יש לכם שאלה? אפשר להתחיל בצ’אט הייעוץ למטה מימין.

איך התודעה הדיגיטלית משנה מערכות יחסים, קונפליקטים והחלטות – פרק 67 עם נועם מנלה

בפרק זה נדב מארח את נועם מנלה לשיחה עמוקה על אחד הנושאים המשפיעים ביותר על החיים שלנו כיום — התודעה הדיגיטלית. הדיון עוסק בשאלה כיצד העולם הדיגיטלי, הרשתות החברתיות ועודף המידע משנים לא רק את ההתנהגות שלנו, אלא את האופן שבו אנו חושבים, מרגישים ומנהלים קונפליקטים. הפרק מציג תובנה מרכזית: בעידן שבו כל אדם חשוף לכמויות עצומות של מידע, נוצרת תחושת ביטחון גבוהה יותר — אך לא בהכרח הבנה עמוקה יותר. הדבר מוביל להקצנה, לקושי בהקשבה ולניהול קונפליקטים בצורה שונה מהעבר. דרך השיחה עולה גם תפקידו החדש של הגישור — ככלי שמחזיר עומק, הקשבה ויכולת לראות מורכבות בתוך עולם שמעדיף מסרים קצרים ומהירים. זהו פרק שמאפשר להבין לא רק את המציאות — אלא גם איך לפעול בתוכה בצורה חכמה יותר.

איך התודעה הדיגיטלית משנה קונפליקטים, מערכות יחסים וקבלת החלטות - עם נועם מנלה

פרק 67 בפודקאסט "משהו עם גישור"

יש שיחות שמרחיבות ידע, ויש שיחות שמאלצות לחשוב מחדש על המציאות עצמה. הפרק עם נועם מנלה שייך לסוג השני. לא משום שהוא עוסק בבינה מלאכותית בלבד, אלא משום שהוא נוגע בשורש עמוק הרבה יותר – האופן שבו בני אדם תופסים אמת, מגבשים עמדות, ומנהלים קונפליקטים. מי שעוסק בגישור, מי שמלווה אנשים בתהליכים מורכבים של פרידה, שותפות או משבר, ומי שמנסה להבין מדוע קונפליקטים כיום נראים חריפים יותר, עיקשים יותר ולעיתים בלתי פתירים – חייב להבין את השינוי הזה. לא מדובר בעוד טרנד טכנולוגי, אלא בשינוי תודעתי שמערער את הבסיס שעליו נשענו מערכות יחסים, מערכות משפטיות ושיח ציבורי במשך עשרות שנים.

מעבר מעובדות לנרטיבים – שינוי שמגדיר מחדש קונפליקט

הנקודה המרכזית שעולה מהשיחה היא שהעולם אינו מתנהל עוד סביב עובדות במובן הפשוט של המילה, אלא סביב פרשנויות, תחושות ונרטיבים. בעבר, גם כאשר היו מחלוקות, ניתן היה להניח שיש מסגרת מוסכמת של אמת – נקודת ייחוס משותפת שממנה יוצאים לדיון. כיום, המסגרת הזו נסדקה באופן עמוק. ברגע שעוברים משכבת “העובדה הגולמית” לשכבת הפרשנות, כל צד מתחיל לראות מציאות אחרת לחלוטין, מציאות שמרגישה לו אובייקטיבית אך בפועל היא תוצר של חוויות, אמונות והשפעות סביבתיות.

הדבר הזה משנה באופן דרמטי את מבנה הקונפליקט. אם בעבר ניתן היה להתווכח על “מה קרה”, היום הוויכוח הוא על “מה המשמעות של מה שקרה”. כאשר אין הסכמה על המשמעות, כל צד נאחז בנרטיב שלו, ולעיתים קרובות חווה את הצד השני כמי שמתכחש לאמת. זהו אחד ההסברים המרכזיים לכך שקונפליקטים כיום נוטים להיות טעונים יותר, אישיים יותר וקשים יותר לפתרון. לא משום שאנשים הפכו קשים יותר, אלא משום שהם פועלים בתוך מציאות תודעתית מורכבת יותר.

המשמעות לעולם המשפט – ולמה הגישור הופך מרכזי

המודל המשפטי הקלאסי מבוסס על הכרעה: בחינת ראיות, קביעת עובדות, והגעה למסקנה אחת שמגדירה מי צודק. אך כאשר כל צד מחזיק בפרשנות משלו, והפרשנות הזו נטועה עמוק בזהותו, בהיסטוריה האישית שלו ובתחושת הצדק שלו, ההכרעה המשפטית מאבדת חלק ניכר מהאפקטיביות שלה. היא יכולה להכריע פורמלית, אך לא בהכרח לייצר פתרון אמיתי או לסגור את הקונפליקט ברמה הרגשית והיחסית.

בנקודה הזו, הגישור אינו רק אלטרנטיבה רכה יותר, אלא הופך למודל שמתאים יותר למציאות. כאשר אין טעם להתווכח מי צודק, עולה השאלה מה כן אפשר לעשות. הגישור, במיוחד בגישה שמתמקדת בעתיד ולא בעבר, מאפשר להעביר את המוקד מהכרעה להבנה, ומהבנה ליצירת פתרון. הוא אינו מבקש להכריע בין נרטיבים, אלא לייצר מרחב שבו ניתן לעבוד איתם.

בינה מלאכותית והשחיקה של יתרון הידע

לצד השינוי התודעתי, מתרחש שינוי טכנולוגי שמאיץ את התהליך. הבינה המלאכותית משנה את חוקי המשחק בכל הנוגע לידע מקצועי. פעולות שבעבר דרשו הכשרה ארוכה וניסיון רב – ניתוח פסקי דין, ניסוח מסמכים, איתור תקדימים – הופכות נגישות יותר ויותר. המשמעות היא שחלק מהיתרון שהיה לבעלי מקצוע, ובפרט לעורכי דין, נשחק.

זה לא אומר שהמקצועות נעלמים, אלא שהערך שלהם משתנה. כאשר הידע הופך זמין, מה שמבדיל בין אנשי מקצוע אינו עוד היכולת “לדעת”, אלא היכולת להבין, לפרש, להוביל תהליך, ולפעול בתוך מורכבות אנושית. כאן בדיוק מתחדדת החשיבות של גישור. מגשר אינו נמדד ביכולת לצטט חוק, אלא ביכולת להחזיק אנשים בתוך סיטואציה טעונה, להוריד מתחים, וליצור תנועה במקום שבו יש קיפאון.

עולם של אי-ודאות – והשפעתו על מערכות יחסים

אחת ההשלכות העמוקות ביותר של השינוי הנוכחי היא אובדן הוודאות. אם בעבר אנשים יכלו להסתמך על מה שהם רואים או שומעים כבסיס לאמון, היום גם זה מתערער. טכנולוגיות מתקדמות מאפשרות יצירת מציאות מדומה כמעט לחלוטין, והגבול בין אמת לבדיון נעשה מטושטש. כאשר אנשים אינם בטוחים במה שהם רואים, הם נוטים להישען יותר על תחושות פנימיות ועל נרטיבים אישיים.

התוצאה היא עלייה בחשדנות, ירידה באמון, והעמקה של פערים. בתוך מערכות יחסים זה מתבטא בקושי להאמין, בקושי להקשיב, ובנטייה לפרש כל פעולה דרך עדשה של חשד או הגנה. הקונפליקט הופך פחות רציונלי ויותר רגשי, ופחות ניתן לפתרון באמצעות טיעונים לוגיים בלבד.

קיטוב חברתי והיעלמות האמצע

התהליך הזה אינו מתרחש רק ברמת הפרט, אלא גם ברמה החברתית. במקום מרחב שבו רוב האנשים נמצאים באמצע ויכולים לנהל שיח, אנו רואים תנועה לקצוות. עמדות נעשות חדות יותר, סובלנות פוחתת, והיכולת להחזיק מורכבות נחלשת. כאשר האמצע נעלם, גם המרחב לפשרה מצטמצם.

זהו אחד האתגרים המרכזיים של הגישור בעידן הנוכחי. מגשר נדרש לא רק לנהל קונפליקט בין שני צדדים, אלא גם להתמודד עם מציאות רחבה יותר של קיטוב, שבה כל צד מגיע עם עמדות מגובשות ועם קושי אמיתי להקשיב. זה מחייב רמה גבוהה יותר של מקצועיות, רגישות והבנה של תהליכים תודעתיים.

משבר הסמכות והמעבר למודל של למידה משותפת

בעבר, סמכות נבעה מידע. מי שידע יותר, הוביל את התהליך. כיום, כאשר המידע נגיש לכולם, הסמכות משתנה. אנשים פחות מקבלים הנחיות מלמעלה, ויותר מבקשים להיות חלק מתהליך. הם רוצים להבין, לשאול, ולעיתים גם לערער.

בגישור, זה מתבטא בצורך לעבור ממודל של “אני יודע” למודל של “אנחנו חוקרים יחד”. המגשר אינו בעל האמת, אלא מי שמאפשר לשני הצדדים לבחון את המציאות שלהם, להבין את הנרטיבים שלהם, ולמצוא דרך להתקדם. זהו שינוי עמוק בתפקיד, שמחייב גם שינוי בתפיסה המקצועית.

מערכות יחסים בעידן של ריבוי נרטיבים

כאשר כל אדם פועל מתוך נרטיב משלו, היכולת לנהל מערכת יחסים הופכת מורכבת יותר. בזוגיות, זה מתבטא בקושי להבין את נקודת המבט של בן הזוג. במשפחה, זה יכול להוביל למחלוקות אידאולוגיות חריפות. בעסקים, זה מתבטא במאבקי כוח ובקושי להגיע להסכמות.

הקונפליקט כבר אינו רק סביב אירוע מסוים, אלא סביב האופן שבו כל צד תופס את המציאות. לכן, פתרון קונפליקט דורש עבודה עמוקה יותר – לא רק על הבעיה עצמה, אלא על האופן שבו הצדדים מבינים אותה.

הזדמנות מקצועית לעולם הגישור

דווקא בתוך המורכבות הזו, נפתחת הזדמנות משמעותית. ככל שהעולם נעשה מורכב יותר, כך עולה הצורך באנשי מקצוע שיודעים לעבוד בתוך מורכבות. הגישור, כאשר הוא נעשה בצורה מקצועית ומעמיקה, נותן מענה בדיוק לצורך הזה. הוא מאפשר לאנשים לעבור מתגובה להבנה, ומהבנה לפתרון.

עם זאת, לא כל גישור מתאים למציאות החדשה. גישור שמנסה “לפתור מהר” או להישען על תבניות קבועות יתקשה להתמודד עם עומק הקונפליקטים. נדרש גישור שמבין תודעה, שמכיר נרטיבים, ושיודע לעבוד עם רגש ולא רק עם היגיון.

סיכום: שינוי שלא ניתן להתעלם ממנו

העולם כבר השתנה, גם אם לא תמיד רואים זאת באופן מיידי. הבינה המלאכותית, הרשתות החברתיות והשינויים התודעתיים יוצרים מציאות חדשה, שבה קונפליקטים נראים אחרת ודורשים כלים אחרים. מי שימשיך לפעול לפי הכללים הישנים, יתקשה להתמודד עם המציאות הזו. מי שיבין את השינוי, וידע להתאים את עצמו, יוכל לא רק להישאר רלוונטי, אלא גם להוביל.

