יש לכם שאלה? אפשר להתחיל בצ’אט הייעוץ למטה מימין.

הם התגרשו לפני 10 שנים בגישור אצל נדב נישרי ועכשיו הם מספרים על הכל – פרק 145

בפרק 145 של הפודקאסט “משהו עם גישור” מובא סיפור יוצא דופן של בת אל בר גיורא ואורן פנירי, שהתגרשו לפני כעשר שנים בתהליך גישור אצל נדב נישרי, וכיום חוזרים לדבר בגילוי לב על הדרך שעברו מאז. השיחה מציגה לא רק את רגעי הקושי, הפחד, הכעס והבלבול שהיו בתחילת הדרך, אלא בעיקר את הבחירות המעשיות שאפשרו להם לבנות שותפות הורית יציבה, מכבדת וגמישה. מתוך הפרק עולה תמונה עמוקה של גירושין שאינם מסתיימים ביום חתימת ההסכם, אלא ממשיכים להתעצב לאורך השנים דרך כבוד הדדי, גבולות, גמישות, הומור, פרגון, שמירה על המשפחות המורחבות, והבנה שהקשר הזוגי אמנם הסתיים, אבל הקשר ההורי ממשיך לחיות ודורש תחזוקה. זהו פרק חשוב במיוחד לכל מי שנמצא בתחילת תהליך פרידה או גירושין ורוצה להבין איך אפשר לבנות מציאות שבה הילדים לא נקרעים בין שני בתים, אלא גדלים בתוך מערכת הורית שמצליחה, גם אחרי משברים, להמשיך לבחור בטוב.

גירושין שהופכים לשותפות: מה אפשר ללמוד מזוג שהתגרש בגישור לפני עשר שנים

פרק 145 בפודקאסט "משהו עם גישור"

יש פרקים שבהם המידע הוא העיקר, ויש פרקים שבהם הערך האמיתי טמון בפרספקטיבה. פרק 145 שייך לסוג השני. לא מדובר בעוד שיחה על גירושין או בניתוח תיאורטי של תהליך גישור, אלא במשהו עמוק יותר – מבט לאחור של שני אנשים עשר שנים אחרי, כשהם כבר לא בתוך הסערה אלא אחרי שהתייצבה הקרקע, אחרי שהכאב הראשוני דעך, ואחרי שנבנה משהו חדש. זה בדיוק מה שהופך את הפרק הזה למשמעותי במיוחד עבור מי שנמצא בתחילת הדרך או בעיצומה, משום שהוא מאפשר לראות לא רק את הרגע, אלא את ההשלכות שלו לאורך זמן.

כאשר בת אל ואורן מתיישבים לדבר על הגירושין שלהם, הם לא מנסים לייפות את המציאות ולא מציגים תמונה מושלמת. הם מדברים בכנות על הקושי, על הכאב, על הפערים, על רגעי השבר, ועל כך שהגישור עצמו לא היה תהליך “נעים” במובן הפשוט של המילה. בת אל מתארת את חדר הגישור כמקום שבו היו “להבות”, ואורן לא מתווכח עם זה. דווקא הכנות הזו מחדדת נקודה מקצועית חשובה: גישור טוב אינו תהליך סטרילי או שקט, אלא תהליך שמצליח להכיל מורכבות, קונפליקט, פחד, ולעיתים גם כאוס – מבלי לאבד את הכיוון.

לא מה נגמר – אלא מה מתחיל

בתוך השיחה שלהם עולה הבדל משמעותי בין החוויה הרגשית לבין הבחירה ההתנהגותית. בת אל מתארת תחושת אכזבה עמוקה, תחושה של חלום שנשבר, ואילו אורן מציג עמדה אחרת לגמרי כאשר הוא אומר: “לרגע לא חשבתי שנכשלתי… יותר הסתכלתי על ה־12 שנים שהצליחו.” מדובר לא רק באמירה אישית אלא בתפיסה שמעצבת את כל המשך הדרך. כאשר אדם בוחר לראות את הפרידה לא כהתרסקות אלא כסיום של פרק משמעותי והתחלה של פרק חדש, הוא מאפשר לעצמו לבנות מציאות אחרת.

הגישה הזו משתלבת באופן טבעי עם תפיסה שמכוונת קדימה, ולא עסוקה בשאלה “איך הגענו לכאן”, אלא בשאלה “לאן אנחנו רוצים להגיע מכאן”. זהו הבדל עדין אך מהותי, והוא זה שמאפשר לתהליך הגישור להיות כלי לבנייה ולא רק לפירוק.

הפחדים שמנהלים את תחילת הדרך

אחד החלקים הכנים ביותר בפרק הוא התיאור של הפחדים בתחילת התהליך. אורן מדבר על החשש שלא יראה את הילדים, על הפחד מפגיעה כלכלית, על תחושת חוסר שליטה. אלו פחדים שלא תמיד נאמרים בקול, אך הם נמצאים כמעט בכל תהליך גירושין. כאשר הפחדים האלה לא מקבלים מענה, הם מתורגמים במהירות להתנהגות תוקפנית, לחשדנות, ולניסיונות “להגן” על עצמך דרך מאבק.

דווקא כאן מתגלה הערך האמיתי של תהליך גישור שמנוהל נכון. לא במובן של ניסוח סעיפים, אלא ביכולת לייצר מרחב שבו הפחדים מקבלים הכרה ומענה. אורן מתאר את הרגע שבו הבין “שלא הולכים לסחוט אותו” ושיש כוונה אמיתית לשותפות, ומסביר שברגע הזה “נהיה יותר קל לגשר”. זו תובנה קריטית, משום שהיא מראה שפתרונות לא נוצרים מתוך לחץ אלא מתוך תחושת ביטחון יחסית.

ובתוך כל זה עולה גם אמירה שמחמיאה בצורה לא ישירה אך ברורה לתהליך עצמו:
“ואז נחת עלינו נדב וגישר אותנו.”
האמירה הזו, שנאמרת כבדרך אגב, משקפת את התפקיד של מגשר שמצליח להיכנס לתוך מורכבות, להחזיק אותה, וליצור תהליך שמאפשר תנועה קדימה גם כשהמצב מורכב.

היכולת לראות את הצד השני

אחת התובנות המרכזיות שעולות בפרק היא היכולת לצאת מהמקום האישי ולהביט על הצד השני. אורן מנסח זאת כך: “לדעת לצאת מהמקום שלך ולראות את השני.” מדובר במיומנות שאינה אינטואיטיבית, במיוחד כאשר הרגשות חזקים והתחושה היא של פגיעה.

