המסכות שאנחנו לובשים בקונפליקט – מדריך עומק להבנת התקשורת האנושית בתוך קשרים
פרק 151 בפודקאסט "משהו עם גישור"
כאשר אדם נכנס לשיחה, במיוחד שיחה טעונה רגשית כמו שיחה זוגית, שיחה לפני פרידה או במהלך קונפליקט, הוא נוטה לחשוב שהוא “פשוט מדבר”, שהוא מביא את עצמו כפי שהוא, שהוא אומר את מה שהוא מרגיש, אך בפועל המציאות מורכבת הרבה יותר, משום שכל אחד מאיתנו נכנס לכל מפגש עם מסכה, לא במובן התיאטרלי הפשוט אלא במובן העמוק של האופן שבו למדנו להיות בעולם, של הדרך שבה אנו מציגים את עצמנו, מגנים על עצמנו, ומנהלים את הקשר עם האחר.
המסכה הזו אינה משהו שאנו בוחרים באופן מודע בכל פעם מחדש, אלא תוצר של שנים של חוויות, תגובות, מערכות יחסים ולמידה, והיא זו שמנהלת את רוב התקשורת שלנו גם כאשר אנו בטוחים שאנו פועלים מתוך כנות מלאה, ולכן כדי להבין קונפליקט, וכדי להבין למה שיחות נתקעות, למה הן מתפוצצות או למה הן פשוט לא מובילות לשום מקום, צריך להתחיל בהבנה של המסכות הללו.
כל מפגש אנושי מתחיל עוד לפני המילים
אחת התובנות המרכזיות שעולות מהפרק היא שהתקשורת האנושית אינה מתחילה במילים אלא הרבה לפני כן, דרך הבעת הפנים, שפת הגוף, הטון, הקצב והנוכחות שאנו מביאים איתנו, כלומר דרך המסכה שאנו עוטים, בין אם אנו מודעים לכך ובין אם לא.
כאשר אדם נכנס לשיחה עם מתח, עם כעס או עם פחד, הגוף שלו משדר זאת עוד לפני שהוא אומר מילה, והצד השני קולט זאת באופן לא מודע ומגיב בהתאם, לעיתים בהתגוננות, לעיתים בהתקפה ולעיתים בנסיגה, וכך נוצרת דינמיקה שמזינה את עצמה עוד לפני שהשיחה התחילה באמת.
המשמעות היא שכדי לשנות תקשורת, לא מספיק לשנות את המילים אלא צריך להבין מה קורה מתחתיהן, ברמה הלא מילולית.
המסכה כתגובה לסביבה – איך היא נוצרת
המסכות שלנו אינן מקריות, הן נוצרות מתוך תגובות של הסביבה לאורך השנים, מתוך מה שלמדנו שמקובל, מה שמוערך ומה שמוביל לקבלה או לדחייה, ולכן כל אחד מאיתנו מפתח דפוסים שמטרתם להגן עליו ולהתאים אותו לעולם שבו הוא חי.
ילד שלמד שכעס אינו מתקבל, עשוי לפתח מסכה של ריצוי או של שקט, בעוד שילד שלמד שעליו להילחם כדי להישמע, עשוי לפתח מסכה של התקפה או של עוצמה, והדפוסים הללו ממשיכים איתנו גם בבגרות, גם כאשר הסביבה השתנתה.
כאשר אנו נכנסים לקשר זוגי, אנו מביאים איתנו את המסכות הללו מבלי להיות מודעים לכך, ולכן הקונפליקט אינו מתרחש רק בין שני אנשים אלא בין שתי מערכות של מסכות.
הפער בין מה שנאמר למה שמורגש
אחד הקשיים הגדולים ביותר בתקשורת הוא הפער בין מה שאדם אומר לבין מה שהוא באמת מרגיש, פער שנובע מכך שהמסכה אינה מאפשרת לו לבטא את עצמו בצורה ישירה, אלא דרך מסננים של פחד, של הגנה ושל הרגל.
כך למשל, אדם יכול לומר “זה לא בסדר מבחינתי” כאשר בפועל הוא מרגיש פגיעה עמוקה או פחד מאובדן, ואדם אחר יכול לשמוע ביקורת במקום לשמוע כאב, משום שהמסכה מסתירה את הרגש האמיתי.
כאשר שני הצדדים פועלים מתוך מסכות, נוצר שיח שבו כל אחד מדבר בשפה אחרת, שפה שאינה מובנת לצד השני, ולכן גם אם הכוונה טובה, התוצאה היא חוסר הבנה.
למה אי אפשר באמת “לזייף” בתוך קונפליקט
למרות שהמסכות נועדו להסתיר ולהגן, יש להן מגבלה אחת משמעותית – הגוף אינו יודע לשקר לאורך זמן, ולכן בתוך קונפליקט, במיוחד כאשר הוא טעון רגשית, הפער בין המסכה לבין האמת הפנימית מתחיל לצאת החוצה.
זה מתבטא בטון דיבור, בתנועות גוף, במבט, בשתיקות, ולעיתים גם בהתפרצויות, כלומר ברגעים שבהם האדם כבר אינו מצליח להחזיק את המסכה.
המשמעות היא שגם אם אדם מנסה להיראות רגוע, שקול או אדיש, הגוף שלו עשוי לשדר מתח, כעס או כאב, והצד השני קולט זאת ומגיב בהתאם, לעיתים מבלי להבין למה.
מסכות בתוך קונפליקט זוגי – למה השיח נתקע
כאשר שני אנשים נמצאים בתוך קונפליקט זוגי, כל אחד מהם פועל מתוך המסכה שלו, מתוך הדרך שבה למד להתמודד עם מצבים קשים, ולכן במקום שיח פתוח נוצרת התנגשות בין דפוסים.
אחד עשוי להיכנס למצב של התקפה, השני למצב של נסיגה, אחד מדבר חזק והשני שותק, אחד מבקר והשני מתגונן, והדינמיקה הזו חוזרת על עצמה שוב ושוב, ללא שינוי, משום שכל אחד פועל מתוך אותה מסכה מוכרת.
כאשר המסכות מנהלות את השיח, קשה מאוד להגיע להבנה אמיתית, משום שהשיחה אינה מתרחשת בין האנשים עצמם אלא בין ההגנות שלהם.
איך אנחנו בוחרים מסכה בלי לדעת
הבחירה במסכה אינה מודעת, אך היא מתרחשת בכל רגע, בהתאם לסיטואציה, לאדם שמולנו ולתחושה הפנימית שלנו, ולכן אדם יכול להציג מסכה אחת בעבודה, מסכה אחרת בבית ומסכה שלישית בקונפליקט.
כאשר אדם מרגיש מאוים, הוא נוטה לבחור במסכה שמגנה עליו, גם אם היא אינה מקדמת את הקשר, ולכן חשוב להבין שהמסכה אינה “טעות” אלא ניסיון להתמודד, גם אם הוא לא תמיד מוצלח.
ההבנה הזו מאפשרת להתייחס למסכה לא כבעיה אלא כנקודת מוצא לעבודה.
הקשר בין מסכות לפחדים
מאחורי כל מסכה יש פחד, פחד מדחייה, פחד מאובדן, פחד שלא יראו אותנו, פחד שלא נצליח לשמור על עצמנו, ולכן כאשר אדם פועל מתוך מסכה, הוא למעשה מנסה להימנע מהפחד הזה.
הבעיה היא שהמסכה אינה פותרת את הפחד אלא רק מסתירה אותו, ולעיתים אף מחזקת אותו, משום שהיא מונעת מהאדם להתמודד עם הרגש האמיתי.
כאשר מצליחים לזהות את הפחד שמאחורי המסכה, נפתח פתח לתקשורת עמוקה יותר, משום שניתן לדבר על מה שבאמת קורה ולא רק על מה שנראה על פני השטח.
למה אנשים לא באמת מקשיבים
כאשר אדם נמצא בתוך מסכה, הוא אינו באמת פנוי להקשיב, משום שהוא עסוק בהגנה על עצמו, בניסיון להסביר, להצדיק או להוכיח, ולכן גם כאשר הוא שומע את הצד השני, הוא אינו מקשיב באמת.
הקשבה אמיתית דורשת נוכחות, סקרנות ויכולת לשים את עצמך רגע בצד, אך בתוך קונפליקט זהו מצב קשה מאוד להשגה, משום שהמערכת נמצאת במתח.
המשמעות היא שכדי לייצר הקשבה, צריך קודם כל להרגיע את המערכת, ליצור מרחב שבו אפשר להיות פחות הגנתיים.
איך אפשר להשתמש במסכות ככלי לצמיחה
הפרק מציע הסתכלות מעניינת על המסכות, לא רק כמשהו שמסתיר אלא גם ככלי שיכול לעזור לנו להבין את עצמנו, משום שכאשר אנו מזהים את המסכה, אנו יכולים לשאול מה עומד מאחוריה.
במובן זה, המסכה יכולה להיות שער להבנה עמוקה יותר, אם אנו מוכנים להתבונן בה ולא להילחם בה, משום שהיא מצביעה על הצרכים, הפחדים והדפוסים שלנו.
כאשר משתמשים במסכה ככלי עבודה, ניתן לעבור דרכה אל מקום אותנטי יותר.
המעבר מהתגוננות לחשיפה
אחד האתגרים הגדולים ביותר הוא לעבור ממצב של התגוננות למצב של חשיפה, כלומר ממצב שבו אנו מנסים להגן על עצמנו למצב שבו אנו מוכנים להראות את עצמנו באמת, עם הפחדים, עם הכאב ועם הצרכים.
המעבר הזה אינו פשוט, משום שהוא דורש אומץ ואמון, אך הוא גם זה שמאפשר תקשורת אמיתית, משום שרק כאשר אנו מדברים מתוך עצמנו ולא מתוך המסכה, הצד השני יכול לפגוש אותנו באמת.
זהו תהליך הדרגתי, שאינו קורה בבת אחת, אך כל צעד קטן בו משנה את איכות הקשר.
בין עבר לעתיד – מאיפה אנחנו מדברים
לעיתים קרובות, אנשים מדברים מתוך העבר שלהם, מתוך חוויות, פגיעות ודפוסים ישנים, אך מצפים שהצד השני יגיב כאילו מדובר בהווה בלבד, וכאן נוצר פער.
כאשר אנו מבינים מאיפה אנו מדברים, אנו יכולים לבחור האם להמשיך לפעול מתוך העבר או לנסות לייצר תגובה חדשה שמתאימה להווה.
הבחירה הזו היא אחת הנקודות המרכזיות שבהן ניתן לייצר שינוי.
