גירושין בקיבוץ ובקהילה קטנה: איך נפרדים נכון ונשארים קהילה?
פרק 172 בפודקאסט משהו עם גישור
גירושין הם תמיד תהליך מורכב. הם דורשים מבני הזוג להתמודד בו־זמנית עם כאב רגשי, חוסר ודאות, שאלות כלכליות, שינוי במבנה המשפחה ודאגה לעתיד הילדים. כאשר הגירושין מתרחשים בקיבוץ או ביישוב קהילתי קטן, נוספים לכל אלה אתגרים מיוחדים: כולם מכירים את כולם, קשה לשמור על פרטיות, אי אפשר תמיד להתרחק מבן או מבת הזוג לשעבר, והקהילה עצמה הופכת לחלק בלתי נפרד מהתהליך.
בעיר גדולה אפשר לשנות מסלול, לעבור לשכונה אחרת או להימנע למשך תקופה ממקומות שבהם עלולים לפגוש את בן הזוג לשעבר. בקיבוץ, לעומת זאת, המפגש הבא יכול להתרחש בחדר האוכל, בכולבו, במכבסה, בשביל בדרך לבית הילדים או באירוע קהילתי. גם כשהלב מבקש מרחק, המציאות ממשיכה להפגיש בין בני הזוג.
אבל דווקא בתוך המורכבות הזאת קיימת גם אפשרות אחרת. אם מנהלים את הפרידה נכון, הקהילה יכולה להפוך ממקור ללחץ ולרכילות למעטפת שמסייעת למשפחה לעבור את המשבר. אפשר להיפרד בלי להפוך את הקיבוץ לשדה קרב, להגן על הילדים, לשמור על הפרטיות ולבנות שותפות הורית חדשה שתתאים לחיים שאחרי הזוגיות.
בפרק 172 של הפודקאסט „משהו עם גישור” אני עוסק בגירושין בקיבוץ ובקהילה קטנה, ובדרך שבה שיטת שותפות חדשה יכולה לסייע להורים לבנות מציאות טובה יותר עבורם ועבור ילדיהם.
למה גירושין בקיבוץ שונים מגירושין בעיר?
אחת התגובות הטבעיות לאחר פרידה היא הרצון ליצור מרחק. אנשים זקוקים לזמן כדי לעכל את השינוי, להירגע, להבין מה הם מרגישים ולהתחיל לבנות את עצמם מחדש. כל מפגש מקרי עם בן הזוג לשעבר עלול להציף כאב, כעס, געגוע, בלבול או תקווה שהקשר עוד יחזור.
בקיבוץ קשה הרבה יותר ליצור את המרחק הזה. בני הזוג עשויים להמשיך לעבוד באותו מקום, להיתקל אחד בשני על המדרכות ולהשתתף באותם אירועים. ייתכן שגם משפחותיהם וחבריהם הקרובים חיים בקהילה ומכירים היטב את שני הצדדים.
בתקופה הראשונה, שבה לא תמיד ברור אם הפרידה סופית, כל מפגש כזה עלול לעורר מחדש את המתח. אחד מבני הזוג יכול לפרש חיוך, שתיקה או שיחה מקרית באופן שונה לחלוטין מהאחר. כאשר המפגשים חוזרים שוב ושוב, קשה יותר לתת לזמן לעשות את שלו.
הפתרון אינו בהכרח לעזוב את הקיבוץ או להימנע לחלוטין מכל מפגש. במקרים רבים הדבר אינו אפשרי וגם אינו רצוי. הפתרון מתחיל בהכרה בכך שמדובר בתנאי חיים מיוחדים המחייבים תכנון, גבולות ותיאום. ככל שבני הזוג יבינו מוקדם יותר שהמפגשים ימשיכו להיות חלק מחייהם, הם יוכלו לבנות כללים שיקטינו את החיכוך ויגנו על שניהם.
המטרה אינה רק להתגרש
המילה “גירושין” מתארת את סיום הקשר הזוגי, אבל היא אינה מתארת את כל התהליך שהמשפחה עוברת. כאשר יש ילדים, הזוגיות יכולה להסתיים אך ההורות אינה מסתיימת. ההורים ימשיכו לקבל החלטות, להגיע לאירועים, להתמודד עם שינויים בחיי הילדים וללוות אותם במשך שנים.
לכן המטרה אינה רק לחתום על הסכם ולהשלים את ההליך המשפטי. הסכם גירושין הוא חשוב, אבל הוא אינו יכול לבדו ליצור תקשורת טובה, אמון או גמישות. המטרה הרחבה יותר היא לבנות חיים חדשים שבהם כל אחד מההורים יכול להתפתח באופן עצמאי, ובמקביל להמשיך לשתף פעולה עם ההורה השני.
הדבר נכון בכל גירושין, אך בקיבוץ הוא חשוב במיוחד. בני הזוג אינם צריכים רק ללמוד כיצד לגדל את הילדים בשני בתים. הם צריכים גם ללמוד כיצד לחיות באותה קהילה, להיפגש באותם מרחבים ולהתנהל מול אותם בעלי תפקידים.
גירושין טובים אינם גירושין שאין בהם כאב. מדובר בפרידה, אובדן ושינוי משמעותי, ולכן טבעי שיהיו רגשות קשים. גירושין טובים הם תהליך שבו הכאב אינו הופך למלחמה שמנהלת את חיי המשפחה במשך שנים.
מהי שיטת שותפות חדשה?
שיטת שותפות חדשה מבוססת על ההבנה שהקשר הזוגי מסתיים, אבל במקומו צריכה להיבנות מערכת יחסים אחרת. בני הזוג כבר אינם שותפים לחיים הרומנטיים, אך הם נשארים שותפים באחריות לילדים ובניהול חלקים משמעותיים מעולמם.
בתחילת התהליך אנחנו לא מתמקדים רק בשאלה מה קרה בעבר ומי אשם. לסיפור של כל אחד מבני הזוג יש מקום, ואין צורך למחוק אותו או להתעלם מהפגיעה. עם זאת, אם כל האנרגיה מופנית לניסיון להוכיח מי צודק, המשפחה נשארת תקועה בעבר.
אפשר לחשוב על הפרידה כעל צומת. כאשר מגיעים לצומת בנהיגה, קודם מחליטים לאן רוצים להגיע ורק לאחר מכן בוחרים את הדרך. לא ניתן להתקדם בבטחה כאשר מביטים כל הזמן לאחור. גם בתהליך גירושין חשוב להגדיר תחילה כיצד רוצים שהחיים ייראו בעתיד.
איך ייראה שבוע רגיל של הילדים? היכן יתגורר כל הורה? כיצד יתקבלו החלטות? איך רוצים להתנהל באירועים משפחתיים וקהילתיים? איזה קשר רוצים שיהיה בין ההורים בעוד שנה, חמש או עשר שנים?
רק לאחר שמגדירים את היעד אפשר להתחיל לקבל החלטות שמקדמות אליו. השאלות האלה אינן מבטלות את הכאב, אבל הן עוזרות לבני הזוג לצאת מתחושת חוסר האונים ולהתחיל לבנות מציאות חדשה.
שני ההורים אינם נמצאים באותו שלב רגשי
ברוב הפרידות קיים פער בין בני הזוג. לעיתים אחד מהם חשב על הגירושין במשך חודשים או שנים, בעוד שהאחר שמע על ההחלטה רק עכשיו. הצד היוזם כבר עבר חלק מתהליך האבל, שקל אפשרויות ודמיין את חייו לאחר הפרידה. הצד האחר רק מתחיל להבין שהחיים עומדים להשתנות.
הפער הזה יוצר קושי. הצד היוזם רוצה להתקדם במהירות, לקבל החלטות ולסיים את התהליך. הצד השני עשוי להזדקק לזמן, להסברים ולתחושת ביטחון. אם לא מבינים שהפער טבעי, כל צד עלול לפרש את התנהגות האחר באופן שלילי: אחד נתפס כחסר רגישות, והאחר כמי שמעכב את התהליך בכוונה.
גישור גירושין בקיבוץ צריך להתאים את הקצב למשפחה. מצד אחד, לא נכון למהר ולחתום על הסכם לפני שההורים מסוגלים להבין את משמעות ההחלטות. מצד שני, גם הישארות ממושכת בחוסר ודאות עלולה להחריף את המשבר.
המטרה היא ליצור תהליך שמתקדם בקצב אחראי: לאט מספיק כדי לאפשר הבנה ועיבוד, ומהר מספיק כדי לתת למשפחה יציבות וכיוון.
