הסכם גירושין: איך בונים מסמך שמייצר ודאות, מונע מחלוקות ושומר על החיים שאחרי
פרק 109 בפודקאסט "משהו עם גישור"
הסכם גירושין הוא אחד המסמכים המשמעותיים ביותר שאדם חותם עליהם במהלך חייו. הוא אינו רק מסמך משפטי שמסדיר את סיום הקשר הזוגי, אלא מסגרת שמעצבת את מערכת היחסים העתידית בין ההורים, את הדרך שבה יגדלו את הילדים, ואת ההתנהלות הכלכלית והיומיומית שלהם לאורך שנים. למרות זאת, רבים מתייחסים אליו כאל “עוד שלב” בתהליך, משהו שצריך “לסיים איתו” כדי להמשיך הלאה. דווקא הגישה הזו היא אחת הסיבות המרכזיות לכך שהסכמים רבים אינם ממלאים את ייעודם.
כדי להבין איך בונים הסכם נכון, צריך להתחיל מהבסיס: הסכם גירושין אינו המטרה של התהליך, אלא תוצאה שלו. כאשר התהליך נכון, ההסכם משקף אותו. כאשר התהליך אינו נכון, שום ניסוח לא יוכל לתקן את הפער.
מה המטרה האמיתית של הסכם גירושין
המטרה של הסכם גירושין אינה “לסגור קצוות”, אלא לייצר ודאות. ודאות אינה אומרת שכל דבר בחיים ידוע מראש, אלא שיש מנגנון ברור להתמודדות עם מצבים משתנים. המשמעות היא שכאשר תעלה מחלוקת בעתיד, לא יהיה צורך להמציא פתרון מחדש או להיכנס למאבק, אלא לפעול לפי מה שכבר הוסכם.
במילים אחרות, ההסכם נועד ליום שבו לא תסכימו. כל עוד יש שיתוף פעולה, אין כמעט צורך בו. אך ברגע שבו מתגלה פער, זהו הכלי שמאפשר להחזיר את היציבות.
כדי שזה יקרה, ההסכם חייב להיות מדויק. לא ברמת העקרונות, אלא ברמת הפרטים. לא “נסתדר”, אלא “כך פועלים”. לא “נדבר”, אלא “כך מתקבלת החלטה”.
בין הסכם לתהליך: איפה נמצא הערך האמיתי
אחת הטעויות הנפוצות היא לייחס להסכם עצמו משקל גדול מדי. יש נטייה לחשוב שככל שההסכם יהיה מפורט יותר או “משפטי” יותר, כך הוא יהיה טוב יותר. בפועל, ההסכם הוא רק שיקוף של התהליך שהוביל אליו.
כאשר זוג עובר תהליך גישור עמוק, שבו הוא לומד לתקשר, להבין צרכים, ולבנות הסכמות מתוך ראייה עתידית – ההסכם שנוצר הוא תוצאה טבעית של זה. במקרים כאלה, פעמים רבות ההסכם כמעט ואינו נדרש בפועל, משום שההורים יודעים לנהל את חייהם גם בלעדיו.
לעומת זאת, כאשר ההסכם נבנה מתוך לחץ, מתוך ניסיון “לסיים”, או מתוך מאבק סמוי, הוא עלול להיות מדויק על הנייר אך לא ישים במציאות. במקרים כאלה, הוא נשלף שוב ושוב, ולעיתים אף מוביל לחזרה להליכים משפטיים.
איך יודעים שהסכם גירושין הוא באמת טוב
השאלה “האם ההסכם טוב” אינה שאלה משפטית, אלא שאלה מהותית. יש לה שני רבדים שונים לגמרי, ולעיתים מתבלבלים ביניהם.
הרובד הראשון הוא הניסוח. האם ההסכם ברור, האם אין בו סתירות, האם כל סעיף ניתן להבנה גם על ידי אדם שלישי שאינו חלק מהתהליך. זהו רובד טכני, וניתן לבדוק אותו.
הרובד השני, והוא החשוב יותר, הוא ההסכמות עצמן. האם ההסכם משקף את מה שכל אחד מהצדדים באמת מוכן לחיות איתו לאורך זמן. כאן אין תשובה חיצונית. אם אחד הצדדים אינו שלם, הבעיה אינה בניסוח אלא בתוכן.
לכן, כאשר עולה ספק לגבי ההסכם, חשוב לשאול: האם אני לא מבין מה כתוב, או שאני לא שלם עם מה שכתוב. התשובה לשאלה הזו תקבע את הדרך להמשך.
עקרונות לניסוח נכון של הסכם גירושין
הסכם טוב אינו בהכרח ארוך יותר או מורכב יותר. הוא ברור יותר. יש כמה עקרונות בסיסיים שיכולים להבטיח זאת.
ראשית, כל סעיף צריך לענות על שאלות פשוטות: כמה, מתי ואיך. כמה כסף משולם, מתי הוא משולם, ואיך הוא מועבר. מתי הילדים עוברים בין הבתים, באיזה שעה, באיזה מקום. ככל שהשאלות האלו מקבלות תשובה ברורה, כך פוחתת האפשרות לפרשנות.
שנית, יש להימנע ממשפטים כלליים שאינם ניתנים ליישום. אמירות כמו “הצדדים ישתפו פעולה” או “יפתרו מחלוקות בהסכמה” נשמעות נכונות, אך אינן מספקות פתרון כאשר מתעוררת מחלוקת בפועל.
שלישית, השפה חייבת להיות פשוטה. ההסכם אינו נכתב עבור עורכי דין או שופטים, אלא עבור ההורים עצמם. אם ההורים אינם מבינים כל סעיף ללא מאמץ, יש כאן בעיה.
אישור ההסכם: מה באמת נותן לו תוקף
אחד המיתוסים הנפוצים הוא שחתימה של עורך דין היא זו שנותנת להסכם תוקף. בפועל, הסכם גירושין מקבל תוקף רק כאשר הוא מאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.
מרגע שההסכם קיבל תוקף של פסק דין, ניתן לאכוף אותו. המשמעות היא שאם אחד הצדדים אינו עומד בהתחייבויותיו, קיימים כלים משפטיים לפעול. ללא תוקף כזה, מדובר בהסכם בין הצדדים בלבד, שאין לו כוח אכיפה.
התהליך עצמו פשוט יחסית. מגישים את ההסכם, נקבע מועד לדיון, ובמהלכו השופט או הדיין מוודא שהצדדים מבינים את ההסכם וחתמו עליו מרצון. אין כאן בדיקה מעמיקה של כל סעיף, ולכן האחריות על תקינות ההסכם היא על הצדדים עצמם.
בדיקת ההסכם: מי נכון שיקרא אותו
לפני חתימה, חשוב לבדוק את ההסכם. אך גם כאן יש הבחנה חשובה בין בדיקת ניסוח לבין התערבות בהסכמות.
בדיקת ניסוח יכולה להיעשות על ידי עורך דין, מגשר או אפילו אדם מנוסה שאינו מתחום המשפט. המטרה היא לוודא שהדברים ברורים ואין סתירות.