הגישור, במובן העמוק שלו, אינו רק כלי לפתרון סכסוכים. הוא דרך חשיבה, דרך הסתכלות על אנשים ועל מערכות יחסים. בעידן של ריבוי נרטיבים ואובדן ודאות, הדרך הזו הופכת חיונית יותר מאי פעם.

 
 

שאלות ותשובות: תודעה דיגיטלית, קונפליקטים ומערכות יחסים

תודעה דיגיטלית היא השינוי באופן שבו אנו חושבים, מרגישים ומקבלים החלטות בעקבות החשיפה המתמדת לעולם הדיגיטלי.

זה לא רק שימוש בטכנולוגיה — אלא שינוי במבנה החשיבה: יותר מהירות, פחות עומק, ויותר תגובתיות.

העולם הדיגיטלי מגביר קונפליקטים בכך שהוא:

  • מחזק עמדות קיימות
  • מצמצם חשיפה לדעות שונות
  • מעודד תגובות מהירות במקום עיבוד

התוצאה היא קונפליקטים חדים יותר ופחות יכולת להקשיב ולהבין.

האלגוריתמים של הרשתות החברתיות מציגים לנו תוכן שתואם את הדעות שלנו.

כך נוצרת תחושת “כולם חושבים כמוני”, שמגבירה את הביטחון — גם כאשר ההבנה חלקית.

 

עודף מידע יוצר עומס קוגניטיבי.

במקום לעבד לעומק, אנשים מסתמכים על קיצורי דרך — כותרות, מסרים קצרים ודעות מוכנות.

זה מוביל להחלטות מהירות — אך לא בהכרח מדויקות.

העולם הדיגיטלי מחנך אותנו למהירות: לקרוא מהר, להגיב מהר ולעבור הלאה.

הקשבה אמיתית דורשת זמן ועומק — וזה מנוגד להרגלים שנוצרו.

הרשתות מעודדות תקשורת קצרה ומהירה, לעיתים ללא הקשר מלא.

זה יוצר:

  • אי הבנות
  • פרשנויות שגויות
  • ריחוק רגשי

למרות החיבור הטכני — הקרבה לא תמיד גדלה.

היא עושה גם וגם.

היא מקרבת ברמת הנגישות — אך עלולה להרחיק ברמת העומק.

השאלה אינה הטכנולוגיה עצמה — אלא איך משתמשים בה.

צריך לפעול בניגוד לאוטומט:

  • לעצור לפני תגובה
  • להקשיב לפני מסקנה
  • לשאול לפני קביעה

ניהול קונפליקט נכון דורש מודעות גבוהה יותר.

גישור מחזיר את העומק לשיח:

  • מאפשר הקשבה אמיתית
  • יוצר מרחב לעיבוד
  • מחבר בין צדדים

בעולם מהיר — הגישור מאט ומדייק.

חשיבה ביקורתית היא היכולת לבחון מידע ולא לקבל אותו כמובן מאליו.

בעידן של מידע אינסופי — זו מיומנות הכרחית כדי להבין מציאות ולא רק להגיב אליה.

באמצעות:

  • הקשבה עמוקה
  • האטה בקצב התגובה
  • בירור כוונות ולא הנחות
  • שיח פתוח ולא תגובתי

העולם הדיגיטלי משנה אותנו — ולכן גם הדרך שבה אנו מנהלים קונפליקטים משתנה.

כדי להתמודד נכון, צריך לפתח מודעות, להאט, ולהחזיר עומק לתקשורת האנושית.

תמלול הפרק

(0:14) משהו עם גישור, עם המגשר נדב נישרי ואורחים נוספים משהו הם גישו, פרק שאני מאוד הרגשתי לקראתו, ויושב לי פה האורח והוא לא מבין למה אני כל כך נרגש, אני אגיד למה אני כל כך נרגש.

(0:49) נמצא איתי פה בן אדם שלפני נשאר בערך שנה נוגה שלחה לי פודקאסטים, אני חושב שזה היה ביופרנקל.

(0:58) אוקיי, יש מצב.

(1:00) ואני, ואני הייתי חייב לשמוע את זה.

(1:02) ואני שמעתי את הפודקאסט הזה, שבו האיש הנפלא הזה שיושב פה מולי דיבר על מה קורה, עם הבינה המלאכותית, וההתפתחות הטכנולוגית, ולאיפה העולם הולך, ואני הרגשתי שנופלים מאסימונים.

(1:16) ממש הרגשתי שנופלים מאסימונים.

(1:18) אני חושב שזה גם היה אחד המקומות שבהם הבנתי את הערך של פודקאסט.

(1:24) וגמגמתי הרבה זמן, אמרתי מתי אני אזמין, ו…

(1:28) נפלה עליי השכינה, ושלחתי הודעה, הוא אומר לי אני לא מבין מה אתה כזה, גישור, בינה טכנולוגית, ואז קצת דיברנו, והוא הסכים לבוא.

(1:40) וזה מאוד משמח אותי.

(1:43) כנמצא איתי כאן נועם מניה, שהוא מושך ביתיים, הוא סופר והוא עכשבן.

(1:49) שזה, כבר למדתי מילה חדשה.

(1:53) אז בואו תגנוב, שלום.

(1:55) הלאה.

(1:56) אז מה אתה עושה בעצם?

(1:58) למה…

(1:59) לפני כמה זמן היה ראיון גדול איתי בגלובס, והכותרת הייתה נועם מנהל העתידן.

(2:05) גם בשיחה המקדימה שאלת אותי אם אני עתידן.

(2:08) אני לא עתידן, עתידן מסתכל מה יהיה קדימה עוד 10-15 שנה.

(2:12) אני מנסה להבין מה יש עכשיו, מה היה אתמול, מה יהיה מחר, זה פחות או יותר הטווח.

(2:19) מי יכול היה לדעת לפני כמה חודשים, שנה, שייכנס לצ’ק ג’י גי די הזה וישגע את כולנו, יתעלל פה את כל העולם, אתה יכול להיות עתידן עד מחר.

(2:28) ולכן אני אומר, אני מגדיר את עצמי, אני עכשוון, אני מנסה להבין מה קורה עכשיו.

(2:33) למה צריך עכשוון?

(2:35) כי רוב האנשים הם עבריינים.

(2:37) עבריינים מלשון מה?

(2:40) על שונה מלשון עבר.

(2:42) ודרך אגב, בדיוק את הדבר הזה נתתי באיזה כנס משטרתי ואמרתי להם, שאלתי אותם עבריינים מלשון מה?

(2:49) ואמרו לי סוחרי סמים.

(2:50) טוב, כל אחד עם העולם תוכן שלו.

(2:55) אבל אני בעצם, מה שאני עושה בלא מעט שנים האחרונות, אני חוקר איך הטכנולוגיה הדיגיטל, הרשתות החברתיות, איך כל הדבר הזה, הפייקים והבוטים והדיפ פייק והצ’אט ג’י פי די איך כל הדבר הזה בסוף מעצב את התודעה שלנו מחדש.

(3:15) ולכן אני מדבר לא על חדשנות טכנולוגית שממנה אני יוצא, אלא בגלל שבסוף כל חדשנות טכנולוגית יושב בן אדם עם נרגילה, אז אני עושה בחדשנות תודעתית.

(3:29) מה זה אומר?

(3:30) זה מנסה להבין איך התודעה שלנו משתנה.

(3:33) מה זה התודעה?

(3:33) התודעה זה הרגש שלנו, האופן שבו אנחנו תופסים את העולם, אז כל הדבר הזה בסוף משפיע על החברה, משפיע על הדמוקרטיה, משפיע על האמון, משפיע על ההורות, משפיע על הסמכות, ניהול, פיקוד, חינוך, רפואה, וזאת התודעה שלנו.

(3:53) וכשזה רק בן אדם, אם זה היה משפיע רק על בן אדם אחד, זה לא מעניין, לך לפסיכולוג, הולך לגישור, ויסדרו אותך.

(3:59) אבל כשזה משפיע על מאות מיליונים, אז העולם זז במערכות הזאת, אנחנו רואים מה קורה במדינת ישראל ואנחנו רואים איך האמת, לא האמת העובדתית קרסה, כי אף פעם לא באמת הייתה אמת עובדתית, היא הייתה בשוליים, אלא הייתה הסכמה שמה שאומרים לנו זה הסכמה קרסה, אנחנו בעולם של נרטיבים בין מומצאים ודומיינים אמיתיים, חלקיים, וזה מנהל אותנו היום, זה עולם אחר.

(4:27) ואז אני חושב על מה שאתה אומר כאן, ומרגע אני חוזר ללימודי המשפטים שלי.

(4:33) כי אני רוצה להגיד, הפרק הזה לדעתי, אני אגיד את זה ככותרת, צריך, הולך, שם אני מאמין שזה יגיע לשם, הוא יהיה פרק שחובה על משפטנים, עורכי דין, מי שחושב להיכנס לתחום הזה, להגשים.

(4:54) ולהבין למה התחום הזה הוא הולך לשינוי טוטאלי.

(5:01) כי ברגע שאתה עכשיו דיברת על תודעה ועל פייק ניוז ודיפ פייק וכל אלה, אני חושב על זה כמשפטן.

(5:09) זאת אומרת, כן, יש…

(5:15) אז בעצם, כמשפטן…

(5:19) אני הייתי צריך לייצג עמדה או דעה כדי לשכנע מישהו.

(5:25) ופתאום אנחנו מגיעים פה לעולם, וזה מה שהיינו כמו ננהל דיון משפטי שלם.

(5:30) פייק ניוס טוב, לא טוב, זה נכון, זה לא נכון, בוא נייצג כל דעה, בוא נעשה דיבייט.

(5:35) אבל בעצם מה שאני לומד בחיים, ומה שנראה לנו בגישור, זה שכבר זה לא בוא נתווכח, זה בואו בערך נמצא את הפתרון, כי אין שום משמעות לדעה.

(5:43) ועכשיו השינויים שקורים, אני אקח אותך יותר רחוק מזה.

(5:50) דעה היא נורא סובייקטיבית, אנשים רוצים לדבר על עובדות.

(5:55) מבחינה תודעתית, לעובדות אין כמעט משמעות.

(5:59) זה דבר מדהים, זה בניגוד לאינטואיציה.

(6:02) רוב העובדות שאנחנו נסכים עליהן, אוקיי?

(6:08) אם ברמה של אור אדום ברמזור, גם זה אני לא בטוח, אבל נניח ברמות כאלה.

(6:14) אם אנחנו עולים עוד שכבה הכי קטנה שיש, כבר למספרים או משהו כזה, מתחילה האינטרפטציה, מתחילות התפיסות החברתיות, מתחילות הרגשות, ובעצם מה שקורה לאט לאט, מתחילים הרגשות, לאט לאט אנחנו מתחילים לאבד את הקשר עם, או מהר מהר מאבדים את הקשר עם העובדה הגולמית קטנה, ואנחנו חיים בעולם של נרטיבים, בעולם של רגש, בעולם של את אותה מציאות אפשר לראות ב-200, ושימה לי 200 ספוטים.

(6:48) אני תמיד מספר על זה, תסתכל על קולומבוס.

(6:50) אותנו לימדו, מה לימדו אותנו?

(6:52) מי זה קולומבוס?

(6:53) גילה את אמריקה.

(6:55) עכשיו, במשך שנים הסכמנו שזה ככה בכל הוויקיפדיות האלה.

(6:59) אבל היום, הילידים האינדיאנים בארצות הברית…

(7:02) הם יצאו משמורות, יש להם כוח, הם ביוטיוב, הם בפודקאסטים, הם בזה.

