(0:00) בחודשים האחרונים התחלתי לעקוב אחרי מישהו בפייסבוק אני לא יודע איך הגעתי אליו אולי משהו באלגוריתם קלט שזה הולך מאוד לעניין אותי והתחלתי לעקוב ומצאתי קול ענייני אופטימי מבוסס שמדבר על איך עושים שלום בתקופה הזאת, ומביא שיחות שלו עם אנשים מובילים בעולם המערבי…

(0:26) הערבי, סליחה ואני נכנסתי לקרוא והתחלתי לקרוא באדיקות, וכל פעם שקראתי פוסט הרגשתי שעוד לבנה בחומת התקווה נבנית, ומאוד מאוד שמחתי כשהוא הסכים לבוא ולדבר אתי פה על העשייה שלו ועל המהפכה ההברהמית.

(0:47) אז שלום לטום ויגנר, שהוא מנכל התנועה ההברהמית ומחבר הספר המהפכה ההברהמית.

(0:54) תודה רבה שבאת קודם כל, ואני רוצה לשמוע קודם כל ממך מה זה בעצם המהפכה אברהםית, ומשם אני ארצה כבר מראש אני אומר לדעת איך הגעת לעיסוק הזה.

(1:05) אז תודה רבה שהזמנת אותי ועל הפתיחה החמה.

(1:10) המהפכה אברהם היא זה ספר שכתבתי בעקבות ה7 לאוקטובר, הוא לא ספר שמבטא רק את המחשבות שלי, אלא בעצם מסכם שיחות אזוריות שהתחילו בעקבות פתיחת המלחמה האזורית, בין נקרא לזה קבוצה של אינטלקטואלים מרוב מדינות המזרח התיכון, אנשי דת, אנשים חילוניים, מוסלמים, נוצרים, יהודים שמחפשים את השלום ומגלים ביחד שהתפיסות המסורתיות לא כל כך נותנות לנו מענה כרגע במצב שהגענו אליו, אבל התחלנו להסתכל דווקא על המודל האירופאי בתור משהו שמצליח צריך רגע להגיד שזה אירוני לגלות שיש פער מאוד גדול בין מה שאירופה בעצם מציעה לנו בתור הפתרון, שזו תפיסה של הפרדה בין 2 עמים שקשה להם להסתדר, לבין מה שיצר את ההצלחה באירופה, שזה הפוך מההפרדה, הם בעצם למדו איך לחיות ביחד.

(2:13) עכשיו, בוא נזכיר שניה שאירופה לפני 100 שנה הייתה יבשת שסועה ממלחמות, לא רק מלחמת העולם השנייה, אלא הרבה מאוד מלחמות פחות סחירות מה שנקרא, והפטנט הזה של האיחוד האירופאי הוא יצר שמה יציבות שהיא מחזיקה מעמד.

(2:36) אם בריטניה פורשת מהאיחוד האירופאי או דברים כאלה, קשה מאוד לדמיין עכשיו מלחמה נגיד בין בריטניה או צרפת, והדבר הזה הוא לא קרה בקסם, זאת אומרת לא עברו של לוחמה למצב של איחוד הוא עבר דרך שלב מאוד חשוב של בניית זהות אירופאית משותפת עכשיו, הבנו בשיחות שלנו שהדבר הזה אצלנו הוא אפילו יותר חזק כי בעוד שאירופה הייתה צריכה לייצר נרטיב די מלאכותי שבסוף היום אומר אנחנו כולנו עמים שאוהבים את הדמוקרטיה ורוצים לגור ביחד ולא להילחם במזרח התיכון יש לנו נרטיבים הרבה יותר עתיקים, מבוססים, קודמים, אפילו משפחתיים, כי בוא נגיד שניה כשמדברים על תפיסות אברהמיות ועל מה זה המהפכה אברהמית, אז קודם כל אנחנו מגיעים מאותו אב קדמון, אברהם, וגם במזרח התיכון שלא נחשב נקרא לזה מבחינה של קשר דם, לא מחשיב את עצמו צאצא של אברהם, אז מבחינה דתית, שזה בעצם הצד השני של השיחה, חולק, או גם חילונים חולקים את אותם נקרא לזה, מגיעים מאותו בית מדרש של אמונות אברהמיות בסוף היום, זה גשר מאוד גדול, כי בכל מקום, הרי נסכים בכל מקום בעולם שריב בתוך משפחה אמור להתנהל בצורה קצת שונה מאשר ריב שהוא מחוץ למשפחה.

(4:14) צריך פה יותר ברקסים, צריך פה יותר לכבד 1 את השני, יותר להתחשב בצרכים 1 של…

(4:21) אז המהפכה האברהמית באמת באה לשרטט איזשהו חזון למפת דרכים ליצירה של זהות אברהמית משותפת זה לא תפקיד רק של ההנהגה, זה תפקיד בעצם של כל 1, אם תסתכל רגע על מה קרה באירופה שיצר זהות משותפת זה לא רק הסכם פוליטי, זה שורה של יוזמות, מהאירוויזיון לאליפות אירופה בכדורגל, לאיגוד מוזאון עם אירופאי ולעוד 1001 NGO שיתופי פעולה של תנועות הנוער בין המדינות השונות, וכולי וכולי וכולי שבעצם יצרו אקוסיסטם שאפשר לאנשים להסתכל על מה שמשותף ביניהם.

(5:07) היום אנחנו במזרח תיכון שכמעט אין בו תקשורת שמזכירה לאנשים את מה שמשותף ביניהם השיח הישראלי הוא שיח בועתי מתקשר עם העולם הערבי, גם העולם הערבי לא כלכך מתקשר עם השיח הישראלי, והתפיסה של ההברהמיזם הפוליטי בעצם מדברת על הצורך לאחד את השיח במזרח התיכון לשיח אחיד שייצר בהירות של 1 לגבי השני, ואת התפיסה שיש דברים שמחברים בינינו יותר מאשר הדברים שמפרידים בינינו מלא שאלות, יש לי עלי שאלות חלק לגבי הדבר הזה, ותכף נתחיל לצלול פנימה כי אמרת פה משהו עצום, איך הגעת לזה?

(5:56) ואוו, אני יועץ תקשורת מנכל משרד יחסי ציבור לאורך העשרים וחמש השנה האחרונות, אסטרטגי מדיה, מבין לעומק את הנושא של איך מעבירים מסרים באמצעות מדיה ומה אפשר לעשות עם הכלים האלה ולמה זה יכול לגרום ובצד השני של הקריירה שלי אז תמיד הייתה לי רגע נקרא לזה של תיאום וקישור בשירות הצבאי שלי אז הייתי משק תיאום וקישור שהיה אחראי על התיאום והקישור בין צהל למשטרה הפלסטינית ביריחו בתקופה של הקזינו, אם אתה זוכר שהיה לא מעט אקשן נקרא לזה, הייתי דובר מרכז פרס לשלום בשנים של זה היה בעצם המרכזיה של שיתופי הפעולה האזוריים במזרח התיכון, עשינו המון דברים עם מדינות ערב וכו’ לקחתי עיתונאים לביקור בירדן ובוא נגיד, אפשר להגיד שלאורך השנים תמיד כאיש מקצוע תמיד התעסקתי גם בפרויקטים שהם פרויקטים של הידברות, מפגשים ישראלים פלסטינים, שיח ישראלי בדוי, יהודי בדוי וכולי וכולי וכולי וקצת בדומה לזה שבדרך כלל תמצא קולגות שלי, זאת אומרת, יש אנשים שמגיעים מתחום הייעוץ האסטרטגי וכולי עם כל מיני רשתות קשרים ובקיעות בדרך כלל בפוליטיקה האמריקאית, אני לאורך השנים פיתחתי דווקא את הרשתות הקשרים ואת הבקיאות בתחום של הפוליטיקה המזרח תיכונית, מבחינתי זה היה סוג של המשכיות טבעית.

