין לנו אי הסכמה, אנחנו מדברים על החיים.

(6:28) הנה, כבר מצאנו פתרון.

(6:30) מי צודק?

(6:31) אז פה את צודקת, כי בתוך התהליך בחיים אנחנו רוצים שתהיה את הגמישות, ומי שרוצה גמישות צריך לאפשר גמישות, ומי שלא מאפשר גמישות שלא יצפה שתהיה גמישות.

(6:42) אבל מי שגם לא מתחיל להניע את הגלגל ליצור גמישות, שלא יצפה שהצד השני יהיה את הגלגל.

(6:48) זה אומר שמישהו צריך להתחיל לפעול ולשנות.

(6:52) גם אם יתגרשו ברע, גם אם יתגרשו בטוב, גם אם יהיו שינויים, מישהו צריך להתחיל לפעול.

(6:56) כי זה תהליך, זה הסיפור, הכל פה זה תהליך, זה לא איזה זבנג וגמרנו.

(7:01) זה מלמעלה, על הכל אנחנו נדבר.

(7:05) אני אגיד את זה עוד הרבה, את המילה תהליך היום.

(7:09) אוקיי, טוב, אז בואו נתחיל.

(7:12) שאלה כזאת.

(7:15) כותב מישהו, החלפתי מקום עבודה לעבודה חדשה ואני לא יכול לעמוד בזמנים שסוכמו.

(7:23) יש לנו שני ילדים קטנים שצריך לאסוף מהצהרונים, אין מצב שאני יכול על ההתחלה לצאת מוקדם פעמיים או שלוש בשבוע מהעבודה כדי להספיק להגיע בזמן.

(7:32) בנוסף לזה, אחד הימים שבהם אני אמור לאסוף אותם הוא יום מרוכז של ישיבות ודיונים בעבודה החדשה, אין אפשרות להשתחרר מהיום הספציפי הזה.

(7:41) אני חייב להחליף ימים ואולי אפילו להוריד יום.

(7:45) ניסיתי לדבר עם הגרושה, היא לא מוכנה לשמוע, מה עושים?

(7:51) שאלה מופלאה.

(7:55) קודם כל, אני חושב שהוא צריך להבין שלא כמו במקום העבודה, אין תשובה של ספק וגמרנו, אין משפט שהוא יכול להגיד, אין מחשבה שהוא יכול לחשוב, אין איזשהו כפתור שלוחצים עליו והדברים מסתדרים.

(8:13) גרושה, האמא של הילדים, היא לא מסכימה כי יש משהו.

(8:17) יכול להיות שמשהו שהיא רוצה ממנו והוא לא מסכים, הוא לא הסכים, יכול להיות שהיא מאוד פגועה ממנו, יכול להיות שאין עדיין קלוז’ר, יכול להיות שהוא המשיך בזוגיות והיא לא, יש הרבה מאוד סיבות שכיחות שיכולות להיות ויש גם כן סיבות ייחודיות.

(8:33) לצפות שהצד השני יבין אותך כי לך יש משהו עובדתי, כן, מקום העבודה, אומר לי.

(8:38) ועכשיו הגרושה שלך תתיישר איתך, זה לא עובד.

(8:42) זה בתוך הנישואין אולי עבד, זה לא עובד שגרושים.

(8:45) אני חושב שדבר ראשון זה להפנים את זה.

(8:47) היא יחידה עצמאית בפני עצמה, אתה יחידה עצמאית בפני עצמך.

(8:51) עכשיו אתה כיחידה עצמאית צריך לחשוב מה אתה עושה.

(8:54) תחשוב שיש לך משהו משפטי לעשות, אין לך משהו משפטי לעשות.

(8:59) אתה אי אפשר לאלץ הורי להיות עם ילדיו.

(9:02) מה שיקרה זה שאם תלכו להליך משפטי, אז בעוד שנתיים יגידו לך לשלם עוד סכום כסף.

(9:06) אבל זה עובר עם כל כך הרבה נזקים, כי הילדים שלך יראו איך ההורים רבים ביניהם.

(9:12) לכן בעיניי זה כמובן לא אופציה, נוריד את זה מהשולחן.

(9:15) מה כן אפשר לעשות?

(9:18) שלב ראשון, לדבר עם הגרושה.

(9:20) ולפני שאתה מדבר איתה ובא עם הדרישות שלך על מה אתה רוצה, שעם כל הכבוד היא לא עובדת אצלך, יש לה את החיים שלה, יש לה את הצרכים שלה.

(9:31) והיא לא צריכה להסכים איתך, אז קודם כל תתעניין בה.

(9:35) מה קורה איתה?

(9:36) מה שלומה?

(9:37) איך החיים שלה?

(9:39) אני חושב שכמו בכל שיחה שאתה בא לבוס שלך ולבקש העלאת שכר, אתה לא בא ואומר לו, בוס, תן לי העלאת שכר.

(9:46) חייבות כסף.

(9:49) זה לא עובד ככה.

(9:50) אתה בא ומנהל איזה שיח, אתה מרכך.

(9:52) אתה אומר לו, יש לי אילוצים.

(9:54) תביא לי תוספת.

(9:55) הילדה רוצה ספורה.

(9:58) זה לא עובד, אתה יכול לנסות, אני כבר אומר לך, זה לא עובד.

(10:01) אתה צריך לייצר תשתית.

(10:04) אז את התשתית, אם אתה רוצה לנות עם גושתך, תזמין אותה לכוס קפה.

(10:08) אם אתם לא מדברים, תגיד לה, תקשיבי.

(10:11) הסיטואציה הזאתי שאנחנו לא מדברים ואנחנו מגדלים ילדים שעוברים בין הבתים, היא פוגעת בילדים שלנו.

(10:16) והיא פוגעת בילדים שלנו, אין ספק.

(10:19) ילדים שרואים את ההורים לא מתקשרים ביניהם, המודל הוא לא טוב.

(10:23) מודל הוא בשנים שיש לכם להורות, אתם מפספסים את הדברים הכי חשובים בגלל שאין פה תקשורת.

(10:29) תגיד לה את זה, תגיד לה בואי ננסה למצוא דרך לייצר בינינו תקשורת.

(10:34) ועכשיו, עצם זה שזרקת את החקה הזו, זה כבר התחלה מעולה, זכית בנקודות.

(10:40) זה שזכית בנקודות, לא אומר שאתה עכשיו בא לחשוף את הנקודות, זה אומר שזרקת את החקה הראשונה.

(10:47) אוקיי, אז בוא רגע, אני רוצה רגע שנייה, מה שנקרא, לשים את ה-bottom line לדבר הזה.

(10:53) היא בנחת ולתת זמן.

(10:57) נכון.

(10:57) בסדר?

(10:57) זאת אומרת, זה לא…

(10:59) תגיד לה משהו שיעשה לה כיף, משפט אחר כך, תשמעי, שכחים יום שני.

(11:06) בדיוק.

(11:07) תבנה פה תהליך, תתכנן את התהליך הזה, שאתם הולכים להיפגש פעם בשבוע, אולי אפילו יותר קרוב, אולי אם לא יכולים לבד, אז יש לכם בגישור או בטיפול משפחתי, או מטפלים זוגים, לא כדי שתחזרו להיות ביחד שעה.

(11:21) שבת הזוג שלך לא צריכה להילחץ כדי לייצר ביניכם תקשורת, כי יש לכם ילדים משותפים, מדריכי פרידה, מדריכי הורים, יש הרבה אנשים שיכולים לעזור לכם פשוט לשבת ולדבר.

(11:34) וככל שתשבו ותדברו יותר, ככה אתם תוכלו יותר לראות פתרונות ואפשרויות שיראו אחד את השני, ויכול להיות שהיא תגיד לך שאולי יש לה לחץ כלכלי.

(11:46) ואז תגיד לה, תעד מה?

(11:50) יש לי אפשרות לתוספת שכר, יש לזה אבל מחיר, כי אני צריך לעשות שינוי בימים.

(11:56) אבל אז אם אולי אני יכול לחלוק איתך את ההטבה הזאת שאני אקבל, או פתאום, זה לא שאתה עכשיו מבקש ממנה משהו כדי שאתה תרוויח יותר, פתאום אתה אומר לה, בואי אנחנו ביחד נרוויח משהו, ואנחנו ביחד נירתם למשימה הזו.

(12:10) ואז גם מצאתם פתרון, גם הראיתם לילדים שלכם שיתוף פעולה, גם הראיתם לעצמכם שאתם יכולים, ופה כבר שמתם מסמרות באמת בשטח לדברים שהשתנו.

(12:20) אבל זה לא קורה כזבנג וגמרנו, זה לא שאלה, זה לא שאל עורך דין, זה לא שלח מכתב, שלח מכתב לא תקבל את זה.

(12:27) כן.

(12:27) זה הדבר הכי גרוע שאתה יכול לעשות, זה לשלוח מכתב.

(12:30) אוקיי, אני רוצה להוסיף עוד כיוון מחשבה, כי בכלל, מה שאנחנו עושים…

(12:37) בגישור, אנחנו מנסים טיפה להרחיב מבט, להרחיב את היריעה.

(12:42) לא תמיד הפתרון, זאת אומרת, נורא קל לפנות לגרושה, יש לי בעיה, תתחדשי, זאת בעיה שלך.