הילדים מסתכלים על ההורים
הילדים אינם זקוקים להורים מושלמים. הם זקוקים להורים שמסוגלים לשמור עליהם גם כשהם עצמם כואבים. בתקופת הגירושין הילדים מתבוננים בהורים ולומדים מהם כיצד מתמודדים עם משבר, אכזבה ושינוי.
בקיבוץ ההתבוננות הזאת מקבלת ממד נוסף. הילדים רואים כיצד ההורים מתנהגים כשהם נפגשים בשביל, בחדר האוכל או באירוע קהילתי. הם שומעים מה החברים אומרים ורואים אם הקהילה מתחלקת למחנות. הם מרגישים אם מותר להם לדבר בחופשיות על ההורה השני או שהם צריכים להיזהר בכל מילה.
חשוב שהילדים לא יהפכו לשליחים בין ההורים. אין להעביר דרכם הודעות, לבקש מהם לבדוק מה קורה בבית השני או לחקור אותם על חייו של ההורה האחר. אסור לגרום להם להרגיש שהם צריכים לבחור צד או להגן על אחד ההורים.
לאחר שההורים מדברים עם הילדים על הגירושין הצפויים, מומלץ לעדכן גם את הגורמים הרלוונטיים במערכת החינוך: המחנכת, הגננת, המדריך או המועדונית. אין צורך לחשוף את פרטי הסכסוך. די להסביר שהמשפחה עוברת שינוי ולבקש שישימו לב להתנהגות הילדים ולשינויים במצבם הרגשי.
חשוב גם לאפשר לילדים לדבר. הגירושין אינם צריכים להיות סוד שהם נדרשים להסתיר. הם יכולים לשתף חברים ואנשים קרובים, כל עוד הם יודעים שהאחריות למשבר אינה שלהם וששני ההורים ממשיכים לאהוב אותם.
שמירה על פרטיות בקהילה שבה כולם מכירים את כולם
אחד האתגרים המרכזיים של גירושין בקיבוץ הוא השמירה על הפרטיות. בתחילת הפרידה בני הזוג מוצפים ולעיתים מרגישים צורך להסביר, להצדיק את עצמם או לגייס תמיכה. קל מאוד לשתף חברים בפרטים אינטימיים, במיוחד כאשר רוצים שמישהו יכיר בכאב ויגיד שאנחנו צודקים.
אבל מידע שנמסר בקהילה קטנה אינו נשאר תמיד במקום שבו נאמר. סיפור שעובר לאדם אחד יכול להפוך במהירות לשיחה של הקיבוץ כולו. גם אם הדברים נאמרו ברגע של סערה, אי אפשר להחזיר אותם לאחר מכן.
לכן כדאי לבחור אדם אחד או שניים שאפשר לסמוך עליהם ולשתף אותם. רצוי לבחור אנשים שיודעים להקשיב בלי להסית, בלי להעצים את הכעס ובלי להפוך את הסיפור לרכילות.
השאלה „למה התגרשתם?” אינה שאלה שחייבים לענות עליה. בני הזוג אינם חייבים לקהילה הסבר על חייהם הפרטיים. אפשר לומר בפשטות: „החלטנו להיפרד, אנחנו עוברים תקופה מורכבת ופועלים יחד כדי לשמור על הילדים”.
התגובה הזאת מגינה על שני הצדדים. היא גם מצמצמת את האפשרות שאנשים מבחוץ ייכנסו לתוך הקונפליקט ויתחילו להשפיע על החלטות שאינן שייכות להם.
תפקידה של הקהילה בזמן גירושין
לקהילה יש כוח גדול. היא יכולה להחריף את הסכסוך, אך היא יכולה גם לעזור למשפחה לעבור אותו. חברים אינם צריכים להחליט מי צודק או להציע לבן הזוג „להילחם עד הסוף”. הם יכולים פשוט להיות שם: להקשיב, לעזור עם הילדים, להביא אוכל או להציע תמיכה מעשית.
כאשר חברה מספרת על הכעס שלה כלפי בן הזוג לשעבר, היא משתפת בכאב. אין הכרח להצטרף להשמצות ולהסביר לה שגם לדעתנו הוא אדם נורא. בסופו של דבר מדובר באב ילדיה, וכל אמירה כזאת עלולה להעמיק את הקרע ולחזור אל הילדים.
הקהילה אינה צריכה להתעלם מהכאב או להעמיד פנים שהכול בסדר. היא צריכה להימנע מלהפוך את הכאב למחנות, שמועות ורכילות. אפשר לתמוך באדם בלי לשנוא את ההורה השני.
בקהילה קטנה יש גם אנשים שימשיכו להיות חלק מחיי המשפחה שנים לאחר שהמשבר יחלוף. מילים שנאמרות בתקופה הסוערת יכולות לפגוע במערכות היחסים האלה לצמיתות. לכן כדאי לכל מי שנמצא סביב המשפחה לשאול את עצמו אם הדברים שהוא אומר מסייעים להורים ולילדים או רק מוסיפים אש.
יצירת גבולות בתוך הקיבוץ
כאשר אי אפשר לייצר מרחק גיאוגרפי גדול, אפשר ליצור גבולות באמצעות תיאום. אפשר להחליט שבתקופה הראשונה בני הזוג לא יגיעו לאותם מקומות בזמנים מסוימים, או לתאם מראש מי מגיע לאירוע מסוים ומתי.
הגבולות אינם עונש ואינם כלל משפטי. מטרתם לאפשר לכל אחד מההורים לבנות מחדש תחושת עצמאות. גם אם מתגוררים במרחק של כמה מאות מטרים, אין פירוש הדבר שמותר להיכנס לבית האחר ללא תיאום, להגיע בכוונה למקום שבו הוא נמצא או לשאול שאלות על חייו הפרטיים.
הצבת גבול אינה ניתוק של השותפות ההורית. אפשר להיות הורים משתפי פעולה ובו־זמנית לשמור על הפרטיות של כל אחד. למעשה, הגבולות הם שמאפשרים לשיתוף הפעולה להתקיים בלי להפוך לפיקוח ולחדירה לחיים האישיים.
בתחילת הדרך כדאי לקבוע ערוץ תקשורת ברור. אפשר להחליט שהתקשורת תהיה בהודעות, בשיחה שבועית קבועה או באמצעות יומן משותף. ככל שהכללים ברורים יותר, יש פחות מקום לפרשנויות ולחיכוכים.
כיצד מתנהלים מול הנהלת הקיבוץ?
גירושין בקיבוץ כוללים לעיתים שאלות שאין להן מקבילה מדויקת בעיר: חברות בקיבוץ, שיוך דירות, זכויות בנכסים, תור להרחבה, הקצאת יחידת דיור, שימוש ברכב קיבוצי או פתרון זמני לאחד ההורים.
לכל קיבוץ יש תקנון, הסדרים ומבנה קהילתי משלו. לכן אין פתרון אחד שמתאים לכולם, ויש צורך לבדוק את המצב המסוים ולקבל ייעוץ משפטי מתאים כשנדרש.
מבחינת ההתנהלות, חשוב שבני הזוג יהיו מתואמים לפני שהם פונים למזכיר, למנהל הקהילה או לכל גורם רשמי אחר. מצב שבו הורה אחד מבקש פתרון מסוים והאחר מבקש משהו הפוך יוצר בלבול ועלול להזמין את הקיבוץ להיכנס לתוך המחלוקת.
כדאי להחליט מראש מי פונה, אילו שאלות הוא שואל ואיזה מידע מוסרים. יש למסור את המידע הדרוש לקבלת פתרונות מעשיים, אך אין צורך לחשוף את פרטי הקשר או את הסיבות לפרידה.
את חילוקי הדעות פותרים בתוך תהליך הגישור. מול הקיבוץ רצוי להציג בקשה מתואמת ככל האפשר. אין פירוש הדבר שצריך להעמיד פנים שאין מחלוקות, אלא לנהל אותן במקום הנכון ולא להפוך את בעלי התפקידים למגשרים בעל כורחם.
מגורים, שיוך דירות ונסטינג
המעבר מבית אחד לשני בתים הוא אחד האתגרים הגדולים בכל גירושין. בקיבוץ, שבו מלאי הדירות מוגבל ולעיתים כפוף להחלטות הקהילה, הקושי יכול להיות משמעותי יותר.
בני הזוג צריכים לברר אילו יחידות דיור זמינות, מתי צפויה להתפנות דירה והאם ניתן לקבל פתרון זמני. חשוב להתאזר בסבלנות ולפעול בשיתוף פעולה, משום שלא תמיד ניתן ליצור את המצב הרצוי מיד.
אחת האפשרויות היא נסטינג: הילדים נשארים בבית המשפחה וההורים מתחלפים ביניהם בהתאם לזמני השהות. בקיבוץ יכול להיות לנסטינג יתרון, אם קיימת יחידת דיור נוספת שבה ההורים יכולים להתחלף. כך הילדים נשארים באותו בית ובאותה סביבה בתקופה הראשונה.
