יש לכם שאלה? אפשר להתחיל בצ’אט הייעוץ למטה מימין.

מה זה גישור עסקי ואזרחי ולמה לא כדאי לרוץ לבית משפט – פרק 152

בפרק 152 של הפודקאסט “משהו עם גישור”, נדב נישרי מסביר מהו גישור עסקי ואזרחי ולמה במקרים רבים נכון לעצור לפני פנייה לעורכי דין ולבית משפט. הפרק עוסק בסכסוכים בין שותפים, בעלי עסקים, מנהלים, ספקים, לקוחות ובני משפחה המעורבים בעסק, ומציג את הגישור כדרך חסויה, קצרה, זולה ומעשית יותר לניהול מחלוקת. דרך שיטת שותפות חדשה, הפרק מציע לחשוב פחות על “מה מגיע לי בבית משפט” ויותר על השאלה לאן הצדדים רוצים להגיע, איך שומרים על מוניטין, איך מצמצמים נזקים, ואיך בונים פתרון שמאפשר להמשיך הלאה — יחד או בנפרד.

מה זה גישור עסקי ואזרחי, ולמה לפני שרצים לבית משפט כדאי לעצור ולדבר

פרק 152 בפודקאסט "משהו עם גישור"

סכסוך עסקי כמעט אף פעם לא מתחיל כמלחמה. הוא מתחיל בדרך כלל במקום הרבה יותר אנושי, הרבה יותר פשוט, והרבה יותר מוכר לכל מי שאי פעם הקים עסק, נכנס לשותפות, עבד עם ספק, ניהל עובדים, חתם על חוזה, בנה מיזם, השקיע כסף, נתן אמון באדם אחר או האמין שביחד אפשר יהיה לעשות משהו גדול יותר ממה שכל אחד יכול לעשות לבדו. בתחילת הדרך יש רעיון, יש התלהבות, יש תחושת שותפות, יש חלוקת תפקידים שנראית הגיונית, יש רצון טוב, ולפעמים אפילו יש הסכם מסודר שנכתב על ידי עורך דין, ובו מוגדר מי אחראי על השיווק, מי אחראי על הכספים, מי מביא ניסיון, מי מביא כסף, מי מנהל את הקשר עם הלקוחות, ומה יקרה אם יום אחד הצדדים ירצו לפרק את החבילה. אלא שהחיים העסקיים, כמו החיים עצמם, אינם מתנהלים בתוך המסמך שנחתם בתחילת הדרך, אלא בתוך המציאות המשתנה, הלחוצה, הדינמית והבלתי צפויה שבה בני אדם צריכים לקבל החלטות, לעמוד בציפיות, להתמודד עם פחדים, להביא פרנסה הביתה, לפגוש אכזבות, לגלות פערים ביכולות, ולפעמים גם להבין שהאדם שנראה שותף מצוין בתחילת הדרך אינו בהכרח האדם שקל לעבוד איתו לאורך זמן.

זה בדיוק המקום שבו גישור עסקי ואזרחי הופך מכלי נחמד או רעיון יפה לאחד הכלים החשובים ביותר שיכולים לעמוד לרשות בעלי עסקים, יזמים, שותפים, מנהלים, עובדים, נותני שירותים, לקוחות, בני משפחה בעסק משפחתי וכל אדם שמוצא את עצמו בתוך מחלוקת אזרחית או עסקית. כי השאלה האמיתית ברגע שבו סכסוך מתפתח אינה רק מי צודק, מי הפר את ההסכם, מי השקיע יותר, מי תרם פחות, מי נפגע ומי צריך לשלם, אלא לאן רוצים להגיע מכאן, כמה נזק מוכנים לספוג בדרך, האם רוצים לשמור על שם טוב, האם רוצים להמשיך לעבוד באותו תחום, האם יש מערכת יחסים שכדאי לשמר, האם פירוק הקשר חייב להיות הרסני, והאם באמת נכון להעביר את השליטה על העתיד העסקי, הכלכלי והאישי של הצדדים לגורם חיצוני שיכריע עבורם אחרי שנים של הליכים, עלויות וחוסר ודאות.

בפרק 152 של הפודקאסט “משהו עם גישור” מוצגת נקודת המוצא הזו בצורה ישירה: עסקים הם מערכות יחסים, וכאשר מערכת היחסים העסקית נשברת, לא תמיד הכלי המשפטי הוא הכלי הנכון ביותר לתקן אותה או לפרק אותה נכון. המשפט יודע לעסוק בזכויות, חובות, סעדים, הפרות, ראיות וטענות, אבל הוא לא תמיד יודע לטפל במה שבאמת מחזיק עסק חי: אמון, תקשורת, מוניטין, יכולת להמשיך לפעול בשוק, הבנה הדדית, גמישות, יצירתיות, ותכנון עתיד שאינו בנוי רק על ניצחון של צד אחד והפסד של הצד השני.

למה סכסוכים עסקיים מתפתחים גם כשיש הסכם טוב?

אחת הטעויות הנפוצות בעולם העסקי היא לחשוב שאם יש הסכם טוב, מסודר ומפורט, הסכסוך העתידי כבר טופל מראש. אין ספק שהסכם טוב הוא דבר חשוב, ולעיתים הוא אפילו קריטי, משום שהוא מייצר מסגרת, מבהיר ציפיות, מגדיר תפקידים, מסדיר מנגנונים ומצמצם עמימות. אבל גם ההסכם הטוב ביותר אינו יכול לצפות את כל מה שיקרה במציאות העסקית, משום שעסקים אינם פועלים בתוך עולם סטטי, אלא בתוך עולם שבו שוק משתנה, לקוחות משתנים, טכנולוגיות משתנות, יכולות אישיות מתגלות תוך כדי תנועה, לחצים כלכליים מתגברים, אנשים משתנים, ולעיתים גם הרצון הטוב שהיה בתחילת הדרך נשחק תחת עומס, תסכול ואכזבה.

שני שותפים יכולים לחתום על הסכם מייסדים מצוין ועדיין לגלות אחרי שנה שאחד מהם עובד הרבה יותר מהשני, שאחד לוקח סיכונים גדולים יותר, שאחד מרגיש שהוא נושא את העסק על הגב, שאחד מרגיש שהשני מזלזל בו, שאחד מביא כסף ואחד מביא זמן, שאחד רוצה לגדול מהר והשני רוצה להתנהל בזהירות, שאחד חושב שהעסק צריך להשקיע בשיווק והשני חושב שצריך לחסוך, שאחד רוצה למכור והשני רוצה להחזיק, או שאחד פשוט מרגיש שהוא כבר לא מסוגל להמשיך לעבוד עם האדם שמולו. במצבים האלה, ההסכם נותן נקודת ייחוס, אבל הוא לא בהכרח נותן פתרון חי, משום שהבעיה אינה רק משפטית אלא גם אנושית, ניהולית, כלכלית ורגשית.

כאשר צדדים מגיעים לנקודה הזו, הם נוטים לספר לעצמם סיפור. כל צד בונה לעצמו נרטיב שבו הוא הצד שנפגע, הצד שניצל, הצד שנתן יותר, הצד שהאמין, הצד שהשני אכזב אותו. הסיפור הזה מקבל חיזוק מחברים, מבני משפחה, מיועצים, ולעיתים גם מאנשי מקצוע שמקשיבים רק לצד אחד ורואים רק את התמונה שהוא מציג. במצב כזה הסכסוך מתחיל להתקשות, הצדדים מפסיקים לראות את האדם שמולם ורואים במקומו יריב, וכל פעולה של הצד השני מתפרשת כהוכחה נוספת לכך שהוא לא הוגן, לא אמין או לא ראוי לשותפות.

גישור עסקי נועד לעצור בדיוק את ההידרדרות הזו, לא כדי לטשטש את הבעיות ולא כדי לומר לשני הצדדים “תסתדרו יפה”, אלא כדי להחזיר אותם למרחב שבו אפשר לברר מה באמת קרה, מה באמת חשוב לכל אחד, מה עוד ניתן להציל, מה צריך להיפרד ממנו, ומהו הפתרון שמשרת את העתיד טוב יותר מהמשך מאבק.

 

למה בית משפט לא תמיד נותן ודאות?

רבים פונים לעורך דין מתוך מחשבה שהמשפט ייתן להם ודאות. הם רוצים לדעת “מה מגיע לי”, “מה אני יכול לתבוע”, “כמה אני יכול לקבל”, “האם הוא הפר את ההסכם”, “האם יש לי קייס”, וזו מחשבה טבעית לגמרי, משום שכאשר אדם נמצא בסכסוך הוא מחפש אחיזה, ובתוך הכאוס של מחלוקת עסקית או אזרחית, השפה המשפטית נשמעת לעיתים כמו שפה של סדר. אלא שבפועל, הליך משפטי אינו מעניק ודאות כפי שאנשים רבים מדמיינים. הוא מעניק מסגרת הכרעה, הוא מעניק אפשרות לטעון, להגיש ראיות, לבקש סעדים ולקבל פסק דין, אבל הוא לא מבטיח תוצאה, לא מבטיח מהירות, לא מבטיח עלות סבירה, ולא מבטיח שהתוצאה המשפטית תהיה התוצאה הנכונה ביותר לחיים העסקיים של הצדדים.