(7:34) אני לאורך כמה 2 כבר בקשר עם כל מיני אנשים מעניינים מהעולם הערבי והמוסלמי, אם זה איממים סורים ואם זה ראשי מפלגות איראניות מלומדים עיראקים וכו’ אז לייצר את השיח מהמצב הזה זה היה יחסית קל.

(7:58) אני חושב שאנחנו בבעיה, אם תסתכל עכשיו על מה שקורה בדרך כלל בציבור הישראלי, השיח שלנו הוא נורא פנימי אנחנו עסוקים בדרך כלל בלקום בבוקר ולהריב 1 עם השני במונחים של שמאל נגד ימין ולא כל כך יש קשר בלתי אמצעי לעולם הערבי.

(8:21) בדרך כלל אנחנו ניזונים מתקשורת שאני לא אומר שהיא אומרת דברים לא נכונים, אבל היא בדרך כלל מציגה רק את מה שיגרום לך להקליק עוד או להישאר בשידור עוד קצת יותר שזה בדרך כלל דברים שיוצרים…

(8:39) האמת היא לא נר לרגליה.

(8:42) הרייטינג הוא הרבה יותר נר לרגליה מהאמת, והרייטינג עובד על יצירת פחד, ונדיר שאנחנו שומעים מהעולם הערבי או מהעולם המוסלמי קולות אחרים למרות שיש כאלה, פשוט לא מנגישים לנו אותם.

(9:00) שזה בדיוק מה שגרם לי להרגיש את התקווה הזאת, 2 יש פה קול, עם שמות, אנשים שמזדהים.

(9:07) מה היה שם משהו על מלך או נשיא סוריה קראתי שאתה עובד איתו, נכון?

(9:14) זה ראש ממשלת סוריה בגלות, זה ארגון, זה קצת כמו להגיד ממשלת צללים, זה לא איזשהו טייטל רשמי, כן?

(9:21) זה משהו שאומר בקול רם אני עובד עם ישראלי לייצר שיח אחר משהו שאנחנו בכלל לא שומעים עליו.

(9:26) אני חושב שאם היה קצת קולות כאלה מדי פעם אז היינו יכולים להיות פחות להיות סגורים בעצמנו, החידוש כאן.

(9:33) למה אתה עושה את זה?

(9:35) מה ככה, כשאתה קם בבוקר, מה המטרה?

(9:38) למה אתה רוצה?

(9:40) איך אתה רואה את העולם שלנו כשאתה עוצם עיניים ואומר אני לשם רוצה להגיע, מה גורם לך?

(9:46) כי אני חושב שבסוף היום אנחנו רוצים שלום ואנחנו צריכים שלום עכשיו, איפה שהוא בדרך השלום הפך להיות מילה קצת גסה גם בהקשר שהוא נחשב נאיבי במציאות של מלחמה כשמישהו מדבר על שלום אז בוא נגיד אם מישהו היה יושב בגרמניה או ב44′ או ב43′ ומדבר על זה שבעתיד יהיה ייחוד אירופאי ויהיה שלום וכו’ וכו’ אז היו אומרים, משוגע הזה, כן?

(10:21) יש דברים שהם…

(10:22) אבל מצד 2 אנחנו יודעים שאחרי מלחמות כן מגיע שלום, ואם אנחנו מסתכלים על ההיסטוריה של ישראל על ציר זמן מספיק ארוך, אנחנו…

(10:33) ולא רק על השביעי באוקטובר, אז אנחנו נראה שאנחנו התחלנו במלחמה עם כולם ויצרנו שלום עם מצרים ואחר כך עם ירדן ובסך הכל התהליך הזה הוא כן מתקדם בכיוון חיובי.

(10:46) אבל אנחנו רואים איך המושג הזה שנקרא שלום הפך להיות מצד 1 משהו של לחלוטין מזוהה עם תפיסת…

(10:55) התוכנית המאוד ספציפית של שתי מדינות לשני עמים שלדעתי פה יש בעיה, אני חושב שזו תכנית לא טובה שלא מחזיקה מעמד, שאין לה זכות קיום בעולם האמיתי משום בחינה שהיא, ומצד 2, אז צריך לייצר אז עכשיו אנשים אומרים רגע, אתה מדבר על שלום, זה מוקדם, זה קשה וכולי אז אני אומר בסדר, אז בוא נדבר על דיאלוג כי הרי אתה לא יכול לייצר שלום בלי לייצר דיאלוג ויש לנו פה איזושהי בעיה מובנית שאגב, אני רואה בה ליקוי מאוד משמעותי נקרא לזה בקונספט המערבי של הדבר הזה שמאוד מחובר לנושא שתי המדינות לשני עמים, בלי קשר עכשיו לנושא שהתוכנית לא טובה ושהיא לא באמת באה ממקום של להכיר את המציאות בשטח או של לרצות לייצר פה איזה משהו שיחזיק מעמד לאורך זמן, אלא מתוך איזה שטחיות של את הבעיה כל עוד תלך לפינה שלו וכביכול להישאר שם וככה זה יהיה בפנים בבחירות לבחירות.

(12:03) כן, בסדר, אנחנו מבינים שאורך הנשימה של פוליטיקאים הוא באמת בדרך כלל הוא מוגבל 4 2 אתה אומר בוא נדבר, עצם זה שנדבר ונייצר דיאלוג זה כבר מניע, מאז מה אני אעשה את שלו והמציאות גם תעשה את כי אי אפשר להגיע לשלום בלי לייצר דיאלוג, ויותר מזה גם במצב שאנחנו נמצאים בו עכשיו, זה לא מספיק שיהיה דיאלוג בין הממשלות לצורך העניין כי אם אתה מסתכל על המציאות בשטח אתה רואה שכל ממשלה וממשל, כולל נגיד אם אתה מסתכל על סעודיה, בית המלוכה לצורך העניין מוגבל באורך הנשימה שהציבור שלו מוכן לתת לו.

(12:45) וגם הממשלה הישראלית לא יכולה ללכת למקומות שהציבור לא ייתן לה וגם השליטים במדינות ערב לא יכולים ללכת לציבור לא ייתן להם.

(12:59) צריך לתת לזה להילחם.

(13:00) לעבוד על הציבור, כן?

(13:02) אבל מצד 2 אף 1 לא באמת עושה עבודת עומק על הציבור, ואין דיאלוג בין הציבורים.

(13:09) עכשיו אני אומר רגע, אנחנו כלכך רגילים לייצר את הדיאלוג הפניםישראלי הזה שאנחנו קמים בבוקר והימין מתווכח עם השמאל והשמאל מתווכח עם הימין וכבר אנחנו לא מתווכחים בכלל על מה צריך לעשות אלא על למה ההוא דיבר את המילה הזאת, ולמה היה את האירוע הנקודתי ההוא, והדיווח דרמטי, עכשיו קורה, אני קורא את זה בעיתונים, אני זה כל פעם הפצרית, האירוע הזה, זאת אומרת, אין פה איזשהו ויכוח כבר על מה עושים, הוויכוח הזה…

(13:43) איך משאירים את הציבור מול הטלוויזיה והכפייה?

(13:47) מצד 2, במציאות, א אנחנו לא באמת מבינים מה קורה בעולם הערבי, אנחנו גם לא מבינים איך אנחנו נראים בעיניהם, לא נמצאים בשיחה מה שמאפשר לכל מיני ברוקרים כמו אל ג’זירה או האחים המוסלמים, כל מיני דברים כאלה בעצם לנהל את הדימוי שלנו.

(14:10) אז תן לי את השיחה, מה אנחנו מפספסים?

(14:12) תן לי את הצד השני שלא מראים לנו.

(14:16) אנחנו מפספסים המון, קודם כל אנחנו מסתכלים על העולם הזה כאיזשהו קיר שחור שאנחנו לא יכולים לגעת בו ואנחנו לא מבינים אותו וכו’ אני 1 מהדברים שאני עושה בעצם, שאני חושב שפה אולי יש חידוש, לא שאני אומר שזה רק אני, יש עוד כמה ישראלים שעושים את זה, אבל אני בעצם טוען את הזכויות של העם היהודי מתוך הקוראן.

