(0:00) כשאנשים מסתכלים ברשתות על גירושין, הם הרבה פעמים, הם לרוב רואים המון דברים שליליים, קשים, עצות לוחמניות, אנשים שמתפרנסים ממלחמה וריא ועורכי דין וכל מיני דברים מאוד קשים שמאוד מייצרים פחד ושנאה וחשש.

(0:21) אבל יש גם קולות אחרים.

(0:23) יש קולות שכשקוראים אותם פתאום עולה איזה חיוך קטן, ואיזה שביל של תקווה נכנס ככה לתוך המערכת ואומרים, היי, אפשר, אפשר לעשות, אפשר שיהיה טוב.

(0:38) וכל כזה שאני עוקב אחריו כבר הרבה מאוד זמן ואני שמח לארח אותה כאן, זאת מורן שפיצר, שהיא יוצרת הפודקאסט שלך אני והיא גם בעלת חממה לגידול קול, שזה מהמם, ומפתחת שיטת הקול אפשרי בק’ כמובן.

(0:56) שלום רן, איזה כיף…

(0:58) שלום נדב, איזה כיף!

(1:00) כיף לי, ואני כבר אומר אין לי ספק כבר מהאנרגיה והדינמיקה שהולך להיות לנו פה פרק נפלא, שאני מאחל שכל מי שיאזין או תאזין יקבל המון המון כוח להמשך הדרך ושאפשר ושאפשר ואפשר בטוב ואפשר שיהיו חיים הכי טובים שיש.

(1:25) אז בוא נתחיל ככה איתך, איך הגעת להתעסק בכלל במקום הזה של לעזור לאנשים לצאת מהמשבר ולהוציא את הקול שלהם?

(1:34) איך הגעת לזה?

(1:37) בגללי.

(1:43) כל הנושא של העיסוק שלי בקול.

(1:45) אני עבדתי המון 2, הייתי אשת רדיו, עבדתי בקול ישראל ברשות השידור, הייתי עיתונאית.

(1:52) הסיפור עוד מתחיל אחורה, אבל בגדול הבנתי את זה ברגע שרשות השידור נסגרה ואני לא המשכתי לתאגיד, ושם נהיה כזה, נסגר לי הכל.

(2:06) הכל בק’ והכל בכ’ בהמון מובנים.

(2:12) ומבחינתי הייתה חוויה של, כאילו פתאום לא ידעתי מי אני.

(2:18) גם היה לי קול וגם הייתה לי נוכחות וגם היה לי מקום וגם הייתה לי זהות, כן?

(2:23) אני מורן שפיצר, כתבת קול ישראל.

(2:28) וביום, זה באמת קרה ביום, הייתה סגירה מאוד ככה חדה, ולי ירד מסך שלא ידעתי איפה, מה אני עושה עכשיו.

(2:42) ממש 2 היית שם.

(2:45) הייתי שם יותר מ10 2, אני חושבת, איזה 11 שנה.

(2:50) ויום 1 פתאום אין.

(2:52) וזה כל ההגדרה המקצועית והקריירה, זה חתיכת דבר שפתאום אין אותה.

(2:57) זאת הייתה לי זהות.

(2:59) מבחינתי.

(3:00) לא הייתי מורן שפיצר, מה הייתי…

(3:03) גם הילדים שלי כבר היו מחכים אותי, היה, מורן שפיצר קול ישראל.

(3:06) כאילו, היה לי עוד שם משפחה.

(3:11) והשם, הדבר הזה נתן לי בעצם את הלגיטימציה להשמיע את הקול שלי, להיות נוכחת, להתנהל אפילו.

(3:23) בזכות זה הגעתי לכל המקומות, את יודעת, כי עיתונאי אתה נכנס למקומות שלכאורה, סגורים לאנשים שהם לא עיתונאים, לצורך העניין.

(3:39) וכשזה נגמר, אז הייתי צריכה מחדש להבין מי אני, מה אני ואם בכלל יש לי זכות ולגיטימציה להשמיע את הקול שלי.

(3:51) את תדעי כך.

(3:53) אתה יודע מה, אם בכלל יש לך זכות לבטא את עצמך?

(3:55) או לא יודעת אם יש לי זכות יש לי, אבל כאילו, מי אני שאני אדבר?

(4:02) כאילו, למה שיקשיבו לי?

(4:03) מה יש לי בכלל?

(4:05) כאילו, אין מאחורי גוף תקשורת שאני נותן לי את הלגיטימציה לדבר הזה, אז מי אני?

(4:12) ואם אנחנו הולכים עוד קצת יותר אחורה, אז אני קיבוצניקית.

(4:16) ובתור קיבוצניקית, כאילו, חלק מהחוויה שלי הייתה שאם אני באה באיזו שמחה פשוטה לגבי מי שאני, יש סיכוי גדול שאני אחטוף על זה וגם חטפתי על זה פעם או פעמיים, כי התפיסה הייתה ששירתה בעצם את התפיסה המהותית של המקום הוא שכולנו אותו דבר.

(4:38) ושאנחנו צריכים להתנהג באופן שהוא דומה או אחיד, ולהראות אותו דבר ולחשוב אותו דבר ולרצות דבר וכאילו כמו כולם, זה הדגל שהולך בראש המחנה ומה יגידו, זה האימה.

(4:56) את רואה שמעית במשבר קיומי.

(5:00) ממש.

(5:01) אני?

(5:01) יחסית שגם.

(5:02) לגמרי, זו סיטואציה שאין לך את הזהות שלך, כל מי את הולך לאיבוד עכשיו, וזה לא קרה, לא הייתה הכנה וזה קורה רק בבת 1.

(5:11) זה משבר?

(5:12) זה היה משבר מטורף, גם תחשוב שהיה שם המון עלבון והרבה כעס והמון פחד.

(5:18) המון חלקים נכנסו לתוך הדבר הזה.

(5:23) ולאט לאט התחלתי ככה לעשות איזה איסוף מחדש של כל החלקים וחיבור שלהם וניסיון להבין מה אני עושה עכשיו ומצאתי את הקול שלי בפודקאסט.

(5:37) כאילו, פשוט הקמתי לעצמי פודקאסט.

(5:39) זה היה תהליך מבחינתי ארוך, כי זה מאוד מאוד שונה לשדר כשיש מאחוריך גוף תקשורת ופתאום לבוא ולהגיד, אני לבד, אני בזכות עצמי ואני אני.

(5:53) זה גם היה אקט מאד מפחיד מבחינתי, הקלטתי 6 פרקים ראשונים ופחדתי לעלות אותם במשך חצי שנה או 7 חודשים ויותר.

(6:03) זו הייתה דרך.

(6:05) אבל אחרי שסללתי אותה וראיתי איזה מתנות אני מקבלת ממנה ומה רכשתי פה, אז בעצם לקחתי את הידע שיש לי ואת הקריירה הקודמת שהייתה לי ברדיו ותקשורת.

(6:20) את מה שאני מבינה היום ואת המשמעות של להיות בנוכחות, לזהות איזושהי ליבת קול פועמת שיש ולאפשר לה לצאת החוצה ולגדול יחד איתה ובזכותה גם להגדיל אחרים.

(6:34) כי בעיניי, אנחנו כיוצרי פודקאסט, יש לנו פה שתי שורות רווח לפחות.

(6:43) 1, אנחנו מאוד מתעצמים מעצם היותנו ואני בטוחה שאתה יכול להעיד על זה שהפודקאסט הגדיל אותך בעשרות מונים כאדם וכאיש מקצוע.

(6:53) נכון.

(6:54) ואנחנו מעניקים ממתנות האיכות התמונה בנו לעולם.

(7:01) ואנחנו מזינים ומוזנים.

(7:04) וזו תנועה מאוד רחבה שהאדוות שלה הולכות וגדלות.

(7:08) וברגע שזיהיתי את האיכות הזאת ורכשתי אותה, אז אני מעניקה אותה הלאה, לעולם.

(7:19) ואז אני אומרת, זה פשוט הפך להיות מסלול החיים שלי, זה היה לדרך המקצועית שלי.

(7:28) זאת אומרת, ממש רואה המקום מתוך הנתינה, מתוך המקום של המתנות שאת הבאת, עכשיו את יכולה…

(7:36) אני מנסה להבין אם זו גם מהות השיטה שלך, הקול הפנימי הזה של להוציא אותו בתוך המתנות האלה כי אני מתחבר לזה שמרוב שאתה נותן, אתה מקבל.

(7:49) הנתינה היא קבלה אדירה.

(7:52) נכון, אבל אתה קודם מתחבר.

(7:54) ואתה מזהה בתוכך משהו שהוא מאוד אתה והוא מאוד ייחודי רק לך והוא מאוד עוצמתי ואיכותי.

(8:04) כי לא פעם, כשאנחנו יושבים בתוך טיפול ואתה איש טיפול, אז מה שאנחנו מסתכלים עליו הוא הרבה על הקושי ועל החולשה ועל מה אני צריך לחזק ואיפה ואני קצת באה לזהות הפוך.

(8:20) וזה קצת כוח העל שלי.

(8:22) אני יודעת לזהות ולשמוע ממש פעימות כל עדינות, ולזהות ליבות כל עוצמתיות, וכמו ממש לשלוט אותם ככה כמו איזה מטוטלת או איזה יהלום טהור, ולראות מה יש שם.

(8:36) וזה התהליך.

(8:37) וגם כשאני משתמשת בשיטה הזאתי כתהליך של העצמה וריפוי ושיקום, אז אני באה הפוך, אני יודעת לשמוע את העוצמה, אנחנו מזהים אותה ביחד ואנחנו מגישים אותה.

(8:51) ועצם העובדה שאנחנו משתמשים גם בקול הפרטי שלנו וגם ברצון שהוא יצא החוצה לתעודת המונים, אז אנחנו צריכים לתת את המתנה, כי פודקאסט הוא מתנה.