המשמעות של היכולת הזו היא עצומה. כאשר אדם מצליח להבין שהצד השני לא פועל רק מתוך “רצון לפגוע”, אלא מתוך פחד, כאב או צורך, נפתחת אפשרות לשיח אחר. לא שיח שמבוסס על מאבק, אלא שיח שמבוסס על הבנה. זו נקודה שבה תהליך גישור שמכוון לעתיד יכול לייצר שינוי אמיתי, משום שהוא מאפשר לאנשים לראות זה את זה מחדש.

הקשר לא נגמר – הוא משתנה

אחת האמירות הבוגרות ביותר בפרק מגיעה כאשר אורן אומר בפשטות: “זה קשר… וגם אותו צריך לתחזק.” מדובר בתובנה שמבדילה בין גירושין שמסתיימים במאבק מתמשך לבין גירושין שמתפתחים לשותפות.

הרבה אנשים נכנסים לתהליך מתוך מחשבה שביום שבו ייחתם ההסכם, הכל יסתיים. בפועל, במיוחד כאשר יש ילדים, הקשר לא נגמר אלא משנה צורה. השאלה היא לא האם יש קשר, אלא איזה קשר יש. בת אל ואורן מתארים מערכת יחסים שמבוססת על פעולות קטנות אך עקביות: ברכות לימי הולדת, פרגון לבני זוג חדשים, שיתוף פעולה בהחלטות, ותקשורת שוטפת.

אין כאן מחוות דרמטיות, אלא רצף של בחירות קטנות שמצטברות לאורך זמן ויוצרות יציבות.

לא שוברים את הכלים

בת אל מתארת עיקרון שמנחה אותה לאורך השנים: “אני בחיים לא אחסום אותך… אני לא משחקת משחקים.” מדובר בהחלטה מודעת שלא להיכנס לדינמיקות של כוח ושליטה. ברגע שמתחילים משחקים כאלה – חסימות, ניתוקים, מניפולציות – האמון נשבר, וכל שיחה הופכת למאבק.

הבחירה לא לשבור את הכלים, גם כאשר יש כעס, היא אחת הבחירות הקשות ביותר, אך גם המשמעותיות ביותר. היא מאפשרת להמשיך את הקשר בצורה שמשרתת את שני הצדדים ואת הילדים.

הילדים לא אמורים לבחור

אחד הנושאים המרכזיים בפרק הוא ההתנהלות מול הילדים. בת אל מדגישה כי “הילד לעולם לא יחליט איפה הוא הולך – רק אנחנו מחליטים.” מדובר בגבול חשוב שמגן על הילדים מפני כניסה למאבק שאינו שלהם.

בנוסף לכך, עולה גם החשיבות של כבוד הדדי מול הילדים, לא רק במילים אלא בהתנהגות. אורן שואל שאלה פשוטה אך עמוקה: “אתה לא רוצה שלאימא של הילדים שלך יהיה טוב?” ומחדד בכך את הקשר הישיר בין רווחת ההורה השני לבין רווחת הילדים.

גמישות במקום פנקסנות

אחד הדברים הבולטים בשותפות שלהם הוא היעדר פנקסנות. בת אל מתארת מצב שבו היא יודעת שאם תיתן – גם תקבל בחזרה. מדובר באמון בסיסי שמאפשר גמישות בניהול החיים, בין אם מדובר בזמנים, בחופשות או בהחלטות יומיומיות.

זה לא אומר שאין גבולות, אלא שיש הבנה שהמערכת פועלת לטווח ארוך, וששיתוף פעולה עדיף על ספירה מדויקת של “מי נתן יותר”.

הומור, גבולות ותקשורת

אחד האלמנטים המעניינים בפרק הוא השימוש בהומור ככלי לניהול קונפליקטים. בת אל מתארת כיצד ריב על הוצאה כספית הפך לבדיחה, והמתח התפוגג. הומור אינו פתרון בפני עצמו, אך כאשר יש בסיס של אמון, הוא יכול לשמש ככלי שמאפשר לפרק מצבים טעונים.

לצד זאת, יש גם הקפדה על גבולות ברורים. הם מתארים מערכת יחסים שבה יש קרבה, אך גם שמירה על פרטיות. בת אל מגדירה זאת כ“חברות עם גבולות”, כלומר קשר שמאפשר שיתוף פעולה מבלי להיכנס לחיים האישיים של הצד השני.

לא חייבים לפתור הכל

עוד תובנה חשובה שעולה מהשיחה היא שלא כל קונפליקט דורש פתרון. יש מצבים שבהם עדיף להכיר בכך שיש שונות, ולא לנסות לשנות את הצד השני. בת אל אומרת בפשטות שהיא לא תצליח לשנות את אורן, ובוחרת לקבל זאת.

ההכרה הזו מאפשרת להמשיך קדימה מבלי להיתקע בניסיונות לשלוט או לשנות.

תמיכה הדדית כבסיס לשותפות

אחד המשפטים המשמעותיים ביותר בפרק הוא של אורן: “לא יעזור לי אם את תקרסי… יעזור לי אם תצמחי.” מדובר בתפיסה שמבינה שהצלחה של אחד הצדדים תורמת לשני, וקריסה של אחד פוגעת בשני.

זו תפיסה שמבוססת על שותפות, גם כאשר אין זוגיות. היא מאפשרת ליצור מערכת שבה שני הצדדים תומכים זה בזה מתוך הבנה של אינטרס משותף.

התפקיד של התהליך עצמו

לאורך הפרק כולו ניתן לזהות את ההשפעה של תהליך הגישור שעברו. לא בהכרח בפרטים הטכניים של ההסכם, אלא בשפה שנוצרה ביניהם, באופן שבו הם מתקשרים, וביכולת שלהם לנהל קונפליקטים.

האמירה “ואז נחת עלינו נדב וגישר אותנו” אולי נשמעת פשוטה, אך היא משקפת תהליך שבו מישהו הצליח להחזיק את המורכבות, לאפשר שיח, ולכוון את הצדדים ליצירת בסיס משותף. לא פתרון קסם, אלא תהליך שמאפשר לאנשים לבנות משהו שהם יכולים להמשיך איתו לאורך שנים.

סיכום – הבחירה היומיומית

בסופו של דבר, הפרק הזה אינו מציג מודל מושלם, אלא תהליך מתמשך. הוא מראה שגירושין טובים אינם תוצאה של החלטה אחת נכונה, אלא של רצף בחירות קטנות שחוזרות על עצמן לאורך זמן.

אורן מסכם זאת במשפט פשוט אך עמוק: “לבחור בטוב… לבחור בזה שיצליח.” זו אינה סיסמה, אלא עבודה יומיומית. עבודה שדורשת מודעות, גמישות, ויכולת להסתכל קדימה גם כאשר ההווה מורכב.

עבור מי שנמצא בתחילת הדרך, הפרק הזה מציע לא הבטחה, אלא אפשרות. הוא מראה שאפשר לבנות שותפות אחרת, גם אחרי פרידה, ושאפשר לייצר מציאות שבה הילדים גדלים בתוך מערכת יציבה, מכבדת ומאפשרת.

