הרצון לקחת אחריות – ומדוע הוא מסוכן

כאשר ילדים רואים את ההורים שלהם במשבר, מתעורר לעיתים רצון עמוק לעזור. הם רואים את הכאב, את הקושי, את העצב, ולעיתים גם את חוסר התפקוד, ומרגישים צורך “להיות גדולים”, לקחת אחריות, לעזור להורים להחזיק את המצב.

לכאורה, מדובר בדבר חיובי – רגישות, אכפתיות, בגרות. אך בפועל, כאשר ילד לוקח על עצמו תפקיד שאינו שלו, הוא עלול להעמיס על עצמו עומס רגשי כבד מדי. הוא עלול להפוך להיות “המבוגר האחראי”, בעוד שהוא עצמו זקוק להחזקה, לתמיכה וליציבות.

התפקיד של הילדים אינו לתקן את ההורים. התפקיד שלהם הוא להישאר ילדים, גם אם הם כבר מתבגרים. ההורים, יחד עם אנשי מקצוע וסביבה תומכת, הם אלה שצריכים לבנות את המציאות מחדש. כאשר ילד מוותר על המקום שלו ולוקח תפקיד שאינו שלו, הוא עלול לפגוע בעצמו וגם להקשות על ההורים.

סערת רגשות – והלגיטימיות שלה

גירושין במשפחה יוצרים סערת רגשות. אין רגש אחד “נכון” ואין דרך אחת “נכונה” להרגיש. אפשר להיות עצובים, כועסים, מבולבלים, פגועים, ואפילו – לפעמים – להרגיש הקלה או שמחה. כל הרגשות הללו לגיטימיים.

הקושי מתחיל כאשר מנסים להדחיק רגשות או לשפוט אותם. כאשר ילד אומר לעצמו “אסור לי לכעוס” או “אני לא אמור להרגיש ככה”, הוא מוסיף שכבה נוספת של לחץ על המצב הקיים. במקום לאפשר לרגש לעבור, הוא נתקע.

הדרך הבריאה יותר היא להכיר ברגש, לתת לו מקום, ולא לפחד ממנו. רגשות הם תהליך. הם עולים, מגיעים לשיא, ואז נרגעים. כאשר מאפשרים להם להתקיים, הם אינם נתקעים.

לא לבחור צד – גם כאשר זה קשה

אחד האתגרים המרכזיים עבור ילדים ובני נוער הוא הלחץ לבחור צד. לפעמים הלחץ הזה אינו נאמר במפורש, אלא מורגש דרך שיחות, רמיזות או אווירה. לפעמים הוא כן נאמר, כאשר אחד ההורים משתף מידע או מבקש תמיכה.

בחירה בצד אחד עלולה ליצור קרע עמוק עם ההורה השני, ולעיתים גם עם חלקים פנימיים של הילד עצמו. חשוב לזכור: שני ההורים הם חלק מהזהות של הילד. הבחירה בצד אחד אינה רק בחירה בין אנשים, אלא גם פיצול פנימי.

העמדה הבריאה היא לא לבחור. לומר לעצמכם – וגם להורים אם צריך – שאתם אוהבים את שניהם, ושאינכם רוצים להיות חלק מהמאבק. זו אינה עמדה קלה, אך היא עמדה שמגינה עליכם בטווח הארוך.

המשפחה אינה מתפרקת – היא משנה צורה

אחת התפיסות הקשות ביותר בגירושין היא התחושה שהמשפחה מתפרקת. אך אפשר להסתכל על זה אחרת: המשפחה אינה נעלמת, אלא משנה צורה.

ההורים אולי אינם בני זוג יותר, אך הם נשארים הורים. הקשרים משתנים, המבנה משתנה, אך עדיין קיימת מערכת משפחתית. ההבנה הזו יכולה להקל על תחושת האובדן, ולאפשר לראות גם את ההמשכיות.

המשמעות היא שהחיים לא נגמרים כאן. הם משתנים. ולעיתים, כאשר השינוי מנוהל נכון, הוא יכול להוביל למציאות טובה יותר, יציבה יותר ובריאה יותר.

הצורך לדבר – ולא להישאר לבד

אחת הטעויות הנפוצות היא להישאר עם הדברים בפנים. מתוך רצון לא להכביד, לא להדאיג, או פשוט מתוך קושי לדבר, ילדים ובני נוער רבים שומרים את הרגשות לעצמם.

(0:00) אני זוכר את הרגע שהודיעו לי שההורים שלי מתגרשים כאילו זה היה אתמול.

(0:05) הייתי בכינרת, עבדתי שם בימייה ואז אמא שלי התקשרה אליי ואמרה לי שהיא ואבא מתגרשים.