(12:51) הרבה פעמים, אם טיפה מרחיבים את המבט, פתאום מגלים שיש עוד כל מיני סוגים של פתרונות, שלאו דווקא קשורים או נופלים אחד לשני.

(13:05) כי היא האדם שכנראה ידע להצביע על עוד פתרונות.

(13:12) זאת אומרת, היא בן אדם מאוד מאוד מתאים לחשוב איתו ביחד.

(13:16) לדוגמה, אולי אימא שלה שעוזרת לה תסכים להיכנס ולעזור, אולי הבייביסיטר שהיא משתמשת בה מדי פעם תשמח להכנסה נוספת, אולי היא תגיד לך, תשמע, שלא מסתדר לך, יכול להיות שהוא יכול ללכת לחבר אחרי הגן, אימא של יאלי, היא אישה נורא נחמדה, ויכול להיות שהיא תסכים לעזור מדי פעם, אולי זה רעיון, אולי זה פתרון, או שהיא תגיד, תשמע, תמצא בייביסיטר, יש חוג שאתה יכול לרשום אותו, זאת אומרת…

(14:02) להסתכל קצת יותר רחב, זאת אומרת לא לחיות באיזה מין ציפייה שכל בעיה שיש לי היא אוטומטית הופכת להיות גם הבעיה של הגרוש שלי וההפך.

(14:14) לכבד את האוטונומיה של כל אחד מהצדדים וכן להיעזר במקומות שהבן אדם השני מוכן ונעתר להגיש את העזרה, בין אם בלחשוב ביחד על רעיונות ובין אם באמת לקחת על עצמו קצת יותר.

(14:27) וזה באמת כשיש מערכת יחסים תקינה, זה קל.

(14:30) זה הדברים, בואו תשבו, תדברו, יש כל כך הרבה אפשרויות.

(14:33) כמו שכאשר הייתם נשואים והיו התקלות, מצאתם פתרונות.

(14:36) גם כשגרושים אפשר למצוא.

(14:38) הבעיה היא כשאין תקשורת.

(14:40) הבעיה היא שאנחנו מחפשים פתרונות ברשת, מעורכי דיד או בכל מיני סיסמאות כאלה, שמישהו ייתן לי את המשפט, את הנוסחה, ואין את הנוסחה.

(14:48) ואז במקום הזה אפשר להיעזר בבני משפחה, אפשר להיעזר באנשי טיפול.

(14:52) אפשר לדבר במגשרים.

(14:54) אנחנו, להגיד שם כן, השיטה שאנחנו מדברים עליה זה לא גישור כללי, כי גישור גם יכול להיות הסכמי ויכול להיות פישור, ויש הרבה בלבול מושגים בעולם הגישור.

(15:02) אנחנו מדברים על שותפות חדשה.

(15:04) שיטה שאומרת שההורים משותפים בצורה חדשה, ובואו נייצר את השותפות הזו.

(15:09) וברגע שאנחנו מבינים את זה, שזה לא מאבק נקודתי עכשיו על המשכורת.

(15:15) אנחנו בכל נקודת זמן במפגש שלנו עם ההורה השני, כי יהיו עוד מחלוקות, זה יכול להיות בבר, בבר מצווה, בבת מצווה, בחתונות, בנסיעות, בהחלפת ימים, אם כשיהיה מחלה חס וחלילה ויהיו מחלות גם לילדים, זה קורה.

(15:33) אתם כל הזמן צריכים לחשוב לא על איך אני פותר את הבעיה עכשיו, אלא איך אני מניח את היסודות שכל הבעיות העתידיות שיהיו, כל הבלת”מים העתידיים, אני אוודא שיש לי שם שותף שרוצה לעזור לי כי הוא יודע.

(15:46) לא כי הוא רק נחמד ופראייר, כי הוא יודע שגם אני אעזור לו אם לא תהיה מחלוקת, אם תהיה לו בעיה.

(15:52) זאת אומרת, הבעיה של היום היא התשתית לפתרון של מחר.

(15:56) יפה.

(15:56) אוקיי, מעולה.

(16:01) טוב, עוד שאלה.

(16:04) גם על הזמנים, הפעם באמת בקשה, מה שנקרא, אנחנו הולכים מהקל לכבד.

(16:12) התקבלתי לעבודה בשירותי הכבאות וההצלה.

(16:15) לאחר מבחנים ותהליך מיון ארוך מאוד אני אמור להתחיל לעבוד, אבל אז הבנתי שהעבודה היא במשמרות והמשמרות אינן קבועות.

(16:23) אני צריך לשנות את המודל למודל גמיש, גרושתי לא מסכימה.

(16:27) מקסימום מבחינתה זה להחליף יום או שניים, אבל באופן קבוע.

(16:31) היא לא מוכנה לעבור למודל שבו אין יציבות וקביעות.

(16:37) טוב, תראה, זמני שהייה במשמרות זה הזמנים הכי מורכבים שיש.

(16:44) אין מה להגיד, כי בעצם אתה אומר, בגלל החוסר יציבות שלך, שהיא כן יציבות, היא כן עם יציבות, כי לך יש איזשהו סדר לוח ואתה כן יכול פה ושם להחליף, אתה בעצם אומר, לה, לגרושתי, לא תהיה יציבות.

(16:58) ולכן היא לא תוכל להתמיד בעבודה, היא לא תוכל, היא במיוחד זוגיות, המשכיות, יש שם הרבה קושי.

(17:04) חוגים, ספורט, שום דבר בעצם.

(17:07) ולכן אף אחד לא ייתן לך את זה.

(17:09) כדי לקבל שינוי במשמרות, יש לך שתי אפשרויות.

(17:13) או שתהיה החבר הכי טוב שלה, תמצא את הדרך איך היא תרצה לעזור לך, או שתמצא את הפתרון בימים שלך, שמישהו יהיה עם הילדים שלך במקומך, שזה כמובן לאבד את בשביל מה אנחנו עובדים.

(17:28) בשביל הילדים, זה, קח בחשבון שזו המשמעות.

(17:31) בסופו של דבר, להתבגר ולהיות אחראי ולהיות הורה, זה לבחור בין סדרי עדיפויות.

(17:38) הנקודה הזו בין הרצון שלך להיות כבאי והרצון שלי שתהיה כבאי, כי אני רוצה שיהיו פה כמה שיותר כבאים כאל אנשים שמצילים חיים ואנחנו מודים להם ומעריכים אותם מאוד, היא צריך לבוא אל מול סדר העדיפויות גם שלך מול הקשר שלך עם הילדים שלך.

(17:52) הקשר שלך עם זוגתך, שאם יש או אין, הקשר שלך עם גרושתך והקשר שלך עם ילדיך.

(17:58) עבודה במשמרות כשגרושים היא מאוד מורכבת, מאלץ את כולם, לצורך העניין אם אתה צריך שגרושתך תתאים את עצמה אליך, זאת אומרת שהבן זוג שלה יהיה צריך להתאים את עצמו אליך, זאת אומרת שהגרושה של הבן זוג של גרושתך צריך להתאים, זה מערכת כל כך מורכבת.

(18:17) זה כמו להחליף שבתות, אבל…

(18:20) אבל כל הזמן, כל הזמן.

(18:24) אז פה אני מקבלת את התשובה שלך, אני רוצה גם להוסיף עוד דבר, וזה שוב מתחבר גם למה שאמרתי קודם, בתוך המקום הזה של תפיסת עולם הזאתי של יש לי בעיה, אין הזאת בעיה שלך, או ההפך, אני חושבת שיש מקרים שבהם זה לא אמור להגיע לדיון בכלל.

(18:44) זאת אומרת, משהו קצת חרה לי פה בשאלה, הוא כותב, אבל אז הבנתי שהעבודה היא במשמרות.

(18:53) מה זה אז הבנתי שהעבודה היא במשמרות?

(18:56) אתה מגיש מועמדות למשרה בשירותי הכבאות והצלה.

(19:02) אבל יש גם עניין כדי להיות הורה טוב, כדי להיות אדם טוב, כדי להיות גרוש טוב, כדי להיות עובד טוב, כדי להיות שכן טוב, לא משנה מה.

(19:12) צריך גם איזשהו אלמנט של אחריות אישית, וצריך איזשהו מקום שבו אתה יודע להבין מה הדברים שמתאימים לך ומה הדברים שלא מתאימים לך, מה ביכולת שלך ומה לא ביכולת שלך.

(19:25) עכשיו אתה יודע, בגלל שאומרים עבודה, זה נשמע ככה נורא, כאילו אתה יודע, איזה משהו קדוש כזה שאסור לערער, אבל כאילו את אותה שאלה יכולת להחליף, להגיד, קניתי מרצדס, ואז הבנתי שזה עולה חצי מיליון שקל.

(19:37) והיא לא מסכימה, היא לא מוכנה, יש פה אלמנט של גם לקחת אחריות, וכשאתה גם בן אדם שלוקח אחריות על החיים שלך, על ההחלטות שלך, על המעשים שלך, זה הופך את זה שכשאתה מגיע לצד השני, אתה מגיע עם דברים שבאמת אפשר להיענות אליהם, ואז אתה גם לא צובר לאורך הזמן כל הזמן חוויות של…

(20:02) של סירוב, היא לא מסכימה והיא לא רוצה והיא מתנגחת בי, זה פשוט, זה שומר עליך בתוך חוויית חיים שהיא קצת יותר חיובית.