וזה אולי הדבר החשוב ביותר שאפשר לקחת ממנו.

 

שאלות ותשובות – פרק 145: גירושין שהופכים לשותפות

כן, אך חשוב להבין שמדובר בתהליך ולא בתוצאה מיידית. מהפרק עולה בבירור שהתחלה יכולה להיות קשה, טעונה ואף מלאה קונפליקטים, אך כאשר יש בחירה מודעת לנהל את התהליך בצורה מכבדת ולבנות שפה משותפת, ניתן לאורך זמן להגיע ליחסים יציבים, גמישים ומכבדים. גירושין טובים אינם מצב רגשי רגעי, אלא תוצאה של עבודה מתמשכת.

 

ממש לא. אחד הדברים החשובים שעולים מהפרק הוא שהגישור עצמו יכול להיות מורכב ואפילו סוער. בת אל מתארת “להבות” בחדר הגישור, ועדיין התהליך הצליח. המשמעות היא שהצלחה של גישור לא נמדדת בשקט, אלא ביכולת לנהל את המורכבות מבלי לפרק את הקשר העתידי.

 

אחד הגורמים המרכזיים הוא הפחתת פחדים. כאשר צד מבין שלא יילקחו ממנו הילדים, שלא ינוצל כלכלית, ושיש כוונה אמיתית לשותפות, רמת המתח יורדת באופן משמעותי. ברגע שיש יותר ביטחון, קל יותר לקבל החלטות ולשתף פעולה.

 

העיקרון המרכזי שעולה מהפרק הוא היכולת לראות את הצד השני, גם כשלא מסכימים איתו. לא רק להבין מה נכון לך, אלא לשאול מה עובר עליו, מה הוא מרגיש ומה הוא צריך. זו מיומנות שמאפשרת לנהל קונפליקטים בצורה בונה ולא הרסנית.

 

לא. הקשר משתנה, אך אינו נעלם, במיוחד כאשר יש ילדים. אורן מנסח זאת בצורה ברורה כשהוא אומר שזה עדיין “קשר שצריך לתחזק”. המשמעות היא שיש צורך להמשיך להשקיע בתקשורת, בכבוד הדדי ובשיתוף פעולה, גם שנים אחרי הפרידה.

 

הפרק מראה שקונפליקטים לא נעלמים, אך הדרך לנהל אותם משתנה. במקום הסלמה, יש ניסיון לשמור על שיח מכבד, לדעת לעצור כשצריך, ולעיתים גם להסכים לא להסכים. בנוסף, שימוש בהומור ובפרופורציות יכול לעזור לפרק מתחים.

 

לא בהכרח. אחד הדברים החשובים שעולים מהפרק הוא שיש קונפליקטים שפשוט לא פותרים אלא שמים בצד. ההבנה שלא ניתן לשנות את הצד השני מאפשרת להימנע ממאבקים מיותרים ולהתמקד במה שחשוב באמת.

 

הילדים לא אמורים להיות חלק מהקונפליקט ולא לבחור צד. ההורים הם אלו שמחליטים ושומרים על הגבולות. בנוסף, חשוב מאוד לשמור על כבוד הדדי מול הילדים, משום שהיחס בין ההורים משפיע ישירות על תחושת הביטחון שלהם.

 

כי טובתו של ההורה השני משפיעה ישירות על טובת הילדים. כאשר אחד ההורים מצליח, רגוע ומתפקד, זה מקרין על הילדים. מעבר לכך, פרגון יוצר מערכת יחסים שמבוססת על שיתוף פעולה ולא על מאבק.

 

במערכת יחסים ארוכת טווח, גמישות לרוב חשובה יותר מפנקסנות. כאשר יש אמון בסיסי, ניתן לאפשר שינויים, נסיעות והתאמות מבלי להיכנס לחשבונות קטנים. זה יוצר מערכת נעימה ויציבה יותר לאורך זמן.

 

הומור יכול לשמש ככלי חשוב להפחתת מתחים ולניהול קונפליקטים. כאשר יש בסיס של אמון, היכולת לצחוק יחד גם על מצבים מורכבים מאפשרת לשחרר כעסים ולהתקדם הלאה.

 

במקרים רבים כן. מהפרק עולה ששמירה על קשר עם המשפחות תרמה ליציבות ולתחושת הרציפות עבור הילדים. זה לא מתאים לכל מצב, אך כאשר זה אפשרי, זה יכול להיות מרכיב משמעותי בתהליך.

 

שהגישור אינו רק שלב בדרך להסכם, אלא תהליך שמייצר שפה, כלים ויכולת לנהל מערכת יחסים לאורך שנים. גם אם התהליך עצמו מורכב, הוא יכול להניח יסודות שממשיכים להשפיע הרבה אחרי שהוא מסתיים.

 

המסר הוא שהדרך שבה מתחילים משפיעה על הדרך שבה ממשיכים. גם אם קשה, גם אם יש כעס, ניתן לבחור לנהל את התהליך בצורה שמכוונת קדימה. הבחירה הזו אינה חד פעמית, אלא יומיומית, והיא זו שמעצבת את המציאות לאורך זמן.

 
 

תמלול מלא של הפרק

(0:0) את הפרק הזה שאתם הולכים לשמוע עכשיו לא אני הקלטתי.

(0:04) זה פרק שאני משתף ואני משתף אותו בגאווה ובשמחה גדולה.

(0:10) את הפרק הזה הקליטו בת אל ואורן.

(0:14) בת אל בר גיורא ואורן פנירי הם זוג שהתגרש אצלי לפני 10 2.

(0:19) זה היה תהליך מורכב, זה היה תהליך מעמיק וזה היה תהליך טוב.

 

(0:25) והיום 10 2 אחרי בת אל ואורן התיישבו ודיברו על הגירושין שלהם, על התהליך שהם עשו, על היחסים ביניהם, ואיך הם כהורים מתנהלים בצורה טובה ושומרים על הילדים שלהם.

(0:41) באחד הרגעים בפודקאסט הם מספרים איך אסא, הבן הקטן, אמר להם, אתם יודעים, זה מאוד משעמם לגור בבית 1, אני לא יודע איך אנשים עושים את זה, שזה סימן של באמת גירושים טובים וילדים שמחים.

(0:57) בתל גם הפכה להיות מגשרת עם השנים.

(1:00) גם כן עשתה אצלי התמחות ויצאה לדרכה העצמאית ואני גאה בה מאוד.

(1:06) אז אם אתם רוצים קצת לקבל השראה ולקבל כיוון וגם כלים.

 

(1:13) מעשיים משני אנשים נפלאים שהתמודדו עם אתגרים ויצאו לדרך טובה בשיתוף פעולה ועשו את זה מעולה, אז הפרק הזה הוא בשבילכם.

(1:24) מפתיעה הזנה.