לעומת זאת, כאשר הבדיקה הופכת לניסיון לשנות את ההסכמות, עולה סיכון. במיוחד כאשר מדובר בגורם שמגיע מעולם ליטיגטיבי, שבו החשיבה היא של מאבק. במקרים כאלה, ההערות עלולות לערער את האמון שנבנה בתהליך ולהוביל לפיצוץ.
לכן, אם בוחרים להעביר את ההסכם לבדיקה, חשוב להגדיר מראש את מטרת הבדיקה ולבחור את האדם המתאים לכך.
למה לא נכון למהר להסכם
יש נטייה, במיוחד מצד מי שמוביל את התהליך, לרצות “לסגור את ההסכם” כמה שיותר מהר. הרצון הזה מובן, אך הוא עלול לפגוע בתוצאה.
הסכם גירושין אינו מסמך טכני. הוא קובע את החיים לשנים קדימה. כאשר ממהרים, לא תמיד נבחנות כל האפשרויות, ולא תמיד ניתנת תשומת לב מספקת לפרטים.
לעיתים נכון דווקא לעצור, לתת זמן, ואפילו להתנסות בתקופה קצרה של יישום ההסכמות לפני מתן תוקף. עם זאת, יש לזכור שבתקופה זו אין לאכוף את ההסכם, ולכן יש כאן איזון עדין בין בדיקה לבין ודאות.
העלות האמיתית של הסכם גירושין
נושא העלויות סביב הסכם גירושין מבלבל רבים. יש מקרים שבהם ההסכם עצמו מתומחר בסכומים גבוהים מאוד, כאילו הוא לב התהליך. בפועל, ההסכם הוא רק חלק מהעבודה.
הערך האמיתי נמצא בתהליך שמוביל אליו. ניסוח ההסכם, כאשר התהליך כבר הושלם, הוא פעולה יחסית קצרה ומבוססת על תבניות וניסיון מצטבר. לכן, כאשר העלות מתמקדת בהסכם בלבד, יש מקום לשאול שאלות.
הסכם גירושין כמסגרת לחיים – לא כמסמך למגירה
בסופו של דבר, הסכם גירושין הוא מסגרת. הוא אינו אמור לנהל את החיים, אלא לאפשר להם להתנהל בצורה יציבה. כאשר ההורים מצליחים לפעול מתוך שיתוף פעולה, ההסכם כמעט ואינו נדרש. כאשר מתעוררת מחלוקת, הוא נמצא שם כדי להחזיר סדר.
בשיטת שותפות חדשה, המבט הוא תמיד קדימה. ההסכם אינו נועד לנעול את העבר, אלא לאפשר עתיד טוב יותר. הוא נבנה מתוך הבנה שהחיים משתנים, שההורים משתנים, ושדווקא בתוך השינוי נדרשת מסגרת יציבה.
הסכם טוב אינו זה שנראה מרשים יותר, אלא זה שכמעט ואינו נדרש לשימוש. הוא נמצא שם, מוכן, ברור, מדויק – אך מאפשר להורים להמשיך לנהל את חייהם מתוך בחירה, ולא מתוך כפייה.
שאלות ותשובות על הסכם גירושין
הסכם גירושין הוא המסמך שמסדיר את החיים לאחר הפרידה. הוא קובע איך ההורים יתנהלו עם הילדים, איך יתחלקו זמני השהות, מה תהיה ההתנהלות הכלכלית, איך יחולק הרכוש, מה יקרה עם הפנסיות, החסכונות והזכויות, ואיך ייפתרו מחלוקות בעתיד. החשיבות שלו אינה רק משפטית, אלא בעיקר מעשית: הוא אמור לייצר ודאות בתוך תקופה שיש בה הרבה חוסר ודאות. הסכם טוב אינו נועד רק “לסגור את הגירושין”, אלא לבנות מסגרת יציבה לחיים שאחרי.
הסכם גירושין טוב הוא הסכם ברור, מפורט ומובן. הוא לא מסתפק באמירות כלליות כמו “ההורים יפעלו בהסכמה”, אלא מגדיר מה עושים בפועל כאשר יש מחלוקת. בכל סעיף חשוב שיהיה ברור כמה משלמים, מתי משלמים, איך מתבצעת פעולה מסוימת, מי אחראי למה ומה קורה אם המציאות משתנה. הסכם טוב הוא כזה שאדם חיצוני יכול לקרוא ולהבין בדיוק למה הצדדים התכוונו, גם בלי להכיר את הרקע הרגשי של המשפחה.
ההסכם חשוב מאוד, אבל הוא לא הדבר החשוב ביותר. הדבר החשוב ביותר הוא התהליך שמוביל אליו. אם ההורים עברו תהליך נכון, הבינו את הצרכים שלהם, למדו לדבר, בנו הסכמות מתוך ראייה עתידית ושמרו על הילדים במרכז, ההסכם יהיה שיקוף של התהליך הזה. לעומת זאת, אם ההסכם נכתב מתוך לחץ, מאבק או ניסיון לסיים מהר, גם נוסח משפטי מצוין לא בהכרח ימנע מחלוקות בעתיד.
לא. חתימה של עורך דין על הסכם גירושין אינה מה שנותן לו תוקף מחייב. כדי שהסכם גירושין יהיה ניתן לאכיפה, הוא צריך לקבל תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. עורך דין יכול לבדוק, לייעץ או לסייע בניסוח, אבל הוא אינו הגורם שמאשר את ההסכם. מי שמעניק להסכם תוקף רשמי הוא שופט או דיין.
אפשר לאשר הסכם גירושין בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. בשני המקומות ניתן לתת להסכם תוקף של פסק דין. כאשר מגיעים עם הסכם מוסכם, המטרה של הדיון היא לוודא שהצדדים מבינים את ההסכם, חתמו עליו מרצון, ויודעים מה המשמעות שלו. זה אינו הליך משפטי רגיל של מאבק, אלא הליך אישור.
כאשר מדובר באישור הסכם מוסכם בלבד, ההבדל לרוב אינו מהותי מבחינת עצם מתן התוקף. שני הגופים מוסמכים לאשר הסכמי גירושין. ההבדלים בין הערכאות משמעותיים יותר כאשר יש הליך משפטי וסכסוך פעיל. אבל כאשר ההורים מגיעים עם הסכם שנבנה בהסכמה, מטרת הערכאה היא לאשר אותו ולתת לו תוקף.
אם ההסכם לא קיבל תוקף של פסק דין, הוא עלול להישאר ברמה של הסכמה בין הצדדים בלבד. מבחינה מעשית, אם שני הצדדים מכבדים אותו – הוא יכול לעבוד. אבל אם אחד הצדדים מתחרט, משנה עמדה או מפסיק לפעול לפי ההסכם, יהיה קשה יותר לאכוף אותו. לכן, כאשר מדובר בהסכם גירושין מלא, בדרך כלל נכון לאשר אותו באופן רשמי ולא להשאיר אותו כמסמך לא מחייב.