(9:01) אז זה לא לבוא לשבת מול המיקרופון, ולכאורה, סליחה, לביטוי להקיא כמו שאנחנו עושים לפעמים בחדר טיפולים זה לארוז את זה יפה באריזת מתנה ולהגיש את האיכות שלי שהיא יכולה להעצים ולהפרות מישהו אחר ולכל 1 יש כזה, לכל 1 יש כזה.

(9:19) וזה לא משנה.

(9:20) אני עובדת עם אנשים שהם עם פיגור שכלי גם או אוטיזם, את יודעת, עשינו סדרות בעקים, מתמודדי נפש, לא משנה, כל אדם יש לו את האיכות הזאת.

(9:32) לקחת את ה…

(9:34) הפנינה הזאת שבתוכה, היהלום הזה הפנימי שבך, שזה את עוזרת לו ככה לזהות, ואז להוציא את זה בדרך של פודקאסט.

(9:45) אז זה התהליך בעצם.

(9:46) זה התהליך, אני בעצם מלמדת רזי פודקאסט.

(9:52) התהליך טיפולי בעצם.

(9:53) כן, בהרבה מובנים.

(9:55) בהרבה מובנים יש שם איזשהו תהליך טיפולי, אבל אני לא מטפלת בהגדרה שלי.

(10:02) מה המטפל?

(10:03) את יודעת, היה לי, כשאת הכרת לי איש טיפול עכשיו, אני ככה הרגשתי בנוח עם זה, אבל 2 היה לי מאוד לא נוח המקום הזה, אין לי הסקלריה הטיפולית, שתואר 2 ביישוב סכסוכים ותואר ראשון שלי הוא משפטים.

(10:17) אבל החדר הזה, הוא מייצר איזו הוויה אחרת.

(10:20) כשאני עושה הפרדה מאוד ברורה כי אני לא בא לשנות דפוסים של אדם, אני לא בא לתקן אותו, אני לא בא לחזור איתו לילדות שלו ללמה הוא ככה.

(10:28) זאת זה המון עבודה טיפולית וזה צריך, זה באמת נימי הנפש של האדם, צריך שם את ההכשרה המתאימה.

(10:35) אני מדבר איתם על העתיד שלהם.

(10:37) ובמקום הזה אני מאפשר את השיח.

(10:39) אז המרחק הוא באווירה טיפולית, ובמקום הזה אני חושב שגם את מאוד עושה פה משהו שהוא מאוד טיפולי, השפה היא כזאת שמאוד מאפשרת יציאה מתוך משבר.

(10:49) ואני פוגש פה, וזה ככה…

(10:52) אני משהו רגע להגיד את זה למי ששומע טוש ושומע, ואני יושב המון פעמים בחדר.

(10:58) ואני יושב פה עם אנשים שגם כן נמצאים בתוך משבר, ונלקחה להם הרצפה, ונלקח להם האופק וכל הדמיונות והחלומות והשאיפות, פתאום הכול משתנה.

(11:11) האקוסיסטם שהם בנו לעצמם כל החיים הוא כבר לא אותו דבר.

(11:15) והם צריכים שם עזרה, ואני משווע ואומר להם אתם צריכים עזרה, יש אנשים טובים, יש כלים שיכולים לעזור, ומתוך מה שאני שומע ורואה עלייך זה כזה.

(11:29) אז אני הייתי רוצה, אם את יכולה ככה לדבר, לא תחת, לא 1, שניתן בתוך משבר גירושין או כל משבר שמשנה בעצם עכשיו את החיים.

(11:40) בעצם מה התהליך שהוא צריך לעבור לזהות את היכולות הפנימיות האלה שלו ולהוציא את זה החוצה כדי להיוולד מחדש.

(11:51) איך עושים את תכף אני אענה לך, אבל אני רוצה רגע להציג את הכובע הגירושי שלי.

(11:55) אה, נכון, נכון.

(11:56) כי אני, כל הדברים שאני אגיד ואומר כאן, הם מתוך החיים שלי.

(12:04) זה לא איזה תפיסות שאני באה איתן, או משהו שרכשתי או איזה כלים תודעתיים או אני לא יודעת מה, אני חיה את זה ביום יום שלי.

(12:15) ואני גרושה ואני נשואה פעם שנייה, אני נשואה לגירוש שיש לו גרושה, ובעצם הצלחנו ואנחנו כולנו סוג של…

(12:30) אנחנו משפחה בתצורה חדשה.

(12:32) ממש ככה.

(12:33) אנחנו חברים טובים וקרובים, אני חברה טובה וקרובה של הגרושה של בעלי, שזה שאין לזה שם בשפה העברית זה גם דבר שאני רוצה להנכיח, כי הגרושה של בעלי, מה היא בשבילי?

(12:48) זה כאילו מראש לא אמור להיות לנו קשר?

(12:50) מה היא בשבילי?

(12:51) נכון, אני קוראת לה שלובתי, כי החיים שלנו שלובים.

(12:57) שלובתי?

(12:58) כן, עכשיו אנחנו…

(12:59) איזו מילה יפה.

(13:01) החיים של כל הגרושים בפרק ב’ שיש להם גרוש או גרושה, שילובים.

(13:10) השילוב הזה יכול להיות מפרק ומלחמתי ומתנגח ומרסק והוא יכול להיות שילוב מעצים.

(13:22) מדהים.

(13:23) מה הגרסה הגברית?

(13:26) זה השלוב שלי.

(13:27) כי קליאור, הבת זוג של איה הוא השלוב שלי.

(13:33) יש שלובה שלי והוא השלוב שלי.

(13:35) כאילו, אם לי הגרוש שלי והבעל שלי, החיים שלהם שלובים, אני פה באמצע, כן?

(13:42) שלוב, מהמם.

(13:44) החיים שלנו שלובים.

(13:45) אני חושבת שזה המפתח, שאולי יענה לשאלה שלך.

(13:50) כי אתה יכול להתגרש מאשתך, אתה לא יכול להתגרש מגושתך והפוך.

(13:56) נכון.

(13:58) ואת זה אנחנו צריכים לזכור.

(14:00) כשאנחנו באים לפני תהליך גירושים, אנחנו צריכים להבין שהקשר הזה עם אותו אדם שאנחנו נשואים לו ואולי בעתיד נתגרש ממנו, לא הולך לשום מקום.

(14:14) ואיפה את זה?

(14:15) את ההבנה הזאת שאני קריטית בעיניי ויש שם את ההבנה שאני צריך, אני צריכה לצאת מעצמי כי עכשיו אני בתוך משבר ואני צריך לעבור תהליך עם עצמי.

(14:27) איפה את שמה אותם?

(14:28) זה 1 ליד השני?

(14:29) זה קודם כול כדי להצליח לצאת מעצמי אני צריך להבין שאני צריך להתגרש בטוב?

(14:34) או שאני יכול, האם בכלל אני יכול לחיות חיים נפלאים וטובים ולהגשים את עצמי בלי שהתגרשתי בטוב?

(14:41) שבכלל אין קשר לזה ואני יכול להוציא את עצמי ולהרים את עצמי הכי גבוה גם אם יש לי גירושים קטסטרופליים?

(14:51) בתפיסה שלי, יש כאן חלק 1 בחייך שכאילו לא מטופל.

(15:02) כי, בוא ניקח את זה אפילו לרמה ערכית.

(15:06) אוקי?

(15:06) אנחנו מדברים עכשיו בחיים שלנו פה בישראל, על נפיצה מאוד, אנחנו מדברים על אחדות, מדברים על שלום, אנחנו מדברים על לראות את האחר.

(15:16) בסולם הערכים שלנו, אני מאמינה שכל האנשים שמקשיבים לנו פה עכשיו, בסולם הערכים שלהם, השלום, כן?

(15:26) או הערבות ההדדית והרצון הטוב ולהיות אדם שעובד סביבתו הוא חלק מהערכים שהם אוחזים בהם.

(15:35) עכשיו, אם אתה במקום, או את במקום הכי הכי קרוב שלך, לא מקיימת את זה, אז משהו כאן לא הרמוני, לא עובד.

(15:47) יש כאן נתק מסוים.

(15:50) עכשיו, זה ברמה הערכית, ברמה היומיומית זה מאוד מחליש, זה גם מעיד עליי, אימא, אם אני מתנגחת, או אם אני רבה, או אם אני דוקרת, או אם אני משהו לא טוב שם.

(16:06) עכשיו, זה לא גם מה אני עושה בחוץ, קודם כל מה אני מרגישה בפנים.

(16:11) האם אני יכולה להרגיש מאוד מאוד טוב אם יש לי צלע 1 מסוכסכת שהילדים שלי הם חלק ממנה?

(16:20) אני לא יודעת מה אנשים יכולים להרגיש.

(16:22) אני יכולה להגיד שברגע שהחלק הזה מתנקה ויש קשר שהוא קשר הרמוני, העוצמה שלי כאדם עולה מאוד חווית החיים שלי מתפתחת ונהייה טובה לאין שיעור ובמקום שיהיה חלק שירוקן אותי שיעסוק באיזשהו מאבק או גזל מהצד השני, אז הצד השני פתאום הופך להיות למעגל ומאגר של תמיכה שלי ולא לריכון של כוח.

(16:59) עכשיו, בואי נדבר רגע על ההתחלה, מאיפה התחלתי בכלל.

(17:05) כי השלב הזה, אני עד שהגעתי לשלב הגירושים, מהרגע שזיהיתי את זה ועד שזה קרה בפועל, לקח שנתיים.

(17:15) ובתוך השנתיים האלה…

(17:17) זה בדרך כלל אגב מה שקורה, שנשים מדברים על ביחד בין שנה לשנתיים של תהליך, עד בכלל שזה יוצא החוצה.

(17:24) זאת אומרת, זה מאוד מאוד שכיח וזה מאוד בודד, אני לא תוכל לספר על זה, אבל זה מאוד ככה בדרך כלל.