איך יוצרים תקשורת אותנטית בתוך קונפליקט
תקשורת אותנטית אינה אומרת לומר הכל ללא סינון, אלא להיות מחוברים למה שאנו מרגישים ולהביע זאת בצורה שמאפשרת לצד השני לשמוע, כלומר מתוך אחריות ולא מתוך התקפה.
זה דורש תרגול, מודעות ויכולת לזהות מתי אנו פועלים מתוך מסכה ומתי מתוך עצמנו, אך כאשר זה קורה, השיח משתנה, והאפשרות להבנה גדלה.
זהו תהליך שלא מסתיים לעולם, אך כל צעד בו מקרב אותנו לתקשורת עמוקה יותר.
לסיכום – המסכה אינה הבעיה, היא המפתח
המסכות שאנו לובשים אינן טעות שיש לתקן אלא חלק בלתי נפרד מהדרך שבה למדנו לחיות בעולם, אך כאשר אנו מודעים להן, הן הופכות מכלי של הגנה לכלי של הבנה.
היכולת לזהות את המסכה, להבין מה עומד מאחוריה, ולבחור כיצד לפעול מתוך מודעות, היא שמאפשרת לנו לצאת מקונפליקטים תקועים ולבנות קשרים טובים יותר.
ובסופו של דבר, העבודה אינה להסיר את כל המסכות אלא ללמוד להשתמש בהן בצורה מודעת, כך שהן לא ינהלו אותנו אלא ישרתו אותנו בדרך אל תקשורת אמיתית יותר.
שאלות ותשובות – פרק 151: המסכות בקונפליקט ותקשורת אותנטית
מסכה היא האופן שבו אתה מציג את עצמך כלפי חוץ כדי להגן על עצמך או כדי להתאים את עצמך לסיטואציה, והיא יכולה להתבטא בטון דיבור, בבחירת מילים, בשפת גוף ואפילו בשתיקה. אתה משתמש במסכה כאשר יש פער בין מה שאתה מרגיש בפנים לבין מה שאתה מבטא החוצה, למשל כאשר אתה אומר “זה לא משנה לי” אבל בפועל נפגעת מאוד, או כאשר אתה מגיב בכעס במקום לבטא פגיעות. עצם הזיהוי של הפער הזה הוא כבר צעד ראשון להבנה.
המסכות לא נוצרו כדי לפגוע אלא כדי להגן, משום שבמהלך החיים למדנו שלא תמיד בטוח או נכון לחשוף את עצמנו באופן מלא, ולכן פיתחנו דרכים להתמודד עם מצבים מורכבים. הבעיה מתחילה כאשר המסכה הופכת לדפוס קבוע שמנהל אותנו גם במצבים שבהם כבר אפשר לפעול אחרת, וכך היא מפסיקה לשרת אותנו ומתחילה להגביל אותנו.
המסכות מתפתחות מתוך חוויות חוזרות, בעיקר בילדות, שבהן למדנו אילו תגובות מביאות קבלה ואילו מביאות דחייה. אם למשל חווית שכעס אינו מתקבל, ייתכן שפיתחת מסכה של ריצוי, ואם חווית שעליך להילחם כדי להישמע, ייתכן שפיתחת מסכה של תקיפות. הדפוסים הללו נטמעים בנו והופכים לאוטומטיים, ולכן איננו תמיד מודעים אליהם.
כי התקשורת אינה מבוססת רק על מילים אלא גם על המסר הלא מילולי, והמסכה שלך משדרת לעיתים משהו שונה ממה שאתה מתכוון לומר. כאשר אתה מדבר מתוך הגנה, ביקורת או מתח, גם אם המילים שלך מתונות, הצד השני עשוי לקלוט איום או האשמה ולהגיב בהתאם. הפער הזה הוא אחד המקורות המרכזיים לאי הבנות בקונפליקט.
בטווח קצר ניתן להחזיק מסכה, אך בטווח ארוך הגוף נוטה לחשוף את מה שקורה בפנים, דרך טון, מבט, תנועות גוף או תגובות לא מודעות. במיוחד במצבים רגשיים כמו קונפליקט, קשה מאוד לשמור על אחידות בין מה שמוצג כלפי חוץ לבין מה שמתרחש בפנים, ולכן המסכה מתחילה “להיסדק” והאמת יוצאת בדרכים אחרות.
כי כל אחד מהצדדים פועל מתוך המסכה שלו, שמבוססת על דפוסים קבועים, ולכן נוצרת דינמיקה שחוזרת על עצמה. למשל, אחד תוקף והשני נסוג, ואז התוקף מגביר את הלחץ והנסוג מתרחק עוד יותר. כל אחד מרגיש שהוא מגיב לצד השני, אך בפועל שניהם פועלים מתוך תבנית קבועה שלא משתנה עד שמישהו מזהה אותה ומתחיל לפעול אחרת.
הדרך היא לשים לב לרגעים שבהם התגובה שלך חזקה או אוטומטית במיוחד, ולשאול את עצמך מה אתה באמת מרגיש מאחורי התגובה הזו. אם אתה מוצא את עצמך מגיב במהירות, מתגונן או תוקף, יש סיכוי גבוה שאתה פועל מתוך מסכה. עצירה קצרה, אפילו של כמה שניות, יכולה לאפשר לך לזהות את הפער ולבחור תגובה אחרת.
מאחורי כל מסכה יש פחד שמנסה להימנע מחשיפה, כמו פחד מדחייה, פחד מאובדן או פחד לא להיות מספיק טוב. המסכה היא הדרך שלך להתמודד עם הפחד הזה, אך היא גם מונעת ממך לבטא אותו בצורה ישירה. כאשר אתה מצליח לזהות את הפחד שמאחורי המסכה, אתה יכול להתחיל לדבר עליו במקום להסתיר אותו.
המעבר אינו מתרחש בבת אחת אלא דרך תהליך שבו אתה מתחיל לבטא את עצמך בצורה מדויקת יותר ובהדרגה. במקום להגיד “אתה תמיד…” אפשר לנסות להגיד “אני מרגיש…”, כלומר לעבור מהאשמה לביטוי עצמי. זה דורש אומץ, משום שאתה חושף את עצמך, אך גם יוצר סיכוי גבוה יותר שהצד השני יוכל לשמוע אותך באמת.
המסכה אינה אויב שיש להיפטר ממנו אלא כלי שצריך ללמוד להכיר ולהשתמש בו בצורה מודעת. כאשר אתה מבין את המסכה שלך, אתה מבין את עצמך טוב יותר, וכאשר אתה מבין את עצמך, אתה יכול לבחור איך לפעול במקום להגיב באופן אוטומטי. זהו המעבר המרכזי שמאפשר לצאת מקונפליקטים תקועים ולבנות תקשורת עמוקה ואמיתית יותר.
תמלול מלא של הפרק
(0:0) כל מפגש מייצר קונפליקט, כל מפגש שלנו עם בןאדם, כי מה אני רוצה, מה אתה רוצה, איפה אתה היית, מה אני הייתי, כל פעם אנחנו נפגשים עם אנשים ואנחנו צריכים לייצר איזה שיח איתם, אבל לפני שאנחנו בכלל פותחים את הפה יש את הפנים שלנו, את ההוויה שלנו, את האימה אנחנו מגיעים פה לשולחן המסכה הזו שאנחנו שמים עלינו.
(0:28) עכשיו אני הייתי באיזושהי סדנה עם 1 שאני מגדיר אותו כגדולה, איש המסכות של ישראל, זה היה כל כך מרתק, והוא הסביר לנו על ההיסטוריה ומאיפה זה הגיע ואיך משתמשים ואיך אני שם מסכה ואיך היא משפיעה על ההוויה של האדם ומה שראינו את זה שמנו מסכה כזאת, הרגשנו בדרך מסוימת שמנו מסכה אחרת, הרגשנו אחרת לגמרי וזה לקח נתן לי המון משהו, דברים מתוך חדר הגישור כי הבנתי שאנשים באים עם המסכה שלהם, וחלק מהתפקיד שלי בחדר הזה זה לעזור להם, זה לעזור לאנשים להבין מה המסכה שהם סמים, מה המסכה שהם בכלל רוצים, לא בהכרח שזאת אותה 1, ואיך בכלל לעבור בין המסכות האלה כדי לייצר משהו אחר אז אני מאוד שמח לארח פה בפרק שאני מאוד סקרן לקבל מידע וידע מתוך עם אלדד פריבס שהוא תציג את עצמך אתה תעשה את הכל ואתה עושה כל כך הרבה אז נעים מאוד שמי ילדת ריבס אני יוצר תיאטרון יוצר תיאטרון מורה לתיאטרון אתה משחק הרבה, אתה פעיל, עושה בפעילות חברתית, אני הייתי שחקן תיאטרון קולנוע, ביימתי דוקומנטריים, ביימתי הצגות יש לי קבוצת תיאטרון רחוב שמתמחה בפעילות ספציפי במרחב הציבורי של קרנבלים ואירועים טרנספורמטיביים, במיוחד ליצנות לבנה, עבדתי כפנטומימאי באירופה, עבדתי כליצן בקרקס, עשיתי אלו דברים במהלך החיים.
(2:30) זהו, עשית המון.
(2:32) יפה כרגע אנחנו בעצם מדברים, אני מלמד 1 מהדברים שאני מתעסק בהם זה הוראת מסכות, זה גם אני בונה מסכות, אני מלמד בניית מסכות וגם בעצם מלמד באמצעות המסכות תפיסה של תיאטרון פיזי תפיסה של בניית דמות לשחקנים דרך הגוף ולא דרך המיינד בהכרח אני מראה בעצם את הצד ההופכי של המטבע.
(2:58) זאת שיטה עתיקה של ושיתוף פעולה של כל מיני יוצרי תיאטרון גדולים שבעצם אני דור רביעי של התלמידים של מאיר חולד והחבר’ה האלה, ז’אקלקוק וכן הלאה וכן הלאה שבעצם פיתחו שיטה, שיטת הוראת משחק דרך הגוף, בניגוד לסטניסלבסקי וכל השיטות הפסיכולוגיות למיניהם.
(3:29) השיטה הזאת מייצרת שיתופי פעולה והרמוניה בין שחקנים משפות שונות לחלוטין, ממנהגים שונים לחלוטין, מלאומים שונים לחלוטין, זה יוצר תיאטרון על אנושי לכלל אנושי, תיאטרון שהוא מאוד מאוד מחבר, בגדול זה תיאטרון טקסי, פרפורמטיבי הרבה יותר מילולי עלילתי כזה או אחר.