(7:08) והם אומרים, רגע, מה זאת אומרת גילה את אמריקה?

(7:10) חיו אותו מיליונים של אנשים, נכון?

(7:12) חיו מיליונים של אנשים.

(7:14) גילה לאירופאים.

(7:15) הוא גילה לאירופאים, לא, לא, לא, אנחנו ידענו, הוא היה גור ועם הארץ.

(7:19) שזה גם נקראים אינדיאנים, כי עכשיו שהוא בהודו בכלל, והוא הגיע והרג אותנו.

(7:24) ולכן הם מגדירים אותו כטרוריסט הראשון באמריקה.

(7:29) ולכן בארצות הברית היום, וזה קטע נרטיבי מדהים, כי חגים מתים וחגים נולדים.

(7:36) קולומבוס דיי, שהוא חג אמריקאי, קניות, יום שופינג כזה, והרבה מדינות נעלם.

(7:42) נעלם, נמחק, כי זה כבר לא ראוי.

(7:45) יפה.

(7:45) ומצד שני, ג’ונטינס, ה-16 ביוני, יום שחרור העבדות, הפך לחג פדרלי.

(7:53) בשנתיים האחרונות, חג פדרלי חדש, זאת אומרת חגים מתים, חגים נולדים, כי הנרטיבים משתנים.

(8:00) ועכשיו כל אחד יש לו מלא עובדות שתומכות בו, והעובדות האלה נכונות, באמת קולומבוס הגיע ננין לצורך העניין, ואכן חיו אינדיאנים, אז מה המשמעות של העובדה כאן?

(8:11) יפה, ואז בעצם אנחנו מסתכלים על זה, ואני לוקח אותך למקום של הקישור, כי בעיניי המהפכה שקורית עכשיו, אני כבר הרבה שנים פה מתעסק בתוך הדבר הזה, אבל מה שקורה בחודשים האחרונים זה הקפיץ את התוכניות שלי בכמה שנים טובות.

(8:29) כי הבינה מלאכותית, בכל מקום שבו היה צריך את העורך דין שינסח את ההסכם, לא צריך.

(8:35) בינה מלאכותית עכשיו והפסולית סורקת את כל פסקי הדין.

(8:39) זה כבר היה קורה בארץ, פשוט השם תינן של שפה.

(8:42) ויוכל להגיד לך בכל…

(8:44) על שופט הזה, מה הסטטיסטיקה שיפסוק ככה, והחוק הזה, במקרה כזה, מה יקרה.

(8:49) זאת אומרת, עוד רגע, הסטטיסטיקה, הפיק דאטה, הולך בכלל להגיד לך שאתה לא יכול, לא צריך בכלל להגיע לתוצאות משפטי, פתאום אתה צריך לדעת מה בערך התוצאה, ואיפה שאין, זה המקום של הגישור לצמוח.

(9:03) כי פה, וזה מעניין אותי גם לדעת איך אתה רואה את זה, האם הדור הבא, בני ה-23, הם הלכו לעורכי דין או שהם הלכו לאנשים שיעזרו להם לפתור מחלוקות בעצמם?

(9:17) הם ייתנו את הסמכות למישהו אחר להחליט עבורם?

(9:20) תראה, זו שאלה מעניינת שאנחנו עוסקים בה בשנים האחרונות בכל מיני תחנות.

(9:27) למשל, אפשר היה לחשוב שספרים ייעלמו מהעולם, ויש נכנס כל הקינדר הזה, אבל אתה הולך בחוף, סטימציה, צומת ספרים, בוא’נה, חיים.

(9:37) יש עיתונים, מי היה מאמין ב-2002 שיהיה עיתונאי?

(9:43) יותר מזה, באיזשהו שלב היה נראה שכאילו חתכנו את המידלמן, לא צריכים סוכני ביטוח, אני יכול לעשות ישר, אני מזמין טיסות לבד, בוקינג לבד, לא צריך סוכני נסיעות, והם חוזרים, והם חוזרים בגדול.

(9:56) הם חוזרים בגדול מפני שהמערכות נהיו כל כך מורכבות, ואתה כשהרי אתה מזמין איזה טיסה בבוקינג, אתה כבר לא יודע מה אתה משלם, איזה כיסא קנית, כל רגע אתה אומר בוא נעזוב אותי, תביא לי את הסוכן שיטפל, שישבור את הראש.

(10:12) אז קשה נורא לדעת איך זה קורה העניין הזה של ההיעלמות.

(10:18) אבל כן ברור שהאי הזה ידרוש מאנשים שירצו להיות רלוונטיים להבין את העולם ואת הכלי הזה מחדש.

(10:30) עכשיו מה קורה היום מול הכלי הזה?

(10:32) יש גל הפחדה מטורף, אם תסתכל יובל נוח אברי כתב לפני איזה שבועיים בידיעות אחרונות, הכותרת הייתה, סוף העולם, הצ’אט ועונשו, הצ’אט ועונשו, זה היה כותרת, אילון מאסק מצייץ, סוף העולם, אלטמן, סם אלטמן, משקיע בזה, משקיע בזה, כן, וסם אלטמן, המייסד של ה-open AI, של ה-chat gpt, היה באותו, כבר הגיע לסנאט, לצוחרברג לקח שנים עד שהסנאט הזמין אותו, הוא כבר היה בסנאט, אז יש אנשים שתפקידם להפחיד אותנו, וזה בסדר.

(11:05) יש גם אנשים, דרך אגב, שתפקידם לפחד, רגע להסתכל על זה, רגולציות, דרך אגב, משפטנים, חוקים, ואנחנו כולה נדבר אחר כך מה קורה לזכויות יוצרים, יש פה שאלות מהותיות, שאלות מוסריות, אתיות.

(11:18) אני לא יודע אם אתה יודע, אבל לפני כמה ימים עלה סרטון שבאיזשהו אירוע, אבטר של זוהר ארגוב, שר שיר לא של זוהר ארגוב, בקול של זוהר ארגוב, כאילו ה-AI, עם האב אתה, ובאיפריאליזם, זה כאילו נראה לך, ואתה מסתכל על הדבר הזה ואתה אומר, רגע, האם זה ראוי בכלל?

(11:40) האם זוהר ארגוב היה רוצה להיות קשור בשיר הזה?

(11:43) אני נדהמתי עכשיו.

(11:45) זה פסיכי.

(11:46) וואו.

(11:47) זה פסיכי, הדבר הזה.

(11:48) רגע, זה לגיטימי או לא?

(11:50) זה שאלות בכלל, עוד לפני זכויות, זה שאלות של מוסר ואתיקה, אנחנו…

(11:54) מחיים את המתים.

(11:55) ואיך אתה מסתכל על בכלל כל השיח הזה?

(11:58) שפחד, לא פחד.

(11:59) אז זהו, מה שאני אומר, יש אנשים שתפקידם רגע להסתכל על הדבר הזה ולנסות לעשות רגע סדר במערכות, האם החוקים מסוגלים לתת לזה מענה, האם לא צריך לעשות.

(12:09) מצד שני אני אומר, לנו, לאנשים שמקשיבים לך, ולך, ולי, ולפרופסורים באקדמיה, אסור לפחד מהדבר הזה, כי הפחד משתק.

(12:19) ואז מה שקורה, אתה אומר, עזוב אותי מזה, כי זה מפחיד אותך, ומתחיל להיפתח פער בינך לבין העולם, שככל שהפער יותר גדול, יותר קשה לך לסגור אותו, ואז מה קורה לאנשים?

(12:31) הם מתחילים בעצם להתכנס או לאחוז בקרנות המזבח של העולם הישן.

(12:38) איזה יופי היה פעם, לפני שהיה ChatGPT, לפני שהיה רשתות, לפני, לפני, הם הופכים להיות שהוא היסטוריה מהלך.

(12:44) ואז הם נהיים שיפוטיים.

(12:46) העולם הזה הוא גרוע, והעובדים מפונקים, והצעירים עצלנים, וכולם שטחיים, ורק אנחנו היינו עמוקים.

(12:53) ואז מה שקורה, אנשים לא רוצים לעבוד עם אנשים כאלה, מפני שמי רוצה לשמוע כל היום שהוא מפונק ועצלן וזה, מאיזה דינוזאו או בומר שלא מבין מהחיים שלו כלום.

(13:03) אנשים לא רוצים ללמוד אצלם, לא רוצים להיות פקודים שלהם, הסמכות ההורית יורדת, שזה דבר מסוכן.

(13:10) יש המון מחקרים היום שמראים שבני נוער אבודים קצת בעידן הרשתי וחושבים שזה בגלל הרשתות החברתיות, זה לא בגלל הרשתות החברתיות לדעתי זה בגלל שדמויות הסמכות הישנות, ההורים שלהם, אנחנו רואים את זה בחברות מסורתיות, החברה הערבית, הבדואית וגם החברה כמובן היהודית מה שקורה, ההורים שלהם, הפער בינם לבין התפיסות של ההורים שלהם הוא כל כך גדול שההורים כבר לא נתפסים כסמכות כי הם לא רלוונטיים אם אתה מבין את הטיקטוק ואתה מבין את ה-AI ואתה יכול לנהל איתם שיחה, אתה יכול לתת להם כלים להיזהר ממה ואתה יכול לפתח אותם, אז הם רואים בך סמכות.

(13:46) אבל אם אתה יושב כל היום עם העיתון כמו פעם וממלמל איזה יופי היה פעם והצ’אט הזה יהרוס את העולם ויכעיף אותנו, אז מה התפקיד שלך?

(13:55) אז מה התפקיד שלך?

(13:56) ואז הילד הזה מתחיל להרגיש תלוש בעולם, הוא מחפש איזו סמכות, אז הוא יחפש אותה ברשת.

(14:01) או במקומות מפוקפקים, או אצל אנשים מפוקפקים.

(14:05) ולכן צריך להבין שזה עניין, שזה בנפשנו, בנפשו של כל אחד, להבין את היופי של הכלים האלה לצד הסכנה.

(14:15) ולכן אני אומר, מהתגוננות תחילה לאפשרויות תחילה.

(14:20) הרי האקדמיה, משרד החינוך, ישר אמרו, אסור להשתמש בצ’ל ג’י פי טי, אתם תעתיקו, אתם תעתיקו את העבודות לסטודנטים.

(14:27) תן ואלי, אם אתה לא רוצה שיעתיקו את העבודות, תן עבודה שאי אפשר להעתיק.

(14:31) אבל הוא לא חושב, הוא רוצה לצעוק.

(14:33) ואני אומר, בוא נהפוך.

(14:36) ואם אנחנו נהפוך את המשוואה אפשרויות תחילה, והתגוננות אחר כך, אז פתאום נגלה עולם שנפתח בשניות אלה שמשפיע על המשפט, משפיע על האומנות, משפיע על התרבות, משפיע על המוסר, משפיע על התפיסות.

(14:53) ‫אז זה מרתק.

(14:54) ‫-זה מרתק.

(14:55) ‫זה מתואר.

(14:55) ‫אני בתחום אצלי, אני מחזיק את עצמי, ‫כי כשאני מדבר ככה, ‫אני כולי נלהב תוך דבר.

(15:00) ‫גם אני נלהב.

(15:01) ‫אני רואה, זה מדהים.

(15:02) ‫כי אני אומר, אם יהיה מלחמה גדולה ‫והבינה המלאכותית תעלה עלינו, ‫אז אל דאגה.