(17:32) אבל זה זמן שבו אנחנו יכולים, הפעם הראשונה שבה הוצאתי את האפשרות שאולי נתגרש ושמעתי את זה, או אומרת את זה בקול רם, זה היה באיזה שרת רגשות, הבת שלנו הייתה בת 7 חודשים, תינוקת.

(17:49) חזרתי לעבודה, אני זוכרת את עצמי יוצאת להפסקת סיגריה, אז עישנתי, אח שלו הרבה 2 שלו.

(17:57) וצור, בעלי דאז, הגרוש שלי דהיום וחברי הטוב בעולם, התקשר אלי איזה משהו כנראה שנורא הסעיר אותי, ואמרתי, כזאת, זאת שישבה לידי, גם לא איזו חברה קרובה או משהו.

(18:11) טוב, אז אולי אני אתגרש ממנו בכלל, למה אני צריכה את זה?

(18:16) וזה נאמר באימה, כמו שאמרתי את זה, עלה שם גל מטורף, של…

(18:24) זה לא פחד, זאת אימה משתקת.

(18:27) כאילו, שהאופציה הזאת היא בכלל יכולה להיות.

(18:31) כי איך יכול להיות?

(18:34) ומה יהיה?

(18:35) ו א.

(18:36) איך אני אסתדר?

(18:37) ו ומה זה גם, אתה יודע, וכל ה…

(18:41) רגע, רק התחתנו ויש תינוקת ומה זה אומר עכשיו?

(18:45) וואו, זה…

(18:49) זה מטלטל.

(18:51) אבל משם, אבל התחיל תהליך שכבר לקח את האפשרות הזאת כאופציה ולאט לאט התחיל גם לנהל איתה איזשהו סוג של דיאלוג, לא אוחז רק בפחד, באימה, אלא גם באפשרות.

(19:16) חשוב לי להגיד לשמור על הזוגיות, אולי אולי להיפרד.

(19:23) כמה זמן היית עם הדיון הפנימי הזה?

(19:27) שנתיים.

(19:29) עכשיו, הוא לא היה רק פנימי, הוא גם עלה גם בחוץ וניסינו גם טיפול.

(19:32) היו שם תהליכים, אבל מה שחשוב לי להגיד זה שבשנתיים האלה הייתה גם איזושהי התחזקות שלי.

(19:43) וזה הדבר המרכזי.

(19:45) איך מגיעים לשלב הגירושין?

(19:50) אני חושבת שעצם העובדה שעשיתי עם עצמי תהליך ארוך ועשיתי אותו לבד, באמת אני מסתכלת על עצמי היום, הייתי בת 28 ואני לא מבינה איך עשיתי את זה, אני בגיל 30 כבר הייתי גרושה.

(20:05) צעירה.

(20:07) אז אני לא יודעת איך עשיתי את זה לבד.

(20:12) לא יודעת איך עשיתי, אבל הצלחתי להגיע לרגע שבו אני אומרת לצור תשמע, זה סופי, זהו אנחנו לא יכולים להמשיך ככה ממקום שאני כבר אוחזת בתוכי עוצמה.

(20:32) וברגע שהייתה לי אותי, יכולתי גם להיות בשבילו.

(20:39) אתה מבין מה אני אומר?

(20:40) עבודה פנימית, מהרגע שהבנת.

(20:42) לקח שנתיים עד שהבנת.

(20:44) ובתוך השנתיים האלה את לא התעסקת אם אני ככה מהמקום שמה שאני רואה פה לא התעסקת בכמה הוא רע וכמה לפגוע ולא במלחמות אלא בנית את עצמך התעסקת עכשיו ולחזק את הקור שלך, הליבה שלך, כדי שאז, כשאת כבר נותת את זה החוצה, את לא בת חלשה, את בת חזקה ויכול גם להאכיל אותו, וגם הוא בטח היה לו את הסערה שלו שנמצאת.

(21:10) אבל בגלל שהיה מישהו חזק בסביבה, שמחובר, חזק, חלש, יש רגעים של נפילה לכל 1, זה ברור, זה אף 1 לא יגיד שקל לו בנקודה אבל באתי יציבה וזה המון.

(21:25) באתי ברורה.

(21:26) באתי מאוד ברורה לעצמי.

(21:30) ידעתי שזה הדבר הנכון לי.

(21:34) שמה היה שמה?

(21:35) שהגדרת אני ברורה לעצמי, מה היה לך ברור שזה חייב להיות?

(21:41) היה לי ברור שאת היחסים האלה שלנו ככה, אני לא רוצה להמשיך.

(21:49) והיה לך משהו אחר?

(21:50) ידעת ש…

(21:50) אבל את זה אני לא רוצה.

(21:53) אבל אני רוצה…

(21:55) שאנחנו נהיה בטוב, שנהיה חברים, שהוא יעלם.

(21:58) אני רואה פה על כל הסקאלה.

(22:00) יש כאלה שאני…

(22:01) אני ידעתי שהוא לא הולך להיעלם ואותי באיזשהו מקום זה גם חיזק.

(22:09) כי ידעתי שאני לא נשארת לבד בעולם עם ילדה בת 7 חודשים.

(22:13) אם ילדה בת שנתיים וחצי, סליחה, אז היא הייתה בת שנתיים וחצי.

(22:17) אני לא נשארת לבד בעולם עם ילדה בת שנתיים וחצי.

(22:20) לילדה הזאת יש אבא.

(22:21) הוא פרטנר נוראי בשבילי כבעל או בן זוג ברמות של זוגיות של גבר ואישה, או כאילו זוגיות של זוג, אתה מבין את המשמעות, אבל יש לו איכויות שאני רוצה בחיים שלי.

(22:40) כאילו, למשל כל העניין הכלכלי.

(22:42) אני נורא פחדתי ממנו, מה, איך אני אסתדר?

(22:44) מה יהיה?

(22:45) איך אני אצליח בכלל להיות לבד?

(22:47) כאילו, מה…

(22:48) הוא היה העוגן הכלכלי שלנו.

(22:52) הוא החזיק בבית יותר את המקום הזה.

(22:57) וזה נורא הרגיע אותי שהוא לא הולך לשום מקום.

(23:00) הוא לא הולך.

(23:03) כאילו…

(23:06) אז זה היה לי ברור שהוא לא הולך.

(23:10) וזה גם היה לי ברור שאני לא זורקת.

(23:15) אלה 2 ידיעות פנימיות שהיו לי שהן היו לי מובהקות.

(23:22) וזה שם עוגן מאוד חזק ורך, אני רוצה להגיד.

(23:27) זו הבנה שהיא חזקה, הוא נמצא שם, הוא יישאר שם, הוא לא נעלם, יש לו דברים טובים, יש דברים שלנו לא מתאימים וזה בא עם חמלה, זה לא בא והתקפה, לא מדברת במקום של להזיק והוא צריך ככה ואני אעשה לו ככה.

(23:46) זה לא היה שם לרגע.

(23:52) אני חושבת שגם לקחתי בחשבון את האפשרות שאם הוא לא ירצה להיות שם, זה גם בסדר.

(23:57) זאת אופציה.

(23:59) אני לא יודעת להחליט מה יקרה לו כשאנחנו…

(24:04) לא יודעת.

(24:04) זאת אומרת שאמרת, אני לוקחת את הסיטואציה, ככה לא יכול להיות.

(24:09) אני לוקחת את הסיכון, אני יודעת שהוא יהיה שם, אבל גם אם הוא לא יהיה, אני לא יכריח.

(24:15) אני לא אילחם על זה.

(24:16) זאת אומרת, לא באת בכלל במקום של מלחמה.

(24:20) אני חושבת שאנחנו מדברים על זה היום, הפוקוס היה עליי.

(24:24) אני שמתי את הפוקוס על עצמי.

(24:28) מה?

(24:28) על לעשות לך טוב.

(24:29) מה אני רוצה?

(24:30) יפה.

(24:31) מה אני רוצה?

(24:33) אני מבינה שככה את הצורה הזאת לא.

(24:37) זה לא.

(24:38) אבל הייתה שם גם את המחשבה של ככה אני לא מוכנה והוא ישלם על זה.

(24:47) אני אראה לו, אני אפגע בו, אני אלחם בו, או שרק היה מה יעשה לי טוב.

(24:56) להילחם בו לא עבר לי לרגע.

(24:58) מדהים.

(25:00) להיפך, הייתה לי גם הרבה חמלה כלפיו.

(25:06) חמלה?

(25:07) כן.

(25:08) זה מקום מאוד חזק להיות בחמלה.

(25:11) לא רציתי שהוא יסבול, לא רציתי שהוא יתפרק, בשום שלב.

(25:18) כאילו, הוא הוא.

(25:22) מהמם.

(25:22) אני חושב שזו תעודת הביטוח הטובה ביותר להצלחה.

(25:26) לניצחון בחיים, להצלחה אדירה.

(25:29) אבל אתה יודע איפה אתה יכול להיות במקום הזה?

(25:32) איפה?

(25:32) כשיש לך אותך.

(25:34) אם אין לנו את עצמנו, אז אנחנו כל הזמן משליכים רק על הצד השני.

(25:40) וכשיש לנו אותנו, אנחנו יכולים לראות את הצד השני באופן אחר.

(25:45) כי בעצם, אנחנו הרבה פעמים מראות 1 של השני.

(25:49) וכאילו אם אני זורקת את כל האחריות עליו, רק הוא כזה ורק הוא כזה ורק הוא אני לא שמה לב למה אני.

(25:55) וחוץ מזה, את עצמי אני לוקחת לכל מקום שאליו אני הולכת.

(26:02) אז זה הדבר שלי.

(26:04) אפרופו הפודקאסט שלי שנקרא שלך או שלך אני הוא בדיוק בשביל המקום הזה שכל 1 ואחת מאיתנו יוכלו לעמוד מול עצמם ולהגיד שלך אני או שלך אני בידיעה שהם העוגן הכי חזק, ושיש להם אותם הם יכולים להכל.