(2:02) לפני 10 2 אנחנו ישבנו בחדר גישור אני והגרוש שלי והבנו שזהו משהו נגמר אבל באותו זמן כבר הבנתי שמשהו מתחיל, משהו חדש מתחיל וזאת היתה שותפות מסוג חדש ובפרק הזה אני ממש מתרגשת לארח את הגרוש שלי את רון פנירי והבאתי אותו היום לכאן, בפרק לדבר לדבר על הגירושים שלנו בעצם איך הצלחנו ועדיין מצליחים לעבור את הגישור הזה בשלום ולהיות שותפים אמיתיים, לפחות כך בתחושה שלי.

(2:44) אז שלום וברוך הבא, אני מבטיחה שאני לא אדבר כל כך הרבה, כל הפרק שלום שלום, נעים להיות אני מודה שהיה קשה לתפוס אותך, אתה 1 האנשים הכי עסוקים שיש אז אני מודה לך על הזמן שאתה מקדיש ואני מקווה שניתן היום ערך אמיתי להבין איך אפשר לעשות את זה אחרת, כי בוא נודה באמת, גישור זה שיט.

(3:13) התקופה הזו של הפרידה היא לא קלה.

 

(3:16) אני אגיד לך מצד 1, אני מבין מה את אומרת, כי 2 אנשים נפרדים אחרי הרבה זמן או קצת זמן, מטענים יותר, פחות, אני חושב שיש גם איזה חלום ושברו להרבה אנשים.

(3:34) ואיך הרגשה של כישלון?

(3:37) הרגשה של כישלון או הרגשה אולי של אכזבה של 1 מהצדדים?

(3:42) אז משם אני מבין שהתקופה הזאת היא כביכול איזו יציאה לדרך לא טובה להרבה אנשים.

(3:51) אני חושב שאני לקחתי את זה מday one לכיוון אחר מה זאת אומרת?

 

(3:59) אני חושב שלרגע לא חשבתי שנכשלתי בזה שנגמר.

(4:05) הפרידה שלנו?

(4:06) הפרידה, לרגע לא חשבתי שנכשלתי.

(4:08) הודיתי על התקופה שהייתה, וייכלתי לי ולך דרך חדשה והבנתי שאני חושב שמגיע לי ולך דברים חדשים ויותר טובים ומגיע לי ולך להיות נאהבים ולאהוב ולחיות את החיים.

(4:26) ולא לרגע לא כעסתי, אני יודע שגם אני לא יכול להגיד, אני אגיד על הצעד שלי.

 

(4:32) לא כעסתי, לא…

(4:33) כעסת עליי?

(4:35) לא כעסתי על החיים בכלל.

(4:37) לא כעסתי על החיים שזה לא הצליח.

(4:39) כאילו, אני חושב שיותר הסתכלתי על ה12 השנים שהצליחו, ועל 2 הילדים המקסימים שיש לי, לא בחרתי לבוא ולהסתכל איך נכשלתי, איך זה לא עובד, איך לא רואים אותי.

 

(4:51) ברור שאף 1 לא נקי ולא חף מרגשות וברור שזה הגיע, אז היו רגעים שהתבאסתי, שזה נגמר וזה וזה וזה.

(5:04) מה זאת אומרת עד שזה הגיע?

(5:05) עד הפלה?

(5:05) עד שהגיע, כן, ההחלטה, הפרידה, עד שזה הגיע, עד שעשינו את זה, אז כמובן שהיו שם רגעים של תסכול.

(5:12) ערבים, ריבים, מלא.

 

(5:16) הייתי לא זוכרת את זה.

(5:17) היו, היו.

(5:18) אני זוכר אצלי, בעיקר עם הילדים, היו רגעים שמאוד הרגשתי שלא רואים אותי, ושרק באים אליי…

(5:25) זוכר, כמו כל זוג.

(5:27) כמו כל זוג.

 

(5:28) כל זוג, כן.

(5:30) אבל אני חושב שמהרגע של ההחלטה, משם והלאה יותר היה חשוב לי כמו…

(5:37) אני מצטער שאני אהיה קצת…

(5:40) בוא נשמע.

(5:41) מתוכנת, וכמו זה היה כמו…

 

(5:43) סיימנו פרק, כמו שסיימת עבודה, היה לך כיף, תודה רבה, בוא זה, ובואו נישאר חברים.

(5:50) כאילו, בעיקר בואו נישאר חברים.

(5:52) וכאילו תעזבי את זה שבמיוחד בעיקר הזה שיש 2 ילדים באמצע.

(5:57) שלבוא ולהחליט משהו אחר, מבחינתי זה לא הגיוני.

(6:01) אני זוכרת שאתה היית מאוד…

 

(6:03) מאוד מנותק.

(6:05) אתה התנהלת בצורה מנותקת רגשית.

(6:07) אני הייתי במקום אחר ממך.

(6:10) אני חושב שכאילו להגיד לך…

(6:11) הייתי בתסכול, והייתי באכזבה, וממש חייתי את החלום בשבו, כי לא ציפיתי שנתגרש.

 

(6:20) לא היה לי טוב.

(6:21) לא, לא נשקר, הרשינו לענות.

(6:22) גם לי לא היה טוב, וגם לי גם, הניתוק שאת חושבת שהיה, זה לא היה ניתוק, זה דבר שהתחולל בפנים.

(6:32) 1 נוטה להוציא החוצה, 1 חי את העולם הפנימי שלו, ואני אגיד שזה גם כן הגיע אחרי הרבה זמן של מחשבה.

(6:41) זה לא היה מאיזה ריב, זה לא היה איזה משהו.

 

(6:44) ברור.

(6:45) זה הגיע אחרי זמן שכאילו אמרתי לעצמי, שנינו מגיע טוב יותר.

(6:50) כאילו…

(6:51) תודה שלא.

(6:51) ואני אגיד שגם כן, מבחן המציאות…

 

(6:54) זה נותן טוב יותר.

(6:55) מוצדק.

(6:56) לא, אני רואה אותך ואת בן הזוג שלך את אורי מת עליו.

(6:59) בן זוג.

(7:00) בסדר, את הטייטל.

 

(7:01) אני אוהב בן זוג בעניין של בעלים.

(7:03) הצלחתי להתחתן, אני ואתה לא איתך.

(7:05) אני אוהב בן זוג.

(7:06) אני אוהב את המילה בן זוג, אני פחות בעניין של בעלים של מישהו, אבל אני רואה אותך ואת בן הזוג שלך.

(7:12) איזה בן אדם חמוד, מאושרים, הילדים שלי נמצאים תחת אדם עם בקורת גג עם בן אדם סבבה, הרווחתי.

 

(7:21) עשיתי נכון.