(20:14) עכשיו כן יש אנשים גרושים שאחד הצדדים עובד במשמרות וכן מסתדרים על זה וכן מתארגנים על זה, אבל זה בדרך כלל יהיה במקומות שבהם זה גם מה שהיה בנישואין, שאחד הצדדים הוא כבאי או הוא רופא או הוא טבר.

(20:32) לא בהכרח, אני רואה פה הרבה הסכמים כאלה שדווקא בגירושין זה משתנה כי האישה מבינה את הדבר הבסיסי או הצד שלו במשמרות.

(20:41) בוודאי.

(20:43) שזה יפריע עבודה במשמרות הרבה פעמים למישהו, כמובן שיש לו מקצוע מוגדר, כבאי, אז השכר הוא בהתאם, יש יום עבודה, יום מנוחה, יום עבודה, יום מנוחה, יש פה שבוע, שבוע, אני לא…

(20:52) כל מיני.

(20:54) אבל לצד השני זה לא עובד ככה, ולכן השכר יהיה הרבה יותר נמוך וזה יכול להשפיע בתוך המזונות.

(21:00) לכן הרבה פעמים דווקא מה שהיה הוא מה שלא יהיה בתוך המזונות.

(21:03) נכון, אבל במקומות שזה כן מצליח איכשהו להשתמר, זה המקומות שהגיעו עם זה כבר, ושזה גם חלק מהמערך הפיננסי, ובעצם שתי המשפחות עכשיו הולכות להתעמך בתוך השכר הזה.

(21:16) אמרת משהו משמעותי.

(21:17) זה חלק מתוך המערך הפיננסי.

(21:19) נכון.

(21:20) אני מניח שאם אותו, נא, אני אגיד לו שני דברים.

(21:23) קודם כל, זה גמור לתלוי גיל.

(21:25) יש לך ילד בן 16, זה משהו אחר מאשר יש לך ילד בן 3.

(21:28) אני חושבת שהשאלה לא הייתה לי שאלה.

(21:29) אנחנו מניחים שזה ילדים קטנים, אבל ברגע שאתה מבין את זה, אתה יכול להגיד, רגע, אולי אני אתחיל עכשיו בעבודה שהיא לא במשמרות, אבל לאט לאט אני כן אתקדם למקום הזה.

(21:38) אני לא יודע, צריך להבין את זה, כי יש לך עכשיו כמה שנים.

(21:42) קריטיות של גידול הילדים זה כשהם קטנים.

(21:45) הדבר הבא זה שאם אתה אומר אני רוצה להגדיל את השכר אז בוא נגיד שעכשיו אתה תשאל את גושתך תגידי אם אני אתן לך בכל חודש 50,000 שקל את תסכימי להחליף את הימים למשמרות?

(22:00) אני מנחש שתגיד לך כן.

(22:02) אז אוקיי אז 50,000 שקל זה לא הלוואי שכבאים היו מרוויחים 50,000 שקל מגיע להם מחר אני נרשמת למיונים.

(22:10) אני אוהב את זה, אני לא יוצא מחדר הגישור.

(22:12) אבל כן, מגיע להם.

(22:13) 100?

(22:14) לא.

(22:14) טוב, בסדר.

(22:15) שום סכום.

(22:16) שום סכום, אני פה.

(22:17) אני מצאתי את עצמי, אין לי איזה מחיר.

(22:20) לא נגדיל את ההצעות עכשיו, נבחון את זה.

(22:23) אבל אם תבוא אליה, תגיד לה, 50,000 שקל?

(22:25) כנראה שלא.

(22:26) אבל 1,000 שקל?

(22:27) 2,000 שקל?

(22:29) אולי 3,000 שקל?

(22:30) זה כבר שיחה אחרת.

(22:31) זאת אומרת, תן לה משהו שאם אתה דואג לעצמך ומגדיל את ההכנסה שלך, שגם ישפיע עליה.

(22:38) ואז היא גם יכולה להירתם ולהגיד, אוקיי, אם אני מקבלת אלף שקל…

(22:41) אני אוריד משמרת מהעבודה שלי.

(22:44) למשל, כן.

(22:45) שווה לי אולי.

(22:46) זו כבר שיחה אחרת לגמרי מאשר תטפלי לי בעניינים.

(22:50) כן.

(22:50) זה לא עובד.

(22:51) אולי גם נגיד פה איזה משהו שכל הורה גרוש צריך להכיר.

(22:55) למרות מה שההורים שלנו אמרו לנו, אנחנו אומנם פתית שלג, כל אחד הוא שונה וכל אחד יש לו את טביעות האצבע, אבל אנחנו לא מרכז העולם.

(23:04) כל אחד מאיתנו יש לו מחויבות ויש לו אחריות, ולמרות שאנחנו אומרים לילדים שלנו שהם מרכז העולם, גם הם לא מרכז.

(23:11) לכולם יש את הצרכים והחובות והזכויות שלהם, ואנחנו עם זה צריכים לעבוד.

(23:16) וברגע שנכיר בדבר הזה, אני מתחבר למה שגם את אמרת, ברגע שנכיר בדבר הזה, יהיה הרבה יותר קל.

(23:22) נכון.

(23:22) כי אז אני מבין איפה אתה מתחיל, איפה אני נגמר.

(23:26) ובוא נחפש את האינטרסים המשותפים, שגם זה דבר שצריך להוסיף, חפשו אינטרסים משותפים.

(23:34) או יותר מזה, אפילו יותר פשוט, חפשו את האינטרסים.

(23:38) יכול להיות שגרושתך מחפשת זוגיות.

(23:42) אולי כדאי שהיא תצא עם כבאי, תעזור לה להכיר מישהו.

(23:46) יכול להיות…

(23:47) צריך להתחייב פה אבל.

(23:51) אם אתה ממליץ על גרושתך, זו אמירה טובה.

(23:53) גרושתך ממליצה עליך, זו אמירה טובה, כי זה מראה משהו על מערכת היחסים ביניכם, וזה משפיע גם כן על בני זוג חדשים שמסתכלים ורואים אתכם.

(24:03) אגב, אם היא תצא גם הוא עם כבאי במשמרות, כל מה שאתם צריכים לדאוג זה לא לעשות משמרות ביחד.

(24:09) הנה, ומצאנו פתרון כישורי.

(24:10) מדהים.

(24:11) בדיוק.

(24:11) מי חשב?

(24:11) אפשר לחפש, בשביל זה אנחנו כאן.

(24:13) בזה יושבים ומדברים ומגשרים.

(24:15) נהיה יצירתיים, אבל תעזור.

(24:18) לא, האמת שאנחנו צוחקים, אנחנו צוחקים, אבל בסוף, אבל בסוף, אבל בסוף, כאילו, ככל שהשיחה גם הולכת למקומות של קצת להזות וקצת לצחוק וקצת זה, כן באים מזה רעיונות.

(24:30) נכון, סיור מוחות.

(24:31) והיצירתיות פה היא מפתח.

(24:35) בגלל זה אני לא מבינה מה החדר הזה.

(24:36) כי…

(24:37) 150?

(24:39) סתם.

(24:39) לעולם לא.

(24:40) גם בדולרים לא, אני לא אעשה את זה.

(24:42) הדולר לא כרגע, לא.

(24:47) טוב, יאללה, נתקדם.

(24:50) ניקח מה שאת אומרת, סימנו את הנושא הזה כ…

(24:53) פטור.

(24:54) פטור.

(24:55) אוקיי, לא, אבל לא סיימנו עם הזמנים, יש עוד הרבה.

(24:58) הנה, עכשיו אנחנו עוברים לשאלה שהיא כבר ברמה של שעות, בסדר?

(25:04) בעיה שחוזרת גם בחופשים מבית ספר וגם סביב ערבי חג.

(25:08) אני רוצה ששעת האיסור…

(25:10) או ההחלפה תהיה בבוקר, כי אני רוצה לנצל ימים שלמים, אה סליחה, כן, כי אני רוצה לנצל ימים שלמים לעבודה או להורות.

(25:20) גרושתי עובדת מהבית ואין לה את העניין הזה.

(25:23) היא טוענת שטובת הילדים היא ליהנות מהחופש, לקום בסבבה בצהריים.

(25:27) מה עושים?

(25:29) קודם כל, עוד פעם בעיה שזה לא היה בתוך ההסכם.

(25:33) בתוך ההסכם, מבחינתי כל הסכם של…

(25:35) הסדר גישור, שותפות חדשה, חייב להיות שעות, נכון, אבל בוא לא נשכח שחלק מהשואלים פה זה לא אנשים שסיימו בגישור, אלא אנשים שיצאו לחיים עם פסק דין, שאומר בשנה הזאת אתה בפסח, בשנה הזאת אתה בפורים, בבקשה, סתדר.

(25:53) אני מבין, הרבה דברים שאנחנו התחלנו לפני 15 שנה, אני יודע שנכנסים היום לתוך הסכמים, אני חושב שגם את זה.

(26:00) תתחילו לשים שעות.

(26:02) אני חושב שגם בית המשפט, אם כבר מגיע לשם, שימו שעות, שלא יתווכחו על הדבר הזה.

(26:07) זה אחד.