המציאות המשפטית מורכבת במיוחד בסכסוכים עסקיים, משום שלא תמיד יש חוק ברור לכל מצב, לא תמיד ההסכם מכסה את הסיטואציה שנוצרה, לא תמיד הראיות חד־משמעיות, ולא תמיד השופט יראה את התמונה כפי שאחד הצדדים רואה אותה. מעבר לכך, העולם העסקי מתקדם הרבה יותר מהר מהחקיקה ומהפסיקה. טכנולוגיות חדשות, מודלים עסקיים חדשים, שיתופי פעולה חדשים, נכסים דיגיטליים, זכויות לא מוחשיות, מערכות יחסים בין־לאומיות, עבודה מרחוק, בינה מלאכותית, מסחר מקוון, שותפויות לא פורמליות ועסקאות שנבנות תוך כדי תנועה – כל אלה מייצרים מצבים שבהם המשפט מתקשה לתת תשובה פשוטה, מהירה וברורה.

כאשר אדם בוחר ללכת לבית משפט, הוא לא רק בוחר בכלי משפטי, אלא גם בוחר במסלול שבו חלק גדול מהשליטה יוצא מידיו. הוא תלוי בלוחות הזמנים של המערכת, בעורכי הדין, בכללים פרוצדורליים, בהכרעות ביניים, בהוצאות, בראיות, בעומס בתי המשפט, ובסופו של דבר בשיקול דעתו של גורם חיצוני שלא חי את העסק, לא הקים אותו, לא ישב עם הצדדים בתחילת הדרך, ולא בהכרח מבין את כל המשמעות העסקית, הרגשית והמוניטינית של הסכסוך.

לעיתים, אחרי חודשים או שנים של ניהול הליך, הצדדים ממילא מגיעים לפשרה. הם משלמים לעורכי דין, מגישים כתבי טענות, מתכוננים לדיונים, חיים את התיק, מאבדים שינה, משקיעים אנרגיה, ואז מגלים שהשופט ממליץ להם לדבר, או שהסיכון המשפטי גדול מדי, או שהעלות הרגשית והכלכלית כבר לא מצדיקה את המשך המאבק. אם כך, השאלה המתבקשת היא מדוע לא להתחיל בניסיון רציני, מקצועי וחסוי להגיע לפתרון לפני שמסלימים את המחלוקת.

מהו גישור עסקי ואזרחי?

גישור עסקי ואזרחי הוא תהליך שבו שני צדדים או יותר, המצויים במחלוקת, יושבים עם מגשר ניטרלי שתפקידו אינו להכריע מי צודק ואינו לכפות פתרון, אלא לבנות מרחב שיחה מקצועי, בטוח, חסוי ומכוון עתיד, שבתוכו ניתן להבין את האינטרסים של הצדדים, לזהות את הצרכים האמיתיים, לבחון אפשרויות, להתמודד עם כעסים ופחדים, ולבנות פתרון מוסכם שהצדדים עצמם בוחרים בו.

הגישור יכול להתאים לסכסוכים בין שותפים עסקיים, מחלוקות בין בעלי מניות, סכסוכים בין ספקים ולקוחות, מחלוקות בין בעלי עסקים, סכסוכי עבודה מסוימים, מחלוקות בתוך עסקים משפחתיים, סכסוכי שכנים, מחלוקות צרכניות, מחלוקות סביב חוזים, סכסוכים סביב נדל״ן, סכסוכים בין נותני שירותים, סכסוכים בין מנהלים, וגם מצבים שבהם עדיין אין תביעה משפטית אך יש מתח הולך וגובר שעלול להתפתח למשבר.

הכוח של הגישור אינו רק בכך שהוא מאפשר לצדדים “לדבר”, אלא בכך שהוא מאפשר להם לדבר בצורה אחרת. לא מתוך ניסיון לנצח בוויכוח, לא מתוך איסוף ראיות, לא מתוך הכנה לכתב תביעה, ולא מתוך הפחד שכל מילה תשמש נגדם בהמשך, אלא מתוך ניסיון להבין מה נכון לעשות עכשיו כדי לצמצם נזק, לשמור על ערך, להגן על אינטרסים, ולייצר הסכמה שניתן לחיות איתה.

בגישור בשיטת שותפות חדשה, הדגש המרכזי אינו על חיטוט בעבר מתוך ניסיון להכריע מי אשם, אלא על בניית עתיד. העבר אינו נמחק, משום שאי אפשר להתעלם ממה שקרה, אבל הוא אינו הופך למרכז הכובד של התהליך. השאלה אינה רק “למה הגענו לכאן”, אלא בעיקר “לאן אנחנו רוצים להגיע מכאן”, “איזו מערכת יחסים, אם בכלל, אנחנו רוצים שתהיה בינינו בעתיד”, “איזה פתרון יאפשר לשני הצדדים להמשיך בחייהם העסקיים או האישיים”, “איך נמנע פגיעה מיותרת בשם הטוב”, “איך נפרק נכון אם צריך לפרק”, ו“איך נבנה מחדש אם יש אפשרות לבנות מחדש”.

היתרון הראשון: חיסיון ושמירה על מוניטין

בסכסוך עסקי, מוניטין הוא נכס. לפעמים הוא הנכס החשוב ביותר. עסק יכול להחזיק ציוד, מלאי, חוזים, לקוחות, עובדים ומחזור הכנסות, אבל אם שמו הטוב נפגע, אם סודותיו העסקיים נחשפים, אם לקוחותיו רואים שהוא נמצא במאבק משפטי, אם ספקים מתחילים לחשוש, אם עובדים מבינים שהנהלה מסוכסכת, ואם השוק מקבל רושם של חוסר יציבות, הנזק עלול להיות גדול הרבה יותר מהסכום שעליו מתווכחים.

הליך משפטי הוא במקרים רבים הליך גלוי. כתבי טענות, החלטות ופסקי דין עשויים להופיע במאגרים, פרטים עסקיים עלולים להיחשף, וטענות קשות שנכתבות לצורכי מאבק משפטי עלולות להישאר בעולם גם אחרי שהסכסוך נגמר. לעומת זאת, גישור הוא תהליך חסוי, והחיסיון הזה מאפשר לצדדים לדבר בפתיחות רבה יותר, לבחון אפשרויות בלי לחשוש שכל הצעה תוצג כחולשה, ולהתמודד עם מידע רגיש בלי להפוך אותו לנחלת הכלל.

במובן הזה, גישור עסקי אינו רק כלי לפתרון סכסוכים, אלא גם כלי לניהול סיכונים. הוא מאפשר לעסק להגן על עצמו מפני נזקי חשיפה, לשמור על דיסקרטיות, ולנסות להגיע לפתרון לפני שהסכסוך הופך לאירוע ציבורי, משפטי או תדמיתי.

היתרון השני: מהירות וחיסכון בעלויות

הליך משפטי יכול להימשך זמן רב. גם כאשר התביעה עצמה אינה מורכבת מאוד, עצם הכניסה למערכת המשפטית עלולה לגרור חודשים ושנים של התנהלות, הכנת מסמכים, דיונים, בקשות, תגובות, חוות דעת, ניסיונות פשרה, דחיות, עלויות, ועיסוק מתמשך בתיק. עבור בעל עסק, הזמן הזה אינו רק זמן משפטי; הוא זמן ניהולי, רגשי וכלכלי שנלקח מהעסק עצמו.

גישור, לעומת זאת, יכול להתנהל בתוך שבועות ולעיתים אפילו בתוך ימים, תלוי במורכבות הסכסוך, במספר הצדדים, ברמת הבשלות שלהם ובמידת הרצון שלהם להתקדם. גם כאשר מדובר בסכסוך מורכב, עצם העובדה שהצדדים יושבים סביב שולחן אחד, עם מגשר שמנהל את התהליך ומכוון אותו לפתרון, מאפשרת לעיתים להגיע להבנות מהר הרבה יותר מאשר במסלול משפטי.

מבחינת עלויות, גישור עשוי להיראות יקר לפי שעה, אבל זוהי הסתכלות חלקית. השאלה הנכונה אינה כמה עולה שעת גישור לעומת שעת עבודה אחרת, אלא כמה יעלה כל התהליך מתחילתו ועד סופו, כמה זמן הוא יימשך, כמה משאבים ייגזלו מהעסק, כמה אנרגיה תתבזבז, ומה יהיה מחיר ההסלמה אם לא ייעשה ניסיון רציני לפתור את הדברים מוקדם. במקרים רבים, כאשר משווים את העלות הכוללת של גישור לעלות הכוללת של הליך משפטי, הפער גדול מאוד לטובת הגישור.

היתרון השלישי: שליטה בתוצאה

אחד ההבדלים העמוקים בין גישור לבין משפט הוא שבגישור הצדדים נשארים בעלי השליטה. המגשר אינו שופט, אינו בורר ואינו מכריע עבורם. הוא מנהל את התהליך, עוזר להם להבין את עצמם ואת הצד השני, מחדד אינטרסים, מציף אפשרויות, בודק היתכנות, מחזיק את השיחה כאשר היא קשה, ומסייע להפוך מחלוקת לפתרון מוסכם.