עם זאת, נסטינג אינו מתאים לכל משפחה. הוא דורש רמת תיאום גבוהה, כללים ברורים ונכונות לחלוק אחריות על שני מרחבים. במקרים מסוימים הוא יכול לשמש פתרון זמני עד למציאת שני בתים נפרדים.
בכל אפשרות צריך לבדוק לא רק מה נראה שוויוני על הנייר, אלא מה ניתן ליישם לאורך זמן ומה ישרת בצורה הטובה ביותר את הילדים ואת היכולת של כל הורה לבנות חיים חדשים.
על מה צריך לדבר בהסכם גירושין בקיבוץ?
הסכם גירושין צריך להתייחס למכלול החיים של המשפחה. בין היתר, יש להסדיר את זמני השהות, הוצאות הילדים, קבלת ההחלטות, החגים, החופשות, השימוש ברכבים, הרכוש, הזכויות הכלכליות ופתרונות המגורים.
בקיבוץ צריך לבחון גם נושאים הקשורים לתקנון, לשיוך ולזכויות של כל אחד מבני הזוג. כאשר קיימים נכסים, זכויות סוציאליות או הסדרים קיבוציים מיוחדים, חשוב לקבל מידע מדויק ולא להסתמך על הנחות או על מה שקרה למשפחה אחרת.
אפשר למצוא ברשת דוגמאות רבות להסכמי גירושין, אך גירושין אינם תהליך טכני. העתקה של סעיפים אינה מחליפה את השיחה שצריך לקיים. מאחורי כל סעיף נמצאים צרכים, חששות ורגשות של בני אדם.
מטרת הגישור היא להחזיק מרחב שבו ניתן לדבר על הדברים בצורה שקולה. המגשר עוזר להורים להאט את השיחה, להבין את כל האפשרויות ולתרגם את ההסכמות למסמך ברור. האחריות המקצועית והמשפטית מחייבת גם לבדוק את ההסכם ולקבל ייעוץ מתאים בהתאם למקרה.
ההסכם חשוב, אבל הוא אינו המטרה היחידה
יש אנשים שמבקשים לסיים את ההסכם מהר ככל האפשר, ויש אחרים שמאמינים שאם היחסים טובים אין צורך להקפיד על הסכם. שתי הגישות עלולות ליצור בעיות.
הסכם ברור מעניק ודאות ויציבות. הוא חשוב במיוחד כאשר נכנסים לחיים בני זוג חדשים, כשהילדים גדלים או כאשר המציאות הכלכלית משתנה. מצד שני, גם ההסכם המפורט ביותר אינו יכול לצפות כל מצב עתידי.
אפשר לנסח סעיפים רבים, אבל אם היחסים בין ההורים עוינים, כל סעיף עלול להפוך למקור למאבק. כאשר הצד השני להסכם נתפס כשותף וכחבר לדרך ההורית, קל יותר לפתור שינויים בלי לפתוח מחדש את כל הסכסוך.
המטרה היא שההסכם יהיה ברור, אך יישאר רוב הזמן במגירה. ההורים יפעלו מתוך תקשורת, היכרות וגמישות, ולא משום שהם מאיימים זה על זה באכיפת כל פסיק.
גמישות אינה ויתור על גבולות. היא היכולת להבין שהחיים משתנים ושלא כל דבר שנראה קריטי בחודש הראשון יישאר קריטי בעוד כמה שנים.
התנהלות באירועים קהילתיים
אירועים בקיבוץ עלולים להיות לא נעימים בתקופה הראשונה. כולם יודעים שהזוג נפרד, וכל אחד מבני הזוג מרגיש שמסתכלים עליו ובוחנים את תגובתו.
התגובה הטבעית יכולה להיות הימנעות, אך לא תמיד נכון לוותר על כל אירוע. הילדים ממשיכים לחיות בקהילה ורוצים לראות ששני ההורים יכולים להיות חלק ממנה. נוכחות מכבדת של שני ההורים יכולה להעביר לילדים מסר של יציבות ושל יכולת להתמודד.
אין צורך לשבת צמוד או להעמיד פנים שהכול נפלא. אפשר לתאם מראש, לשמור על מרחק נוח ולהתנהל בנימוס. אם המתח גדול מדי, עדיף לקבל החלטה משותפת ומכבדת לגבי ההשתתפות מאשר להגיע לאירוע ולנהל בו עימות גלוי.
אירועים קהילתיים הם הזדמנות להראות שהמשפחה השתנתה, אבל היא לא התפרקה. ההורים עדיין יכולים לעמוד יחד ברגעים החשובים של הילדים גם אם הם אינם זוג.
טעויות שכדאי להימנע מהן
הטעות הראשונה היא גיוס הקהילה למחנה של אחד הצדדים. תמיכה אינה חייבת להפוך למאבק. ככל שיותר אנשים נכנסים לסכסוך, קשה יותר לסיים אותו.
הטעות השנייה היא מעורבות הילדים במה שקורה בין ההורים. הילדים אינם שליחים, שופטים, חוקרים או מטפלים. הם צריכים לקבל רשות להמשיך להיות ילדים.
הטעות השלישית היא קבלת החלטות מתוך סערה רגשית. החלטה שמטרתה להעניש את בן הזוג יכולה לפגוע בילדים, בקשרים החברתיים וביכולת למצוא פתרון מגורים או כלכלי.
טעות נוספת היא לחשוב שהסכם מפורט יפתור את כל הבעיות. ההסכם הוא כלי חשוב, אבל מערכת היחסים שתיבנה סביבו היא שתקבע אם הוא יחזיק לאורך זמן.
כדאי גם להימנע מהשמצות ומשיתוף מידע עודף. בקהילה קטנה לדברים יש חיים ארוכים. גם לאחר שבני הזוג יירגעו וילמדו לשתף פעולה, הקהילה עשויה להמשיך לזכור דברים שנאמרו בתקופה הקשה.
איך נראים גירושין טובים בקיבוץ?
גירושין טובים בקיבוץ הם מצב שבו שני ההורים יכולים להמשיך לחיות בקהילה בלי שהילדים ירגישו שהם עוברים בין מחנות. ההורים מסוגלים לדבר על צורכי הילדים, להגיע לאירועים ולבקש עזרה זה מזה כשצריך.
הם שומרים על פרטיותו של ההורה האחר ואינם נכנסים לחייו האישיים. הם מאפשרים לילדים לעבור בין הבתים בלי מתח ובלי צורך לדווח על מה שקורה בבית השני. החברים המשותפים אינם נדרשים לבחור צד, והקהילה יכולה להמשיך להיות בית עבור כל בני המשפחה.
אין פירוש הדבר שההורים חייבים להפוך מיד לחברים הכי טובים. בתחילת הדרך ייתכן שהם זקוקים למרחק ולכללים נוקשים יותר. עם הזמן, כשהכאב שוכך והמציאות מתייצבת, ניתן לבנות יותר גמישות וקרבה.
החזון הוא לגדל את הילדים לצד אדם שמכירים היטב ושאפשר לסמוך עליו כהורה. כאשר מצליחים להגיע לשם, הקרבה הגיאוגרפית של הקיבוץ יכולה להפוך מבעיה ליתרון משמעותי.
הצעדים החשובים בשבועות הראשונים
השבועות הראשונים לאחר ההחלטה להיפרד הם רגישים במיוחד. הפעולות שנעשות בהם יכולות להשפיע על התהליך כולו.
ראשית, כדאי לעצור לפני שמספרים לכולם. בחרו מעגל תמיכה מצומצם ואמין. שנית, החליטו יחד כיצד מדברים עם הילדים ומה אומרים לקהילה. שלישית, צרו כללים זמניים לגבי מגורים, תקשורת ומפגשים במרחבים המשותפים.
חשוב גם לאסוף מידע על הזכויות, פתרונות הדיור וההתנהלות מול הקיבוץ. מידע מדויק מפחית חרדה ומאפשר לקבל החלטות מתוך שיקול דעת.
אל תשלחו מכתבים מאיימים ועל תעשו מהלכים חד צדדיים. מהלך שנעשה מתוך פחד עלול לייצר תגובת נגד ולהכניס את המשפחה למסלול שקשה לצאת ממנו.
אם קשה לדבר, פנו לעזרה מקצועית. תפקידו של הגישור אינו להכריח את ההורים להסכים, אלא ליצור תנאים שבהם הם יכולים להבין את המציאות, לראות את האפשרויות ולקבל החלטות אחראיות.