(26:08) וגם בטח עורכי דין שעושים הסכמים ומנסים לצמצם אותם, פה שימו גם שעות.

(26:12) זה באמת בסיסי ביותר.

(26:16) אני אגיד קודם כל, לא מעניין מה אצלה.

(26:19) מה היא חושבת כשהיא עובדת מהבית, זה לא השאלה.

(26:22) עצם זה שאתה מתעסק.

(26:24) במה שקורה בבית שלה, זה מעצבן אותה.

(26:28) אנשים מתעצבנים כשמתעסקים במה שקורה אצלהם.

(26:32) אז אל תדבר עליה, דבר על עצמך.

(26:34) תציג מולה את השיקולים שלך, את האילוצים שלך, את הצרכים שלך.

(26:39) שוב, אני מחזיר למה שאמרנו למאזין הקודם, לשואל הקודם, תבנה את זה.

(26:44) זה לא שאתה תגיד לה, תקשיבי, את טועה, עכשיו היא תגיד לך, אתה צודק.

(26:48) זה לא יקרה, מעולם לא קרה, בשום דיון אגב, לא בדיון פוליטי ולא בשום דבר, ששניים התווכחו, התווכחו, התווכחו, התווכחו, ואחד אמר, אתה יודע מה, שכנעת אותי, אתה צודק, זה לא יקרה.

(27:00) ולכן לבוא ולהגיד לה, את טועה, כי את עובדת מהבית ולא אכפת לך, לא יעבוד לך, להפך, זה יגרום לה לטפס על סולם, לשים קו אדום, ואתה לא תעבור את הקו האדום הזה.

(27:12) אז אתה יכול לדבר על הצרכים שלך.

(27:13) אתה יכול לדבר על הצרכים שלה, לשאול אותה מה חשוב לה.

(27:18) ואפשר גם כן לחשוב מזווית הילדים.

(27:21) זאת אומרת, יש פה שאלה טובה, האם ילדים צריכים לישון, האם צריכים לנסוע לטייל, מה קורה?

(27:26) עכשיו, גם בתוך החופשים, ילדים גדולים, יש להם מסגרות, אין מסגרות, יש קייטנה, אין קייטנה.

(27:31) אפשר להפעיל פה שיקול דעת, האם ילדים יכולים לעבור לבד בין הבתים כבר, או שלא.

(27:37) כל דבר כזה, גם יש לו את ההתאמה על הגיל.

(27:40) ולמבנה האישיותי של הילד והצרכים והיכולות והעצמאות שלו.

(27:44) כשאתם אבל מדברים סביב הילד והצרכים שלו, ואתם מסכימים שהילד הזה, אם הוא קם בשעה 11, ואוכל וחוזר לישון, ואחרי זה הוא ער עד 2 בלילה ומשחק משחקי מחשב, אולי זה לא מתאים לכם, אז אתם אומרים, אנחנו רוצים להוציא אותו.

(28:00) מעולה.

(28:01) בואו נתכנן את החופשים ככה שתהיה פעילות עם הילד.

(28:04) כדי שכל אחד יעשה איתם איזה משהו.

(28:06) טוב, זה כבר מכניס אבל לאיזשהו תחום מלחמתי נוסף.

(28:10) אתה, כי, שאלה שלא נכתבה, אבל יכלו להיכתב בכיף.

(28:15) אני חושב שצריך בכל יום חופש לייצר לילדים איזושהי פעילות חווייתית, חינוכית, פדגוגית, וואטאבר.

(28:24) היא חושבת שלהשאיר אותם כל היום מול הטלוויזיה זה אחלה, מה עושים?

(28:28) אז, אז…

(28:28) זו שאלה טובה, יש לי סיבה טובה לזה.

(28:30) זו שאלה מעולה, אנחנו גם…

(28:31) יהיה לנו פרק על הבדלים בגישות חינוך.

(28:35) אני רוצה עוד להגיד על זה, אבל משפט אחד.

(28:37) בפרק.

(28:38) אחד קטן, כי זה התחבר לתוך השאלה שלו.

(28:41) כן.

(28:41) לא משנה מה אתה רוצה ואיזו גישה חינוכית ומה אתה חושב טובת הילד, אם אתה רב עם ההורה השני, פספסת.

(28:47) זה ברור.

(28:48) ולכן תבחר את הקוות שלו.

(28:50) אני הייתי אומרת להשתדל לא לייצר מתוך בעיה אחת עוד שלל בעיות נוספות.

(28:57) זה יקרה, אם תראו את הבעיה הזאתי עכשיו.

(28:58) היא תחזור בדרך כזו או אחרת.

(29:02) אוקיי, אז יש פה, אני חושבת, אני מאוד מסכימה עם מה שאמרת, ואני חושבת שיש פה בסוף, אתה יודע, אם אנחנו רוצים לפרוט את זה לנקודות, אז אפשר לייצר פתרון שהוא פתרון מדורג, נכון?

(29:15) לפי גילאים, כי כמו שאמרת, זה נורא תלוי בגיל הילד.

(29:19) ילד בן חמש לא ישן עד הצהריים, לא משנה אם חופש או לא.

(29:23) הלוואי, היינו רוצים.

(29:24) בתקופות מסוימות.

(29:26) כן, כשהם קמים מוקדם היינו רוצים לשלול עד הצהריים, כשקמים עד הצהריים אנחנו רוצים למה אתה לא קם בבוקר.

(29:31) נכון.

(29:32) גם אנחנו אנשים בעייתיים.

(29:36) אפשר לייצר איזשהו פתרון.

(29:37) אמרתי שהבת שלו החליטה שהיא קמה היום בארבע בבוקר.

(29:41) זהו, אני שאלתי לה, אני טסה.

(29:43) היא החליטה שהיא קמה היום בארבע בבוקר, שם לעצמה שעון.

(29:45) כן, טסה לבית ספר.

(29:47) חמודה.

(29:49) אפשר לייצר פתרון שהוא באמת פתרון שהוא מדורג ומודולרי על פי גיל.

(29:56) אפשר להבין שככל שהילדים יגדלו, הבעיה הזאת היא בכל מקרה תיעלם, כי הילדים כבר, זה לא משנה מה תסכימו, הם יצביעו ברגליים.

(30:05) תיעלם, התחושה המחורבנת שהייתה לכם על הריב תישאר.

(30:08) היא תישאר.

(30:10) וזה גם מסוג הבעיות.

(30:13) שדי קלאסי, יש המון דברים שאתה צריך לבחור, א’ או ב’, זה בינארי.

(30:19) זה דווקא מסוג המקומות היחסית נדירים, אבל שכן אפשר למצוא איזשהו משהו באמצע.

(30:24) זה לא חייב להיות שמונה בבוקר, זה לא חייב להיות שתים עשר בצוהר, אפשר בעשר, בעשר בבוקר לעשות את החילוף, הם גם ישנו קצת, גם לא פספסת את היום עבודה או את היום מרוץ, זאת אומרת, קל, אחד הקלים.

(30:35) ממש אחד הקלים.

(30:36) אחד הקלים.

(30:37) זה אמור להיות נושא, כן, באמת.

(30:39) של נון אישיו, ואם הוא אישיו, זאת אומרת שזו בעיה גדולה, ועכשיו בזה אתם צריכים לטפל.

(30:45) ושוב, תיקחו מדג אשרים, תהיו מורי, הדרכת הורים, מלווים בהליכי פרידה, שבו בחדר, לא רק ספציפית עבור הבעיה, סביב זה שאתם רוצים שתהיה ביניכם מערכת יחסים תקינה, שצריך להיפרד ולעשות את הקלוז’ר הזה, כדי שתוכלו להתנהל בצורה חברית.

(31:02) אתם לא רוצים…

(31:03) להמשיך כל חייכם להיות מתוסכלים ואומללים ועל התחושה של מה היה.

(31:09) אני יודע, זה מושך, אבל זה החיים, חיים פעם אחת.

(31:13) תעשו שיהיה חיים טובים.

(31:15) והתנאי ל…

(31:15) אתה יודע, אומרים ההפך.

(31:16) מה?

(31:18) מתים פעם אחת, חיים כל יום מחדש.

(31:20) מהמם.

(31:21) אז לקחתי את זה.

(31:22) יאללה.

(31:22) אז בואו תחיו כמו שצריך, אבל בשביל זה צריך שיתוף פעולה עם ההורה השני.

(31:25) כן.

(31:26) זאת אומרת, עצם זה שבעצם שאלה כזאת היא משהו שרוצים בכלל להתדיין.

(31:31) אם מגשר ולשאול איך ניגשים לזה בגישה הגישורית, סגרו באמצע, זה קליל, זה באמת, זה קל.

(31:39) אני קשה לי עם זה, כי זה יושב על כל כך הרבה מבטקים, נכון.

(31:44) שהיה פגיעה והיה פגיעה, וכל ה…

(31:46) אבל זה חלק מהעניין זה להפריד, בסדר, הייתה בגידה, נכון, כואב, אבל זה לא באמת רלוונטי לבאיזה שעה מעבירים ילדים אחר כך.

(31:56) את יודעת, בן אדם שמגיל אפס לימדו אותו או אותה, שתהיה משפחה גרעינית, אבא, אמא, שתי ילדים, שלושה ילדים וכלב, ואז הצד השני פירק את החלון הזה, לאסוף את השברים, זה לפעמים גם בלתי אפשרי.