כאשר צדדים מגיעים להסכמה בגישור, הם אינם מקבלים פתרון שנכפה עליהם מבחוץ, אלא פתרון שהם עצמם היו שותפים בבנייתו. זו נקודה חשובה במיוחד בסכסוכים עסקיים, משום שלעיתים הפתרון הנכון אינו פתרון שבית משפט יכול לתת. בית משפט יכול לפסוק כסף, לתת צו, לפרש הסכם או להכריע בטענות משפטיות, אבל הוא לא תמיד יכול לבנות מנגנון יצירתי להמשך שיתוף פעולה, להגדיר מעבר הדרגתי של לקוחות, לקבוע מנגנון תקשורת חדש בין שותפים, לבנות מתווה יציאה שמגן על שני הצדדים, לאפשר שימוש זמני בנכס, להסדיר חלוקת תפקידים מחדש, או ליצור פתרון שמבוסס על האינטרסים העסקיים האמיתיים של הצדדים.

בגישור, לעומת זאת, אפשר לחשוב רחב יותר. אפשר לבנות פתרונות שאינם מופיעים בכתב התביעה, שאינם מוגבלים לסעדים המשפטיים, ושיכולים להתאים לחיים עצמם. זהו אחד המקומות שבהם גישור עסקי טוב יכול לייצר ערך עצום, משום שהוא לא רק “סוגר תיק”, אלא מאפשר לצדדים לצאת מהמשבר עם מבנה פעולה טוב יותר.

היתרון הרביעי: אפשרות לשמור על מערכת היחסים או להיפרד נכון

לא כל שותפות צריכה להמשיך. לפעמים הדבר הנכון ביותר הוא להיפרד. אבל גם פרידה עסקית יכולה להיעשות בצורה שמקטינה נזק, שומרת על כבוד, מונעת הכפשות, מגנה על לקוחות, מאפשרת לכל צד להמשיך לעבוד, ומונעת מהסכסוך להפוך למלחמה שמכלה את שני הצדדים.

במקרים אחרים, דווקא הגישור מאפשר לגלות שהשותפות לא חייבת להתפרק. לפעמים הבעיה אינה שהצדדים אינם יכולים לעבוד יחד, אלא שהם לא בנו מנגנון נכון לקבלת החלטות, לא הגדירו מחדש תפקידים לאחר שהעסק גדל, לא דיברו מספיק על ציפיות, לא ידעו איך להתמודד עם עומס, או נתנו לתסכולים להצטבר עד שכל שיחה הפכה להתקפה. כאשר המרחב הגישורי מאפשר להם לדבר אחרת, הם יכולים לעיתים לבנות מחדש את השותפות על בסיס בוגר יותר, ברור יותר ומותאם יותר למציאות הנוכחית.

לכן גישור עסקי אינו תהליך שמטרתו תמיד “להשאיר את כולם יחד”, וגם לא תהליך שמטרתו בהכרח “לפרק יפה”. מטרתו היא להבין מהו הפתרון הנכון ביותר לעתיד, ואז לבנות אותו בצורה שמכבדת את המציאות, את האינטרסים ואת האנשים.

ההבדל בין גישור אמיתי לבין פשרה משפטית

חשוב להבחין בין גישור לבין פשרה משפטית. פשרה משפטית מתרחשת בדרך כלל כאשר צדדים מנהלים מאבק, מבינים את הסיכונים, ואז מחלקים ביניהם את הפער. צד אחד דרש מיליון, הצד השני הציע מאה אלף, ובסוף סוגרים באמצע, או קרוב לאמצע, לפי הערכת סיכונים, עייפות, לחץ או המלצת שופט. לפעמים זו תוצאה סבירה, אבל זו לא בהכרח גישור.

גישור אמיתי אינו מתחיל בשאלה מה יקרה בבית משפט, אלא בשאלה מה הצדדים צריכים כדי לצאת מהמשבר בצורה הטובה ביותר. הוא לא מסתפק בהפחדה הדדית, בניתוח סיכויים וסיכונים או בחלוקת נזק, אלא מנסה להבין מה עומד מאחורי העמדות. אם צד אחד דורש כסף, ייתכן שהוא צריך הכרה, ביטחון, החזר השקעה, הגנה מפני תביעה עתידית או אפשרות להתחיל מחדש. אם צד אחר מתנגד לשלם, ייתכן שהוא חושש מהודאה, מקריסה תזרימית, מפגיעה במוניטין או מפתיחת פתח לדרישות נוספות. כאשר מבינים את הצרכים האמיתיים, אפשר לבנות פתרונות טובים יותר מאשר “ניפגש באמצע”.

זו גם הסיבה לכך שלא כל מי שמכנה את עצמו מגשר באמת עובד בגישה גישורית עמוקה. מגשר טוב אינו רק אדם שמושיב את הצדדים בחדר ומציע להם להתפשר. הוא אדם שיודע להחזיק קונפליקט, להבין מערכות יחסים, לזהות אינטרסים, לעבוד עם רגשות בלי להיבהל מהם, לשמור על ניטרליות, ליצור אמון, ולהוביל תהליך שבו הצדדים עצמם מגיעים להבנה רחבה יותר של האפשרויות שלהם.

למה כדאי לפנות למגשר לפני מכתב מעורך דין?

יש משמעות עצומה לצעד הראשון. כאשר צד שולח מכתב מעורך דין, גם אם המכתב מנוסח בזהירות, הצד השני חווה בדרך כלל איום. הוא פונה לעורך דין משלו, מתחיל לחשוב משפטית, מתכונן להגנה, אוסף מסמכים, מפסיק לדבר באופן ישיר, וכל המחלוקת נכנסת למסלול של הסלמה. לפעמים אין ברירה וצריך לפעול משפטית, אבל במקרים רבים שליחת המכתב המשפטי הראשון סוגרת אפשרויות שהיו פתוחות קודם.

לעומת זאת, פנייה לגישור משדרת מסר אחר. היא אינה אומרת “אני מוותר”, והיא אינה אומרת “אני חלש”. להפך, היא אומרת “אני מתייחס לסכסוך ברצינות, אני לא מתעלם ממנו, אבל אני מעוניין לנסות לפתור אותו בדרך שלא תהרוס את שנינו”. זהו מסר בוגר, מקצועי וחכם, במיוחד בעולם העסקי שבו אנשים עשויים להמשיך לפגוש זה את זה, לעבוד באותו שוק, לשתף לקוחות, להיות תלויים בספקים משותפים או להחזיק מוניטין באותה קהילה מקצועית.

פנייה למגשר לפני פעולה משפטית מאפשרת לעצור רגע, להבין את התמונה, לחשוב אסטרטגית, לבדוק האם יש פתח לשיחה, ולעיתים גם להזמין את הצד השני לתהליך מבלי לייצר איום מיידי. גם אם הגישור לא יצליח, עצם הניסיון עשוי להועיל, משום שהוא מאפשר לצדדים להבין טוב יותר את המחלוקת, לצמצם פערים, ואולי אפילו להגיע להסכמות חלקיות שיקלו על המשך הדרך.

גישור עסקי בשיטת שותפות חדשה

שיטת שותפות חדשה מבוססת על תפיסה שלפיה סכסוך אינו רק בעיה שצריך לסלק, אלא גם נקודת הכרעה שבה הצדדים יכולים לבחור איזה עתיד הם רוצים לבנות. בגירושין, במשפחה, בעסקים ובקהילה, השאלה המרכזית אינה איך מנצחים את האדם שמולנו, אלא איך בונים מציאות שבה אנחנו יכולים להמשיך לחיות, לעבוד, לגדל ילדים, לנהל עסק, לשמור על שם טוב או להיפרד בלי להשאיר אחרינו אדמה חרוכה.

בגישור עסקי, המשמעות של שותפות חדשה היא שהצדדים אינם חוזרים בהכרח לשותפות הישנה, אלא בוחנים איזה סוג של קשר נכון להם מעכשיו. לפעמים זו שותפות מתוקנת, עם תפקידים ברורים יותר, מנגנוני החלטה, פגישות קבועות, חלוקת אחריות חדשה וכללים לתקשורת. לפעמים זו שותפות מצומצמת יותר. לפעמים זו פרידה עסקית מסודרת. לפעמים זו הסכמה על סיום התקשרות, הסדרת תשלומים, שמירה על לקוחות, איסור הכפשה, או מנגנון שיאפשר לכל צד להמשיך הלאה.

הייחוד של הגישה הוא בכך שהיא אינה מתייחסת להסכם כאל כל התהליך, אלא כתוצאה של תהליך. ההסכם חשוב, אבל הוא צריך לשקף הבנות אמיתיות, לא רק ניסוחים משפטיים. כאשר הצדדים עברו תהליך שבו הם הבינו את האינטרסים שלהם, שמעו את הצד השני, בדקו אפשרויות ובחרו פתרון, ההסכם שנכתב בסוף חזק יותר, מעשי יותר, וברוב המקרים גם יציב יותר.

