(0:00) משהו עם גישור, פרק שאני לא יודע איך הוא הולך להתנהל.

(0:06) איזה התחלה?

(0:07) אחד הדברים היפים בגישור זה שאנחנו נכנסים לתוך תהליך ואנחנו לא יודעים איך זה יתנהל.

(0:13) אתה יודע איך אתה נכנס, אתה לא יודע איך אתה תצא.

(0:15) אתה כן יודע, זה יופי בגישור בשונה מהליכים משפטיים, שאתה יודע שאתה תצא בהסכמה.

(0:23) אז אני רוצה להכריז על התהליך הזה כגישור.

(0:25) עכשיו אני בכלל לא יודע אם יש פה מחלוקת.

(0:26) אבל בתוך השיח שהיה לנו כאן בהתחלה, אני כבר אשתף את המאזינים עם האורחת המיוחדת שיש לי כאן, מצאנו את עצמנו קצת מתפלפלים ומחדדים מילה, ומילה שככה גרמה לאיזה רתיעה אצלי, וזה התפתח פה לדיון, ואז אני אמרתי, אוקיי, אנחנו לוקחים את זה לתוך החדר, וככה נראה מה נוכל להוציא מזה.

(0:52) אז הציב איתה אחת היום בשמחה רבה, קרמי אור, שהיא יועצת כלכלית ומלווה אנשים ונשים בהליכי גירושים, ויש לה המון מה להגיד בנושא והמון ניסיון בנושא, ואני רוצה אז, קורי, בואי תציגי את עצמך, ומי, מה, למה, עשית למה, למה הפכו את זה?

(1:11) מה, איזה יצור לחט אצלך פה בפודקאסט.

(1:15) מישהו פעם אמר לי, תשמרי על מגמת השינוי, שאף אחד לא יופתע משום דבר שאת עושה.

(1:19) זה היצוריות שלי.

(1:21) שאף אחד לא יופתע משום דבר, כי את כל הזמן מפתיעה.

(1:24) כן, שכל דבר כאילו יראה להם, בסדר, לגיטימי שתעשי, שלא יופתעו.

(1:28) את תמיד כאילו עושה דברים אחרים.

(1:30) אז נעים מאוד, אני כרמי.

(1:33) כרמי.

(1:33) נכון, הכל בסדר, אתה לא הראשון ולא האחרון, אבל הנה, כרמי כמו כרם שלי.

(1:39) איזה שם יופי.

(1:41) ואני אימא לחמישה בנים, קודם כל, זה הכי מגדיר אותי בעיניי.

(1:45) הגדול כמעט בן 24, הצעיר בן 3, ואני יועצת כלכלית כבר מעל 17 שנה.

(1:54) העיסוק שלי בגירושים הוא בדרך כלל לפני גירושים, שאנשים רוצים להבין האם זה בסדר להתגרש, האם יכולים לעמוד בזה כלכלית בכלל.

(2:10) שאלה גדולה.

(2:11) או שבאים בנפרד להבין ולגשש, כי גם טיפול זוגי עולה הרבה כסף, לפעמים יותר זול להתגרש בהקשרים האלה, אם זה לא עובד, כן, אם זה לא עובד, וכבר חמש שנים אתם בטיפול זוגי, אתה יודע, יש, יש, יש, אנחנו רואים כאלה דברים, זה יותר זול גם בהיבט של הפניות הנפשית לצמוח, אנחנו לא בעד גירושים, בואו, מאזינות, מאזינים, אנחנו בעד משפחה טובה, אבל אם לא טוב.

(2:42) אז בסדר?

(2:43) אני מוכן להגיד שגירושין זה פתרון מצוין למצב לא טוב.

(2:48) יכול להיות שזה לא פתרון יחיד, יכול להיות שזה פתרון יותר טוב.

(2:50) יכול להיות שאפשר לעשות פרק ב’ עם פרק א’.

(2:53) נכון, חד משמעית.

(2:54) אבל גירושין זה כבר עברנו את ה…

(2:55) בעיניי שזה רע.

(2:56) נכון, נכון, זה לא רע, אבל בסוף יש דברים שאם אפשר לייצר אותם בתוך הבית, כמו שאתה אומר, פרק ב’ עם פרק א’, אז אנחנו ממש בסדר עם זה.

(3:09) והאתגר בעיניי נוצר כשאנחנו חיים כבית אחד.

(3:15) הרבה פעמים גם כסף לא מספיק לבית אחד, ואז פתאום אנחנו רוצים לפרק, ומה נעשה עם זה?

(3:21) ואז צריכים להיות יצירתיים, כי בסוף אם זה מה שיעשה לנו טוב, אנחנו לא נשאר בגלל שאנחנו תלויים כלכלית אחד בשני, או בדרך כלל אחת בשני.

(3:31) אנחנו מאוד מגדריים בעניין הזה, הרוב אחוז של נשים תלויות בגברים, מכל מיני סיבות, היסטוריות של התגלגלות האבולוציה, אבל זאת הסיטואציה.

(3:43) וככה הגעתי בעצם לזוגות, או הם הגיעו אליי, זוגות שרוצים בהסכמה לייצר עתיד טוב יותר לילדים שלהם בצורה מאוד ברורה, פשוטה וקצרה מאוד, כי את כל הפתולוגיה של הפסיכולוגיה אנחנו משאירים לטיפול אישי, תפתרי את זה שעצוב לך, תפתור את זה שעצוב לך, זה לא אצלי בחדר.

(4:05) אצלי בחדר מסתכלים, מרימים משקפת, מסתכלים על העתיד, אנחנו שואלים את עצמנו מה אנחנו רוצים לתת לילדים מעכשיו ועד בכלל, מה יש לנו, איך נחלק את זה, שיצא הכי טוב לכולם, כי בסוף אתה לא רוצה שאימא של הילדים שלך תהיה ענייה, ואת לא רוצה שאבא של הילדים שלך יהיה עני, אם יש אתגר כלכלי ואי אפשר לחלק וצריך לייצר עוד, אז צריך ללכת לייצר עוד.

(4:29) אבל אנחנו לא נתקע את עצמנו במשיכות חבל, אם החבל קצר מדי זה עוד יותר גרוע, ואם החבל מספיק ארוך אז אנחנו גם לא נמשוך אותו, אלא נשב ונחלק אותו כראוי.

(4:44) הלוואי.

(4:45) זה מה שאנחנו משתדלים לעשות.

(4:47) זהו, אני…

(4:47) צריך שותפים ושותפות לזה, זאת אומרת, הזוג צריך לבוא בסטייט אוף מיינד של אף אחד לא יוצא באמת מרוצה בגירושים מבחינה כלכלית, כי בסוף מחלקים משהו לשתיים.

(4:58) ושנינו צריכים לשכור דירה, או שנינו צריכים לקנות דירה, ושנינו צריכים לחלק איתה.

(5:03) אף אחד לא יותר מרוצה.

(5:05) מבחינה כלכלית, בסוף, אם אנחנו משחקים במשיכות חבל של פעם, של עורכי הדין, רגע, בסדר, אנחנו נכנסים, אנחנו לא בוואקום, אנחנו נכנסים לתוך מציאות שבה בגירושים צריך לעשות משיכות חבל.

(5:19) למה?

(5:20) כי זה מה שלימדו אותנו, נכון?

(5:21) מישהו מודיע, מישהי מודיעה שהיא מתגרשת, אמא שלה ישר אומרת, קחי טלפון של עורכי דין.

(5:26) בסדר?

(5:26) את יודעת שיש ירידה של יותר מ-60% בכמות התביעות?

(5:29) מדהים, אני ממש שמחה לשמוע.

(5:31) את יודעת שהאנשים כבר פחות הולכים לשם.

(5:33) אלה הנתונים, אבל מה הבעיה?

(5:34) כן, גם יודעים שזה לא, בסוף זה לא מוצא.

(5:36) אנשים לא יודעים את זה.

(5:37) בדיוק.

(5:38) בדיוק, העליתי סרטון על זה, שמישהו אמר לי את זה, ואני אמרתי, די, בוא נגיד את האמת.

(5:43) אנשים שמתגרשים אינם מטומטמים.

(5:46) הם יודעים שבמלחמות משפטיות לא תהיה תוצאה טובה, הם לא יודעים מה היא, הם יודעים שתעלה להם מלא כסף, הם יודעים שאלה משליטה, הם יודעים שזה רולטה, יודעים את זה, הבעיה שהשיח המשפטי שם כל כך הרבה כסף על פרסום, שהם לא, שרואים רק את הסיפורי ההזוואה.

(6:03) נכון.

(6:04) אבל בפועל המציאות הרבה הרבה יותר טובה, יש הרבה יותר ילדים מאושרים שההורים שלהם התגרשו, וילדים שהם סובלים שההורים שלהם התגרשו.

(6:11) נכון.

(6:12) אז למה, אנחנו תמיד, אנחנו חושבים שחוות קשה ורע, מאוד קשה לי.