(32:12) ואני חושב שאז הם מחפשים את הפתרונות, כי זה קונפליקט גבוה.

(32:16) קונפליקט גבוה, מה הבעיה איתו?

(32:18) הוא מגדיר את האנשים.

(32:20) הם לא יכולים לא לריב.

(32:22) ולכן אני חושב שאנחנו א’, כחברה, צריכים לעזור להם לראות משהו אחר, כי זה לא שאנחנו נגיד עכשיו משהו והוא יגיד כן, כן, כן, והוא יסכים איתנו על אחד אחר, אבל מול ההורה השני, את שלי, מול הגרוש, גרושה של אי אפשר.

(32:35) הם לא רואים את זה, זה הקונפליקט הגבוה, הם לא רואים את זה.

(32:38) ואז במקומות האלה אנחנו צריכים להיות הרבה יותר רכים ולהבין.

(32:41) אז אנחנו אומרים את המובן מאליו, אבל למקומות האלה, אם באמת לא רואים אופציה אחרת, בואו לטיפול, יש אנשי טיפול שיכולים לעזור לכם בדבר הזה, אגב גם טיפול אישי, אתם חייבים להתחיל לראות תמונה רחבה יותר.

(32:54) אולי אפילו יותר טיפול אישי מאשר טיפול זוגי פה.

(32:57) זה המון, נכון, מי שהולך לטיפול אישי הוא מראש משנה גם את מערכת היחסים עם ההורה השני, כי הוא משנה את התגובות שלו, ומספיק שתשנה קצת את הסקאלה של מערכת יחסים שלך עם ההורה השני, לאט לאט זה גם ישנה אצלו.

(33:11) בדיוק, היא מושפעת משנינו, זה לוקח זמן, צריך להתמיד, אבל כן, אפשר, יש את המשפט המעצבן הזה, צריך שניים בטנגו, ושייכו את זה לשלום, אני רציתי להתגרש בטוב, אבל הוא לא רצה, וצריך שניים בטנגו, אז לא.

(33:28) אז הוצאתי את כל התותחים.

(33:29) בדיוק, לא, לשלום מספיק אחד, לא צריך שניים, למלחמה צריך שניים.

(33:34) כי אתה תוקף, אני צריך לתקוף בחזרה, ואם תוקפתי אתה תתקוף יותר חזק, זה פימפונג.

(33:40) כשאחד אומר, אני אהיה כמו האימא במשפט שלמה, אני לא משנה מה, אני לא מוריד סכין לתוך הילד שלי, אני לא מכניס אותה מתוך המאבקים האלה, אנחנו בהכרח מאלצים את ההורה השני להוריד להבות, זה לא קורה מיד, בטח כשאדם מוצף, אבל לאורך זמן זה קורה, זה תהליך פשוט.

(33:59) אז צריך שניים למלחמה, צריך אחד לשלום, יכול להיות שזה שלום קר, יכול להיות שזה שלום לא חברי, יכול להיות שזה שלום…

(34:08) הוא עדיין עדיף מהמלחמה.

(34:08) אבל זה עדיף מהמלחמה, בדיוק.

(34:10) נכון.

(34:12) טוב, רוצה עוד כלה?

(34:13) קדימה.

(34:14) כלה כחמורה.

(34:17) ערבי חג.

(34:19) היא רוצה שהחילוף יהיה מאחר הצהריים, מכיוון שהיא מארחת את רוב החגים אצלה וצריכה את הזמן הזה להכין את הארוחה.

(34:26) אני נוסע להורים שלי בדרום ולכן רוצה לצאת לפני הפקקים ורוצה שזה יהיה בבוקר מוקדם, מה עושים?

(34:34) עכשיו פה באמת, בחגים שלך אתה תאסוף מוקדם, בחגים שלה היא תאסוף אחר הצהריים.

(34:44) הוא אומר שרוב החגים אצלה.

(34:46) לא, הוא לא אומר את זה, לא אומר את זה.

(34:49) הוא אומר שאת רוב החגים היא מארחת.

(34:51) היא מארחת בביתה, לכן…

(34:53) אה, שבאים אליה אנשים.

(34:55) כן, באים אליה אורחים.

(34:56) גם אם בלי הילדים, באים אליה אנשים.

(34:57) כן, והיא צריכה, אתה יודע, לא נוח לה שהילדים יתרוצצו.

(34:59) אפשר להבין אותה, אפשר להבין אותו.

(35:01) זה בדיוק מסוג המקומות שאני חושבת שצריך להבין ולקבל ולהפנים שלא בכל דבר בחיים צריכה להיות סימטריה.

(35:09) לא הכל צריך להיות שווה ושקול ואותו דבר ובדיוק, בדיוק, על הנקודה.

(35:16) אם הוא מקשה עלייך, גם אם הוא מסכים, אומר אוקיי, אני אבוא ואגיד לה, בימים שאני לוקח את הילדים, אני אקח אותם מוקדם, ואם היא שאלת אם הילדים, אני אקח אותם מאוחר, נעשה בהתאמה, והיא תגיד לא.

(35:31) זאת אומרת, הרי זה הסיפור, בעצם, זה אמא אומרת לו, כנראה, אני מניח, שזה לא שהיא לא רוצה שהילדים יהיו שם, הם לא מפריעים, אם ככה זה בערב חג שהם איתה, מה אכפת לה שהם יישארו לישון, זה ככה חופש הרי.

(35:43) אם בורא שמפריעים לך.

(35:45) אתה לא מארח, נכון?

(35:46) אני לא מארח?

(35:47) אתה עושה ארוחות?

(35:49) אתה מרים?

(35:49) בסדר, אני עושה פה 30 איש.

(35:51) מה אתה אומר?

(35:52) נו.

(35:52) בטח.

(35:52) וזה לא מפריע לך שהם מסתובבים לך?

(35:55) גרושתי מוזמנת, ובן הזוג שלה, ואח שלי מחו”ל, ואימא שלי, ודודה שלי, והגרוש שלה.

(36:02) נו, ואימות שלי, ועם ילדים קטנים שמסתובבים פה, זה לא מפריע לך?

(36:04) זה מפריע.

(36:06) הילדים הקטנים, אבל הם לא שלי.

(36:08) הילדים שלי אין לי בעיה, זה משהו אחר, ילדים קטנים באים רק בערב, כשאני…

(36:14) לא, הילדים שלך, כשאתה מכין ומארח, ויש לך ילדים קטנים.

(36:17) לא, הן עוזרות, מה זאת אומרת?

(36:19) מאיזה גיל הן עוזרות?

(36:21) אני תפסתי את הקטנה שלי בגיל 7, מכינה סנדוויץ’, מכינה לעצמה ביצה, אני מאז הבנתי שאני מפתח עצמאות, גיליתי שאין ואקום.

(36:29) גברת, את רוצה לאכול סנדוויץ’ בבוקר?

(36:31) תכיני לך.

(36:32) ‫הן לא תקמות בשש, ‫נכון?

(36:34) ‫-אנחנו נעשה על זה פרק.

(36:35) ‫בבקשה.

(36:35) ‫עם הרווחה, סתם, סתם.

(36:37) ‫-יש לי ילדות, את יודעת מה ‫מכינות לי פה?

(36:39) ‫הילדה קמה בארבע, ‫הכינה היום פתיתים.

(36:41) ‫כן, יפה.

(36:42) ‫-אני, לבית הספר היא עשתה פתיתים.

(36:43) ‫בבקשה, שיהיה לי בריאות.

(36:45) ‫בתוך כדי מדברת עם אמא שלה בתאילנד, ‫היא עכשיו יצאה לחופש, ‫אז ככה זה.

(36:51) ‫זה אני, אני נותן.

(36:52) ‫-תעשה פתיתים לסדר.

(36:54) ‫-תעשה פתיתים לסדר, לגמרי.

(36:57) אבל לגבי הבחור, יש פה שוב משהו יותר עמוק, זה לא החגים, יש שם עוד משהו.

(37:05) אני מכיר מקרים שאנשים התגרשו מאוד רע, אני אומר מאוד רע, ואחרי 20 ו-30 שנה הם עושים את כל החגים ביחד וגם כל שבתות ביחד.

(37:16) ואת יודעת למה?

(37:18) כי סטטיסטית, אם כל זוג שאני מתגרש בישראל, זה אומר אם יש לכם יותר מילד אחד, סטטיסטית יש סיכוי סביר שגם לילד שלכם יהיה בן זוג או בת זוג שההורים שלו גרושים.

(37:31) עכשיו, אם אתם לא בתיאור בתקשורת טובה עם ההורה השני, כבר גזרתם על עצמכם לראות את הנכדים שלכם כל שלוש שנים.

(37:40) אם גם ההורה השני, הבן זוג של הילד שלכם, ההורים שלו התגרשו ברע, פעם בארבע.

(37:47) אלא אם כן אתם תאחדו בעצם שהאבא והאימא שלה, אתה ואימא של הבת זוג של הבן שלך, יעשו ביחד, זה נהיה סמטוחה שלמה.

(37:58) הרבה יותר קל להיות חברים, כמו שיותר קל לחייך מלהיות עצובים וכועסים, גם ככה.

(38:04) אבל להיות חברים זה עבודה.