איך יודעים אם מגשר מתאים לסכסוך עסקי?

בחירת מגשר היא החלטה חשובה. בסכסוך עסקי, לא מספיק לבחור אדם שלמד קורס גישור, משום שהמורכבות העסקית דורשת יכולת להבין מערכות יחסים, תהליכים, אינטרסים כלכליים, מוניטין, דינמיקה של כוח, סיכונים, ולעיתים גם את הגבול שבין שיח רגשי לבין צורך בהחלטות מעשיות.

כדאי לבדוק האם המגשר כותב, מדבר ומלמד גישור באופן עקבי, האם יש לו תפיסת עולם ברורה, האם הוא יודע להסביר את התהליך, האם הוא מבין שהמטרה אינה רק “לסגור פשרה”, האם הוא מסוגל להחזיק חדר מורכב, האם הוא נותן תחושה של ניטרליות, האם הוא יודע לבנות אמון עם שני הצדדים, והאם הוא מבין את החשיבות של חיסיון, מוניטין ותכנון עתידי.

לפני שמתחילים, נכון לקיים שיחת היכרות, להבין איך המגשר עובד, מה מבנה התהליך, איך נשמר החיסיון, האם יש פגישות משותפות ואישיות, מה קורה אם אחד הצדדים מגיע עם יועץ, האם ניתן לשלב עורכי דין באופן נכון, ומה יקרה אם הצדדים יגיעו להסכמה וירצו לתת לה תוקף משפטי. שיחה כזו אינה רק בירור טכני, אלא חלק מבניית האמון הראשונית.

מתי גישור עסקי מתאים במיוחד?

גישור עסקי מתאים במיוחד כאשר יש מערכת יחסים שחשוב לשמור עליה, כאשר יש מוניטין שעלול להיפגע, כאשר הצדדים אינם רוצים לחשוף פרטים עסקיים, כאשר העלות המשפטית עלולה להיות גבוהה ביחס למחלוקת, כאשר יש צורך בפתרון מהיר, כאשר הפתרון המשפטי אינו ברור, כאשר יש כמה אפשרויות יצירתיות לפתרון, כאשר הצדדים מבינים שהמשך המאבק יפגע בשניהם, או כאשר הם רוצים לבדוק ברצינות אם ניתן להגיע להסכמה לפני הסלמה.

הוא מתאים גם כאשר הצדדים כועסים מאוד. כעס אינו סיבה להימנע מגישור; לעיתים הוא בדיוק הסיבה להגיע לגישור. השאלה אינה האם יש רגשות, אלא האם יש נכונות מינימלית להיכנס לתהליך שמנוהל על ידי גורם מקצועי. גם כאשר הצדדים אינם יכולים לדבר לבד, מגשר יכול לבנות עבורם מסגרת שבה השיחה הופכת אפשרית.

עם זאת, גישור אינו קסם. הוא דורש זמן, מחויבות, רצינות ונכונות להתמודד. אין משפט אחד שאפשר לומר והוא יפתור סכסוך עסקי עמוק, ואין כפתור שלוחצים עליו והכעס נעלם. פתרון אמיתי דורש תהליך, ולפעמים דווקא ההסכמה להיכנס לתהליך היא ההחלטה העסקית החשובה ביותר שהצדדים יקבלו.

לפני כל פעולה משפטית: לעצור ולבחור אסטרטגיה

המסר המרכזי של הפרק הוא פשוט אבל עמוק: לפני כל פעולה משפטית, לפני מכתב, לפני תביעה, לפני איום, לפני הסלמה, כדאי לעצור ולדבר עם מגשר. לא משום שעורכי דין אינם חשובים, ולא משום שאין מקרים שבהם צריך לפעול משפטית, אלא משום שהפעולה הראשונה בסכסוך קובעת לעיתים את כל המסלול שיבוא אחריה.

אם מתחילים במלחמה, קשה לחזור לשיחה. אם מתחילים באיום, קשה לבנות אמון. אם מתחילים בכתב תביעה, הצד השני יגיב בכתב הגנה. אבל אם מתחילים בהזמנה לגישור, נפתח פתח אחר: פתח לשיחה, לאחריות, לחשיבה אסטרטגית, לחיסיון, לפתרון מהיר יותר, ולשמירה על ערך שאף פסק דין לא תמיד יודע לשקם.

גישור עסקי ואזרחי אינו פתרון רך לאנשים שלא רוצים להתמודד. להפך, הוא פתרון לאנשים שמוכנים להתמודד באמת. אנשים שמבינים שסכסוך עסקי אינו רק קרב על כסף, אלא אירוע שיכול להשפיע על שמם, על עתידם, על העסק שלהם, על העובדים שלהם, על הלקוחות שלהם ועל הדרך שבה הם יקומו בבוקר בשנים הבאות. אדם שמתמודד עם הסכסוך שלו בגישור אינו בורח מהבעיה; הוא לוקח עליה אחריות, בוחר לנהל אותה במקום שהיא תנהל אותו, ומנסה לבנות פתרון שמביט קדימה ולא רק נלחם על העבר.

סיכום

גישור עסקי ואזרחי הוא אחת הדרכים החשובות ביותר להתמודד עם מחלוקות בעולם שבו קשרים עסקיים, חוזים, שותפויות, מוניטין, טכנולוגיה ואנשים משתנים במהירות. הוא מאפשר לצדדים לעצור את ההסלמה, לשמור על חיסיון, לחסוך זמן ועלויות, להגן על שמם הטוב, לבנות פתרונות יצירתיים, ולבחור בעצמם את הדרך קדימה.

בעולם שבו התרגלנו לחשוב שכאשר יש מחלוקת הולכים לעורך דין ושואלים “מה מגיע לי”, הגישור מציע שאלה אחרת, חכמה ועמוקה יותר: “לאן אני רוצה להגיע, ומה הדרך שתביא אותי לשם עם הכי פחות נזק והכי הרבה אחריות”. זו אינה שאלה פחות רצינית מהשאלה המשפטית; במקרים רבים, זו השאלה הרצינית באמת.

שאלות נפוצות על גישור עסקי ואזרחי – כל מה שחשוב לדעת לפני שפונים לבית משפט

גישור עסקי ואזרחי הוא תהליך מובנה שבו צדדים הנמצאים במחלוקת מנהלים שיח מקצועי בהובלת מגשר ניטרלי, במטרה להגיע להסכמות שמבוססות על אינטרסים אמיתיים ולא רק על עמדות משפטיות. בפועל, המשמעות היא מעבר משיח של “מי צודק” לשיח של “מה נכון לעשות עכשיו”, תוך הבנה שהסכסוך אינו רק אירוע משפטי אלא גם אירוע עסקי, ניהולי ואנושי. התהליך כולל פגישות משותפות ולעיתים גם שיחות אישיות, בירור עומק של הצרכים, זיהוי נקודות הסכמה, בניית אפשרויות, והגעה להסכם שניתן, במידת הצורך, לאשר בבית משפט.

הזמן הנכון ביותר לפנות לגישור הוא מוקדם ככל האפשר, לפני שהסכסוך מתגלגל להליך משפטי. ככל שמקדימים לפנות לגישור, כך גדל הסיכוי לשמור על שליטה, לצמצם נזק ולפתור את המחלוקת בצורה יעילה יותר. גישור מתאים במיוחד כאשר יש מערכת יחסים שחשוב לשמר, כאשר יש מוניטין שעלול להיפגע, כאשר העלויות המשפטיות עלולות להיות גבוהות, וכאשר יש צורך בפתרון מהיר. גם במצבים שבהם כבר התחיל סכסוך, עדיין ניתן לעבור לגישור, אך לרוב המחיר כבר גבוה יותר – רגשית וכלכלית.

כן, אך לא בגלל שהתעריף לשעה נמוך יותר, אלא בגלל שהיקף התהליך כולו קטן משמעותית. בעוד הליך משפטי יכול להימשך שנים ולעלות עשרות אלפי שקלים ואף יותר, גישור ממוצע מסתיים במספר מצומצם של מפגשים, ולעיתים בתוך שבועות. מעבר לכך, יש להביא בחשבון גם עלויות עקיפות: זמן ניהולי, פגיעה בעסק, מתח נפשי ופגיעה במערכות יחסים. כאשר מסתכלים על התמונה הכוללת, הגישור כמעט תמיד זול יותר מהליך משפטי.

פשרה משפטית מתרחשת לרוב לאחר מאבק, והיא מבוססת על חלוקת סיכונים – כל צד מוותר מעט כדי להימנע מהפסד גדול יותר. גישור, לעומת זאת, מתחיל מנקודת מוצא שונה: הוא אינו שואל רק מה יקרה בבית משפט, אלא מה הצדדים צריכים כדי לפתור את הסכסוך בצורה הטובה ביותר. לכן, גישור מאפשר פתרונות יצירתיים, רחבים יותר, ולעיתים גם כאלה שבית משפט כלל לא יכול להציע.