(26:21) כשהייתה לי אותי, יכולתי.

(26:24) כשלא הייתה אותי, אז מה אני?

(26:28) מדהים, תן למה נשים מרוויחות פחות?

(26:34) למה נשים מרוויחות פחות באותו תפקיד?

(26:39) אז המחקרים מראים דבר שכזה.

(26:41) זה מהתואר ביישוב סכסוכים, היה לנו שהמחקרים הם פשוט מובהקים.

(26:47) נשים הן בהערכת חסר כלפי עצמן, הן מעט מערים שהן הרבה פעמים בהערכת יתר.

(26:54) זאת אומרת, קחי אישה וגבר שעם אותו ניסיון, אותה יכולת, אותו רזומה, בישיבת שכר האישה תבקש פחות, הגבר יבקש יותר.

(27:06) לכן זה דבר מאוד משמעותי שנשים מבקשות פחות.

(27:10) אבל מה אומרים גם אותם מחקרים וזה מרתק שימי אישה לנהל משא ומתן עבור אדם אחר והתוצאות יהיו יותר טובות מאלה שישיא גבר.

(27:23) כי נשים טובות לא למען עצמן, האחר.

(27:27) ואז מה שאת עושה כאן, אני מאוד אוהב את זה, שאם את מצליחה לגרום למישהי כשאת מצליחה, אני יודע שזה מצליח כי ראיתי תגובות, להאמין בעצמה ולהגיד אני פועלת למענה, למענה זה בעצם אני, ואני עושה את זה כמו שהייתי עושה את זה לכל 1 אחרת שאני מאמינה בה, רק זה כבר שם אותה במקום הרבה יותר גבוה שלכל הפחות היא יכולה לקבל את מה שהיא שווה, שזה יותר מה שהיא חשבה קודם.

(27:58) רק מתוך ההכרה בכוח הפנימי הזה שלה ובשווי הפנימי הזה ולא להחסיר ממנה.

(28:04) אתה מדבר על כסף?

(28:06) זה כסף וזה בהכל.

(28:07) אנחנו יכולים בתוך מערכות יחסים שהאישה מקטינה את עצמה ומעלימה את עצמה ורוצה לרצות את הבעל, את הילדים, זה מאוד שכיח.

(28:17) אגב פה אני צריך להגיד יש גם גברים שיש להם גם את הסממנים האלה, אבל פה זה מגדרית, רואים משהו מאוד מאוד ברור של נשים כי הוסללו לכך, אנחנו יודעים זה בדיוק המקום הזה שמגיל הגן לילד הבובה ולגבר שמים את המשאית.

(28:32) הכל מתחבר במקומות האלה.

(28:36) אני הבנתי לאחרונה שמה כל 1 מאתנו הביא למערכת הגירושים שהייתה?

(28:48) כל 1 מאיתנו הביא את היכולות שלו.

(28:50) יש לך פאנצ’י מעולים הביא למערכת הגירושים.

(28:56) זה גם, אני עושה פה סלוגנים.

(28:58) זה משפט חשוב, זה לא מערכת יחסים…

(29:01) מערכת יחסים היא דבר גדול.

(29:03) זו מערכת זוגית, זו מערכת גירושים.

(29:05) אנחנו מדברים עכשיו על זה.

(29:06) כן, כן, המונח הוא פשוט מאוד יפה בעיניי.

(29:08) לצור הייתה יכולת כלכלית יותר גדולה משלי.

(29:15) לי הייתה יכולת רגשית.

(29:19) אז כל 1 מאיתנו החזיק את היכולת שלו.

(29:27) תראה, באמת, היה לי פרטנר מאוד מאוד טוב.

(29:33) תשמע שעדיין יש לך אותו.

(29:35) מה זה יש לי אותו, אבל על הזמן.

(29:38) הכבוד, צור.

(29:39) צריך להגיד לו כל הכבוד.

(29:41) באמת.

(29:41) זכיתם.

(29:42) כן, כי גם צור, כשהוא הבין שזה סופי, הוא לא התנגח בי.

(29:50) הוא ישר אמר, הוא ישר הבין מאיזה מקום מאוד עמוק שאם הוא רוצה שעלמה, הבת שלנו, יהיה לה טוב, זה אומר שגם לי צריך להיות טוב.

(30:07) ואני בהתחלה חשבתי שאני אצטרך לצאת מהבית והוא יישאר, כי אני זאת שרוצה ללכת, אני לא אגיד לו לך, אני אצא בעצמי.

(30:18) וכשהוא הבין שאני מחפשת דירות וזה, אז הוא אמר, מה פתאום?

(30:23) אתן תישארו פה, אלמה צריכה את הבית שלה, היא צריכה אותך, אני אצא.

(30:30) אבל אז עזרתי לו למצוא מקום שיהיה לו מקום טוב.

(30:37) וכשהוא מצא מקום, אז היה לו נורא חשוב להשאיר לרגע את הבית כמו שהוא…

(30:42) כי איזה מין דבר זה?

(30:44) פתאום הבית שלי, אני צריך לפנות את כל הדברים, לצאת, זהו, אני לא יכול…

(30:49) מה זה?

(30:52) אז ראיתי את הקושי והוא גם דיבר אותו.

(30:55) הוא אמר לא, לא, לא, אני לא רוצה לקחת דברים, אני רוצה לשיר…

(30:57) אני לא רציתי שהדברים ישארו.

(31:01) האנדרטה.

(31:02) כן, גם אני רוצה כבר לסדר, שיהיה לי נקי ושלי ומה, כל הדברים שלו, היה לו פטיפון ורמקולים גדולים, כל מיני דברים ש…

(31:13) מקום בארון, מלא, לא רוצה עכשיו…

(31:19) אבל הקשבתי לזה.

(31:21) ואמרתי בסדר.

(31:27) וצור ראה את הצרכים הכלכליים של מה זה אומר אנחנו עכשיו צריכים להחזיק דירה ולשלם גם.

(31:33) אז אני פה בשביל זה גם.

(31:38) לא שמדובר באיזה מליאן, כן?

(31:41) פשוט חיים ואולי שווה לראות מעבר לכל מה הוא לא, לפעמים, אם יש משהו שיש בו או בא, שאולי אני הייתי רוצה לשמר.

(32:03) אולי הייתי רוצה להשאיר בחיים שלי.

(32:06) ולא רק לזרוק הכל.

(32:08) אולי.

(32:09) אני חושבת שלפני שאנחנו בכלל מגיעים להתגרש, משהו בשיח הפנימי הוא מאוד משמעותי.

(32:20) זאת אומרת, יש לנו נקודת מוצא 1.

(32:27) הבן אדם הזה הוא או היא לא הולכים להעלם מהחיים שלנו.

(32:33) גם אם נעלים אותם, יש לזה משמעות.

(32:38) את אומרת את זה, אבל זה הרבה פעמים בגלל שזה היה לי חבלות אנשים ממש מרגישים שכדי שיוכלו להיפרד הוא חייב למות.

(32:48) אני חייב לשנוא אותו, שזה תהליך טבעי, אנחנו חייבים לשנוא כי רק אם עונה ימנית תשנא את עונה שמאלית היא תוכל להסביר לעצמה את הפרידה, רק אם אני אשחיר את היד שלי עד שהיא תהיה שחורה זפת, אני יכול להסביר לה למה אני קוטע אותה.

(33:05) העניין הוא שזה, וזה אבלות, אנחנו ממש עוברים את כל שלבי האבל, והם עוברים ביניהם ויש פה את שלב הכעס והמשא ומתן והם מאוד מאוד דומיננטיים, בעיקר בשלבים הראשונים, לפעמים גם אחרי לצערנו, אבל שעובר הזמן, לרוב האנשים יש תקופה, לפעמים זה שבועות, חודשים, מקימה קיצוניים זה 2, רק שהוא מתרחק ואנחנו באמת מתייצבים ומוצאים את הקול הפנימי הזה ואת היציבות הפנימית, רק אז אני מתחיל לראות את האדם ששם.

(33:38) הרבה, אני חושב שלרוב בכולם באיזושהי רמה כן יש איזשהו תיעוב שנאה, היכולת לראות בנקודת הפרידה גם מה את משמרת זה דבר מאוד ייחודי.

(33:52) שהוא ערך מאוד מאוד גדול שמי שיש לו אותו הרוויח בענק.

(33:57) תראה, אני מדברת בפרספקטיבה של המון 2.

(34:00) אני לא בטוחה שאם הייתי מדברת בו ברגע שאנחנו במשבר הזה אז ברור שהרגשות האלה עלו גם בי רציתי שהוא יעוף, ושנאתי וכעסתי וכאבתי, הכל היה שם, זה לא שאני הכל היה שם.

(34:20) אבל זה יצא נכון.

(34:22) זה יצא עם אמירה שאומרת אנחנו עדיין ביחד.

(34:25) זה בסדר להרגיש.

(34:27) 1 לא…

(34:27) אף 1 לא מתגרש מאהבת מרדכי, כן?

(34:30) נכון?

(34:30) אנחנו מתגרשים כי אנחנו לא יכולים לסבול את הבן אדם הזה יותר בחיים שלנו ככה!

(34:36) זה מקום ככה זה משמעותי ההבנה הזאת זה הדבר, ואני פשוט רוצה לשים את הבולד כי זה את אומרת דבר שהוא מובן מאליו, הוא לא מובן מאליו לכל מי ששומע, הוא לא מובן מאליו ברגעים הראשונים, הוא נהיה מובן מאליו כשנים אחרי, אבל הוא צריך להיות מובן מאליו.

(34:54) להגיד אנחנו נפרדים בפן הזוגי, בפן המשפחתי אנחנו עדיין נהיה שם.