לסיכום: המשבר חולף, השאלה היא איך עוברים אותו
גירושין בקיבוץ הם תהליך מורכב, משום שהפרידה האישית מתרחשת בתוך מרחב קהילתי משותף. קשה להתרחק, קשה להסתיר את הכאב, ויש צורך להתמודד גם עם מגורים, תקנון, שיוך ובעלי תפקידים.
אבל המורכבות אינה אומרת שהמשפחה חייבת להיכנס למלחמה. כאשר ההורים פועלים בשיתוף, שומרים על פרטיות, מציבים גבולות ומגינים על הילדים, ניתן למצוא פתרונות גם למצבים שנראים בתחילה בלתי אפשריים.
המשבר יעבור. השאלה החשובה אינה רק אם תעברו אותו, אלא כיצד תעברו אותו ואיזו משפחה תהיו בסופו. אפשר לצאת מהתהליך פגועים וכועסים במשך שנים, ואפשר לבנות שותפות חדשה שתאפשר לכל אחד מההורים להתפתח ולילדים להרגיש שיש להם משפחה בטוחה בשני בתים.
הסכם גירושין הוא חלק מהדרך, אבל החיים שאחריו הם המטרה האמיתית. אם תבחרו כבר בתחילת הדרך להסתכל קדימה, לשמור זה על זה כהורים ולהיעזר באנשי מקצוע כשצריך, תוכלו לבנות בתוך הקיבוץ חיים חדשים, יציבים וטובים.
אם אתם מתגוררים בקיבוץ או ביישוב קהילתי ונמצאים לפני פרידה או במהלכה, אתם מוזמנים לפנות אלינו. יחד נוכל לבחון את הצרכים המיוחדים של המשפחה, להבין את האפשרויות ולבנות תהליך גישור המבוסס על שיטת שותפות חדשה.
תמלול מלא של הפרק
(0:00) משהו עם גישור פרק 172 והפעם אני רוצה לדבר איתכם על גירושים בקיבוץ או בקהילה קטנה?
(0:11) מה קורה שזוג שגר במקום קטן עם קהילה מאוד סגורה ברורה שכולם מכירים את כולם מחליט להיפרד?
(0:25) איך אפשר להתנהל בתוך הסיטואציה הזו עם כל הדילמות והקשיים והאתגרים שתמיד יש כשמשפחה משתנה בתוך הקיבוץ או ביישוב קטן המורכבות היא אפילו יותר גדולה לפעמים אז בפרק הזה אני רוצה לדבר אליכם חברהי להתיישבות העובדת ולהגיד לכם מהניסיון שלי מה ראיתי שעובד מה עובד יותר מה לא עובד ולנסות לתת לכם בחצי שעה הקרובה תת מידע כלים שיעזרו לכם להתנהל בתקופה הזו בצורה הטובה ביותר.
(1:04) וכמובן שזה פתח לשיחה נוספת שתרצו אנחנו עובדים הרבה עם משפחות וכיווצים ונשמח לעזור גם לכם והנה בוא נצלול למה שלמדנו בתוך אם של בני המשק.
(1:24) ניתן לי דיסקליימר אני קיבוצניק במקור, בגיל שנתיים גרתי בבית העמק עד גיל 13 14 כיתה ח’ אז הגעתי לרמת הגולן הנהדרת, שמה גרתי עד שעברתי לתל אביב כשהתבגרתי.
(1:43) אז מה זה לגור ביישוב קטן אני מכיר מה זה להתגרש, ההורים שלך מתגרשים ביישוב קטן אני מכיר איך זה כשכולם מכירים את כולם בקיבוץ אני מכיר והפרק הזה אז הוא מועבר מתוך הרבה אופטימיות והרבה הבנה אבל מתוך היכרות.
(2:06) טוב, אז למה בעצם רשמתי לעצמי פה נקודות?
(2:10) אז אני ככה מדי פעם אסתכל עליהן אז מראש אני מתנצל על הדף אם אני אעשה קצת רעש.
(2:19) אז למה גירושים בקיבוץ הם שונים מגירושים בעיר?
(2:25) כשאנשים נפרדים הם לא רוצים להיראות 1 עם השני.
(2:28) ברור לכולם וגם להם שהם צריכים קצת מרחק.
(2:33) קצת לתפוס את הספייס 1 מהשני, קצת לתת לזמן לעשות את שלו.
(2:39) כל מפגש בהתחלה שפוגשים את בןהבן או בת הזוג לשעבר ברחוב מקפיץ משהו.
(2:48) כשרואים את התמונה שלהם באפליקציות זה מקפיץ משהו.
(2:54) ובקיבוץ זה כל הזמן שם.
(2:56) בכל מקום שבו אתם הולכים אתם עלולים לפגוש את הגרוש או הגרושה שלכם.
(3:02) אם כבר התגרשתם, יכול להיות שאתם עדיין פרודים ובכלל לא יותר מבלבל כי בכלל אולי שנחזור אולי לא מה קורה איך קורה תמיד יש איזו דינמיקה בהתחלה שהיא מאוד לא ברורה וכשנפגשים בתור למכבסר או בחדר אוכל או בכולבו יש איזו אי תחושת אי נוחות ובגלל שבכל זאת יישוב קטן אז הסטטיסטיקה אומרת שאתם תיפגשו יותר מאשר בעיר וזה מייצר קושי אי אפשר בעצם להיעלם בקיבוץ כמו שהיינו רוצים מה זה בעצם אומר למה אז בעצם אני מקדיש פרק שלם לכאן לנושא הזה של יישובים קטנים בקיבוצים כי אין ברירה בסוף גם במקום קטן גם במקום גדול הורה הוא הורה ואנחנו צריכים לשתף פעולה ולעבור את הדרך את התקופה הזאת בצורה הטובה ביותר כדי שנוכל להיות שם למען עצמנו ולמען ינעדינו ולמען שאר המשפחה אם נאכל ובפרק הזה אני רוצה בעצם לדבר על זה על איך אנחנו יכולים להתנהל בצורה הכי טובה שכואב לנו, שאנחנו חוששים, שלא ברור מה הולך להיות שיש המון מגבלות אנחנו נדבר עליהם פה ובכל זאת יש שם ילדים שמסתכלים עלינו ממש עכשיו.
(4:26) מסתכלים עלינו ובוחנים אותנו האם כל מה שאמרנו להם על ערכים וערבות הדדית ושיתוף פעולה ויוזמה ואחריות האם אנחנו עומדים בזה או שאנחנו רק מדברים כי הגירושים המשבר המשפחתי זו ההזדמנות הכי טובה של ההורים להראות לילדים שלהם איך באמת מתמודדים עם החיים ככה אני מסתכל על האירוע הזה וכשמסתכלים על זה ככה אז זה מחזק אותנו כי אנחנו מבינים שעוד מישהו מסתכל עלינו ואנחנו לא יכולים למרות שאנחנו רוצים אנחנו לא יכולים ליפול אנחנו לא יכולים להיכנס לפוזיציה של קורבן כי קשה אחרי זה לצאת ממנה ואם אנחנו נהיה קורבן הילדים שלנו .הם יותר קשה ואני מנתק את השאלה הזאת של קורבנות ממי צודק ומי טועה יכול להיות שעברתם משהו איום ונורא אני לגמרי לא רוצה להוריד מחומרת הפגיעה ויש מה לעשות ויש מקום לתת א לתת לזה מקום והתייחסות והבנה ומכילה, אבל כשאתם בתוך הצומת וחושבים להתגרש ואתם גרים בקהילה קטנה, להיכנס למקום הקורבני יכול להשאיר אתכם שם שנים בטח שהסיפור הוא קשה ולכן אני מציע קחו את הפרק הזה, קחו אוויר ביחד איתו ובואו נפעל כי המטרה שלנו היא לא רק להתגרש.
(6:02) המילה הזאת, אני לא אוהב אותה.
(6:04) היא לא רק לסיים את הקשר הזוגי, היא לא רק להגיע להסכם כתוב, היא הרבה מעבר לזה.
(6:11) המטרה היא לבנות חיים טובים לכם ולילדים שלכם בתוך סביבה שיש איתה מגבלות, כי היא סביבה מאוד קטנה.
(6:21) מה זאת שותפות חדשה?
(6:24) שותפות חדשה, שיטה שאני פיתחתי מהמון תהליכים שעברו אצלי כשראיתי איפה טעיתי ומה הצליח לי.
(6:34) ולאט לאט הצלחתי לדייק יותר ויותר את מה שמצליח, להימנע מטעויות ולבנות מודל שעובד, הוא עובד יפה מאוד עם הרבה מאוד זוגות שיכולים לשתף אתכם שבעצם בו אנחנו בונים ביחד מציאות חיים חדשה וטובה יותר לשני ההורים ולילדיהם.