(0:14) זה לא היה מפתיע.

(0:16) אני לא הופתעתי, אבל אני זוכר שממש נעמדתי רגע הייתי בן 17 והייתי בשוק.

(0:26) ככה קפאתי רגע.

(0:28) ואני זוכר שבשעות הראשונות הלכתי עם תחושה זה באשמתי.

(0:35) אני אחראי לזה.

(0:38) עכשיו, והיו סיבות, לא הייתי ילד קל.

(0:42) הייתי ילד די בעייתי.

(0:48) לי זמן להבין שזה לא אשמתי.

(0:53) אבל המחשבה הזו של ילד שפתאום מרגיש שהוא צריך לקחת אשמה, לקחת אחריות.

(1:02) חשבתי, אוקיי, עכשיו יהיה לי תפקיד יותר, אני צריך לעזור, אני צריך לקחת חלק, הרגשתי ככה פתאום יותר גדול כזה עם אחריות, ואף 1 לא ביקש את זה ממני.

(1:13) אימא שלי לא אמרה לי שום דבר, אבא שלי לא ביקש ממני שום דבר, לא שמו אותי באמצע, לא…

(1:21) התנהלו נפלא, ממש.

(1:24) אבל כמה שידעו כמובן, תמיד אפשר לשפר, אבל זה באמת לא היה שום דבר שאני יכול לבוא אליהם בטענה.

(1:36) אבל עדיין זה היה מאוד מאוד קשה להיות ילד בן 17 שככה כל המבנה המשפחתי שלו מתערער.

(1:47) בפרק הזה אני רוצה לדבר אליכם כמגשר שמלווה הורים בהליכי גירושין ששמים פה את טובת הילדים במרכז ממש.

(1:59) ואנחנו פה כל הפרקים בפודקאסט הזה, אנחנו ממש מדברים על איך להשיג את טובת הילד.

(2:07) אבל פתאום הבנתי משהו, הבנתי שעוד לא דיברתי אליכם.

(2:11) הבנתי שעוד לא דיברתי לילד עצמו.

(2:14) עכשיו הפודקאסט הזה מן הסתם לא יגיע לילדים בני 5.

(2:19) אבל אם אתם מתבגרים, וההורים שלכם מתגרשים, אז הפרק הזה הוא פרק חשוב עבורכם.

(2:25) כי בפרק הזה אני הולך לתת לכם כמה טיפים, כלים, נקודות למחשבה, שהמטרה היא שאתם גם תשימו את הטובה שלכם בפרונט מקדימה.

(2:44) כי בסופו של דבר, אתם הדבר הכי חשוב להורים.

(2:49) אבל ההורים שלכם עכשיו נמצאים במשבר.

(2:53) עכשיו אתם מגלים שגם ההורה הכי חזק לאבא שלי יש סולם, יגיע גבוה עד השמיים.

(3:00) אמא שלי היא אמא לביאה, היא אמא נפלאה.

(3:03) אבל פתאום אנחנו מגלים שהם רק בני אדם.

(3:06) הם רק אנשים שנמצאים כרגע במשבר מאוד גדול.

(3:10) תחשבו על זה שאיך שאתם היו מדמיינים את העולם, ככה הוא הולך להראות, אתם עכשיו ממש בונים את מציאות החיים שלכם, והצעדים שאתם תעשו בעתיד הם על בסיס תפיסת העולם הזו.

(3:25) ואז תחשבו שפתאום הכל משתנה.

(3:28) כל תפיסת עולם, ולא בעוד שנה, בעוד 30 שנה, כשאתם כבר 140, זה מה שקורה עכשיו להורים.

(3:35) כל העולם שלהם עכשיו משתנה.

(3:37) כל ההגדרה העצמית של מי אני ומה אני, זה משתנה.

(3:42) וזה משבר מאוד גדול שמקשה לכל מי שנכנס אליו, ממש זה המשבר הכי גדול שיש, בין הכי גדולים שיש.

(3:52) ואת זה הם צריכים לעשות אבל כשאתם שם.

(3:55) וזה עוד יותר קשה, כי הרי הם בשבילכם והם רוצים לדאוג לכם.

(3:59) הם רוצים, אל תתבלבלו, הם רוצים להיות ההורים הכי טובים ההורים שלכם.

(4:06) אבל עכשיו הם במינימום תפקוד.

(4:09) ופה יש איזה קושי.

(4:11) כי מצד 1, אם אתם כבר בוגרים ואחראיים, אתם עלולים לרצות לקחת חלק לעזור להם, כי אתם רואים את אבא ואת אימא שקשה להם.

(4:22) אבל זה לא התפקיד שלכם.