(14:45) זה מרתק בפני עצמו.

(14:46) כן.

(14:47) נחזור לשאלה הראשונה או שנעבור לזה?

(14:50) אנחנו בהריון פתוח.

(14:51) בוא נחדד את זה ואחרי זה אבל מה ניתן לי את הכול.

(14:54) איך הפכת את הקוראן הציוני?

(14:57) קודם כל זה לא אני הפכתי, זה אני רק אמרתי.

(15:00) הקוראן הוא מסמך ציוני, כי בסוף היום, אם אתה מסתכל שנייה אפילו על הרמה הכי תכלסנית, מה זה הציון?

(15:11) תגיד, בוא נפרק את זה שנייה לשתי שאלות, איפה צריכים להיות יהודים?

(15:16) ארץ ישראל, זה היה מקום.

(15:17) אבל בסדר, אז גם הקוראן אומר את זה, הקוראן אומר, אמר עלה למשה, לך לארץ ואל תחזור לאחור, כן?

(15:27) והשנייה זה בעצם, אוקיי, אז נגיד היהודים פה, אבל למי שייך את הארץ, כן?

(15:34) אז גם פה הקוראן אומר, לך לארץ אשר כתבתי לך.

(15:39) אין פה…

(15:40) אם קוראים את מה שכתוב בטקסט, נשאר הרבה מקום למחלוקות.

(15:45) מדהים.

(15:46) עכשיו, מעבר לזה, יש בקוראן…

(15:50) זה מושך את השמיכה מכל כך הרבה טיעונים, שפה אני אומר, בתור האזרח הפשוט, איפה הפספוס שאין את הדיון הזה, שאנחנו אומרים רק מה לא, אבל הנה תראו אבל מה כן אומר הקוראן, ומהמקום הזה לייצר שיח אחר שהוא הרבה יותר חיובי.

(16:06) אז אני חושב שאנחנו פשוט לא במשחק הזה.

(16:10) תראה, אני כשהתגייסתי לצבא ושלחו אותי ליריחו לעשות תיאום והקישור עם המשטרה הפלסטינית, אז קיבלתי קורס, זאת אומרת, לא שלחו אותי ככה סתם.

(16:22) ולימדו אותי ערבית, ולימדו אותי הסכמי אוסלו, ומה מותר ומה אסור, וכל מיני נושאים כאלה של רגישות תרבותית שאגב, חבל שלא מלמדים בבתי ספר כמו אל תשב עם הכף רגל שלך מופנית למוסלמי כי זה עלבון, זה לא משהו תקין, כן?

(16:41) חבל נגיד שזה משהו שהציבור לא מודע לו כמו שמודעים לזה שלפחות אנשים משכילים מודעים לזה שלא נכנסים לכנסייה עם כובע זה גם כן משהו שצריך להיות בסדר היום.

(16:54) אבל נגיד את הסיפור שהקוראן אומר, דוגמה יפה, דבר אל עם הספר אך ורק בדרך העדינה פסוק מהקוראן, אף 1 לא ביטל אותו, אין הלכות שיגידו לך שזה מבוטל זה חלק מה…

(17:13) מרגש כן, עכשיו זה לא רק מרגש, אנחנו יכולים לעבוד עם זה נכון, דברו איתנו ברגישות אנחנו ניתן את הכל אם מראש השיחה קורית בדרך העדינה שזה לא מה שראינו בשביעי לאוקטובר, כן, זה לא מה שאנחנו רואים מהאסלאם התקשורת כל השנים לפני זה אנחנו בשיח מאוד אלים, במציאות אלימה נכון, ובוא נגיד גם חלק מהחוקיות של שיח מאוד אלים זה שהוא בולע את מי שלא אלים ופה יש משהו שהתקשורת שלנו היא קצת חוטאת לנו בסיפור…

(17:51) היא לא קצת, היא חוטאת לנו בסיפור הזה.

(17:54) כי נגיד למשל בתור דוגמה שאני חושב שצריך לגעת בה האתוס הזה שנבנה אצלנו שאומר אין חפים מפשע בעזה, שזה אתוס שקרי, כן?

(18:06) הוא מזיק, הוא לא לוקח אותנו למקום חיובי, לא ש…

(18:13) הוא משפט מאוד קשה, אבל הוא…

(18:15) גם שעבר שואה, זה משפט מהמחליל הוא גורם לתחושה מאוד נמוכה, אני יכול להבין את ה…

(18:21) הטראומה היא גדולה, אבל זה באמת המקומות ש…

(18:26) איפה אנשי שלנו צריכים להיכנס ורגע לחבק?

(18:30) אבל בוא רגע נבין שנייה מה עומד מאחורי, כן?

(18:35) כי בסדר, אז יש איזושהי רמה של כוונה רעה כנראה מי שמחזק כזאת אז הוא רוצה בעצם לחזק את התפיסה שאומרת שמותר לי להרוס את הצד השני ופה זה בסיס, זאת אומרת האם אנחנו באים להבטיח את השלום שלנו או אנחנו באים להרוס את הצד השני פה קבורים הרבה כלבים בשאלה הזאת.

(18:59) עכשיו, מה שקרה אצלנו בשטח זה שהרושם המצטבר שנוצר מנגיד מזה שראו את הטקסים של לשחרור החטופים עם ההמון הגדול של העזתים שמריעה לחמאס וכולי ושראו דברים אמיתיים אגב, הבעיות קיימות, לא צריך להתעלם מהם.

(19:20) שראו איך החטופים נחטפים לעזה וההמון העזתי מכה בהם וכולי וכולי, מי שחף מפשע יושב בבית במצבים כאלה, אתה לא תראה אותו, אתה פשוט לא תראה אותו, כי הוא יושב בבית, אגב מפוחד, הרבים מהם, כשמדברים עם עזתים שהם מתנגדי חמאס, אתה שומע סיפורים שהם סיפורים אגב מאוד דומים לסיפורים של השביעי באוקטובר החמאס רצחו להם את המשפחות והרגו אותם התעללו וכו’ וכו’ אבל צריך לראות, צריך להסתכל, צריך להיות בקשר.

(20:00) אם מה שקורה זה שכשאתה נכנס לפייסבוק שלך, ואני נכנס לפייסבוק שלי, אז אנחנו רואים רק את ההוא שאומר אבל למה חבר כנסת הזה אמר ככה, ואת ההוא שאומר אבל למה היועצת המשפטית ככה אז אנחנו לא מתקשרים עם העולם הזה, ובסוף זה מה שהורג אותנו, החוסר תקשורת הזה.

(20:22) חזק מאוד אז בעצם תן לי, מה אנחנו מפספסים שמה?

(20:27) אני רוצה להגיד על 2 דברים, תן לי כמה נקודות, דברים שאומרים, וזה נאמר בקול ברור, ללא קרואל וסרק, ואם תקשיבו לשם, זה מה שתשמעו, וגם תן לי כמה מקומות כאלה שאני ככה מאזין שצופה בנו, יופי, אני רוצה לקבל כדי להרחיב את האלגוריתם שלי, כדי לייצר…

(20:51) לקבל קולות אחרים.

(20:52) אני חושב שזה משהו שמאוד יכול לעזור.

(20:54) מעצם זה שנתחיל להכניס לאקוסיסטם שלנו קולות אחרים, נתחיל, זה לא יקרה מייד.

(20:59) בהתחלה יהיה בטוח עם פחד ותיוב, ונצטרך לקחת כדור נגד בחילה, אבל ככל שנשמע עוד דעות מעבר לחומה הזו, אולי נזהה שיש עם מי לדבר, לא כדי שמחר, לא ניתן שטחים ולא נחתום, זה לא יקרה מחר, זה ייקח עוד הרבה זמן, לא יודע כמה, אבל לפחות אנחנו נהיה במקום שהוא לא…

(21:19) אני אומר לעצמי, אני לא מדבר אפילו כמדינה, אני מדבר לעצמי, אני רוצה לחיות במקום שיש לי בו תקווה.

