(0:00) שלום וברוכים הבאים לפרק נוסף של משהו עם גישור.

(0:04) אני נדב נשרי והיום אני הולך לדבר איתכם על גירושין עם הפרעות קשב.

(0:11) מה עושים כשלאחד מבני הזוג או לשניהם יש הפרעת קשב שמאוד נוכחת ומשפיעה ומקשה על ההתנהלות של בני הזוג בשוטף?

(0:24) גם כתיקונם עדיין יש את המורכבות להתנהל כשיש הפרעות קשב.

(0:30) וגם בתוך תהליך הגירושין, שיש מן הסתם מורכבות עוד יותר גדולה, כי יש הצפה רגשית ויש חוסר בהירות והדברים לא ידועים, קשה לנו לדעת איך להתנהל, יש חוסר תיאום בין ההורים, דברים שגם כשמתגרשים, כל זוג.

(0:50) חווה כשיש הפרעות קשב הדברים מועצמים ונהיים הרבה יותר מורכבים.

(0:57) בפרק הזה אני רוצה לדבר איתכם על איך מתנהלים נכון במצבים האלה, איך אפשר כן לפעול כדי ליצור שיתוף פעולה, כדי כן ליצור הבנה וכן לעבור את התקופה הזו בצורה המיטבית.

(1:11) עכשיו אני רוצה לתת וידוי קטן לי.

(1:15) יש הפרעת קשב ADHD, אני כבר הרבה מאוד שנים מאובחן ומטפל בעצמי ומווסת את עצמי.

(1:25) אני חושב שאחד הדברים הטובים שקרו לי בחיים זה שגיליתי את הגישור, כי חדר הגישור זה המקום המדיטטיבי שלי, זה המקום שבו אני באמת, כל הכישורים שלי וכל היצירתיות שלי שמתנת הקשב, ככה אני קורא לה, נותנת לי.

(1:41) באים לידי ביטוי.

(1:43) אז זו זכות גדולה עבורי, להיות בחדר הזה, ודווקא מהניסיון האישי שלי, מההתמודדות האישית שלי, אני רואה את המורכבות של בני זוג שמגיעים אליי, וההבנה הזו גרמה לי לפתח כמה טכניקות, כמה שיטות עבודה, שעוזרות לבני הזוג שנמצאים במקום הזה.

(2:05) למצוא את הפתרונות ואת הדרך שלהם.

(2:08) כי חשוב להגיד, חשוב לי מאוד להדגיש תמיד בתהליכים, שהמטרה הרי היא לא שאני אפתור להם, היא לא שנגיד לכם, בני הזוג, מה נכון לכם ואיך אתם צריכים לפעול, אלא שלכם תהיה את התמונה והתהליך והמסגרת שיאפשרו לכם לקבוע בעצמכם איך אתם תחיו ואיך תגדלו את הילדים שלכם.

(2:31) אז זה הפרק, ויאללה, בואו נצלול.

(2:38) אני רוצה לדבר, אבל נקודה קטנה מלמעלה.

(2:43) הגישה שלי, גישת שותפות חדשה, זו הגישה שאיתה אני עובד, בעצם אומרת דבר פשוט: אתם ההורים, אתם שותפים.

(2:53) מה זה אומר?

(2:54) זה אומר שגם אם אתם נפרדים, אתם עדיין תצטרכו להמשיך לשתף פעולה.

(2:59) וכאן יש מורכבות, כי כשבני זוג נפרדים, הנטייה היא לחשוב ולהרגיש שאנחנו חייבים להתרחק, חייבים להתנתק, אבל זה לא באמת אפשרי, כי יש לנו ילדים.

(3:11) החוכמה בתוך התהליך היא לעשות, אם כן, את המעבר בין הורות וזוגיות והשילוב שביניהם להפרדה ביניהם.

(3:20) יש הורות ותהיה זוגיות, אולי זו תהיה זוגיות אחרת.

(3:24) בפרק ב’, אבל פה, אחרי שזוג נפרד, יש רק את ההורות שביניהם.

(3:30) התפקיד שלנו בתוך התהליך זה לעזור לבני הזוג להפריד את הזוגיות מההורות.

(3:36) עכשיו, מה המורכב בזה?

(3:38) המורכבות היא כי כשאנחנו מגיל מאוד צעיר, לימדו אותנו, כיוונו אותנו למשפחה גרעינית, אבא, אמא וילדים.

(3:46) וההחלטה להתגרש, על אף שהיא כבר נהיית פה מאוד נורמטיבית ואנשים מכירים ויודעים שזה שכיח וקיים וכל זוג שני מתגרש, עדיין זה פועל לנו על היסודות הבסיסיים ביותר של מי אני ומה אני.

(4:00) ולאנשים שיש להם הפרעות קשב, בכלל אנשים עם מורכבות רגשית שיש להם יותר רגישות, יותר קשה להם.