(7:25) לעומת זאת, כאילו, כל הצורך בלהחזיק תא משפחתי, ואני רואה את זה גם כן הרבה מסביבי, בכל מיני חברים, להחזיק בכוח איזה תא משפחתי למען הצדק, למען החברה, למען האידיליה שזה יעבוד.

(7:41) זה לא עובד, חלאס, שחררו.

(7:43) כאילו, תתקדמו.

(7:46) אני חושב שיותר חשוב פה זה 2 אינדיבידואלים שחיים טוב, מאשר איזה חלום שלהחזיק ולשים חורים בספינה תובעת ולא עובד זה ממש יפה כל מה שאתה אומר, אבל זה, אתה יכול להגיד בתור גרוש, בגירושים טובים שאני יודעת שאנחנו בגירושים טובים כי אנשים מספרים לי מה אתה אומר עליי ברחוב אנשים שלא מכירים אותי ופתאום מבינים מי אני אז מספרים לי כמה קומפלימנטים אתה נותן לי שזה הכי הכי כיף בעולם אבל אם אני אקח אותנו 10 2 אחורה הגישור שלנו היה פיצוצים, אורן בסדר.

 

(8:27) אנחנו…

(8:28) פירקנו כאילו את חדר הגישור להבות.

(8:30) בסדר גמור, זה בסדר גמור.

(8:32) אז אני רוצה לשאול אותך במקום הזה…

(8:34) מה עזר לנו שם?

 

(8:37) מה עזר לך לעבור את הפאקינג שיט הזה של חדר הגיור?

(8:42) אני זוכרת אותו כחוס?

(8:43) אני אגיד לך מה עזר לי.

(8:45) בואי נפתח באמת הכל ונדבר על הכל אני בטוח שהיה לרגע, את לקחת יותר איזה עניין של פגיעה מהפרידה.

(8:57) לרגע.

 

(8:58) ואני זוכר גם כן ש…

(9:00) אני גם כן הייתי במצב כלכלי מאוד לא טוב באותו זמן של הפרידה ופחדתי שהולכים להכניס לי עכשיו.

(9:09) אתה גם ככה נכנס לאיזה מקום כזה.

(9:11) אני אראה את הילדים, אני לא אראה את הילדים, עכשיו רוצים ממני כסף, לא רוצים ממני כסף, מה אני עושה?

(9:17) מה זה?

 

(9:18) המשפחה שלה מייעצת לה ככה, הולכים לעשות לי ככה וגם כן, אני הייתי עם העסקים קצת באיזה פלונטר, אמרתי לעצמי, תראה כמה חזיתות נפתחות לך תראה כמה אתה צריך עכשיו להתחיל להתגונן.

(9:32) באיזשהו שלב שגם כן היה מה שהיה עם המשפחה שלך, כשאמרת לי אמרו לי לעשות לך ככה, אבל אני החלטתי שאני רוצה אבא לילדים.

(9:40) אני זוכרת את המשפט הזה?

(9:41) אני אספר מה אני קיבלתי איך 7, אמרתי למשפחה שלי שאנחנו רוצים להתגרש אז הם ישר נתנו את הטלפון לעורכת הדין המשפחתית שהתקשרה והתחילה לחקור אותי על מה יש לך ומה נעשה ואני שמעתי את זה ונחרדתי, כי אני ידעתי שאני לא הולכת לעשות לילדים שלנו את מה שעשו לי בילדות אני לא הולכת לגרום לנו לא לעבוד ביחד ואני זוכרת שאמרתי, גם אמרתי לה שזה לא הכיוון בכלל ואז נחת עלינו נדב וגישר אותנו ואני זוכרת שגם אמרתי את זה בגישור, כמו שאמרת על אני רוצה להסתדר איתך, יש לי המון 2 לשתף איתך פעולה.

(10:27) אז אני כן אגיד שמהצד שלי היה רגע הזה כמו…

 

(10:31) בואי נקרא לזה, כמו חיה פצועה.

(10:33) כי שוב, את תגידי מהצד שלי, את תגידי בן אדם נראה שהיה מנותק, אז אני הייתי חייב תשובה אתה היית happy לא הייתי happy, הייתי happy, 1 התקופות הכי גרועות בחיים שלי, לא הייתי.

(10:46) מה שיפה בנו זה שאחת לכמה זמן אנחנו פותחים הכל ומדברים תמיד וכשנפרדנו, באמת היית נראה מה זה happy?

(10:56) התהוללת כאן בכל רחובות יפו, אף פעם ממש ממש לא הייתי happy לפרק בית.

(11:01) זוכרת אני חושב שאין מישהו שיגיד לך שהוא מחובר לילדים ומחובר למשפחתיות שלו, אמנם שהוא רוצה אפילו זה ופתאום לעבור ולהתנתק את עצמך מהבית של הילדים, שיגיד לך שהוא היה אפי.

 

(11:17) לא מאמין.

(11:18) לעבור לגור בבית לבד פתאום?

(11:21) אני חשבתי…

(11:22) אתה יודע כמה אני קינאתי בבית?

(11:23) הבית שלך היה מהמם.

 

(11:25) עברת לבית סופר סופר סופר מהמם וכל הרהיטים שלך היו חדשים ואני הסתכלתי וכאילו, ממש שנאתי אותך.

(11:34) בסדר, סבבה, זה מהצד שלך, מהצד שלי, את אומרת אפי, כאילו לעבור ולהיות מנותק מהילדים שלך פתאום, גם את זוכרת גם עברתי לבניין ליד, כאילו עברתי לבניין ליד, כאילו אני יודע שזה…

(11:46) זה היה הדבר הכי קשה בעולם.

(11:48) נכון, סבבה.

(11:49) על אף שזה היה נוח מאוד, אבל מהחלון של חדר הילדים אני לא יודעת אם אמרתי לך את זה פעם מהחלון של חדר הילדים רואים, אני יודע כשפתחתי את החלון, הייתי רואה את הסלון שלך בפנים ועשיתי את זה פעם 1, פעם שנייה ובפעם השלישית למדתי לסגור את החלון החלון הזה מעולם לא נפתח יותר אמרתי ״אני לא עושה לעצמי כאב לב״ אני לא מסתכלת בתוך החיים שלך, כי זה לא…

 

(12:13) זה לא עוזר לי אז אני אגיד שמהצד שלי מה שאת אומרת ״appy״ מהצד שלי הרצון לנתק, אבל מצד 2 להישאר קרוב ולקחת בית ליד כי לא רציתי באמת להתנתק מכל הדבר הזה כל כך מהר, לא יכולתי כל כך להתנתק גם מהילדים ולאט לאט כאילו, הדבר הזה שבהתחלה כשנכנסנו לחדר של נדב, אז אני, דבר שמאוד פחדתי עליו זה שאני לא יודע מה עושים עם הילדים עכשיו, שאני לא יודע כמה אני הולך לראות אותם, אני יודע שהכוח ביד של האימא, שהיא יכולה להחליט…

(12:55) היא הייתה שנתיים, ולולה, היא הייתה בת 4.