לפעמים יש הורים שרוצים לבדוק את ההסכמות לפני מתן תוקף רשמי, במיוחד כאשר מדובר במעבר לשני בתים, נסטינג או שינוי גדול בשגרה. זה יכול להיות מהלך הגיוני, אבל צריך להבין את הסיכון: כל עוד ההסכם לא אושר, הוא לא בהכרח מחייב. לכן, אם בוחרים בתקופת ניסיון, חשוב שהיא תהיה מוגדרת, מלווה ומוחזקת בתוך תהליך גישור ברור, כדי שלא תיהפך למקור חדש לחוסר ודאות.
זו הבחנה קריטית. אם אחד הצדדים אומר “אני לא מבין מה כתוב”, “הסעיף לא ברור” או “יש כאן סתירה”, זו בעיית ניסוח. במקרה כזה צריך לדייק את ההסכם. אבל אם הצד אומר “אני לא שלם עם מה שסוכם”, “זה לא מתאים לי” או “אני חושש מהתוצאה”, זו כבר לא בעיית ניסוח אלא בעיה בהסכמה עצמה. במקרה כזה צריך לחזור לתהליך הגישור ולדבר על המהות, לא רק על המילים.
הסכם גירושין מיועד קודם כול להורים עצמם. הם אלה שיחיו לפיו, יקראו אותו ברגעי מחלוקת, ויצטרכו להבין מה לעשות. אם ההסכם כתוב בשפה משפטית כבדה, מלא במונחים לא ברורים או מנוסח בצורה מסורבלת, הוא עלול להקשות דווקא ברגע שבו צריך בהירות. הסכם טוב צריך להיות מקצועי ומדויק, אבל גם קריא וברור.
כל סעיף משמעותי צריך לענות על שאלות מעשיות: מי עושה, מה עושה, מתי, איך, כמה ובאיזה תנאים. למשל, אם מדובר במזונות – כמה משלמים, באיזה תאריך, לאיזה חשבון, מה נכלל ומה לא. אם מדובר בזמני שהות – באיזה ימים, באילו שעות, מי אוסף, מי מחזיר ומה קורה בחגים. ככל שהתשובות ברורות יותר, כך יש פחות מקום לפרשנות ולוויכוחים בעתיד.
כן, אבל חשוב לבחור נכון את האדם שבודק. בדיקה טובה נועדה לוודא שההסכם ברור, שאין סתירות, שהמנגנונים עובדים ושאין סעיפים בעייתיים. בדיקה לא טובה עלולה להפוך לניסיון לפתוח מחדש את כל ההסכמות, ליצור חשדנות ולהכניס את הצדדים למסלול של מאבק. לכן, אם מעבירים לבדיקה, כדאי לוודא שהבודק מבין את מטרת התהליך ולא פועל מתוך תפיסה מלחמתית.
עורך דין טוב יכול לעזור מאוד, במיוחד אם הוא בודק את ההסכם באופן ענייני ומסייע לדייק את הניסוח. הבעיה מתחילה כאשר הבדיקה נעשית מתוך גישה לוחמנית, עם מחיקות רבות, הערות דרמטיות וניסיון לשנות את האיזון שהושג בגישור. במצב כזה, גם הערות קטנות עלולות לערער את האמון בין הצדדים ולהחזיר אותם למאבק. לכן חשוב לבחור איש מקצוע שמבין את טובת המשפחה הכוללת, ולא רק את ניצחון אחד הצדדים.
טכנית, אפשר לכתוב הסכם לבד, אבל זה לא תמיד נכון. הסכם גירושין עוסק בנושאים מורכבים: ילדים, רכוש, כספים, פנסיות, חגים, חינוך, בריאות, מגורים ומנגנוני פתרון מחלוקות. מי שלא מכיר את התחום עלול לפספס נקודות חשובות שיתגלו רק בעתיד. לכן, גם אם ההורים מסכימים ביניהם, כדאי להיעזר במגשר מנוסה או באיש מקצוע שמכיר הסכמי גירושין לעומק.
העלות תלויה במורכבות המשפחה, ברמת ההסכמות ובדרך שבה מתנהל התהליך. חשוב להבחין בין עלות ניסוח ההסכם לבין עלות התהליך שמוביל להסכמות. ההסכם עצמו הוא מסמך, אבל הערך האמיתי הוא העבודה שמביאה את הצדדים להסכמות נכונות. כאשר יש הסכמות מלאות, ניסוח ההסכם לא אמור להיות החלק היקר ביותר בתהליך.
הסכם גירושין קובע את החיים קדימה, ולכן לא נכון לחתום עליו מתוך לחץ. כאשר צד אחד דוחף מהר מדי לחתימה, הצד השני עלול להילחץ, לחשוד או להרגיש שמנסים לנצל אותו. הסכם טוב נחתם כשהשני הצדדים מבינים, שלמים, ויודעים על מה הם מתחייבים. מהירות אינה בהכרח יעילות. לפעמים דווקא מרחב נשימה קצר מונע מחלוקות גדולות בהמשך.
אם ההסכם כבר קיבל תוקף של פסק דין, לא פשוט לשנות אותו רק בגלל חרטה. לכן חשוב להגיע לחתימה רק לאחר הבנה מלאה. אם המציאות השתנתה מהותית בעתיד, ייתכן שיהיה צורך לבחון עדכון הסכמות או גישור אחרי גירושין, אבל לא כדאי לבנות על האפשרות לשנות הסכם בקלות. הסכם טוב נבנה מראש מתוך מחשבה על תרחישים עתידיים.
הסכם חלול הוא הסכם שנראה מסודר מבחוץ, אבל לא באמת נותן תשובות. הוא כולל אמירות כלליות, סעיפים לא מפורטים ומעט מדי מנגנונים. הסכם טוב, לעומת זאת, יורד לפרטים של החיים עצמם. הוא מתייחס למצבים עתידיים, מגדיר מנגנוני פעולה, ומאפשר להורים לדעת מה עושים גם כשהם לא מסכימים.
הסכם לא יכול למנוע את כל המחלוקות, אבל הוא יכול לצמצם אותן מאוד. כאשר ההסכם ברור, הורים יודעים מראש איך לפעול במצבים שונים. מעבר לכך, אם התהליך שהוביל להסכם היה נכון, ההורים רוכשים כלים לתקשורת ופתרון בעיות. לכן, השילוב בין תהליך טוב להסכם ברור הוא הדרך הטובה ביותר להפחית מחלוקות עתידיות.
הדבר החשוב ביותר הוא לא לחתום לפני שמבינים הכול. לא בערך, לא “נראה לי”, ולא כי רוצים לסיים. צריך לקרוא, לשאול, לבדוק, לוודא שאין סתירות, ולהרגיש שההסכם משקף את מה שבאמת נכון לכם ולילדים שלכם. הסכם גירושין טוב הוא לא מסמך שמסיים קשר, אלא מסמך שמאפשר להתחיל את החיים שאחרי בצורה יציבה וברורה.