(6:56) אנחנו עושים את זה על ידי זה שאנחנו לא דנים על מה היה, לפחות לא בשלב הראשון, אלא מתעסקים במה אנחנו רוצים שיהיה.
(7:06) כשאתם נמצאים בצומת ואתם נוהגים רוצים לנסוע לאן שהוא אז אתם קודם כל מחליטים לאן עושים לפני שבכלל יוצאים מהצומת.
(7:17) הדבר השני שאתם עושים זה לנסוע עם הפנים קדימה, לא תנהגו עם הפנים אחורה כי תהיה תאונה ככה זה גם בזמן משבר.
(7:27) קודם כול מגדירים לאן נוסעים ואז נוסעים קדימה אחרי שנגיע למקום בטוח מקום גבוה על איזה R אז תוכלו להסתכל אחורה ולהגיד וואו מה עברתי ואולי אפילו לעשות שיחה גם עם הצד השני על מה שהיה אבל כרגע הדגש שלנו הוא לייצב.
(7:47) אז אנחנו עושים את זה עם נתונים ועם עובדות, שיח משותף, נותנים גם לזמן לעשות את שלו, מייצרים הוויה שמורידה את הסטרס כדי שנוכל לוודא כל הזמן שאנחנו מתקדמים בקצב הנכון, בכיוון הנכון, לאן שאתם רוצים וצריכים להגיע.
(8:07) אתם וילדכם.
(8:09) וזוהי בגדול שיטת שותפות חדשה שמטרתה היא לא רק ההסכם אלא גם החיים עצמם.
(8:18) כגישה, אני אגיד שגם כשהזוגיות מסתיימת ההורות ממשיכה.
(8:25) אני מרגיש שזו קלישאה, אבל צריך להגיד אותה.
(8:27) כי כרגע אתם בתקופה של אבלות או שנכנסתם אליה או אתם כבר תקופה ארוכה בתוכה, מאוד תלוי יפותם על ציר הזמן.
(8:36) אם אתם הצד היוזם אז כבר שנה, שנתיים, אולי 3, שאתם מתבשלים בתהליך האבלות שלכם, ואם אתם בצד שעכשיו הודיעו לכם אז עכשיו התחלתם בהליך אבלות.
(8:48) וב בהליך אבלות יש 5 שלבים מהכעס עד ההפנמה ואנחנו עוברים אותם בתוך התהליך הזה.
(8:56) והחוכמה היא לעבור את התהליך הזה במרחב שהוא מוגן, במרחב ששומר עליכם.
(9:03) פעם שחיינו בשבטים שלנו, שפה קיבוץ יש לו את היתרון, אם מתנהלים אם זה נכון זה יכול להיות חיסרון כשחיינו בשבטים אז כל משבר שהיה בין בני זוג מיד הקהילה הייתה באה ועוטפת והקהילה הייתה בני המשפחה אז היה להם אינטרס לעזור כמה שיותר מהר לכבות את הלהבות.
(9:25) ולכן הבני אדם שמעולם לא חיו לבד כאינדיבידואל נעזור בקהילה שלהם תמיד היה לנו על מי להסתמך.
(9:34) היום כשאנחנו גרים בבתים מבטון, מנותקים מהאחר, כל 1 במקום שלו ומחזקים את האינדיבידואל הרבה יותר קשה לנו בזמן קונפליקט כי אנשים לא נמצאים שם אם היה מישהו פה איתנו על הדשא והיה רואה שקשה לי כבר היה בא ומחבק אותי כמו שהיינו ילדים אבל עכשיו שאני פה לבד בבית אף 1 לא יודע ולכן אני כגישה רוצה לחזק את המסר הקהילתי להגיד שאנחנו עדיין משפחה ואנחנו צריכים עזרה ותמיכה ואנחנו צריכים לשמור על עצמנו ועל ילדינו וזה מתחיל בעצמנו בתוכנו שאנחנו מבינים שהזוגיות פה מסתיימת אבל ההורות ממשיכה ואנחנו צריכים להחזיק את זה בו זמנית.
(10:19) אנחנו גם נפרדים ממך אבל גם ממשיכים להיות שותפים איתך תמשיכו להגיד כל הזמן את המנטרה הזו לצד השני ולכם אל תיכנסו בכלל למקום או לשיח עם אף 1 שמזמין אתכם להילחם בצד השני או להקצין או להתייחס אליו כאל אויב.
(10:39) הוא מרגיש עכשיו כאויב וקל לצבוע אותו כאויב.
(10:43) אני כמובן לא מגדרי זה לכל הכיוונים.
(10:46) אבל הוא עדיין ההורה השני, הוא עדיין האפוטרופוס מהזוגית המשפטית, הוא עדיין שותף שלכם, והוא עדיין זה שיחנך את הילדים שלכם 60, 40, 50 אחוז מהזמן, זה לא משנה, יום בשבוע שהוא יכול להיות מספיק יום 1 בשבוע כדי לחרב נפש של ילד או להעצים אותו ולהפוך אותו לאדם מבוגר נהדר זה לא עניין של כמות זה עניין של איכות וזה מתחיל בגישה שאנחנו מבינים שאין אני ואפסי עוד אנחנו חייבים לעבוד ביחד עם ההורה השני השאלה שלנו בתהליך לא צריכה להיות מי צודק אני יודע, אני קורא לזה קו הגירושין.
(11:31) יש איזה נקודה בציר הזמן שאנשים מאוד עסוקים בלהסביר למה הם מתגרשים ותמיד זה כי עשיתי וניסיתי והצד השני לא ולא מתאים ונגמרה והשתנתה והכל בסדר וכל הסיבות לגיטימיות אבל ברגע שאנחנו עוברים את הקו שאומר החלטתי להתגרש מהרגע הזה הלמה הוא כבר לא באמת חשוב הלמה הוא אינדיבידואלי כל 1 ישאר עם הלמה שלו לעולם בתהליך גירושין לא מצליחים לשכנע את הצד השני שהוא טעה ואתם צדקתם, זה לא עובד ככה פשוט.
(12:08) כשאנחנו אבל מסתכלים על קדימה ועוברים את קו הגירושין אז בוא נשים את הלמה הגענו לפה בצד, כי אנחנו כבר לא נריב את הריבים הישנים האלה.
(12:20) כל הריבים שהביאו אותנו עד הלום הם לא יקרו יותר.
(12:24) זהו נגמרו כי אנחנו לא נהיה באותו בית.
(12:28) גם אם זה נסטינג שההורים מתחלפים בהתאם לזמנים והילדים בבית עדיין אנחנו שזה המינימום לא נהיה באותו בית.
(12:37) לא, זה לא בהכרח המינימום כי יש כאלה שמתגרשים וגרים ביחד ואז יש פה המון קושי אבל למעט אלה כל מי שמתגרש ועובר דירה זהו אין לנו מה לריב את הריבים הישנים מי שטף את הכלים יוריד את הזה ולא רלוונטי כבר אנחנו עוברים לשלב הבא.
(12:54) ואז כשאנחנו אנרגטית שמים את תשומת הלב שלנו על העתיד, לאן אנחנו רוצים להגיע, גם תהליך ההחלמה וההבשלה הוא הרבה יותר מהיר וקל וטוב ונעים, ויש לנו הרבה יותר שליטה ושמחה ומהר מאוד מגיעים לשלב הטוב של הגירושין.
(13:15) אבל מי שמתעסק כל הזמן בלמה הוא תקוע כל הזמן מאחור.
(13:20) הדברים שאני עושה הרבה עבודה איתם זה לעזור לאנשים במקום הזה של לא למחוק את הלמה חס וחלילה אנחנו לא רוצים למחוק את הסיפור של אף 1.
(13:32) אבל כן אנחנו רוצים לייצר עכשיו תנועה, כיוון שייקח אתכם למקום טוב יותר כדי שאת הסקת המסקנות ואת הליקוק הפצעים ואת תהליך האבלות שלכם תוכלו לעבור אותו ממקום טוב מקום בטוח ולא כשאתם מרגישים כשאתם במלכוד ובמראו מקום שהוא לא טוב לכם.
(14:03) חלק מתוך בניית מערכת היחסים ביישוב קטן ובכלל גם כן בכלל כשמתגרשים זה לשים גבולות.
(14:11) למשל אפשר להגדיר בימים לפי ימים גם אזורים בקיבוץ שבהם אנחנו מסתובבים זה לא חייב להיות זה לא כלל משפטי זה הבנה אנחנו לא רוצים לשים את החברים שלנו כמובן בקיבוץ שצריכים לבחור ודאי שלא צריכים לזכור שהחברים הם חברים תמיד וגם אם עכשיו מישהו לקח צד בקהילה קטנה הוא עדיין יהיה שם אנחנו פה לטווח ארוך אז אני אזכיר בדבר הזה חוק חשוב לעולם לא תצטערו על מה שאמרתם אין מה לספר.