(38:06) אני חושבת באמת שיש הרבה אנשים ש…

(38:08) זאת אומרת, עוד פעם, אנחנו כל הזמן מדברים בגישור הזה על להרחיב את היריעה.

(38:12) קצת להרחיב את המבט, אני חושבת שיש באמת אנשים, יש כאלה שבאמת שהם בקונפליקט ובלהבות ומחפשים על מה לריב ועל מה להתווכח, אבל יש אנשים שפשוט באמת לא חושבים קצת מעבר.

(38:25) הם חושבים מעבר.

(38:26) לא חושבים מעבר לקטע שצריך להסכים על משהו, הם יודעים שצריך להגיע להסכמות וצריך להסכים על משהו, אז צריך להיות משהו אחיד, לא, לא, פשוט לא.

(38:35) אני חושב שזה אבל ביהדות השבעה, השלושים והש…

(38:38) יש את השבעה, אנחנו בתוך הסערה והצהובים, עכשיו אנחנו פה בתוך, עוברים את תהליך האבלות, זה טוב לעשות בגישור, ואז יש את השלושים, זה ההתרגלות למצב החדש, אחרי הפרידה בדרך כלל, ואז יש את השנה, שנה אחרי הפרידה, שם אנחנו צומחים.

(38:54) הרוב הגדול, אלה שבגישור כבר חודשים לפני כבר התגברו והמשיכו ועכשיו במקום הרבה יותר טוב, אלה שבהליכים משפטיים זה חמש שנים.

(39:03) הממוצע אבל באזור השנה נגיד, אלה שאחרי השנה עדיין בתוך זה, זה הקונפליקט הקבוע, קונפליקט קבוע דורש טיפול, זה לא שכלתני, זה לא, זה הם שואלים את העצות, אבל זה כמו שאנחנו רואים בפייסבוק, אין הרבה אנשים שהם כל הזמן בפייסבוק שאלה עם טראומות וזה טריגרים, כל אחד יש משהו מניע, את, וזה הייחוד אצלך, את מונעת מהטוב, בגלל זה אני כל כך מעריך אותך.

(39:28) את שמה כי את רואה את הכאב, את באה עם היגיון ואת עוזרת.

(39:31) אבל יש המון אנשים, את רואה ברשתות, כן, זה אותם אנשים.

(39:35) אותם אנשים פוסט-טראומה, פוסט-טראומה, שנים, שנים, שנים, מחרחרים אצל אחרים.

(39:40) בדיוק, וזה המקומות שאני באמת מציע לכל מי שנמצא שם ברשתות, אם אתם רואים תגובות שליליות, תגדלו אחורה, תראו כמה תגובות, תראו כמה שנים, כי זה אותם אנשים, ובאמת צריך, אנחנו צריכים להתחיל קצת לרפד ולדפן את זה, כי באמת אנשים במצוקה.

(39:55) כן.

(39:56) אבל הם לא היועצים שלנו, ואם אתם לא רוצים להיות במקום הזה, אתם צריכים פה עזרה.

(40:00) אם אתם אחרי שנה אחרי הפרידה, ואתם עדיין רבים על זה, זה לגמרי, אני נותן פה את זה ככלל אצבע, אתם צריכים טיפול.

(40:09) אתם צריכים, לא כי אתם לא בסדר, לא כי אתם לא טובים, זה ממש לא קשור לזה, אתם צריכים פרספקטיבה אחרת של מישהו שישב איתכם, ישמע אתכם, ייתן לכם להדהד את מה שאתם אומרים.

(40:20) ייתן לכם את המראה לזה ואז יעזור לכם לראות איך זה נראה כלפי חוץ.

(40:25) כי יש סיכוי סביר שאתם לא מבינים, כי אתם לא רואים, כי אתם מוצפים מהרבה סיבות, לא כי אתם לא בסדר וזה מאוד נורמטיבי, אתם פשוט לא רואים את התמונה הרחבה ודיוק קטן יכול לפתוח לכם אור גדול.

(40:40) כן, טוב, שאלת זמנים אחרונה, נראה לי ש…

(40:44) נארוז את זה.

(40:47) ככה, בפסק הדין שלנו השופטת התייחסה רק לחגים עצמם, אין שום התייחסות לכל החופשות של משרד החינוך.

(40:53) אז על מה שילמתם 200 אלף שקל?

(40:58) על עוד דבר.

(41:01) וככה יוצא שכל חופשה מתחילה סאגה שלמה של מריבות על עם מי הילדים יהיו, עם מי הילדים לא היו, מה מחוייב.

(41:08) מה לא מחויב, מי מחויב, מי לא מחויב, איך פותרים את הדבר הזה?

(41:13) אחת ולתמיד, אני כבר מרגישה את החג מגיע ונהיה לי רע.

(41:19) טוב, הפתרון שהכי הייתי רוצה שיהיה לנו פה זה מכונת זמן, אין לי אותו, כי אז היינו חוזרים אחורה ולא נכנסים בכלל לתוך השיח המשפטי, אבל מי שמאזין לנו ועוד לא בשיח המשפטי וחושב על שיח המשפטי, בבקשה, מהסיבות האלה.

(41:32) עוד סיבה למה לא להלן.

(41:35) תודה רבה, באמת.

(41:36) תודה רבה, שבת שלום, כמו שאומר איזה בקופה ראשית.

(41:42) שוב, תהליך, אני אחזור פה לדבר הזה.

(41:46) אין איזה פתרון מלבד, אני חושב שעלינו על כל זה, אני אתן פה עוד כיוון, להזמין אותו לארוחת ערב.

(41:55) אחד הדברים, ונגיד אני עכשיו, אני מלביש על האדם הזה, על המקרה הזה, כי אני חושב שנתנו פה כמה…

(42:01) הטיפים במקומות הנורמטיביים יותר.

(42:05) הסברנו, אבל בוא נגיד שלאדם השני או לאחד מהם יש אישיות מורכבת.

(42:10) אישיות מורכבת זה לא משהו שכלתני, זה ראיית עולם אחרת, זה עבודה שונה לחלוטין.

(42:15) אני רק אתן ספוילר לפרקים הבאים, המוטיב הזה של הוא נרקסיסי, נרקסיסית מופיע בשאלות הבאות.

(42:22) הנרקסיסים הם באמת, זה נהיה…

(42:24) הוא כזה, היא כזאת.

(42:25) פה עוד היו יחסית עדינים.

(42:27) אוקיי, אז אני לוקח משם, נניח וגם במקומות האלה, ואני חושב שאם נצליח לעבוד נכון עם נרקיסיסט ועם הפרעות אישיות, ואישיות מורכבת, אז נדע לעשות גם את זה עם השער.

(42:38) קודם כל במקומות האלה שיח משפטי לא עובד.

(42:41) אתה בא לאיים מול אדם שמגדיר את עצמו לפי איך רואים אותו בסביבה, הוא יילחם.

(42:48) הוא ישקיע את כל זמנו וכל מרצו, הוא ילך ללמוד משפטים כדי לריב איתך בבית משפט.

(42:52) ברמה הזאת, לא נכנסים לשם.

(42:56) מה כן אפשר לעשות?

(42:57) לתת לו ערך, להראות שרואים אותו.

(43:00) עכשיו, יש את הטענה הזאת, שהיא באמת טענה מגוחכת בעיניי, שזה יבלבל את הילדים, שאם אנחנו נהיה ביחד זה יבלבל את הילדים, אז זה לא יבלבל את הילדים, זה יבלבל אתכם.

(43:10) ואם זה בלבל אתכם, אז לכו לבדוק את זה.

(43:12) אבל אם אתם נפרדתם, אז נפרדתם, וזה בסדר.

(43:14) לא, פה, אבל השאלה, השאלה היא פה מתמקדת באיך מחלקים, זאת אומרת, איך הם מתייחסים, אין להם בכלל ב…

(43:20) בתוך הפסק דין שהם קיבלו, אין להם בכלל התייחסות לחופשות של מערכת החינוך.

(43:25) אז מתחילה, עכשיו ברור שהם לא יבלו את כל החופשות של מערכת החינוך ביחד.

(43:29) אני חושב שהנושא הזה הוא כל כך פשוט ובנאלי, כי אתם יושבים, יש לכם, הדיפול זה זמני השהייה הרגילים.

(43:36) אלה זמני השהייה, תעשו אותם.

(43:38) רוצים לעשות משהו אחר, אז פה דרוש שינוי.

(43:40) זה הכל, זה הקל.

(43:42) אתם לא מצליחים לשנות, זאת אומרת שיש משהו במערכת היחסית.

(43:45) יש משהו במערכת היחסים, יכול להיות שזה ממש קרוב לפרדה, זה דבר אחד, יכול להיות שזה תקופה ארוכה אחרי הפרדה.

(43:52) תקופה ארוכה אחרי הפרדה, אישיות מורכבת, משהו פה בטיפול שיותר מורכב.

(43:57) ואז מה שאני מציע, זה לא לדבר בשיח יותר מרחיק ולא יותר מפלג ולא יותר מאיים, אלא להפך, להזמין אותו, לשבת איתו, לשלוח לו תמונות של הילדים, להזמין אותו לארוחת ערב, להזמין את ההורים שלו.

(44:10) לארוחת ערב, לכוס קפה, להזמין אותם לחג.

(44:14) תהיו המודל שאתם רוצים להיות, אל תחשבו שחלומות צצים.