(21:27) אם אין תקווה, אני קם כל בוקר, אני בדילמה, פה או לא פה ואני פה אז אני כבר אעשה את המירב מזה אז תכוון אותי למקומות האלה.

(21:35) אז אני אתן לך תשובה אופרטיבית קודם כל בוא נגיד יש היום את הדפים של משרד החוץ בערבית בכל מדיה שאתה לא יכול לחשוב עליה, בטוויטר, בפייסבוק, כן כמשרד החוץ הישראלי אוקי, מה שנקרא ישראל בערבית, ISRAאל אראביק אם תחפש בטוויטר או בפייסבוק או בכל דבר אחר, הפרצוף, תמצא דפים של משרד החוץ ואני חושב שכל ישראלי צריך ככה פעם בכמה זמן להיכנס, להיכנס לתגובות, ללחוץ על הכפתורים של התרגום האוטומטי לראות מה אומרים בני הדודים שלנו שמגיבים בדפים האלה, ולענות עכשיו בחלק מהמקרים מקללים בחלק מהמקרים יש טענות למה הרגתם לי, למה באתם, למה רצחתם, למה לקחתם בחלק מהמקרים יש שאלות ענייניות, למה אתם חושבים ככה, למה תקפתם בעזה, למה עשיתם ככה?

(22:38) כי התקשורת שלהם, כמו התקשורת שלנו, לא מספרת תמונה מלאה.

(22:43) אגב, בתקשורת שלהם זה הרבה יותר חריף כי זו לא תקשורת של עולם דמוקרטי.

(22:49) אז קודם כל אני חושב שכבר זה מתכון פשוט מהמם, לדבר עם האנשים עצמם, אתה בן כן, בוא נגיד, מי שמכתיב בדף של משרד החוץ בערבית יש לו איזשהו עניין לתקשר עם ישראל, לפעמים כמו במקצוע שלך, אתה בטח מכיר את הדברים האלה, התקשורת הזאת היא תקשורת אגרסיבית, אבל שהיא מגיעה מאיזשהו צורך לאוורר או לתקשר או לקבל איזשהו פינג לפונג לצורך העניין, ולפעמים היא תקשורת של אנשים שבאים לשאול שאלות, כי אין להם את המקום לשאול את השאלות האלה, אין להם קשר עם 10 אין להם לשאול שאלות פשוטות, או בדיוק…

(23:31) מכירים אותנו, נכון.

(23:33) עכשיו אני חושב קודם כל שהשאלה שלך היא גם חושפת את המחסור.

(23:39) יש מחסור במדיה שאם אתה נגיד אם תשאל אותי איך אני צורך את התכנים של האחים המוסלמים, אגיד לך אם בעיה, תיכנס לאלג’זירה עכשיו תשאל אותי איך אני צורך את התכנים של הצד השני אתה מעיר על בעיה, והיא בעיה שהיא בעצם בלב של הספר המהפכה ההברהמית שאני חייב להגיד, יצא לאור בעברית, וגם יצא לאור באנגלית ועכשיו יוצא לאור בערבית והוא נכתב בעברית, אבל הוא בעצם נכתב לעולם הערבי.

(24:10) כי כשאני מדבר עכשיו על תפיסה של אברהמיזם פוליטי, יכול להיות שבתור ישראלי אתה תגיד לי, תשמע, אני לא מבין על מה אתה מדבר, זה לא מתחבר לי למפה הפוליטית שלי אתה בשמאל, אתה בימין אני בכלל לא במשחק הזה של שמאל וימין, אני לא חלק מהשיחה הזאת אבל כשמסתכלים עכשיו במונחים פוליטים של העולם הערבי אז יש לנו מציאות שהיא מציאות מעוותת שמצד 1 יש מחנה פוליטי ברור, בסדר, הוא נקרא האסלאם הפוליטי, הוא נקרא האחים המוסלמים, אתה יכול לקרוא לו האסלאם הקיצוני שעוד כל מיני דרכים להתייחס אליו בשם זה לא כל כך משנה, יש לו צורה מאוד ברורה, יש לו כלי תקשורת מאוד ברורים לא רק אל ג’זירה, עוד הרבה אחרים, יש לו הוגה דעות מאוד ברורים, יש איממים שמזוהים עם הדבר הזה, תלך בכל מקום בעולם הערבי תרצה להתחבר לאיזשהו ארגון שטח, ישות, מסגד שקשור לזרם חשיבה של האחים המוסלמים הקיצוני וכו’, אין לך בעיה.

(25:18) זה כמו שיש נגיד בישראל או את הימין או את השמאל בתור מחנות פוליטים, הכל מוקם, הכל קיים, אתה יודע עכשיו עם האוגד דעות הספציפי הזה, אתה יודע מראש לאיזה צד הוא שייך, איזה ערוץ שייך לאיזו תפיסה, איזה עיתון שייך למי וכו’ אבל בעולם הערבי אין את הצד השני.

(25:40) זאת אומרת, יש את הצד של האחים המוסלמים בתור צד מאובחן, יש איזשהו דבר שאתה אומר זה המתונים בעולם הערבי לצורך העניין המפרציות בעיקר, מהירויות, מרוקו וכו’ וכו’ אין הגדרה של מהו זרם פוליטי שהוא הפוך מהאסלאם הפוליטי, ופה אנחנו מנסים בספר הזה ובדברים שיוצאים ממנו, לייצר את ההגדרה של ההברהמיזם הפוליטי בתור מחנה פוליטי מזרח תיכוני שיכולים להיות בו גם יהודים וגם מוסלמים וגם נוצרים באותו צד וכשאתה אומר את הדבר הזה, אברהמיזם פוליטי בעולם הערבי אינטואיטיבית, הם אומרים וואו, רגע, הבנתי, זה בעצם הצד השני שהוא נגד האסלאם הפוליטי, זה האלטרנטיבה לאסלאם הפוליטי.

(26:32) עכשיו, הדבר הזה הוא בהתהוות, זה קורה עכשיו, אין לזה כלי תקשורת, אין לזה איזה…

(26:40) יש פה ושם נגיד אנשים כמו לואי אל שריף או אמג’דתאה כל מיני הוגים קטנים, כל מיני אנשים כמו אליאס בבום בצד הפלסטיני, קשה מאוד למצוא אותם ברשתות החברתיות.

(26:57) הם גם, אין חופש דיבור בחברות האלה, וכל מי שעכשיו יבוא לרשתות החברתיות שלו ויתחיל לפרסם דברים כאלה, הוא יכול להיכנס לבעיות מאוד גדולות.

(27:12) אני יכול לספר בתור דוגמה על תנועה הבראהמית מצרית, שהתחילה לפרסם דברים בפייסבוק שמדברים על הקשר בין הדתות, על ההכרה בזכות הלגיטימית של העם היהודי, על הרצון לייצר סוג של אחווה עברה עמית, ובעצם קיבלו זימון למשטרה במצרים ואמרו להם תפסיקו את הפעילות שלכם כי אתם יוצרים התססה.

(27:39) כן?

(27:39) עכשיו במקומות אחרים אז אולי זה לא שהמשטרה מזמינה באופן כזה, אבל אנשים חשופים לבריונות, לרצח, להתנכלויות של כל מיני ארגוני טרור של ציר ההתנגדות, בצורה שהיא מאוד מאוד מוחשית.

(27:54) לכן יש בעיה לשמוע את הקולות האלה מהעולם הערבי באיזשהו מקום מסודר.

(28:03) במסגרת מרכז המזרח התיכון שזה בעצם נקרא לזה הצד המחקרי או פלטפורמת הידע שאני מנגיש לציבור הישראלי, אז מה זה באמת מרכז המזרח התיכון?