דווקא בסכסוכים קשים יש ערך גבוה לגישור. כעסים אינם סיבה להימנע מהתהליך, אלא חלק טבעי ממנו. מגשר מקצועי יודע לנהל שיח גם כאשר יש מתח גבוה, וליצור מרחב שבו ניתן לדבר למרות הקושי. השאלה אינה האם יש כעס, אלא האם יש נכונות מינימלית להתמודד. במקרים רבים, כאשר יש מסגרת נכונה, הצדדים מצליחים לנהל שיחה שלא הצליחו לנהל לבד.

כן, ניתן להפוך הסכם גישור להסכם מחייב לכל דבר. הצדדים יכולים לחתום על הסכם ביניהם, ובמידת הצורך להגיש אותו לאישור בית משפט, ואז הוא מקבל תוקף של פסק דין. המשמעות היא שניתן לאכוף אותו משפטית, בדיוק כמו כל פסק דין אחר. זה מאפשר לשלב בין הגמישות של הגישור לבין הוודאות של מערכת המשפט.

גישור הוא תהליך וולונטרי, ולכן לא ניתן לכפות אותו. עם זאת, עצם ההזמנה לגישור היא צעד משמעותי. היא משדרת רצון לפתור את הסכסוך בצורה אחראית ולא אלימה. במקרים רבים, הצד השני נענה להזמנה כאשר היא מגיעה בצורה נכונה. אם הוא מסרב, עדיין ניתן לפנות להליך משפטי, אך אז לפחות נעשה ניסיון אמיתי לפתור את הדברים בצורה אחרת.

בחירת מגשר היא קריטית להצלחת התהליך. חשוב לבחור מגשר שמבין את העולם העסקי, שמציג תפיסה מקצועית ברורה, שיודע לנהל תהליך מורכב ולא רק “לסגור פשרות”, ושמצליח ליצור אמון עם שני הצדדים. כדאי לקרוא תכנים שלו, לצפות בסרטונים, ולבצע שיחת היכרות לפני תחילת התהליך. מגשר טוב אינו רק טכנאי של שיחה, אלא מנהל תהליך עמוק שמוביל לפתרונות.

גישור עסקי ואזרחי מתאים למגוון רחב של סכסוכים: שותפויות, ספקים ולקוחות, מחלוקות חוזיות, סכסוכי עבודה מסוימים, עסקים משפחתיים, נדל״ן, צרכנות, ואפילו סכסוכים בין שכנים. למעשה, כל מצב שבו יש מחלוקת בין אנשים או גופים יכול להתאים לגישור, כל עוד יש נכונות לנסות לפתור את הדברים בהידברות.

היתרון המרכזי הוא שינוי נקודת המבט: במקום להתמקד בעבר ובשאלה “מי אשם”, השיטה מתמקדת בעתיד ובשאלה “לאן רוצים להגיע”. זהו שינוי עמוק, משום שהוא מאפשר לצדדים לצאת ממעגל ההאשמות ולבנות פתרון שמשרת את החיים שלהם קדימה. התהליך אינו מתעלם מהעבר, אך אינו נותן לו לשלוט בעתיד. בכך הוא מאפשר לא רק פתרון סכסוך, אלא גם יצירת מציאות חדשה — בין אם מדובר בשותפות מתוקנת ובין אם בפרידה נכונה.

תמלול מלא של הפרק

(0:0) כל איש עסקים, כל יזם, כל עצמאי, מי שאי פעם היה לו איזשהו ניסיון בעולם העבודה, בעולם העסקים, בהתמודדות עם אנשים אחרים, בעסק שהוא פתח, עסק שהוא אפילו עובד בו, כל מי שבעצם מכיר את העולם אני מוכן להגיד יודע שיש מחלוקות, והמחלוקות האלה יכולות הרבה פעמים להביא לקריסה של העסק.

(0:31) כמה מאיתנו כבר לא מכירים את הסיפור של 2 שנפגשו, היה להם רעיון מהמם לפתוח עסק למשהו.

(0:42) 1 הביא את זה, השני הביא את זה, הם הבינו שביחד הם יכולים לעשות משהו מעולה, הם כבר ראו את הבוננזה.

(0:49) הם כבר ראו איך זה הולך לקרות וזה הולך להיות מדהים, והם כבר תכננו את החופשות שלהם בהוואי, ואיזה כיף הולך להיות, גם לעבוד, גם להרוויח, גם ליהנות ממה שאנחנו עושים.

(1:03) תחושה נהדרת מציפה אותם.

 

(1:06) הם הלכו ועשו הסכם מייסדים כי אמרו אנחנו נהיה מסודרים, אנחנו לא עושים את זה על הדרך.

(1:12) הלכו, הגדירו עם עורך דין, יש עמוד 1 בהסכם שמסדיר מה התפקיד הוא מנהל שיווק, זה מנהל כספים, אוקיי, ואז יש גם 4 עמודים של מה קורה אם יפרקו את החבילה, יסיימו את העסק, ואומרים או שמישהו קונה או שמישהו מוכר או שמוכרים החוצה, מהמם.

(1:37) ואז הם התחילו, כל 1 הביא קצת כסף מהבית, או 1 הביא כסף, 1 הביא ניסיון, כל 1 הביא את מה שהוא היה צריך לשותפות והתחילו לעבוד.

(1:47) ואז דברים התחילו לחרוק, גם את זה כל מי שניסה להקים עסקים יודע שמהשלב התוכנית עד שלב ההגשמה, שלב הביצוע, הוא שלב ארוך.

(2:01) ובזמן הזה צריך להתפרנס, צריך להביא כסף הביתה, ויש לחצים.

 

(2:08) אנחנו גם מגלים מהר מאוד שהשותף הוא מאוד טוב בהתחלה.

(2:15) הרושם הראשוני מעולה אבל בעבודה לא הכי טוב.

(2:19) יש לנו עדיין דרך לעבור.

(2:22) והכוונה היא טובה, אני בכלל לא מדבר על הכוונה, אבל היכולת היא פחות פחות מצליחה.

(2:30) ואז בדרך כלל שנה, שנתיים אחרי, אומר די.

 

(2:35) בדרך כלל זה בא עם פיצוץ, בדרך כלל זה בא עם תסכול, בדרך כלל זה בא עם רגשות של לקחו לי, עשו לי, כל 1 לוקח את הנרטיב שלו, את הסיפור שלו, מספר לחבריו כמה הוא מסכן, וכולם מחבקים אותו, מעודדים אותו והוא אומר טוב, מה עושים?

(2:59) עד כה, מה שהציבור מכיר זה 1 משתי האפשרויות.

(3:03) אני מדבר חוץ מלשבת ביחד עם השותף ולדבר איתו, ואני אומר שם כותרת לשותף זה גם יכול להיות מנהל בעבודה, אח במשפחה, כל מי שיש לי איתו את המחלוקת.

(3:20) אז הוא יכול לשבת איתו ולהגיע להסכמה, ללחוץ ידיים ולהיפרד לשלום, למצוא פתרון איך כן לפתור את המחלוקת ולהמשיך הלאה.

(3:30) והוא גם יכול, וזה מה שרבים מכירים, ללכת לרופא הסכסוכים, לעורכי הדין, יש מלא עורכי דין.

 

(3:38) ללכת לשאול מה מגיע לי?

(3:40) עורך הדין נשמע את הסיפור, שזה כבר נותן תחושה מאוד טובה, מישהו מקשיב לי, וזה מישהו מקצועי, עם חליפה, מישהו שיש לו הבנה בחוק, והוא שומע את הסיפור ואומר לי מה הסעדים שאני יכול לתבוע?

(4:00) ויכול לתת לי 1 משתי עצות.

(4:02) אני נתקלתי בשני עורכי הדין האלה, אז אני רוצה להציג לכם.

(4:06) יש את אלה שיגידו תקשיב, אתה תשלם לי הרבה כסף, לא יודע מה תהיה התוצאה, לא בטוח ששווה לך.

 

(4:14) תהיה בטוח טוב טוב טוב אם אתה בכלל רוצה להיכנס למלחמה הזו, בית משפט אף 1 לא יודע מה התוצאה.

(4:22) אתה רוצה, תחזור, אני אייצג אותך.

(4:25) יש כאלה, אני מאוד מעריך אותם.

(4:28) מה?

(4:30) ככה הוא עשה לך?

 

(4:31) לא, ילאיתו אותו, יכניסו עוד איזו מתמחה, מתמחה, מזכירה, במשרד, תשמע את הסיפור הזה מה עשו לו ככה ילאיתו את הרוחות ויגידו לו תשמע, על הפרות כאלה חייבים להילחם בוא, בוא נקרא אותו.

(4:54) והתחילו במסכת של תביעות.

(4:56) כמובן לכל 1 והסגנון שלו לקחתי פה שתי קיצוניות.

(5:00) כך או כך, האמת הפשוטה, לעולם לא תדעו מה תהיה התוצאה.

(5:08) חברת תמאגוצ’י וחברת קמגוצ’י חברות אלקטרוניקה גדולות עשו הסכם רכישה משותפת, טובי עורכי הדין ישבו עשו ספרים של הסכמים ובסופו של דבר העסקה נפלה כי המנכל לא הסתדר עם השותף של המנכל השני.