(44:19) אם לא תגרדו לוטו, לא תזכו בלוטו.

(44:21) אם לא תגרדו, לא תמלאו את הכרטיס.

(44:23) אם אתם רוצים משפחה אופטימלית, עם מערכת יחסים אופטימלית, תיצרו אותה, תבנו אותה, תניחו את הזרעים.

(44:30) אולי זה לא יקרה השנה, אבל אם אתם תחליטו שהפסח הזה…

(44:34) אתם יוצאים מהעבדות לחירות והילדים שלכם יקבלו הורים שהם לא עבדים למלחמות אלא הם באמת בני חורין שיכולים לגדל את הילדים שלהם בשמחה ולחיות ולהיות מאושרים תתחילו לעשות את זה תזרעו עכשיו, תתחילו עכשיו את היציאת מצרים שלכם כדי ש…

(44:50) אני מקווה שזה יקרה בעוד 40 יום אולי בעוד 40 חודשים אם לא תעשו זה יקרה 40 שנה וככה יראו כל החיים ברגע שהילדים הולכים לכל אחד לדרכו אז מתי תיפגשו?

(44:59) בחתונה?

(44:59) כן.

(45:00) הייתה לי סיפור כזה, פגשתי מישהי שמספרת לי בגאווה שהבת שלה מתחתנת והיא באה לספרת לה את זה ואז היא גם הלכה לספר לאבא ואמרתי לה למה?

(45:11) מסתבר שההורים לא מדברים אחד עם השני 20 שנה ואז איך אנחנו שמחים?

(45:17) איך אני שמחה בשבילה?

(45:18) ואני אומר לעצמי אך כלה ביום חופתה שזו מצווה גדולה לשמח חתן וכלה היא תראה פעם ראשונה את ההורים של אחד האנשים בחופה.

(45:28) איזה תחושה מחורבנת.

(45:30) איזה מלחיץ.

(45:30) הכי מלחיץ.

(45:32) לכו תשבו.

(45:32) ומי יודע, ומה יהיה, ומה זה, ומי יגיד.

(45:35) לכו תשבו אחד עם השני, תפתרו לה, תנו לה מתנה אמיתית, שתשבו ביחד.

(45:39) זו אהבה לילד, זה טובת הילד.

(45:41) שרק יראו אתכם מתנהלים בצורה טובה, בלי לריב.

(45:45) את לא מכבדת.

(45:46) זה הבסיס, אז תניחו בפסח הזה את היסודות.

(45:50) ואם לא בפסח, אז בראש השנה, ואם לא בראש השנה, ביום כיפור, מעולה להתנצל.

(45:54) יש כל כך הרבה הזדמנויות, כל החגים יש בהם את המסר הזה, תעזרו בזה.

(46:00) צריך תעזרו במשפחה, בקהילה, ברב, באיש טיפול, באנשי טיפול, כל מי שיכול לעזור לייצר שיח, תשתמשו בזה.

(46:10) את יודעת שהגרוש שלך הוא מעריץ של יעל ברקוביץ’, תרים לי טלפון לברקוביץ’, אולי יוארים אליי טלפון.

(46:16) אני ככה מנדב אותו, אני לא יודע, אולי הוא מעריץ מישהו, אולי יש אנשים טובים שיכול לעזור, תעזור בהם.

(46:24) כן, טוב, אני רוצה להתייחס לשאלה הזאת ממקום קצת יותר, אתה נתת את הכיוון ההוליסטי, אני רוצה כאילו להתייחס לעניין עצמו, אני חושבת שבסוגיות מהסוג הזה, הקושי נובע מה…

(46:40) ולא סתם דרך אגב בחרתי לשים את השאלה הזאת בסוף, הקושי נובע מהסמיכות לאירועים, בסדר?

(46:48) אם אני ואתה עכשיו, היום, ואנחנו עכשיו מקליטים את הפרק הזה, אנחנו ב-13 למרץ, אנחנו ביום שלישי, השבוע הוא שבוע של הטרלול הזה של פורים, של יום תחפושות, יום דיסני, יום כלבים, יום חתולים, יום…

(47:05) יום פיג’מות, יום בנים בנות בנות בנים, אחר כך היום של התחפושת האמיתית, שלאף אחד כבר אין כוח, אחר כך החופשה, אחר כך הזה, ממש גמרו את החג, לא חשוב, אבל אם אנחנו עכשיו, עכשיו אנחנו נתחיל להתווכח על מה הולך לקרות בפורים הזה, בימי חופש שנמצאים בעוד יומיים, בעוד שלושה, זה יהיה קשה.

(47:29) זה יהיה קשה כי אני כבר עשיתי תוכניות, אתה כבר עשית תוכניות, לילדים כבר יש תוכניות, יש…

(47:35) זה מסוג הקונפליקטים שצריך לקחת אותם ולפרק אותם בצורה כללית ובמנותק מהקושי הנקודתי.

(47:47) אפשר להגיע לגישור, אפשר לעשות את זה לבד, לשבת ולשים את הלוח מול העיניים.

(47:54) לשבת ולעשות חלוקה לא על ימים שנמצאים עכשיו ממש מעבר לפינה ואנחנו כבר לחוצים ובעבודה ומתחברים לזה המון המון דברים אחרים, אלא משהו שהוא כללי והוא קדימה.

(48:06) וזה ההבדל גם הגדול בין גישור לבין הליך משפטי.

(48:13) וזה הסיבה למה אני כל כך אוהבת את הגישור, כי הגישור מאפשר לך לקחת…

(48:19) את החיים שלך ולהסתכל קדימה ולנווט אותם קדימה.

(48:25) חדשה, אני מדגיש, אני כל הזמן שומע שזה שותפות חדשה.

(48:28) גישור בשותפות חדשה.

(48:29) אני מדגיש את זה כי זה נשמע, כי אנחנו אומרים גישור ואז אנחנו הולכים לעורך דין שעושה גישור ועושה להם פישור.

(48:34) אני לא מכירה גישור אחר.

(48:36) איזה כיף לי שאת אומרת את זה.

(48:38) לא מכירה משהו אחר, אני לא מבינה איך עובד משהו אחר.

(48:41) אני מבינה ואני יודעת שמה שחיבר אותי.

(48:43) לעולמות של הגישור זה ההיגיון, אני מגיעה מהעולמות העסקיים, בסדר?

(48:48) אני מסתכלת על מטרות, אני מסתכלת על יעדים, אני מסתכלת על לאן רוצים להגיע, ועכשיו בואו נבדוק איך מגיעים לשם.

(48:55) זה מה שאני אוהבת בגישור, כי זה אותו דבר.

(48:59) אז זה בדיוק העניין, אין לכם את זה בפסק דין, פסק דין זה תהליך משפטי, תהליך משפטי כולו עוסק במה היה ומה היה ומה היה.

(49:09) העיסוק הזה הוא לא רלוונטי, הוא לא קשור לכלום, כי מה שהיה הוא לא מה שיהיה, וזאת עובדה, עובדה שכולנו יודעים ומבינים אותה.

(49:17) הצדדים עוסקים במה היה, בית המשפט עוסק במה יהיה.

(49:20) נכון, אבל על בסיס, אבל גם בית המשפט כשהוא עוסק במה יהיה, הוא מחבר את המה יהיה למה היה.

(49:28) תורת המשכיות עם הילדים והשכר שהיה.

(49:31) מי טיפל, מי היה, מי הרוויח.

(49:33) מה מאוד משנים את זה?

(49:36) בית המשפט הרבה פחות מתעסק בזה.

(49:38) בכל מקרה, הרעיון הגישורי הוא לקחת ולהסתכל קדימה, להסתכל רחוק.

(49:46) כשאתה מסתכל רחוק, אתה מצליח גם לנטרל את כל הרגשות ואת כל הכעסים, כי הבעירה של היום היא תולדה של הבעירה של אתמול.

(49:57) אבל כשאתה מסתכל חמש שנים קדימה, אז זה לא רלוונטי, ואז אתה יכול להסתכל ישר, ואתה יכול לקבל החלטות שהן החלטות שההיגיון מדבר בהן.

(50:07) אז זה בדיוק מה שצריך לעשות פה סביב הסיפור הזה של החגים.

(50:11) תעזבו את החג הקרוב, בסדר?

(50:13) עזבו את החג הקרוב, ולא משנה כאילו…

(50:15) דברו על החג הבא.

(50:16) דברו מהחג אפילו עוד אחד קדימה, אבל משם קדימה.

(50:20) משם קדימה עד לשלב שבו הילדים אומרים לכם, חבר’ה…

(50:24) תודה.

(50:25) זה מה שבא לנו.

(50:25) תודה.

(50:26) יפה.

(50:26) לא כיף איתכם, זה כיף איתכם מאוד.

(50:29) בדיוק.

(50:30) פתרון פשוט יחסית.

(50:33) שוב, רק להסתכל טיפה אחרת על הדברים.

(50:36) אוקיי.

(50:37) בתוך השיח הזה אני רוצה להציע עוד הצעה גישורית, הדברים הכי בסיסיים, וזה כן בכל תפיסה גישורית, זה הבסיס, תפרידו את הדעה מהוגי הדעות.