(3:54) שאתה יכול בעצם בשיטת העבודה בתיאטרון שלך לקחת אנשים שהם לא מדברים את אותה שפה מתרבויות שונות, מגזעים שונים, ולייצר ביניהם מופע שלם שהוא משותף וכולם מדברים באותו שפה בעצם וכולם מבינים את אותו דבר וצוחקים באותו זמן ובוכים באותו זמן, כן זה מדהים.
(4:15) אוקיי, שזה מה שאני רוצה לעשות בגישור.
(4:17) אז בוא נדבר איך אתה עושה את זה, איך אני עושה את זה, איך אתה עושה את זה ואני מתחיל בבניית המסכה, אמרת אתה עושה סדנאות לבניית מסכה, למה בכלל צריך ש…
(4:28) למה שאני לא אגיד לך טוב אלדד אתה יש לך סדנה בוא תעשה לי מסכה, למה צריך שאני אכין לעצמי את המסכה?
(4:35) זה שלב מאוד מעניין בתהליך, ברגע שאתה בונה לעצמך את בונה לעצמך את המסכה על הפנים של עצמך, כן, עם תווי הפנים שלך עם הידיים שלך, כן, אתה מקבל למעשה כשאתה אומר את זה למה אין לך מסכה על הפנים?
(4:59) איזה מסכה אנחנו?
(5:00) כי יש פה את המסכות שלך, אני אעשה פה בריק בכל שלב אתה, אני שם את זה בידיים שלך כי אתה מומחה במסכות, אבל אם יש מסכה שצריך שתעלה, אז אתה אני, אתה תגיד אני זורם איתך.
(5:13) אז לצורך העניין את המסכה שאנחנו מדברים עליה כרגע המסכה האישית שלי אין לי אבל המסכה הזאת מייצגת את המסכה הזאת, זאת נקראת המסכה הניטרלית שהיא למעשה…
(5:30) אחרונה שאני יוצר, אבל למי שרק שומע אותנו בספוטיפיי או באפל אז גם זה משודר, אפשר גם לראות ביוטיוב וגם בספוטיפיי ויש גם את הכל גם בוידאו ואפשר לראות.
(5:41) לגמרי, ומי שעדיין בוחר רק להאזין ולא לראות אז המסכה הזאת היא למעשה מסכה בצבע לבן היא עשויה מגבס, מסורתית היא עשויה מהחומר הזה, מהאבן הזאת והיא מוטמעת על הפנים שלנו על מנת לייצר תחושת העתק הופכית מדויקת ככל האפשר לפנים שלנו.
(6:07) ואז כשאנחנו עובדים עם המסכה הזאת בתרגילים של הרפיה, בתרגילים של בידוד רגשות לצורך העניין אנחנו הולכים לפי כל העולם לצורך העניין אם עושים רגע שניה 1 הפסקה אז רק כדי לייצר את העוגן לצורך העניין, וסליחה אם אני בורח רגע שניה למקומות תאוספים, כן, אבל העולם מורכב חושך ואור, כן, ואז הוא מורכב משלושה צבעי יסוד, כן, 4 זה 4 כוחות, 4 אלמנטים ואז יש לנו 5 חושים את החוש השישי אנחנו שמים רגע בצד בכוכבית הוא מייצג תפיסות של זמן מבחינתנו ואז יש 7 רגשות בסיס.
(7:01) ואחרי 7 רגשות בסיס יש מונה ארכיטיפים.
(7:06) שלזה נגיע אחר כך עם המסכות של ה קומדיה ארטה אבל אם מבינים שזה מאוד טאואיסטי, זה מאוד קבליסטי, זה מאוד איך מגיעים אל האפס, אל האחד המוחלט, אל השלם, אל המקור, אל השורש.
(7:22) כל התהליך, וזה גם אולי חשוב להדגיש, כל התהליך של עבודה עם מסכה נועד על מנת לפרק מסכות על מנת להגיע אל השורש של מי אני.
(7:34) כן, אנחנו הולכים אחורה ליוונים, דע את עצמך במקדש בדלפי דע את עצמך והולכים אחורה בכל הדתות, כן?
(7:50) עוד לפני הדתות המונותאיסטיות, כן?
(7:52) תמיד נשאלה השאלה מי אני.
(7:55) אוקיי.
(7:55) וכשאדם נמצא אני רוצה להוריד אותך להחזיר אותך לפה, למה אני צריך לשאול מי אני?
(8:02) למה במפגש עם אינטראקציה עם בני אדם אחרים אם זה בכלל חשוב?
(8:06) שאני צריך בכלל לשאול את השאלה הזאת מי אני?
(8:08) ואיפה המסכה בתוך המקום הזה יכולה לעזור לי?
(8:11) אני חושב שברגע שאנחנו מבינים או מסכימים להסתכל על היותנו יצורים מרובי מסכות, זאת אומרת שאנחנו מהרגע שלי יש ילדה קטנה בת 6, כן?
(8:27) היא מחפשת איזה מסכה היא הולכת עכשיו, יש לה מסכה מול זה, יש לה מסכה מול זה, אבל כבר שהם נולדו והם רצו פיזית נותן לה מסכות?
(8:36) לא לא, אני בתוכה, אוקיי, כדימוי כן, לא ברמה המודעות של הזה, אבל גם כשהם קטנים והם רוצים ציצי או אם יש להם לא יודע מה, או הם רוצים תשומת לב עוד לפני שהם יודעים ארטיקולציות לדבר את זה, כן?
(8:50) יש להם כבר מסכה, כן?
(8:51) ואז יש להם הם לא נולדים עם חיוך, נכון?
(8:55) זה פתאום קורה, כן?
(8:57) ואז הם לומדים לשלוט בזה, ואז הם לומדים שזה הפרצוף החמוד, וכשהם מפחית את הפרצוף החמוד אז הם מקבלים ככה והם לאט לאט לאט מעצבים את המסכות שלהם בהתאם לרגשות שלהם, לפידבק מהחברה ואז נוצר התקבעות כבר בכיתה א ב נוצרה התקבעות הילד הזה הוא ככה כי אני רואה איך שהוא מתנהג ואני רואה איך שהוא מדבר אבל אז כשאני בא לשחק איתו אצלו בבית פתאום אני רואה שהוא מתנהג אחרת וזה מאוד מוזר לי כי חשבתי שהוא ככה ואז לומדים בכלל לראות את המורכבות הזאת, באיזשהו שלב אנחנו שוכחים מזה אני חייב לשאול אותך שאלה על זה אתה רוצה להגיד לי שבעצם אם אני אקח בתנאי מעבדה…
(9:43) יונג מדבר על זה, כל הגדולים מדברים על זה.
(9:45) זאת שאם אני אסתכל על ילד וכל פעם שאני רוצה לצחוק אני אעשה פרצוף כועס, אז בעצם אני אלמד אותו שלצחוק זה לכעוס.
(9:54) אתה יכול לעשות התניות כמו פבלוב, אתה לגמרי יכול לייצר התניות.
(9:58) זאת אומרת בעצם איך שההורים בבית מול הילד אם הם צוחקים הרבה, עצובים הרבה, כועסים הרבה יש קשר ישיר רק מהמקום הזה של איך החברה תראה אותו.
(10:09) בהחלט, בהחלט, בהחלט כן.
(10:11) זה אני לגמרי אחבר פה לעולם הגירושין אצלי של איפה אתם כשיש ילדים קטנים ואיך הילדים רואים אתכם ואיך זה עושה פה סדר גדול, איך אנחנו מוציאים אותם לעולם.
(10:21) חשוב מאוד, חשוב מאוד.
(10:22) אני כאילו רואה הרבה הורים שאומרים יופי מתוקי, אבל עם פרצוף שאומר לגמרי בכלל לא רואים, כי הם לא יודע, הם עסוקים בטלפון או לא יודע מה, הם לא במודעות ל…
(10:37) הם אומרים מה שהם חושבים שצריך להגיד, או מה שאמרו להם, היועצת אמרה להם להגיד לילד.
(10:42) אבל הפנים אומרות משהו אחר.
(10:44) והילד רואה את הפנים ברור ואחר כך אנחנו מגיעים למשהו קצת יותר מורכב שזה היחס בין הפנים לגוף.
(10:50) לפעמים אנחנו לומדים לשלוט על המסכה שלנו אבל הגוף שלנו מגלה את האמת.
(10:56) כי אנחנו לא מבינים את כל השפה של כל הגוף.
(11:00) זאת אומרת ההפרדה או החיבור בין המסכה לגוף גם יכולה ליצור דיסונאט, מצב דיסוציאטיבי אצל ילד או גם בגירושים או גם במקום העבודה.
(11:13) תן לי דוגמה.
(11:14) אתה יכול להגיד לאשתך תודה רבה מרק היה מדהים תודה קוקי תודה קוקי, תודה שוקי ועם החיוך הכי מקסים ומתוק שזה, אבל האצבע רועדת מתחת לשולחן, והגוף אומר אחרת, וכאילו, ואז זה מתפרש גם, יש אנשים שכאילו לא מודעים לזה והולכים לרופא, כי פתאום, לא יודע מה, יש להם גירוי כל פעם ש…
(11:42) והם בכלל לא חושבים שזה קשור 1 לשני, כן?
(11:45) החיבור, כמו שיש חיבור גוף נפש וחיבור זה, אז הגוף בין הגוף למסכה, בין הגוף להוויה של הפנים, על זה מדבר הרבה רודול פלאבן שהוא חוקר תנועה גדול גדול גדול שהוא מדבר על ההקשרים בין 2 השערים.
(12:01) שיש לי את המפתח של הרגליים, כן, פוליטיקאים ואנשי צבא הם כאילו עושים קורס מזורז של הדבר הזה, כן?