(28:21) מרכז המזרח התיכון זה מעין פתרון מאולתר נקרא לזה שהקמתי לצורך שאתה מתאר בינתיים, שבמסגרתו קודם כל יש אתר אינטרנט, יש בו קבוצת מנויים שאפשר להצטרף אליה, שמנויים שמדי שבוע אנחנו עושים מפגשים בזום או דברים מקבילים עם כל מיני קולות מגוונים מהעולם המוסלמי.

(28:48) אני אומר העולם המוסלמי אגב זה בהגדרה היותר גאוגרפית של המילה, כל מיני מיעוטים לא מוסלמים נוצרים, לאלאווים, ליזידים וכו’ וכו’ שהם חלק מהשיח הזה, ואנחנו בעצם מקיימים רשת של קבוצות וואטסאפ דו צדדיות, שבהן קבוצת וואטסאפ ישראלית איראנית, קבוצת וואטסאפ ישראלית לבנונית, קבוצת וואטסאפ ישראלית עיראקית וכו’ וכו’, והפלטפורמה הזאת בעצם מאפשרת למנויים חלק בשיח אחרי זה באופן ישיר ומפעילה גם ערוץ יוטיוב וגם ערוץ טלגרם שאליו עולים חלק מהדברים, ומי שבאמת ייכנס ביוטיוב לערוץ המרכז המזהת יוכל לראות משמעותי מהשיחות הגלויות שאני מקיים עם אנשים בעולם המוסלמי שבאמת לא שומעים מספיק את הקולות שלהם, כולל מיעוטים אתניים ומוסלמים אברהם ממה שאני קורא וכו’ וכו’ כל הכבוד לך, תודה רבה.

(29:56) קודם כל תודה לך, אני חושב באמת שזה לא משנה מה הדעה של האדם.

(30:01) תמיד אני משווה…

(30:03) הייתי…

(30:04) אני גר ליד הבימה, יש הרבה 2 גרתי ממש שם, היו הפגנות שמאל וימין, אני זוכר את הפגנת הרופאים, משהו מלחמה, אני חושב לפני 5 6 2, ומהצד השני היו החבר’ה של בן גביר, וזה ממש עמדה מול עמדה ואני הולך באמצע, ובא לי איזה יסמניק, אומר לי תחליט, איפה אתה הולך?

(30:25) אמרתי לו אני לא בזה ולא בזה, אני לא…

(30:27) אני לא באתי צוק, אני בא לשמוע וישבתי קצת עם האנשים ואני גר במרכז תל אביב, איזו הדעה פה, אני מכיר היטב והתיישבתי עם חבר’ה של בן גוויר חבר’ה צעירים ואני אומר להם תגידו מה אתם רוצים שיהיה אנחנו ניכנס באי עם אמא של העזה לקרוע אותם אמרתי להם מעולה ומה אז אנחנו נשטח אותם נראה להם מה זה יראו בדיוק כמו מי הגבר אתה יודע מעולה ומה אז כמה תהרגו 50 60 100 מה שצריך נהוג ואז מה ואז הם יראו בדיוק פה ואז אנחנו נעשה איתה ואז נסתדר איתם זאת אומרת…

(31:04) ואז אמרתי להם אתם יודעים מה?

(31:06) אני מכיר מישהו פה הנה יריב אופנהיימר אומר את אותו דבר אותו דבר בוא נעשה איתה מה הגבול פשוט אולי פחות בלי…

(31:14) בוא ניכנס ונהרוג אבל אומרים אותו דבר ובסוף אתה אומר אתם כולנו רוצים את אותו דבר.

(31:19) וכמו ריבים במשפחה, יש כאלה שיותר עכשיו אני אראה לור ויש מישהו שאני אהיה יותר רך ואנחנו פה התפקיד שלנו בעיניי זה לא להגיד מה נכון ומה אני לא נכנס למקום הזה אני לא בא ולהגיד לכם אתם צריכים להיות ימין, שמאל, זה בכלל לא סיפור.

(31:35) אני מאוד מתחבר למה שאמרת כי זה בדיוק מה שפותח וזו העבודה שלי לפתור את הסכסוכים, זה פשוט להיות בתוך הדיאלוג.

(31:43) זהו.

(31:43) ברגע שיש דיאלוג אתה בשליטה.

(31:46) ואתה אומר מה אתה עושה, זאת אומרת מקצועית זה הדבר הנכון לעשות.

(31:50) אז זה כל כך משמח שיש את הדבר הזה.

(31:54) וטוב, וכשאתה אומר אני ככה מהדהד את הדברים שאתה אומר, כי אני רוצה…

(31:59) אני מודה שיש אינטרס שתצא איזו בשורה אנרגטית מהמקום הזה, כי אני באמת רוצה שהדברים האלה יקרו, ואני שומע אותך מהדהד ואומר, אנחנו צריכים אנחנו, האנשים, אל תחכו שיהיה עוד איזה ארגון, או…

(32:13) זה לא יקרה.

(32:15) הייתי פעם ביוזמת ז’נבה, שלחו אותי למילאנו.

(32:19) מפגש עוזרים פרלמנטריים של הכנסת ויועצים ועוזרים פרלמנטריים, עוזרי שרים מהרשות הפלסטינאית.

(32:29) אכלנו מה זה טוב מהגבינות, והיה יין, ואז הבנתי למה אין שלום.

(32:34) היו מבטלים דיונים בשביל הארוחות ואני הזדעזעתי, כי אומר עד שאתם כבר מדברים, אבל כדי לעשות תמונה עם ראש העיר ביטלו דיון, זה זעזע אותי.

(32:43) כי ואז הבנתי שזה לא יבוא מלמעלה, זה לא יבוא מהארגון, זה אם אנחנו לא האנשים ניקח את האחריות, ואני חושב שדווקא אולי אנחנו מהמשפחה, משפחה יהודית, חיה מדינה דמוקרטית שאנחנו יכולים לבטא את הדעות שלנו, והנה אנחנו יודעים לדבר גם ערבית, אני עושה את זה עם האווטאר שלי שיש לי קורס גישור בערבית, ואני מוציא שפות שלי עכשיו אתר שלם בערבית, בערבית וסינית, ספרדית וצרפתית ואנגלית, ולהנגיש את המסרים האלה, אבל זו החובה עלינו, האנשים, בעיניי, לעוד איזה ארגון.

(33:15) זה לא לצפות, זה לא לצפות שבקלפי, זה באמת לדבר עם האדם השונה מאתנו.

(33:21) זה ייתן לי תחושה של הינה אני עושה משהו למען ילדיי, ובעיניי זה משהו אחרי איבוד השליטה שהיה בשביעי באוקטובר, וזה לא אומר על כן שטחים, לא שטחים, זה רק אומר לדבר עם האנשים.

(33:33) זה הסיפור פה וזה מרתק שאתה עושה את זה.

(33:37) מה עוד אתה מתכנן לעשות?

(33:38) עוד ספרים?

(33:39) עוד תוכניות?

(33:41) אז במישור של הספרים, אז המהפכה האברהמית שהוא בעצם ראשון בסדרה, אז כאמור יוצא בשבוע הבא בערבית אחרי שהוא כבר יצא לאור באנגלית.

(33:55) זה מה שאני מחזיק פה ביד שלי.

(33:56) כן, זה העותק הראשון בעצם, זה ההייטק…

(34:00) החזיק ביותר הראשון.

(34:01) כן, כן, אתה מחזיק את העותק הראשון.

(34:03) כבוד גדול הולך אגב להיות מופץ בעולם הערבי גם בספריות.

(34:14) איך אתה עושה את ההפצה שלו?

(34:17) זה סוד.

(34:18) אני אגלה לך אחרי שזה יקרה.

(34:22) אבל יש פה בהחלט דברים שיכולים להיות מפתיעים.

(34:26) מדהים.

(34:28) בגלל זה אני לא יכול לדבר על זה כרגע, אני יכול לספר שהוא נמצא בתרגום לאינדונזית והולכת להיות מהדורה גם בסינהלי שזו בעצם השפה של המוסלמים בסרי לנקה, שיש עניין גדול מאוד בסיפור הזה.