(6:17) זה מה שהכניסו לזה, זה שטיפת מוח רבת שנים.

(6:20) זה הדור שלנו, אתה יודע, תלמידים שהם בגרשי בני ה-30 וה-40, הם כבר לא שם.

(6:24) אני רואה בחדר, הם כבר לא שם.

(6:27) 150, שאני כבר בוגרים, אחרי צבא או בת צבא, הם באמת אבודים, הם באמת באמת באמת במצוקה, כי הם באמת רגילים לפעם, והאישה הרבה יותר תלויה באמת בגבר.

(6:39) נכון, נכון.

(6:40) לרוב, כמובן.

(6:41) בוא, אבל הכל עובר שינויים, כל המגדריות שלנו, כל הזוגיות שלנו, כל ההורות שלנו.

(6:47) בדיוק היום בבוקר דיברתי עם לקוחות מתוקים, מתוקים שהגיעו, זוג צעיר שהגיעו לייעוץ כלכלי, לא קשור לגירושים.

(6:55) שהילדים שלי גדלים במקום שבו אם בא להם לנשור מבית ספר, רק שהם…

(7:00) אני רוצה לפתוח עליך סוגריים, זוג צעיר שבא לייעוץ כלכלי, כן, מתוקים.

(7:04) אני אגיד את זה, ככל הנראה, סיכוי סביר שגם לא יתגרש.

(7:07) נכון.

(7:08) כזה, אז קחי גם את הדבר הזה, תבנו את הכלכלה בהצלה, חד משמעית, להפך, יותר מזה, אנשים שכבר התמודדו עם כלכלת משפחה, הרבה פעמים שולחים או את הילדים או את האחיינים, יש כל מיני דודות כאלה, יפה.

(7:23) בואנה, איפה היית לי לפני 20 שנה?

(7:25) אז הנה, לפני 20 שנה, אני אשלח את האחיין שלי שמתחתן, במקום לתת להם צ’ק, תן להם פגישה איתך, זה שווה זהב?

(7:31) חד משמעית.

(7:32) והם באים מיד אחרי שהם מתארסים, עוד לפני שהם החליטו על סידורי פרחים, עוד לפני שהם זה, והם לומדים את ה…

(7:38) הרי בסוף כל אחד גדל בבית אחר.

(7:40) כן.

(7:41) צריך לדבר על כסף בסמנטיקה זהה, כשאנחנו באים לגדל פה תא משפחתי.

(7:46) אי אפשר שאני אגיד בית ויהיה לי בראש.

(7:48) גינה וברווזים, ואתה תגיד בית, ויהיה לך בראש פנתרס בתל אביב.

(7:52) בסדר?

(7:52) זה לא עובד, כי שנינו נדבר בית, בית, בית, מה יקרה כשנבוא לקנות בית?

(7:56) פיצוצים.

(7:56) נכון.

(7:57) בסדר?

(7:58) אז סגרנו סוגריים, אבל כאילו זה וואו, לגמרי.

(8:02) בדיוק, ממש.

(8:03) ואנשים היום משקיעים 150 אלף שקל בערב של ארבע שעות, ולא משקיעים באמת גרוש וחצי בלבוא לייעוץ כלכלי של שעתיים, בסדר?

(8:11) סגרנו סוגריים.

(8:12) אז היכולת שלהם, של זוג כזה, לנהל את משק הבית שלהם היא יכולת ערכית, בסדר?

(8:20) ודיברנו על הורות, יש להם ילדים בני שנתיים ושלוש, חמודים חמודים, ואמרתי להם ילד שלי מוזמן לנשור מבית ספר אם הוא מראה לי תוכנית חלופית, אני אשקף לו את הרווחים, אני אשקף לו את המחירים והוא מוזמן לבחור.

(8:38) וכבר יש לי שניים שסיימו תיכון, אז כבר יש לי זה ואחד עכשיו בי”א, אז יש לי איזושהי פרספקטיבה.

(8:43) בדור שלנו, מה אמרו לנו?

(8:45) תוציא ציונים, אחרת לא יהיה לך חיים, לא יהיה לך פרנסה, לא יהיה לך אוכל, נכון?

(8:49) נכון.

(8:49) לא יודעת, יש לי ילדים שמתפרנסים כך ו…

(8:52) בסדר?

(8:53) אז המטרה שלנו בעולם הזה היא בסוף לשים את הראש בסוף היום על הכרית ולהיות שמחים.

(8:58) נכון.

(8:59) לא 100% מהזמן, סבבה?

(9:01) למה לא?

(9:02) אפשר לשאוף לזה.

(9:03) אפשר לשאוף לזה, אבל אני אומרת, בואו נהיה ריאליים רגע, בסדר?

(9:06) יש אלו שתתבאס.

(9:07) נכון.

(9:08) אבל 80-90% מהזמן, ולגרום לילדים שלנו להיות מאושרים רוב הזמן.

(9:13) אז אם ככה בחיים, אז למה לא בגירושים?

(9:18) אז פה באמת אם את מנתקת את הרגש, אני שומע את השיח הזה, ויש לנו כאלה בחדר הגישור שאנחנו שומעים על תקציב, ובונים את התוכנית, ואיך מתנהלים כלכלית, כי אנחנו רוצים נתונים, לא נדבר בכותרות.

(9:27) נכון.

(9:28) בתוך הכותרות השיח המשפטי ישר ייכנס.

(9:30) נכון.

(9:31) בנתונים עצמם אתם תמצאו את הפתרון הטוב לכם.

(9:33) נכון.

(9:34) אבל אנחנו מגיעים לשם אחרי הרבה עבודה של פינוי הרגש.

(9:38) יש שם שופלים שלמים שעוברים בעדינות, בעדינות ככה, ומפנים ומהר מורידים את הרגש ופורטים את התחושות למילים ואת החששות לתקוות ולאט לאט בונים את זה עד שאפשר באמת לשבת בצורה פרקטית ולדבר על המספרים.

(9:54) עכשיו הרבה פעמים אנחנו אומרים לאנשים אם אתם צריכים ושוב, מגדרי, אבל לרוב זה נשים, שאת לא בטוחה במספרים, לכי לאיזושהי יועצת כלכלית ותתייעצי איתה, שמישהי תעזור לך להבין את המספרים, או לפני לקבל החלטה, תביני מה את צריכה, מתוך מה את צריכה, תדעי גם מה יש לך, תדעי ואז להבין מה הגאפ, איך לעשות אותו.

(10:18) וגם להבין שזה יהיה אחרת.

(10:20) ישב אצלי מתגרש לא מזמן ואמר לי, גרושתי רוצה 8,000 שקלים בשנה הוצאות ביגוד לילדה.

(10:27) עכשיו, אין לו.

(10:30) אז לך תסביר, הצד השני.

(10:31) עכשיו, היא מאיימת בתביעה על בגדים, אחי, אפשר בגדים ביד שנייה?

(10:35) יש שקיות שאנשים כאילו מעבירים, רוב הבגדים אצלי בבית הם ביד שנייה.

(10:39) נכון.

(10:39) בסדר?

(10:39) אבל זה יושב על הרבה.

(10:40) זה יושב על הרבה.

(10:41) ואז אמרתי, תקשיב, אני לא יכולה להמשיך את השיח מולך בלבד, אני צריכה שהיא תהיה בחדר.

(10:47) נכון.

(10:48) כדי להבין שעל בגדים…

(10:50) היא הולכת לשבור פה בן אדם, וחבל.

(10:54) בוא נמצא חלופות, בוא נסכים על משהו ששנינו יכולים לעמוד בו, על בגדים?

(10:59) תגיד על חסכונות לילדים לדירות, בסדר, אולי יש בזה, אבל על בגדים זה בר חלוף.

(11:05) הבגדים הם הרבה יותר מהותיים מה…

(11:10) זה מה שקורה כאן ועכשיו.

(11:11) נכון.

(11:12) והיא רוצה שהילדה תהיה לבושה יפה.

(11:13) שהיא תהיה לבושה יפה.

(11:15) לא מובן, כי החלום שלה זה החלום בשברו.

(11:18) הילדים, הוא הכעיל שלא היה לה את הבגדים, לילדות שלה יהיה, והם יאכלו, וזה הפרצוף שלה, כי היא אמא מעורבת, היא אמא נוכחת, היא אמא שמפעילה את כולם, והילדים שלי יכולים עם סחבות.

(11:32) עכשיו, זה שבגד לא חייב להיות 800 שקל בחודש, אפשר או 700 או 600, אפשר גם בפחות, זה יושב על משהו רגשית.

(11:40) גם יד שנייה זה לא חייב להיות חוות.

(11:42) יש בחדר הזה, תגידי, אחרי שמגיעים לפרקטיקה זה שם, אבל תגידי את זה בתוך התהליך הזה, אני בכוונה מבין דבר כזה.

(11:48) ברור, ולכן אמרתי לו, איזו לא מלחמה שאני יכולה, אין פה מה, צריך אותה בחדר, בואו נדבר על זה, נראה איפה זה, על מה זה יושב.