(12:09) יודעים שהם צריכים לעמוד ככה, וצריכים להחזיק ידיים ככה, וככה אבל הבעיה היא שלפעמים הם לא מאמינים למה שהם אומרים אז יוצא להם דיבור כזה ואז יש חוסר קולרציה בין השער התחתון שזה הרגליים, לשער העליון שזה יש איזה עניין בפיתול בגוף, איך זה, זה גם כאילו אתה מלמד שחקנים איך לשקר בעצם, איך להיות מישהו אחר, איך להיות שחקן אחר, איך להיכנס לאמת של המסכה ההיא אז דרך זה בעצם אני מלמד את זה לא ככלי טיפולי, אני מלמד את זה ככלי לחיים, תבינו שזה לא רק מה שאתם אומרים, זה איך אתם אומרים את זה, זה כבר גם ברמת הטון נכון אבל זה גם כל ההוויה שלכם שאם אתם אומרים משהו עם פרצוף זועף וגם אם אמרתם עכשיו מחמאה זה לא יתקבל כמחמאה, זה יתקבל כזועף בדיוק, יש את הטון השלם נכון ואם אתה מוצא את הטון השלם אורגני הגעת לאמת ואז אתה לא משקר, אתה לא מזייף, תמיד תמיד תמיד בסנטר אתה תמיד מחובר לקרקע ואתה תמיד רואה את הבן אדם שמולך ואתה לא נמצא באיזושהי ואז אני אחבר את זה כי אם כולם היו עובדים ככה העבודה שלי הייתה הרבה יותר קלה כי אני פוגש את האנשים עם הלקות הזו של בוא אף 1 לא באמת למד את הדבר הזה אתה התמקצעת אבל זה נפלא צריך להכניס את זה למשרד החינוך בעיניי אבל אנשים באים בתוך הקונפליקט עם כל העבר שלהם והחששות שלהם והחרדות, ואז הם לא מבטאים יכול להיות שהם אומרים את הדברים נכון אנחנו צריכים להיות שותפים, אנחנו צריכים להיות חברים, אנחנו צריכים לעבוד ביחד, אבל הפרצוף וההוויה אומרים אחרת לחלוטין, וזו המסכה שהם שמים.
(13:56) לגמרי.
(13:56) אז מה יכול אדם בתוך הקונפליקט?
(14:01) ואני במפגש הזה, והמטרה שלי פה אני רוצה שאנשים יאזינו לפרק הזה ויקבלו כלים, ממש איך אני יכול להשתמש בכוח הזה של מסכה כדי לייצר שיח יותר טוב כדי עם עצמי, עם הצד השני, לצמוח מהדבר הזה?
(14:19) האם אני צריך להגיד שיש לי מסכה?
(14:21) האם אני צריך לבוא עם מסכה פיזית?
(14:23) יכול לעזור?
(14:24) איך אתה היית מנהל את הדבר הזה כדי להביא אנשים למקום שלא משנה מה הם אומרים, שיהיה 1 הם, שיהיו אחיד במסר שהם מוציאים החוצה אני חושב שאם בן אדם יכול לעבור את כל שלבי האנרגיה של כל המסכות הקלאסיות לצורך העניין שהם לא הרבה, 9 במספר לצורך העניין אם אתה עובר מה זה המסכות האלה?
(14:58) תכף אני אראה חלק מהן אבל אם אתה מצליח לעבור בכל מסכה מייצגת למעשה מצב רגשי כזה או אחר, כן?
(15:09) אם אתה מצליח, זה כמו…
(15:13) אם אתה מצליח לעבור את זה, מצליח לעבור דרך הצד השני של המסכה ולהרגיש את הרגש הזה במלואו זה כמו שיש הרבה גברים שלא מסוגלים לבכות ויש הרבה נשים שלא מסוגלות לעצור את הדמעות, כן?
(15:28) באיזושהי נימה הכי מגדרית אבל כאילו יש סוג של אנשים שקל להם לבכות וזה סוג של אנשים שזה מודחק אצלהם והדמעה קשה לה לצאת אבל ברגע שהיא יוצאת, ברגע שהפרץ של דמעות יוצא, ברגע שהוא עובר איזשהו תהליך כזה שמעודד אותו לפורקן רגשי יש אנשים שקשה להם לצחוק גם על הצד השני, יש סדנאות יוגה צחוק כן, כי אנשים שקשה להם לצחוק, במיוחד בתקופתנו אנו, כן?
(15:58) ברגע שאתה עובר דרך צחוק, שמחה, אהבה, כעס, גועל, פחד ברגע שאתה עובר דרך הרגשות האלה בצורה מלאה ואותנטית ועובר אני מתכוון פיזית עם הגוף דרך גם אם זה אומר להגיע למצבי טנטרום כאלה או אחרים ויוצא מזה, מהצד השני בסדר, אז אתה מגלה שאתה, עצמך, האני העצמי שלך, אינו זקוק למסכה הזאת.
(16:37) ואתה מסיר עוד מסכה, ומסיר עוד מסכה, ומסיר עוד מסכה, זה כמו ניתוח להסרת שומה, כן?
(16:44) אתה בעצם מסיר את כל הדברים ששמת על עצמך מתוך התגוננות כתינוק שלא קיבל כשהוא צעק ובכה, כילד שלא הוא בא להגיד לו, לא יודע מה, ורד שהוא אוהב אותה, אבל ורד אוהבת ילד אחר, ואחר כך הורים, וגיל התבגרות, וצבא, ומקימים חיים, ואנחנו חושבים שאנחנו רמבו, ואז אנחנו מגלים שאנחנו לא רמבו, ושיש לנו בעיות עם האישה, שיש לנו בעיות עם הילדים, ואז בעצם אנחנו שמים לב לכל מיני רגע, זה לא אני, אני בעצם רוצה לנסוע על אופניים ובכלל אני אוהב בנים, לא יודע מה, כן?
(17:27) כל 1 בעצם כאילו פתאום מגלים כל מני דברים, בתהליכי גיל כאלה ואחרים.
(17:34) וזה בעצם היה שם כל הזמן, זה יונג אומר.
(17:37) זאת אומרת שההתמודדות היא לא מתוך הלהחזיק יותר את המסכה, אלא פשוט לעבור דרכה.
(17:42) לעבור דרכה, ולהרפות אותה ולשחרר אותה, ואז לגלות שאתה כפי שאתה זה נפלא זה מדהים זה מושלם כן זה באמת מושלם כל 1 כפי שהוא זה שלמות נכון אבל אתה חייב להיות אתה ולהגיע לשם אתה חייב לעבור את השלבים ואת כל המסכות ששמת, אז איך להוריד אותם, וזה לא אומר אם אני מבין נכון זה לא טוב אני מוריד את המסכה זה להתמודד איתה להתמודד איתה או לשאת אותה בגאווה או לרסק אותה כל 1 והזה…
(18:18) או לתת לה את המקום שלה.
(18:19) לתת את המקום שלה.
(18:20) אנשים מודעים למסכות שהם לובשים.
(18:24) הרוב לא, ובגלל זה הרוב מפתחים גם כאבי גב כרוניים, או לא יודע מה, סינוסי, או כל מיני דברים שלומדים לחיות איתם, כל מיני, כאילו, אנשים שמפתחים לאט לאט סלידה ממקומות כאלה, או יש אנשים שלא באים להם בטוב, יש אנשים כאלה לא, אני מכיר את האנשים האלה זה אני לא…
(18:47) או יש אנשים, אותו אני אוהב, כן?
(18:50) והם מחברים את זה לריח, מחברים את זה לנושאי שיחה מחברים את זה לאלף ואחד דברים אני מכיר אותך מאיפה שהוא לא מכיר אותי אחי ואת המסכה אנחנו מכירים כי המסכה היא ארכיטיפ היא תמיד הייתה שם היא תמיד תהיה שמה הצורות משתנות, בAI ושמיI ונענע, אבל אולי בסין זה כאילו קצת יותר קשה לאבחן כי כולם שם כבר עברו חינוך מחדש, כן?
(19:22) כלומר כשאתה מדבר על חברות מסיביות ואתה רואה שאין הרבה דיפרנטים בין הפרטים אז אתה יכול להתחיל לחשוש, ברמה.
(19:39) מה שסין יש פחות מסכות מבמערב ודווקא במסורת שלהם יש הרבה יותר במסורת שלהם יש הרבה יותר הקטגוריות האלה שדיברנו עליהם עד עכשיו זה קטגוריות מערביות לגמרי, זה יונג פיכטה, זה כאילו כל הגדולים אומרים את מה שאני אומר עכשיו, כן?
(20:02) מפלצות השאול, זה השדונים זה אנתרופולוגית מאוד מעניין לחקור זה אנתרופולוגית מאוד מאוד מעניין לחקור מסכה 1 שהיא מחברת בין שתי התרבויות, 2 בעצם, שתי מסכות, שנמצאות גם עד פולינזיה מצאתי אותה, ושוויץ, כאילו את אותן איזה מסכה זו?
(20:29) מסכת הטריקסטר שזה גם יונג מדבר על זה יש לך אותו פה?
(20:33) לא, טריקסטר אין לי פה כאילו, זה ענק טריקסטר זה שד, זה ה.
(20:46) הטריקסטר קיים גם פה וגם פה הוא בעצם השורש היסוד האנדרוגינוס כזה שהוא יכול זה גם וגבר וגם אישה והוא כאילו הכל.
(20:56) מעניין, אתה יודע אני מסתכל היום כשהספר שיוצא עוד רגע אז אני מאוד מתעסק בתוך המפגש הזה והספר מראש רואה מתורגם לאנגלית ולסידנית ואחרי זה לעוד שפות.
(21:06) אוי, מעולה…
(21:07) כי אני מבחינתי אנחנו עכשיו חיים בתקופה של מגדל בבל הפוך, כי אני אומר דבר כזה.
(21:14) הסיפור של מגדל בבל, כן, אבל הפוך, מה?
(21:17) כי אנחנו כבני אדם דיברנו בשפה 1 ואז תפסנו תחת, בנינו מגדל, ואלוהים אמר חבר’ה, לא מתאים הרס את המגדל, מוקדם לכם מדי, אוקיי, התפזרנו, כי קיבלנו, כל 1 קיבל את השפה שלו והתפזרנו בכל העולם והפסקנו לתקשר, התחלנו להילחם 1 בשני כשרק רגע לפני זה עבדנו 1 עם השני, כי הייתה לנו שפה משותפת.
(21:39) נכון.
(21:39) ועכשיו דווקא עם הבינה המלאכותית, אתה יכול לראות סרטונים שלי מדבר בערבית, היידיש שלי מעולה, אמארית שלי מעולה, עכשיו אני לא יודע מילה בשפות האלה, אבל יש בינה מלאכותית, יש אווטאר שלי שמלמד גישור בשפות אחרות.