(4:25) ולהיפך.

(4:26) ככל שאתם תיקחו על עצמכם יותר, אתם בעצם יכולים להקשות גם עליהם.

(4:33) כי זה אולי איזשהי תרופה קלה לרגע 1, הם צריכים לבנות את עצמם עכשיו.

(4:39) התפקיד שלהם, התפקיד שלנו גם, אנשי המקצוע, זה לעזור להם לבנות את מציאות החיים שלהם מחדש.

(4:47) ואתם, אתם לא צריכים לקחת חלק בתהליך הזה.

(4:52) עכשיו, זה לא נכון לגמרי, ברור שיש לכם שם חלק.

(4:56) אבל צריך לשמור פה על הגבולות שלכם.

(4:59) צריך לוודא שכל ההתנהלות שלכם ושלהם היא כזו שבאמת תהיה לטובתכם.

(5:07) כי אתם ילדים, אתם הדבר הכי חשוב אז בפרק הזה אני רוצה לתת לכם כמה נקודות שכאלה.

(5:18) ואני מציע לכם ככה לכתוב אותן לשנן אותן ולשים אותם קרוב קרוב ללוח הלב.

(5:26) כדי שתמיד תדעו, גם ברגעים קשים, שזה יעבור.

(5:31) המשבר יעבור.

(5:32) השאלה היא רק איפה תהיו כשהוא יעבור וכמה תצמחו ממנו.

(5:38) זה הסיפור.

(5:40) אז בואו נתחיל.

(5:42) דבר ראשון, זו לא אשמתכם.

(5:46) זו לא אשמתכם.

(5:48) זה שההורים מתגרשים זה לא אשמתכם.

(5:52) נכון, חיים מורכבים והיו צעקות והיו כעסים, אבל תראו נקודת המפגש של ההורים, בטח בשלבים שהזוגיות כבר מסתיימת, היא בכל מה שקשור לילדים.

(6:04) אז אתם לא הרגשתם הרבה מתח וגם בשיחות שקשורות אליכם, אבל זה לא בגללכם, זה בגלל שיש הרבה מתח בין ההורים, והוא יוצא בכל ממשק, והממשק הוא סביב הילדים.

(6:17) אז אתם רק התירוץ, אני אגיד במרכאות למתחים, לשיח המתוח ביניהם, אם לא היה אתכם, היה משהו אחר.

(6:25) אז זה לא אשמתכם.

(6:27) אז אתם לא צריכים להרגיש שזו אשמתכם, אתם לא צריכים לפעול כאילו זו אשמתכם, לא צריכים להצטער על מי שאתם ומה שאתם.

(6:36) אתם נפלאים ומושלמים.

(6:39) איך אני יודע את זה?

(6:41) כי תמיד בחדר הזה, הדבר הראשון שכל ההורים אומרים לי, לא משנה למה הם התגרשו, זה שחשוב להם שהילדים שלהם יהיה טוב.

(6:48) זה הדבר הראשון תמיד.

(6:50) אז אתם נפלאים, ועכשיו כל מה שאתם יכולים לעשות זה להיות שם עבורם, ולאלו להקשות, אבל בטח ובטח לא לקחת על עצמכם את האשמה.

(7:05) אתם לא אשמים.

(7:10) דבר 2 שחשוב לי להגיד לכם, זה שמותר לכם להרגיש הכל.

(7:16) גירושין במשפחה, תהליך הבנייה מחדש, הפירוק והבנייה של משפחה הוא תהליך מאוד מאוד מורכב וסוהר.

(7:26) ויש בו רגעים של אושר, אתם תראו את ההורים שלכם, בעיקר חייב פרידה, כשמתחילים קצת להזיז את הדברים, אחרי שהרבה זמן האנרגיה הייתה תקועה, אתם תראו שהם יתחילו להיות להם יותר טוב.

(7:38) אני כמובן מדבר לרוב, תמיד יש מקרה קיצון, נדבר עליהם תוך כדי.

(7:44) ואז פתאום יש איזה משהו מוזר, כי פתאום אני רואה את ההורה שלי מחייך, אולי הוא יוצא לדייטים, אולי מכיר אנשים, אולי אפילו מדבר איתי על חוויות שלא ידעתי.

(7:53) אבא שלי הולך למסיבות, מה פתאום.

(7:55) אמא שלי הולכת לחוגים ולא נשארת בבית, מה קרה?

(7:59) הרבה שינויים הולכים לקרות.

(8:01) מהצד השני, יהיו גם הרבה רגעים של עצב.

(8:05) זה מאוד שכיח לראות את ההורה במיטה.

(8:09) עצוב, דיכאון, אין להם כוח לזוז.