(11:56) אז הגישו.

(11:57) בסדר, נראה על מה זה יושב, וגם נראה מה יותר חשוב לה מבגדים.

(12:02) יכול להיות שתהיה מוכן לשים 800 שקלים.

(12:05) על חיסכון, או 800 שקלים על השכלה, או על גן יותר טוב, או על חוגים.

(12:12) אז את עושה גישור בפן הכלכלי.

(12:15) נכון.

(12:15) אוקיי.

(12:16) נכון.

(12:16) עכשיו, אני מבין.

(12:18) אבל זה לא שהם באים בלי רגש, הם באים עם המון.

(12:21) את פשוט עוזרת להם להבין סדרי עדיפויות.

(12:24) דרך המספרים.

(12:24) לתכלל, להבין דרך המספרים.

(12:26) נכון.

(12:27) אוקיי.

(12:28) נכון.

(12:28) זה עכשיו אני יותר מבין את זה.

(12:31) ובואי נדבר רגע על המחלוקת שהייתה לנו, מי שככה מאזין או צופה, כי אנחנו גם מצלמים, ככה טועה.

(12:39) את באת ואמרת, ותדייקי אותי אם אני מצטט לא נכון, אמרת, אני רוצה שהם יחתכו את הקשר כמה שיותר.

(12:48) את הקשר הכלכלי.

(12:50) הקשר הכלכלי.

(12:51) נכון.

(12:51) נכון.

(12:52) נכון.

(12:52) כדי שהם יהיו פנויים לדברים האחרים שהם צריכים בקשר שלהם.

(12:57) אני, אין לי, רק לחבק את האמירה ושיהיו יותר פנויים לזמן שלהם, לפניות שלהם.

(13:02) אבל לחתוך עשה לך פה פיצוצים.

(13:03) לחתוך עשה לי, לא פיצוצים, אוי, אני לא כזה.

(13:07) אבל עשה לי מאוד לא בנוח.

(13:09) כי בעיניי אין דבר כזה, לחתוך בקונוטציה שלי, זהו, זה קשר שאין, זה קשר, זה נגמר.

(13:18) אבל פה…

(13:18) בכלכלי זה באמת קשר שצריך להיגמר בעיניי.

(13:21) אבל הוא לא יכול להיגמר, הרי הם כל הזמן מתנהלים, יש להם לקנות את הבגדיים, או יש לקנות את המשקפיים, האורתודן, אין דבר כזה.

(13:28) נכון, ולכן אנחנו ממזעירים, בעיניי, אתה יודע, בסוף השיטה שלך מצליחה והשיטה שלי מצליחה, אני חושבת משני דברים, אחד, שאנחנו מאוד קשובים למי יושב מולנו, ושתיים, שאנחנו באים קצת עם ענווה, נכון, זה מאוד שונה מעורכי דין וקולגות אחרים שלנו, הוא בא עם איזושהי ענווה שאומרת, יהיה לכם טוב בסוף, רק בואו אנחנו פה כדי לתת עוד אופציות.

(14:00) לאפשר לכם להוביל את זה.

(14:01) ולפתוח לכם גם את החשיבה לדברים שאולי לא ראיתם, ואנחנו מהניסיון שלנו עם אלפי זוגות כבר ראינו.

(14:06) נכון.

(14:07) ואנחנו לא צעד בעניין.

(14:09) ובתוך אלפי זוגות, באמת יכולת, כי לצמצם את הקשר הגליקלי אני יכול להבין.

(14:14) לחתוך את ה…

(14:15) הבית המשותף, אני אגיד עדיף לכם, אם אפשר לעשות הפרדה, תמכרו תוך כדי, מישהו ימכור לשני.

(14:21) נכון.

(14:22) יש גם הסכמים שאפשר להגדיר, אז על הרכוש.

(14:26) כמה שפחות קשר כלכלי, גם בקבלת החלטות היומיומיות.

(14:29) זאת אומרת, החלטנו שחינוך זה מחציות, אז בואו נחליט גם עד איזה גיל אנחנו מממנים חינוך פרטי, עד איזה גיל אנחנו מממנים חוק.

(14:39) כי פתאום יכול לבוא מישהו להגיד, אבל אמרנו שחינוך אנחנו מאמנים ביחד, ובאמת שהילדים בגיל 25 ילכו לחוגים ונממן להם את זה.

(14:48) בסדר?

(14:48) או שאני רוצה ללכת לבצהרון, יש ויכוח בכיתה ב’ שלא הולכים לבצהרון, אחד בבית, אחד עובד.

(14:55) נכון.

(14:56) מה עושים?

(14:56) נכון.

(14:57) חד משמעית לזכות הדברים האלה.

(14:58) בדיוק.

(14:59) וזה אני אומרת, בשלב הגירושי, נקבל את ההסכמות, ואחרי זה זהו.

(15:03) ברור.

(15:04) וגם…

(15:05) את רואה הרבה הסכמים בלי זה?

(15:06) כי מבחינתי זה רעשנות לא.

(15:07) כן, כן, מלא הסכמים שלא תופרים את הפינות.

(15:10) מחלקים את הרכוש שיש עכשיו, לא מדברים מה יהיה קדימה.

(15:13) אם לממן מכינה קדם צבאית או לא מממן, בסדר?

(15:16) כזה.

(15:17) את יודעת, ראיתי איזה פוסט, את יודעת איך זה ככה, כי את רואה הרבה הסכמים, אני רואה בעיקר את ההסכמים שלנו.

(15:23) וראיתי איזה פוסט שמישהו אומר, אני רוצה שמישהו, עורך דין יעבור לי על הסכם, כמה זה אמור לעלות, יש בהסכם בערך 20 עמודים.

(15:30) וכותבים מלא.

(15:31) על מה יש 20 עמודים?

(15:33) אז אני רגיש שזה 15, ואני יכול להגיד את המקרים של ה-20 עמודים.

(15:37) כי זה יורד לרמת רזולוציה של השעות הימים.

(15:40) אבל גם ברמת רזולוציה אנחנו יכולים בחמישה עמודים, בארבעה עמודים לסיים את הכל.

(15:47) אני לא מסוגל.

(15:47) באמת?

(15:48) כן.

(15:48) וואי, אני קצרה.

(15:50) אז אני לא, יש לי רשימת הערכים והנושאים וחינוך.

(15:54) חווה בריאות ולוגיסטיקה, אנחנו יורדים לרזולוציות שמבחינתי אני חושב מה אני יכול להסיר, אני לא יכול להסיר, עכשיו עוברים לי להסכמים עשרות אלפי עיניים לאורך השנים, אין לי שם מה להסיר, לוקחים לי את זה, דיינים אומרים לנו תודה רבה וכל הכבוד והשופטים, כי אנחנו יורדים לרמת, אני לא רוצה לקוחות חוזרים, איך אתה מכניס בארבע ימים עם כל האוילים שגם צריך להכניס וויתור הזאת זכויות וויתור תביעות וכל היבטים המשפטיים שצריכים להיות בתוך הדבר הזה שרק זה איזה שלושה עמודים כדי שבאמת יסגור מכל המקומות.

(16:27) אז את בעצם אומרת לי כולם עושים ארבעה חמישה עמודים כאלה וברור שאתם מפספסים ולא סוגרים את הכיתה ג’י ואת הצהרון זה למותר לזכור את זה.

(16:35) אז אני לא יודעת אם מפספסים אני חושבת שבהסכמי גירושין אם עשיתם את התהליך נכון ואם אתם אנשים שאוהבים את הילדים שלכם אז אתם…

(16:46) כולם אוהבים את הילדים שלהם.

(16:47) כן, אבל הם לפעמים אוהבים את עצמם יותר.

(16:50) כולם, כמו בטבע, תמיד זה ככה.

(16:53) כן, אבל כשאנחנו נהיים הורים, בעיניי, כמובן עד גבול מסוים, אבל אנחנו צריכים לדאוג לילדים שלנו לפעמים יותר מעצמנו.

(17:02) אנחנו לא, ברגע שאנחנו בטבע, אתה תדאג לעצמך קודם.

(17:05) אבל אנחנו מתורבתים.

(17:06) אנחנו מתורבתים.

(17:08) זה המטרה, שמוחזקים את עצמם.

(17:10) השאלה עד איפה, כי אני רואה, ובעיקר נשים, שבאמת מוותרות על הנשיות שלהן, מוותרות על המקצוענות שלהן, בשביל לדאוג לילדים, דאוג לילדים, ומאבדות את עצמן במקום הזה.

(17:22) שזה הרגשי, זה מבנה אישיותי, שהיא ממש הגדירה את עצמה, היא מדברת יותר כאימא מאישה.

(17:27) נכון, נכון, נכון, נכון, אבל אני חוזרת רגע להסכם, אני תמיד אומרת, גם לחברות וגם ככה…

(17:33) באוויר, לא רק במקצועי.