(21:54) עכשיו אני יכול בעצם את המסרים שאני מעביר עכשיו בכל העולם להעביר, ובעצם הגישור מבחינתי זו השפה שמלכדת, כמו שאתה עושה עם המסכה והגוף הפיזי, אני עושה את זה עם הטון ואנימה וההוויה לייצר איזה שיח מחודש ואז בעצם זה מגדל בבל הפוך כי אנחנו בונים עכשיו את המגדל שוב אבל הפעם לכולם יש שפה שונה אבל פה עם הטכנולוגיה והגוף שלנו ההוויה שזה בכלל לא משנה אגב מה התוכן של מה שאני אומר זה איך אני אומר, זה קצת משנה מה אני אומר כמובן, אבל אז בעיקר זה האיך כדי לייצר את החיבור הרגשי האנושי הזה בינינו לכל תרבות וכל עם אחר, אני אומר דווקא בעיקר בימים האלה, אז זו ההזדמנות, הבינה המלאכותית פתחה פה את השפה, יש פה שפה שמשותפת לכולם, אתה יכול לדבר ביפנית ואני אבין אותך בעברית זה מושלם מהמקום שאני מגיע ממנו, אז אין מילים אז אתה יודע…
(22:48) אז עכשיו זה מתאחד, וזה העולם שלנו עכשיו, בגלל זה סרטון מקודם אני מניחה כמה אני מתרגש, כן ממה שקורה עכשיו, והשיח שקורה והשלום שקורה והאפשרויות שקורות לנו כאן, אבל זה כל כך מצריך מאיתנו קצת לוותר על המסכות הקשות שלנו קצת להתמודד איתן ולשאול בעיניי וזה מה שאני רוצה לעשות בתהליך הזה, אולי גם אתה יכול לעזור לי בזה, זה לשאול לא עכשיו מה היה ולמה גם המסכה כי זה תהליך, וזה התהליך הטיפולי, שכל 1 צריך לעבור עם עצמו בדרך שלו, אבל בעיניי בטח כשאנחנו בתוך קונפליקט השאלה היא לאן אני רוצה להגיע, ואיפה אני רוצה לפתור את זה, ואיזה מסכות אני שם או מסיר למען המטרה, אם זה בגירושין זה למען הילדים שלי והרווחה שלי ושלהם אם זה בעסקים זה לעסק שלי או המקום העבודה שלי או המשפחה שלי, אבל איך אני עכשיו משנה את הפאזה הזאתי והאם ויש לי איזה תקווה כזאת שאני יכול פשוט לשים מסכה והדברים יהיו יותר קלים יכול להיות דבר כזה?
(23:53) אני חושב שאם תסיר את המסכה אז הדברים יהיו יותר קלים.
(23:58) ואני יכול לשים מסכה על מסכה?
(24:00) אתם יודעים, מעכשיו אני אשים מסכה מה שיש כאן.
(24:05) אני אהיה מישהו אחר, אז אני אשים מסכה.
(24:07) אז אני אשתנה.
(24:09) נכון, אתה תשתנה, אבל זה לא יוביל אותך לאיזושהי אמת נצחית, זה יוביל אותך לאמת רגעית כלשהי אתה באיזשהו שלב תרצה להוריד אותה ו…
(24:21) ילד 6 לשכן אתה יודע.
(24:24) אבל זה ייתן לי סיור מוחות, היה שתדוארדבונו אני מאוד משתמש בשישה כובעי חשיבה, את העבודה שלו עכשיו כולנו עושים את הכובע השחור ונראה את הכל רע עכשיו הכל אדום הכל טוב נכון הכל רגשי סליחה, זה התהליך שדיברתי שזה התהליך הטיפולי שאתה בא ואתה אומר אוקיי, עכשיו כולנו משחקים קפיטן לצורך העניין אוקיי, כן?
(24:50) אף ארוך כמו עכבר כזה חד כן, אף ארוך במסכות ככל שהאף גדול יותר זה מעיד על איבר מין קטן יותר, כן?
(25:02) זה השפה, זה כמו שהאדום מייצג, אתה מדבר על הנימה של הקול אז אני מדבר על הפיגמנט של הצבע, כן?
(25:14) או על הטונוס של תווי הפנים, כן?
(25:21) או על היחס בין פעירת העיניים ופעירת הנחיריים של האף, זאת אומרת כמות האוויר שהפרסון הנונגרטיה הזאת אוחזת בתוך הגוף שלה, כן?
(25:34) לעומת החידוד בקצה, הלעפה שזה יסלחו לי אז זה מסכה שכשאתה עונד אותה, אתה מסתכל מהאף, לא?
(25:44) אתה מרים, מרים עוד או ככה.
(25:47) בדיוק.
(25:48) ואז אתה גם מרים את האף שלך כשאתה מסתכל עליי, אתה מבין?
(25:53) זה מחייב אותך להרים את האף, ולהתנהג בצורה שחצנית.
(25:58) אה, נכון, אני מרגיש את זה עכשיו.
(26:00) בדיוק, ואז זה גורם לך לפתוח את בית החזה.
(26:04) אהבה עכשיו היא עולה.
(26:05) כן.
(26:06) אוקיי כן, והוא מאוהב בדיוק, זה הדמות של סירנו דבל ז’ראק, כן, שהוא מאוהב גדול אבל הוא טאבל אהבל לא יוצא לו מילה 1 אתה מבין הוא יכול להיות טרובדור גדול, לנגן על גיטרה, מציע את אהובתו מציע את הכל, אבל כשהיא באה זה אז לא עומד לו, כן?
(26:28) או הוא אומר שהוא ילחם בכל מי שיפגע, ילחם עד מוות בכל מי שיפגע אהובתו ואז כשמישהו בא אז הוא אומר אני, סליחה אני שכחתי על האש, אני צריך לטפל באמא שלי הבנתי, כן אני באמת מרגיש את התחושה הזאת היא לא נעימה לי אני מודה וזה מחייב אותך להיות מאוד מאוד פתוח וזה עושה הרבה כאבים גם נכון כן אוקיי מה זה מסכה קטנה וכבר אני באווירה אחרת מאוד קשוח, אני כבר אומר לכולם זה ממש ממליץ לנסות את זה.
(27:05) זה לצורך העניין אם אתה לוקח מסכה טקסית, כן, מה שנקרא מסכה טרנספורמטיבית שהיא בצבע שחור עם נקודות לבנות שמדברת על החיבור בין האור לחושך והנקודות האדומות מייצגות כאן בעצם את המוות הידוע מראש, את הכיליון והמסכה הזאת היא בעצם בנויה על מסכה ניטרלית כדי שהיא תוכל בעצם לייצג את מה שהיא מייצגת עבור פלח אוכלוסיה רחב ולא לייצר איזשהו קונפליקט בהתבוננות והיא בעצם המסכה הזאת זה איזשהו פרויקט שאני עובד עליו זה נקרא מסכות היפנוזה מהאיים הפלפונזים של יוון, אז היו הרבה מאוד טקסים של היפנוזה, היפנוזה המונים כאלה, כן, עכשיו את כולם צריכים להקריב את ה whatever, כן, כאילו היפנוזה המונים כמו שעושים לנו במדורת השבט שלנו, כן, הכל יהיה בסדר לא היה כלום כי אין כלום כן?
(28:23) אז אני באיזושהי אני חייב לקיים את המסכה אני לקיים את המסכה אני לא יכול לשבור את המסכה אני לא יכול פתאום להגיד שאני חושב משהו אחר.
(28:32) זו מסכה קולקטיבית.
(28:35) כן.
(28:36) כן, בעולם הגישור זה נגרם לו…
(28:38) יש את הקונפליקט הקולקטיבי והקונפליקט האינדיבידואלי.
(28:41) כן.
(28:41) יש תרבויות שככל שהן יותר מסורתיות, אז הקונפליקט הקולקטיבי הוא הרבה יותר מייצג, זו הסיבה שאף 1 לא יוותר על ירושלים.
(28:53) לא יקרה, לדוגמה, אף 1 לא יכול כי זה יהיה מאלוהים.
(28:55) אנחנו כן יכולים לייצר מערכות יחסים או אף 1 לא יוותר על הילד בגירושים לצורך העניין?
(29:02) כי פה זה כבר תלוי חינוך מאיפה הוא מגיע, התפתחות מערבית בחברות מסורתיות אבא מעולם לא היה עם הילד אז זה בכלל לא היה פונקציה זה שאבא מגדל את הילד זה שתי דורות אחורה אבא שלך חיטל אותך?
(29:16) לא נראה.
(29:17) אז אתה הראשון בשרשרת הדורות שלך, תראה את ה…
(29:20) זה גודל האירוע ההיסטורי שאנחנו נמצאים בו, כשאני פוגש את זה בחדר פה.
(29:24) יפה.
(29:24) עולם אחר.
(29:26) אבל ירושלים אף 1 לא יוותר, אבל אם אנחנו נפגוש את המסכה האינדיבידואלית השכנים שלנו, על זה אפשר להתחבר.
(29:34) לדוגמה, כאילו הצד ההופכי, כן?
(29:37) יופי.
(29:38) יצא לך לנסות להפגיש אנשים בתוך קונפליקט ולשים את המסכות האלה עליהם?
(29:42) בטח, כאילו בתלמידים שלי כל הזמן.
(29:47) עוד מעניין לשים את זה על אנשים שהם מכירים בתור confild עכשיו בוא נשים את המסכה ואיך זה ישפיע וכפי שאתה שם לב בניגוד למסכה הקודמת ששמת פה אתה לא יכול לדבר במסכות האלה אתה לא יכול לדבר אם תנסה לדבר לא ישמעו אותך ישמעו זה יהיה לך לא נוח לפתוח את הפה בתוך המסכה הזאת זה מסכה שהעיניים מדברות והגוף זאת אומרת זה מסכה שמחברת אל הגוף ומדייקת את המסר.
(30:13) זו שיטת קישור מעולה יכולה להיות, אני תוהה איך אני מכניס את זה בתוך החדר בלי שאנשים יתכווצו מלשים את זה כן, כי זה כל כך נכון לשים את המסכה שמאפשרת רגע, את ההגנה הזאת לשבת בחדר בלי שהצד השני שם אבל הוא שם, ושיהיה לי איזה הגנה, ואם אני יש לי הגנה שאומרת אני לא חייב לדבר כי אני לא יכול, אני רוצה לדבר אני רוצה להגיד לך את כל מה שיש לי בבטן, פיזית, כי יש לי מסכה שחוסמת, יכול להיות שזה לשחרר משהו.
(30:46) יש כל כך הרבה דברים שקורים בתוך העולמות האלה של שיח ואומנות, ותיאטרון, אני לוקח מזה המון.
(30:54) יש מסכות, מסכה של 2 שיכורים אוקי אוי זה נפלא בחדר גישור שיכור 1 הוא שיכור מבוגר שיכור מבוגר עשיר מאוד, יש לו הכל כן קוראים לו הדוקטור הוא מגיע מהקומדיה דה אל ארטה זה מסכה מ 1470 פחות או יותר עיצבו אותה, זאת אומרת שהדמות הזאת היא ארכיטיפ שקיים בכל חברה אנושית זה לא השתנה, זה די מדהים בעיניי והקונטרה פוגם, זה המשרת שלו כן, שם לב גם הראש שלו הרבה יותר גדול והלחיים שלו שקועות, כן, הוא בכלל אין לו, כבר אין לו לחיים, כן, מרוב הזה, עכשיו שניהם אלכוהוליסטים, כן, גמורים לגמרי, האלכוהול מניד אותם ומניע אותם, כן, הם לגמרי באלמנט של המים, כן?