(8:11) יש להם יום קשה.

(8:12) הם לקחו יום מחלה ונשארו בבית סתם לצפות בטלוויזיה.

(8:18) ויש איזה טווח בין השמחה לעצב, לכעס, לעלבון.

(8:25) המון המון המון רגשות ואתם שם.

(8:28) ואי אפשר לא להרגיש שמישהו בחדר, שההורה שלכם סובל או מרגיש רגשות קיצוניים שכאלה גם אתם תרגישו את זה.

(8:38) אז חשוב שגם אתם תדעו שמותר לכם להרגיש הכול.

(8:41) כל הרגשות שלכם לגיטימיים.

(8:44) מותר לכעוס, מותר לשנוא, מותר לדמיין דברים קשים, בא לי להרביץ למישהו.

(8:49) אוקיי, זה נורמטיבי.

(8:52) כל עוד אנחנו כמובן לא עושים, פועלים, ולא פוגעים בעצמנו ובאחרים, כל המחשבות שלכם נורמטיביות וטובות.

(9:00) זה הגוף.

(9:01) הגוף והנפש שמתרגלים עכשיו לשינוי צריכים להסביר לעצמם את זה.

(9:07) אז מה שקורה זה שאנחנו צריכים לייצר הרי געש רגשות, שמתוכם לאט לאט הדברים ירדו וישקעו והדברים בסוף יסתדרו.

(9:19) ובינתיים אל תדחקו את הרגשות שלכם, אל תעלימו אותם.

(9:25) תרגישו, תנו לעצמכם להרגיש 1 הדברים החשובים שילדים שההורים שלהם מתגרשים צריכים גם לדעת, זה לא לבחור צד.

(9:38) אתם לא חלק מהמאבק.

(9:41) עכשיו אם ההורים טועים, ולפעמים ההורים טועים ומספרים לכם ומנסים לערב אתכם, אתם לא צריכים לבחור צד.

(9:51) זו אמא שלכם, וזו אבא שלכם, וזה תמיד יהיה ככה, זה לנצח.

(9:56) ואם עכשיו אתם תקחו צד, זה יגרום לאיזשהו קרע שהוא מובן, אבל הוא קרע בכל זאת, ואתם לא רוצים להיכנס בין ההורים.

(10:09) גם אם לרגע 1 חשבתם שאתם מעבירים פה איזה מסר, או שמע אבא אתה צריך ככה או אמא תראי את צריכה ככה יכול להיות שההורים חשבו שזה דבר נכון, זה לא דבר נכון.

(10:21) לא משנה אם אתם בני 15, 18 או 30 אתם לא צריכים לקחת צד שההורים שלכם מתגרשים.

(10:31) פשוט ככה, אתם לא צריכים לקחת צד.

(10:33) אם לקחתם צד זה יכול להשפיע על שארית החיים שלכם, לפגוע בקשר, הורי, שביניכם, ולייצר המון המון נזק.

(10:45) אז אל תבחרו צד, גם אין לכם שום צורך בזה, ואם אתם מרגישים שיש מישהו שדוחף אתכם לבחור צד, זה זמן לפנות לגורמי טיפול למורה, ליועצת, לפסיכולוג, מישהו קרוב, אולי זה בן משפחה או בת משפחה, אנשי שלום, מישהו שאוהב אתכם ומכיר, לא לוחמניים, להגיד תקשיבו קשה לי פה, הם שמים אותי באמצע תעשו הכל ותיעזרו פה במבוגרים באנשי מקצוע כדי שלא תצטרכו לבחור צד.

(11:18) אתם בכלל לא אמורים להתקרב לאזור הזה של לבחור צד בין ההורים שלכם.

(11:23) זה לא אמור להיות משהו על השולחן, ואם זה משהו שקורה, תכף נטפל בזה כמה שיותר מהר.

(11:31) זה בסדר לא לדעת איך להרגיש.

(11:33) שתדעו, זו סערה.

(11:35) זה שההורים שלכם מתגרשים ואתם שמחים זה שכיח.

(11:39) זה שההורים שלכם עצובים גם שכיח.

(11:42) זה שרגע 1 אתם שמחים ורגע 1 אתם עצובים גם שכיח.

(11:46) זה ממש בסדר.

(11:49) המערבולת הזאת של הרגשות, המנהד הזה, עולה, יורד, הוא מאוד לגיטימי ומאוד שכיח ומאוד הגיוני.

(11:56) הנפש עוברת את הטלטלה וזה ממש בסדר.

(12:00) אז מותר לדעת, מותר לא לדעת אם טוב לי או רע לי, בסוף זה יעבור.

(12:07) אני מבטיח.