(17:36) אם מישהו בא לא לכבד את ההסכם מראש, אז זה לא משנה אם יהיה בו דף אחד או שלושת אלפים דקות.

(17:42) חד משמעית.

(17:43) ולכן התהליך הוא בלהבין מי נמצא מולי.

(17:47) נכון.

(17:47) ולהבין שאם נמצא מולי מישהו שגם ככה לא הולך לממש את ההסכם, אז הלחתוך הזה הוא גם לחתוך בשביל עצמי.

(17:57) כי אני יודעת…

(17:58) שכתבנו בהסכם שהוא ישלם חצי, אבל מחר הוא…

(18:00) זה לא לחתוך, זה לצמצם למינימום את ההתנות, שהדברים יהיו מאוד ברורים.

(18:04) הדברים יהיו מאוד ברורים, וגם לפעמים דברים ברורים אנשים לא יקיימו.

(18:07) אבל לפחות אם זה בפן הכלכלי אני יכול לאכוף אותם.

(18:10) אני הולך לצד הפועל, ויש לי גם…

(18:11) נכון, אבל אני לא בהכרח רוצה להיות שם.

(18:13) מה אני רוצה לעשות?

(18:15) אני רוצה לבנות את עצמי מספיק חסונה.

(18:18) כדי שזה יהיה הבונוס, שאני אוכל לממן את אורח החיים שלי, ואת אורח החיים של הילדים שלי.

(18:23) במקום שבו אני לא נתמכת ונזקקת.

(18:28) כי 1.

(18:28) מתישהו המזונות נגמרים, גם אם התקבלו בהסכם.

(18:32) 2.

(18:33) תמיד אפשר לערער עליהם, אם מישהו ירצה.

(18:35) בית משפט היום הכי פתוח ללפתוח הסכמים.

(18:38) הוא פותח הסכמים על ימי…

(18:39) וואו, כמה הסכמים ראיתי שנפתחו, וואו.

(18:41) בתוך המאות, העשרות אלפים, זה צריך מסיבות מהותיות, ובטח אם זה עוסק בגישור.

(18:48) אוקיי, אם זה הושג בגישור, אני רואה אנשים שעל ימין ועל שמאל, טובים, אפשר לתבוע, נכון, זה מה שאני אומרת, לתבוע אני יכול לתבוע הכל, אבל אז נגררת להוצאות של בתי משפט, ולכן אני אומרת, קחו בחשבון כמה יעלה לכם לקיים או לא לקיים, נכון, בסדר?

(19:08) שכר דריכת עורכי הדין עולה יותר מהפער המקדקתי ביניכם, זה בדיוק מה שאמרתי, השבוע לאישה אמרתי לה, אוקיי, בין כמה הילדים?

(19:14) כמה שנים עוד נשאר לאכוף את הסעיף הזה והזה?

(19:17) בואי תעשי חשבון רגע.

(19:18) אז נכון, הצדק, תחושת הצדק נפגעת וזה דפוק.

(19:23) כאילו מישהו פה עשה לך מערוף.

(19:25) אבל הנשימה שלך לא תחזיק אם עכשיו תיכנסי לתוך מערכת המשפט.

(19:31) שאומרת שצדק זה בכלל לא מטרה עבורה.

(19:34) בדיוק, וזה יוציא לך מלא שערות לבנות, לא חבל?

(19:37) נכון.

(19:37) כאילו זה לא תהליך כיפי.

(19:39) נכון, עכשיו הגישור, ברגע שמחפשים צדק אפשר למצוא אותו, אבל הוא סובייקטיבי והוא בא מתוך תהליך.

(19:45) נכון.

(19:45) בנת תהליך אני ממש מחבק אותה, כמו שאמרת אותה, כי זה לגמרי זה.

(19:49) חייב להיות גם ההסכם בסוף הוא צריך ממש לרדת לרזולוטר שכל מה שהסכמתם גם תפרטו אותו.

(19:54) אבל יש לך פה שני דברים שאת אומרת, ואת אומרת יש גם כן את ההסכם, ויש את התהליך, ויש גם כן את ההבנה שהאישה צריכה.

(20:05) שבסוף המזונות זה בונוס.

(20:07) עכשיו, אני…

(20:08) לא מחר בבוקר, אבל זה גם תהליך שאני עוברת איתה, בטח.

(20:12) שזה הכי תמיכה מתוך משבר.

(20:13) הכי לקחת את עצמך ולהרים אותך בתוך המקום הזה.

(20:16) ובינינו גם יש לה זמן פתאום.

(20:19) יש לה זמן, כי, שוב, אנחנו מאוד מכלילים בשיחה שלנו כרגע, אבל בהרבה מקרים הוא היה בעבודה עד מאוחר, הוא היה במשטרה או בצבא או בסדר, כל מקום שהוא לא נמצא בבית.

(20:30) והיא גידלה את הילדים והיה להם טוב, או לא היה להם טוב, אבל כלכלית, הייתה פה הבנה שכל עוד הוא בעבודה והיא שומרת על הילדים, זה בסדר, זה משותף, הכל בסדר.

(20:42) once שהדבר הזה משתנה, בסדר, לא ניתן לזה קונוטציות, אבל זה משתנה, אז יש הרבה אנשים שאומרות, רגע, אבל מה הם יעשו אצל האבא, והוא לא יודע להכין להם אוכל, בסדר?

(20:54) ומצד אחד לא מאפשרות לאבא להיות אבא, ובהרבה מקרים הם מגלים כוחות אבהות שלא ראינו קודם, זה תסכים איתי.

(21:01) נכון.

(21:02) וגם אם פעמיים, שלוש…

(21:04) עד כה אני מסכים איתך על הכל.

(21:07) יש.

(21:07) המילה היחידה, לא, אנחנו לגמרי בהסכמה, המילה היחידה שהייתה לי קשה…

(21:12) זה הלכתוך.

(21:12) זה הלכתוך, כי הלכתוך, אבל הרגע שאמרנו לצמצם את הקשר, להגדיר אותו ושיהיה מסודר וברור.

(21:18) אין לי בעיה, לחתוך, תגידי על הרכוש אחורה.

(21:21) אני מדברת על לחתוך את התלות ההדדית.

(21:24) חד משמעית.

(21:25) בסדר?

(21:26) תלות.

(21:26) הנה מצאנו את זה.

(21:27) לחתוך את התלות.

(21:29) בטח.

(21:30) גם מבחינת, עכשיו נחזור שנייה לתפעול של החיים.

(21:35) אוקיי.

(21:36) אז הוא לומד.

(21:37) הנה מצאנו פתרון כישורי.

(21:38) מעולה.

(21:39) תגידי לך הכל בתוך הסמנטיקה והמילים.

(21:41) ברור שהכל בסמנטיקה.

(21:42) ולי זה היה, כי אני, אתה לקחת.

(21:44) לחתוך, ואני אומר, רגע, מה זאת אומרת?

(21:45) מאזינות לפודקאסט הזה, נשים שהן באמת בחרדה, והיא אומרת, המטרה שלך הוא לחתוך אותו ממך?

(21:51) לא לחתוך.

(21:52) לחתוך את התלות.

(21:53) נכון.

(21:54) הבנתי.

(21:54) ההדדית, כי גם לא יש תלות בך.

(21:57) נכון.

(21:58) בסוף, אם קורה משהו באמצע הלילה, הוא צריך לדעת לתפעל את האירוע.

(22:03) נכון.

(22:04) אם אתם בקשר מעולה, והלוואי ותהיו, וזה באמת, זאת מטרת על בעיניי להיות הורים ביחד.

(22:10) אז ברור שאם קרה משהו לעד שלי, אני מרימה אליו טלפון, תקשיב, אני קופץ אותו למיון, בוא תהיה עם הילדים האחרים, בוא זה, כאילו, זאת המטרה, באופן אישי אנחנו גם גרים מאוד מאוד קרוב.

(22:21) זה הזוי שזה נהיה, שאנחנו אומרים כבר מטרה, זה הברור מאליו הרי.

(22:24) זה הברור מאליו.

(22:25) זאת אומרת, אנשים שמאזינים, זה ברור.

(22:26) הלוואי, הלוואי, אמן, הלוואי, אמן.

(22:28) זה היום קורה.

(22:29) הלוואי, אמן.

(22:30) מתרחקים מהשיח המשפטי, נשארים בשיח המשפחתי, וזה אלמנטרי, מה זאת אומרת?

(22:35) זה הילד שלך, זה הילד שלך.

(22:37) נכון, וזה ברור שאם ילד מתעורר עם חום, אז לא רק אני אחראית עליו.

(22:41) אם הוא מתעורר אצלך, בהצלחה עם היום עבודה שלך, כאילו.

(22:45) עכשיו, נשים לא מבינות את ה-benefit הזה.

(22:47) שוב, אני מכלילה, כן?

(22:49) את ה-benefit של הזמן.

(22:51) זה מאוד קשה להיפרד מהילדים.