(12:59) נכון.

(12:59) שזה חזקת הגיל הרך, ואפשר לעשות מזה מטעמים.

(13:03) נכון.

 

(13:03) שאם אני רואה אותם, לא רואה אותם, ואני כאילו הייתי במקום של, אני מתעורר אליהם בלילות, אני מאכיל אותם.

(13:10) למה שאני עכשיו יגידו לי אם אני רואה אותם או לא רואה אותם?

(13:14) אבל חשבת שזה מה שקורה כאילו?

(13:16) כן, אני לא הייתי בטוח מה…

(13:19) אם אני הולך לראות אותם או לא לחיות אותם, וכמה אני הולך לראות אותם, לא הייתי בטוח, ולאט לאט הכול השתחרר והכול…

 

(13:28) כל העשן התאדה לו, וראיתי שוואלה, הכול בסדר.

(13:33) אני חושב שלאט לאט ככל שנכנסנו לגישור והרגשתי יותר רגוע, אז ככה יותר קל לגשר.

(13:44) כאילו, כשהבנתי שלא הולכים, אני אקרא לזה ככה, לסחוט אותך.

(13:48) שאני הבנתי שלא הולכים…

(13:51) אתה הולך לראות את הילדים.

 

(13:53) שאתה, אל תדאג, כלכלית לא באים עכשיו זה.

(13:57) באותו רגע הכלכלי גם כן היה קצת בעייתי, אז כאילו הבנתי שפתאום, פתאום מאיזה 2 אנשים שנפרדים ורק 1 מנסה לקחת מהשני כמה שיותר, פתאום הייתה כאן יותר הבנה של 2 פרטנרים, שהולכים להישאר פרטנרים למשך כל החיים ורוצים רק לגור בשני בתים נפרדים.

(14:20) יותר, זו יותר ההגדרה.

(14:22) כי זה לא 2 שנפרדים ולא רואים 1 את השני אז בוא נדפוק עכשיו 1 את השני כמה שיותר, נצא עם כמה שיותר כסף בכיס, או סתם אני אומר על הכסף, זה לא עליו דווקא הכסף, נצא עם כמה שיותר זכויות כל 1 בכיס שלו, ואני לא יראו אותו גם ככה, אז מה אכפת לי.

(14:37) אבל זה לא המצב.

 

(14:38) המצב הוא שהולכים לראות 1 את השני 2 קדימה, עד רמת כל החיים אתה יודע מה עזר לי?

(14:46) אני נדחפת לך.

(14:48) אני זוכרת, אתה ממש רגע, שישבנו בגישור והסתכלתי עליך והבנתי שא שהוא בן שנתיים, הולך להיות חייל והבנתי שאסה יהיה חייל שובב והוא לא יחזור הרבה הביתה ושאני, אם אם אני לא אצליח להגיע איתך למצב שאנחנו יושבים בארוחת שישי ביחד אם לא, לשם אני אחתור, אז אני אראה את הילד שלפי זמני שהות כחייל ואתה זוכר איך זה שאתה חייל, אתה לא רוצה להיות בבית, אתה רוצה להיות עם החברים שלך, עם החברה שלך, אתה בקושי רואה את הילדים ואז הבנתי, שמתי לי מטרה, שאני אסתדר איתך ושנצליח לעשות…

(15:33) שיום 1, כי באותו רגע הייתי מאוד פגועה וכועסת, אבל שיום 1 אני צריכה להגיע איתך למצב שאנחנו יושבים בארוחת שישי ביחד.

(15:45) לגמרי מפחיד.

 

(15:46) וזוכר שעשינו את הארוחת הזה?

(15:48) זה כאילו, יוצא לנו מדי פעם לעשות ארוחות ביחד, אבל כזה ספונטניות?

(15:53) שאתם מזמין אותנו או שאני סתם נתקעת עליכם, שאני שומעת שאבא עושה על האש אז אני קופצת אבל בקורונה יצא לנו לעשות ארוחת החג ביחד מדהים מדהים מדהים כאילו אני ואורי הערכנו אותך ואת הילדים שזה היה סטארטאפ גאוני, כי כאילו אני ואורי הכנו את הבית, היה כל כיף באתם עם הילדים, בדרך כלל כשאתה בא עם ילדים לבית זר, אז הם כזה מחפשים את עצמם והם כאילו באו הביתה, כולנו נהנינו ואז הלכתם והיה לי מגניב.

(16:28) כן אז תגיד, בתוך החיים שאחרי, או בכלל, בגישור, יש איזה כלל שכלל לא כתוב שאתה מרגיש שעבדנו לפיו?

(16:43) אני אגיד לך משהו שאני חושב בכלל אני אגיד לך את זה לגישור אני אגיד לך את זה בתור מנהל שמנהל עובדים ואני אגיד לך את זה בתור, אולי אפילו בתור חבר שמדבר שאתה לא הולך עם חבר שלך חברים.

 

(17:02) לדעת לצאת מהמקום שלך ולראות את השני.

(17:06) לדעת לצאת מהמקום שלך.

(17:08) ותראה את השני.

(17:09) כי גם כשאתה תגיד את מה שאתה תגיד, וזה הדבר הכי נכון בעולם.

(17:15) ואתה תקוע על הדעה שלך, כי אתה בטוח שאתה צודק.

 

(17:19) שנייה תקשיב לבן אדם השני.

(17:20) כי יש מצב שהוא מדבר מרגש.

(17:22) יש מצב שהוא מדבר…

(17:24) נשמע לך לא הגיוני, אבל הוא מדבר מזה שהוא נפגע.

(17:27) אתה מדבר מעצמך ואתה תקוע בעצמך.

 

(17:30) תסתכל שנייה על הצד השני ומאיפה הוא מדבר.

(17:33) כאילו, כי לפעמים אתה יכול לדבר עם הכי לוגיקה, הכי הגיונית בעולם, אבל שהבן אדם השני נפגע, אז אין שום היגיון בעולם שאתה תגיד, ואתה תסביר כאילו, אז צא מהמקום שלך ותסתכל על הצד השני.

(17:48) תסתכל עליו שהוא פגוע, תסתכל עליו שהוא כועס.

(17:52) לבוא מה אתה היית רוצה במקומו.

(17:57) כאילו, לבוא ולהגיד סתם אני זורק.

 

(18:03) רוצה ימי שהות שישישבת אצלך וראשון, 2, רביעי אצלי.

(18:10) כי אני רוצה את שישישבת כל הזמן.

(18:12) שנייה.

(18:13) לא מגיע לה שישישבת?

(18:14) לא מגיע לה לחיים?

 

(18:16) מה זה?

(18:18) כאילו, צא כאילו…

(18:22) את יודעת מה?