(12:08) בסוף זה עובר.

(12:09) רק צריך להתנהל נכון כדי שזה יעבור כמה שיותר מהר.

(12:14) אתם יודעים במערבולת איך יוצאים ממערבולת בים אי אפשר להיאבק בה.

(12:19) מי שהיה בגלים, הייתי לפני כמה ימים אתמול.

(12:25) אני כל יום הולך לים, ואתמול הלכתי לים, היה ים סוער.

(12:28) ואני נכנס, זה המדיטציה שלי, אני ככה נכנס לתוך המים, שוחה עם השנורקל והמשקפת, אני והדגים, אני שוחה לשובר הגלים ויש לי שם איזה טקס כזה שאני עושה כל יום.

(12:43) ואתמול היו גלים מאוד חזקים, והגלים האלה דחפו אותי לתוך הים.

(12:48) והכל מערבולת והכל חול סוער.

(12:50) הרגשתי שאני מתחיל לנשום מאוד מהר.

(12:53) עכשיו, כשנושמים עם שנורקד זה עם הפה, אז זה לא נכנס חמצן מרגיע.

(12:58) וכש וכשנושמים בהיפר ונטילציה, זה מכניס לחץ.

(13:02) ופתאום הרגשתי שאני בצומת, שאם אני עכשיו לא מרגיע את עצמי, אני אתחיל לנשום יותר מהר, אני אלחץ, וזו כבר סכנת תביעה.

(13:12) לכן הייתי צריך להרגיע.

(13:16) אוקיי, יש פה איזה מערבולת, אני זורם איתה.

(13:20) וככה הרגעתי, נשמתי יותר לאט, עליתי למים, הצטרתי נשימה, צפתי קצת, ואז יצאתי מהמערבולת.

(13:29) ככה הגעתי לחוף.

(13:31) אותו דבר זה כשיש לנו משבר רגשי.

(13:34) במשבר רגשי אנחנו מוצפים, ואנחנו מרגישים בתוך מערבולת.

(13:40) החוכמה היא, לא לתת למערבולת לקחת אותנו למטה, לשחרר, לא להיאבק איתה.

(13:48) פשוט לזרום עם מערבולת, לתכנן לאן אנחנו רוצים להגיע.

(13:52) שימו את החזון העתידי הזה, מה חשוב לכם, ואז אתם תגיעו לשם.

(13:56) לדעת שזה יעבור.

(13:58) אז ככה זה עכשיו.

(13:59) לא חייבים לדעת איך להרגיש.

(14:01) מותר לנו להיות בתוך הסערה.

(14:03) זה יעבור.

(14:05) ואין מה להיאבק בזה.

(14:06) זו פשוט תקופה שתעבור.

(14:08) היא פשוט תקופה מאוד סוערת אני רוצה להציע לכם עכשיו הנקודה הבאה זווית ראייה.

(14:16) הרבה פעמים אנשים מתקשרים אליי ואומרים אנחנו רוצים לפרק את החבילה.

(14:21) ובעיני זה משפט מאוד קשה, כי אנחנו לא מפרקים, אני לא מפרק משפחות.

(14:25) אנחנו בונים אותה מחדש.

(14:27) אנחנו משנים את הצורה של המשפחה, ככה שתתאים למציאות העדכנית של ההורים.

(14:33) לא למי שהם היו לפני 20 שנה, אלא למי שהם עכשיו.

(14:37) למי שאתם עכשיו.

(14:38) וזה מה שאנחנו עושים פה בגישור.

(14:41) בונים את המשפחה מחדש.

(14:43) ואני רוצה להציע את הראייה הזאת.

(14:46) אל תחשבו שהמשפחה מתפרקת, המשפחה שלכם משנה צורה.

(14:50) ואם תפעלו בחוכמה ובעדינות וברוך, המון חמלה לעצמכם וגם להורים, אתם תוכלו לקבל חלק מאוד מיטיב עם השינוי הזה, ולעזור להורים לייצר לכם מציאות חיים הרבה הרבה יותר טובה.

(15:07) כגירושין, כי משבר, זו הזדמנות לצמיחה כשמנהלים את זה נכון.

(15:13) ואם לכם תהיה את הגישה הזו, ואתם תקרינו את זה גם להורים, אז קודם כל זה יעזור גם להם, וזה בעיקר יעזור לכם לעבור את התקופה הזאת הכי בטוב.

(15:23) אתם עדיין יכולים לאהוב את 2 ההורים שלכם, אני רוצה להגיד את המובן מאליו אבל צריך להגיד אותו.

(15:28) זה שההורים מתגרשים גם אם 1 מהם היה 1 עזב את השני, ואתם רואים מורה שמאוד קשה לו, עדיין שניהם ההורים שלכם.