(22:54) זה מאוד, בעיקר כשהם מתח 100% מהזמן, אני הייתי נשואה לאיש צבא, אז 100% מהזמן…

(23:00) הייתי עם הילדים באמת 100% מהזמן וזה נורא קשה לשחרר אבל once שהבנתי ולקח לי זמן שבזמן הזה אני יכולה ליהנות, לבלות, לעבוד יותר, לפתח את העסק שלי, לצמוח, ללכת לטיפול, לנשום, להיות בבית נקי שאף אחד לא יזיז מזלג במשך סוף שבוע שלם, יש בזה יתרון עצום.

(23:27) יש יתרון גדול ותמצאו גם את מה שטוב בו.

(23:53) משתנה פה כבר, אני צריך להבין שזה כבר קרה.

(23:56) נכון, אתה צודק.

(23:57) אנחנו אחראי למשתנה.

(23:58) אנחנו בתוך השינוי, אנחנו כבר, משהו קרה פה כבר.

(24:01) קרה כבר, זהו, זה נגמר, יש מעורבות, יש שיתוף פעולה.

(24:04) נכון.

(24:04) הרוב לא מתגרשים באלימות, הרוב יושבים ועוברים תהליך, נראה איפה הממשק בינינו, יש שני מקרים, שני מקרים.

(24:15) יש תהליכים, הרוב.

(24:16) אני מודה שאנחנו פה יושבים איתם בתוך התהליך, עוברים את הרגשי, אחרי הגדרת מטרות, לאן אתם רוצים להגיע, ועוברים פה, מתוך זה בונים את הכוח הפנימי הזה לעבור את התהליך, ואז הם יושבים כדי להגיד איך מתנהלים כלכלית, אין מה לעשות, יושבים, טבלה, נתונים, הוצאות, הכנסות, מוצאים את הפתרון.

(24:34) נכון.

(24:35) יש מקומות שבהם, שוב, אני אגיד בהכללה, אבל האישה הזו לרוב לא מכירה את הנתונים, לא נכנסה לחשבון הבנק.

(24:44) לא ראתה מי יש שם, צריכה ללמוד כלי חדש, צריכה ללמוד.

(24:47) במקום הזה אני אומר, ואני מוכן לתת את זה גם כהמלצה באמת רחבה לכולם, לכו לבד, להיות כלכלי, לקבל את הידע.

(24:56) ואז איפה שאני רואה את זה בתוך התהליכים, כשיש לי יועצים טובים שהם יודעים לתת, אנחנו בכלל אומרים את זה גם בתוך שיחת הפתיחה שלנו, איפה שאתם יכולים ללכת לקבל ידע אובייקטיבי, קחו אותו.

(25:08) כל ידע אובייקטיבי הוא מרגיע, הוא מפקס, ידע משפטי הוא לא ידע אובייקטיבי.

(25:14) נכון.

(25:15) חצי חצי ברכוש שצברתם אחורה, אין פה ידע אובייקטיבי בכלל, בטח לא בסוגיות של מזונות, חינוך, בריאות, עלות הילדים, אין שם חוק.

(25:24) כן, גם אין שם כללים, לפני 15-20 שנה היו כללים, היה 1,250 שקל לילד, לא משנה מה, יאללה ביי.

(25:30) זה לא עובד היום.

(25:31) נכון.

(25:32) זה לא עובד, וגם אנשים אומרים, רגע, אבל עכשיו הוא משתכר פי שלוש ממני, ואני משתכר את זה, אז שהוא יעשה, אבל בעוד שנה, יכול להיות שהמצב יהיה אחרת, אז בואו נעשה את זה מודולרי, בואו ניתן לך זמן הסתגלות, בואו ניתן לך זמן הסתגלות, גם עם הילדים, אז אולי אתה תהיה בהתחלה פחות, אם הילדים נגיד נורא קטנים, תינוקות, זה עתיק קצת יותר, יש איזושהי, אבל אחרי שנתיים, אולי תרוויחי פי ארבע ממנו.

(25:57) את לא יודעת.

(25:59) יש מודלים שאנחנו נגיד עושים ולא עושים אותם הרבה כי באמת הם מורכבים, שמודלים שהם עושים בדיקות אחת לשנה, אחת לשנתיים שכאלה.

(26:09) עכשיו זה מורכב כי זה חברה בעם, זה עוסק מורשה, זה עוסק פטור, זה שכיר, שכיר הכי קל, אבל ברגע שהוא עצמאי ויש שחור, אין שחור.

(26:17) בדיוק, זה הפוילשטיקים.

(26:19) קיבל ירושה, לא קיבל ירושה, יש מורכבות.

(26:21) אבל כגישה, אני בחדר הגישור מוכן לדבר על הכל, על כל האפשרויות וכל הסצנריים, וגם אז, ככל שבאים אליי נתונים ועובדות, ואז משאירים לי רק את הרגשי.

(26:34) לא אתה, למה, אתה ככה זה באמת בתוך הטיפול, אלא אתם ביחד, לעבור פה איזשהו תהליך, ולהתבסס על נתונים שבאים מבחוץ.

(26:42) חלום בעיניי, זה הכי נוח שיכול להיות, עושה להם תהליך, מה זה קל.

(26:46) זה גם מאוד, זה מאוד יעיל, כי בסוף כמו שאמרת, לדבר סיסמאות ולדבר הזמן שלי, בואו נפרוט את זה לפרוטות.

(26:53) מחרתיים הכל יכול להשתנות, אני רוצה ששניכם תייצרו עצמאות כלכלית, שניכם תייצרו עצמאות בהורות שלכם, אתם כבר הרבה פחות קשורים ממה שהייתם באותו בית, אם אצלך מותר לזרוק את הגרביים על הרצפה ואצלך אסור, אתם לא תגידו אחד לשני מה לעשות, אם אצלך, אז יש דברים חינוכיים.

(27:11) תוכניות תראו בטלוויזיה, אולי בהסכמה, תגידי שזה לא, שזה לא מתאים, מה זה כן מתאים.

(27:16) אבל בסוף, יש איזשהו מקום שצריך לסגור ולהגיד, הם לא אצלי עכשיו, תנשמי.

(27:24) יש להם אבא, שאלוהים בחר להם, הוא אבא טוב, בדרך שלו, גם אם זאת לא הדרך שלי, הכל בסדר.

(27:31) ואם הוא רוצה לקנות נעליים של מותג, את…

(27:35) מספיק, יש לך עמוד שדרה להגיד, זה בסדר, אני בוחרת להכין קובה.

(27:40) לא יודעת, עוד פעם הלכתי על משהו מאוד מגדרי ומכליל, אבל…

(27:44) אני חושבת שזה חשק לקובה.

(27:45) אני לא מכינה, ואני לא אוהבת לבשל בכלל.

(27:49) אבל, כאילו, נשים באות הרבה פעמים, ושוב, אני מאוד מכלילה, בעמדת נחיתות, אבל הוא קונה להם, והוא עושה, זה אצלם.

(27:59) הכל בסדר, תהיי רגועה עם זה, את תתני מה שאת יודעת, לפעמים הפן הרגשי שאת נותנת הוא שווה לילדים כל כך, אל תלחמי את המלחמה הזאת, זאת לא אותה, זה לא משחקים את המשחק הזה.

(28:08) אגב, בחדר רגישות, ככל שהיא תבוא מהפן הרגשי, הנשי, התקבל יותר.

(28:14) ככל שבאים יותר באלימות, זה דברים מהגן יודעים, מה בגון נדע להיות בריאות בחזרה, זה אוטומטית.

(28:20) ואם לכם אני נלחם, באים לי ברוך, אני…

(28:23) אני יותר נמץ, אני מתמודד עם הדבר הזה, כמובן גם כן במינונים.

(28:28) כשהילדים הם הציר העיקרי.

(28:31) זאת אומרת, אין, אתה לא נותן לי מזונות.

(28:34) אל תבואו לי בלי ילדים.

(28:36) לא, זה לא מזונות שאני נותן לך.

(28:39) זה משפט מורכב, אני ככה אלך בין הלבן לטיפות, כי הרבה פעמים אנחנו רואים מצבים שמרוויחים את אותו דבר.

(28:46) אוקיי.

(28:47) ואז, זאת אומרת, התשלום רגע.

(28:49) אבל למה את…

(28:50) אולי לא.

(28:51) אולי לא.

(28:51) אולי לחלק את הזמן גם שווה בשווה.

(28:54) אבל יש המון אנשים שרושבות שמגיע אוטומטית, עכשיו משפטית זה כבר לא בהכרח ככה.

(28:57) נכון.

(28:58) וגם אנחנו אומרים זה לא בהכרח ככה.

(29:00) בדיוק, אבל זה כל כך מורכב, את יודעת, יש איזה קושי להגיד את הדברים האלה, כי אנשים מחפשים ודאות, והכלכלה נותנת ודאות.

(29:08) נכון.

(29:09) והאמת היא שאין לכם עכשיו ודאות כלכלית, אלא אם כן באמת בצד השני יש הרבה…

(29:13) בכסף, או שיש נכסים.