(14:46) וחשוב לא לספר לכולם מה קרה תבחרו את החבר 2 חברה 2 האמת הקרובים איתם תדברו, אבל אל תספרו את כל הכביסה המלוכלכת, אל תשתפו עם כולם.
(15:00) ברגע שהוצאתם את הכביסה המלוכלכת החוצה וכולם ראו אי אפשר להכניס אותה פנימה ובדרך כלל אנשים עושים את זה כשהם מאוד מוצפים וכשאנחנו מאוד מוצפים אנחנו לא עושים החלטות נכונות לכן חכו אם יהיה לכם חשוב גם בעוד חצי שנה ובעוד חודשיים לספר לכולם תספרו אז אבל לא מהבטן ודבר 2º שחשוב לדעת בכלל כשמתגרשים ובעיקר ובעיקר בקהילה קטנה זה שהשאלה למה התגרשתם היא אינה לגיטימית לא לגיטימי לשאול ולא צריך לענות לשאלה הזאת כשאנשים מתגרשים אין להם אור זה לא שיש אור דק אין אור הם כל כך חשופים כל כך חוששים הכל מקפיץ אותם בכל מילה מזכירה להם כאב כי כואב להם וכשמישהו שואל למה הם מתחילים לדבר ובדרך כלל למה הזה הוא מציצני ורכילותי ואחרי זה הוא מספר את זה הלאה והאדם שסיפר ושפך את הקרביים שלו הוא מרגיש כל כך מנוצל, כל כך…
(16:04) למה שיתפתי את זה?
(16:05) מה זה נתן לי?
(16:07) אז תאמינו לי, תקשיבו לי, אל תשתפו עם כולם את הכול ואם מישהו שואל אתכם עדיף לא לענות.
(16:17) אז אנחנו בתוך מערכת היחסים שמים גבולות ברורים בתוך הקיבוץ, זה חשוב לדבר על איך אנחנו רוצים את זה.
(16:25) אתם יכולים להעביר גם להורה השני את הפרק הזה לנהל איתו שיחה סביב זה כי הנה פה אני אומר בואו ניתן לעצמנו גם כשאנחנו בקהילה קטנה בואו נשים בינינו גבולות ברורים כדי שנוכל לבנות את עצמנו מחדש כדי שנוכל לבנות את האני המאמין שלי את האני העצמי את האינדיבידואל שלי מחדש וכשאנחנו נפגשים כל הזמן זה יכול מאוד להקשות עליי עדיף שיהיה לנו איזשהו מרחק בינינו זה יכול מאוד להקל בסופו של דבר כשמתגרשים יש הסכם תראו אני לא מסכים עם מי שאומר עזוב את ההסכם בואו לזרום ואני גם מצד 2º לא מסכים עם אלה שאומרים העיקר ההסכם קדימה בוא נתקתק את זה האמת היא איפשהו באמצע יש תהליך הוא יותר חשוב אבל כן גם חשוב להגיע להסכם בטווח זמן סביר יש כמה חודשים זה בעיניי אבל כמובן בקצב שלכם יש כאלה שצריכים יותר זמן יותר רגישים שהם יותר עדינים זה בסדר זה צריך להיות מותאם רק חשוב שכל הזמן תהיה לנו שליטה בתהליך שכל הזמן נוודא שאנחנו בהתנהלות נכונה ותקינה נקודות החשש שלנו בעיקר בשלבים של ההסכם זה כשנכנסות מערכות יחסים חדשות הרי או שיש שינויים הילדים או שיש אתגרים איתם אין הסכם הכל פתוח ואז פתאום אנחנו יכולים להיות בסחרור כשיש הסכם ברור אנשים נוטים להתקבע עליו מרגישים ברור שיש לו הם ביטחון ויציבות גם אם לכם לא נוח שיש הסכם חשוב שאם לצד השני זה חשוב תצטרך להתחשב גם בזה אנחנו לא מושכים את המושכות עד אלינו אנחנו צריכים לתת ולקבל לתת ולקבל ולנהל על זה שיח כשיש שיח והדבר מדובר יותר קל אז ההסכם הוא לא העיקר אבל הוא כן חשוב.
(18:24) חשוב בסוף להגיע אליו.
(18:27) 1 הדברים הבעייתיים בקיבוץ זה שכולם מעורבים אמרנו.
(18:35) פה אני קודם כל אומר לאנשים שמסביב אל אל תתערבו הדעה שלכם לא חשובה פשוט לא חשובה מה אתם חושבים על בן או בת הזוג לא חשוב, למעשה מיותר.
(18:49) זה ההורה של הילדים.
(18:52) אם אתם מדברים עם מישהי עם חברה טובה והיא מספרת לכם על הגרוש שלה והיא אומרת לכם כמה הוא נורא עכשיו, היא משתפת אתכם בכאב שלה.
(19:03) עכשיו, יכול להיות שאתם לא סובלים אותו.
(19:05) אוקיי, זה בסדר.
(19:06) אבל אם אתם תגידו את זה, אתם בעצם אומרים לה תקשיבי, אבי ילדייך לא ראוי.
(19:13) עכשיו זה אבי ילדיה, זה לא אדם זר, זה לא שותף עסקי, זה אבי ילדיה, היא שמה את כל הביצים בסל שלו, הדיאןאיי שלה התערבב עם שלו.
(19:24) להגיד על ההורה השני לא טוב זה משפט היום שמחלחל אל תגידו אותו.
(19:32) אם אתם חברים בקהילה תחבקו, תעטפו, הכוח של הקיבוץ הכוח של הקהילה הקטנה זה בדיוק זה.
(19:41) לא חייבים להיכנס לפן הרכילותי לא חייבים להגיד את דעתכם אתם רק צריכים להיות שם כעוגן כמשענת כעדנשים שפשוט עוזרים לנו לעבור תקופה קשה כמו כשיושבים 7 מדברים בשבחו של המת לא בגנותו בשבחו והליך גירושין הוא הליך 7 ממש ככה גישור גירושין זה הרבה פעמים מרגיש לי כמו ניהול 7 כל השמועות, כל הרכילויות, אנחנו יודעים שיש את זה הרבה בקיבוץ תעצרו את זה.
(20:16) אני פה אומר את זה גם לבני הזוג אבל פה אל תוציאו שמועות, אל תתפלאו שאם יתגלגלו וגם אם אתם אנשים בקיבוץ תעצרו את הכול.
(20:24) כשמישהו מתחיל לרחל תגידו לו די יש פה ילדים בוא נגדע את סרן שמועתי אבל תדעו לכם ברגע שהשם השמועה יצאה קשה מאוד לעצור אותה ולכן בעיקר בהתחלה בעיקר בשלבים הראשונים שאחרי השיחה בין ההורים שמבינים שמתגרשים זה השבועות אלה השבועות הכי קריטיים לשתוק לא לשתף לא להגיד להעזר כמובן עם המשטח באנשי מקצוע לשמור על הילדים ברגע שהם יודעים כולם כבר ידעו זה בסדר, אבל תמיד אתם לא משמיצים 1 את השני ולא אומרים דברים רעים להורה השני זה רק יפגע בכם, לא משנה כמה אתם צודקים טוב, 1 הבעיות הגדולות בקיבוץ זה כל הנושא של התקנון והשיוך ומה קורה כשיש הרכוש המשותף שלנו בקיבוץ אבל יש עוד הרחבה שצריך להיבנות בה ואנחנו מחכים בתור ויש את המזכיר שצריך לאשר והוא בכלל אז הוא יודע או מנהל הקהילה יש הרבה אתגרים בתוך הקיבוץ במקום הזה וקודם כל אני אחבר את זה לשיח השעה של השמועה זה משפיע.
(21:38) ההתנהלות שלכם הטכנית הלוגיסטית היא גם מושפעת מאחת ציבור האחר בקיבוץ רואה אתכם ולכן עדיף לשתוק ולהיות שותפים כחברים מולם בכל מה שקשור לקיבוץ התנהלו בשיתוף פעולה אל תראו לאף 1 שיש ביניכם פערים זה לא עניינם בשביל זה באים לגישור כדי שאנחנו בכל שלב נוכל להראות החוצה שאתם מתואמים שאתם עובדים ביחד את חילוקי הדעות נשמור לנו ופה אנחנו נפתור אותם אבל מול הקיבוץ אל תבואו באחד אמר ככה 1 אמר ככה כי יש לאנשים נטייה או להגיד טוב טוב הם משוגעים בוא נתרחק ואז לא יענו לכם או יותר גרוע להיכנס ולעזור ואז פתאום אינטרסים של מישהו אחר שבכלל לא שייכים לכם מתחילים לנהל לכם את העניינים.