(15:39) אז אתם גם צריכים לתפוס צד, אמרנו וגם יכולים להמשיך לאהוב את שניהם.

(15:45) מותר לכם, לא משנה מה, לא משנה מה יש ביניהם אתם חצי אבא וחצי אמא.

(15:53) ואתם מושלמים.

(15:54) לפעמים היום צריכים להסתכל עליכם וללמוד ממכם איך הגנטיקה שלהם כן מצליחה לעבוד ביחד.

(16:01) אבל אתם לא צריכים לבחור ביניהם.

(16:03) ממש ככה.

(16:04) מותר לכם לאהוב גם את אמא וגם את אבא.

(16:07) ואם צריך אתם יכולים גם להגיד את זה.

(16:09) אמא, אני מבין שקשה לך.

(16:12) אבא אני מבין שקשה לך, אבל בצד השני זאת אמא שלי, זה אבא שלי אני לא רוצה להיות ביניכם, אוהב את שניכם.

(16:19) תגידו את זה, הם יבינו את זה.

(16:21) ואם אתם צריכים פה גם עזרה, תעזרו באנשי טיפול.

(16:27) אל תשמעו את הכל בפנים, צריך לדבר.

(16:30) מתח, סטרס, התחושות האלה ההצפה הזו שאתם מרגישים זה סטרס ברמה מאוד גבוהה.

(16:36) אז איך אנחנו מורידים סטרס?

(16:38) יש 5 דברים שאנחנו יכולים לעשות כדי להוריד את הסטרס, ועכשיו הוא ברמה הכי גבוהה שלו.

(16:45) דבר 1 זה נשימות.

(16:47) קחו אוויר פנימה, תספרו עד 6.

(16:51) תחזיקו 4 שניות בפנים, ותוציאו בספירה של 8.

(16:57) הנשיפה מאוד מורידה את הלחץ.

(17:00) תעשו את זה ארבעחמש פעמים ותראו הקלה.

(17:03) הדבר השני זה לאכול טוב, צריך לאכול אוכל בריא, לתת לגוף אנרגיה, בטח בתקופה הזאת של משבר.

(17:10) הדבר השלישי זה לישון טוב, חשוב שגם תשנו.

(17:13) עכשיו בני נוער, עושים הרבה לילות לבנים, אני יודע, זה בעצם גם בלי שלדות, אני מכיר את זה היטב.

(17:19) בתקופה הזאת של משבר במשפחה אבל, חשוב שלכם יהיה כוח, שיהיה לכם אנרגיה.

(17:25) ושאלה חשובה בשביל זה.

(17:28) הדבר הבא זה לעשות פעילות גופנית, לא להגזים, אבל טוב לעשות פעילות גופנית, לא להיות רק מול המסך.

(17:34) לצאת, ללכת, לרוץ, לשחות, ללכת עם חברים, לעשות פעילות פעילות גופנית משחררת את ההורמונים, האנורפינים, דופמין, כל מיני דברים מאוד מאוד טובים שעוזרים לנפש שלנו.

(17:48) והדבר הבא, זה לדבר את זה.

(17:52) ללכת לטיפול, שבו עם חברים, יש חברים טובים, יש חברות טובות שיודעים להקיף אתכם, ולהגיע אתכם, ולהיות אתכם, ולא מחפשים את הפיקנטריה.

(18:04) יש כאלה שבאים לשאול למה ההורים מתגרשים?

(18:07) לא מעניין, אל דברו איתם.

(18:08) זה לא עניינו של אף 1, למה, ממש לא.

(18:11) אבל אתם צריכים כן להקיף את עצמכם באנשים שפשוט רואים שקשה לכם, ואתם יכולים לדבר איתם, אנשי סוד, כמה שתדברו חופשי, תגידו מה שאתם רוצים.

(18:21) הכל, הכל, הכל תגידו.

(18:23) רק תוודאו שאנשים שסביבכם הם באמת כאלה שבאים רק לטובתכם.

(18:28) אז חברים, אנשי טיפול, אנשים טובים, תדברו איתם.

(18:33) יש לכם אחים גדולים, תדברו איתם.

(18:39) תזכרו שההורים שלכם, נשארים עם ההורים שלכם.

(18:41) גם אם הם נפרדים, גם אם הם כבר לא בני זוג, הם עדיין ההורים שלכם.

(18:46) וזה יהיה לנצח.

(18:48) תמיד אבא ואימא היו שם, באירועים שלכם, בשמחות, בימי ההולדת, בחתונה, בצבא, כשתחזרו הביתה, מהלימודים, הם תמיד יהיו שם.