(15:10) ‫תגידו, נדב, בוא למלא עסקי חול, ‫אני בא איתכם למלא עסקי חול.

(15:13) ‫בסדר?

(15:13) בואו נסגור את הבינה הזאת.

(15:15) ‫אבל זה לא בינתיים קורה.

(15:16) ‫בואו נראה את ההזדמנויות.

(15:18) ‫אני עכשיו את הקורס גישור שלי, ‫עכשיו אני עושה אותו, ‫מתארים אותו לעוד שפות.

(15:21) אני הולך להבין אותו בספרדית, בסינית, באמהרית, בספרדית, באנגלית, בכל השפות, כי אני כבר יכול בין-לאומי, יש לי שיטת עבודה, אני מדבר איתה בכל השפות.

(15:32) אני פותח בתי ספר במקומות בכל העולם, כי אין לנו שום מניעה לעשות את זה עכשיו.

(15:36) אנחנו קוראים עכשיו בתקופה שמבחינתי היא מגדל בבל הפוך.

(15:40) במקום להתרחק, הטכנולוגיות מחברת בינינו, ומה משותף לכולנו?

(15:46) זה לא משפט, זה לא תרבות, זה הביולוגיה.

(15:50) כשאני עכשיו, כופים אני עכשיו יעמוד עליך, לא משנה אם אתה סיני, יפני או יהודי, אתה תילחץ, כי אני נדבק אליך.

(15:57) ואם אני אתרחק, אתה תרגיש יותר בטוח בסיטואציה.

(16:02) ולכן כל המקומות האלה, שאיפה אנחנו נדע לעבוד כבני אדם, עם השפה שלנו, עם הטון שלנו, עם העיניים שלנו, עם שפת הגוף שלנו.

(16:10) עם כל הדברים האלה, זה מייצר שיח.

(16:13) ולנו זו הזדמנות אדירה, כי זו פעם ראשונה באקטוריה שזה קורה.

(16:17) אז יש פה הזדמנויות אדירות.

(16:22) צריך…

(16:24) המון אנשים שואלים, שואלים אותי בהרצאות, אה, אומרים לי, תכף ה-AI מחליף את כולנו.

(16:30) ה-AI מחליף.

(16:32) וצריך להבין פה שני דברים.

(16:34) אחד…

(16:35) AI מבחינתי זה כמו מטוס, זה כמו, אני יודע, היה סוס בעגלה והגיעה מכונית.

(16:45) ומי שרצה לצעוק D או D או לסוס, לאט לאט איבד את מקומו.

(16:50) ומי שהלך ועשה שיעורי נהיגה, עניין את הדבר הזה.

(16:52) ולכן בעצם זה נכון שיהיו חלק מהמקצועות, שמן הסתם יתפיידו החוצה, או יהיו יותר יעילים מאשר GPT, לא יצטרכו אנשים, אבל בשנייה זו ממש.

(17:04) נולדים מקצועות חדשים.

(17:06) עכשיו כולם מסתכלים על אלה שמנתינים את המקום עבודה, מה עם אלה שעכשיו מקבלים מקומות עבודה?

(17:11) למה אתה לא סופר אותם?

(17:12) האנשים האלה אולי לא יכלו להתפרנס קודם ופתאום…

(17:14) אני אתן לך את הדוגמה הזאתי, יש עכשיו תפקיד חדש, נקרא פרומפט מאסטר.

(17:20) זה עוד שנייה יהיה כמעט בכל ארגון, אני מנסה להכין את זה עכשיו לצבא ולכל מיני ארגונים.

(17:24) מה זה פרומפט מאסטר?

(17:26) כדי שה-AI יעבוד, צריך לתת לו פקודות.

(17:28) בסדר?

(17:29) זה אנשים חושבים שאיזה מכונה שיודעת לבד, לא, צריך לתת לה פקודות.

(17:33) יש מישהו שהפקודות האלה נקראות פרונט.

(17:37) אוקיי, אז פרונטמאסטר זה הלוחש ל-AI.

(17:39) זה בעצם הבן אדם שיודע לטייב את הדבר הזה, כי אתה נותן לו פקודה, הוא יכול לתת לך עכשיו שטות מוחלטת.

(17:46) אתה צריך לדעת לעבוד איתו.

(17:47) אז נהיה מקצוע.

(17:49) אז…

(17:49) כבר, ברגע אחד בא המקצוע הזה.

(17:51) מקצוע.

(17:52) עכשיו…

(17:52) זה מקצוע שבדרך כלל גם משלמים לו לא מעט כסף, ואתה מסתכל על דרישות התפקיד היום של המקצוע הזה, ופתאום אתה רואה שדורשים ידע כללי רחב, לוגיקה, אפשרויות לסנטז בין תחומים, סקרנות, יצירתיות, ופתאום אתה מסתכל ואתה אומר, נפיד באקדמיה, לבוגרי איזה פקולטה זה מתאים?

(18:16) ופתאום אתה אומר, פילוסופיה, מדעי הרוח.

(18:21) למה?

(18:21) כי שם מלמדים הרבה דברים, נכון?

(18:23) לא עכשיו הנדסת תעשייה וניהול.

(18:24) דווקא הפקולטות שלחו ונסגרו, הן עכשיו מתחזקות, איזה יופי.

(18:29) והנה פתאום אנשים, הרי אם הבן שלי, שלומד תעשייה וניהול עכשיו בבאר שבע, אם היה בא אליי לפני שנתיים ואומר לי, אבא, מה ללמוד?

(18:36) אני רוצה ללמוד פילוסופיה, אני הייתי שמח, אבל נניח, הייתי אומר לו, אבל מה תעשה עם זה?

(18:43) והנה, פתאום יש מה לעשות עם זה.

(18:44) אז האנשים האלה לא סופרים את כל הבוגרי פילוסופיה שעכשיו ייקחו אותם.

(18:48) עכשיו, מי חוסם אותם?

(18:51) האקדמיה.

(18:52) אם אני הדיקן עכשיו של מדעי הרוח, מחר יש מסלול של פרונטמאסטרים, ומלמדים שם גם קצת פייתון ומחשב, ומלמדים פילוסופיה, ואיך עובדים עם ה-AI, ואת הסוציולוגיה שזה ייצר.

(19:04) ואני מוציא לשוק…

(19:05) את הבוגרים הכי טובים בדבר הזה, הכי טובים.

(19:09) אבל האקדמיה היא מסתכלת, והצ’אט ועונשו, ופחד אלוהים.

(19:14) אז היא חוסלת את האנשים.

(19:15) זה שהאקדמיה והממסד מכאלה, האקדמיה שפעם הייתה פורסת וחוקרת, זה הכל פשוט…

(19:23) אז היו מה שאנחנו רואים, אני גם ארצה ורייכמן, זה ש…

(19:30) הממסד עוד לא מאוד מבוהל, אבל יש מרצים שיש להם השראה.

(19:36) כן, מי ששולט בכל המקומות האלה, אבל מה שאנחנו כן רואים זה שיש המון המון מרצים, אני לא מדבר עכשיו, אני מדבר על כל האקדמיה, יש המון מרצים שעושים עם זה נפלאות, יוזמות אישיות.

(19:50) דרך אגב, זה קורה גם בעולם החינוך.

(19:52) המערכת לא מבינה עוד את כל הדבר הזה.

(19:55) אבל מורים שהם יותר זריזים, מהירים, סקרנים, כבר עושים עם זה נפלאות.

(20:02) אז בקורס שלי, תוכנות כמו AI, כמו מג’רני, שזה מחולל תמונות, או ג’אנג’י פיטי, הם חלק מהסילבוס, הם לא האויבים שלי, הם הכלים שלי.

(20:14) ולגבי השאלה הזאת, האם זה יחליף אותנו, אני רוצה להגיד לאנשים, כאילו, למי שמקשיב.

(20:20) ה-chat gpt הוא עובד על תבניות, זאת אומרת הוא בודק מידע ואם המידע הזה חוזר הרבה פעמים זה הופך לתבנית והוא יכול להקיא אותה החוצה באמצעות משפט, באמצעות…

(20:33) אז כל מי שחושב תבניתית ובעצם קשה להבדיל בינו לבין אחרים כי הוא נראה מדבר, חושב, פועל, כותב כמו אחרים מטכנוקרט הזה, אז קו הסיום שלו זה קו ההתחלה של ה-ChatGPT ולכן לא צריך אותך.

(20:53) שזה, תבין, לי היה מחלוקות גדולות.

(20:56) בעולם המשפט, אני קיבלתי מכתבי צפי, תלונה מלשכת עורכי הדין על ההסכמים שאני עורך, כי אני לא עורך דין.

(21:04) אמרו לי, רק עורך דין יכול לעשות הסכם.

(21:06) עכשיו, אני השארתי אלפי הסכמים, ואין פה פרופסיה.

(21:10) ‫ואז פתאום הגיעה chatGPT, ‫שעבר בארצות הברית, ‫היינו עכשיו בארצות הברית ‫או במדינת עוברת האנגלית, ‫היית כבר מכניס עכשיו ‫את כל הנתונים שאתה רוצה, ‫והוא מוציא לך הסכם מוכן.

(21:22) ‫-אז נגמר המקום הזה.

(21:23) ‫-אז עכשיו אני מכניס לך ‫את החלק השני של המשפט.

(21:26) ‫אמרתי, קו הסיום של הטכנוקרטים ‫זה קו ההתחלה של ה-chatGPT.

(21:30) ‫אוקיי, אז אני יכול ‫להחליף אתכם הדבר.

(21:32) ‫אבל.

(21:34) קו הסיום של ה-ChatGPT הוא קו ההתחלה של אנשים יצירתיים, סקרנים, שמביאים את טביעת האצבע האישית שלהם, שאז ה-ChatGPT לא יכול להחליף אותך, כי טביעת אצבע יש רק לבן אדם אחד, ואז ה-ChatGPT לא יודע מה לעשות עם זה.

(21:49) אז אם אתה לוקח את קו הסיום של ה-ChatGPT, או המיג’רני, ומביא את עצמך עכשיו, עכשיו שמיים הם עלו.

(21:58) וזה הסיפור, זה הסיפור, ולכן אומנות היום השתנה.

(22:03) אני אספר לך משהו על אומנות, כי בעיניי זה מרגש.

(22:06) סוני יש להם תחרות צילום כל שנה.

(22:08) טובי הצלמים בעולם משתתפים בתחרות צילום של סוני, יש כל מיני קטגוריות.

(22:13) טובי הצלמים הם השופטים.

(22:15) ולפני שבועות אחרונים, הם מתקשרים סוני לצלם בברלין, ואומרים לו, תקשיב, התמונה שלך בקטגוריית וינטייג’ זכתה מקום ראשון.

(22:24) זה גם עשרות אלפי דולרים, זה גם יוקרה.

(22:27) רפת, תחרות כזאת, הוא אומר, הלו, אתם התבלבלתם?

(22:31) אני לא צילמתי את התמונה הזאת, אני עבדתי עם תוכנת AI במחולל תמונות.

(22:37) וואו.

(22:37) אין צילום בתמונה הזאת.

(22:40) אני לא מגיע לי הפרס.

(22:42) ועכשיו הנה דילמה אתית מוסרית מעניינת, של סוני, של סוני, שעושה תחרות צילום, האם לתת לו את הפרס הראשון או לא.

(22:51) וסוני בחרו בהחלטה מרתקת מבחינה מחשבתית שאפשר להתווכח עליה, הם אמרו אנחנו נותנים לך את הפרס.