 

(5:33) זהו.

(5:34) בסוף עסקים זה מערכות יחסים.

(5:37) עסקים זה חיבור בין אנשים כי העסק מייצג את האדם.

(5:43) השיטה המשפטית שהפכה להיות הדבר המוכר והנפוץ היא שיטה לא טובה, היא שיטה של אין ברירה, אבל לצערנו היא הפכה להיות השיטה של ברירה, כי יש מלא עורכי דין, מלא עורכי דין ופרסומות לעורכי דין, וזה מה שהציבור מכיר.

(6:02) היום אדם שהוא נולד במאה 21, מה הוא מכיר?

 

(6:07) הוא מכיר את מה שרואים בטלוויזיה, מה ששומעים ברדיו.

(6:10) כולנו אינדיבידואלים שניזונים מהתקשורת, מהטלפונים.

(6:15) ושמה מה מקדמים?

(6:17) מי ששם כסף עורכי דין שמים כסף, זה בסדר גמור, זה מותר.

(6:23) אבל מה שזה מייצר זה איזושהי הבנה מאוד לקויה בקרב הציבור שהדרך היחידה לפתור מחלוקות כשאנחנו לא מסתדרים בעצמנו זה בבית משפט וזו טעות אדירה שהנזקים שהיא מייצרת הם אדירים, כי הפכנו להיות חברה שחושבת משפטית, אבל משפטית אין פה ביטחון.

 

(6:42) חייב הציבור לדעת שאין חוק לכל מקרה.

(6:46) יש כל הזמן התפתחויות בטכנולוגיה, בעולם, בתחומים, ואי אפשר שהחוק שקובעת אותו הכנסת ישיג את המציאות.

(6:58) בינה מלאכותית היא דוגמה קלאסית, אין חוקים עדיין שמסדירים את הבינה המלאכותית והיא רצה כל חצי שנה היא כבר מייצרת שינויים כל כך גדולים שזה כבר לא ממש סביר לצפות שהחקיקה תשיג אותה ייקח המון זמן.

(7:13) ולכן היבטי המשפט שפוסקים לפי חוק, לא לפי אמורים לפסוק לפי חוק ולא רק לפי שיקול הדעת של השופט, אלא אם כן יש לקונה לקונה זה איפה שאין חוק וכשיש לקונה אז יבוא השופט יעשה מה שהוא רוצה.

(7:30) מה שמחזק את טענתי שבכל התחומים העתידיים ובכלל בגישורים, בסכסוכים עסקיים אף 1 לא יודע מה התוצאה, בטח שאין חוק.

 

(7:41) ופה יש בעיה.

(7:43) כי איך אנחנו מייצרים ודאות?

(7:44) הרי מטרת המשפט הייתה מטעם הריבון לתת ודאות לציבור, אבל מערכת המשפט לא נותנת מענה.

(7:54) בכלל לא אדבר על כל מה שקורה בפוליטיקה, אבל אנחנו מבינים שיש שם בעיה גדולה.

(7:59) והעניין הוא פרסונלי, העניין הוא מערכתי, המערכת לא נותנת את השירות.

 

(8:05) ואז האדם העצמאי, היזם, איש העסקים צריך לקחת החלטה.

(8:15) האם אני מסכם את עצמי, את פרנסתי, את שמי הטוב?

(8:20) הרי מה שהולך לבית המשפט התפרסם, זה יופיע ברשומות.

(8:24) האם אני לוקח את כל זה ולוקח סיכון שאני אפסיד ואני אשלם עוד מלא כסף?

(8:31) הליכים משפטיים הם לא זולים?

 

(8:34) או שאני מוצא פתרון אחר.

(8:37) אז יש פתרון אחר, ובפרק הזה של משהו עם גישור עסקי אני רוצה לדבר על הפתרון האחר.

(8:44) בעצם מה זה גישור עסקי?

(8:45) מה זה גישור עסקי ואזרחי?

(8:48) עכשיו אני עושה את הפרק הזה כי אני עושה שינוי גם בתוך התהליכים אצלי ובכלל, אני רוצה יותר לקדם אחרי ש…

 

(8:55) שעשיתי את מה שעשיתי בעולם הגירושין והמשפחה.

(8:58) אני שם את עיניי על עולם הגישור העסקי, ואני אגיד גם למה בתוך המסע הזה שלי פה על פני כדור הארץ.

(9:05) זו השליחות שלי.

(9:07) אני רואה עוולות יום יום.

(9:08) כולנו תפתחו את העיתון, תראו כנסו לקבוצת שאל עורך דין ותראו עוולות איןסוף.

 

(9:15) אתם יכולים לצחוק על מה שאתם תקראו שמה.

(9:18) אני עושה גם סרטונים שמדברים על זה.

(9:20) אבל זה עצוב, יש שם אנשים שמקבלים ייעוץ שגוי ייעוץ לוחמני.

(9:25) אז אני רוצה, כמו שעשינו בגירושין, שהיום אנשים יודעים שלפני שאתה בכלל מרים טלפון לעורך דין, קודם כול הולך לדבר עם מגשר כדי לפתור את הדברים בטוב ולשמור על מערכת היחסים.

(9:38) אותו דבר צריך לקרוא בגישור העסקי.

 

(9:41) יש הרבה סיבות למה הגישור העסקי שכבר קיים לפחות 30 שנה במדינת ישראל יותר בחול, שנת 74 הוכרז על תחילת תהליכי הגישור ביישוב הסכסוכים החליפיים לבית משפט בארצות הברית, אבל מאז עדיין התחום מקרטע.

(9:59) למה הוא מקרטע?

(10:00) כי אין באמת אינטרס לקדם אותו.

(10:02) אני לא מכיר הרבה מגשרים כמוני שמשקיעים כל כך הרבה סכומים בפרסום ושיווק ולהנגיש את המידע.

(10:10) אגב, גם לא בעולם.

 

(10:12) אני חושב שפה הבעיה, מצד 2, בעולם המשפט משקיעים המון כסף, המון כסף, בלקדם את דעת הקהל שתלך להליך המשפטי.

(10:21) אז אני רוצה לעשות את אותו דבר גם בקישור העסקי.

(10:24) הפרק הזה הוא בעצם איזושהי סנונית ראשונה שלי שאני אומר לכם, לשמה אני הולך.

(10:32) בעוד 2 תוכלו לחזור לפרק הזה ולדעת אם הצלחתי במשימתי או לא.

(10:37) אני בטוח שאני אצליח.

 

(10:40) אז נתחיל מעמדי ההתחלה.

(10:41) מה זה בעצם גישור?

(10:44) גישור זה תהליך שבו יושבים 2 צדדים יחד עם צד שלישי ניטרלי שעוזר להם לבנות מרחב שיאפשר להם לשוחח.

(10:52) יש הרבה גישות לגישור, אני מדבר בשיטתי על גישור בשיטת שותפות חדשה, שיטה שרואה את העתיד, אנחנו רגע שמים בצד את העבר, מייצרים על בסיס העתיד אינטרסים משותפים, מייצרים מרחב שבו אנחנו יכולים לדבר בנינוחות ובחופשיות, מתוך מטרה לייצר חיבור מחודש בין הצדדים ומהחיבור הזה, מהחברות שנבנתה על בסיס משבר שעברנו אותו, למצוא את הפתרונות שלא רק יאפשרו את הפתרון הטוב ביותר לשני הצדדים, אלא אפילו חיזוק של שותפות במקום לפרק אותה, ואם היא לפרק אותה אז לפרק אותה בצורה שתעצים את 2 הצדדים ותאפשר להם להתנהל באירועים ובשדות המקצועיים שלהם.

(11:35) הרי בדרך כלל אנשים באותו שדה מקצועי, לכן הם נפגשו שיוכלו להתנהל בצורה טובה ושאף 1 לא יכפיש את הצד השני ולהפך שירימו את השם ויבנו יחזקו את המוניטין.

 

(11:46) אלה המטרות שלי.

(11:48) איך אנחנו עושים את זה?

(11:49) יש הרבה כלים אתם שותפות חדשה, את קישור כאומנות לחימה, אני מדבר הרבה על הטכניקות, כמובן לבוא וללמוד אצלי, קישור עסקי ואזרחי, או גישור גירושן, ובגדול מה שאנחנו עושים זה לאפשר, זה לבנות מרחב שמאפשר שיח, לבנות מרחב שמאפשר התמודדות נכונה.

(12:11) מרחב שמחזיר את הצדדים לבסיס של איפה הם התחילו את התקשורת ביניהם במקום ההוא של החתימה בהתחלה על המפית, הרצון הטוב שהיה, ונותן להם הזדמנות לייצר שיח מחודש וחיובי ביניהם, ומשם גם להגיע להסכם שגם אם נרצה אחרי זה גם יקבל תוקף של פסק דין.

(12:32) אני יכול לדבר הרבה על הקישור.

 

(12:34) יתרונותיו הם מאוד גדולים, אני לא אפרט ממש לעומק על התהליך, אם כן נתבקש, אבל בגדול היתרונות שלו הם הליך משפטי מאוד ברורים.

(12:44) קודם כול הוא חסוי.