תמלול מלא של הפרק
(0:00) שלום, אני המגשר נדב נשרי ואתם מאזינים לפודקאסט שלי משהו עם גישור.
(0:07) הפודקאסט הזה מחולק לשני חלקים.
(0:10) בחלק הראשון אני עוסק בגישור גירושין ובכל מה שאתם צריכים לדעת כדי להתגרש בטוב, בשיתוף פעולה ולשמור עליכם ועל הילדים שלכם.
(0:22) בחלק השני אני עוסק בכל מה שקשור לגישור הפן המקצועי, הממשקים עם עולם המשפט, עם עולם הטיפול ובכלל כל מה שקורה בגישור בעולם.
(0:36) הפודקאסט הזה הוא הדרך שלי לדבר איתכם, הציבור, המאזינים שמחפשים את הדרך הנכונה להתמודד עם קונפליקטים בצורה של שיתוף פעולה ודיאלוג והימנעות.
(0:49) מהקצנה ומלחמות משפטיות.
(0:53) בכל שבוע, בכל פרק, אני והעורכים שלי זוכחים על נושא שאני חושב שיש בו ערך, ואני מאוד מקווה שאתם תיהנו מהאזנה ושתקבלו ממנה כלים מועילים.
(1:07) שתהיה האזנה נעימה, והנה מתחיל פרק חדש.
(1:11) הסכם גירושין.
(1:13) הסכם הגירושין הוא מסמך.
(1:15) שבסוף מקבל תוקף של פסק דין, שהוא מסדיר את כל מערכת היחסים שתהיה בעתיד בין ההורים, בעצם תקבע איך הם יגדלו את הילדים שלהם, איך יתנהלו כלכלית, גיאוגרפית, בריאותית, חינוכית, ממש הכל מדובר, וגם כמובן איך מחלקים את כל הכספים, הרכוש, הפנסיה, הזכויות שהם צברו בתקופה המשותפת.
(1:40) ולכן זה מסמך מאוד מאוד מאוד חשוב, ואי אפשר להקל בו את הדעת.
(1:46) אבל בפרק הזה אני רוצה קצת להפוך את המסמך הזה למשהו קצת יותר מובן, יותר אנושי, יותר, בואו נוריד את זה, “Down to earth”.
(1:55) בואו נוריד את זה למטה ונבין בעצם על מה מדובר, על מה צריך לשים לב, על מה פחות, מה באמת חשוב, ואיפה אפשר קצת להרפות, ואיך בעצם אנחנו יודעים שיש לנו את ההסכם הטוב ביותר, ממש ככה, עבור עצמנו ועבור הילדים שלנו.
(2:16) אז נתחיל רגע מה המטרה בעצם של ההסכם הזה.
(2:20) המטרה של ההסכם היא לייצר ודאות.
(2:23) לוודא שמה שלא יהיה, אם פעם תהיה מחלוקת בינינו, אנחנו נדע איך לפתור אותה.
(2:29) זו המשמעות של ההסכם.
(2:31) לכן הוא צריך להיות מאוד מאוד ברור, מאוד מקיף, ולרדת לרזולוציות הכי קטנות של החיים, ממש לדקות והשקלים.
(2:42) ולתאר מנגנונים שאם קורה ככה אז יקרה ככה, ואם יהיה ככה אז יקרה ככה.
(2:47) שזה, יגידו לי אנשים, זה קצת מוזר, איך אני יכול עכשיו, כשאני…
(2:55) בזמן המשבר, בזמן הקושי, יש לי כל כך הרבה שאלות, איך אני יכול בכלל לדעת מה יקרה בעתיד?
(3:02) אז אני ארגיע אתכם.
(3:04) ואני אגיד לכם, פה ליקטתי את המשקפיים, סליחה.
(3:09) ואני אגיד לכם שאפשר.
(3:14) איך אני יודע שאפשר?
(3:16) כי כבר עשינו את זה הרבה פעמים.
(3:19) מה שאנחנו חווים כבני אדם, אנחנו תמיד עוברים את החיים שלנו לבד וחושבים שאנחנו מיוחדים, אבל חברים, בואו, כולנו שולחים את הילדים לבית הספר, יש לנו בת מצווה, מר מצווה, אירועים מיוחדים, דאגות כלכליות, בעיות תזרימיות, אנחנו מכירים את הכל.
(3:39) זאת אומרת שכשאתם באים למגשר שעשה הרבה הסכמים ועשה הרבה תהליכים, הוא יודע להגיד לכם על מה צריך לדבר ולהכניס את הכל פנימה.
(3:49) ואם יש סיטואציה של קטסטרופה, כמו חס וחלילה מחלה של ילד, או מחלה קשה של אחד ההורים, אז בקטסטרופה שום הסכם לא יעזור.
(4:00) כי אם כתבנו בהסכם שההורה ישלם איקס מזונות ואז ההורה מת, אז מי נתבע?
(4:07) את העיזבון?
(4:08) יש לנו פה ילד שאיבד את ההורה שלו.
(4:10) ולכן אני כל הזמן אשים, גם בפרק הזה ובכל פרק שאני מעלה פה, ובכלל בתהליכי הגישור אצלנו, הדגש מבחינתי הוא לא ההסכם, הוא תמיד התהליך.
(4:22) כי אני רוצה להביא אתכם, את ההורים, למצב שההסכם ייכנס למגירה התחתונה ביותר ולא תראו אותו יותר לעולם.
(4:34) ממש ככה, שאם תהיה מחלוקת, אבל אם תהיה מחלוקת, אם, המטרה היא שלא יהיה, כי אנחנו נעבור תהליך שיהפוך אותנו לחברים, ונעשה את זה בשיתוף פעולה, ויהיה לנו טוב, אבל אם תהיה מחלוקת, נשלוף את ההסכם מהמגירה, וניתן לו להתייחס לפי, לפעל לפי מה שכתוב בתוכו.
(4:53) ולכן הוא חשוב, כי אנחנו יודעים שאנשים משתנים, ומציאות משתנה, ואנחנו עכשיו בטוב.
(4:58) אבל אנחנו רוצים לוודא שאם נהיה ברע, יהיה עלינו את ההגנה הזו.
(5:02) ולכן אנחנו עושים את ההסכם בנקודה שבה הסכמנו.
(5:06) וזה רגע משהו, בואו נדבר על מתי עושים את ההסכם.
(5:10) קודם כל, מבחינתי, ברגע שיש לנו את ההסכמות, בואו נכין הסכם.
(5:16) עכשיו, בין הכנו את ההסכם וקראנו אותו לחתמנו ואישרנו אותו, יש זמן, לא צריך לעבור יותר מדי זמן, אבל כן אפשר לאפשר לעצמנו אותה.