(34:59) ועכשיו אם אני אטיח לקחת את הטוב המשפחתי, את הסיבה שבגללה בחרתי בו להשלים אותי, את הגנטיקה שלי כדי להביא ילדים לעולם הרי יכולתי כל אדם אחר למה דווקא אותו?

(35:11) ולמה?

(35:12) ואיך אני יודע, אגב אני תמיד יודע את זה, שהם עשו בחירה נכונה.

(35:17) את יודעת למה?

(35:18) כי אני שואל אותם הילדים שלכם, איך הם?

(35:21) ואת רואה את העיניים שלהם ככה מתחילות להיות מהירות?

(35:25) ואני עושה, שואל אותם, הייתם מחליפים אותם?

(35:29) הוא אמר לי, אה, פתאום.

(35:30) אז מה זה, מעולה, כנראה בחרתם את זה נכון, כי הגנטיקה, איך, מה זה הילדים האלה?

(35:35) זה הגנטיקה של שניכם.

(35:37) זאת אומרת שבביולוגיה אתם יודעים לעבוד ביחד.

(35:41) זאת אומרת, משהו פה יצא טוב ויש פה ילדים לתפארת.

(35:45) זה היה בפן הזוגי זה משהו אחר.

(35:47) אבל לפעמים ואז אני מביא את המקום של דווקא ללמוד מהילדים איך להתנהל.

(35:53) זאת נקודה מאוד מאוד יפה.

(35:56) כי היכולת שלך להאיר על איכות שהם יצרו ביחד וששניהם מחזיקים באיכות הזאת ורואים אותה קיימת, זה דבר מאוד יפה, לראות איפה אנחנו כן.

(36:16) זה מה שאני מוצא בחדר הזה, שיש בו הרבה קושי, אבל כמעט תמיד יש איזה רגעים, תמיד אני רואה את הילדים שלהם, והמקום הזה שיושבים 2, קשה להם מאוד.

(36:29) הם מבינים שמלחמה לא תהיה כאן ומושכים אותה, אלוהים כמה שמושכים אותם, זה מדהים כל רודפי אמבולנסים ועורכי דין שדוחפים להם פרסום ועלים וזה נורא…

(36:42) והם כל הזמן צריכים להיאבק בקול הפנימי הזה של יש קול של נקמה ויש מי שמלווה אותו והם צריכים כל הזמן לעצור ולנהל את עצמם ולבחור את החברים שלהם ולהרחיק את אלה שבאים לסכסך ולקרב את אלה שבאים לעשות.

(36:58) טוב, זה מאוד מאוד מאוד קשה ואני רואה אותם בנקודה הזאת.

(37:03) נכון.

(37:03) זה כל כך מרגש.

(37:05) זה מאוד קשה…

(37:07) אני רוצה רגע להניח הנחות יסוד שמהן אפשר להתחיל לפסוע.

(37:15) ונדבר גם על הרעשים האלה, כי זה נכון.

(37:19) הנחת יסוד 1 שדיברנו עליה והנחתו אותה בחדר.

(37:24) הפרטנר שלי, ברגע שיש לנו ילדים משותפים, הוא איטי לכל החיים, גם אם הוא לא איטי לכל החיים.

(37:32) נכון.

(37:33) גם אם הוא ייעלם, גם אם הוא ימות למוות שלו, יש משמעות.

(37:40) נכון הוא לא הופך להיות אדם לא קיים בחיים שלי, לא קורה.

(37:46) הוא קיים גם בהיעדרו.

(37:48) אז זאת הנחת יסוד.

(37:50) אני חושבת שגירושין זה שינוי צורה.

(37:53) עכשיו, אנחנו יוצאים מתוך מצב משבר.

(37:59) ומה אנחנו מבקשים כשאנחנו יוצאים מתוך מצב משבר?

(38:02) נראה לי שהחיים שלנו אחרי שניפרד יהיו טובים יותר כי למה אנחנו נפרדים?

(38:07) אנחנו לא יכולים עכשיו רע לנו, אנחנו רוצים לאפשר לנו טוב חדש.

(38:12) עכשיו, האם ניקח את הסכסוך הנוכחי שמתקיים בבית, באותו בית שאנחנו בני זוג נשואים לסכסוך אחר, כשאנחנו גירושין, האם חיינו יהיו טובים?

(38:26) בוא נשאל את השאלה הזאת בקול רם.

(38:29) זו לא שאלה לזוג, זו שאלה פרטית שכל אדם צריך לשאול את עצמו.

(38:38) איזה רגשות?

(38:39) בוא ניפרד ונסיים את הריבים האלה.

(38:41) רגשות?

(38:43) אני רוצה שינהל את חיי?

(38:44) איזה רגשות אני רוצה שיהיו שם?

(38:48) האם כאב, עלבון, כעס, חולשה, פגיעות אילו רגשות שאני רוצה להחזיק ולשמר אותם?

(38:59) או לא?

(39:00) לא קל להיפרד מהם, כי הן לפעמים אלה שמחזיקות את הקשר.

(39:05) גם לפעמים הרגשות האלה, תחושת הקורבן, יכול להיות שהרבה פעמים אנשים שוקעים בה, כי בתקופת הגירושין כולם באים ושואלים למה.

(39:17) עכשיו יש מי שמתחיל לענות על הלמה הזה, שזאת טעות איומה לענות על הלמה, הלמה הוא לא עניינו של אף 1.

(39:24) וכשמתחילים לספר את הלמה, ככל שאנחנו מספר כמה הצד השני פגע בו, תמיד יש את הנשמות הטובות שיושבות ומתחילות לאסוף את הסיפורים ולתת חופשה אוי לא, מה קרה, ואיך זה אסור לך, ולמה זה ככה עכשיו, זה בסדר שיש את המעגל הזה, אבל יש כאלה ששוקעים בתוך תחושת הקורבנות ומתאהבים בה.

(39:46) ואז מה שקורה זה שאני כל הזמן מחפש את החיזוקים ללמה?

(39:51) המצב שלי הוא המצב לא אני אחראי לו, אחראי לו הצד השני שפגע בי.

(39:59) וזה מייצר לפעמים תקיעות של 2 שאנשים לא מצליחים לצאת מהמקום הזה וכל דבר שקורה פיטרו אותי מהעבודה, לא קיבלתי קידום, הילדה יש לה קשיי לימודים זה הכל אשמת ההורה השני כי הכול בגלל הגירושים ששם התרגלנו לא לקחת אחריות, לא לפונקציות הסנטר של עצמנו ולהשליך את זה על מישהו אחר פה אני באמת משווע ואומר לאנשים כמה שאני יכול, כן, אני לא, אין לי, אני יכול בפודקאסט, אני יכול לדבר בצורה יותר פתוחה בחדר, אני כמובן אני לא יכול לשים את הזרקור לאדם, למרות תקשיב, פה אתה בצומת אם לא תטפל בזה, אבל אני רואה את האנשים שבוחרים לבנות את עצמם כמשענת לעצמם.

(40:46) נכון, הזוגיות הייתה אנחנו עוגן 1 לשני ועכשיו העוגן הזה לא יהו.

(40:52) הוא יהיה עוגן טכני, אולי הוא עוגן כלכלי בגבולות מסוימים, הוא עדיין יהיה שמה, אבל אם אין לך את העוגן הפנימי שלך, אם אין לך את העוגן הפנימי שלך, את תקרצי עד אשר יבוא מישהו אחר, ואז אנחנו גם כן נפתח גם איתו מערכת יחסים שהיא גם כן גלוקלת, כי שוב אין לי את עצמי.

(41:12) יש לי רק אנשים אחרים.

(41:14) ואז מה יקרה?

(41:15) תגיעי לגיל 40, 50, 60, 70 ואין לך את העוגן של עצמך.

(41:22) ואז מי יממן את זה כשנלך את הסנטר שלך?

(41:26) מי יממן?

(41:27) אישה, אומר את זה הרבה פעמים אני אומר לגברים, לא אתן לה שום דבר שתלך, היא במינוס ואין לה עבודה והיא סייעת והיא צריכה להתפרנס.

(41:36) כשהיא תהיה בת 60, מי יממן את זה?

(41:39) אנחנו מסתכלים על המגרש, מי יממן את זה?

(41:42) וזה הילדים.

(41:43) תראה, הניסיון שלי מראה שכשאתה נדיב כלפי הצד השני, אתה תמיד מקבל יותר.

(41:52) נכון, חד משמעית אני שם על זה בולד אדיר.

(41:56) הנדיבים מתגרשים יותר בטוב, מי שסופר שקלים, הרבה יותר קשה לו.

(42:02) לא שאני מזלזל בזה, אבל אני חייב לתת לך, זה בולד מאוד מאוד גדול, מי שנדיב, מתגרש טוב הרבה יותר.

(42:14) ככה זה עבד אצלנו.

(42:24) ובאמת להבין מה כל 1 מביא לתוך המערכת.

(42:27) אתה יכול אולי לתת כסף, היא יכולה להביא דברים אחרים, אבל אם תגזול, אם תחזיק כל הזמן את המאגר שלך צפוף, אז אתה תתרוקן גם באופן אחר.

(42:37) אז זה מה שאמרתי קודם, שכאילו, לצור הייתה איכות גדולה יותר כלכלית, לי הייתה איכות רגשית יותר חזקה ואז כל 1 הצליח להחזיק את האיכות שלו.

(42:47) גם פה אני אגיד, שכאשר האישה, אני מדבר מגדרי, אבל זה יותר כמובן, זה לרוב, אבל זה לא מחייב, כשהאישה באמת באה עם החמלה שלה, יכולת ההכלה, ולא מתרגשת שהוא כועס ותוקף, גם אם הוא אומר דברים קשים, לדעת להכיל את זה, אז גם הוא יש לו מקום בטוח וגם הוא יכול להוות את התהליך הזה הרבה יותר בקלות.

(43:10) והנשים האלה שיושבות, לפעמים חוטפות, וואו חוטפות, אבל הן מבינות שהוא במצוקה שהוא בהתקף טנטרום.