(22:31) אז חשוב לשמור על החזית החידה בתוך הגישור אנחנו שמים הרבה מאוד דגש על הדבר הזה כדי שאתם תוכלו לבחור את מה שנכון לכם, ואז הקיבוץ יצטרך להתאים או שביחד למצוא את הפתרונות מול הייעוץ המשפטי של הקיבוץ איך מה עושים עם התקנון.
(22:53) יש פה דבר חשוב שכתבתי זה לשמור כמובן שהילדים לא יהיו עוברים זה תמיד נכון אבל אנחנו לא מעבירים לילדים שום תחושה שהם צריכים לבחור צד שהם בתוך המאבק זה קשה אני לא אומר שלא אבל זה לא נכון זה קשה בהתחלה זה נהיה הרבה יותר קל מי שמתחיל בגירושין טובים בצומת בבחירה ממש בשלבים הראשונים בימים הראשונים שאתם בוחרים את הצעדים שלכם אם אתם בוחרים בטוב יא טוב תבחרו ברע יהיה יותר רע זה הסיפור הליכים משפטיים מלחמה מכתבים רע יביא לקושי הילדים שלכם יפגעו תייצרו שיח שיתוף פעולה קישור לא להשמיש את הצד השני יהיה לכם הרבה הרבה הרבה יותר קל ואתם תעברו את התקופה הזו בגאווה בהצלחה זה המקום של הצמיחה הפוסט טראומטית שאדם שעבר משבר גדול וצמח ממנו זה הדרך הצום את הימים הראשונים בעיקר בהתחלה הם הכי חשובים אז דרך הילדים לא מעבירים מסרים חשוב אחרי שדיברתם עם הילדים לדבר עם המערכת שהמורה המחנכת במועדונית שידעו, שישימו לב שיראו מה קורה עם הילדים.
(24:07) חשוב שלילדים ידברו, שידברו כמה שיותר עם חברים, זה לא סוד אנחנו לא רוצים לגרום להם להחביא שום דבר שהם לא יסתגרו.
(24:16) באתר יש לי עמוד שלם או מאמר המון על איך לדבר עם הילדים לפי גילאים, אני מזמין אתכם להיכנס וגם אתם יכולים להיעזר באהרון הכהן הסוכן הבינה המלאכותית שלי אני לא זוכר את המספר שלו אתם תצטרכו לי, הוא באתר אפשר לדבר איתו או בוואטסאפ והוא יכול לבחון גם להתייעץ איתו ולקבל ממנו תשובות כאילו אתם מדברים איתי.
(24:45) זה לגבי גם הילדים.
(24:46) מה מספרים לחברים לחברי הקיבוץ?
(24:49) מצחיק שכתבתי את זה שום דבר.
(24:51) החלטנו להיפרד בצורה טובה, אנחנו חברים.
(24:55) אני רואה עכשיו יותר ויותר סלבריטאים שעושים את זה זמרי אותם זמרי משהו כזה ראיתי שאלה סרטון שלו שהוא מודה שהוא מתגרש ושהם בטוב ומפרגן להם ילדיו תשמעו אני בטוח שיש שם קושי אבל הוא עושה חכם מאוד חכם מאוד מה שהם עושים שם כי הם סותמים לכולם את הפה הם מראים שאין פה מאבק ואז אנשים לא נכנסים כשאתם מתחילים לדבר שרה בהורה השני יש מספיק אנשים שאוהבים את הרכילות ואת הבוץ וייכנסו פנימה.
(25:32) אמרתם שאתם בשיתוף פעולה גם אם אתם עדיין לא שמה.
(25:36) זו עבודה חכמה.
(25:38) אומרים, אומרים לאף 1 לא לבחור צד.
(25:41) כולנו חברים של כולנו.
(25:43) זה שלנו יש משבר לא צריך לסחוף את החברים לבחור צדדים בקיבוץ, בקהילה ממש לא.
(25:52) תנו לזמן לעשות את שלו מילים ואבנים שזרקתם אי אפשר אחרי זה לקחת בחזרה.
(25:58) אם גרמתם להתרחקות בין ההורה השני לאחד האנשים בקהילה, קשה לחבר את זה מחדש ותמיד יהיה ייתפס על הגב שלכם, בשביל מה לכם את זה?
(26:09) המתחים האלה ירחיקו אתכם מהעיקר והעיקר הוא לבנות לעצמכם עכשיו חיים טובים לא על בסיס רק מה היה אלא על בסיס מה אתם רוצים שיהיה חשוב שתהיו מתואמים מי פונה לקיבוץ ובאיזה נושאים שלא תדברו בכמה כובעים שלא 1 יגיד למזכירות שאתם רוצים לעבור ליחידה הזאת והשני יגיד רוצים יחידה אחרת.
(26:38) תהיו מתואמים גם ככה יש פה קושי בגיאוגרפיה עם הנדלן בקיבוץ לקבל יחידת דיור לא לקבל יחידת דיור לבנות עוד יחידה צמודה לבית השיוך שיהיה צריך לעשות יש עולם שלם הרי עכשיו בקיבוצים כשנפרדים זה מאוד מאוד מורכב חשוב שאתם תמיד תהיו מתואמים ושתוודאו מי מדבר עם מי כמובן שבכל שיחה מול גורם רשמי בקיבוץ ובכלל לשמור על הפרטיות של שניכם וגם של הילדים אל תתנו מידע עודף, זה לא צריך, תנו רק מה שאתם צריכים כדי לקבל תשובות פרקטיות קונקרטיות לסיטואציה שבה אתם נמצאים.
(27:21) כמובן שגם לכל השאלות שיש תכינו תשובות מראש, תהיו מתואמים בשביל זה אנחנו גם בגישור עוברים על הכול ואז באים מול בצורה נכונה ומסודרת שהדברים ברורים.
(27:36) מגורים.
(27:37) תראו, נסטינג זה יכול להיות מאוד יתרון גדול בקיבוץ כילדים באותו בית, ואז אפשר רק לקחת עוד יחידת דיור 1 וההורים מתחלפים בה.
(27:48) אם אפשר למצוא שתי בתים בקיבוץ מדהים.
(27:52) לא תמיד זה קל ומצריך המון סבלנות.
(27:56) מחזק את כל מה שאמרתי עד עכשיו בפרק הזה.
(28:00) לכו תדעו איפה אתם תצטרכו את העזרה האחד של השני וכמה זמן זה ייקח עד שתוכלו להיכנס לשגרה חדשה.
(28:08) שימו לב אבל תהיו בהשתתפות פעולה, לחפש את הדירות, להבין מה קורה, דברו עם המזכיר, דברו עם הקהילה, להבין מה מתפנה, מתי מתפנה, ושלא עשו לשים אתכם כמובן בעדיפות.
(28:23) טוב, עכשיו אתם פה נושאים שאנחנו צריכים לדבר עליהם וזה בכל זמני שהות וההוצאות והכספים הרכבים הרכב אם זה רכב של קיבוץ רכב משותף כל הדברים האלה צריך לדבר אל תיקחו את זה כמובן מאליו אני יודע יש בצ’אט בפינה מלאכותית המון הסכמים פשוט מורידים את זה הנה גם אני נעזרתי ככה כדי לאסוף מידע שלא לפספס שום דבר.
(28:47) אבל זה לא טכני.
(28:49) גירושין זה לא טכני, זה לא רק ההסכם.
(28:51) אלה דברים שצריך לדבר עליהם וכשכל 1 מנהל את השיח שלו בראש זה נשמע לו מאוד הגיוני והכול מאוד פשוט אבל כשאנחנו פוגשים את הצד השני ואנחנו מרגישים את האבלות הזו והכאב הזה אז הדברים לא עוברים בצורה נכונה.
(29:06) זה לא אומר שאנחנו טיפשים או לא חכמים, זה פשוט אומר שאנחנו בני אדם.
(29:11) בני אדם, גבר ואישה, לא מסוגלים לשבת ביחד בצורה שכלתנית לדבר על הכול.
(29:17) הרגשות שמה והם משפיעים.
(29:20) מטרת התהליך בגישור זה להחזיק את המרחב כדי שיהיה קל לדבר בצורה טובה, ברורה וגם אחרי זה לרשום את הדברים.
(29:29) איך נראים גירושים טובים בקיבוץ?
(29:34) כתבתי יפה.