(5:25) מרחב הנשימה אחרי שהגדרנו את הדברים והכל ברור ומובן וידוע, עכשיו אולי רגע בוא נחיה כמה חודשים לפי ההסכמות שהגענו אליהן וככה גם נראה שלפני שאנחנו נותנים להסכם תוקף של פסק דין בוא באמת נראה שהכל עובד, זה מותר אבל זה מסוכן כי אם ההסכם עוד לא קיבל תוקף של פסק דין וגם אם חתמנו עליו הוא עדיין לא מחייב זה אומר בעצם שיכול הורה להתחרט, לשנות, להגיד אני לא רוצה, ואז בעצם כל התהליך מתחיל מחדש.
(5:56) ולכן עדיף כמה שיותר מהר כן לתת לו תוקף ולאשרר אותו ולתת לו תוקף רשמי, כדי שנדע שזה מאחורינו.
(6:04) אוקיי?
(6:04) אז זה ההנחיה המקצועית, אבל בתוך זה, כן, אנחנו ההורים, אנחנו המבוגרים היום, מותר לנו להפעיל שיקול דעת מתי נותנים לו תוקף.
(6:13) כמה זמן אנחנו נותנים לעצמנו להתנסות בחוויה הזו של שני בתים או של נסטינג, אפשר לתת לזה מקום, אבל אז גם חשוב שזה יהיה בתוך מסגרת של פגישור, שיהיה פה תהליך, שיהיה מלווה, כדי שאם פעם כן יעלו הלהבות וכן תהיה איזושהי מחלוקת, אז שנהיה בתוך תהליך מוחזק שישמור עלינו.
(6:32) זה לגבי המועד, האישור.
(6:35) איך מתנהל אישור ההסכם?
(6:37) הסכם, ופה זה מאוד מאוד חשוב, אחד הדברים שהכי, פעם זה עצבן אותי, היום אני כבר באמת התרגלתי לשקרים האלה שמסתובבים פה בתחום הזה, שצריך שהסכם ייחתם על ידי עורך דין.
(6:50) אז לא, אין שום משמעות לחתימה של עורך דין על ההסכם.
(6:56) שום כלום, אין לזה שום משמעות, לא יכולים להחתים שכן, זבן, ירכן, זה אותו דבר.
(7:02) מי שמאשר הסכמי גירושין זה אך ורק נציג רשמי של מדינת ישראל שזה יכול להיות או שופט או שופטת בבית המשפט לענייני משפחה או דיין בבית הדין הרבני להם ורק להם יש את הסמכות לאשר הסכמי גירושין ולתת להם תוקף של פסק דין ומה המשמעות של לתת להסכם תוקף של פסק דין?
(7:26) מהרגע שהסכם קיבל תוקף של פסק דין, ניתן לאכוף אותו.
(7:30) זה אומר שאם מישהו לא שילם סכום או לא פעל בהתאם למה שכתוב בהסכם, יש סנקציה, אפשר ללכת להוצאה לפועל, אפשר לדבר גם בתוך ההסכם על סנקציות כלכליות, כספיות, תיכף נדבר על זה.
(7:44) ולכן חשוב לתת להסכם תוקף של פסק דין, כי אם הוא לא קיבל תוקף של פסק דין, הוא כמו הסכם ג’נטלמני.
(7:50) והוא נכון בינינו, ומבחינתי זה מה שההורים צריכים, אבל אנחנו יודעים שלפעמים יש מחלוקות, ולכן חשוב לתת לו תוקף של פסק דין, כדי שיהיו לה גם שיניים, שהכל כמובן נעשה מתוך הבנה והסכמה, לא בכפייה.
(8:05) כל מה שכתוב, כל מחויבות שאני לוקח על עצמי בתוך הסכם הגירושין, היא מרצוני החופשי, ומתוך הבנה שזה הטוב ביותר עבורי ועבור ילדיי, אבל אני גם מבין שאם התחייבתי למשהו, אני צריך לעמוד בו, אני לא יכול אחרי זה להתחרט, כי כל הקיום, כל הבסיס, כל היציבות שלי, של ילדיי ושל ההורי השני, תלויה בהסכמות שבינינו במקרה של מחלוקת, שאנחנו בחברות, ובטוב, מותר להתגמש, מותר לשנות.
(8:32) אני יכול להגיד לכם שאני, אמאי, גרושתי, הם בנותיי, הייתי גם חותם על נייר לבן, ממש ככה.
(8:39) אבל זה כי אני יודע להתנהל בתוך המקום הזה.
(8:41) ואנחנו רגילים, וגם היתרון היה של שנינו, של שנינו, כשהתגרשנו, היה שידענו מה קורה בקטסטרופות, וידענו שאם אנחנו לא נהיה החברים הכי טובים, אנחנו פוגעים בילדות שלנו.
(8:52) ולכן אני הייתה מאוד שלם, מאוד בטוח, אבל ברור לי שמי שלא בתחום, ופעם ראשונה שלו, כנראה האחרונה, עדיף שלא ילך על סמוך.
(9:04) תעשו הסכם שיקבל תוקף של פסק דין.
(9:07) וזה חשוב.
(9:09) עכשיו, איך אני יודע שההסכם הוא הנכון עבורי?
(9:15) אז בוא נחלק את השאלה הזאת לשתיים.
(9:17) פנה אליי לא מזמן מישהו, שאל אותי, אומר לי, אני רוצה שתעבור לי על ההסכם.
(9:23) ואמרתי לו, אני לא עושה את זה.
(9:25) לא שאני לא…
(9:28) אני עובד פרנסתי, וחשוב לי להתפרנס, אבל יש דברים שאני לא לוקח.
(9:33) למה?
(9:33) כי יכול להיות, אם אני עובר על הסכם, יכולים להיות שני מצבים.
(9:38) בוא ניקח שלושה.
(9:38) אחד, הכול מושלם, אין לי טיפת הערות, יאללה.
(9:41) אבל בדרך כלל, כשמישהו שולח הסכם לבדיקה, זה בא משתי סיבות: או שהוא לא סומך על הניסוח והוא רוצה לוודא שזה מנוסח בצורה טובה, או שיש לו קושי עם ההסכמה שאליה הם הגיעו בגישור או בתוך התהליך הגירושין שלהם.
(9:57) עכשיו, אם זו בעיה של ניסוח, אז אני אומר, לך למגשר שכתב את ההסכם.
(10:02) וגם פה צריך להגדיר, לא רק עורך דין כותב הסכם.
(10:06) כל אחד יכול לכתוב הסכם, אבל תכף אני ארחיב על זה בנוסף.
(10:11) אם מישהו כתב לך הסכם, שיעמוד מאחוריו.
(10:15) ואתם צריכים לבדוק, ולדעת לקרוא, ולהבין שאין סתירות, ושהדברים מאוד ברורים, ולתת אפילו לאדם שלישי, אגב, זה יכול להיות פסיכולוג ילדים, או מדריכרות, או מישהו שהתגרש, שיקרא את ההסכם.
(10:25) יש הרבה אנשי עסקיים, אנשים שמנהלים חברות, יכולים לקרוא את ההסכם ולהבין.