(4:09) ואז האדם, הרבה פעמים זה אדם שכבר לא יכול יותר להכיל את הפרעת הקשב, מבין שאין ברירה, הוא לא יכול להתנתק, הוא צריך לעבוד עם ולא כנגד, כי אם עובדים כנגד אדם שיש לו רגישות גדולה הוא נהיה יותר מוצף ולא מתוך כוונה, אין לו שום כוונה רעה, להפך, זה הילדים שלו, הוא רוצה רק בטובתם, אבל בגלל ההצפה הוא לא פועל בצורה שכלתנית, וכשלא פועלים בצורה שכלתנית ופועלים מתוך הסטרס והחרדה והתחושת ההישרדות הזו שיש בתהליכים האלה באופן טבעי, אז בקלות מאבדים שליטה ומשם עלולים להגיע לעורכי דין והליכים משפטיים.

(4:53) וכל הדברים הקשים שאנחנו לא רוצים ורוצים למנוע אותם כדי לשמור על השליטה בידיים שלכם.

(5:02) למי שעוד לא מכיר את שאר הפרקים שלי, אז אני אגיד בקצרה קצת על מה זה גישור קודם כל ומה ההבדל בינו לבין הליך משפטי.

(5:11) אז גישור זה תהליך שבו ההורים יושבים עם מגשר שעוזר להם לבחור את האפשרויות הטובות ביותר ולמצוא את הפתרונות הטובים ביותר עבורם ועבור הילדים.

(5:22) בגישור אנחנו שמים דגש על העתיד ולא על העבר, לא על מה היה אלא על מה יהיה, כי אנחנו נחיה את העתיד.

(5:30) עכשיו כשאני אומר גישור, זה גישור בשיטת שותפות חדשה, יש הרבה סוגים של מגשרים, כל אחד שיטתו וגישתו, אני, זה גישור בשיתות, בשותפות חדשה, שיטה שפיתחתי ואותה אני גם מלמד והמגשרים שעובדים אצלי במשרד גם פועלים על פיה.

(5:45) אז הדגש הוא על העתיד, אנחנו זורקים חכות לעתיד, עוגנים לעתיד, מגדירים מה חשוב לכל אחד מההורים ואז מתחילים לייצר את ההסכמות שיאפשרו לכל זה לקרות בסיום התהליך, אחרי שעברנו על הכל וכבר רואים את האופק ורואים איך נגיע לשם, שזה כבר מקום מאוד עם הרבה תקווה ותחושת מסוגלות מאוד גבוהה של ההורים, אז במקום הזה אנחנו מכינים הסכם.

(6:13) ההסכם הזה מועבר לבית המשפט או לבית הדין, שם הוא יקבל תוקף של פסק דין, זה כבר עניין פורמלי, זה בירוקרטיה של חצי שעה, הם רק עוברים איתכם על ההסכם, לראות שהכל מובן וברור, חותמים עליו, עושים את הטקס אם צריך ויוצאים לדרככם החדשה ברגל ימין.

(6:31) זה גישור, תהליך של בדרך כלל שלושה-ארבעה מפגשים, כשיש מורכבות רגשית אז זה ייקח קצת יותר, אפילו עד 20 שעות, והתמורה שלו היא מאוד גדולה.

(6:46) זה בשונה מהליכים משפטיים, הליכים משפטיים זה כאשר כל אחד שוכר עורך דין שייצג אותו, עורכי הדין מנסים למקסם את ההצלחה שלי על חשבון הצד השני, זה מן הסתם מביא להקצנה, לחוסר יכולת לתקשר, פעמים רבות גם למלחמות משפטיות, שבהן בסוף שופט או דיין יחליט לכם איך לחיות, אנחנו לעולם לא יודעים, תזכרו.

(7:11) מה תהיה התוצאה המשפטית, אנחנו רק יודעים ששניכם ההורים, זה החוק, יש לכם זכות ביולוגית להיות ההורים שלהם, וחלוקת הרכוש תהיה חצי חצי, זה בסבירות הגדולה ביותר, אלה שני החוקים היחידים שיש.

(7:27) כל שאר הנושאים תלויי פסיקה, זה אומר שכל מקרה לגופו.

(7:32) אז זה ההבדל בין הליך משפטי להליך גישור, כל היתרונות הם בהליך הגישור, ואתם מוזמנים לקרוא באתר, בספרים שלי, בפודקאסט, להאזין לעוד פרקים, ולהתייעץ עם כל אדם שעוסק בתחום ולא מתפרנס מהמלחמות, ויגיד לכם, כי זה באמת ידע מאוד בסיסי.

(7:52) גירושין לא חייבים להיות מלחמה.

(7:55) אני רוצה להניח פה איזושהי הבנה, איזושהי אבן מאוד חשובה.