(12:46) בית המשפט יודע כל 1, בסוף זה מתפרסם, יש לכם חברה, אתם לא רוצים שהסודות המקצועיים שלכם, שהפניות, שתלונות, של לקוחות יופיעו בבית המשפט, יופיעו באינטרנט, אף 1 לא רוצה את זה.

(13:00) העלות תראו, תעריף של גישור התעריף הממוצע, המומלץ, סליחה שלפי בתי המשפט נכון ל2025 הוא 435 שקלים פלוס מעמ מכל צד ועד 3 צדדים.

(13:15) זאת אומרת בין 900 ל1200 שקלים לשלושה צדדים לשעה.

 

(13:22) תגידו לי זה הרבה, אתם יודעים אם זה נכון.

(13:23) המחיר הוא לא זול ביחס למה?

(13:25) נכון, שלמה טיפול הוא יותר יקר.

(13:29) אבל אם אתם חושבים על הליך משפטי, אתם מבינים שהגישור הוא לאין שיעור יותר זול.

(13:34) למה?

 

(13:34) כי בהליך משפטי אתם תשלמו 10, 20, 30, 40, 50 1000 שקל.

(13:38) אף 1 לא יודע כמה זה ייגמר.

(13:40) גישור, ממוצע, 4 מפגשים, סדר גודל מדבר בעסקי.

(13:45) לפעמים זה אפילו פחות.

(13:47) זאת אומרת שכל צד ישלם כמה אלפי שקלים בודדים ויוכל לצאת לדרכו.

 

(13:53) אז הוא יותר זול במצטבר.

(13:55) השעה יותר יקרה, בפועל התהליך הרבה יותר קצר וזול.

(14:00) הוא יותר קצר, אמרתי.

(14:03) התהליך משפטי יימשך 2, התהליך הגישורי יימשך שבועות, אולי ימים.

(14:11) הוא שומר על המוניטין, אמרנו, זה בתוך החיסיון, אבל אני חושב שזה בפני עצמו גם כן עומד.

 

(14:18) אין בירוקרטיה בגישור.

(14:19) 1 הדברים שאני מאוד אוהב לא סבלתי בלימודי המשפטים שלי, זה כל הבירוקרטיה.

(14:24) תגיש את הטופס ככה, תגיש את הטופס ככה.

(14:27) לא.

(14:28) בגישור באים לפגישת היכרות, מכירים את המגשר, הוא מסביר, הוא זוכה באמון, חותמים על עמוד 1 שמסדיר את מערכת היחסים בין המגשר לצדדים התחלנו בסיום התהליך, הסדר גישור מסמך שמסכם את כל התהליך.

 

(14:43) אם רוצים לתת להסכם תוקף של פסק דין אפשר.

(14:47) אז זה קצת בירוקרטיה, חצי שעה מול בית המשפט.

(14:51) אם עוד לא צריך אפשר גם להסתפק בחתימה גם זה תופס חתימה של הצדדים וזהו נגמר אין בירוקרטיה.

(14:57) גם מבחינת המהירות של הפתרון, מעולה!

(15:01) הקישור הוא יכול להתנהל בוידאו.

 

(15:04) תחשבו על זה שאתם נמצאים בחול, אתם עסקה עם חברה ניויורקית וחברה ישראלית.

(15:10) איפה, אם יש ויכוח משפטי למי הסמכות?

(15:13) רק על זה סיפור מפה עד הודעה חדשה היום אנחנו יכולים לעשות הסכמים בגישור שיקבלו תוקף בבית המשפט ויהיה ניתן לאכוף אותם בכל מדינות העולם.

(15:23) נקרא מנת סינגפור, רוב המדינות חתומות עליה, בטח העולם המערבי, זאת אומרת שאפשר לנהל גישור בזום, שיחות וידאו ולתת לו תוקף של פסק דין ולאכוף אותו, שזה דבר מדהים, חידוש אדיר, רק מראה כמה העולם הולך לכיוון של הגישור.

(15:42) הגישור הוא וולונטרי, יש בזה כוח מאוד גדול שאנחנו בוחרים אף 1 לא כופה עלינו.

 

(15:48) אנחנו בוחרים להתמודד עם הבעיות שלנו.

(15:51) יש בזה מסר חינוכי מאוד גדול, יש בזה מסר לעובדים שלנו.

(15:55) לעצמנו גם אנחנו לא פחדנים, אנחנו מתמודדים, אנחנו לא בורחים מהבעיה, אנחנו מתמודדים איתה.

(16:01) בתוך התהליך אפשר לקחת את הזמן, אפשר לנשום.

(16:05) אנחנו לא חייבים לקבל החלטות מהירות.

 

(16:07) אפשר לקחת את הזמן, לבדוק, להתייעץ, הכול בסדר.

(16:10) אפשר להביא גם יועצים לתוך התהליך הזה.

(16:12) זה בסדר.

(16:13) אבל אנחנו מתמודדים, ויש הבדל מאוד גדול עבור האדם.

(16:17) אני יכול להגיד לכם את זה לעצמי, אני חושב שתסכימו איתי שאדם מתמודד הוא מוחזק, הוא נושם.

 

(16:25) כשאדם לא מתמודד אז יש איזו עננה מעליו ותמיד היא מפריעה לו תמיד יש את תחושת המאיפה זה יבוא לי.

(16:31) אני רוצה להתנהל גם כשיש לי חוסר ודאות, רוצה לדעת שאני לפחות ממנהל את הדברים האלה אז הגישור ללא ספק ויגידו לכם את זה כולם הרבה יותר טוב מהליך המשפטי בנוקאאוט הוא מנצח.

(16:47) למה אנשים אבל לא הולכים לגישור?

(16:49) אמרנו, אנשים לא מודעים, וזו המטרה שלי כאן לייצר מודעות.

(16:53) לכן אני כבר מבקש שאם אתם רואים שומעים שומעים או רואים את הפרק הזה, תעבירו אותו הלאה.

 

(16:58) שתפו לאנשים, אני חושב שכל בעל מקצוע, כל אדם שעובד עם אנשים, כל מנהל בחברה צריך לדעת שיש לו אופציה ללכת לגישור, בין אם זה בעבודה, בין אם זה בעסקים על חוזה, בצרכנות, בנדלן, שכנים, יש מרכזי גישור בקהילה שעוזרים לסכסוכי שכנים בכל סיטואציה, במשפחה כמובן.

(17:23) חייב, אדם, לנסות קודם כל, אם יש לו סכסוך, אם יש מחלוקת, קודם כל לנסות לפתור אותה בגישור, והיא לא מצליח ללכת לבית משפט.

(17:35) אז הגישור יותר טוב.

(17:36) אנשים אף לא מכירים.

(17:38) מבחינתי הפתרון, כדי שאנשים יכירו, זה שיותר אנשים ידברו גישור.

 

(17:44) אבל למה שמישהו ידבר גישור אם הוא לא עובד בגישור?

(17:47) זו 1 התובנות שהיו לי לאורך השנים שהבנתי שהבעיה היא לא בגישור, כי הגישור באמת הרבה יותר טוב.

(17:53) אין פה שאלה מי שנחשף לתהליך גישור טוב, תכף נדבר מה זה גישור טוב, מבין שהגישור יותר טוב.

(18:00) אין ספק בכלל, זה נוקאאוט.

(18:04) אז הבעיה היא לא הגישור.

 

(18:06) אז מה הבעיה?

(18:07) למה אנשים לא הולכים לגישור?

(18:09) ואני אגיד לכם, ופה יש הזדמנות גדולה, שמי שישמע אותה וייקח אותה תרוויח.

(18:15) אין מגשרים.

(18:16) עכשיו תגידו לי מה זאת אומרת אין מגשרים?

 

(18:18) יש מלא אנשים שלמדו גישור.

(18:20) ואני אגיד נכון, יש מלא אנשים שלמדו גישור, אבל הם לא עוסקים בגישור, הם לא עובדים בגישור.

(18:28) ופה הבעיה.

(18:30) כל 1 בעצם יכול להיות מגשר.

(18:33) ופה מתחילה בעיה.

 

(18:34) עכשיו, אני מבחינתי זה לא רע שכל 1 יכול להיות מגשר.

(18:39) אני חושב שזה כמה שיותר מגשרים שיהיו לנו בעולם יהיו יותר טוב, יותר שלום, יותר שקט, יותר שיח בין אנשים.

(18:48) אז זה טוב מבחינתי.

(18:50) הבעיה היא שאנשים פונים למגשרים מקצועיים אבל הם עושים עבודה שהיא פחות מקצועית.

(18:59) אז תכף אני עוד ארחיב על זה.

 

(19:02) אז הבעיה היא בעצם לא בהישור עם המגשרים ופה הבעיה היא שאין מגשרים.

(19:09) זה הקושי בעיניי.

(19:11) אין מגשרים שבאמת מדברים רק גישור.

(19:14) רוב המגשרים שפתחו משרד זה בכלל עורכי דין.

(19:18) עכשיו עורכי דין יש איזושהי דילמה מובנית בתוכם כי יש להם יותר פרנסה כעורכי דין.