(22:59) יפה.

(23:00) ולמה?

(23:01) כי הצלחת לייצר באמצעות ה-AI ואיך שאתה עובד איתו משהו שנראה לנו צילום ונראה לטובי הצלמים בעולם הזה ואנחנו רוצים לייצר דיון על האומנות הזאת שנקראת צילום.

(23:14) אז אנשים אומרים לי אבל זה לא אומנות ה-AI.

(23:17) וזה תמיד מזכיר לי, כשהיו ציירים פעם, יש לוח ריק והצייר מגיע ומעצמו, מאפס, הוא מייצר משהו.

(23:27) ופתאום הגיעו צלמים וצילמו אותה מציון.

(23:31) ואמרו, זה לא אמנות, אתה מצלם אותה.

(23:34) והיום אנחנו מסכימים שזאת אמנות.

(23:36) זה בדיוק זה.

(23:37) ולכן היום לצד הפוטוגרפיה, אמנות הצילום, יש פרומפטוגרפיה.

(23:43) אומנות בעצם של העבודה עם ה-AI.

(23:46) יש היום גלריה בהולנד, באמסטרדם, שמוכרת עבודות של אומני AI שעושים פרונקטים, ציורים, דרך זה, בין 3,000 ו-5,000 דולר לציור.

(23:59) גלריה שלמה.

(24:00) המומה בניו יורק כבר עשה תערוכה של אומנות כזאת, היא ממש בחיתוליה, בתחילת הדרך.

(24:07) היום אנחנו מגיעים ל…

(24:09) ‫שאנשים מגיעים לתוצרים מטורפים.

(24:12) ‫עכשיו, אתה צריך שיהיה לך רעיון, ‫אתה צריך לדעת לאן אתה הולך, ‫אתה צריך לדעת לעבוד עם המכונה ‫עוד פעם ועוד פעם, ‫אתה צריך לעבוד על דקויות.

(24:19) ‫זו אומנות לכל דבר ועניין, ‫אבל לאנשים, זה מחוץ לקופסה שלהם.

(24:23) ‫-זה ממש, בדרך כלל זה כל כך עצוב, ‫כי אתה מסתכל על זה, ‫ואני אומר, חבר’ה, ‫אני אומר את זה בסביבה שלי, ‫כולם, השינויים מגיעים, ‫לא, זו תוכנית לעוד עשר שנים, ‫זה עכשיו קורה, החודשים הקרובים.

(24:34) הם טוטאליים, ומי שיחזיק את העמדה הזו שהטכנולוגיה בינה מלאכותית זה לה, ואז באמת לפתח את הפער, יהיה לו הרבה יותר קשה אחרי זה להשלים את זה ולא תהיה לכם ברירה.

(24:45) נכון.

(24:45) ועכשיו יש כל כך הרבה אפשרויות בתוך הברר.

(24:48) עכשיו זה גם רגע…

(24:49) אנחנו פה מבוגרים עם הניסיון.

(24:52) הצעירים הם אולי עם הידע הטכנולוגי, אולי עם היכולת.

(24:54) גם, גם, לא צריך להתבלבל עם הצעירים.

(24:56) רוב הצעירים הם לא טכנולוגים.

(24:58) אולי 20% הם מרגישים בדואר.

(25:01) הם פחות מפחדים מזה, אני חושב שכן, הם פחות מפחדים מהכלים האלה כשהם נכנסים.

(25:08) זה לא שיש להם איזו אוריינטציה טכנולוגית בהכרח יותר גבוהה, זה ממש לא נכון.

(25:14) הרבה מהם, אבל הם כן מרגישים יותר בנוח בסביבה האינסטגרמית והם יודעים יותר את הפילטרים.

(25:20) אם אתה עולה ברמות המורכבות אנחנו רואים שהם קורסים.

(25:24) אבל, כן, בערך אבל.

(25:28) אני לא צריך לחשוש מתחרות עם בן 20?

(25:32) לא, אתה לא צריך לחשוש מתחרות בנסויימת, מפני שכשאתה בין 40 או 50, דיברנו על טביעת האצבע האישית, אתה מביא כל כך הרבה ניסיון, אתה מביא כל כך הרבה משהו משלך, שאם אתה תביא אותו לזה, אתה תנצח כל ילד בן 20 שעכשיו מוציא משהו מה-GPT, כי אין לו את הניסיון האישי.

(25:50) אבל אם אתה חושב כמו טכנוקרט, הילד ינצח אותך.

(25:55) מפני שאם אתה מביא את החוזה ההוא ואתה עושה שם איזה שני…

(26:00) אז הילד גם יכול להוציא את החוזים האלה וגם יכול עם קצת לוגיקה להבין ימינה שמאלה ולכן יש מקצועות שרק התעצמו מהדבר הזה והם המקצועות האנושיים ככל שנכניס יותר את הנשמה שלנו לתוך הדבר הזה ה-ChatGPT ירים אותנו או ה-MeJourney או כל התוכנות מוזיקה האלה ירימו אותנו לשמיים היום מה שקורה בתחום המוזיקה זה סייקו.

(26:27) פול מקארני עכשיו הוציא שיר חדש של הביטלס שהיה מין כזה, מין לא גמור שמה, ועכשיו עם התוכנות AI והכול, הוא עבד עם זה ויצר ביטלס חדש.

(26:39) עכשיו זה מלא שאלות, מלא שאלות.

(26:42) יש ביצוע חדש לפרדי מרקורי שהעליתי בי.

(26:48) היא גם נגמר הפרק הזה, אני יודע מה אני הולך לשאת.

(26:52) אתה כבר לא יודע מה אתה מרגיש.

(26:54) פרדי מרקורי לטיט בי?

(26:55) כן, פרדי מרקורי לטיט בי, וזה ביצוע מדהים.

(26:58) זה ביצוע מדהים.

(26:59) שמי הזכויות?

(26:59) אני רוצה להשמיע את זה בפודקאסט.

(27:01) אז אני חושב שאפשר היום להשמיע, אני לא חושב שהוא יבוא לתבוע אותך פרדי, אני חושב שהוא כבר יח…

(27:07) את פי הוא בחיים.

(27:08) מה?

(27:09) אבל את פי בחיים.

(27:11) כן, אבל מאחר וזה נע ברשתות, זה נע ביוטיוב, יש סיפור מעניין של זכויות יוצרים, שיצא דואט עכשיו של The Weeknd ודראק.

(27:20) שני אומנים עשו דואט, מיליונים של אנשים שיתפו את זה, כי הם מאוד אוהבים אותם, וכבר עשר שנים שהם לא עשו את זה, ומיליונים של אנשים התלהבו חוץ משני אנשים.

(27:31) The Weeknd ודראק, בגלל שהם לא כתבו את השיר הזה.

(27:34) והם אמרו, רגע, מה קורה פה?

(27:35) אנחנו לא כתבנו, לא שרנו, לא עשינו את זה.

(27:38) עשה את זה פרונקט מוזיקה, אומן פרונקט מוזיקלי, הם תובעים אותו על מיליונים.

(27:46) אז זה מעלה המון המון המון שאלות.

(27:49) הקול של הבן אדם הוא שלו?

(27:51) האם הוא לא משתמש בשם שלו?

(27:52) הוא משתמש בשם שלו, הוא גם לא אמר לאנשים, להבדיל נגיד מזוהר גוזל, אמרו, זה לא אמיתי, בסדר?

(28:01) אבל שם אנשים אמרו, בוא’נה, זה אמיתי, וזה מכניס אותי לעוד עניין תודעתי נורא נורא מעניין, גם אפרופו.

(28:09) זה מקרה שצריך לחזור עליו, כי זה מבחינתי בשיח על המשפט והגישור, זה שהם תבעו אותו, זה כל כך עולם ישן.

(28:16) נורא, נורא, אז עכשיו זמרת בשם גרייס, היא עשתה דבר מעניין, היא אמרה, אני לא רוצה להילחם בתופעה הזאת, אני מזמינה כל אמן AI, קחו את הקול שלי, הוא מופיע בפה, בספוטיפיי, במקומות כאלה, תעשו מה שאתם רוצים, נתחלק חצי חצי.

(28:33) מדהים לכם?

(28:35) זה פתרון גישורי.

(28:36) וזה פתרון גישורי, וזה מקסים.

(28:37) ממש.

(28:38) עכשיו, עכשיו, זה רק התחלה של הדבר.

(28:40) אם הם מקבלים פרומו, אם הם מקבלים, אם הם מחזקים את זה.

(28:43) כן, אז זה מין איזה ווילמנט כזה.

(28:45) אומרו ליועץ משפטי, תתבע אותם.

(28:47) נכון.

(28:48) מה עשיתם?

(28:48) בדיוק, בדיוק, הוא אמר תתבע אותם.

(28:50) איזו טעות.

(28:51) אבל היום זה מביא אותנו לעוד משהו תודעתי מדהים, שכאילו שינוי מנטלי.

(28:57) אחד הדברים שהמיג’רני, מיג’רני זה התוכנת תמונות.

(29:00) המיג’רני 5…

(29:01) מה היא שונה בידה לי?

(29:03) היא כרגע, זה בעניין של גרסאות.

(29:07) המיג’רני 5 הוא ברמה של היפר-ריאליזם, זאת אומרת, הוא מצליח לעשות דברים, לכן גם אותו…

(29:16) אותו צלם.

(29:16) אותו צלם, אבל יכול להיות שהוא עבד עם תוכנה אחרת עכשיו כשאני חושב על זה, אבל התוכנות האלה הגיעו להיפר-ריאליזם, זה אומר שאתה כבר לא מבדיל בין ה…

(29:24) למשל כשדונלד טראמפ עשו לו רפביה, עשה לו חיפוש בבית, אז מיד אומנם ג’רני ששונאים לדונלד טראמפ הוציאו לרשת תמונה שהוא נעצר והיא נראית ריאליסטית לחלוטין.

(29:39) אז אם פעם הייתי אומר, נכון אמרנו ככה, אם אני לא רואה, תשלים לי, אם אני לא רואה, אמרנו ככה, בוא’נה אם אני לא רואה אני לא מאמין.

(29:50) נכון, אני לא מאמין, תביא שאני אראה בעיניים שלי.

(29:52) נכון.

(29:52) אבל אלוהים אני יכולתי.

(29:54) אני מאמין בלי לראות.

(29:55) כן, אבל…

(29:56) רק אלוהים.

(29:57) רק אלוהים.

(29:58) אבל בוא’נה, אם אני רואה, אני לא מאמין.

(30:00) היום, אם אני רואה, אני לא מאמין.

(30:02) זאת המחשבה, אם אני שומע, אני לא מאמין.

(30:05) זה אמיתי, לא אמיתי.

(30:07) כל תפיסת המציאות שלנו, כל הוודאות הופכת לנוזלית.

(30:12) אתה יודע מה אני עושה עם זה?

(30:13) המקום הוא מרתק כזה?

(30:15) כי אין לי שום דרך להתמודד עם הדבר הזה ברמה גבוהה, ברמה ציבורית.

(30:20) אני יכול בהחלט לעבוד עם זה כשאני עובד פרסונלי אדם לאדם.

(30:24) חייבים.

(30:24) יש פה הסיפור, כי יש לי מפה זוג, והעסקים שותפים לעסק, ובני זוג, לא משנה מה, יש להם את האמת העובדתית שלהם, יש להם את הצדק שלהם, אבל הוא סובייקטיבי.