(31:52) והאלמנט של האגן, כי האף שלהם יחסית קטן, זה אומר שיש להם איבר גדול.
(31:57) כן?
(31:58) זה צבע העור שלהם מעיד על זה שהם היו הרבה מאוד בחוץ, כן?
(32:04) הם ממש מחוברים לשמש גם, האש והזה ואז כשאתה נותן קריטריונים מסוימים לבן אדם ואתה אומר לו כשאתה שם את המסכה הזאת אתה רק צריך להבין שהארכיטיפ שלה משקר תמיד תמיד הוא משקר אנשים מתחברים לזה מיד?
(32:21) מיד!
(32:24) בשניה 1 עכשיו הבן אדם הזה מונע רק מייצר הוא רק רוצה לאכול טוב לשתות טוב ולזה אין טוב זה כל מה שהוא רוצה הבן אדם הזה ויש לו את כל התנאים כדי להשיג את זה ככה יש לו הכל!
(32:36) אוקי?
(32:37) רק לא עומד לו.
(32:39) זה הכל, זו הבעיה שלו.
(32:41) בהצלחה.
(32:42) אנשים עפים על זה.
(32:45) עפים עפים גם לא שחקנים.
(32:48) אדם מהישוב, אתה שם עליו את המסכה, מספר לו מה המסכה הזו, סימפטום הוא אדם אחר, אתה יוצא מעצמך ברגע 1 כן, אדם מן היישוב צריך קצת יותר זמן רגע להיפתח כדי למה…
(33:00) בסדנה שלך, אבל כן זאת אומרת, אתה יכול לקחת בן אדם שמאוד תקוע בעצמו, ומאוד סגור וחושש והוא רק רואה כיוון 1, זה הכנה, אני עשיתי את הסדנה הזאתי הצלחה גדולה עם מדוע?
(33:15) זהו, כי הם כאילו מאוד מחושבים, בוא נגיד את זה ואז כשאתה אומר להם ההפך יוצא איזה יופי זה לפרוש את הבן או בת הזוג שלך בסדנה שכזאת?
(33:33) איך זה פותח שיח אחר?
(33:34) חברים תעשו את זה, אני חושב שלהסכמי שלום בית אני מאוד רוצה לקחת את הדבר הזה של רגע הגעתי ממה שהגעתם עכשיו בוא נעשה איזה תרגיל קטן שבואו תהיה רגע מישהו אחר ומפה בוא נמשיך את השיחה שלנו.
(33:48) אז אפרופו, אני יכול לא מישהו אחר או משהו אחר, אנחנו הולכים בכלל אם נפתחים כבר לתוך העולם ומסירים שכבות הגנה בתוך החלל הסגור, אז יש מסכות שנקראות מסכות טרנספורמטיביות, מסכות שמגיעות מעולמות סוריאליסטיים, ומסכות הרבה הרבה יותר גדולות, הן מכסות את כל הפנים וגם את הצוואר וגם את הכל, אין שום קשר אתה מעלים את האנושיות אתה מעלים את הכל ולובשים אותם עוטים על עצמנו גם סדין גדול זאת אומרת, אתה מעלים בכלל את כל המבנה הארגונומי של הגוף שלך ואתה עכשיו עובד רק על רגש נקי, נקי, נקי, נקי, נקי, נקי זה כמו שיש סדנאות ריבירת’ים כאלה, שאתה חוזר להיות התינוק, אתה חוזר להיוולד מחדש, ונענע וכל מיני החיבור הטרנספורמטיבי פה הוא מטורף בגלל שהפעולות שלך מצטמצמות לכן לא שחור לבן הוא לא מדבר?
(34:58) כי הוא לא מסוגל לדבר כי מבחינה גופנית לקחו לך את כל הדקויות של הידיים והרגליים וההבדל בין המפרקים, הטענה כמו ענן.
(35:08) אבל אם אני לוקח מסקרן אותי, אם אני לוקח עכשיו בן אדם בתוך קונפליקט, בסערה מהצפה נכון ואני שם…
(35:16) שכנעתי אותו לשים את המסכה הזאת ועכשיו הוא מול הצד השני נניח שהצד השני בלי מסכה והוא יש לו את הזכות עכשיו להיות כן לא ופשוט להיות הוא הוא יצליח?
(35:31) השאלה היא מה זה להצליח יכול להיות שהצד השני עכשיו יגיד משהו שמאוד מכעיס אותי, הוא ידבר על העבר ועל העבר יש לי נרטיב.
(35:39) אם אני עובד, עוד פעם אני אדגיש איזה משהו כשאני מסכים לעבוד עם מסכה אז אני בעצם מסכים, זה כמו אני מלמד עכשיו תופסת מאוד מורכבת ילדים שאומרים לא, זה החוקים ולא, אתה לא יכול לעבור את הקו ופה 7 ושם אתה צריך לקפוץ פעמיים אם לא, אז אתה לא בחוקים.
(36:01) אז המסכות, בגלל שהן מייצגות דברים מאוד אבסולוטיים, זה כמו שאני אגיד עכשיו הכל ירוק.
(36:07) אבל הכל ירוק, לא גוונים של ירוק, ובוחרים את הגוון וזה הירוק.
(36:12) כן?
(36:12) אתה לא יכול להכניס עכשיו כחול לחדר, זה לא נכנס.
(36:15) בגלל זה המסכות האלה הן מסכות, כאילו, הן קשות, כן?
(36:20) הן קשות כי הארכיטיפ הוא קשה כי ההתנהגות היא קשה.
(36:25) כי בן אדם שקשה לו להשתחרר מהתנהגות מסוימת או כשמדברים איתו על העבר זה מציף אותו והוא אומר אני נאטם פה עזוב אותי מסכה, לא מסכה, אל דברו איתי על העבר אם הוא מסכים לטובת התרגיל זה כבר רוב הזמן המסכה הזאת היא רק מדברת בלשון עבר היא לא יודעת לדבר אחרת היא לא יודעת לדבר אחרת היא רק ramenysing כן, על מה היה איזה יופי, אך ורק אז אתה לא יכול בכלל להתעלם אם אתה מחליט להשתתף במשחק מה שנקרא, אתה תמיד יכול להגיד פוס משחק או אני לא משחק את המשחק אז אני יכול לשים את המסכות על השולחן עכשיו תבחרו איך אתם מדברים, לפני שאתם מדברים תבחרו את המסכה בדיוק האם זה מסכת עבר, בדיוק, או עתיד עכשיו אתם תבחרו, אבל אם אתם באים עם המסכה אתם מתמידים עם המסכה נכון התחלת בעתיד, רוצה לדבר על העבר?
(37:20) אין בעיה בוא ניקח את המסכה אפילו לפעמים אני מביא טקסטים קלאסיים שנכתבו טקסטים או טקסטים גרגוריאנים של המסכות הקדושות של פעם טקסטים כמו ההיפנוזה כמו שלא היה כלום לא היה כלום אתה לא יודע מה אתה אומר, כן, אני יכול לתרגם לך מה זה אומר, זה, או שאני מביא טקסטים של הקומדיה דל ארטה שנכתבו ב1400, כן, וזה המילים שהם אמרו במשך 200 שנה אימפרוביזציות וזה, אבל זה הטקסט המקורי.
(37:51) ואז אתה אומר, אני לא רוצה לדבר, אני לא רוצה לדבר איתה.
(37:54) או אתה תגיד לה, או אני לא רוצה לדבר איתה.
(37:57) או אני צריך לשים את המסכה הזאת בשביל שהמסכה הזאת תגיד אז אני אומר עוד יותר.
(38:00) לא צריך לחשוב מה להגיד תקרא את זה, תגיד את זה.
(38:03) את המילים האלה שפלביו אומר לקטרינה כשהוא מגלה שהיא בוגדת עם פתטיטה.
(38:11) כן, תגיד את המילים האלה וזה הרבה פעמים משחרר אצל אנשים, לא שחקנים, מה שנקרא בני אדם, אצלם המון.
(38:22) המון המון המון המון המון המון.
(38:24) אני רואה את זה.
(38:24) אני ראיתי את זה גם בפרויקט שעשה מורי ורבי פרופסור אריה זקס בבית סוהר, בבית הכלא שיטה עם אסירי עולם הוא עובד איתם על מחזה קלאסי הו, היא, הא כאלה וזה אבל מדברים שם על הרגת אותי בן בליעל הנה לך ועכשיו עליי לדון את עצמי וזה מאוד מתכתב להם ממה שהם עשו.
(38:54) כן, אבל פתאום אתה נותן להם מילים שהם בחיים לא הרגו את המילים האלה ואת המשמעות העמוקה, כי הם אמרו זין על החיים ופתאום אומרים, הו חצי גורל אכזר לאיך…
(39:10) ומתחברים לזה, וזה מייצר איזושהי טרנספורמציה של חמלה בסופו של דבר.
(39:14) זה כאב.
(39:15) זו המטרה, אני חושב, של העבודה בכלל עם המסכות.
(39:18) זה כאב.
(39:19) ברגע שאתה מצליח לייצר מכאב לחמלה, ומצליח להכיל את זה, לדעתי אתה עובר הלאה, לא יודע לאן, אבל אתה עובר.
(39:32) אם אתה עובר בכלא ואחרי רצח אתה לא עובר לשום מקום.
(39:34) בסדר, אבל הנפש אתה מצליח כן צריך להשלים הבנת את המצב שלך כן קיצונית זה נכון גם אתה יודע אם הרמתי את הכל על הבת שלי ואני אוכל את עצמי על זה ואני צריך להמשיך לא יודע מה לעשות, כן?
(39:58) אז אני צריך לעבור עם עצמי איזושהי חוויה מתקנת קודם כל ביני לבין עצמי, לפני שאני בא אליה, על המסקנה ואיך אתה מחבר את זה למסכה?
(40:08) את החוויה מתקנת הזו?
(40:09) כי המסכה, לי באופן אישי המסכות מאוד עוזרות עד היום, כן?
(40:13) אני כאילו יכול לשחות בים עם מסכת שנורקל לצורך העניין.
(40:21) ולראות את הדגים ולראות עולם אחר מתחת וכאילו פשוט אתה יודע לשים מסכה שנותנת לי לראות משהו אחר.