(8:00) גירושין זה פרידה.

(8:03) פרידה קשה, פרידה מורכבת, פרידה אחרי הרבה שנים, פרידה אחרי תקופה שכבר הגדרנו את עצמנו כזוג, ואחרי שנפרדתי מהאינדיבידואליות שלו.

(8:13) ופה אני שוב צריך לחזור ולהיות אינדיבידואל.

(8:16) יש פה כל כך הרבה מרכיבים רגשיים שניהול לא נכון שלהם יכול לייצר טראומה, ואחרי הפוסט-טראומה ומורכבות ששנים ייקח לצאת ממנה.

(8:27) כשעושים את זה אבל נכון, אז אפשר להפוך את האירוע הזה לאירוע מצמיח, לאירוע של גאווה, אירוע שאנחנו נהיה גאים בו, והילדים שלנו יסתכלו עלינו גם כן בגאווה.

(8:39) ובעיניים נוצצות.

(8:41) זה לגמרי תלוי בנו, בנו ההורים.

(8:45) ואני יודע שזה נשמע מוזר, שגירושין זה לא מלחמה.

(8:49) אנשים התרגלו לחשוב, או מתוך מה שמכרו לנו בתקשורת ובעבר, כי פעם זה באמת היה נהוג, שלהתגרש זה רק בבתי משפט ובכוח.

(8:57) היום אנחנו מבינים את הנזק שההליך המשפטי גרם, ואת המאבקי הגירושין, את הנזקים שהם גרמו.

(9:04) ולכן אנחנו יודעים שאפשר לעשות את זה גם בטוב, ואנחנו גם רואים איך.

(9:09) והבחירה הראשונה צריכה להיות להבין שמלחמה לא תהיה פה.

(9:13) אנחנו לא הולכים להילחם עם ההורה השני, עם הזה שהבאנו איתו ילדים לעולם, כשהילדים שלנו עומדים ומסתכלים.

(9:22) לא משנה מה הם הערכים שלכם וכמה אהבה יש לכם לילדים שלכם, ברגע שמחרתם לפתור את המחלוקות שלכם עם ההורה השני באלימות, במלחמה, זה המסר החינוכי שאתם תעבירו.

(9:38) זה מה שהילדים שלכם ידעו וזה מה שהם ייקחו איתם הלאה לנכדים שלכם.

(9:43) לכן מלחמה היא פשוט לא באה בחשבון.

(9:49) בואו נדבר עכשיו על ADHD.

(9:51) ולמה בעצם יש לי פרק ספציפי בנושא הזה?

(9:54) אז קודם כל אמרתי שזה נושא שקרוב לליבי, כי גם אני עם ADHD.

(10:02) יש ארבע תכונות אופי, יש הרבה תכונות אופי, יש הרבה יתרונות, אבל יש ארבע תכונות שאני רוצה לדבר עליהן, שמאפיינות את ההפרעות הכשף, את ה- ADHD.

(10:14) הראשונה זה קושי בריכוז.

(10:15) מה זה אומר שיש קושי בריכוז?

(10:17) זה אומר שקשה לנו להתמקד בדבר אחד, קשה לי להקשיב לדבר אחד, שדורש תשומת לב מרבית בלי שיש לי את עזרי הקשב שעוזרים לי להתפקס.

(10:32) זאת אומרת שלשבת בחדר אחד כמה שעות קשה לי, ולכן התהליך צריך להיות גם מותאם לצרכים האלה.

(10:41) קשה לי מניעול הזמן, להגיע בזמן, לאסוף את הילדים בזמן, להתמודד עם כל המורכבות של החיים לבד, יש כאן מורכבות, צריך גם איתה להתמודד.

(10:51) בתוך התהליך אנחנו ממש מדברים על הדברים האלה ועל המנגנונים של קבלת החלטות, לקיחת הידדים, זמני השהות, התנהלות כלכלית, על הכל אנחנו מדברים מתוך הבנה שיש כאן מורכבות ואנחנו מייצרים את המנגנונים ואת הסנקציות גם אם צריך כדי לוודא שהדברים יעבדו.

(11:12) לפעמים זה עניין של תרגול.

(11:14) זה עניין של רצון, זה עניין של יצירתיות, אבל זה בעיקר עניין בעיניי של רתימת שני הצדדים לטובת הילדים ולטובת המערכה המשותפת שיש להם מטרות משותפות לגביה.

(11:30) הדבר הבא זה ויסות רגשי.

(11:32) אנשים עם הפרעות קשב, קשה להם יותר לווסת את עצמם.

(11:35) יש בזה מורכבות, זה אומר שאני יכול להיות מאוד מוצף וההצפה שלי יכולה גם להציף את ההורה השני.

(11:42) כשאנחנו מתגרשים בכלל יש תחושת הישרדות מאוד גדולה באוויר.