(18:23) זה משהו שהרבה עוזר לנו כשאני רואה את זה שאני ואת כאילו את אומרת לי, אני טסה לחודש.

(18:30) אני טסה לחודש התחיל מהטה טס לחודש.

 

(18:33) בסדר גמור, לא נפתחתם את זה.

(18:34) בסדר.

(18:35) לא משנה עכשיו מי טס, אני טס לחודש, אני טס לחודש, אני נוסע לסופש, את נוסעת.

(18:41) זה משהו.

(18:42) אבל זה מאוד מאוד מסתכל על זה, אני יוצא מהצד השני אמר לי, מה אתה בא עכשיו לפנקסנות על כמה ימים?

 

(18:51) אתה יודע שגם אתה תרצה את זה, זה 1.

(18:52) אבל זה משהו שאנחנו החלטנו, מהיום זה היה בגישור שלנו.

(18:57) אתה זוכר, אני תמיד ידעתי שאתה אוהב לטוס.

(19:00) אני הייתי עוד בפייס כאילו של אימא מגוננת ילדים ולא זזה ומדי וואן בגישור אמרנו כאילו, לא יהיה…

(19:08) בנאדם יכול לצאת לחופש וזה לא יילל כסף.

 

(19:12) יותר מ14 יום אתה לא משלם עוד מזונות.

(19:16) לא זוכרת את זה אפילו.

(19:17) אז אני זוכרת את את זוכרת את זה, אני לא זוכרת את זה, זה לא אפילו מעניין אותי.

(19:20) עד כדי כך ואז, טסת לחודש שהילדים שלנו היו בני שנתיים וארבע, אני הייתי בהלם ואני זוכרת שאמרתי לך טוב, אז תשלם לי עוד מזונות ואמרת לי אני נראה לך ואמרתי לך אוקיי, בסדר, אבל, אין בעיה טיסה, אבל תזכור שגם אני אסע ושאני אסע תגיד לי יאללה שלום להתראות ועצת הגבר איתי בחזרה אני ניף לגמרי ואני חושבת שהדרך שבה אנחנו מתנהלים, שאנחנו לא מתקטננים על זמנים, זאת אומרת, אם עכשיו אתה אומר לי אני נוסע לשבוע, אני אומרת לך ביי להתראות, כי אני יודעת שתמיד אתה תחזיר לי בחזרה.

(19:58) בלי לספור, בלי.

 

(19:59) ואני יודעת שהזמן שלך לבד הוא סופר חשוב כדי שתתפקד ואני יודעת שגם באותו המצב אתה גם תיקח את הילדים לשבוע ואני גם שמחה ומפרגנת לך על זה, כי חשוב שהם יצאו איתך לחופשים, הם יחוו איתך דברים, שאני לא יכולה לתת להם, כי אני לא אצא איתם לקמפינג בישולים, אני לא אוהבת את הדברים האלה, אני אוהבת דברים אחרים.

(20:21) או אתה אוהב בתי מלון, אני אוהבת סיני חולשות.

(20:25) אז אני כן במקום הזה, מאוד משחררת לך ואתה מאוד משחרר לי וזה חכם.

(20:32) אני אגיד את זה גם קצת אחרת, אני גם כן הפנקסנות, בסופו של דבר בשבילי, אני נהנה להיות איתם.

(20:40) אני מעריך את הזמן שלי איתם.

 

(20:41) אני רואה גם כן את זה כזמן קצוב, הזמן שיש לנו איתם, עכשיו כשהם ילדים.

(20:49) בזה שהם שמים עלינו, בזה שהם רוצים להיות איתנו, בזה שהם מקשיבים לנו, בזה שאנחנו מכריחים לבוא איתנו לחופשות והם באים באמת.

(20:56) ואז הם אומרים לך, אז אני לא…

(20:59) אז אני אומר לעצמי, כאילו סתם, יום ראשון עכשיו אומרת לי כאילו אני רוצה שיהיה לי סופש ארוך עם אורי יום ראשון, יאללה, שיבואו.

(21:07) שהאמת?

 

(21:07) שיבואו.

(21:08) בדבר הזה, הפתעת אותי מאוד אנחנו כל פעם מוצאים פתרונות יצירתיים, שהם לא בדיוק על הקו זאת אומרת, נניח עכשיו רציתי סופש ארוך ואמרת לי שאתה תקוע בעבודה פתאום אמרת טוב, אז שיבוא לישון אצלי בעבודה אתה עובד במלון וזה אפשרי״ נכון, כן נכון זה רעיון, לגמרי.

(21:28) ״ככה גדול״ למה לא?

(21:30) נכון, לגמרי אז אני אוהבת את היצירתיות שלנו ואני אוהבת שהרבה פעמים, כמו שקרה לנו עכשיו בפעם האחרונה, נקלענו לאיזה ויכוח, אבל הטונים לא עלו, כל 1 דיבר את עצמו, לא מצאנו שום פתרון לוויכוח בינינו, לקונפליקט ואז אחרי שניתקנו את השיחה, פתאום עלה לי רעיון וכאילו, התקשרתי אליך ואמרתי לי וואי, תודה, כן, מתאים לי דווקא הפתרון שלך, אז…

(21:58) כן, אני מסכים איתך עם זה ואני חושב שגם כן חשוב לראות את הדבר הזה שגם אם אתם נפרדים בטוב וגם אם הכול בסדר וגם אם הכול טוב, עדיין חשוב לזכור את זה שיש דברים שאתם לא תראו עין בעין.

 

(22:13) יגיעו קונפליקטים, יגיעו.

(22:15) פתאום יצוצו שדים מהעבר, יצוצו.

(22:20) אבל…

(22:21) רוצה לספר על משהו לא, פשוט כאילו דברים קורים כאילו, החיים, זה לא שמשהו קרה.

(22:27) פשוט פתאום הבן אדם הזה שאתה כבר לא איתו, פתאום מעלה לך תקריז, בוא’נה, תגיד לי, מה קורה לך?

 

(22:34) אנחנו לא בלי זוג, למה אתה…

(22:37) דברים קורים, יש קונפליקטים.

(22:40) הדבר קודם כל להישאר בשיח מכבד תמיד, להישאר בשיח זה לא תמיד אבל זה לא תמיד אפשרי.

(22:47) לא תמיד, אבל תרדו תדע גם לרדת מהעץ.

(22:50) זה גם חשוב מאוד.

 

(22:51) גם כשהערת הלכת לשיח, לא מכבד.

(22:55) לדעת לרדת מהעץ.

(22:56) זה גם משהו.

(22:58) להגיד טעיתי.

(22:59) להגיד טעיתי.

 

(23:00) לבוא וללכת אחרי סערת עצבים.

(23:03) לבוא ולחזור ולדבר.

(23:05) זה גם משהו.