(10:29) לא צריך פה את הפן המשפטי.
(10:31) צריך להבין את ההיגיון של מה שכתוב בהסכם.
(10:36) לכן גם חשוב שההסכם יהיה כתוב בעברית ברורה, פשוטה, לבנה.
(10:40) עזבו אתכם ממונחים משפטיים בארמית או מונחים גבוהים.
(10:44) לא רלוונטי.
(10:46) ההסכם הוא קודם כל בשבילכם, חשוב שאתם תבינו מה כתוב בו.
(10:49) ולכן חשוב שהמגשר שכתב את ההסכם ידע לכתוב אותו בצורה ברורה, עניינית, פשוטה להבנה, שאתם תקראו ותגידו בכלל אין לי שאלות.
(10:58) ואם הוא לא יודע לעשות את זה, זה מדליק הרבה נורות זרה על הניסיון המקצועיות והיכולת של המגשר להכין את ההסכמים.
(11:05) אבל זה כמובן כל אחד צובר על הניסיון שלו, ובהתחלה אני יודע שמגשרים מעבירים את ההסכמים לבעלי מקצוע אחרים שיקראו ויערו וזה בסדר, ככה המגשר צריך לפעול בתחילת דרכו.
(11:19) והדבר השני שיכול לקרות, כשמישהו שואל אותי לגבי הסכם, זה על טעות בעסקה.
(11:24) זה משהו שאני לא מרוצה מההסכם.
(11:26) ואז, במצב שכזה, מה אני יכול להגיד לו?
(11:28) אם אתה לא מרוצה, אז תשב בגישור ותדבר על זה.
(11:32) זה כבר לא קשור להסכם עצמו, זה קשור לתוכן שבתוכו.
(11:36) ולכן אני לא עובר על הסכמים של אנשים אחרים.
(11:38) אבל אצלי בתוך המשרד כל הסכם שהמגשרים שלנו פה מוציאים, אני עובר עליו, מתקן, רואה שאין לנו פה איזושהי נקודת ביקורת, כי זה חשוב שיהיה, לפני שאנחנו שולחים את זה לזוג, להורים.
(11:53) עכשיו, אם אתם לא שלמים עם ההסכם, עם ההסכמה עצמה, אז לא יעזור איך זה יהיה מנוסח.
(12:00) צריך לשבת ולדבר על הניסוח, על המהות.
(12:04) ולכן אני מחזיר אתכם לפרק שבו דיברתי על ההתנהלות בתוך הגישור, תייצרו תהליך שבסופו תהיו מרוצים ואל תחתרו להסכם, ההסכם זה לא המטרה, המטרה היא זה התהליך, המטרה היא זה החיים עצמם ואחרי שהגענו להסכמות ואתם מרוצים מהם, עכשיו צריך לנסח את ההסכם, בסדר?
(12:25) עברנו למה אני לא עובר ועכשיו איך ההסכם ההסכם צריך להיות מנוסח.
(12:31) ההסכם צריך להיות מנוסח בצורה מאוד מאוד ברורה, עניינית וקלה להבנה לצד שלישי.
(12:39) זה שאתם כתבתם “אנחנו נתחלק בזמני השהייה באופן שווה ולכם זה מאוד ברור” זה לא מספיק.
(12:46) זה שאנחנו נכתוב “נדבר על כל דבר ונפתור אותו בהסכמה” זה לא מספיק.
(12:52) זה אולי מתאים לכם.
(12:53) וזה בסדר, אבל אם תהיה מחלוקת, המשפטים האלה הם משפטים סתומים, שלא אומרים שום דבר, ואין לנו מה לעשות איתם.
(13:01) לכן זה צריך להיות מצב שאתם חושבים, כשאתם קוראים את ההסכם, לחשוב מה קורה אם יש מחלוקת, האם מאוד ברור, בלי בכלל ספק, מה הייתה ההסכמה ואיך פועלים.
(13:13) ולכן כל סעיף בהסכם, כל סעיף צריך לענות על כמה שאלות.
(13:18) שבאות מהשאלות הבאות: כמה?
(13:21) כמה משלמים?
(13:23) מתי?
(13:24) מתי משלמים?
(13:25) מתי פועלים?
(13:25) מתי זה קורה?
(13:26) שעות ברורות.
(13:29) איך משלמים?
(13:32) איך פועלים?
(13:33) איך לוקחים את הילדים?
(13:33) ממש לענות על הדבר הזה.
(13:36) לפעמים גם הלמה חשוב.
(13:38) אם עשינו איזה משהו חריג בהסכם, בוא נגיד למה זה ככה, אבל כל התהליך הראש לגישור זה למה.
(13:43) למה אנחנו עושים את זה ולמה אנחנו מגיעים, בסוף יש לנו את התוצאה.
(13:48) וזהו, אלה השאלות שאנחנו צריכים לשאול על כל סעיף בהסכם.
(13:55) כל סעיף לוודא שהשאלות האלה ברורות ושאי אפשר לפרש אותן לשתי כיוונים.
(14:00) עכשיו, יש הרבה אנשים שהתגרשו בטוב, יש הרבה אנשים שהתגרשו ברע.
(14:03) תנו להם לקרוא את ההסכם שלכם.
(14:05) ממש ככה, לפני שאתם מוצאים כסף על עורכי דין.
(14:07) תיתנו לאחרים לקרוא.
(14:10) עכשיו, אני אגיד משהו פה על ייעוץ עורכי דין.
(14:14) כשאני למדתי משפטים לא למדתי לכתוב הסכמים.
(14:17) לכתוב הסכמים לומדים מהפרקטיקה.
(14:20) מי שבא להסכם גישור ומעביר אותו אצל עורך דין לוחמני בבתי המשפט, יקבל הסכם עם המון המון מחיקות.
(14:28) ואני, יש לי קושי מאוד גדול עם זה, כי אם הצד השני יקבל.
(14:31) את ההסכם שעבדתם עליו בגישור, ויש עליו המון מחיקות, גם אם הן אלה מחיקות שרק לתיקון של מילה הוא ירגיש שאתם משנים את הכל.
(14:42) וזאת תרגיל, זה תרגיל נוראי, תרגיל משפטי של לערער את כל הביטחון.
(14:47) היו תהליכים שהתפוצצו לנו בגלל זה, בגלל הערות מיותרות לגמרי, ממש, בלי שאין להן שום משמעות, אבל זה התבצע בצורה כל כך דורסנית.
(14:57) דווקאית ודרקונית, אני מוכן להגיד אפילו, שזה פשוט ערער את הצד השני וערער את הביטחון ואת כל המרקם העדין הזה שבנינו בגישור, זה הכל התפוצץ שם.
(15:07) ממש על זה, וזה כל כך מיותר, כי בסוף מה?
(15:10) תלכו לבית משפט בשביל להגיע לאותו דבר?
(15:11) לא חבל על הכסף?
(15:13) ולכן אם לוקחים את ההסכם לייעוץ, תוודאו שזה אדם שמחפש את טובתכם הכוללת, את טובת המשפחה.