(29:15) אבל אם מרוויחים אותו דבר, והזמן שלך בידיים שלך, והזמן שלך בידיים שלך, באמת זה מתחלק שוויוני, כי יש פה הרבה דברים שקופים.

(29:24) בוא נדבר רגע על הדברים השקופים.

(29:26) מי קובע את כל התורים לרפואה?

(29:30) מי רושם לבתי הספר?

(29:31) מי רושם לקייטנות?

(29:32) מי מחפש לאיזה גן לשלוח?

(29:35) זאת אומרת, יש פה המון זמן שהוא כאילו שקוף לגמרי.

(29:40) מי דואג שיהיו מספיק בגדים, מי הולך לאספות הורים, יש פה מלא מלא מלא מלא דברים שאנחנו אנשים, שוב באופן מכליל, לקחנו על עצמנו במהלך האבולוציה, וסליחה אחי, כאילו, זה שווה ערך זמן, בוא נדבר על זה רגע, בסדר?

(29:58) קו דיון מעולה בגישור.

(29:59) בדיוק, כשזה שווה ערך זמן, ואני משקיעה שעתיים בשבוע רק הב…

(30:04) אפרציה של הדבר הזה.

(30:07) אז שעתיים בשבוע יש לזה שווה?

(30:08) נכון.

(30:08) עכשיו בואו נקמת את זה רגע.

(30:10) יפה.

(30:10) בסדר?

(30:11) אבל כשיש, ויש היום הרבה יותר אבות שמעורבים.

(30:14) איזה כיף שאני יכול להגיד בפודקאסט ולהגיד, תקשיבו, יש פה טיפ זהב מה שנאמר כאן עכשיו?

(30:19) טיפ של זהב.

(30:20) טיפ של זהב, תמכרו את הזמן.

(30:23) נכון.

(30:23) מצד שני, יש לנו אבות מודרנים, תותחים, שבהחלט…

(30:28) הולכים לאספות הורים ובהחלט דואגים לקנות ציוד ציור ובהחלט הולכים הילדים, אתה יודע, לפני תחילת שנה.

(30:36) אז בוא נראה כמה אנחנו שוויוניים גם בחלוקת המשימות מול הילדים.

(30:40) מה הערכים שאנחנו רוצים לקדם ומה אנחנו, מה היה ומה אנחנו רוצים שיהיה.

(30:44) נכון.

(30:45) יש פה שיח שלם.

(30:45) נכון.

(30:46) מה בעצם המודלים, נתחתנים איזה טיפים ככה מהמדינות הכלכלית, שמה אפשר לעשות?

(30:52) שחסר כסף, או איך לחלק את הכסף, נקרא לך, הדברים שמעסיקים את האנשים.

(30:59) אוקיי, אז הגישה שלי אומרת שאנחנו קודם כל משתדלים להבן כמה שיותר לערך נוכחי.

(31:05) מה זה היוון?

(31:06) היוון, בדיוק, סבירה.

(31:10) היוון זה אומר, יש לו פנסיה, יש לנו בית, יש לנו רכב, יש לנו ארבעה ילדים.

(31:17) יש לך, יש פחות פנסיה נגיד, יש קרנות השתלמות.

(31:20) אנחנו שמים במיפוי הכלכלי את כל הנכסים וההתחייבויות שלכם.

(31:24) ואנחנו מנהלים אותם לפי הערך הנוכחי שלהם.

(31:28) אני לא הולכת לחשוב בגיל 32 מה תהיה הפנסיה שלו בגיל 67, כי זה פחות מעניין אותי.

(31:35) אני רוצה לתמוך לבד בלעדיו כרגע בחרנו להתגרש.

(31:39) ולכן אני אקח את כספי הפנסיה.

(31:41) ואת כספי הדיור ואת כספי הרכב וכל מה שיש לנו ואני אחלק אותם באופן שלא נהיה תלויים אחד בשני במימוש שלהם.

(31:52) כלומר, אנחנו נפריד כוחות בבית, מישהו יקנה ממישהו או נמכור ונתחלק בכסף וכל אחד ילך לעצמו.

(32:01) השיטה הזאת של עד גיל 18 נגור בבית בעיניי היא נכונה במקרים מאוד מאוד מאוד ספציפיים.

(32:08) אבל על פי רוב זה בסדר לעשות לילדים מעבר בשביל שיהיה איזשהו שקט כלכלי ולא נהיה שותפים בנכס.

(32:15) בסדר, אם מישהו פתאום יהיה לחוץ בכסף, ירצה למכור, יפעילו לחצים, לא רוצה, זה מה שדיברתי על לחתוך קודם.

(32:22) הפנסיה, נראה כמה יש לך, נראה כמה יש לו.

(32:24) אם יש פער של 100,000 שקל בין שניהם, נמצא את ה-100,000 שקל במה שהוא אחר.

(32:28) 50.

(32:30) את הפערים, בסדר?

(32:32) כן, אוקיי.

(32:32) נכון.

(32:33) זה צודק, אז זה חמישים שלא חמישים, זה הפער.

(32:36) נגיד, אוקיי, האוטו שווה חמישים, תשארי עם האוטו.

(32:39) אוקיי.

(32:39) תסבירי לעצמך אחרי זה את הפנסיה שלך.

(32:41) אני לא צריכה בשביל חמישים או מאה או מאתיים או שלוש מאות אלף שקל להיגרר באיזשהו קשר כלכלי ליותר ממה שאני צריכה להיות קשורה בו.

(32:50) אוקיי.

(32:51) אני הראשון שאגיד, למוני התהליכים, מוני המאבקים שיש בין ההפרדה.

(32:58) הרכושות, שותפים בנכס ונשבר שם הבידה מה אתה עכשיו צריכה לתת לו דין רכושות, כאב ראש, פתיר אבל כאב ראש, וזה הנכס, הפנסיה אל מול בית, אני אגיד לך את האמת, עכשיו אני לא כלכלן, אבל אני לא, אבל אני אגיד, אתה יודע מה, איזה כיף שיש לי פודקאסט שאני יכול להגיד את הדעה שלי, אני חושב ששוק הנדלן הוא בבועה, אני רואה את המספרים פה הם לא מחזיקים מים במדינת ישראל ואני נותן את ההשוואה של אח שלי קנה דירה בניו יורק במחיר של דירה בניו יורק על הסנטרל פארק במחיר של דירה בפתח תקווה מטורף זה המחירים בעולם עכשיו אנחנו יודעים שיש מגימה ליוון ולקפריסין אנחנו מכירים אני עובד עם זוגות שעושים את הקו יש להם השקעות, כן לא השקעות, יש מעבר הם חלק פה, חלק שם בכלל אנחנו אחראים שבאוקטובר ואנחנו רואים את זה הרבה, יש פה משהו שקורה שהוא מן הסתם, קבלנים מפרסמים בתקשורת, המוחקדים מפרסמים בתקשורת, אז אין באמת תקשורת באמת אובייקטיבית כאן.

(33:57) המספרים, כשאני יושב על טבלאות שכר בכל הארץ, אני אומר, חבר’ה, זה לא מתכנס.

(34:02) עכשיו, הפנסיה מצד שני, על טווח של 30 שנה, המורסוס תמיד עשתה יותר, ואני בצד של הכסף מעדיף להיות עם הבנק.

(34:08) אז אני אתן לך את הצד השני של זה.

(34:11) שאנחנו לא יודעים מה יהיה האיזון האקטוארי בעוד 30-40 שנה כשנפגוש את הכסף.

(34:15) אבל זה אני אעשות היום.

(34:16) אבל הפנסיה היא קולקטיבית.

(34:19) למה?

(34:19) זאת לא קופה של השומה על שמי, היא מתנהלת כקולקטיב.

(34:23) המדינה תומכת בה עד עכשיו, יש גם איגרות חוב מיועדות של 30%, נמצא שם, מושקע שם, המדינה מאוד מייצבת את תרונות הפנסיה.

(34:31) בפנסיה הצוברת שלי.

(34:31) בפנסיה הצוברת שלך היא מחר בבוקר, בסדר?

(34:35) יש חוסר איזון אקטוארי, אז יחתכו לך אותה.

(34:39) זה לא כסף שמובטח לך, זאת אומרת, אין לי כדור בדולח לדעת מה יהיה שווה יותר בעוד 30 שנה.

(34:46) אם אני עכשיו קובר והקופה שלי עשתה תשואה של 6-7% בשנה, אני אקבל משהו מינימלי שכזה.

(34:50) אבל מחר מתים יותר אנשים ויש יותר יתומים ואלמנות לתמוך בהם.

(34:53) אבל זה כסף שאני צברתי.

(34:54) לא, אז הנה, בבקשה.

(34:56) קרן פנסיה היא קרן אחת גדולה.

(34:59) הרבה אנשים מכניסים אליה כסף ויש אנשים שמוציאים אליה כסף באובדן כושר עבודה, בנכות, בקצבאות שאירים, ביציאה לפנסיה בכל מיני גילאים, בסדר?