(11:47) האמיגדלה אחראית לזה.

(11:49) האמיגדלה היא בלוטה שיש לנו בגזע המוח שהיא מנהלת אותנו כשאנחנו נכנסים למצב הישרדותי.

(11:55) וכשהאמיגדלה נכנסת לפעולה היא גורמת לנו או לקפוא במקום, להיות משותקים, או לברוח מהבעיה, או לתקוף.

(12:03) זה אומר לעשות הרבה רעש בתקווה שהבעיה ככה…

(12:06) תיעלם, אבל אלה לא מנגנונים לפתרון, אלה כמו שאמרתי מנגנוני הגנה שהם לא מועילים.

(12:13) מה שכן מועיל זה להתמודד עם הבעיה, אבל כשאדם הוא לא מבוסט והוא מוצף, אי אפשר באמת לנהל איתו שיח זחלתני.

(12:22) לכן מה שצריך לעשות בתהליך גירושין זה קודם כל להוריד את הסטרס, להוציא את ההצפה.

(12:29) איך אנחנו עושים את זה?

(12:30) יש חמש דרכים פשוטות להוריד את הסטרס ולכל אחד יש עוד דרכים משלו.

(12:37) אנשים שמוצפים באופן תדיר יודעים לעשות את זה, אז צריך לעזור להם לעשות את זה וכל דבר שעוזר לכם להיות פחות מוצפים, תעשו אותו.

(12:45) הדבר הכי חשוב שאתם יכולים לעשות בשלב הזה זה לעזור לעצמכם להוריד סטרס.

(12:50) חמשת הדברים שאנחנו צריכים לעשות, הבסיסיים, זה קודם כל לנשום.

(13:00) לוקח אוויר, מחזיק שש שניות בפנים ומשחרר לאט.

(13:07) זה הסיפור, לוקח אוויר לאט, מחזיק בפנים, משחרר לאט.

(13:13) לפחות חמש פעמים כאלה.

(13:15) הדבר הבא זה לאכול טוב, לא לאכול ג’אנק, לא לאכול נום דקים.

(13:19) אפשר גם לפנק, אנחנו רוצים כן לתת לעצמנו הנאות, אבל חשוב שהגוף יהיה מוזן, שיהיה חלבון, שיהיה סיבים, שיהיו פחמימות טובות, שתהיו עם הרבה אנרגיה, כי הגוף בתקופה הזו שורף המון אנרגיה.

(13:34) סטרס שורף אנרגיה, ואם אתם תאכלו טוב, יהיה לכם יותר כוח לעצמכם ולילדים שלכם, וגם להורה השני, שככל שאתם תאכלו יותר להאכיל אותו, ככה גם לו וגם לכם יהיה יותר קל.

(13:49) הדבר הבא זה פעילות גופנית.

(13:51) פעילות גופנית מורידה סטרס.

(13:53) אתם מרגישים סטרס?

(13:55) לכו, תעשו ריצה, תעשו הליכה, תלכו לשחות, תעשו משהו, תעלו ותרדו במדרגות, תוציאו את האנרגיה הזאת.

(14:03) תדמיינו שאתם מוצפים והדרך להוציא את זה זה פשוט פעילות.

(14:09) הפעילות מוציאה את האנרגיה.

(14:11) הדבר הבא שאני מציע לעשות הוא טיפול.

(14:14) מילים שמדברים אותן משחררות גם כן אנרגיה.

(14:19) בחדר טיפול זה מקום מעולה פשוט להוציא את כל ה-X הזה שיש בבטן, פשוט להוציא אותו שם.

(14:26) זה עושה פלאים.

(14:27) אנשים שמטפלים בעצמם, ורואים את זה פה בחדר באופן באמת מובהק, הרבה פחות מוצפים, הרבה יותר קל להם.

(14:34) ואז הם באמת יכולים להאכיל את עצמם ואת ההורה השני.

(14:39) אז אלה הדרכים להפקת סטרס, ואני מציע לכם לעשות אותם, גם לצעוק, ללכת החוצה ולצעוק, להוציא צעקה גדולה, לשיר, לכתוב, זה גם כן דרך מעולה.

(14:53) כל מה שעוזר לכם, תעשו אותו.

(14:59) בעיה נוספת, מורכבות נוספת ב-ADHD זה בקבלת ההחלטות.

(15:04) העודף מידע, עודף האפשרויות מקשה עלינו בקבלת החלטות.

(15:09) ולכן מה שאנחנו צריכים לעשות זה לייצר בתוך התהליך, וזה מה שאני עושה כאן, תהליך מובנה שעוזר לקבל החלטות בתוך הסערה.

(15:17) אנחנו רוצים לא לדבר על נושאים כלליים וגדולים, אנחנו רוצים לרדת לרזולוציות מאוד קטנות.