(18:58) והתקופה הזאת שעכשיו גם אם היא מאוד סוערת, היא תחלוף.

(19:03) אז אל תצטערו על מה שלא אמרתם, לא תצטערו על מה שלא עשיתם.

(19:10) תדעו ששניהם יישארו ההורים שלכם, גם אם בינהם יש קושי, זה יעבור.

(19:17) המצב הזה לא חייב להגדיר אתכם.

(19:20) מה זה אומר?

(19:21) יש תחושה במשבר שעכשיו כל העולם שלי מתרסק.

(19:25) עכשיו נכון, הוא מתרסק, אבל הוא ייבנה מחדש ואתם תצמחו ממנו, יהיה לכם יותר טוב, אתם תרגישו יותר חזקים, כי ממשברים אפשר לצמוח.

(19:34) ממש ככה, צומחים מתוך משברים.

(19:37) לא צומחים מהקל, כשהכל קל, הכל קל.

(19:40) דווקא מאיפה שיש קושי אפשר לצמוח בצום חיים.

(19:45) אתם תראו את זה בחיים שלכם.

(19:46) כשתסתכלו אחורה, אתם תסתכלו בגאווה על כל האתגרים שעברתם, על כל הקשיים שעברתם.

(19:54) אתם תגידו איך צמחתם.

(19:55) אז לא תרצו לחזור לתוך התקופה הקשה הזאת בטח, אבל אתם תגידו וואו, כמה צמחתי.

(20:01) אז זו תקופה שכזו והקושי לא חייב להגדיר אתכם.

(20:06) כי לא משנה איך אתם מתמודדים, לא משנה מה אתם מרגישים, תדעו, עכשיו אתם בונים את העתיד שלכם, והנקודה הזאת, עכשיו, הרגע הזה, לא חייב להגדיר אתכם.

(20:17) יש עוד הרבה 2 קדימה, אתם תראו, ויהיו 2 טובות.

(20:22) יש לכם מקום לומר, וחשוב שיהיה לכם את המקום הזה, לומר מה אתם צריכים.

(20:27) אם אתם לא בטוחים שאתם צריכים את זה, ובטח אם אתם יודעים מה אתם צריכים, תגידו חשוב להורים שלכם שיהיה לכם את מה שאתם צריכים.

(20:36) אם אתם צריכים טיפול, אם אתם צריכים עזרה, אם אתם צריכים שקט אפילו, מותר לכם.

(20:41) מותר לכם, וחשוב שגם אתם תהיו מחוברים לעצמכם, תרגישו מה אתם צריכים, תבטאו את זה, ותנו להורים שלכם את ההזדמנות לתת לכם את מה שאתם צריכים.

(20:53) יכול להיות שעכשיו הם לא כל כך רואים, כי הם מאוד מוצפים גם כן, זה קורה, אבל זה לא אומר שהם לא רוצים לתת לכם את מה שאתם צריכים הם פשוט צריכים אולי שתהיו יותר ברורים במקום הזה חשוב פה שגם אתם כשההורים שלכם מתגרשים חשוב שתשימו לעצמכם גבולות מולם.

(21:18) גבול 1 מאוד ברור זה לא לדבר שרה, לא להגיד דברים רעים על ההורה השני מולכם.

(21:25) אם אתם נקלעים לסיטואציה שבה הורה מתחיל לשתף אתכם מה קרה, איך היה, ולהגיד דברים לא טובים על ההורה השני תעצרו את זה, שימו שם גבול.

(21:35) חשוב שממש תשימו גבול, כי יכול להיות שההורה הוא קצת מוצף, הוא מאוד מוצף, והוא לא מבין שהוא עושה משהו שלא צריך לעשות, אז חשוב שאתם תשמרו על עצמכם ותשימו גבול.

(21:47) שימו גבול ותגידו זה לא.

(21:51) לא לא, לא, אמא, אתה לא יכולה לדבר ככה על אבא.

(21:54) לא לא אבא, אתה לא יכול לדבר ככה על אמא.

(21:57) זה אמא שלי, זה אבא שלי.

(21:58) שימו את הגבולות, ואם אתם צריכים גבולות של זמן, של זמני השהות, זה בהתנהלות שלכם, החוגים, בבית ספר ללימודים, יש לכם לחץ של מבחנים, שימו את הגבולות.

(22:11) תגידו חבר’ה אני עם כל הכבוד לכם, אני חייב לשמור על עצמי.

(22:17) אז שימו את הגבולות, זה סופר לגיטימי וההורים שלכם רק יעריכו אתכם יותר על זה, ואפילו זה יחזק וישמח אותם, כי הם ידעו שאתם בסדר, שאתם שומרים על עצמכם.