(50:49) זה שיש לך דעה, זה בסדר, זה לא, אני לא, אבל אני שומע אותה, אני מקבל אותה, אני לא חייב להסכים עוד איתה, אבל אני מבין אותה, אני מבין אותך, אני נותן לזה מקום, אבל אני לא אפגע בך.

(51:04) זאת אומרת, זה שאני חושב שזמני השהייה בערב חג צריכים להיות שנה א’, אני, ושנתה שנה ב’, ואתה חושב שאני צריך להיות בשנה ב’, ואתה בשנה א’, לא הופך אותה, לא יגרום לי להגיד לך שאתה אידיוט.

(51:18) זה הבדל מאוד מאוד גדול.

(51:20) כי אז אנחנו יכולים לדבר לגופה של הבעיה, ולא לגופו של אדם.

(51:25) כשמדברים לגופו של אדם, דורכים לו על כל הטריגרים, ואתם יודעים איפה הטריגרים שלו, אתם נשואים, אתם מכירים אחד את השני, ואתם יודעים שאתם תגידו את המילה.

(51:34) טמנתם על דריכת הטריגר אחד של השני.

(51:37) אם אתם תדרכו, תגידו על אימא שלו.

(51:39) או על אבא שלו, זהו.

(51:41) ברגע הזה הדיון נעצר.

(51:43) משפט קטן, בדיחה חמודה שניסיתם ככה להקליל את האווירה, לא, לא, לא.

(51:47) זו לא בדיחה, זה לא מצחיק, זהו, הפגישה פה נעצרה, תודה רבה, תוכלו להתקפל.

(51:52) אתם רוצים לדבר לגופה של הבעיה, דברו לגופה של בעיה.

(51:57) לא מצליחים להחזיק את עצמכם, תעזרו באיש מקצוע שיעזור לכם לנהל שיח, שעה, שעתיים וסיימתם את הסיפור הזה, הוא באמת לא מורכב.

(52:04) זה באמת מסוג המקרים של שעה שאתה, אגב, אגב, שוב, אתה יודע, השאלות מנוסחות בצורה קצרה, אנחנו תמיד יודעים שמאחורי השאלות יש הרים, ומה שנקרא זה רק ה-Tip of the Icebird, אבל בסוף, השאלה היא לא לי חשוב ג’ בסוכות והוא לא רוצה, השאלה היא…

(52:28) מתבאסת לי אווירת החג, כל חג מחדש, אני מפחדת מכל חג, אני לא רוצה שיגיעו החגים, אני רוצה שהדברים יהיו ברורים.

(52:37) לא שחשוב לדבר כזה או אחר, אז פה זה גם קל, בוא, אתה יודע מה, בוא, בוא, מה אתה רוצה?

(52:47) זאת אומרת, זה מסוג המקומות שגם נורא קל לתת, כי הוא רוצה לקבוע אולי באיזה יום זה, אבל אה, זה בכלל לא…

(52:53) מה שלא אכפת לך.

(52:55) אבל זה כן, מה שאת רוצה, מה שאת רוצה, זה את רוצה את הידיעה, את רוצה לדעת מראש מה הולך להיות, את רוצה לבנות את החיים ואת התוכניות.

(53:03) את צודקת, אבל את צריכה לתת.

(53:04) אבל זה הרעיון, אבל זה הרעיון, בשביל זה, בשביל זה הם באים.

(53:10) יפה, בשביל זה באים.

(53:13) באים לשאול, באים לשאול מה אפשר לעשות.

(53:17) עכשיו, מה אפשר לעשות?

(53:18) זה לשנות גישה, להסתכל קצת אחרת.

(53:23) נכון, הלוואי שמישהו שומע את זה, אני קורא את המוצא שלי שזה קונפליקט גבוה.

(53:26) בקונפליקט גבוה אני אומר, אם הצלחתם להקשיב לפרק הזה ולהבין ולקבל, זכיתם בעולמכם, קדימה, תחילו לבצע ותהיו מאושרים.

(53:35) אם אתם מרגישים אבל שזה עדיין מורכב, אז גם זה בסדר, אל תרימו ידיים.

(53:40) זה פשוט אומר שאתם בקונפליקט גבוה או שיש פה איזשהו…

(53:42) פרמטרים ייחודיים רגשיים, זה לא פרקטי, זה לא משפטי, זה משהו אחר, יש משהו רגשי ומשהו רגשי מטופל בחדר טיפול או בגישור בשותפות חדשה, גם לא כל גישור כי זה לא גישור משפטי, לא עורכי הדין שנעלו שיח בינם, זה לא זה, צריך פה משהו אחר וזה בדיוק מה שאנחנו עושים פה, לדבר על המטרות העתידיות, לשים נתונים, לשים עובדות, להוריד סטרס, להבין צרכים, להבין רגשות לבשל את כל זה ביחד ולמצוא את הפתרונות.

(54:11) ורק ככה יוצאים מתוך הדבר הזה.

(54:13) מי שמבין את ההיגיון, קדימה חבר’ה, עופו, תהנו.

(54:17) מי שההיגיון הזה הוא עושה לו איכסה בבטן, זה גם בסדר, אנחנו לא מוותרים עליך.

(54:22) פשוט צריך להבין שיש פה תהליך שצריך לעבור ואי אפשר לדלג עליו.

(54:26) זה אזורי הפוסט-טראומה, יכול להיות שדחפו אותם מהר מדי, שאם שדחפו אותם נתגרש.

(54:32) בכוח והם לא היו בשלים, הם יכולים בקלות להיות בפוסט טראומה, צריך פה לשים כפפות של משי, לעשות את זה מאוד מאוד מאוד בעדינות עלונה, אי אפשר לדלג על זה, אבל אפשר, אז אני לא רוצה שהם יוותרו.

(54:44) טוב, עשינו חתיכת פרק.

(54:45) כן.

(54:46) עשינו את זה.

(54:47) זה רק ההתחלה.

(54:48) זה רק ההתחלה, אז נראה לי שבאמת יש פה מקום לסדרה.

(54:50) וואו.

(54:51) איזה יופי.

(54:53) טוב, אז אני רוצה קודם כל להודות לאחרונה.

(54:56) ממש, עצם זה שיזמת את זה ואספת את זה והעשייה שלך, באמת, תעקבו אחרי אלונה, גם מגשרת מעולה, גם מומחית וכל כך גישה עניינית, קלה, מובנת ולב שהוא כל כך רחב, באמת, את אור בעולם הגירושין, באמת, אין לי דרך אחרת.

(55:15) תודה, תודה רבה.

(55:16) תודה לך, זו באמת זכות שאת פה, באמת, מכל הלב.

(55:18) האמת שכיף, כיף איתך.

(55:20) כיף איתי, זה ערך, אמרנו שכיף זה ערך.

(55:23) נכון, כיף איתי.

(55:24) וכל נושא של פוסט גירושין, גרשתם ויש ביניכם מחלוקות, או עם משפחות משולבות, אלונה, יש עולם שלם, אנחנו בונים אתר שלם גם לדבר הזה, יכולים להעזר?

(55:35) ניתן איזה, אולי איזה heads up, שידעו מה מגיע, אז הולך להיות פרק, הולך להיות פרק שמתעסק בכל…

(55:44) כל הנושא הזה של איך מעכלים את הזוגיות של פרק ב’, הבן זוג שלה, הבן זוג שלו, אנחנו לא שופטים כל אחד ומה שהוא הביא.

(55:57) אנחנו הולכים לעשות פרק על שאלות שקשורות למזונות וכל הנושא הכלכלי.

(56:04) אנחנו נעשה פרק כי היו המון המון המון המון שאלות על גישות חינוכיות.

(56:10) ומה קורה בבית אחד לעומת מה שקורה בבית השני ואיך מתעסקים עם זה.

(56:16) ואנחנו נעשה גם פרק עם שאלות שעולות מתוך קהילה של אימהות משלבות, משפחות מורכבות, הרבה שאלות יש בעולם.

(56:27) אנחנו נסתפק בכולם.

(56:29) נתייחס.

(56:30) אז תודה לכם שהאזנתם.

(56:32) תודה.

(56:32) ואם הפרק הזה נגע בכם.

(56:34) אז בבקשה, תתייגו, תדרגו, תשתפו, תעזרו לנו להגיע לעוד אנשים.

(56:40) יש מישהו שבסביבה שלכם שצריך את המידע הזה, תעבירו אליו.

(56:43) לפעמים רק לשלוח את הלינק, את הצילום, את ההקלטה, זה יכול לתת לו איזו זווית קטנה.

(56:50) אני שומע את זה המון, ואני מתרגש מזה שאנשים אומרים שינינו את הזווית ראייה שלנו על גירושין.

(56:57) הצלחנו לנפץ את עליל הגירושין, אמרו לי.

(56:59) שפת מהמם, זה כבר לא כזה מפחיד, זה כבר לא רק מלחמה, אפשר לעשות את זה בטוב, אנחנו מבינים את ההבדל בין גירושים טובים לגירושים רעים, וזה תלוי בנו, וזה מתחיל בשינוי, ואנחנו פה עושים את השינוי הזה, אז תעזרו לנו להעביר את המסר, וכמובן, מי שצריך עזרה וייעוץ וגישור וליווי, אנחנו פה בכל הארץ, שמחים לעזור, עם כל הידע וכל הניסיון, אנחנו פה בשבילכם.

(57:25) תודה רבה.

(57:26) תודה.