(43:21) זה התקף טנטרום.

(43:22) וכמו שאם ילד יש לו התקף טנטרום, אנחנו לא מאבדים שליטה, לא גם כן מאבדים את זה לחלוטין.

(43:28) אנחנו הולכים אחורה, נרגעים, נעזרים באנשים שיכולים גם כן לדפן את המערכת ומוצאים את הפתרון.

(43:36) זאת אומרת, האינסטינקט האימהי הזה, האנשי הזה, ההישרדותי הזה אגב, 1 מהאף.

(43:43) יש את האף שלאישה היא לא תיכנס למה תלך מכות עם גבר.

(43:48) תפסיד.

(43:49) זה נקרא פורום, אנחנו נתפספס.

(43:51) ויש שם defend האישה גם מגנה על הילדים.

(43:54) ואני לא יכולה להגן עם חרב, כי הגבר הוא כל הזמן, הוא חייל, הוא נאבק עם החרב, יודע להתמודד עם חרב האישה יודעת עם חום וחמלה ומישהו נותן את הכלים האלה כמו שאת עשית זה פשוט להיות זה.

(44:08) אז היא יכולה לשבת כבר עושה חישובים כי אני רק רק לפני 10 2, אבל נדע כבר בת 25 אני יודע.

(44:18) כן, המון 2.

(44:19) ולשבת ככה ולהיות במקום כל כך טוב.

(44:22) וזה רק מתוך האינסטינקט הזה, שהוא קיים.

(44:26) וזה שהיה לך אותו במקום בגיל כזה צעיר, שלא הרבה אנשים התגרשו, זה בתקופה שהרבה הלכו למקום של קטסטרופות, שעד היום הם לא יוצאים מהם, זה פשוט כל כך מייפה בעיניי.

(44:41) ולכן אני כל כך חשוב לשים על זה את ההדגשה הזאת.

(44:45) אבל תשמע, זה באמת דרך.

(44:48) דרך שאתה עובר וכל פעם, עוד פעם, עוד…

(44:52) עוד עולה עוד קומה ועוד קומה ועוד קומה.

(44:54) זה קשה מאוד אם הייתי רגילה להיות זאת שהקטנה או החבוטה או לא יודעת, כמו שהגדרת פה במערכת יחסים, להפוך להיות משהו אחר.

(45:07) כי אני עדיין אוחזת בזה ועדיין אני נעלבת כל פעם ועדיין אני מפחדת כל פעם וכל החלקים האלה קיימים.

(45:16) וההתבססות היא לא התבוססות הביסוס הוא דבר שהוא מאוד הדרגתי.

(45:24) אבל התפיסה שלי את הגירושים היא שינוי תצורה.

(45:28) אנחנו הופכים ממשהו היינו לדבר 1 למשהו שהיינו לדבר אחר.

(45:33) ועכשיו אנחנו בידי כל 1 ואחת מאיתנו, הבחירה איך תיראה את הצורה החדשה.

(45:42) איך אנחנו רוצים להרגיש בה?

(45:44) מה אנחנו רוצים שהיא תהיה בעבורנו ואיך אנחנו רוצים שהיא תהיה בעבור הילדים?

(45:50) יש כאן גם ילדים בסיפור הזה ואני נורא אוהבת להחזיק את 2 החלקים.

(45:56) לא לוותר על עצמנו רק בשביל הילדים, בשביל הילדים ובשביל הילדים.

(46:01) אלא גם לבחור איך אנחנו רוצים שיראו חיינו מעתה ולהמשך ואיזה חיים אנחנו רוצים להעניק לילדים שלנו מעכשיו ולהמשך וזה חשוב להחזיק את כל החלקים האלה זה עובד ביחד ולדעת שכשאנחנו נמצאים במצב שפוף שממנו אנחנו בדרך כלל מגיעים לגירושים או מתחילים את תחילת הדרך כגרושים וכל הדברים שדיברת עליהם של העלבונות והכעס והעצב ותחושת האני לא מסוגלת, החידלון הזה אנחנו הרבה פעמים יוצאים איתו לדרך מתחילים את הדרך מנקודת המוצא הזאת.

(46:39) וככה אני התחלתי, אגב, את הדרך המקצועית שלי אחרי שרשות השידור התפרקה אלו היו בדיוק החלקים שהרגשתי, אני יודעת להחזיק את זה ממקום אחר.

(46:49) מככה התחלתי לבנות את הבנייה המקצועית החדשה שלי.

(46:53) אני יודעת מה זה להרגיש במקומות האלה.

(46:56) אני גם זוכרת מה הרגשתי שהתגרשתי, אני יודעת.

(46:59) זה מקומות קשים.

(47:01) ומהמקומות האלה, כשאומרים תהיו בשביל הילדים, תהיו בשביל הילדים, לא תמיד אנחנו יכולים להיות בשביל הילדים.

(47:08) אין לנו מאגר בשביל להיות בשביל הילדים.

(47:11) אין, אין, אין.

(47:13) ולכן מה שאני אומרת, בואו נהיה בשביל עצמנו רגע.

(47:18) וכשאנחנו בשביל עצמנו, יש לנו גם לתת לצד השני, לילדים שלנו, קודם כל, הם הראשונים בתור, ואחר כך אני יכולה גם לראות את האבא של הילדים שלהם או את האמא שלהם ואת כל המעגל הרחב.

(47:35) וזה מקום שמאוד מאוד שווה להתמקד בו.

(47:39) ואם אני מצליחה לפני תהליך של גירושים רגע 1 לדמיין לאן אני רוצה ללכת ביום שלמחרת?

(47:47) איך אני רוצה שהוא יראה?

(47:50) האם…

(47:51) באמת, זה שאלות שהן שאלות פרטיות שאנחנו יכולים לשאול ולדעת שאין לנו שליטה על הצד השני אף פעם.

(48:03) יש לנו שליטה על עצמנו.

(48:05) הניסיון שלי הראה שכשאני באה בטוב, אני גם מקבלת יותר טוב חזרה.

(48:14) ולא תמיד זה בהכרח יעבוד.

(48:16) אבל אני תמיד אחזיק את המקום הזה.

(48:19) מהמם.

(48:21) אני חושב, אני אגיד לסיכום, שבחוויה שלי במפגשים עם אנשים שנמצאים בצומת הזה, אני פרסומת כי אני מאמין בה.

(48:34) אני חושב שלבוא אלייך לשבת עם מישהי שיכולה לעזור לשאול את השאלות, להתכוונן, להגיד לאן אני רוצה להגיע ואיך אני מגיע לשמה ולהיות מסוגלת להקליט את זה בפודקאסט לא משנה ישודר, לא משודר, זה בכלל לא הסיפור, אבל יש להם זה שמישהי במשבר או בתחילת משבר יודעת להגיד מה החוזקות שלה, לאן היא רוצה להגיע, ושיש מישהי שעוזרת לנהל איזה שיח בעיניי זה קמע בעיניי זה משהו שמי שתשים אותו בכיס, לא משנה אם זה יפורסם אי פעם זה בכלל לא רלוונטי, זה איזשהו כוח פנימי שאני רואה ואני מזהה מתוך השיח הזה שמי שתעשה אותו תרוויח המון, לכן אני פשוט שם את זה כממש סטמפה שלי.

(49:22) אם אתם מתגרשים, תעשו תהליך שכזה.

(49:25) זה ממש נותן המון.

(49:27) זה אפילו מזכיר לי, היה לי פה בפודקאסט את לוני, הוא עשה איזה משהו עם בינה מלאכותית שיצרה שירים.

(49:37) פשוט הוא כתב והבינה המלאכותית עשתה את זה כשיר וזה היה תרפויטי בשבילו.

(49:42) אז הוא עשה את זה לבד שם הבינה, בעיניי, אנחנו צריכים פה את ה…

(49:45) זה עבד לא, אבל כשיש בן אדם כמוך שיושב וצריך איך הוא סיפר, שהוא שמע שיר שלו ופשוט פרץ בבכי.

(49:54) זה פשוט פרץ את המנעולים.

(49:58) המילה, יש פה אדם, היא משמעותית לא בהקשר שלי.

(50:03) זה משהו שאני נורא רוצה שהמאזינים והמאזינות יזכרו.

(50:08) אנחנו בני אדם?

(50:10) הילדים שלנו הם בני אדם?

(50:15) בני הזוג שהיו לנו הם בני אדם.

(50:21) נכון.

(50:24) ולשמור על עצמנו לא להפוך לחיות אדם, כי אנחנו לפעמים הופכים לחיות אדם, ולדאוג לא להפוך את הצד השני לחיית אדם.

(50:38) לא לחיית אדם ולא לסטיקר.

(50:42) זאת אומרת, אפילו נניח אם אני אקח את זה עוד שלב קדימה, הגרושה של בעלי, שדיברנו עליה קודם, יכולה להיות הגרושה של בעלי, זה סטיקר אימתי והיא יכולה להיות אדם.

(50:54) אני יכולה לראות שיש שם בת.

(50:57) אדם שהיא אישה שמתמודדת עם החיים.

(51:01) שיש לה את המצוקות שלה ויש לה את הכאבים שלה ויש לה את החולשות שלה ואת הפחדים שלה ואני לא יודעת באיזה מקום היא.

(51:09) אבל אני יודעת שהיא בהרבה מובנים כמוני.

(51:12) היא אמא שעברה גירושים, היא אישה שמנסה לבסס את החיים שלה.

(51:17) היא בן אדם!

(51:19) אז קודם כל לזכור את זה.

(51:22) וזה דבר להחזיק כל הזמן לכל שלב בתהליך.

(51:29) אני מכבדת את עצמי כבן אדם, אני לא אהפוך להיות מפלצת, גם אם יבקשו ממני…

(51:36) וכל פעם לזכור את זה.