(15:21) אם אתם מחפשים, אם אתם רוצים להיכנס בצד השני, אתם רוצים להכאיב לו, אתם רוצים לפגוע בו, אז זה לא קשור להסכם, זה בתי המשפט עושים.
(15:32) פה בתוך הגישור אנחנו עובדים ביחד, אנחנו מייצרים מציאות חיים טובה יותר, אנחנו לומדים להפריד את הכעס והתסכול והטינה, ובאמת לייצר עתיד, עתיד טוב יותר.
(15:44) וההסכם הוא רק שיקוף של זה.
(15:46) אבל אם אתם מחפשים לריב ולקרוע את ההורה השני, אז אתם תמצאו את העורך דין שייתן לכם את זה.
(15:53) אבל יש גם עורכי דין טובים שבאים באמת לעזור ולוודא שהכל מנוסח בצורה טובה.
(15:58) ואני מאוד אוהב כאלה.
(15:59) אני יכול להגיד שאורך השנים אלפי עורכי דין עברו ומאות עורכי דין, עושים אלפי תיקים, אז מאות עורכי דין עברו על ההסכמים שלנו.
(16:11) ונתנו לנו ביקורות ותיקונים, ואני משתפר מהם.
(16:15) כשמישהו נותן לי ביקורת עניינית, אז אני צומח ולומד, ואז לפעם הבאה כבר לא יהיה אותה.
(16:20) זה היתרון במשרד שעשה הרבה הסכמים.
(16:24) וזה מעולה בעיניי.
(16:25) זאת אומרת, אם לדייק ולוודא שהדברים כתובים בצורה ברורה, זה מעולה שיש עורך דין שראה הסכמים, שכתב הסכמים, שיעשה את זה.
(16:34) אבל אם המטרה היא לחבל בתהליך, אז קחו בחשבון שפרנסת עורך הדין תלויה בפיצוץ התהליך.
(16:43) זו האמת, זה כואב, אבל זו המציאות.
(16:45) ולכן מה שהייתי עושה זה לקחת את ההסכם.
(16:47) אם אתם רוצים לקחת עורך דין שיעבור על ההסכם, תנו את זה לעורך דין ותוודאו ותחתמו שאתם רק משלמים לו על ההסכם ושאתם לא תיקחו אותו.
(16:59) לפן, לזירה המשפטית.
(17:01) זאת אומרת שידע שבשום פנים ואופן לא הוא ולא חבר שלו, כי יש הרבה המלצות בתוך התחום.
(17:08) יכול להיות שהפנו אתכם לעורך דין אחר, אבל יש לו 30% עמדה.
(17:12) ולכן אתם לא נותנים לאף אחד שיעבור על ההסכם וגם ייצג בבית המשפט.
(17:18) כדי שלא יהיה לו את האינטרס, בואו נוודא שהכל מאוד ברור.
(17:21) ויש עורכי דין, עכשיו אני לא מדבר בהכללה, זה לא עולם המשפט.
(17:25) לעם המשפט יש את הבעיות, אבל יש עורכי דין נפלאים שפשוט יעברו איתכם על ההסכם, יוודאו שהכל ברור, שהכל מובן.
(17:32) ואם אתם שלמים עם ההחלטה וההסכמה והסכומים והזמנים, מעולה, זה מה שחשוב.
(17:37) ואם אתם לא, אז זה לא שאלה משפטית, זה שאלה גישורית, בואו נשב ונמצא את ההסכמות שמתאימות לכם.
(17:43) אז זה לגבי בדיקת ההסכם, והיא חשובה.
(17:46) אל תחתמו על הסכם לפני שבדקתם אותו.
(17:48) אם בעל מקצוע, אם מישהו אחר שמבין.
(17:52) תוודאו שאתם חותמים בלב שקט ובלב שלם ושאתם באמת באמת מבינים שאתם מבינים את כל מה שכתוב ומה שחתום בו שזו גם שאלה של הרבה פעמים אנשים רוצים לברר לה די אנשים רוצים את ההסכם קדימה קדימה את ההסכם הצד שיוזם מאוד רוצה את ההסכם וזו קודם כל טעות כי כשאתה דוחף להסכם הצד השני נלחץ ומתחיל לחשוד וחושב מה קורה פה או יש לה בגידה, או יש לה מישהו, או יש לה מישהי.
(18:19) עזבו את זה.
(18:20) אל תכניסו את כל ההפחדות האלה.
(18:23) הסכם גירושין הוא הסכם קריטי לחיים שלכם.
(18:25) הוא קובע גורלות.
(18:26) לא עושים אותו בלחץ.
(18:28) אל תלחצו.
(18:29) אל תצפו שברגע שיהיה את ההסכם הכל ישתחרר.
(18:31) זה לא.
(18:32) ההסכם הוא התחלה.
(18:34) גירושין זה לא מה ש…
(18:35) זה לא ההסכם הגירושין.
(18:37) גירושין זה כל מה שאחרי הסכם הגירושין.
(18:40) ולכן צריך להבין שהחיים ממשיכים ולא עושים את זה בלחץ.
(18:45) זה מאוד מאוד מאוד מאוד חשוב.
(18:48) אז קראתם, בדקתם, וידאתם, ראיתם שהכל ברור מכל הכיוונים?
(18:52) מעולה.
(18:55) עכשיו, אפשר לחתום על ההסכם.
(18:57) לא צריך נוכחות של מגשר, לא צריך נוכחות של עורך דין, לא צריך נוכחות של אף אחד.
(19:01) אפשר ללכת לבית קפה, לחתום.
(19:04) נפוץ ידיים, נרים כוס יין, נאחל לנו בהצלחה, וללכת לתת להסכם תוקף של פסק דין.
(19:09) איך עושים את זה?
(19:10) מאוד מאוד פשוט.
(19:12) גם לכאן לא צריך אף אחד שיבוא איתכם, לא צריך אף אחד שילווה אתכם.
(19:17) אתם יכולים לעשות את זה לבד.
(19:18) לאשר הסכם גירושין זה כמו לחדש רישיון במשרד התחבורה.
(19:22) קצת בירוקרטיה, קצת טוב, אבל עוברים את זה.
(19:25) איך זה עובד?
(19:26) את הסכם הגירושין אפשר לאשר בשני מקומות.
(19:28) או בבית הדין, או בבית המשפט לענייני משפחה.
(19:32) לשניהם יש את אותה סמכות לאשר פסק דין.
(19:36) עכשיו תגידו לי שאנחנו מפחדים מבית הדין הרבני, ועדיף ללכת לבית המשפט לענייני משפחה.
(19:41) שמעתי.
(19:42) כשאתם באים למלחמה משפטית, כן, בהחלט, יש הבדל בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה.
(19:52) אבל כשאתם באים עם הסכם גישור, במסכם שאתם הכנתם, אין תוקף.