(34:47) הספרים הבאים בסדרה נכתבו בתהליך של כתיבה משותפת עם כותבים מהעולם המוסלמי.

(34:55) אז הספר הבא שכבר יצא בעברית ונמצא, 2 הספרים אגב נמצאים באתר עברית גם בתור ספר דיגיטלי וגם בתור אודיובוק הספר אחרי המהפכה ההברהמית שנקרא איחוד המאמינים נכתב בעצם בכתיבה משותפת עם חבר פלסטיני שנקרא אליאס נאסרי בבון והוא מביא פתרון אחר לגמרי מזווית לא צפויה לחלוטין לא הפתרון שציפית לו מה שנקרא, אבל הוא בעצם מבסס תזה שהיא קצת קשה לעיכול ואולי רק בשביל להבין צריך פודקאסט שלם שבעצם אומרת שהיהודים הם מוסלמים זה קצת מוזר לשמוע, אברהם הגיע מרצות הרב בעצם, אז המקור הוא מקור שם?

(35:45) לא, הוא קוראני, אם אתה מתייחס לטקסט עצמו של הקוראן ואתה שם רגע בצד פרשנויות מאוחרות יותר ובזה באמת נכנסנו לעומק הדבר בספר הזה אז קודם כל אתה מגלה שהמילה, המהות, המושג מוסלמי, מהותו מונותאיסט, זאת אומרת אנחנו אומרים מוסלמי, אנחנו ישר אומרים מוסלמי זה מישהו שמאמין בקוראן ומכיר בנביא מוחמד ומתפלל על השטיח 5 פעמים ביום, אבל אם אתה קורא את הקוראן, אז הקוראן אומר אברהם הוא מוסלמי, כן?

(36:24) הוא לפני מוחמד למה הוא מוסלמי?

(36:27) לא כי הוא מאמין בקוראן, לא היה קוראן הוא נקרא מוסלמי כי הוא מאמין באל 1 כן?

(36:33) והמאמינים של ישו הנוצרים, גם הם נקראים בקוראן מוסלמים.

(36:40) למה הם נוצרים?

(36:42) אבל הם מוסלמים כי זה באל 1, וזה אותו אל.

(36:46) בהקשר הזה כי הסמנטיקה, היא מה שיצרה את הפילוג, בסוף היום אתה מסתכל רגע על המהות ואתה אומר, רגע, יש פה דתות שמאמינות באל 1, כן?

(37:01) זה אותו אל, אין מחלוקת שזה אותו אל, זה האל שהגיע לאברהם, כן?

(37:06) המצוות, אותן מצוות עד לרמה של החיה שאסור לאכול, חזיר, תחשוב על זה שנייה.

(37:13) נכון.

(37:14) הלכות כשרות, צניעות, 1001 דברים שהם בסוף היום זהים, סיפור בריאה זהה, כן?

(37:23) אני יכול לטעון, וזו טענה קבילה שההבדלים בין היהדות והאסלאם לצורך העניין, הם לא בהכרח יותר גדולים מאשר ההבדלים בין היהדות הקונסרבטיבית ליהדות האורתודוקסית או בין האסלאם הסופי לאסלאם הסוני הלא סופי, ואתה יודע מה, אפילו ההבדלים בין האסלאם השיעי לבין האסלאם הסוני הם גדולים יותר משמעותית, ולמרות זאת מתייחסים להכול בתור אסלאם, וזה מהווה בסיס, כי הרי בסוף היום, מה זה זהות?

(37:59) על מה רבים מועדי כדורגל?

(38:01) הם רבים על הסמנטיקה, הם הולכים מכות על הסמנטיקה, אני אפול ואתה מכבי, אין מאחורי זה משהו, יש מאחורי זה סמנטיקה, דגלים, סימבוליקה, תחושה של זהות.

(38:13) אז בסוף היום, אם עכשיו אתה מתחיל לשנות את הסמנטיקה ואתה אומר, רגע, במקום שתגידו, יש מוסלמים יהודים ונוצרים, כן?

(38:24) אתם יכולים להגיד, יש מוסלמים סונים, מוסלמים יהודים, מוסלמים נוצרים, אף 1 אגב לא אמור לשנות שום דבר במה שהוא עושה, זה לא אומר שיהודים אמורים לשנות משהו, או פתאום להאמין במוחמד, זה לא בסוף שאתה מעביר לעולם הערבי.

(38:43) לעולם המוסלמי הבנתי, חד משמעית הספר הבא אחריו שבקרוב יצא לאור גם כן באתר עברית הוא הסכמי כורש זה ספר שנכתב בכתיבה משותפת עם הרשחמדיאן, פורש זה לפני הספירה, כמה זה?

(39:01) זה…

(39:01) כן, אבל פה אנחנו מדברים בכלל על, אתה יודע מה?

(39:05) זה נושא, רוב האנשים בכלל לא מכירים את קיומו של הנושא, אבל בוא נגיד שניה בתור מעטפת, במזרח התיכון יש את הנרטיב האברהמי שזה נקרא לזה הנרטיב המיידי שאתה רואה על פני השטח, אוקי שמגשר בינינו לבין העולם המוסלמי, אבל יש הרבה מאוד נרטיבים, תקרא לזה קדם מוחמדים, כן?

(39:31) של קבוצות שאנחנו היום מסתכלים אולי ואומרים חלק מהעולם המוסלמי, חלק מהעולם הערבי, הם לא מגדירות את עצמן ככה, בסדר?

(39:42) כמו למשל האיראנים, שזו דוגמה מאוד טובה, האיראנים לא רואים את עצמם חלק, בגדול, הם לא ערבים.

(39:50) הם לא ערבים, קודם כל, ולכן הם לא רואים את עצמם כחלק מהנרטיב האברהמי, הם לא בני אברהם, כן?

(39:58) אבל לצורך העניין, האיראנים שרוצים שלום ושמחפשים את הקשר עם ישראל מגיעים ממקום נראטיבי אחר לגמרי, שזה הקשר לכורש כורש הוא האבא הקדום של האומה האיראנית, ככה הוא נחשב הוא הציוני הראשון בעצם אני חושב שהכיר בזכות היהודים על ארץ ישראל, נכון, הוא מופיע בתורה, כן?

(40:25) יש מאחוריו תפיסת עולם שלמה עם דליל כורש, עם ערכים, עם עושר תרבותי מאוד גדול, שרלוונטי מאוד גם לימינו, גם לרצון של האופוזיציה האיראנית להשתחרר מכיבוש, וגם לרצון שלנו לייצר איזשהו משטר אחר באיראן, שנוכל להתקיים איתו, כן?

(40:49) וזה ספר שיצא לאור בקרוב, ומדבר על נרטיב אחר לגמרי, זה לא קשור לאברהם בכלל.

(40:56) צריך אגב להגיד שנגיד למשל עם הלבנונים הנוצרים, הם לא רואים את עצמם כחלק, הם לא צאצאי אברהם, הם לא רואים את עצמם כערבים, הם רואים את עצמם כצאצי הפיניקים.

(41:10) עם, שהוא קדום יותר מהערבים, שהיו לנו איתו יחסים נפרדים בכלל, שעברו איזושהי קולוניזציה כביכול על ידי הערבים וגם איבדו את השפה שלהם וכולי, ולכן כשאתה נכנס באמת לשיח מזרח תיכוני, אז אתה מגלה שיש עוד ועוד ועוד נרטיבים שהם גשרים טבעיים מקבוצות בסודן ובמאוריטניה שאומרות אנחנו נצר לשלמה המלך, יש המון כאלה, ובאמת חלק מהשאיפה זה להפוך את זה לסדרה שכל ספר בה ייכתב עם דמות אחרת מאחד מהנרטיבים האלה, ולייצר איזושהי ספרייה או איזשהו קודקס שבעצם מספר את הסיפור של המזרח התיכון המתחדש נקרא לזה.