(35:11) עכשיו אנחנו חברה שחיה יותר, אז יכול להיות שבעוד 30 שנה אנשים כבר קיבלו הרבה מהכסף, פתאום אין איזון אקטוארי, היית אמור לקבל 9,000 או שאתה תקבל 8,000 כי יותר אנשים יישארו בחיים.

(35:24) הבנתי אותה.

(35:25) אוקיי, זאת קרן פנסיה.

(35:28) ולכן, זה לא כזה שרושם…

(35:29) והיא שמה את זה באלגנונים אחרים, בקרן ההשתלמות, בקרן…

(35:32) קרן השתלמות זה…

(35:32) חוני אג”חים.

(35:33) קרן השתלמות זאת השקעה.

(35:34) מסכימה איתך, היא גם נהדרת, ואנחנו לא רוצים דרך אגב בגירושים לפרק אותה, כי חבל על המיסוי, אפשר לרשום אותה על שם הילדים נגיד, ולתת את זה לילדים, יש כל מיני אופציות לעשות את הקרן ההשתלמות, זה עולם אחר, זה לא קרן פנסיה.

(35:47) אז אני מבטיח לך בסוגריים.

(35:48) בעוד מקום למה כדאי ללכת לקבל את הייעוץ הכלכלי הזה, זה בדיוק, אתם יכולים לחסוך מלא מיסוי, המון מיסוי בגירושים, יש גם הזדמנויות כלכליות, נכון, חד משמעית, והיכולת שלנו לקחת, לחשוב על נדל”ן בעוד 30 שנה ועל פנסיה בעוד 30 שנה, אין לנו כדורי בדולח, אנחנו לא נביאים, בדרך כלל אני אומרת לא רוצה, בדיוק, אני לא רוצה, אז בואו, אז נמכור את הבית.

(36:13) אני צריכה לקחת חצי חצי, תחליטי אם את גר בשכירות, תחליטי אם את קונה משהו בכסף שנשאר.

(36:18) אבל לייצר מנגנון שבו אני צריכה לרדוף אחריו בגיל 67, לקבל את החלקים.

(36:23) לא צריכה לרדוף אף פעם.

(36:24) נכון, מעבירים את זה על שמי, עזוב.

(36:25) זהו, אבל זה כבר הוואיימים האלה.

(36:27) נכון, אבל…

(36:28) אף אחד לא רודף, הכסף עובר על השם שלך.

(36:30) נכון, נכון, זה יתרון מאוד גדול מלפני חמש עשרה שנה.

(36:33) אף אחד לא רודף אחרי אף אחד, נגמר.

(36:35) נכון.

(36:35) אוקיי.

(36:36) אבל לפעמים יש פגיעה באגו, זה הפנסיה שלי.

(36:39) אז בוא נמצא את הדרך, בסדר, ומצד שני האגו יכול להגיד, זה חשוב לילדים שלי להישאר באותה דירה, אז אני מאבן את זה על הדירה והיא תישאר עם דירה.

(36:49) אנחנו יכולים למצוא ברגע שהכרנו את האנשים והם יושבים מולנו, בסדר, זה לא האקסל, זה מי עומד מאחורי האקסל.

(36:55) יפה.

(36:56) ואז אנחנו נמצא פתרונות שבאמת הניתוק הוא ניתוק דרמטי בהקשר שבו אנחנו מחוברים איפה שצריך.

(37:05) יפה.

(37:05) הגדרנו מה אנחנו נותנים, חוג כינור עד גיל שמונה עשרה, וזהו.

(37:12) זה ממש מתאר את חלק, אינטגרלי מתוך תהליך הגישור.

(37:15) זה מדהים כאילו, כי את…

(37:17) ושזה לדייק אותו, וממש לראות אותו, זה בתוך התהליך הזה שאנחנו עוברים.

(37:22) ואיזה יופי שאפשר…

(37:23) זה כל כך הרבה יותר נכון שתהליך הגישור הרחב, שאוסף את כל התהליך מהמפגש.

(37:29) מפגש עד ההסכם והאישור שלו, יכול לעבוד בשיתוף פעולה עם היועצים האלה, שבאמת נותנים פה ידע.

(37:37) אני מדבר עם עורכי דין, שאני אומר, כל הכבוד, אין לכם ידע לתת לי.

(37:40) מה פתאום?

(37:40) אין לכם ידע לתת לי.

(37:41) אתם יודעים למשוך, ואני אומר את זה שוב כמשפטן.

(37:44) את אותו ידע יש לי.

(37:46) וזה לא באמת מועיל.

(37:47) אבל פה המקום שאפשר לתת את הידע המקצועי הזה, ואלה רעיונות של היוון, והפנסיה, והנזלה, והשקעות.

(37:54) והאם אנחנו מממנים לילדים חתולים?

(37:55) חתונה או לא, ואפשר להגיד, אנחנו לא, או אני כן ואני לא, זאת אומרת אין פה מאסט, שאם אתה הסכמת אז אני צריכה להסכים לזה.

(38:03) נכון.

(38:04) בערכים שלך לייצר חתונה או לייצר לימודי, יש איזשהו שלב שבו אני אומרת, רגע שנייה, ילדים בני 18, יש להם משכורת צבאית, הכל בסדר אם תורידו שנייה רגל מהגז ותבנו את עצמכם בשנים האלה, זה גם בסדר.

(38:19) לא חייבים לתת להם.

(38:22) נכון.

(38:22) אני מאוד אוהב בשיח הזה את זה שהוא מתקיים.

(38:25) כי כשאתם מדברים על החתונה של הילדים ועל לימודים אקדמיים לילדים, אתם בעצם מדברים על הילדים.

(38:31) נכון.

(38:32) וזה מחבר.

(38:33) נכון.

(38:33) יש איזה נתון מעניין בארצות הברית, ילדים, הורים שהתגרשו.

(38:40) ואבא שילם את זה עוד עד גיל שמונה עשרה, בגיל שמונה עשרה מסתיים המימון.

(38:43) כולל לא מממנים לימודים אקדמיים, על אף שההורים שלהם כן מימנו להם לימודים אקדמיים, ולימודים אקדמיים בארצות הביתה אנחנו יודעים על אחרים מאוד מאוד גבוהים, וזה מתוך כתפיסה שבגלל שאמרו לו שהוא משלם עד גיל 18, אני מדבר כמובן בעיקר בהליכי המשפטיים, אז הוא סיים בגיל 18, אצלו בראש גיל 18, זהו, אני לא משלם.

(39:08) שום דבר.

(39:09) אני הפסדתי במלחמה המשפטית, שם גם יש אלמוני, אז בכלל לא, תחושה שהוא שושן מכל שארית חייב לאמא, זה כאן כן כסף לאמא.

(39:18) תמיד גם אנשים מתבלבלים בזה, כי אנחנו רואים סדרות משפטיות אמריקאיות בארץ.

(39:21) נכון.

(39:22) אז נשים חושבות שיש פה מזונות אלמוני, אין פה אלמוני, זה לא הסיפור, זה רק לילדים.

(39:27) תמיד אני, מתבלבלים אותי בתוך המשפטים.

(39:29) מלא שאלות.

(39:30) אני מגיעה לי מזונות אישה.

(39:33) שאלות, עכשיו כן או לא, אני יכול לתת תשובות לכאן ולכאן, תטילו קובייה, במקרה הזה כנראה שזה לא, זה מדהים הדבר הזה, אבל אנחנו רואים שככל שהם לא פועלים ביחד ולא חושבים ביחד על המספרים, הם גם מבזבזים יותר בהליכים המשפטיים, גם מבזבזים הפסדים במיסוי, אני לא ראיתי אנשים שמשכו פנסיה, כי עכשיו שיהיה מזלה, ואתה משכת פנסיה, והיית 35% מס.

(39:58) נכון.

(39:59) ולכן הסלח הזה.

(40:00) וגם לא כיף לבוא לחתונות של הילדים.

(40:03) נכון.

(40:03) לא כיף.

(40:04) בוא נדבר על הבר מצוות.

(40:06) בוא נדבר על…

(40:07) בסדר?

(40:08) לא כיף.

(40:08) כל אירוע כזה הופך לסטרס.

(40:10) נכון.

(40:11) בוא נשמח.

(40:13) אבל גם, ובוא אני אתן פה עוד טיפ, בוא נודיע לילדים שלנו, לא בגיל 6, אבל מתישהו, מה מיועד להם.

(40:23) אנחנו לא תומכים בחתונות.

(40:26) לפני שאתם יוצאים לדייטים, לפני שאתם פוגשים את הכלות שלכם, תדעו שאנחנו לא משלמים על…

(40:32) כי הילדים מסתובבים עם תחושה, הרי ברור כי לכולם, זה אף פעם כבר לא לכולם, אבל לכולם ההורים נותנים חצי דירה, או לכולם ההורים נותנים חתונה, או לכולם ההורים נותנים לימודים.