 

(19:24) גם זה מה שלמדו 4 2 תואר במשפטים.

(19:27) למדת לייצג בבית משפט.

(19:29) מה פתאום עכשיו להתחיל לעשות גישור?

(19:32) התשלום הוא יותר נמוך, פרטיק.

(19:35) אז הדילמה הזאת גדולה גם רוב עורכי הדין הם בכלל מפשרים שזה אם תיקחו לבית משפט יקרה כך וכך.

 

(19:43) זה לא גישור גישור זה לעזור לצדדים למצוא את הפתרון שלהם, לא את מה שעורכי הדין חושבים שיכול לקרות בבית המשפט.

(19:51) בית המשפט לא יודע מה התוצאה.

(19:54) אז הרבה מאוד אנשים לאורך השנים גילו את הגישור, למדו גישור, סגור זה גישור בסיסי, אולי פרקטיקום ותביעות קטנות, אולי גם תואר 2, אבל לא עובדים.

(20:04) אני חושב שאחד הדברים שמאפיינים מגשרים זה שהם פחות טובים בשיווק.

(20:08) הרבה אנשים טובים למדו על קיוו שבית המשפט יפנה אליהם תיקים, מכרו להם איזה סיפור כזה, בית המשפט לא יפנה אליהם תיקים, ואז הם ויתרו.

 

(20:18) אז יש הרבה אנשים מתוסכלים שחושבים שאי אפשר לעבוד בגישור, שלא פתחו מעולם משרד, לא הקימו אתר אינטרנט, לא שיווקו ולא קידמו, ומתפללים שאין עבודה.

(20:30) אז זה יצר איזה שם כזה של אין עבודה בגישור.

(20:33) בעיניי לא נכון.

(20:34) מי שקם, עושה מעשה, מתמיד, עושה אתר אינטרנט, עושה פודקאסט, עושה סרטונים או כותב ספרים, זה מה שאני עשיתי.

(20:44) בסוף אנשים באים.

 

(20:46) למה?

(20:46) כי אנשים לא מטומטמים.

(20:48) אנשים שהם בתוך קונפליקט הם פשוט במצוקה, והם צריכים שיהיה פתרון אחר שיהיה נגיש.

(20:55) לא בתיאוריה, לא בשמיים, שיהיה מגשר, שהוא קרוב אליהם לבית, שיהיה לו משרד, שיהיה שלט על הדלת, שהם יכולים לבוא אליו ולהתייעץ איתו.

(21:04) מי שיעשה את זה בעיניי יצליח.

 

(21:06) וזו ההזדמנות היום כי איפה שאין מגשרים בואו יהיו אתם, תהיו אתם אנשים שלוקחים ומובילים את התחום.

(21:15) אז הפרק הזה הוא לא למגשרים, מי שרוצה יש לי הרבה פרקים על הכשרה ואיך להפוך למגשרים, אתם מוזמנים להיכנס.

(21:22) הפרק הזה הוא לציבור.

(21:23) אני רוצה לדבר עם אנשי עסקים שמבינים שלפני שאתם עושים איזשהו צעד, בואו להרים טלפון למגשר.

(21:31) עכשיו, איך אני יודע שהמגשר הוא מגשר טוב?

 

(21:33) בעולם שכמו שאמרתי, אין הרבה מגשרים, ומי שיש הרבה פעמים זה מפשר.

(21:39) אז אני אומר קודם כל כנסו לאתר, קצת תקראו תכנים, תראו סרטונים, תראו איך אתם מתחברים.

(21:45) אחרי זה תרימו טלפון, תתייעצו.

(21:48) אני מאפשר שיחות היכרות ללא עלות.

(21:51) אני חושב שלפני שמתחילים עם המגשר צריך לפגוש אותו, להכיר כמובן עם 2 הצדדים, אחרת המגשר לא יכול לזכות באמון.

 

(22:00) פה גם נזכיר שכל התהליך הוא תחת חיסיון.

(22:04) המגשר לא יכול לשתף דברים שנאמרו בגישור החוצה, ואם זה דברים שנאמרו בשיחה אישית בתוך הגישור, בתוך כל תהליך יש לפחות שיחה 1 עם שיט עם כל 1 מהצדדים מה הוא באמת רוצה ולא נוח לו להגיד ליד הצד השני, אז לפי חוק יש חיסייון על השיחות האלה.

(22:20) אי אפשר להשתמש בזה, אז זה מאוד שומר עליכם.

(22:23) אז באים לשיחת היכרות, באים, שומעים, רואים מעולה.

(22:28) עצם הפנייה לצד השני עם ההזמנה לגישור, בעיניי, היא כבר הרבה יותר טובה מאשר פנייה משפטית.

 

(22:36) כי פנייה משפטית מאלצת אותו ללכת לעורך דין אחר שידברו את השפה שלהם, כי הרי שלחנו לו מכתב משפטי.

(22:44) פנייה ממגשר מצד 2, היא אומרת אני בא איתך לשלום, אני בא לדבר איתך, אני בא למצוא איתך פתרון.

(22:50) וזה כבר שיח אחר לגמרי.

(22:53) זה כבר שיח שאומר בוא, אנחנו מחפשים בטוב, אני כן לא מוכן לוותר, לכן פניתי לצד שלישי, לכן פניתי למישהו מקצועי, אבל הפתרון לא צריך להיות אלים, הוא לא צריך להיות משפטי.

(23:06) זה פתרון שאני רוצה שיתאים לשנינו.

 

(23:09) ולכן הזמנה לגישור היא הרבה יותר טובה ויעילה מהליך משמי, הזמנה לשיח משפטי, ותמיד אפשר גם להסלים.

(23:16) אם הצד השני לא רוצה לבוא לגישור, לא רוצה לדבר, אז הדרך לבית המשפט פתוחה בפניכם, בשונה אם התחלתם בהליך משפטי ואז מי רוצה לבוא לדבר איתכם, כי כבר התחלתם בהסלמה.

(23:29) עכשיו פה גם צריך לדעת את הנתונים.

(23:31) רוב התיקים, אנחנו מדברים על 80, 90 אחוז, אין מספרים רשמיים כי זה מספרים שמאוד מביכים, אבל 80 90 אחוז מהתיקים בכלל, ואגיד לכם את זה כל עורך דין, מסתיימים בפסק דין, אלה שלחו לבתי משפט, הם מסתיימים בפשרה.

(23:48) זה אומר שכל 1, שכר עורך דין, כתב כתבי טענות, הגיש תביעה, הגיש כתב הגנה, עשה מחקר חודשים ושנים שהוא לא ישן על ההתעסקות בתיק הזה.

 

(24:01) ובסוף אחרי שהשופט אומר עדיף לכם לסגור את זה ביניכם הולכים מאחורי הדלתיים ואומרים יאללה בוא נעשה ככה, בוא נעשה ככה וסוגרים פשרה.

(24:11) זאת אומרת, כל הסיפור הזה היה הצגה.

(24:14) סתם הצגה.

(24:16) עכשיו ההצגה היא לא כי אנחנו מחפשים פתרון משפטי.

(24:19) לא שאנחנו פה חיפשנו פה את אני מאמין את התקדים.

 

(24:24) אנחנו לא רוצים להיות זה שקבע תקדים, אנחנו פשוט רוצים את מה שמגיע לנו.

(24:28) אז למה אנחנו צריכים את כל ההצגה המשפטית הזו כדי להשיג את מה שלנו, אם יש פתרון שיעשה את זה בלי כל ההוהא וכל הפומפוזיות הזאת.

(24:37) וזה הגישור.

(24:39) אז הפרק הזה, אני חושב שהבנתם, אומר בפשטות, לפני שאתם עושים כל פעולה משפטית, כל פעולה, מכתב קטן, דברו עם מגשר, דברו איתי.

(24:51) אני אשמח כמובן לעזור, אבל יש עוד הרבה מגשרים, או אין מספיק, אבל אני מאמין שככל שעבור השנים יהיו יותר.

 

(24:57) אל תעשו כלום, לפני שאתם מבינים, את האסטרטגיה ארוכת השנים ולא קצרת הטווח.

(25:04) תבינו לאן אתם רוצים להגיע, תבינו איך אתם מגיעים לשם, ותיעזרו רק באנשים שיעזרו לכם להגיע לשם.

(25:13) תודה רבה על ההאזנה.

(25:14) זה היה ככה על מה זה גישור עסקי ואזרחי ממש על רגל 1.

(25:18) בפרקים הבאים אני אתעסק בזה עוד יותר, להביא עוד אורחים ואנשים שעסקים, אנשים של משפט, אנשים מהעולם הטיפול, כל מיני עולמות שיסבירו ויגידו גם כן את המתבקש ביותר אין אדם 1 שלא יגיד את זה שעדיף פתרון בהידברות עם פתרון בכפייה.

 

(25:39) ונתראה בפרקים הבאים וכמובן תשתפו תפיצו, תעזרו לי להגיע לעוד אנשים אני מאוד מעריך ומבקש זו השליחות שלי.

(25:50) אז אני שמח שאתם פה איתי בדרך הזו.

(25:53) להתראות בפרק הבא.