(42:06) ובאותה מסגרת אז אני בוא נגיד לקראת סיום הספר הרביעי בסדרה שנקרא הציונות הערבית, שבאמת נכתב בכתיבה משותפת עם ג’מל סבאח שהזכרת קודם שהוא ראש ארגון ממשלת סוריה בגלות, ובו אנחנו הולכים לנרטיבים מאוד מאוד מעניינים שמגשרים בין שתי תפיסות שנראות מאוד מנוגדות, האסלאם והציונות מתוך כתבים, מתוך הסכמים עתיקים, מתוך…

(42:37) וגם מתוך החיפוש אחרי השלום, כי אם אתה מחפש את הגשר, אז אולי תצליח למצוא אותו, אבל אם אתה לא מחפש אז כנראה שלא.

(42:45) מהמם, אתה ממש מזכיר לי, אני אגיד לך את זה לסיכום, אבל אני כן מסכם, ואני אומר שאם יש לך משהו שעוד חשוב לך להגיד, זה המקום כי חשוב לי להעביר את המסרים היפים האלה.

(42:57) נגיד שאתה והשתפים שלך מזכירים לי את הילד והילדה מהסיפור של אה…

(43:04) אני חושב שזה היה אפרים קישון.

(43:06) אני חושב שזה הקישון של עוזו ומוזו מכפר קרוזו, שהיה 2 אחים שרבו ביניהם, ריב מאוד גדול זה משהו שאף 1 לא זוכר אותו והם בנו חומה בין הבתים שלהם וסיפרו לילדים שלהם שמאחורי אויב נורא ומפלצתי אז הילדים בנו עוד חומה והגדילו את החומה והגדילו את החומה וכל דור ודור הם הגדילו את החומה אדירה, עם סיפורי פחד והזוועה, אבל יום 1 איזה ילד וילדה ראו איזה…

(43:35) שיחקו קצת ליד החומה וראו איזו אבן נפלה.

(43:38) הם הזיזו את האבן והצ’יצו וראו ילד וילדה.

(43:42) ואז הבינו שלצד השני אין לו זנב ולא קרניים, יש שם ילד וילדה.

(43:47) ומשם הם פירקו והמשפחה חזרה, וכל זה, אתם נגיד את זה לכל מי שחושש מהאובדן שלנו, אז נגיד אנחנו מספיק, אנחנו אוהבים של 3000 שנה, אנחנו פה, זה לא משנה איך תקראו לי, העיקר שאנחנו נחיה בשלום וביחד, כי אנחנו לעצמנו עם זהות טובה וחזקה שהמילה שלום, אתה יודע, ואני מדבר פה עם חרדים ודתיים לאומיים וחילונים ומוסלמים ונוצרים כולנו נפגשים אצלי בחדר, פוגש אותם כמשפחה, כשהם נפרדים, כשהם מתגרשים, ואני אומר, כולם דומים.

(44:22) זה פשוט…

(44:23) יש פה אנשים מאוד מאוד טובים, אבל אם אנחנו מתעסקים בכותרת ומבדל אנחנו מפספסים את העיקר שכולנו רוצים לגדל פה ילדים, כולנו רוצים להיות בביטחון, יש משוגעים בכל הצדדים, אצלנו יש משטרה שמרגיעה את המשוגעים, וטוב שכך, שם אין, אז זה פרגוני טרור שם שמייצרים זוועה.

(44:45) אבל אנחנו צריכים להיות פה הרוב הדומה, האמצע, אנשים אני עוזב אותי פוליטיקה, תן לי לדאוג שיש לי מה לאכול שהילדים שלי חוזרים בשלום והולכים בשלום, יש חיים בטוב והעשייה הזאת היא כל כך מה שיביא את הבשורה הזו והיא כל כך חסרה היום, שאני קודם כל כאזרח אומר לך תודה רבה, כיהודי אני אומר לך תודה רבה, ורק שתצליח, ושכל מה שתעשו, שיגיע לכמה שיותר אנשים שיכירו אותנו, כמו שאנחנו, אנחנו אנשים טובים, בואו תכירו אותנו.

(45:19) אז קודם כל תודה רבה ודבר 2 אני חושב שבאמת אם כבר מסכמים אז באמת זאת נקודה מאוד טובה לסכם בה ואני אגיד רגע משהו שכנראה המאזין הישראלי הממוצע פשוט לא מבין אותו תראה, אם עכשיו תלך לאיזה בקתה בעיראק או בלוב או בסודאן או איפה שאתה לא רוצה בעולם הערבי ותעיר ילד משנתו באמצע הלילה ותשאל אותו, תגיד ילד, מה היהודים רוצים ממך?

(45:51) אז אולי הוא יגיד לך אם רוצים להרוג אותי אולי הוא לך אם רוצים לכבוש אותי אולי הוא יגיד לך אם רוצים לשעבד אותי אולי הוא יגיד לך אם רוצים לייהד אותי, כן?

(46:06) הוא לא יגיד לך הם לא רוצים לעשות לי כלום.

(46:09) עכשיו, המציאות היא שזה מהווה כישלון שלנו, כי בסך הכל אנחנו, איך אמרת, יש גם כמה משוגעים, אבל אנחנו הנורמלים, אנחנו לא רוצים לעשות לילד הזה שישן בבקתה בית העלמין להפך, הוא רוצה קשה לו רק טוב.

(46:24) כן, אולי רוצים לעשות לו, זאת אומרת, אולי רוצים לאפשר לו הזדמנויות, אולי רוצים לשתף איתו פעולה, אבל אנחנו בטח לא רוצים להרוג אותו, לשעבד אותו, כל 1 מהדברים שהפכו לכל כך מובנים מאליהם בתודעה הערבית.

(46:39) ופה זה אומר שאנחנו נרדמנו בשמירה.

(46:43) נרדמנו בשמירה כי אנחנו לא חלק מהדיון הזה ולמרות שאין פה אף מפלגה בכנסת ואף פוליטיקאי אפילו גם בין הקיצונים, שלא, אין פה איזושהי אנחנו רוצים לכבוש את סודן ואת עיראק, דבר כזה.

(47:00) אבל אנחנו לא נמצאים בוויכוח בשביל להגיד את זה, אנחנו פשוט לא נמצאים בשיח, וכשאנחנו לא נמצאים בשיח, אז הכוחות שמנסים לשמר את השליטה שלהם הקיצונית באזרחים פשוט ילבישו עלינו כל דמוניזציה אפשרית וכל פטנט שאפשר בשביל להפחיד את הציבור שלהם ולשמר את השליטה שלהם בתוכו ואנחנו אמורים להיות באירוע הזה, כי אנחנו כבר ב2025, ויש לנו זום, ויש לנו מדיה חברתית, ויש לנו AI בשביל לתרגם ואנחנו יכולים לתקשר ואנחנו לא עושים את זה יש פה איזשהו מחסום פסיכולוגי שעוד לא פיצחתי אותו עד הסוף, אבל אנשים צריכים איזשהו ליווי בשביל לדבר עם הצד השני, זה לא קורה לבד, עובדה שזה לא קורה לבד, ואני חושב שזה בנפשנו, אני חושב שאם המציאות היא וזאת המציאות, אני לא מדבר פה עכשיו דברים, אני מדבר דברים מדויקים, זה דוגמאות מהמציאות.

(48:07) אם המציאות היא שאני כל היום מוצף בכל מיני ארגונים וכל מיני אינטלקטואלים וכל מיני אנשים מהעולם הערבי שאומרים אנחנו רוצים לשתף פעולה, ואנחנו רוצים שיח, ואנחנו רוצים לפגוש ישראלים, ואנחנו רוצים לשתף פעולה עם הצד הישראלי, והדברים האלה מגיעים אליי שאני לא משרד החוץ ואני לא איזשהו ארגון מוסדר, אז יש פה בעיה, זה אומר שאנחנו לא נמצאים במשחק הזה, אנחנו כן נמצאים איפשהו במשחק, שזה לפחות דבר, של השיח עם הפלסטינים, יש כל מיני ארגונים שעוסקים בזה, גם זה שנוי במחלוקת כי זה הולך גם לכל מיני תוויות פוליטיות, אבל כשמדברים עכשיו עם ארגונים ממרוקו או מעיראק שאומרים אנחנו רוצים לשתף אתכם פעולה, אין כתובת לדבר הזה, ופה זה פאול שלנו בתור עם.