(40:42) ילדים מסתובבים איזה notion שכשאני אודיע להורים שלי, אז ההורים שלי יקנו לי את הס…

(40:46) שמלת כלה.

(40:47) ההורים שלי נתנו לי קצת כסף לחתונה הראשונה.

(40:49) ובעטו אותך.

(40:50) לא, לא הבנתי למה.

(40:52) הגעתי בקיבוץ, למה זה עשו לי עשרת אלפים שקל.

(40:56) אבא שלי נתן לי, למה?

(40:58) לא הבנתי.

(40:59) טוב, זה כי קיבוץ.

(41:00) כי קיבוץ.

(41:00) כי קיבוץ, זה לא קשור למציאות.

(41:02) לא קשור למציאות.

(41:03) למה את נותנת לי כסף?

(41:05) אבל יש איזשהו notion שאומר שהורים תומכים, ודרך אגב, הילד בן שלושים יש לו…

(41:10) מקום גבוה יושב על הספה בבית הוריו.

(41:12) זה הולך ומידרדר, בסדר?

(41:14) ילדים בטוחים שלנצח הם יכולים להתעמך על ידי ההורים.

(41:18) עכשיו, אחד, הם לא תמיד יודעים מה המצב הכלכלי של ההורים.

(41:21) שתיים, להורים מותר גם ליהנות מהכסף שלהם באיזשהו שלב, זה ממש בסדר.

(41:25) גידלנו, האכלנו, נתנו קורת גג.

(41:28) בסדר?

(41:29) הבן שלי רצה עכשיו כושל קרבי בנוסף לאימוני קרוספיט שכולנו…

(41:34) בסדר?

(41:35) במועדון קרוספיט.

(41:36) אני אומרת, דקות, יש גבול.

(41:39) גם בקרוספיט דרך אגב הוא משתתף שליש, ואבא שלו שליש, ואני שליש.

(41:42) איזה יופי.

(41:43) כי בגיל 16, יש לו כסף.

(41:46) יש לו שתי ידיים, שתי רגליים.

(41:48) הוא רוצה לעבוד.

(41:49) זה לא אוכל, אוכל אני לא אוהבת לבשל, אבל יש תמיד שניצל כפור בזה.

(41:53) בסדר?

(41:54) תכין לך בערב.

(41:55) קניתי לו תבנית מיוחדת, עם צ’יפס וז’יפס, בעצמך, לא טעים.

(41:58) תלמד לבשל, כאילו יש…

(41:59) יש תגלית מיוחדת, את השניצל?

(42:01) אחרת תגידי…

(42:01) וואי, יש את הקריספי, זה כזה רשת כזאת, ששמים את השניצל עם מוכנים, את הצ’יפס, רשת כזאת.

(42:06) המתוק שלה אחרי תיגון?

(42:07) לא, הם שמים את זה בתנור, וזה עושה אוויר מכל הכיוונים כזה, לא משנה, אני אתן לך.

(42:14) אבל הם יודעים, הילדים שלי כבר מגיל 12, 14, לא משנה, יש איזו אבולוציה של למי אני מסבירה מתי, כמה כסף ילם בגיל 18?

(42:22) בגיל 18 אני נוסע.

(42:22) נותנת להם את הקוד, זה מה שאבא שלהם שם, אני הוספתי על זה, ועוד הוספתי על זה, כי התחשק לי, כי בערכים שלי היה לי חשוב לשים להם יותר מאשר דברים אחרים.

(42:34) לא סכומים מאוד גבוהים, בסוף אני מגדלת לבד חמישה ילדים, והם יודעים מה יהיה להם, והם גם יודעים שאני לא אעשה משא ומתן עם ההורים שהקלות שלהם, על מי משלם על הפרחים והדי-ג’יי.

(42:44) יפה.

(42:45) זהו, ויותר מזה אני אגיד לך.

(42:48) לפני שנתיים וחצי, קורונה, ראיתי שמחירי הדיור עולים בטירוף.

(42:53) אמרתי להם, אנחנו פחות מאמינים בלהתחתן באולם וזה, גדלנו משם, תארים אקדמיים, אתם לוחמים בצבא, תרצו את זה, יש לכם מלגות, בואו ניקח את הכסף, תקנו דירה על שמכם, מה דעתכם?

(43:05) עכשיו, לא, כולם אנשים עשירים.

(43:07) אני לא קיבלתי מההורים שלי דירה, אין להם ירושות, אבל הם הצליחו לקנות דירה בגיל 21.

(43:15) בסדר?

(43:15) 18 ו-21 הם קנו דירה.

(43:19) זה ידע כלכלי שאומר במקום לדגור על הכסף לשני אירועים שלפני 25 שנה כשהם נולדו אמרו לי תחסכי להם לתואר ראשון ולחתונה.

(43:28) עשינו 200 שקל בחודש.

(43:29) אנחנו בעולם אחר.

(43:31) 200 שקל בחודש.

(43:31) שום 50, 60, 70 אלף שקל לא רלוונטי מבחינתי לא לחתונה ולא ללימודים אקדמיים כי אנחנו יכולים להיות.

(43:38) מאוד מוצלחים גם בלי תארים.

(43:40) תרצו לעשות תואר, יש לכם אפשרויות, הכל בסדר, תעבדו, תמלצרו, בסדר, מלגות, עניינים.

(43:45) וזאת תפיסה של עולם חדש, של ידע כלכלי, של איפה נרוויח יותר בזמן הקרוב, של מה עושים עם השותפות הזאת, של הדרך שאני, אני עושה איתכם את הדרך, לא בהכרח אני נותנת לכם כסף, אבל אני מלווה אתכם.

(44:02) הרבה כסף.

(44:02) בדיוק.

(44:04) קיבלתם לידיכם את הקופה שלכם, אני אתן לכם שיעור עם קולגה שלי שלמד אתכם מה ההבדל בין מסלול מנהלתי למסלול סולידי, מה זה איגרות חוב, איפה אתם רוצים להשקיע, מה זה דמי ניהול.

(44:14) תלמדו, תקבלו החלטות, אתם ילדים גדולים.

(44:17) אני פה כדי שתשאלו שאלות ונעשה זה, אבל התחושה הזאת שבגירושים אנחנו צריכים כל הזמן להגן על הילדים ולשים להם כסף, גם זה, אני מנטרלת פה.

(44:26) עד איזשהו גיל, עד איזשהו, לא חייבים לממן הכל.

(44:31) ילדים יכולים בגיל מסוים לצאת לעבוד, תקלו על עצמכם.

(44:34) אל תהיו פולנים בקטע הזה.

(44:38) טוב, אני אסכם את זה ואגיד ש…

(44:43) פשוט חשבתי על זה שאנחנו באנו פה לפודקאסט על גירושין ודיברנו על חיתוך ובעצם אמרנו שזה בחיתוך של ה…

(44:50) של התלות, ואז הבנו מתוך הדבר הזה איך ההבנה הכלכלית יכולת לייצר צמיחה אישית ואיך ההבנה הכלכלית יכולה גם לעזור לילדים לא כעכשיו רק בשביל הקוטג’ והשניצל עם הרשת שאנחנו נדבר עליה, אלא גם באמת בסוף לקנות דירה, לקנות השקעה, להשקיע באמת במה יעשה אותם החיים, הרי אנחנו הורים שלהם עד שמונה עשרה נגיד שהם בבית, אחרי זה יש להם עוד שישים, שמונים שנה לחיות.

(45:19) את זה אנחנו צריכים לחשוב, זה הסיפור, אנחנו מכינים אותם לזה הרי.

(45:23) וידע כלכלי הוא ידע…

(45:25) אבן יסוד.

(45:26) אבן יסוד, חד משמעית.

(45:28) אז תודה רבה כרמי.

(45:30) בכיף.

(45:31) איזה שם יפה.

(45:32) תודה שבאת, תודה רבה על הידע הזה, ותודה על הגישה, ואני ממליץ בחום.

(45:38) ללכת ולהתייעץ ולקבל את הידע, איפה את מקבלת?

(45:42) אני בירושלים.

(45:44) בירושלים, אבל זום וכאלה את גם עושה?

(45:46) תלוי באיזה…

(45:48) אוקיי.

(45:49) אבל יש מלא ידע גם, תלמדו גם מה…

(45:53) כן, כן, תלמדו את זה.

(45:55) שתבינו על מה אתם באים להתדיין.

(45:57) אוי, הלוואי שאנשים במקום לחפש את התשובות המשפטיות, מחפשו את התשובות הכלכליות.

(46:02) כל שתבינו כי זה ידע עובדתי, יהיה לכם מה לעשות.

(46:07) ידע משפטי הוא משלב כנראה רצוי.

(46:09) ולסיכום, תזכרו שזמן שווה כסף.

(46:13) תפנו זמן כדי לגדול, ואז גם הכסף יגדל, הכל בסדר.

(46:19) תודה, שפע.

(46:20) מדהים.

(46:21) תודה רבה.

(46:22) בכיף, בהצלחה, תודה לך.