(30:35) וזה השיח החדש.

(30:36) אבל הם בטוחים שהוא מוחלט.

(30:38) כשהם נכנסים אליכם הם בטוחים שכל אחד מחזיק את הצדק הנרטיב שלו.

(30:42) וזה נכון למה שקורה לנו בעולם, זה קורה לנו במדינת ישראל וזה קורה, זה הקריסה גם חלק מקריסת האמון במערכות המשפט וזה חלק מקריסת האמון בדמוקרטיה, מפני שהדמוקרטיה היא לא מצליחה להכיל את העודף נרטיבים האלה, פעם הסכמנו והיום אנחנו לא מסכימים, כל אחד יש לו את הצדק המוחלט, טוב להתבקח, טוב לקבל דעה אחרת.

(31:05) עכשיו אם אתה או זה או זה, אתה או טכנולוג או לא, אתה או מפחד או לא, אתה מהפכה משפטית, אתה רפורמה משפטית, אתה כל…

(31:14) נכון, הכל, העולם הלך לקצה, זה בדיוק היופי, העולם הפך להיות מה שאני קורא עולם בהפרעה אישיותית דו-קוטבית, הכל הלך לקצה, הכל הלך לקצה, הרשתות האלה והטכנולוגיה והקצב והנרטיבים הם בעצם לוקחים את כולנו לקצוות, אין אמצע, האמצע נגמר, אתה מכיר את העקומה הנורמלית, העקומה הנורמלית אומרת בעצם 68% נמצאים באמצע וב-32% 16% יהיו מצד אחד של העקומה ומצד זה והם כאילו הקיצוניים, היום בערך 70% נמצאים בקצוות, זאת אומרת האמצע הלך ונחלש ונחלש, תסתכל על כולנו ולכן אנחנו נמצאים בעולם מאוד מאוד מאוד קיצוני, ואנחנו רואים את זה במדינת ישראל, וכמובן הפוליטיקה עובדת בתוך הדבר הזה, והחברה נקרעת מזה, שהכל הכל…

(32:07) לאן זה יכול להגיע?

(32:08) זה סכנות איומות, זה יכול להגיע לפשיזם כמובן, הפשיזם זה הסכנה הכי גדולה שמתקיימת בתוך עולם כזה, מפני שאנחנו מרגישים שכשהמציאות היא נוזלית מדי, היא מאיימת עלינו, אנחנו נמצאים בפאניקה, ואנחנו רוצים את הדמות שתעשה סדר.

(32:26) והדמות שתעשה סדר היא תמיד הדמות שמציעה פתרונות מאוד מאוד אגרסיביים.

(32:32) וזה סכנות מאוד מאוד גדולות, ולכן במשך שנים אני אומר שמערכות ומערכות המשפט חייבות היו ליצור את השינוי ואת הרפורמות מתוך עצמן.

(32:44) ולא לחכות, כי הקולות והביקורות, חלק מהן הן נכונות לחלוטין.

(32:49) ואפילו המערכת כבר היום מסכימה לזה.

(32:52) אבל פעם היא הדפה הכל, וכשאתה עודף היום, מאוד מסוכן.

(32:56) ולכן בעצם אתה צריך להסתכל על עצמך בתוך המערכת, אם אתה עורך דין, אתה צריך להסתכל רגע ולהגיד, איך אני נע בתוך השינוי, איך אני משתנה איתו, איך אני מבין את השינויים האלה כדי להיות רלוונטי, זה נכון למערכת משפט?

(33:10) וזה נכון לעורך דין בודד.

(33:13) נכון.

(33:13) זה אותו סיפור שמתרחש בתוך הכניסה הזאת של הטכנולוגיה.

(33:17) אני ראיתי דווקא, ואני יכול להגיד דווקא לטובתה של מערכת המשפט, פשוט פה בארץ, הייתי לאחרונה ראיון עם עורך דין ברקלי, זהו היועץ המשפטי לבתי המשפט, והוא אמר, אנחנו מצפים מהשוק הפרטי להתחיל, יתחיל לייצר את ההכשרות למגשרים כתחום הגישור בארץ, הוא ברור, הוא לא מוסדר והוא באמת אסטרופאי לחלוטין.

(33:39) תמיד הייתה ציפייה שבתי המשפט יפנו תיקים לגישור.

(33:42) עכשיו, תיק שמגיע לגישור זה כבר תיק משפטי, זה לא תיק גישורים.

(33:45) זה כבר תיק שכבר יש בו כתבי טענות, הם בשיח מלחמתי לחלוטין.

(33:49) הוא אומר, לא, אנחנו מצפים שתעשו משהו בשטח.

(33:52) זאת אומרת, יש איזו ציפייה, ואני הרמתי את הכפפה ואני עושה את זה.

(33:55) ונעשו תברג התמחות לאנשים בשטח בלי שתיק יגיע לבית משפט.

(34:00) אתה רואה ששם המערכת מצפה לזה, אבל היא כל כך מסוימת, והם אומרים את זה, היא כל כך מסוימת, שלעשות כאלה שינויים היא לא באמת יכולה, כי זה אומר לשנות את ההכשרה.

(34:12) זה להתחיל לתת דגש, לתת באמת לאנשים שלפני שמגישים תביעות, ללכת לגישור.

(34:18) עכשיו, ברגע שאתה עושה איזה דבר חיוני, לפני שאני שולח לך כתב טענות, אני רוצה לדבר איתך.

(34:23) זה היה נתבט.

(34:25) וזה הכי מתקדם לעולם הבא, אבל זה פוגע בפרנסות החרדית.

(34:29) כי אם אני ארים אליך טלפון, לפני שנשלח לך מכתב, אתה כנראה תפגש, תבקש לי לכוס קפה, ואם צריך נלך לבגשר, נמצאו את הבעיה, ואז יש פה שוק של בערך 20 מיליארד שקל בשנה.

(34:40) שנחסם.

(34:41) שנחסם, נכון.

(34:44) אז כן, מה שקורה כשאנחנו מתחילים לחסום את המציאות, היא בדרך כלל תגלה את פניה דרך כאפה.

(34:55) והכאפה הזאת תהיה מאוד מאוד כואבת.

(34:57) והכאפה הזאת יכולה להיות במחאות חברתיות, והכאפה הזאת יכולה להיות ברפורמות, ויכולה להיות במתנגדי חיסונים.

(35:05) זאת אומרת שכשאתה לא עובד היום נכון עם אנשים, אז אנשים כבר לא פסיביים כמו פעם.

(35:11) יש לך דוגמא איזשהו שהוא כן עובד נכון עם אנשים?

(35:14) תראה, יש כל מיני איים של דוגמאות, אבל יכולנו לראות במהלך הקורונה, למשל, ג’סינדה ארדרן, ראש ממשלת ניו זילנד, איך היא עובדת עם הציבור שלה.

(35:27) בסדר?

(35:27) אז היה רגע, אי אפשר, היו לה רגעים אחר כך גם פחות טובים, אבל היה רגע שהיא הבינה איך צריך לדבר עם אנשים כדי להפחית את ההתנגדויות, להפחית את הקסים.

(35:37) היא ממש דיברה עם הציבור, היא הייתה בזום עם אנשים, עם פיג’מה, והיא דיברה ואמרה להם אני כמוכם, אני יושבת פה בזום, אני תקועה, זה חרא לא נורמלי, עם הילד הקטן שלי, גם אני רוצה לצאת, תשאלו אותי שאלות, אני אענה לכם בכנות, שכיפות מקסימלית, אז רמת האמון כלפי המסרים הבריאותיים או מה שהם אומרים היא גבוהה.

(36:01) לעומת זאת במדינת ישראל קרה הפוך, אז קוראים, השפה, בדיוק, החשיבות העצמית, בשם המדע, הכניסה באנשים ששואלים שאלות לגיטימיות, ואז מה שקורה שככל שאתה נכנס באנשים כאלה יותר, הם מתחילים להתאגד אחד עם השני, הם מתחילים להקים לעצמם פורומים, הם מתחילים לייצר לעצמם בעצם מין גיבורים אלטרנטיביים שיגידו להם מה נכון ומה לא נכון.

(36:26) ואז יש להם אג’נדה אחרת.

(36:28) עכשיו אם זה עשרה אנשים לא קרה כלום, אבל אם זה עשרות אלפים זה כבר משפיע.

(36:33) ואז בנט שהיה ראש ממשלה אומר עליהם הם יורים על כולנו חיידקים עם וירוסים עם תת מקלעים.

(36:41) אבל אתה צריך להבין אם אתה לא רוצה שיהיו לך מתנגדי חיסונים כל כך אגרסיביים.

(36:44) זה כמה משפחות המשפטים האלה פירקו שאני ראיתי פה.

(36:48) לא תאמין.

(36:49) המון.

(36:50) וואלה בטח.

(36:51) פירק אותם.

(36:51) מה זה?

(36:52) הקצנה משפחה.

(36:54) 300 אחוז עלייה היה בגלל שלא יכלו להכיל את הדעה השונה של היום, בוא נגיד את זה.

(37:01) אנחנו מבינים שאלה שהיו סקפטים, היה להם עלייה של סקפטים, חד משמעות.

(37:05) נכון, חד משמעות סקפטים, אנחנו מבינים שם.

(37:08) דרך אגב, זה נורא יפה, זה נרטיבי מאוד, כי שני הצדדים צדקו ותרעו בו זמנית.

(37:14) נכון.

(37:14) כי אלה שהחיסונים וזה היה בהם צורך, בתקופה מסוימת הם כן עשו בלימה, ומצד שני השאלות היום מצוינות, וגם ה…

(37:22) הקולות שאמרו רגע יום אחד אנחנו לא נצטרך אולי את הדבר הזה ואת האימה הזאתי וצריך ללמוד לחיות עם זה.

(37:30) זה אצלי בחדר, אני אומר את זה כל הזמן, הדבר הכי חשוב שאני בשם יכול לעשות זה לחשוב כמו פוליטיקאים.

(37:37) לעולם לא תצטער על מה שלא אמרנו.

(37:39) פוליטיקאים היום עובדים הפוך.

(37:42) תסביר.

(37:46) קודם כל, הם בדיוק עובדים הפוך, מפני שבעצם בתודעה שלהם, אם פעם אמרנו, איך אמר דקארט, אני חושב משמע אני קיים, אז היום אצל פוליטיקאי אני מצייץ משמע אני קיים, ולכן הציוצים הם נורא אימפולסיביים, הם רואים משהו, בוא’נה אני אצייץ, הם לא בודקים עובדות, הם לא זה, הם נכנסים באנשים, אתה רוצה לפה תיקון טוטאלי על השני כן, אז הם פלוט מגשר.

(38:10) זה לשאול, ולא לציין על מה שלא אמרת, אני רוצה לייצר פה את השיח.

(38:16) מהשיח הזה קורים כל כך הרבה דברים טובים, אני פותח את העיתון, וזה כבר יצא לי לפתוח את העיתון, אני פותח על השופט, זה יצא לי לגמרי.

(38:23) אסור, אין שום שיח.

(38:25) אסור.

(38:25) אני פותח טיק טוק, ואתה יודע מה אני מקבל?

(38:28) איזה דבר מנגולי.

(38:29) איזה כיף, כי עכשיו צצתי על איזה דבר מנגולי.

(38:32) הנה, קיבלתי עניין, קיבלתי ידע פה.