(15:23) בשביל זה יש לי כאן מנגנונים של קבלות החלטה, בניית תקציבים, שבהם אנחנו ממש לוקחים כל נושא, למשל מקום מגורים, איפה נגור.

(15:35) כשאנחנו מדברים על איפה נגור, אנחנו יכולים בקלות להיכנס לריב שאנחנו בכלל מדברים על דברים שונים.

(15:42) למשל, אחד רוצה לגור בבאר שבע, שני רוצה לגור בקריית שמונה.

(15:48) יש המון המון רבדים והבדלים בין קריית שמונה.

(15:51) ובאר שבע.

(15:53) אבל אם אנחנו לא מדברים על הרבדים, אז כל אחד בעצם מדבר על התחושה שלו כלפי באר שבע או כלפי קריית שמונה.

(16:00) זה ויכוח סתום שלא יצא ממנו שום דבר.

(16:03) אבל אם אנחנו מחלקים את כל המורכבות שלנו בחיים, את השאלות של איפה נגור, להיבטים פרקטיים, העלות המחיה, רמת החינוך, אך קרבה לקהילה, תרבות, קרבה לבני המשפחה ולחברים.

(16:22) ואת כל הנושאים האלה אנחנו מחלקים לנושאים, לתתי נושאים, ומדברים עליהם.

(16:28) אז יוצא שאנחנו מדברים על כל נושא מול אותו נושא.

(16:32) עכשיו אנחנו מדברים על החינוך בבאר שבע מול החינוך בקריית שמונה.

(16:36) ואז אנחנו מדברים תפוחים ותפוחים מול תפוחים, ולא תפוזים מול תפוזים.

(16:41) יש בזה ערך מאוד גדול כי זה עושה סדר ואנחנו עושים את זה גם ביחד, שזה בכלל גם בעיניי דבר נפלא כי דווקא בשעת משבר אנחנו מתמודדים עם השאלות האלה ביחד ואנחנו עושים את זה על בסיס נתונים ועובדות.

(16:57) זה אומר שאנחנו אוספים נתונים, אוספים מידע, בונים תקציבים עם כל הקושי ואני והצוות שלי פה בדיוק בשביל זה כדי לייצר תמונה ברורה.

(17:07) עד שלא תהיה תמונה ברורה, אתם תראו ותרגישו שהחיים מנהלים אתכם.

(17:14) ברגע שתהיה תמונה ברורה ונוכל לעשות את זה ביחד, אתם תראו שאתם מנהלים את החיים, ואז מה שתצטרכו לעשות זה פשוט לבחור את הבחירה הטובה ביותר עבורכם ועבור הילדים, וזה יהיה ממקום שקול, ככה שתוכלו להיות שלמים איתו.

(17:31) אני לא אדבר בפרק הזה על ההשפעה של הפרעות קשב על מערכות יחסים, יש שני פרקים שעשיתי.

(17:36) בעבר על הנושאים האלה, אחד עם דוקטור יואל פוזננסקי על הפרעות קשב באופן כללי ולגברים עם הפרעות קשב ופרק נוסף עם דוקטור שירלי הרשקו שדיברנו בו על נשים, על נשות הקשב אז אנחנו מדברים שם על זה הרבה, אני מציע לכם להאזין לפרקים האלה הפרעות קשב מאוד שכיחות פה בחדר הזה יש לי גם פרק עם נועה מנלה שדיבר על מתנת הקשב ואיך הוא התפתח איתה, זה גם היה פרק מהמם, הוא לא היה קשור לגירושין אבל בעיניי זה רק מראה את העולם הנפלא הזה, אבל המורכב, שיש ל-ADHD.

(18:13) איך ה-ADHD משפיע על הגירושין?

(18:16) קודם כל הוא משפיע.

(18:18) ואמרתי בהתחלה, אנחנו מאוד מוצפים, אנחנו מאוד נסערים, קשה לנו לקבל החלטות, אנחנו פועלים בצורה מאוד אימפולסיבית, ועכשיו, כשיש פה שריפה, אנחנו עלולים לפעול בצורה גם מאוד…

(18:31) מחושבת כמו רובוטים ולא לשים לב לפרטים הקטנים.

(18:37) עכשיו, החיים נמצאים בפרטים הקטנים, ההורה השני, הצרכים שלו, הצרכים שלנו וכמובן, כמובן, כמובן, הילדים שלנו.

(18:47) ואנחנו רוצים לשים לב אליהם.

(18:49) ולכן צריך לעבוד מאוד ביחד ובשיתוף פעולה כדי שנראה אותם וגם את עצמנו וגם את ההורה השני.

(18:57) שזה מאוד מורכב, כי במקום הזה של כשאנחנו מתגרשים, אני ממש לא רוצה לראות את ההורה השני, אני רוצה שהוא ייעלם.

(19:06) אני מרגיש הרי שהוא מת, זה הליך אבלות.