(40:28) אני יכול לשים רגע שניה 1 מסכה סתם להוציא מהמזוודה איזה מסכה ורגע לשנות את זה ורגע מסכת איגרוף, כן?
(40:41) כאילו אני שם זה גם מסכות של לקרב לפני שאני יוצא לקרב לפני שאני הולך לעבודה לפני שאני פוגש את האישה לפני שאני שם מסכה אתה במודעות כן, אז גם אם אתה שם את המסכה מסכת הליגיונר, אותה זה אתה במודע לזה שאתה שם אותה ואתה מודע למשקל שלה גם כן, ואם אתה מודע למשקל של המסכה שאתה שם אז אתה גם תוריד אותה רגע ואתה תיתן לעצמך אוויר.
(41:10) זאת אומרת שאם אני יכול ככה בטקס הבוקר שלי להגיד מה הולך לקרות לי היום אני יכול להגיד לעצמי אני היום שם את המסכה הזו, ועכשיו בגלל שאני שמתי אותה, אני שמתי וירטואלית, ואז היום אני שם את המסכה של האבא המסור, של בן הזוג האוהב, של הרומנטיקן, של זה שדואג לעצמו, היום אני דואג לעצמי.
(41:34) היום אני דואג לרווחה שלי, לפנאי שלי, היום אני שם את המסכה הזו ואני מגדיר לעצמי את הכללים של המסכה.
(41:41) אז קודם כל אני שם אותה, ואני גם יכול להסיר אותה.
(41:45) נכון.
(41:45) ואז עכשיו בעולם הקונפליקטים יש שיטה הכי טובה לניהול משא ומתן נקראת מידה כנגד מידה.
(41:53) אוקי שאומר דבר כזה בסכסוכים ארוכי טווח אני כל הזמן שומר איתך על איזון ואני אומר ככה אתה עושה מעשה טוב אני מאזן במעשה טוב אפילו 2 אתה עושה מעשה רע אני אתן לך מעשה רע באותו שווי ככה אני מחנך אותך במרכאות, אבל לא במרכאות, אני מראה לך שתעשה איתי טוב לך טוב, תעשה רע יהיה לך רע.
(42:17) החוכמה אבל היא שאני מגדיר מראש לצד השני שזו הטכניקה.
(42:22) אני לא מצפה שהוא יבין, כי ייקח לו זמן.
(42:25) אני אומר לו אני מעכשיו שמעתי את נדב ואלדת מדברים בפודקאסט, אני לקחתי את עצמי עכשיו לדבר במידה כדי גדידה.
(42:34) רוברט בתואר השני, אני כבר שכחתי את השם שלו.
(42:39) אקסל רוד אני חושב.
(42:41) ומה שאתה בדק את זה, מה הכי עובד מערכות יחסים ארוכות טווח וקונפליקטים ארוכית טווח?
(42:48) זה הביץ תוצאות הכי טובות, אבל צריך להגדיר על זה מראש.
(42:51) אז אם אני קם בבוקר ואומר לכל הסביבה שלי שלום שתדעו, אשתי אהובה.
(42:56) היום אני במסכה הרומנטית.
(42:57) זה הראש.
(42:59) אז תיהני מזה.
(43:00) את יכולה לבחור לשים גם כן את המסכה שאת רוצה, את יכולה שלא.
(43:05) אם אני אומר לי גרושתי, או אשתי שאני הולך להתגרש ממנה, היום אני שם את המסכה של החבר הכי טוב שלך.
(43:13) עכשיו תשים את זה מה שאת רוצה, אבל אני היום החבר הכי טוב שלך ללא תנאי.
(43:17) אני הכול בשנייה, שיהיה לך טוב.
(43:20) ואז לי רואה איך זה מגיב.
(43:21) עכשיו אני יכול בכל שלב להסיר את המסכה הזו, אבל אני אומר שאני מסיר אותה עכשיו, כי עשית כך וכך.
(43:29) כן.
(43:29) אבל אז יש לי בעצם שליטה לדמות, ואם אני אומר לצד השני מה הדמות שאני לובש, אז אני יכול לצרף אותו לתוך המשחק.
(43:36) אז זה כמו…
(43:36) זו שליטה בכעסים, זו שליטה ב…
(43:39) כן, זו שליטה ברגשות בסופו של נכון, כי זה כלי מדהים, אתה שמת עליי פה את המסכה, אני הרגשתי אחרת.
(43:44) לגמרי.
(43:45) לא אמרנו כלום.
(43:47) יש לפעמים פטנטים וזה, כל הזמן אני מחפש את זה הספר החדש שלי, זה הטכניקות האלה, ויש אינסוף.
(43:54) כל מיני טכניקות קטנות שאנחנו משתמשים בהן בחיים, וברגע 1 הכול משתנה.
(44:00) נכון.
(44:00) ואנחנו באנו באהבה יחד והכל משתנה מיינדסט זה בחירה והיא בחרות למה אתה אומר בחירה והיא בחרות?
(44:07) מה זה ההיבחרות?
(44:08) אמרה לי את זה אישה מדהימה בשם רותי שלו זה פתאום קפץ לי זאת אומרת, אני חייב גם לבחור וגם לראות שבוחרים בי יפה זאת אומרת, זה לא עוזר, זה לא חד צדדי, זה חייב להיות במודעות ובהקשבה ובהסכמה, זה המשחק שמשחקים עכשיו אני שם עכשיו את המסכה הזאת כמו שאתה אומר, כן?
(44:29) זו בחירה והיא בחרות.
(44:30) השאיפה היא כמובן שנהיה מודעים לזה שלכל 1 מאיתנו יש ארגז מסכות נכון.
(44:36) ולכולם, כי אם לי יש אז גם לו יש, ויכול להיות ששלו יותר משוכלל משלי עם ניואנסים ועניינים והוא בנה את המסכות שלו, וזה העברה בין דוד וכל מיני כאלה מסכות שיכול להיות שגם כן, יש מסכות שמעלות עובש שאנחנו לא יודעים בכלל שאפשר להוריד אותם כאילו וואו אתה מסתכל על מה רע ובאמת אבא שלך ואתה אומר זה אותו דבר נגמרה המלחמה יכול להיות, אני יודע שקשה ורע וזה זה, אבל נגמרה המלחמה, נכון?
(45:04) אז למה אתה לא רואה את זה?
(45:06) זאת אומרת, יש מסכות שהן כבר כל כך builtin נכון ברגע שאתה מייצר כמו שאתה אומר, הסכמה, זאת אומרת, הסכמה על החוקים שאני עם מסכה עכשיו ואת יכולה לשים מסכה הסכמה על החוקים שמה המסכה הזאת בכלל מייצגת?
(45:25) אבל אני לא חייב פה הסכמה, אני יכול, אני אגיד לך מה היא מייצגת לי כן עכשיו אני עושה לך את זה בצורה מאוד ברורה עכשיו אתה יודע מה החוקים שלי, אתה עכשיו יכול להצטרף את היכולת שלו, אבל זה המשחק שאני משחק, ואני משחק מולך, עכשיו זה בכל מערכת יחסים יכול להיות, אבל זו שאלה, אני שואל כי אין לי מושג, נגיד והבן אדם השני אומר, הבנתי את המשחק שלך, לא מעניין אותי המשחק שלך, אני בסדר, אני אני בתוך האנרגיה של 2, אם 1 משנה בקצת את ההתנהלות שלו הוא מאלץ את הצד השני לפעול אחרת לא יעזור שום דבר, אין ברירה אם אנחנו נעשה לעשות מאור ונסיים זה לא רציונלי אבל אם עכשיו אני אקום ואני עכשיו אחרי ריב סוער אם הם ילדיי שאנחנו נפרדים ואני לא רוצה להתגרש אני לא רוצה להתגרש, אבל עכשיו אני אבוא ואגיד לה תקשיבי, אני אמרתי לך כל הזמן, אני אוהב אותך, אני רוצה להישאר איתך, אבל ואם להתגרש אז אני אילחם בך.
(46:24) ועכשיו אני אשים מסכה ואומרת את יודעת מה?
(46:28) אני מנסה להיות חבר שלך גם אם את התגרשת ממני.
(46:31) ואז אני רואה עכשיו זו מסכה, אומר לך זו מסכה, לא מתחייב לה אני בודק אז א.
(46:37) אני יכול לשים, יכולים להוריד, ואז אני יכול להרגיש אם יותר נעים לי בבטן, אני יכול להרגיש איך אני מסביב, מה הפידבק שאני מקבל ואני מאפשר לעצמי עם המסכה.
(46:46) לגמרי.
(46:47) כי וזה משהו שאני מאוד רוצה לתת לאנשים, אתה יודע, לפעמים אני מרגיש בתוך התהליך הזה זה מאוד מתסכל אותי, כי יש דברים שאני יודע.
(46:55) עכשיו אני מנסה לא לדעת הרבה, כי אני רוצה לתת לאנשים להגיע לבד, אבל אני יודע שאם עכשיו אתה תגיד אם אתה תגיד עכשיו לים ילדיך, או את תגידי לאב של ידייך, אם תגידי לו אני גידלתי את הילדים, אתה לא היית שם, זה הכול עלי, או אתה תגיד לה את לא עבדת, אני עשיתי הכול פירקתם בןאדם.
(47:15) ועכשיו טוב לא יצא מזה.
(47:16) וזה לא משנה נכון לא נכון, זה לא הנרטיב שאתם רוצים, הנרטיב הזה הרבה יותר קשה לבנות מגדל, כי צריך קודם כל להעלים את הנרטיב הזה ועל זה לבנות.
(47:26) אבל אם יהיה לי את הכלי הזה, אם לתת לאנשים, ואת הכלי הזה אני לא יכול, אני כמגשר, כמטפל, אני לא יכול לשים אותו בכוח, אני רוצה שאנשים ישימו אותו על עצמם ואני לא רוצה להגיד להם את התשובות זה התסכול כי לפעמים אני יכול להגיד חבר’ה זה ויכוח מיותר, אתם עכשיו רבים פה על שום דבר זה נורא יפה עם המסכות לראות שהאמת יוצאת לאור, זאת אומרת אי אפשר לשקר עם מסכה זה 1 הדברים שמאוד ראשונים מגלים ברגע שמתחילים לעבוד עם מסכה, שאתה לא יכול לזייף.
(47:56) איזה יופי.
(47:57) אתה לא יכול לזייף את הרגש, לא יכול לזייף את המילים, לא יכול לזייף את הstate of mind, וגם לאט לאט הגוף מתקיים לתוך הדבר.