(22:32) תזכרו שאתם צומחים מתוך משברים.

(22:34) אמרתי את זה מקודם, אבל רשמתי את עצמי פה את זה גם כנקודה, כי צומחים מתוך משברים.

(22:40) תגידו את זה.

(22:42) הזמן עובר, לא תאמינו גם כמה מהר הוא עובר.

(22:45) מיום ליום זה עובד לאט, אבל מסתכלים אחורה אומרים או, חלפה כבר שנה, זה ככה הולך ונהיה יותר ויותר מהר ויותר ויותר משמעותי אז הזמן יעשה את שלו?

(22:56) ואתם תתחזקו ותתחשלו אתם יודעים מה שלא הורג מחשל?

(23:00) אז אם ההורים שלכם מתגרשים זה חתיכת משבר, ואתם תתחשלו המון מזה אתם תהיו אנשים יותר חזקים וטובים, כמובן זה גם כפוף לזה שההורים יתנהלו כמו שצריך וגם אתם תשמרו על עצמכם, ולאורך הזמן זה יקרה.

(23:14) אתם תהיו בסדר.

(23:16) צריך לצמוח מתוך המשבר ולראות את זה ככה כמעט רע.

(23:23) נכון שאתם חלק מהסיפור, אבל אתם לא הבעיה, וזה דבר שחשוב להגיד.

(23:30) ההורים מדברים עכשיו וכל ההחלטות שלהם הם סביבכם.

(23:34) על זמני השהות, ההתנהלות הכלכלית, איך החיים ייראו.

(23:38) זה ברור ששניהם רוצים להיות אתכם.

(23:41) רוצים לתת לכם ביטחון ויציבות וזמן, וזה ברור שהם מדברים עליכם.

(23:47) אבל, זה למענכם, הם פועלים למענכם, הם לא רואים אתכם כחלק מהבעיה.

(23:53) אתם המטרה, אתם למה הם עושים את מה שהם עושים, אתם למה הם רוצים שיהיה לכם טוב.

(23:59) אתם להם תקווה, אתם נותנים להם אור, אתם יודעים המון ההורים שיושבים פה בחדר, והם כל כך אוהבים את הילדים שלהם, ומדברים על הילדים שלהם, ואיזה מודל והרגישות והחוכמה, הילדים האלה הם ממש מודל.

(24:15) אז תדעו שאתם לא הבעיה, אתם אפילו חלק מהפתרון.

(24:20) אתם הסיבה שיש להורים שלכם להמשיך ולהתקדם בתקופה כל כך סוערת.

(24:27) אז זה הפרק, שאני חושב שאני יכול לסכם אותו.

(24:34) לומר שבאמת תקופה מטלטלת.

(24:38) תקופה מאוד מטלטלת לכם, להורים, לאחים שלכם.

(24:42) אז שמרו על עצמכם, אל תעמיסו על עצמכם את מה שלא שלכם.

(24:48) ואם מה ששלכם, תתמודדו לא לבד.

(24:51) זה הזמן לקחת עזרה וחברים ותמיכה.

(24:54) יש המון אנשים שיכולים לעזור לכם ושתדעו אחרי שתעברו את התקופה הזאת, אתם תקבלו המון יכולות והמון ביטחון, וכמה שיהיה לכם יותר כלים זה יקרה יותר מהר ויותר קל.

(25:07) אז קחו עזרה, תגידו, תציפו, אתם רואים המורה, אתם רואים היועצת, אתם רואים ההורים כמובן.

(25:14) אל תישארו לבד.

(25:15) אתם לא צריכים להיות לבד.

(25:17) כי בסופו של דבר המשבר הזה יעבור, המשפחה שלכם תשגשג ותשמח ויהיה בסדר.

(25:24) פשוט תקופה קשה היא תעבור.

(25:28) אז תודה שהאזנתם, ואם אתם, אם התחברתם, אם אתם מבינים את הערך, את הצורך של בני נוער לקבל את המידע הזה, אז אני אבקש שתעבירו להם, שתשתפו להם.

(25:41) יש לכם חבר שההורים שלו מתגרשים, תעבירו לו את המידע הזה.

(25:45) אם הילדים שלכם, אם אתם מתגרשים והילדים שלכם נמצאים בצומת, אתם יכולים לתת להם גם כן את הפרק הזה להאזנה.

(25:52) כמובן הורים, תאזינו, תראו אני חושב שגם אתם תתחברו פה למסרים ולגישה ולדרך שגם תוכלו להבין גם כן מה עובר עליהם, ושיהיה המון המון המון בהצלחה ולהתראות בפרק הבא