(19:08) גירושין זה הליך אבלות.

(19:10) כל חמשת שלבי האבל נמצאים גם בתוך תהליך הגירושין, ואנחנו צריכים לעבור אותם.

(19:16) הבעיה היא שאני לא באמת יכול להיעלם, אני לא יכול פשוט לא לראות יותר את ההורה השני.

(19:21) כי הוא עדיין שם, עם כל הקושי וכל המורכבות, הוא עדיין שמה והוא מדבר איתי על החיים שלי ועל הילדים שלי ועל ההתנהלות שלי ויש לזה את המשמעות של זה, כי אנחנו צריכים לעבור את התקופה ולעבוד איתו ביחד.

(19:37) והפרעות הקשב יכולות להקשות על זה לקרות, כי אנחנו כל כך מוצפים, כל כך חסרי אוויר, קמים בבוקר וכבר מרגישים שאין לנו אוויר בריאות.

(19:48) ויש לנו עכשיו עוד יום להעביר.

(19:51) אני שומע פעמים רבות מזוגות שנמצאים כאן, שאומרים לי, אין לנו כוח להמשך היום, אנחנו רק במצע הישרדות.

(20:00) ובשביל זה אני כאן, בשביל זה הפרק הזה, בשביל אותם אנשים באמת נפלאים, שאני רואה את המצוקה, ואני רואה את הקושי, ורואה שאין אוויר, ואני אומר, חבר’ה, בואו, יש מה לעשות, יש מה לעשות, אני פה איתכם.

(20:13) ומה שאנחנו עושים זה תהליך, ואני מדגיש פה את המילה תהליך.

(20:18) ובתוך התהליך הזה אנחנו מגדירים את המטרות, קודם כל לאן אנחנו רוצים להגיע, ואז עם עובדות ונתונים מתחילים לסרטט איך מגיעים לשם.

(20:26) זה ייקח את הזמן שלו.

(20:28) זה לא תהליך גישור סטנדרטי, זה לא משהו טכני, זה משהו שאנחנו באמת מייצרים פה מציאות חיים אחרת, טובה יותר, ואנחנו עושים את זה ביחד עם ההורה השני.

(20:38) וכל מה שאתם צריכים לעשות באמת זה רק שתהיה לכם סבלנות.

(20:44) כל השאר, אנחנו פה ביחד נמצא את הפתרונות.

(20:50) איך מתכוננים לתהליך?

(20:55) קודם כל, אני רוצה שתזכרו כמה דברים כשאנחנו באים להכנה.

(20:59) קודם כל, ההורה השני הוא לא אויב, הוא השותף.

(21:02) הוא מרגיש עכשיו כמו אויב, זה מובן וזה ברור, אבל הוא לא האויב.

(21:06) הוא השותף ואנחנו צריכים לעבוד ביחד, זה אחד.

(21:11) שתיים, הילדים שלכם צריכים שני הורים, הם צריכים את שניכם, הם לא יכולים רק עם אמא, הם לא יכולים רק עם אבא, הילדים שלנו הם לומדים מאיתנו, הם חצי אמא חצי אבא, עונה ימנית, עונה שמאלית אותו דבר וכשההורים רבים ביניהם זה כמו שעונה שמאלית ועונה ימנית יריבו ביניהם כמו שרגל שמאל ורגל ימין יריבו ממכשילה אחת את השנייה יותר ואז אנחנו ניפול.

(21:37) תזכרו את הדברים האלה, שימו את שותפות חדשה בראש הרשימה, תרחיקו ממכם, טיפ חשוב, את כל אלה שמנסים ללבות את הלהבות.

(21:48) כל המשמיצים, עורכי הדין, כל מי שמדבר איתכם על המלחמות, על השיח המשפטי, על התביעות.

(21:55) תרחיקו אותם, כשיש לכם ילדים, כשיש לכם מורכבות רגשית, אין סיכוי שאתם יכולים להיכנס לבית המשפט, אל תעשו את זה, יש מי שיקח אתכם, בואו לא נתבלבל, אבל זה נורא, זה איבוד שליטה, זה מקום שבאמת אין בו פתרונות טובים, אתם לא יודעים מה תהיה התוצאה, ושם מלבים את הלהבות.

(22:19) הרבה יותר קשה להתאושש, אנשים מדווחים על שנים שלוקח להם להתאושש מהטראומות המשפטיות, בשונה מהליכי גישור, שאנחנו מדברים על כמה חודשים שתוך כדי הילדים שמורים כל הזמן, זה היופי בתהליך.

(22:38) בתוך התהליך אנחנו גם מדברים על איך להתמודד עם הילדים, איך לדבר איתם, איך להסביר להם.