(48:05) אתה ממש מאתגר אותי פה לראות איך אני משלב את זה בתוך התהליך הזה זה פשוט תהליך של ריפוי אפילו אם יש מישהו שאומר משהו שהוא דפנטיבי לגבי מבחינתו הוא אומר אני בן אדם שככה וככה וככה ותמיד זה ככה וככה וככה אתה אומר אוקיי, מגניב קח את המסכה הזאת ותגיד את זה דרך המסכה הזאת זה פתאום יוצא לא נכון אני אומר אוקי קח את מה שאמרת ותגיד את זה עם המסכה הזאת ואז פתאום יוצא מצחיק נורא כולם נורא צוחקים מזה, אה, ממש ואז הוא אומר, אה, מה?
(48:41) ועכשיו תיקח את זה עם המסכה הזאת והוא עובר דרך קשת הרגשות עם המשפט שהוא עצמו בא איתו עד שהוא עצמו מתחיל להבין את המורכבות, גם את הכאילו קרעי תרנגולת שהטיעונים שלו עמדו עליו, וברגע שהוא עצמו מסכים לקבל את זה, אז המסכה מה שנקרא עשתה את שלה.
(49:03) כן, היא כאילו כבר נופלת לא תצליח.
(49:05) יפה, אני חושב שזה המקום של להביא את הבן אדם, בטח בתוך קונפליקט, ממה אתה אומר?
(49:10) כי אנשים ממש מנהלים דיון שלם על מה אני אגיד לו ואיך אני אגיד לו ואיך אני אגיד לו ומה כזה…
(49:15) שהטרון שלהם אצלי בראש, ואז אני אומר לו והוא…
(49:19) אני חושב כי הייתה לי תוכנית בראש איך הוא יקבל, אבל הוא מקבל את זה אחרת.
(49:23) ומה שחשוב זה לא מה אמרתי, זה איך אני אגיד את זה, איך הוא יקבל.
(49:27) אני רואה את תמיד אנשים עסוקים ב…
(49:31) אנשים כל הזמן עסוקים ב…
(49:33) שיש להם איזה קונפליקט ומספרים לחבר מה היה, אז מתחיל ככה, אל תשאל מה הוא עשה לי כך וכך.
(49:40) ואז דיברתי איתו, והוא אמר לי לא, ואני אמרתי לו.
(49:43) מה אני אמרתי לו?
(49:46) עכשיו, מה לא משנה מה אתה אמרת לו?
(49:48) ולמה הוא אמר?
(49:49) מה הוא אמר?
(49:50) הרי אתה מספר למישהו אחר, הוא בצד שלך, הוא ברגע 1 מבין מה אתה, אבל אתה בכלל לא הקשבת למה הצד השני.
(49:56) לא שמת את עצמך בנעליו ופספסת, ופה שיח חירשים אני יכול להגיד לך המון זוגות מתגרשים בגלל זה, כי זה עוד צורת ביטוי עקומה של וואטסאפ שמביא לגירושין שיחות טלפון, הביאו לי גירושין, כי אנשים לא מדברים ולא עם את העוואות פנים, והתקשורת היא בפנים, היא בשפת הגוף לגמרי, לגמרי.
(50:18) יש בובר אומר על זה, כן, לגמרי, זה נכון בכל הכיוונים, זה נכון מכל הכיוונים.
(50:24) אני כאילו תמיד אומר בדיאלוג שאם A רוצה להבין את B, וB רוצה להבין את A, אז A צריך להסתכל על מה שהם מדברים מנקודת המבט של B, וB חייב להסתכל על מה שהם מדברים מנקודת המבט של A כדי שיבינו את נקודות המבט שלהם, יחזרו להיות A וB ויכלו אחרת זה פשוט לא אתה תבין אותי, אתה תבין אותי לא לא, אני הבנתי אותך בוא אתה תבין אותי, וזה כאילו נהיה…
(50:51) וזה בלתי אפשרי, וזה הקושי, אבל אני אומר, טופ לי זה האסימון, ואני אומר אם זה משהו, ואז אני מכין אותך כי יש לך משהו לכינור, כי אתה יש לך ילדה שאתה צריך להביא, יש לך עוד רבע שעה אז אני מכין אותך למה חשוב לך להגיד לסיכום הפרק הזה.
(51:08) אני חושב שכל הסיפור פה, שאנחנו מדברים בעצם על תקשורת בין בני אדם, זה נובע מאובדן המדורה.
(51:17) שהיינו נפגשים בערב, בני האדם מהמהפכה עד המהפכה התעשייתית, שייקחנו כקומונה, חיינו כקבוצה, חיינו כשבת, והיינו נפגשים במדורה בערב.
(51:29) הייתה את המדורה של הגברים, המדורה של הנשים, והייתה זליגות.
(51:33) ואז אם היה ריב בין בני זוג, היה שם את הדודה, תירגע, תסתכלי מה הוא עושה פה.
(51:41) מישהו שבא ונותן לנו ואנחנו יצור קהילתי חייבים את זה.
(51:45) נכון.
(51:46) אנחנו התפרקנו, אנחנו אינדיבידואלים, קידשנו את האינדיבידואל, אבל הביולוגיה שלנו לא קיבלה את הכלים להתמודד בתקשורת עם האינדיבידואל.
(51:55) אין ספק.
(51:55) זה בדיוק המקום של המגשר, זה המקום של איש הדת, איש הרוח, איש טיפול, אנשי נוירוזה, כדורי אלוהים ישמור, שזה המקום הבעייתי, אני חושב שאנחנו צריכים לחזור, לראות את הכדורים, מבחינתי בני האדם הם מושלמים, אנחנו פשוט צריכים למצוא מחדש את הדבק, מבחינתי זה השליחות שלי להכניס את הדבק הזה בצורה של הגישור וההידברות, השפה הזו שלא משנה מה אתה מדבר אלא איך אתה מדבר, ואיך אתה עושה את זה, ואיך אתה מייצר הבנה, ואני ממש מרגיש שהמסכה זה ממש ביטוי מאוד מאוד מקל שאני מרגיש שיש לי פה איזה פיצוח אבל אני מאוד מעניין אותו בהקשר של מה שאתה אומר אז נשתמש בביטוי אחר, בכובע השני שלי אז אני בעצם מביים ומפיק פסטיבלים של ליצנים וקרקסים ומוזיקה ותיאטרון ו…
(52:50) שכל המטרה היא כדי לייצר מדורות שבט שכאלה, כדי לייצר התלכדויות קהילתיות שוברות מחסומי וואטסאפים, טלוויזיות ועניינים שמחייבות את הקהל להיות מעורה בתוך הסיטואציה שמחייבות גם את הקהל ואת הפרפורמרים בעצמם לייצר חוויה 1.
(53:14) יפה.
(53:14) כן, ולא חוויה שלא מבוססת על מסכות לצורך העניין, כן?
(53:20) ועברנו אותה ביחד וצמחנו מתוכה.
(53:23) בדיוק.
(53:24) אני חושב שאם צריך איזו מילת סיכום לדבר הזה של המסכות, אני מאמין שהמסכה עצמה מאפשרת חלל התמודדות כמו חדר טראומה לכל בן אדם.
(53:43) כי האזור היחיד שפתוח זה העיניים.
(53:46) ואם אנחנו יודעים שהעיניים זה ריש לנפש והעיניים לא משקרות וכן הלאה וכן הלאה זה ואת העיניים אני יכול להחליט מתי אני סוגר, כן?
(53:56) במיוחד אם אנחנו פה בעניינים של הסכת וזה, יכול להחליט מתי אני סוגר את העיניים וכשאני מחליט לפתוח אותם אז אני גם יכול להחליט מה אני רואה, כן?
(54:06) וכן הלאה וכן הלאה ואז מהי המציאות כפי שהיא ואנחנו כבר נכנסים לבודהיזם ולעניינים אבל המסכה עצמה היא מעבר לחזות שלה כלפי חוץ היא מאפשרת לאדם, לא לומר עכשיו לפרפורמר, לכל אדם שאוטה אותה להרפות להרפות ממש לתוך מצב תוך רחמי למקום שהוא מאוד בטוח והוא מאוד מאפשר לי לחוות ולהגיב מבלי להרים גבה או גבות או כל מיני ג’סטות פרצופיאדות כאלה ואחרות כדי שיחשבו שאני חושב ככה אלא פשוט להרגיש, פשוט לתת לדבר עצמו, לאנרגיה הבסיסית עצמה של התקשורת בין האנשים להיות ללא אמצעים.
(54:56) יפה.
(54:56) אמר לי המורה שלי יקום קפו שאנחנו שכל פעולה היא מחלק לשתיים, כיווץ ושחרור, ואנחנו בעולם שאנחנו מאוד עסוקים בכיווץ, נכון שוכחים את השחרור, אז בתיאטרון הפיזי זה פוש ופול שזה מאוד מחובר ליינג וליאנג וזה, זה פוש ופול ואנחנו מאוד עסוקים כל הזמן או בפושינג או בפולינג מאוד קשה לנו להרפות בדיוק וזאת תנוחה בפני עצמה, המנח הנעים והרגוע הוא המנח הנכון זה המרכז, זה האמת, זה הקרקוע ולכולם יש את זה לכולם יש את זה לפעמים צריך עזרה להתכוונן לשם טוב אני יודעת פרק מרתק ידעתי שיהיה כזה יש לי עוד אני יכול לקחת אותו עוד הרבה מקומות אנחנו עוד נעשה את זה אני בטוח שתוכל שעוד דברים עוד יקרו.
(55:40) אז תודה רבה שבאת, תודה על הידע והעשייה והנתינה וכל מה שאתה עושה, אני יודע שאתה עושה עוד הרבה דברים, אני מציע לעקוב אחרי ילדד, הוא עושה הרבה דברים טובים, והוא עוד יעשה עוד הרבה מאוד דברים טובים.
(55:51) אני לא מפרסם כי אתה תגיד, אבל אתה, אבל מה שאמרת זה מהמם העזרה שלך לאנשים, ואני כמובן אבקש מהצופים לדרג, להגיב, לשתף, לעשות דירוג, כל מה שאפשר לעשות כדי לעזור לנו להגיע לאנשים שנמצאים בתוך קונפליקט, או שמחפשים את הדרך לצאת מהמקום התקוע ורוצים לצמוח מתוך המשבר, וננסה לנהל שיח טוב יותר, לייצר באמת מדורת שבט טובה יותר אז תעבירו להם את הפרק הזה, ותודה רבה שהאזנתם תודה רבה להתראות בפרק הבא