(19:57) זה לא שאם השארתם בבית המשפט, חס וחלילה תלכו לבית הדין, תרצו לתבוע אחד את השני, תהיו חייבים ללכת לבית המשפט.
(20:04) לא.
(20:06) מאחר והם לא דנו בתיק, הם לא קבעו בו שום דבר, הם לא תפסו סמכות למה שנקרא.
(20:11) ולכן מותר לכם, אם השארתם בבית המשפט או בבית הדין הרבני, עדיין אם תרצו ללכת חס וחלילה לתבוע אחד את השני, תוכלו לעשות את זה איפה שתרצו.
(20:21) כמובן שהמטרה היא שלא תרצו ולא יהיה צורך לעשות את זה.
(20:24) עכשיו, איך מתנהל התהליך?
(20:26) אם זה לבית המשפט לענייני משפחה, אתם יכולים להגיש את ההסכם דרך מערכת ההזדהות הממשלתית.
(20:33) מערכת מאוד מסורבלת, אני חייב להגיד, הם ניסו לעשות שם משהו, אבל נכון להיום, ב-2024, זה עדיין מאוד מורכב.
(20:39) אז עדיף ללכת לבית המשפט פיזית, ללכת שם למזכירות.
(20:44) ולהניח שם את הטפסים, את ההסכם, חתום, עם נוכחות, צריך תעודת זהות של שני ההורים, לשלם את האגרה, בערך 500 שקלים, והם יזמינו אתכם לדיון לאישור ההסכם.
(20:55) אם רוצים לאשר בבית הדין הרבני, אפשר לשלוח להם מייל, יש להם באתר את כל הפרטים, ובמייל הם ישלחו לכם את הזימון לאישור ההסכם.
(21:06) מה זה הזימון הזה?
(21:06) זה מסמך שאומר לכם…
(21:08) תבואו ביום כך וכך, תאריך כך וכך, הם אומרים לכם מתי לבוא, אתם לא בוחרים.
(21:12) זה בדרך כלל קורה תוך כמה ימים לכמה שבועות.
(21:16) זה הסדר גודל, תלוי בעומס שלהם.
(21:19) ואז אתם פוגשים שופט או דיין, הם עוברים איתכם על ההסכם.
(21:24) רק לראות שהכל ברור, שהכל מובן, שבאמת הכל נעשה בהסכמה, הם חותמים עליו.
(21:29) ככה הוא מקבל תוקף של פסק דין, זה הכל.
(21:31) הם יכולים לשאול שאלות.
(21:33) האם זה הכל בהסכמה, הכל ברור, מה השכר שלכם?
(21:39) הם באמת רוצים להבין שבדקתם את הכל ושאתם מבינים על מה אתם חותמים.
(21:43) אבל הם לא יורדים לרמת ההזדמנות באותיות.
(21:45) לכן זה חשוב שאתם תוודאו את זה קודם.
(21:48) אל תסמכו רק על השופט שיוודא שאין טעויות.
(21:51) תוודאו אתם שאין טעויות לפני שאתם מגיעים לשופט או לדיין.
(21:55) הם יעברו אתכם זיקח מאוד קצר.
(21:57) בדרך כלל רבע שעה, חצי שעה, זה היה סדר גודל.
(22:00) וזהו, הם חותמים, ויש לכם תוקף של פסק דין.
(22:03) אם ההסכם הוא הסכם שלום בית לכלל אופן גירושין, אז בנקודה הזו הוא ייכנס למגירה.
(22:08) ואם זה הסכם גירושין, הולכים לבית הדין הרבני, עושים את הטקס.
(22:12) זה הסיפור של אישור ההסכם.
(22:15) עכשיו, אני רוצה להגיד עוד משהו על ההסכם עצמו.
(22:19) אני יודע שהרבה מוכרים את ה…
(22:21) תהליך הגישור היה יותר בזול, ואת ההסכם משהו מאוד יקר.
(22:24) זה כאילו נותן איזושהי דומיננטיות מאוד גדולה להסכם.
(22:35) ובעיניי זו טעות מאוד גדולה.
(22:38) כי ההסכם הוא חתיכת נייר, ועם כל הכבוד, יש מינה מלאכותית, יש אלפי הסכמים שנעשו, עשרות אלפים.
(22:46) אתם יכולים לקחת מחבר, אתם יכולים לקחת מג’פטו, מברד, מקלוד, יש באמת כל כך הרבה, אם היינו עכשיו באנגליה או בארצות הברית, במדינה דוברת לועזית, כנראה כבר הייתם יכולים להוריד הסכם מהבינה המלאכותית.
(23:00) ממש ככה, להגיד לו, תכניס את הנתונים האלה, תכניס את הנתונים האלה ותוציא לי הסכם.
(23:05) זה גם יקרה בארץ, אני מניח בזמן הקרוב.
(23:08) ולכן ההסכם עצמו רע.
(23:10) זה הסיפור, לא צריך לעלות כל כך הרבה.
(23:14) הסכם לא צריך לעלות 10,000 או 12,000 או 18,000 שקל.
(23:19) אנחנו, בין ישרים לבין ישרים, מתמחרים את ההסכם בשעות עבודה.
(23:22) שלוש שעות עבודה.
(23:24) כזה, עם גישור בדרך כלל לוקח עשר שעות.
(23:27) מתוכן, שלוש שעות, זה עבור ההסכם, זה הממוצע אצלנו.
(23:31) זה סדר גודל.
(23:32) אז שימו לב לזה שאתם לא משלמים מחיר מופקע על ההסכם.
(23:35) כי בסופו של דבר זה באמת משהו שיש כל כך הרבה, וזה הכל שטאנסים, אני אגיד לכם באמת, המון שטאנסים.
(23:43) נכון, לכל משפחה יש את הנקודות שחשובות לה, והשפה שלה, אנחנו מאוד מקפידים לדבר בשפה של בני הזוג ולהתאים את ההסכם אליה, אבל עדיין, בסופו של דבר, יש בית, יש נכסים, יש פנסיה, הדברים חוזרים על עצמם.
(23:57) מי שעשה כאן איזה 100 הסכמים כבר ראה הכל.
(24:00) אז בואו, יש כבר את ההסכמים האלה, לא צריך לשלם על זה מחיר מופקע, את הכסף הזה עדיף שתשקיעו בילדים שלכם.
(24:10) אז זה לגבי זה, זה לגבי ההסכם.
(24:13) כל שאלות נוספות שיש לכם מוזמנים לשלוח לי, להיכנס לפייסבוק, או לשלוח במייל, או דרך האתר.
(24:21) כמובן שאני אשמח ומבקש שתשתפו.
(24:24) תפיצו, תגיבו, תדרגו את הפודקאסט הזה, תעזרו לי להגיע לעוד אנשים, בשביל להנשים את הידע והכלים.
(24:32) כמה שיהיה לכם יותר ידע, יהיה לכם יותר קל.
(24:35) וזו המטרה שלנו כאן, להקל עליכם כמה שיותר.
(24:38) שיהיה המון בהצלחה.