(22:43) מה לומר להם, יש ידע כללי שאנחנו יכולים לתת, אני כן חושב שבהחלט טוב להיעזר במדריכי הורות שמתמחים בנושא ולהתייעץ גם איתם, יש הרבה מאוד ידע, תמצאו את הדרך הנכונה שלכם לקבל את הידע, בין אם זה בפודקאסט, בין אם זה בספרים, או בין אם זה במפגשים ושיחות ייעוץ, אבל תקבלו את הידע.

(23:05) כמה שיהיה לכם יותר ידע, וכמה שגם תקבלו אותו ביחד עם ההורה השני, זה לא חובה, אבל כמה שתקבלו אותו ביחד עם ההורה השני, יותר קל לפעול כי אתם תעבדו ביחד כשאתם תבינו את הכיוון הכללי ותוכלו לפעול לשם.

(23:22) כמה טיפים להתנהלות לקראת התהליך.

(23:26) קודם כל, תגדירו מראש או תתחילו לדמיין את העתיד שלכם, עזבו את מה שהיה.

(23:34) כשעכשיו יש שריפה, אין מה להתעסק בלמה יש שריפה, עכשיו צריך להתעסק בלכבות את השריפה.

(23:39) וזה מה שאנחנו עושים פה.

(23:41) קודם כל, בואו נכבה את השרפה הזאת.

(23:43) וכדי לכבות את השרפה, הדרך הקלה היא להגדיר לאן רוצים להגיע.

(23:47) כי כשאני יודע לאן אני רוצה להגיע, אני יכול להתחיל להיות ב-doing כדי לייצר את הפתרונות לשם.

(23:54) כשאני לא יודע לאן אני רוצה להגיע, אני הולך לאיבוד, כי אני מתברבר.

(23:58) כמובן שאם אתם תגידו, אני רוצה לעזוב את הארץ, ושהילדים יהיו רק איתי, אז מן הסתם זה יכול לייצר התנגדות עם ההורה השני.

(24:07) ולכן גם כשאתם חושבים על לאן אתם רוצים להגיע, תחשבו שיש שם עוד הורה שצריך להסכים איתכם, כי הוא גם צריך לשתף בזה פעולה, כי אלה גם הילדים שלו, ולכן חשוב שתעבדו ביחד איתו.

(24:20) כבר בתוך התהליך איתנו פה, אנחנו בונים את המטרות המשותפות האלה, את העתיד, ביחד, כדי שלא תהיה סיטואציה שכל אחד מושך לכיוון אחר ומקצין בתוכו.

(24:31) בלי שאנחנו מבינים איפה ההורה השני, השותף שלנו.

(24:44) מותר לגישור, מותר להביא חבר, מותר להביא יועץ, מותר גם להביא עורכי דין ויועצים אחרים.

(24:51) אני לא בטוח שכדאי, אבל כל מי שיכול להרגיע אתכם, לתת לכם תחושת ביטחון, יכול לעזור לכם אחרי זה להבין מה היה בפגישה, מותר לכם להביא אותו.

(25:01) זה ממש בסדר.

(25:03) גירושין זה משבר גדול, ובמשברים הגדולים אנחנו כבני אדם צריכים קהילה.

(25:09) קהילה זה עוזר לנו להתמודד עם המציאות ועם המצב, ואנחנו צריכים את המשענת הזו.

(25:15) אז תעזרו בכל מי שאתם יכולים להישען, ואם צריך, תביאו אותם גם לחדר הגישור.

(25:20) בכלל, אני מציע, אני מציע לכל מי שנמצא בהליך גירושין, דבר ראשון, שתמצאו מישהו שאוהב אתכם ללא תנאי, שיגיד לכם בכל בוקר, אני אוהב אתכם, אני אוהב אתכם.

(25:36) ואם הוא גם יכול לבוא לתת לכם חיבוק גדול פעם ביום, אז שיבוא וייתן לכם חיבוק גדול פעם ביום.

(25:42) אותו אדם, אותו אדם שאוהב אתכם ללא תנאי, יעזור לכם להירגע, יעזור לכם לראות את המציאות כמו שהיא, ואני בתהליך הזה לא מבקש ממכם…

(25:52) שום דבר יותר מלראות את המציאות בדיוק כמו שהיא, כי המציאות היא תמיד, אבל תמיד יותר טובה מהפחדים שלנו.

(26:02) תזכרו את זה, זה מאוד חשוב.

(26:05) אל תפחדו בתוך התהליך להגיד אני צריך הפסקה.

(26:11) היופי בתהליך גישור זה שהוא וולונטרי, זה אומר שאתם בכל שלב יכולים להגיד די, אני צריך הפסקה.

(26:17) זה לא בית משפט שיגידו לכם מתי להגיע ואיך לדבר ומה לעשות.

(26:22) פה אתם חופשיים.

(26:23) רוצים הפסקת סיגריה?

(26:24) צאו להשין סיגריה.