(51:38) אמרת על אלה שאוהבים אותנו נכון, אז תראי לו, אז תעשי לו…

(51:42) כאילו יש איזו תפיסה שאם מישהו מזדהה עם הכאב שלי וכאילו לוקח את מה זה, הוא עוזר לי.

(51:49) אבל זה הפוך.

(51:51) זה מאוד הפוך.

(51:53) אז תודה לאנשים שרוצים לעזור לנו, תודה.

(51:57) ולזכור שאני רוצה להישאר בן אדם.

(52:01) ולהגדיר מה זה בן אדם, מבחינתי.

(52:05) ואני זוכרת שבצד השני, גם אם אני רואה אותו מפלצת, מתחת לכל המפלצת שהוא, יש גרעין אדם.

(52:16) וזה בעיני ערכי לזכור את זה כל הזמן, לאורך כל הדרך.

(52:22) וזה ממש יכול להיות איזשהו עוגן שלנו, ללכת לאורו לכל התהליך.

(52:28) נכון.

(52:29) ואז להיות האדם שאני רוצה, לחשוב איזה חיים אני רוצה שיהיו לי מעכשיו, באיזה מערכות יחסים אני רוצה להיות סביבי?

(52:42) לאיזה שדה אני רוצה לגדל את הילדים שלי?

(52:44) ומה אני רוצה להצמיח בגינה הרחבה?

(52:48) ולזכור את זה לאורך כל הדרך ולעבור את כל מה שאנחנו צריכים וגם כשאנחנו סוטים אז כל הזמן לחזור מחדש ולבחור את השותפים ולזכור, ממש ממש להגדיר את זה.

(53:04) האם מישהו שירצה לרושש את הצד השני ולשמר אותי במצב מלחמה הוא בעדי?

(53:12) לשאול את השאלה הפנימית.

(53:15) נכון, אני חושבת שאם אנחנו מנסים לסכם, זה כל הזמן תהליך של בחירה.

(53:30) זה תהליך של בחירה ואיפוק ועבודה עצמית, שמבססת אותי בתצורה החדשה שלי ובאדם החדש ובזהות החדשה שלי ומשמרת איזושהי יכולת של להיות גם למען האחר במובן הרחב.

(53:55) וזה למען עצמי, למען הילדים שלי, למען כל המרחב.

(54:02) ואני מאמינה בנו, גברים ונשים בני אדם יש בנו ברגע הדבר הזה הגיע לפתחנו, הגענו למצב המשברי הזה, יש לנו גם את הכוחות ואת היכולות לנהל את זה אחרת.

(54:19) נכון יש לנו!

(54:21) גם אם אנחנו לא מזהים את זה כרגע.

(54:25) והיום אנחנו בחיים שלנו, עם כל מה שעברנו, אנחנו באמת חיים במכפלות של כוח.

(54:34) אני ניזונה מהגירוש שלי, מהגרושה של בעלי מבעלה, מהמשפחה שלה ושלו וכולנו מזינים את כולנו.

(54:45) ובסופו של דבר, זה מחלחל גם לילדים, גם שלבת שלי היה נורא נורא קשה לקבל את הבן זוג, את הבת.

(54:52) היה קשה לה, אבל היום, היא מבינה את הרווח.

(54:57) יפה.

(55:01) ו…

(55:02) באמת תזכרו, אם הגעתם לכדי משבר ואתם לא יכולים ביחד, הקפו הוא שאתם יכולים לחוד.

(55:10) והלחוד הזה, הלכוד הביחד הזה, או הלכוד הזה, הוא יכול להיות מאוד נעים וטוב ועם אנרגיות טובות ועם עוצמה.

(55:24) עוצמה זה לא כוח.

(55:26) כוח, התנגשות זאת חולשה.

(55:28) נכון.

(55:29) עוצמה זה דבר שיש בו רכות.

(55:32) ויש בו יכולת החזקה.

(55:34) יפה, אתה יכול לשהות בו.

(55:36) אתה יכול לשהות בו, אתה יכול לבחור איך אתה מנהל אותו.

(55:40) והוא כאילו רק מעצם היכולת שלי לעמוד מול דבר שיש לי עוצמה שם, אני כבר לא צריכה להשתמש בכוח.

(55:47) הוא מיותר מאוד.

(55:49) מי שרוצה לפתור דברים, מישהו באמת עוצמתי, לא מפחד לשהות רגע במקום של הסיור המוחות, של הבחינה, גם אם זה לא נוח ולא חותר מיד לפתרון.

(56:00) החתירה המיידית לפתרון הרבה פעמים זה גם כן חשיבה שקיימת בעולם הקפיטליסטי של היום, שאנחנו חותרים מיד לפתרון, לא לא, זה לא עוצמתי.

(56:12) אני רוצה גם להגיד, אנחנו הולכים לקראת עידן חדש.

(56:16) אני מבקשת מהאלה שהיום נמצאים בתהליך גירושים, בואו נהיה פורצי הדרך, בואו נלך במסלול אחר.

(56:26) יש לנו יכולת בחירה והתוויה של מה זה הולך להיות.

(56:31) תהיו אתם ההולכים בראש המחנה, ותוכיחו לעצמכם ולעולם, איזה יופי!

(56:37) במקום להעמיק את הפער, בואו נהיה גשר.

(56:43) תצטרפו אל התנועה הזאת, וקחו את עצמכם כחלוצים ותראו איך אפשר לזרוע בתוך אדמה חדשה משהו מהמם.

(56:54) טוב, זה הפך להיות הפרק עכשיו של…

(56:56) זה פרק שנת סיום, שנת ה25 אני יודע מתי אני משדר אותו.

(57:01) אנחנו מצטרף לטפל בכל תפילה גדולה לתוך האמירה הזאת, אני מאמין אגב בדור הבא, אני מאמין בהם, פוגש אותם, אני יודע שהם שם.

(57:12) אני עדיין חושש, מכל מה שעברנו, מסוכני הרשע, אני עדיין חושש שם.

(57:18) סוכני הרשע, אנחנו צריכים לזהות אותם.

(57:22) אנחנו צריכים לחשוב האם ההזדהות של סוכני הרשע לפעמים רוצים להיטיב איתנו.

(57:29) אבל הם עושים את זה ממקום…

(57:30) לא מדבר, אה, אתה מדבר על עורכי דין וכל מיני מקומות.

(57:32) לא רק, לא רק, הלהיטים איתנו זה…

(57:35) אולי הם אומרים את זה, אבל אני יש לי מדד מאוד פשוט, ויכול לפעמים זה הורה.

(57:40) ההורה תמיד רוצה בעד הילד שלו.

(57:42) אבל אם אני מסיים שיחה עם אדם ואני מרגיש מרוקן מרצון לעשות ומלא בשנאה, ומשתמה, וכל מיני רגשות של זה כועס וכזה, אז הוא לא בא לעזור לי.

(57:53) ואולי קשה לו והוא גם בן אדם, אני לא רוצה להשתמש בסוכני אני רוצה שנדבק כבר בשפה אחרת חדשה של שלום.

(58:01) אז הם לא סוכני רשע, הם יודעים שפה את מה שהם יודעים.

(58:05) הם מכירים את מה שהם מכירים, הם מדברים את מה שהם חושבים.

(58:09) אני צריכה לבדוק איפה זה פוגש אותי.

(58:12) ומי האנשים שמה שהם אומרים לי פוגש אותי במקום טוב.

(58:18) ואנחנו כל כך כל כך יודעים לזהות את זה, בכל 1 ואחת מאתנו יש את נקודת הזיהוי הזאת.

(58:24) מי גורר אותי למשהו שלו ומי מחזק אותי במה כן.

(58:28) אני איתך בזה לחלוטין, אני פשוט שמתי את עצמי במקום, אני הרבה מדיין את הדיון הפנימי הזה של לדבר על הרע ואני רוצה לדבר על הטוב, בוא נדבר על הטוב.

(58:37) כי אין טוב ורע, יש מי שמבין את הככה וחושב שאם אני עורך דין ואני מוציא עבורו או עבורה יותר, היטבתי איתו.

(58:48) אבל זה לא נכון.

(58:49) זה מאוד לא נכון.

(58:51) בדיוק כמו שהוא…

(58:52) מאחר ואני די לבד על המגרש במקום הזה, לצערי, אבל בגלל הפודקאסט הזה ושאר העבודה שאני עושה, אני מרגיש הרבה מאוד שאף 1 לא אומר ותגיד רגע, אבל כן זה טוב ורע והליך משפטי הוא רע בהגדרה הוא רע.

(59:09) הוא לא פותר, הוא מקצין.

(59:11) אז אני כן רוצה להגיד את האמירה הזאת כדי לתת איזשהו סממן כדי שלא יצטרכו.

(59:17) רוצה להיות בתוך הטווח, אני רוצה את הטווח, הוא נעים לי, אני הולך להיות בטווח הזה אבל אני אתן לך רגע דוגמה מהחיים שלנו, בסדר?

(59:24) שאנחנו היינו בה.

(59:27) כשאתה עושה את הפרדת החלוקה הזאת אתה צריך לעשות חלוקה.

(59:31) ואתה צריך להבין איך אתה מחלק ופה נכנס עניינים משפטיים שצריך להסדיר.

(59:36) עכשיו, אנחנו, קודם כל צריך להבין מתי עושים את הדבר הזה.

(59:42) הטיימינג הוא חשוב.

(59:43) אם אנחנו נמצאים במצב שאנחנו נורא נורא עדיין כועסים…

(59:49) זה לא שלב.

(59:51) יפה.

(59:52) לזהות מתי אפשר, אי אפשר לנהל שיח או לנסות להגיע לפתרון כשאנחנו לא במקום.

(1:00:00) אז אנחנו למשל, אצלה נפרדנו, כי היינו חייבים להיפרד.

(1:00:05) נפרדנו.

(1:00:07) לבית המשפט לרבנות, הגענו, אני חושבת שנתיים אחרי, אני אפילו כבר לא זוכרת.