(49:03) עכשיו אי אפשר לחכות לממשלה שתעשה את זה למה?

(49:08) כי זה לא קורה, אפשר להגיד הרבה דברים, אבל קודם כל זה לא אז אנחנו נמצאים בתהליך שהוא תהליך לא פשוט לא הכי נוח של הקמת תנועה אברהמית כגוף באמת גלובלי, זה משהו שקורה בשיתוף פעולה עם תנועות אברהמיות מאינדונזיה מעיראק וממרוקו ומסוריה ועוד ועוד ועוד, ואנחנו נכנס בקרוב לקמפיין מימון המונים שהמטרה שלו זה להרים ערוץ יוטיוב בערבית שפעם ראשונה באמת יתקשר לעולם הערבי את הקול הישראלי שמחפש את הדו קיום, ושבא לתקשר איתם בגובה העיניים, ושמראה להם את הדו קיום בארץ, כי הם לא מודעים לזה.

(49:59) ואני חושב שפה כל…

(50:01) מה שאנחנו צריכים להיות זה בדיאלוג עממי, כמו שאנחנו נמצאים בדיאלוג די יקר היום בין ימין ושמאל, להיות בדיאלוג פוליטי, מכבד, אמיתי, כנה אם העולם הערבי בצורה ישירה, לא משהו שהוא מעבר להרי החושך, כל 1 פה נמצא ברשתות החברתיות אם הוא ילחץ על 2 כפתורים או ישקיע קצת מעמד שייקחו אותו מחוץ לאזור הנוחות שלו, הוא ימצא את בני הדודים שלנו, הם שמה.

(50:30) נכון, אתה יודע מה?

(50:32) אני אתחבר לזה.

(50:33) תמיד היה לי ויכוח עם העולם הפוליטי, אני לא מאמין בו, זה ברור שהם עושים את עבודתם, אבל הם לא ישנו, אין לנו הנהגה שמה.

(50:44) עולם העמותות, הם המלכהים, שלקחתי חלק הבנתי שבעיניי הקצב הוא חשוב, אבל הוא לא מספק, ואני הבנתי שהעולם העסקי זה המקום שלי.

(50:57) אז זה סוגר לי פה איזה משהו, שאני עושה.

(51:00) עכשיו, זה אני.

(51:01) אין לי אף 1 מאחוריי, זה הכסף שאני מוציא מהכיס, כי אני מאמין בזה וזה חשוב לי, ואני רואה בזה הזדמנות עסקית.

(51:08) אני רוצה להגיד ברור לי לחלוטין שבעוד 20 שנה יהיה שלום עם סעודיה.

(51:14) יהיה.

(51:15) 25 10, אולי שנה, אני לא יודע, אבל יהיה.

(51:19) ויהיו הזדמנויות עסקיות, ואני חושב שעם האזרח הישראלי, היזם הישראלי, אני את זה, כי אני הבנתי פטנט, רוצה לרתום אנשים לשם.

(51:29) יבין שיש מלא הזדמנויות.

(51:31) והיום עם האייאיי, אני לא יודע מילה בערבית, אבל יש קורס שלם שלי, יש מדבר קורס גישור שכל ערבי יכול לעשות בשפה שלו.

(51:42) יש לי אתר שלם, אתר בינלאומי, שיש לו ערבית, אנגלית, ספרדית, צרפתית.

(51:49) עכשיו, זה אני עושה לבד, אני מאוד נהנה, אני מודה שאני מאוד נהנה מהיצירה, אבל אני עושה את זה כי אני א.

(51:54) רוצה לקדם את השיח הגישורי, אני רוצה לקדם אותו על פני המודעות להליכים משפטיים, ואני גם רוצה כן, ואני אומר, אני רוצה משרד בכל בירה בעולם, אני רוצה שיהיה לי משרד בריאד, אני רוצה שיהיה לי משרד בניו יורק, אני לא רואה סיבה שלא.

(52:10) אני חושב שהיהודים כן, כיהודי.

(52:12) התפקיד שלנו זה לעשות טוב בעולם, אם אנחנו יכולים לתת ולהתפתח ולעזור לאנשים, למה לא?

(52:19) בלי אני לא רוצה לשנות אף 1, אני לא רוצה לדבר, מעניין אותי אני אוהב חומוס, מעניין אותי השיח, מעניין אותי להכיר, ואני חושב שאם אנחנו, האנשים שיכולים, ויש הרבה אנשים שיכולים, יגידו, רגע, איך אני לוקח את עסק הפעלת הילדים ואומר, איך אני עכשיו משכפל אותו כדי שיהיה לי גם משהו בחול, ויש שם קורסים מקוונים ויש רשתות, ובכלל העולם התעסוקתי משתנה, המון הזדמנויות, ואני מאמין שעם העולם העסקי ואנשים ספציפיים יגידו רגע, אני אחפש את ההזדמנות כי אני רוצה להתפרנס ולעשות גם טוב בעולם תוך כדי, אנחנו נצליח הרבה יותר מהר, ואז השילוב הזה של העסקי, היזם, הגוף המלכר הפוליטיקאים יפריעו לנו תמיד עד שזה יצליח, ואז הם ירכבו על זה.

(53:08) אבל כשנבוא מהשטח, שם זה יצליח, ואנחנו באמת נצליח לייצר חברת מופת, לייצר מזרח תיכון חדש, שממש כיף לחיות פה, כי זה באמת זכינו לחיות במקום הנהדר הזה.

(53:20) אז תום, ממש תודה רבה לך על שבאת ועל העשייה.

(53:24) תצליח, תצליח ממש, זו הצלחה שלך, הצלחה של כולנו.

(53:30) אם השיח הזה גרם לכם לאיזושהי נוחות, אני מבקש, תאזינו שוב, כאילו היה פה שום דבר.

(53:36) אני כל הזמן אומר, מה אנחנו נעצבן?

(53:37) אין פה שום דבר, צריך לעצבן.

(53:39) אין פה שמאל, אין פה ימין, יש פה דיאלוג בין בני אדם שרוצים לייצר דיאלוג ביניהם, וזה הכול, ועל זה אנחנו צריכים לשים את הדגש.

(53:48) אז תודה שהאזנתם או צפיתם, נשמח שתשתפו, שתגיבו, תעזרו לנו להפיץ את השיח הזה ואת השפה הזו, זה יקרה רק מלמטה.

(53:58) מלמעלה זה לא יבוא, אז ניקוד קטן, שיתוף קטן, תגובה קטנה זה יכול לעשות המון המון שינוי ואינשאללה שיגיע במהרה תודה לך לגמרי, תודה רבה לך אבל לסיום רק אני רוצה להגיד שעסקים זה באמת מנוע מאוד מאוד חשוב ובאמת היום יש מצב שכמעט כל עצמאי או חוץ מאולי הבעלים של החנות הפיזית יכול למצוא את עצמו משתלב באמת במזרח התיכון החדש, זה גם כן כפפה שאנחנו רוצים להרים בתוך התנועה ההברהמית ואני שם את התשתיות שלנו ואת מערכות היחסים שכבר יש לנו עם הרבה מאוד ישויות במרחב המוסלמי, לטובת כל מי שמאזין ורוצה לקחת את זה צעד קדימה תפנו אליי, דברו איתי, נמצא לכם את החיבור בצד השני, יש לא מעט אנשים גם בצד השני שרוצים לעשות דברים ביחד וזה לחלוטין אפשרי היום, רק צריך קצת אולי הרבה כוונות וקצת אולי מאמץ וידע.

(55:04) טוב השיחה תסתיים ואנחנו הולכים לדבר על זה.

(55:07) תודה רבה, להתראות בפרק הבא.