(29:37) לחיות עם חבר הכי טוב שהבאתם איתו ילדים איזה כיף זה שהחבר הכי טוב שלי זה מבחינתי מה שגירושין טובים צריכים להיות לדעת שהתגרשתם ואתם חברים טובים ואתם יכולים לדבר על הילדים שלכם, לשארית החיים ולהיות איתם שם בשמחות ובאירועים ולקפוץ ולבקר, לתת לזמני השהות אחרי שהדברים כבר ברורים והכול כבר שקע, להיות לזרום והילדים עוברים בין הבתים וקופצים אליכם ובאים איתכם והולכים איתכם ואתם בתקשורת תמיד בתקשורת טובה עם ההורה השני אבל איזה כיף זה לגדל ילדים עם החבר הכי טוב ולעשות את זה בתוך קהילה שגם מעריכה אתכם כי לקחתם את המשבר הגדול בחייכם ועשיתם אותו הכי טוב שאפשר גאווה גדולה ובידיים שלכם יכול להיות נהדר אני יכול לרשום אותו מישהו שאני וגרושתי גרי 220 מטר 1 מהשני זה נהדר.
(30:33) אשתי גרה 720 מטר אחרת גם זה יש לזה הרבה יתרונות אבל כשעושים את זה נכון ויש בונים קהילה ואתם חברים ממליץ לכם בחום.
(30:43) לשמור על הפרטיות 1 של השני כמובן.
(30:47) גם אם אתם הכי בטוב וכמובן גם אם אתם עדיין לא הבשלתם ולא השלמתם עם הפרידה אל תעברו את הגבולות אל תיכנסו לבית של האחר אל תיכנסו למקומות שאתם יודעים שהוא שם בכוונה ותשאלו את השאלות הלא נעימות שימו גבולות.
(31:03) ואם קשה לכם לשים לעצמכם, שימו לאחר.
(31:08) תבקשו עזרה, תביאו עזרה מקצועית, אבל שימו את הגבולות.
(31:12) אתם רוצים לבנות את עצמכם מחדש.
(31:15) זה קשה, אני יודע.
(31:17) אבל אם אתם בונים את עצמכם עכשיו כורכים את הבנייה החדשה אחרי פרידה בהורה השני, אתם בעצם מחייבים אותו בתוך הדנא שלכם והזמן נעשה את שלו וככל שאתם תבנו את עצמכם לא בשילוב איתו, עם שלא הקונפליקט שלכם והשיח שלכם יגדיר אתכם, אלא שאתם תבנו את עצמכם, תהיו מי שאתם רוצים להיות, יהיה לכם הרבה יותר קל לאורך זמן ואתם תוכלו להיות הרבה יותר שלמים ומאושרים כי יש לכם את האני שלכם, את המרכז שלכם, סעו על זה את הדגש.
(31:52) אז אל תיכנסו למקומות לא נוחים ולא להיכנס לדלתות אצל בן הזוג.
(32:03) אירועים קהילתיים זה הזדמנות להראות איזה מדהימים אתם.
(32:06) תרוצו לשם, תראו לילדים שאתם לא נמנעים.
(32:13) אני יודע זה לא נעים להיות באירוע באירוע שבועות בחגים בחדר אוכל שכל הקיבוץ רואה ויודע שהתגרשתם ואתם שם שבו 1 כמה שאפשר ליד השני אני יודע זה מצריך ויש קושי אבל אתם לא רוצים שסרן שמועה תהפוך אתכם לכוכב החדשות של הקיבוץ עדיף שבעיניי שאחד לא יבוא כי הוא נסע מאשר שתשבו בשתי הקצוות של חדר האוכל תחשבו מה הילדים שלכם רואים איזה מסר זה מעביר החוצה לקהילה ואחרי זה ואיזה הורות זה נותן לכם תזכרו שהילדים שלכם אמרנו את זה זה אירוע חינוכי ממדרגה 1º הם עומדים עכשיו להתמודד ואם אתם בהימנעות זה מה שהם לומדים.
(33:03) זה קשה, אבל אם אתם מרגישים את הקושי הזה אבל זה אפשרי ואתם מרגישים את הקושי בואו לקבל עזרה.
(33:11) דברים שכמובן לא לעשות.
(33:14) לא לייצר צדדים, לא לרתום את הקהילה למחנה של 1 מכם, לא לערב את הילדים בתוך מה שקורה ביניכם, לא לקבל החלטות מהבטן, לא צריך להעניש ולא צריך להיעלב.
(33:27) החלטות צריכות להיות בשיקול דעת.
(33:30) בשביל זה אנחנו פה מדברים על הדברים מרגיעים, מסתכלים על כל התרחישים האפשריים ואז מקבלים החלטות.
(33:37) לא פועלים מהבטן.
(33:40) אל תחשבו גם זה קורה הרבה שההסכם זה המטרה והוא יפתור את כל הבעיות.
(33:44) לא, ההסכם הוגלה כשיש מחלוקת.
(33:47) התהליך הוא כזה שמטרתו היא שלא יהיו מחלוקות.
(33:50) זו המטרה שלנו.
(33:52) שלא יהיו מחלוקות, שתהיה יחסים, שיהיו יחסים טובים, שתהיה חברות ואז ההסכם יישאר במגירה.
(33:59) זו המטרה.
(34:01) אם אתם תחתרו להסכם ותנסו לסגור אותו בכל פסיק לא תצאו מזה.
(34:06) תמיד אפשר לשבור הסכם.
(34:08) אבל שהצד השני להסכם הוא חבר שלי ההסכם יחזיק מים יותר מלא משנה כמה כתוב בו.
(34:16) צריכים להיות גמישים בעיקר בהתחלה הרבה דברים שאתם בטוחים שהם טבו אתם תגלו שהם לא כאלה חשובים הרבה דברים שנראה לכם שהם יהרג ובל יעבור עם הזמן תגלו שוואלה כילדים גדלים וזה לא כזה חשוב תהיו גמישים לא חייבים להגיד כן למה שאתם מרגישים בו לא אבל אתם לא חייבים לתת לא צריך לעשות נקודה שחורה לעולם לא נמחקת.
(34:39) תחשבו רגוע תגידו אנחנו חושבים על זה אפשר לשקול.
(34:48) טוב זהו, זה כבר אז הסיכום שלי כאן.
(34:50) אז הקיבוץ יש לו את המורכבות שלו.
(34:53) אמרנו יש הרבה היבטים תראו בכלל בלי שנגעתי בפן המשפטי שבדבר, אבל פה תכירו את התקנון תכירו את הקיבוץ ברגע שאתם עובדים ביחד הדברים מתכנסים.
(35:02) זה לא הסיפור, הייתה לי כבר לשבת עם כמה עורכי דין של קיבוצים, אם זה גודל של ליוויתי, אני אומר לכם לא משנה כמה זה מורכב, זה מורכב לכולם כשההורים עובדים ביחד, מוצאים פתרונות, גם הקיבוץ רוצה להקל, נתקלתי באנשים מאוד טובים.
(35:18) אני יכול להגיד בפן המשפטי של עורכי דין קיבוצים שפגשתי באמת באו לעזור.
(35:22) זה היה מאוד מאוד יפה לראות את זה.
(35:24) אז אני דווקא מאוד אופטימי גם שם.
(35:27) זכרו שזה משבר.
(35:30) משבר הוא גדול אבל הוא חולף שלה היא רק לא איך תו מה האם תעברו אותו אלא איך תעברו אותו ואיפה תהיו בסופו אז תשמרו על עצמכם, תשמרו על ילדיכם, אני מרגיש ששמרתי את מה שהיה לי להגיד, אבל אם יש עוד נושא שחשוב לכם שמשהו שלא התייחסתי אליו, שאתם רוצים שאני ארחיב, אז אני מאוד אשמח לשמוע מכם ואני גם רוצה לבקש שתדרגו.
(35:59) תכנסו עכשיו.
(35:59) תעשו לייק לדירוג בספוטיפיי או באפל, תלחצו דירוג.
(36:07) מקווה גבוה.
(36:09) תשתפו, תעבירו, תעזרו לי להפיץ את השפה הזאת.
(36:13) אני יודע שהרבה אנשים שמאזינים ואומרים לי תודה ומעבירים את זה לבני הזוג שלהם וביחד או פועלים ומאזינים ומקבלים כלים.
(36:23) אז הבקשה שלי אליכם זה שתעזרו לי להעביר את זה למי שצריך.
(36:28) אנשים צריכים ידע, צריכים תמונה מלאה וכוחות והמדיה המסורתית לא משתפת פעולה בלהעביר מסרים חיוביים אז אני רוצה לבקש ממכם אחיי שנמצאים פה ומאזינים תעבירו את זה הלאה תודה רבה ולהתראות בפרק הבא