(38:34) אני בכלל מתנתק מכל המקומות האלה, ואני פופס את השיח, ואין שיח.

(38:40) נכון, אנחנו, קודם כל, הרשתות החברתיות, יש אומרים הרשתות החברתיות, בגלל שמה שקרה בעצם, כדי לא לריב עם העולם, אני צריך להתכנס באיזה מין בועה, ואז רוב האנשים מסכימים כמוני, ויותר נוח לי.

(38:58) ואז נוצר…

(38:59) הוא עובד מחדש עכשיו, הוא אחרת אבל קצת.

(39:01) איך שאני מבין שהוא מודיע לך תחומי עניין ולא סביב אנשים.

(39:06) כן, אבל זה קודם כל תלוי איפה אתה נמצא.

(39:11) טיק טוק מתנהג אחרת מאשר פייסבוק, מאשר טוויטר, וכל אחד יש לו את ה…

(39:16) אני היה טיק טוק.

(39:17) טיק טוק זה נפלא.

(39:18) הוא נפלא.

(39:19) לי היה ערוץ בשח, גימדתי שח בטיק טוק.

(39:22) עשיתי פרויקט עם טיק טוק העולמי שנקרא טיק טוק לאר.

(39:25) הם פונים לאנשים בכל מיני מדינות ושילמדו משהו מעורר השראה בשפה של אותה מדינה.

(39:32) ופנו אליי, אמרו לי, מה אתה רוצה לדבר?

(39:34) אמרתי, אני אלמד שח.

(39:35) כסופר שח עולמי שעוסק בטכנולוגיה, עם שנת התפיסות, אמרתי, אני אלמד שח בטיקטוק.

(39:41) גם רכבתי על גלי גמבית המלכה וכל ההייפ שהיה, ואמרו לי, מה, שח בטיקטוק?

(39:48) זה היה ערוץ מטורף.

(39:50) וואו.

(39:50) מיליונים של צפיות.

(39:52) וואו.

(39:52) מיליונים של צפיות.

(39:54) ומה שיפה בדבר הזה, זה שאם אתה רוצה להצליח בתוך ערוץ כזה, אתה צריך לייצר דיאלוג עם אנשים.

(40:03) כי אנשים שואלים שאלות.

(40:05) חלקם, דרך אגב, שואלים שאלות או מקטינים אותך.

(40:09) יכולים להגיע ליברל נתנובי, אם כלום אתה מדבר שטויות עכשיו.

(40:12) אני בן אדם עם שם עולמי, כאילו, הספר שלי זכה מקום שני בעולם, הוא הספר הטוב ב…

(40:18) ב-2020 על ידי איגוד השחמט העולמי וטובי השחמטאים בעולם.

(40:22) אז לא יכול לבוא איזה עכשיו, אני יודע, איזה יבחוש ולהגיד לי, אתה לא מבין כלום.

(40:27) והאינסטינקט הראשוני של האגו זה לא לפתוק קיבינימן.

(40:32) אבל שנייה אתה נושם רגע ואתה אומר, רגע, בוא נענה לו, בוא נייצר איתו דיאלוג, בוא ננסה להבין מה הוא לא מבין.

(40:39) יכול להיות שלא הסברתי טוב, יכול להיות שמשהו אצלו בהבנה לא עבר.

(40:43) ואז אתה מסביר לו עוד פעם, ומה שמדהים לראות זה כל האנשים שרואים איך אתה עונה לו.

(40:49) ואז נוצר דיאלוג, וזה הביא לי כל כך הרבה אנשים.

(40:53) עכשיו, אני לא ידעתי אם אני מדבר עם בן אדם בן 40, אפשר לקצת, או ילד בן 15, או בן 12, שיתעניין.

(41:01) אני לא יודע עם מי אני מדבר, נכון?

(41:03) אתה לא מסתכל עכשיו כל הזמן.

(41:04) בעצם זה שאנשים ראו את השיח, וזו הזדמנות זאת, היא לא נפלחה לאנשי עסקים, ולפעמים שחברה.

(41:10) תדברו עם הלקוחות, בואו נעשה שיח, תדברו, לא מכתבים, לא בכותרות, תדברו, זה כל כך פשוט, איבדנו את ה…

(41:19) זה כל כך בסיסי.

(41:21) אנחנו לא איבדנו, אנחנו, לא היה לנו, בגלל שבעצם מאז המהפכה התעשייתית אנחנו נמצאים בעולם סמכותני, כי העולם הזה היה צריך אנשים שיעבדו בפס הייצור התעשייתי.

(41:36) והיה צריך מישהו לנהל אותם ולפקח.

(41:40) תזכר בסרטים של צ’ארלי צ’אקלין, זמנים מודרניים, איך אנחנו רואים את הבוס הגדול מסתכל על העובדים שלו ובוחן אותם.

(41:48) אפשר לראות את זה גם בפתיח של סימפסון, שזה כמעט אותו דבר.

(41:54) ובעצם בנינו איזו מפלצת סמכותנית.

(41:58) עכשיו לאדם למטה, הפסקנו לראות אותו כאדם.

(42:02) תחשוב איך קוראים היום בארגונים למחלקה שאחראית על רווחת האדם.

(42:09) משאבי אנוש.

(42:09) משאבי אנוש.

(42:10) בוא נפרק את הסמנטיקה, כי סמנטיקה זה דבר מדהים.

(42:14) מה זה משאב?

(42:15) משאב, יש לי משאב של כסף, יש שם של צורה.

(42:18) פחם, פחם, נכון, מינרל.

(42:21) במכרה אני מוציא משאב.

(42:23) זאת אומרת, אני פחם אנושי.

(42:26) ככה התייחסו אלינו, וזה למדו בהרווארדים, בלימודי עבודה, וזה תיאוריות של מנהל עסקים, וככה התייחסו לאנשים.

(42:34) וזה יצר סמכותנות נורא נורא, והסמכותנות, וזה אפרופו גם הקורונה, הסמכותנות היא מונולוגית.

(42:41) היא אומרת לך, היא אומרת לך, אני אומר לך, לך תתחסן.

(42:45) בשם המדע, בשמי, אני למדתי, אני זה, אני סמכות.

(42:48) אני עורך דין, אני שופט, אני זה.

(42:51) והיום הנרטיב הם מאפשרים לקעקע כל סמכות.

(42:54) אני אספר על שח כי זה בעיניי מקסים.

(42:57) גארי קספרוב הוא היה אלוף עולם בשח, זה אגדת שח מטורפת.

(43:02) הוא כתב מלא מלא ספרים והוא הגדיר את הנכון לא נכון של השח בימיו.

(43:08) זה היה לפני 20 שנים.

(43:09) והיום את כל מה שהוא כתב מכניסים לתוכנות שח.

(43:14) סטוקפיש או אלפא זירו, זה מפלצות שם.

(43:18) ואומרים בוא’נה, תסתכל אם היה שקספרו אמר נכון.

(43:21) עכשיו קספרו הסתכל על כל מיני מצבים ואמר, פה לבן נהדר, פה לבן גרוע, פה שחור מעולה, אתה צריך…

(43:28) והתוכנה צוחקת.

(43:30) התוכנה נקרעת מצחות, היא אומרת, אלוהים, כמה שטויות על בן אדם הזה דיבר.

(43:34) עכשיו זה לא אני אומר, את זה אומר קספרו.

(43:37) הוא אומר, נדהמתי לגלות.

(43:39) כמה במילותיו, total query, כתבתי.

(43:44) וואו.

(43:44) עכשיו, מה שהוא בעצם עובר, זה מצב שכל סמכות עוברת, ה-chat gpt וכל המ…

(43:49) אנחנו יכולים לפרק את כל מה שתימן סמכות אומרת, ולכן אנחנו צריכים לעבור ממצב של סמכות יודעת, שיש לה גם אינטונציה, לסמכות לומדת.

(44:01) יותר מזה, בתוך ארגונים הסמכות למעלה…

(44:05) מנותקת מהעולם הטכנולוגי החדש, היא לא מבינה אותו, מפחדת ממנו.

(44:10) היא גם אלופת העולם בעולם הישן, הגיעה להיות מנכ”לים או אני יודע, אלוף בצבא.

(44:15) אבל למטה, ככל שאתה יורד במורד הארגון, יש אנשים שהם אלופי העולם בכלים החדשים.

(44:22) כי הם סקרנים, כי אין להם את העקבות, כי הם עוד לא הצליחו נורא, הם יכולים לאסוף את זה.

(44:27) ואז בעצם אתה אומר, בוא’נה, אתם לא יודעים כלום במקצוע, ואני אומר לך, ואתה לא יודע כלום בעולם החדש.

(44:32) וכאן דרך הישנה, וכאן נדרש גישור בין הדרך הישנה לדרך החדשה, בין הידע הישן לידע החדש.

(44:42) וכשמתקיים הגישור, מתקיים פלא והארגון צומח, וכשהוא לא מתקיים, הארגון נתקע וחושב כמו פעם ועובד כמו פעם, ואז הוא גם מפחד שיחליפו אותו, ובצדק, כי יחליפו אותו.

(44:56) ביי, לקחתי כל השנה, אני הולך לעשות את זה בולט, כי אתה יודע, אני שומע את האנשים בחוץ, ואני אומר, חוששים לפרנסה, ואני אומר להם, והנה, מה שאמרת עכשיו, יש פה עכשיו פרופסיה שלמה שחיכתה 30 שנה.

(45:08) 30 שנה שעולם המשפט ייתן לה לגדול, ועולם הטיפול ייתן לה את המקום, ועכשיו היא כבר קיבלה את הלגיטימציה כי יש מקום מספיק לעבודה, והפיגור בוחר בהמוניו, בהמוניו ירידה של 60% בהגנות התלויות בגירושין, והכיוון הוא לשמה לגמרי, אבל אין מספיק מבשרים.

(45:26) כי יש מלא תעודות, מלא אנשים למדו.

(45:29) אבל בפועל, אני מדגר כל אחד שמאזין, תעשה גוגל, תחפש מגשר בקרוב לבית שלך, שהוא רק מגשר, הוא לא עורך דין מגשר.

(45:37) עורך דין מגשר זה שתי דברים, אתה בעצם מחזיק בכותרת הזאתי של מגשר ואתה עורך דין.

(45:42) כן, זה המייצט שלך.

(45:44) בדיוק.

(45:45) אבל כשמישהו מדבר את השפה הזו של סכאן, ולעצר דיאלוג, ולחפש את השיח…

(45:50) והוא כותב והוא מקדם אצלך באזור, תראה שאין, לאורך המקומות אני הראשון.

(45:56) אגב, אני עם 20 סניפים, אבל לא בכולם, כי פשוט אין תחרות.

(46:01) ואני מסתכל על העולם הזה, תראו איזו הזדמנות, ואתה אומר את זה פה וזה כל כך ברור.

(46:05) אז אני בעצם, מה שאני אומר, קח מלינים טכנולוגיים, תעשיר אותם, תעבור מסמכות יודעת ללומדת, תלמד אותם, תן לאחרים ללמד אותך את התורה הגדולה הזאת, בין אם זה הילדים שלך, העובדים שלך.

(46:20) החיילים שלך, גם אם אתה אלוף בצבא, תשב עם חיילים בני 20, תלמד מהם.

(46:26) והמעבר הזה, פלוס טביעת האצבע האישית, שקצת מלא אנשים שכחו אותה.

(46:33) אתה יודע, לפעמים אני נכנס להרצאות, נגיד, צבא, בנקים.