(26:26) אתם רוצים רגע ללכת לנשום?

(26:28) רוצים לעלות לפה למדרגות?

(26:30) רוצים לצאת החוצה, לצרוח ולהוציא רגע את העומס שיש בבטן?

(26:34) מותר לכם, תעשו את זה.

(26:36) רוצים לסיים היום אחרי שישבנו חצי שעה או שעה ותלכו הביתה?

(26:39) גם מותר.

(26:40) התהליך מוטעה.

(26:42) אליכם בדיוק ולקצב שלכם, כמובן שתוך כדי אנחנו גם רואים שיש שם עוד הורה וילדים שמסתכלים עליכם ואנחנו צריכים לנתב בין כל הדברים האלה.

(26:56) תגידו למגשר שיש לכם ADHD, תגידו את זה, זה יעזור לי מאוד לדעת אם אני עובד.

(27:06) ואיך להקל עליכם, לתת לכם יותר כלים ויזואליים, לתקשר את המסרים בצורה יותר ברורה אולי.

(27:16) תגידו שיש לכם מתנת קשב, זה יכול מאוד להקל.

(27:21) אתם ממש יכולים גם להגיד איך אתם רוצים לקבל את המידע, איך אתם רוצים שהתהליך יתנהל.

(27:27) בואו נעשה את הכל כדי שלכם ולבן הזוג שלכם יהיה הכי נוח והכי מתאים.

(27:32) אז זה היה הפרק, עבר חצי שעה אבל יש לי עוד הרבה מאוד מה להגיד בתוך הנושא הזה, אתם גם מרגישים, גם עוד עצרתי את עצמי כי אני יכול לנדוד פה בנושא הזה בגלל שהוא כל כך מהותי וחשוב ונוגע לי אישית ואני כמובן רואה אותו בחדר כי זה פה ההתמחות שלי, אז אני מקווה שבסקירה הקצרה הזו קיבלתם ערך, קיבלתם את המידע החשוב.

(28:01) אני רוצה להדגיש כמה חשוב שתעבדו ביחד, כמה חשוב שתבואו לגישור, כמה חשוב שתהיו מתואמים ותפעלו בשיתוף פעולה ושלא תעלו על בריקדות.

(28:12) אל תתחילו בפתיחת תיקים, אל תשלחו מכתבים, אל תעשו שום צעד מלחמתי.

(28:18) גם כשמישהו אומר לכם לרוץ, לפתוח תיק, אל תעשו את זה.

(28:21) אל תעשו שום צעד לפני שאתם מבינים את התוצאה, את ההשלכות.

(28:26) פתיחת תיקים זו הכרזת מלחמה, ואם אתם לא רוצים לפתוח במלחמה, אל תפתחו במלחמה, ואם אתם רוצים לפתוח במלחמה, לכו לטיפול.

(28:35) אני לא אומר את זה סתם, אם מישהו חושב להילחם בהורה השני על גב הילדים שלו, הוא צריך טיפול.

(28:43) וזה אני חושב גם כן אמירה לנו כסביבה, שלא לתת לאף אחד…

(28:47) מאיתנו, מהקהילה שלנו, ללכת ולהילחם עם ההורה השני.

(28:52) אין לזה פתרון, זה איום ונורא, זה רק מביא דברים רעים.

(28:57) הפתרונות, כשיש הצפה רגשית, הם טיפוליים לכל אנשי טיפול, לכל המגשרים.

(29:03) לכו לכל מי שיש לו את הכלים והידע לעזור לכם לשמור על השליטה ההורית בידיים שלכם, בטח לא לוותר עליה.

(29:10) שזה מה שעושים בהליכים המשפטיים, ולשמור לכם את ההזדמנות והזכות הבסיסית שלכם לקבוע איך החיים שלכם ושל הילדים שלכם ייראו.

(29:22) אז תודה רבה על ההאזנה, אני הייתי נדב נשרי, אתם מוזמנים כמובן לשלוח לי שאלות, להגיב, וכמובן גם להתייעץ איתי, אפשר לבוא אליי לגישורים, אליי ולצוות שעובד איתי, אנחנו פרוסים בכל רחבי הארץ.

(29:37) מתמחים בעבודה עם הפרעות קשב וריכוז ובכלל אנשים עם הפרעות, עם אישיות מורכבת באים אלינו הרבה.

(29:46) אנחנו פה בדיוק למקומות האלה כדי לעזור לכם לעבור תהליכים מוצלחים.

(29:51) אז אני אשמח לעזור ואני אשמח מאוד ואבקש מכם שיהיה פרק כזה נגע לכם, תעבירו אותו, תשתפו, תדרגו, תעשו מה שאפשר כדי שיגיע.

(30:01) לעוד אנשים שצריכים את המידע הזה.

(30:04) תודה רבה ולהתראות בפרק הבא.