(1:00:13) אבל כשהגענו, כבר הגענו ביחד.

(1:00:14) מהמם.

(1:00:15) כבר היינו במקום טוב.

(1:00:16) אין צורך בזה.

(1:00:18) אז כבר יכולנו להגיע לרבנות.

(1:00:21) וגם את כל הניהול הכלכלי.

(1:00:25) בהתחלה זה, ואת כל הראייה, כל הדברים האלה שצריך להסתיר.

(1:00:35) אז תבינו מתי.

(1:00:37) לא חייבים בו ברגע ללכת לעשות את החתימות האלה.

(1:00:40) הן לא רלוונטיות.

(1:00:41) מה שרלוונטי זה שכל 1 מכם ימצא רגע את המקום שלו להיות ולשהות בו.

(1:00:48) ואם אתה יכול יותר כלכלית להבין שלילדים שלך יש איפה לגור ולה יש איפה לגור, אז תיתן.

(1:00:54) אם אתה לא יכול, היא תסתדר.

(1:00:56) היא תמצא מקורות אחרים.

(1:00:57) אם את יכולה לראות מה הוא זקוק ולהיות בעדו בשביל שזה יהיה זה תהיי שם.

(1:01:03) אם את לא יכולה, בסדר נסתדר, אפשר להסתדר.

(1:01:08) אז זה דבר 1.

(1:01:10) עכשיו, כשאנחנו הגענו כבר לשלב הזה והגענו כבר ממקום שאנחנו קצת יותר מיושבים אני לא רוצה לשלם שקל פחות ממה שאני צריך אני אמרתי, אני לא רוצה שקל יותר ממה שמגיע לי מה השקל יותר ומה השקל פחות?

(1:01:28) יש פה תחום שהוא אפור ועליו אנחנו אפשר להתדיין עליו ולהסתבך בו גם וכל הדברים האלה אבל לזכור את התמונה הגדולה אם יש לו חברה ומגיע לי חלקים בחברה אוקיי, אולי מגיע לי כי הוא הקים אותה כשבילדה שלנו נולדה ואני הייתי בבית והוא עשה חברה אם אני אקח לו את החברה מה יצא לי מזה?

(1:01:58) אני זקוקה לחברה הזאת?

(1:02:00) או שאני זקוקה למישהו שיכול ביחד איתי להזרים את מה שהוא צריך בשביל שיהיה ברווחה?

(1:02:05) נכון.

(1:02:07) זה לא בעדי!

(1:02:10) נכון.

(1:02:11) שהשיח הזה, את במקום הטוב, זה שיח הנורמטיבי שהוא צריך להיות…

(1:02:16) זה גבולות הגזרה.

(1:02:17) בתוך המקום הזה אנחנו נחיה בחברה טובה מאוד מאוד מאוד, המון עוגמת נפש תיחסך.

(1:02:24) אז כל מה שאמרת, חותם עליו, הוא הנכון ופשוט זהו, אין לי מה להוסיף על זה.

(1:02:32) המקום שבו אני דיברתי, המקום של הדברים הרעים, זה כדי להגיד כי גם אנשים הרבה פעמים מוטים ומותפים.

(1:02:39) אני אומר לא, לא, זה הנורמה, זה מה שצריך להבין.

(1:02:41) תבינו, מסביבנו יש כל מיני אנשים שונים ומגוונים וכל 1 ומה שהוא.

(1:02:53) לנו יש את עצמנו.

(1:02:54) והדרך שלנו תביא אלינו אם אנחנו מצליחים להיות קשובים למשהו פה עמוק את האנשים שהם האנשים שלהם אנחנו זקוקים ופה זאת הזמנה להקשבה.

(1:03:12) מי האנשים שתומכים אותי?

(1:03:16) מי אומר את מה שאני מרגיש שוואו זה באמת עשה לי משהו או לא רק…

(1:03:25) אוקי, מרגיש שיש לי איזה מסר ככה לקבל ממך משהו אישי כזה, אני ככה נותן לו להדהד.

(1:03:33) כן, כי כל 1, אתה יודע, אנשים זקוקים גם לדברים אחרים והם שונים.

(1:03:39) אני יש לי פשוט את הלוחם צדק שבי, שהוא תמיד שמה, אולי אני צריך לשחרר אותו קצת, לפעמים אני ככה אומר לעצמי אני פשוט מאוד מרגיש בודד במקום הזה שזה קול שאני לא שומע אותו מספיק ובעיניי ואני לא אוהב להגיד אותו.

(1:03:55) מה זה הקול הזה?

(1:03:56) הקול, ניצלת לנו כאן איזה משהו שאמרתי סוכני רשע.

(1:04:00) כשרתינו להגיד סוכני הטוב אבל נכנס פה איזה משהו שרציתי ככה להגיד על כל 1 והאנשים שמסביב, ולי יש איזה…

(1:04:08) ואני מאוד מתחבר למה שאת אומרת.

(1:04:10) אני חושב שזה המקום הנכון והנעים והבריא, ולפעמים כשאני מרגיש שאני מדבר על הפן הרע שבדבר, אני מרגיש שאני קצת מאבד.

(1:04:19) מרגיש שאני קצת מרחיק.

(1:04:20) כן, אני חושבת שהפן ה…

(1:04:22) מה שאתה קורא לו הפן הרע, הוא פן לא הוליסטי.

(1:04:26) כאילו, מה אני אומרת?

(1:04:27) הוא לא רואה מכלול הוא רואה זווית נורא נורא צרה נניח אם אני עורך דין שהתפקיד שלי עכשיו הוא לסגור הסכם שאתה תשלם יותר והיא תקבל פחות אז הוא מסתכל רק על זה.

(1:04:42) הוא לא רואה את ההשלכות היותר גדולות של מה זה יותר ומה זה פחות ואיך זה משפיע בתמונה הרחבה.

(1:04:48) למשל, אם מישהו חווה הכאב שלי ואומר אז תיק אנדועסו, כן, אנחנו נרסק אותו…

(1:04:56) הוא רק רואה דרך עינית הכאב והוא לא רואה תמונה רחבה ומה שאנחנו באים לעשות כאן זה לפתוח את הדבר הזה ולהסתכל באופן שהוא קצת יותר רחב זה לא רק הכאב, זה לא רק הכסף, לא רק ההתנהלות של הרגע.

(1:05:18) יש כאן תמונות גדולות ואנחנו בונים עכשיו מערכת יחסים לנצח נצחים ושלב שלב אנחנו מבססים אותה שבסוף, אחרי 20 שנה, תקשיבו, אנחנו משפחה מורחבת.

(1:05:33) שבמשפחה המורחבת הזאת יש את הגרוש שלי עם כל המשפחה שלו, את הגרושה של בעלי עם כל המשפחה שלה, עם ההורים שלי, עם ההורים שלו, עם כולנו ואנחנו וואחד שבט!

(1:05:44) ויש לנו…

(1:05:45) ואנחנו באמת מעגלים של מכפלות של כוח.

(1:05:48) מהמם.

(1:05:50) אז למען השבט הזה, ולמען השבטים של שאר האנשים שמאזינים לנו, אני ככה אסכם ואגיד שזה ידעתי שזה יהיה פרק משמעותי, מרגיש שגם כן אני צריך להזין לו שוב, גם אני רואה שגם אני יש לי פוד, יש לך דברים פה ככה לקבל וללמוד מההוויה הזו שלך.

(1:06:14) ואני מאוד מודה לך באמת על העשייה ועל ה…

(1:06:19) כמובן על זה שבאת, אבל בכלל על כל מה שאת עושה, ואני מאחל לך שאת הקול הזה שלך והיכולת שלך לראות ולזקק את הדברים ולהרחיב את החבילה הזאת ולשפר את השבטים שתמשיכי ותעשי ושתעשי המון טוב כי ההצלחה שלך היא ההצלחה של כולנו.

(1:06:38) אז תודה.

(1:06:39) תודה רבה ותודה לך ואני מזמינה עם מישהו או מישהי שהדברים שלי נגעו בה ומרגישה שמשהו בי יכול להקל עליה או לסלול לה איזשהו סוג של דרך, או זה משהו שהיא רוצה כן, אז בואו, אני נגישה, אני פתוחה, אני שמחה לצאת, אני…

(1:06:56) גם לגברים.

(1:06:57) מה?

(1:06:58) גם גברים.

(1:06:59) גם גברים, ברור, אתה יודע שיש גברים שפנו אליי ואמרו לי אני לפני גירושים, אני רוצה שלאשתי יהיה טוב, אני רוצה שתעזרי לי איך לעשות את זה.

(1:07:10) ממש, גם גברים, ברור, גם גברים.

(1:07:13) מי שיכול להרגיש שיש לו…

(1:07:16) אני לא אומרת, מי ש…

(1:07:18) אני נוהג עוגה, מי שזה מרגיש…

(1:07:20) אז במקום הזה, אז בטח ובטח תראו רחוק, תדמיינו עתיד, אני עשיתי כל דבר שאתם עוברים עכשיו, אני יודעת על בשרי.

(1:07:39) ואני בשר ודם כמוכם, פשוט פיתחתי כאן משהו שהצלחתי בו.

(1:07:44) אז אם אני עשיתי כל 1 ואחת יכולים בדרך שלהם, במקום שלהם, לזכור את זה, בואו נבנה את החיים הטובים שלנו ואת החברה הטובה שאנחנו רוצים לחיות בה.

(1:07:58) זה שזור ואנחנו יכולים לעשות את זה.

(1:08:02) אז תודה לכם שהאזנתם ושצפיתם וכמובן אני אבקש תדרגו, תעבירו, תפיצו, תשלחו את הפודקאסט הזה למישהו שאתם חושבים שיכול לקבל בו ערך, מישהו שנמצא בצומת הזה וצריך כלים וידע.

(1:08:19) אולי נפתח לו פה איזשהו תקווה וחלון.

(1:08:23) תודה, להתראות בפרק הבא.