(46:38) הצבא, נגיד, זה פחות, יש מדי, אבל אתה נכנס לבנק, הם כולם נראים אותו דבר.

(46:42) אני מסתכל ואני אומר, זה שיבוט הכבשה דולי.

(46:44) למה הם כולם נראים אותו דבר?

(46:46) למה לכל האנשים בחדר, בין אם זה צבא או משפטנים, יש את אותה הבעת פנים?

(46:51) למה אני יכול לעשות חיקוי של מורה בבית ספר?

(46:55) איך זה קרה שיש לכולם אותה אינטונציה?

(46:58) נכון?

(46:59) איך זה קרה?

(47:00) כי אנחנו מסתמכנים.

(47:02) ולכן צריך לשבור את הסנכרון.

(47:04) אתה יודע, אנחנו יושבים פה ליד שוק בצלם, אז ראיתי בדיקטור, ואני שם את זה בהרצאות, יש פה מוכר לאפה.

(47:11) עכשיו, יש מיליוני מוכרי לאפה.

(47:12) כל אחד בא, שם את הלאפה, שם את האוכל.

(47:14) אבל הוא מוכר לאפה אחר, הוא מביא את עצמו והוא רוקד ושם מוזיקה כשהוא שם את הלאפה, שם שירים של הבי ג’יז וזה, אתה לא מבין מה קורה שם.

(47:25) עשרות אנשים באים לרקוד ומכל אלה שרוקדים גם כמות הקונים בלאפה היא אדירה, כי רוצים בכלל, אפילו אם הם לא רעבים הם כבר קונים את הלאפה.

(47:33) פריעת האצבע האישית.

(47:35) ולכן אותו שום של gpt לא יחליט.

(47:39) נכון, כמשל, אם המובן פתאום, משל ונכון.

(47:42) לפני שנסיים, ה-GPT או כל התוכנות היה, אין פעם בכמה זמן, הן עושות קפיצת מדרגה, בסדר?

(47:49) בהתחלה נכנס ה-GPT לחיים שלנו, היום מה שקורה בעצם, הוא עובר התמחות.

(47:55) זה דבר מדהים.

(47:56) זאת אומרת, יש עכשיו מלא חברות, זה לא משנה אם זה גורגל או כל מיני סאפרטים, שמייצרים פלאג-אין.

(48:03) שאומר בעצם אני מתחבר לצ’אט gpt אבל אני מכניס עכשיו מידע מהתחום שלי ואני עובד עם זה.

(48:11) בלומברג עכשיו הופכים את הצ’אט gpt לצ’אט עם הפלאגינג צ’אט gpt פייננס.

(48:18) זה קורה עכשיו ברפואה.

(48:21) גוגל עכשיו הוציאו את הדבר הזה הוא סורג בערך 500 מיליארד מידע דפי מידע רפואיים ברור.

(48:30) זה קריר רק, וזה קורה גם במערכת המשפט עכשיו.

(48:33) איך זה ישפיע?

(48:34) תן לי את ה…

(48:34) איך הדבר הזה הולך לשנות או להשפיע על מערכת המשפט?

(48:40) זה קודם כל, אני חייב להודות שזה עוד לא ברור, אבל אני חושב שבעקבות הדבר הזה, קודם כל, עורך דין יעבור את מה שרופא עבר כשדוקטור גוגל נכנס.

(48:52) זה היה נורא קשה לעולם הרפואה, כי פתאום הבן אדם יכול היה לאתגר את הרופא ולשאול אותו שאלות, זה היה לא נוח להרבה מאוד רופאים, גם כי זה בזבז להם כאילו זמן, יושב עכשיו הפציינט, עושה גוגל ואומר לו, הלו, רגע, למה אתה אומר ככה?

(49:08) ואותו דבר עכשיו, אנחנו כאילו פציינטים או לקוחות של עורך דין, אבל הם לקוחות הרבה יותר מבונים, אבל הוא נוכל לאתגר אותו.

(49:17) אנחנו נוכל להבין, רגע, אבל יש תקדים כזה, רגע, למה אתה לא מסתמך על זה?

(49:22) וזה אומר שהוא חייב לקחת את הכלי הזה, להיות חלק מהעסק, הוא צריך להקדים אותנו, אחרת למה שאני אבוא אליו.

(49:28) ולכן מי שלא יעבוד עם הכלים האלה ולא יוכל לתת תשובות מספיק טובות, ומקסימום יתחיל קצת לערבב אותנו, הוא יעלה.

(49:35) ובעולם זה כבר קורה עכשיו, בארץ בגלל העברית, אף מול בימין, בימין ושמאל, זה פה הסיפור.

(49:41) בארצות הברית אני קורא, אני עוקב אחרי הדבר הזה, כי אני רואה את הגל הזה מגיע.

(49:45) אני נערך אליו, כי אני מבין מה הולך לקרות בגישור לא טוב הדבר הזה, אבל זה שם.

(49:51) ו…

(49:52) לא, פשוט היה לי לעשות בודל על מה שאמרת.

(49:54) איך?

(49:55) איך?

(49:56) ככה, אני מבין את זה, כי זו צעקה כל כך גדולה.

(50:00) אבל בינתיים יש כל כך הרבה סבל שנגרם מחוסר ידע, מאנשים שהולכים להליך משפטיים לסתם, ועורכי דין שלמדו מלחמה, ואומרו, רגע, חבר’ה, אבל זה כבר לא העולם.

(50:12) נכון, אני חושב שזה שיפטינג שמערכות צריכות לעבור, אבל הן עדיין שבויות ופרדיגמות ישנות, הן מלחמות על קיומן הישן.

(50:22) ממש, ממש.

(50:23) לגמרי, אבל אנחנו צריכים לאתגר אותן.

(50:24) זה רוב גודל העולם החדש, הוא הרבה יותר מעניין.

(50:26) נכון, אז אני חושב שהמערכות לא משתנות מרצונן, צריך לכפות עליהן, ואנחנו רואים את זה במדינת ישראל, שכשאתה לא משתנה מרצונך, אז הם מגיעים…

(50:37) ‫וזה מתחיל להיות קרב מאוד מאוד קשה.

(50:39) ‫-התובנות הגדולות שהיו לי, ‫אני במשך שנים, ‫הייתי מנסה לדבר ‫לקבוצת השואלים שלי, ‫תמיד, מי אני?

(50:45) ‫שאלה 40, 50, ‫אתה יודע, ולנסות לשכנע, ‫ואני אומר, למה אתם הולכים ‫להליך משפטי לפני שניסיתם גישור?

(50:51) ‫זה הרי לא הגיוני.

(50:53) ‫והתשובות שהיו, ‫עם הסקפטיות, היו לי מאוד קשות.

(50:56) ‫אמרתי, למה את סקפטית?

(50:58) ‫הרי יותר קל לכתוב דברים במילים.

(50:59) ‫זה ברור, זה נתונים, זהו.

(51:01) אבל הבנתי שאני לא יכול, כי אנשים כל כך מקובעים לדפוס הזה שיש לך סכסוך, אני ארוץ לעורך דין.

(51:09) אבל כשאני מדבר על 120-30, עבורם זה משהו אחר, כי הם כבר באמת רואים את זה אחרת.

(51:15) אז הם לא מישהו, הם לא תקועים עם הקבלים האלה.

(51:18) וכשאנחנו מדברים אליהם, אז רואים את העתיד, עכשיו הם הולכים להגיע.

(51:21) אליהם המנכ”לים מקובעים.

(51:22) אז כאן, כששאלת אותי קודם, אחת הבעיות שאני רואה…

(51:25) בצעירים, כי זה צעירים לא מעטים, זה שאנחנו מקלקלים אותם.

(51:31) זאת אומרת, בסוף, כמה הורים שלהם והמערכות הצבאיות מכניסים אותם לתוך הקו ייצור הזה, גם אם הם לא הכי רוצים, ואז מתחילים גם להגדיר אותם, אם הם נאבקים בזה, או משעמם להם, אתם הפרעת קשב, אתם לא מתאימים למסגרות, ולאט לאט אנחנו מהנדסים אותם, אנחנו מסלילים אותם לתוך המערכת הישנה.

(51:52) עכשיו חלק מהם לא מסוגלים לשרוד שם ומתחילים לחפש אלטרנטיבות אבל עדיין אנחנו רואים שההסללה הזאת היא שואלה וקיימת והיא נוראית נוראית נוראית ולכן אנחנו בעצם צריכים להציל אותה מעצמנו נכון יש לך משהו שאתה אומר, אין לי מושג לעני הקטן יש לך משהו שאתה אוהב לעשות אותו?

(52:15) שאתה מאמין בו?

(52:16) שהוא לא פוגע באף אחד, אזוק את הכל ולך תעשה את זה.

(52:20) אז כאן ייכנסו ההורים הפרקטיים, נכון, והם יגידו…

(52:25) הפרקטיים, אמרתי פעם, תהיו עורך דין או רופא, אבל זה הגבעות הישנות.

(52:28) שילכו לפילוסופיה.

(52:30) זה צריך להבין את העולם מחדש, בשביל להגיד לילד, וואלה, בפילוסופיה היום יהיה לך מה לעשות, צריך להבין את העולם מחדש.

(52:40) עכשיו, אם אתה מפחד מהעולם הזה, אז אתה תתקע גם את הילד שלך.

(52:43) ואתה תגיד לו אל תלך, ואתה לא תרצה לשלם לו על הלימודים האלה, ואתה תעשה לו חלושס, נכון?

(52:48) ובסוף הוא ילך ללמוד אולי איזה הנדסת משהו שהוא לא רואה, הוא לא רוצה ולא אוהב.

(52:55) יש כל כך הרבה אפשרויות.

(52:55) זה כל כך הרבה אפשרויות, ושוב נגיד, כדי שאנשים לא יחשבו שאנחנו רק הכל לה לה להם, עולם עם הרבה סכנות, אבל כמו שאמרנו בהתחלה, וזה המעגליות של השיחה, יש אנשים שתפקידם להפחיד, יש אנשים שתפקידם לפחד.

(53:10) לנו, רוב האנשים שמקשיבים לנו, אתם אל תפחדו, זה ישתק אתכם.

(53:14) אתם צריכים להתחבר למה שזה יודע לתת, כי זה מיינד בלואווי.

(53:18) זה מיינד בלואווי, זה עושה טוב.

(53:20) נועם, תודה.

(53:21) תודה, ביקש, תודה שהזמנת אותי.

(53:23) ובאמת, שיחה מהדקה.

(53:24) נגשתי ממש, ממש, הוצאת לי.

(53:26) איזה וואי.

(53:27) תודה רבה, ותודה רבה למאזינים, ותשתפו, ותשתפו, ואני…

(53:33) אם אתם באיזה צומת בקריירה, או במחשבה לאן ללכת, או שיש חבר’ה צעירים מסביבכם שמחפשים, אני אומר, תאזינו לפרק הזה, כי אני חושב שכשהייתי בן 20 והייתי שומע את זה, ואני הלכתי, כי הייתי מאוד קונפורמיסט לגמרי, גם אתה הרי רואים, והיום זה הזמן של יוצא הדופן, היום זה הזמן ליצירתיים, היום זה הזמן של אנשים עם החזון לקום ולחיות חיים מלאים ועשירים, וזהו מה שאנחנו רוצים לעשות.

(54:01) חד וברוך הוא על זה, ותודה רבה.

(54:12) משהו עם גישור, עם המגשר נדב נישרי, ועורכים נוספים.