(23:07) יש איזו פריבילגיה מסוימת בזה שכבר אנשים לא ביחד בזה שכל 1 הולך לביתו בסוף.

(23:15) כאילו…

 

(23:16) אז תדעו לדבר, תדעו לסגור את העניינים כל 1 לא צריך לישון עם השני.

(23:21) תישארו חברים, תודה רבה.

(23:23) מה זה חברים?

(23:25) חברים, כאילו, יש ממש מעניינת לחברים שאנחנו חברים קודם כל, זה נשמח לשמוע.

(23:31) את רוצה להגיד?

 

(23:32) נו אני הולך להגיד.

(23:33) אז חברים זה קודם כל לשמור על הכבוד.

(23:39) לשמור על הכבוד ולכבד.

(23:42) בוא לא תמיד שמרתי לך על הכבוד.

(23:43) לא, בסדר.

 

(23:44) אבל בסדר.

(23:46) גם חברים לפעמים לא שומרים כל הזמן על הכבוד.

(23:49) אבל בסופו של דבר זה לרצות בטובת האחר.

(23:56) לגמרי.

(23:57) אין מצב שאני לא רוצה בטובתך.

 

(24:00) אין מצב…

(24:02) לא לרצות בטובת האחר, בטובת האימא של הילדים, זה להיות מתאבד.

(24:09) אתה לא רוצה שלאימא של הילדים שלך יהיה טוב?

(24:11) תגיד לי מה, אתה נורמלי?

(24:13) זה קו ישיר, חצי ישיר לזה שהילדים שלך יהיה טוב.

 

(24:17) לה טוב, להם יהיה טוב.

(24:19) איך יש מצב שאתה רוצה לעשות לרע?

(24:21) איך יש מצב שאתה רוצה ש…

(24:24) אני לא מוכן אפילו לשמוע, שלפעמים ברגע שמישהו מדבר משהו לא יפה עלייך, אני כאילו…

(24:29) אם זה…

 

(24:30) לא לא לא, היי, לא קורה כזה דבר.

(24:33) יפה…

(24:34) אני אוהבת את זה.

(24:37) כן, אני חושב שאתה צריך מאוד לרצות בטובת האימא של הילדים שלך, כאילו…

(24:44) תראי, זה סנריום שונה למתי שאין ילדים.

 

(24:47) והשניים נפרדו לגמרי.

(24:49) כאילו, סבבה, זה מאחורה, זה לא…

(24:52) שיש לך ילדים שם בוא תגדל את הבן שלך ותערער לו איך מתייחסים לאימא.

(24:57) אתה זוכר ש…

(25:00) שעוד היינו בהתחלת אל הגירושים אז הייתה לך יום הולדת ואפיתי לך עוגה עם הילדים עשינו לך עוגת יום הולדת על אף שמאוד מאוד כעסתי אבל עדיין הראיתי להם איך מתנהגים לאבא ולא מזמן היה לי אה, היה יום האם נכון ואחרי שהילדים בייסו אותי ביום הולדת אז אסה לקח כסף ממני לפרחים בשבילך והוא נכנס הביתה ואני הייתי ברצפה, כאילו של ״היי ראו אותי״ ואז הוא אמר לי כן זה אני ואבא אבא הביא לי וזה הדבר הכי מדהים כי אנחנו באמת נותנים להם מודל אתה לא רק אומר להם תשמור על אמא אתה מראה להם את זה כן כן כאילו גם כן לא יודעת…

 

(25:45) אני אגיד לך אפילו שיותר מזה אני זוכר עוד בשנים עברו שרק את והורי רק התחלתם את הקשר שגם על אורי גם על אורי לא הייתי מוכן שידברו לא יפה כאילו תכבדו תכבדו תכבדו את הבית שלהם, תכבדו את זה אם לרגע הייתי חושב או מרגיש שמשהו לא מתנהל כמו שצריך וזה לא סתם איזה כעס כזה, אז כמובן שהייתי מתנהג אחרת אבל זה היה שם ממקום כזה של סתם לעקוץ וסתם…

(26:15) וזה היה תמיד שאורי מעולה לנו אורי טוב למשפחה למשפחה כן, אורי טוב למשפחה נכון אני מאז ומתמיד זו המנטרה שלי וואי אני זוכרת את הפעם הראשונה שאמרתם בכלל שידעתם שהוא ידע אתה ידעת שהוא בן הזוג שלי שאנחנו מתחילים לצאת והוא פגש אותך באיזו מסיבה והוא היה כזה נבוך ואתה חיבקת אותו ואהבת אותו וזה כזה חשוב כן זה כמו הפעם שפגשתי את החברה שלך, שנפל לי האסימון את פלומה שנפל לי האסימון שהיא החברה שלך פתחתי לה את ה…

(26:52) היא הייתה ביום הולדת של אסה או לולא חברה לשעבר חברה לשעבר אז בחרתי לעומת החברה הראשונה…

(27:00) אוקיי פלומה הייתה החברה השנייה שלך, החברה הראשונה שלך היה לי מאוד קשה לקבל אותה כאילו, הרגשתי מאוד.

(27:09) זה היה לי too much too much מהר ולא הצלחתי לעכל את זה אבל עשיתי תיקון על החברה השנייה ועל השלישית והרביעית אני מתקנת, אני בוחרת כל פעם לתקן, כי אני רוצה שיהיה לכם טוב נכון כי אם לך יהיה טוב ואתה גר עם החברה שלך ואם אני נחמדה אליה, אז היא תהיה נחמדה לילדים שלי אני זוכרת שפגשתי את פלומה באיזה מקום ובאתי וחיבקתי אותם ואמרתי לה ״תקשיבי הילדים מדברים עלייך כל כך יפה, ממש תודה״ ״אני ממש מעריכה אותך שאת נחמדה על הילדים שלי״ זה ממש ממש חשוב לי, זה לא מובן מאליו אז רציתי להגיד מה ההגדרה שלי של חברים?

 

(27:50) כי אני מגדירה את עצמי כחברה שלך אבל אני חברה שלך שאני לא יודעת מה קורה איתך כאילו…

(27:56) יש לנו הבנה מאד ברורה מה הפרטיות שלך אני עד לא מזמן אפילו לא ידעתי מה אתה ידעתי שאתה עובד במלון, זה לא ממש היה משנה לי אני כן יודעת מה אתה עושה עם הילדים אני כן יודעת את המצב שלך בכללי, כשאתה רוצה לספר לי, אבל אני ממש לא נדחפת לך כן, אני חושב שזה גם כן בסדר גמור וחשוב לשמור 1 על השני לגבולות שהוא רוצה.

(28:23) וזה משהו שאני הייתי צריכה ללמוד, כי בהתחלה אני הייתי…

(28:27) אני בן אדם נורא נורא נורא פתוח, אתה בן אדם יותר סגור ממני ומהר מאד עיכלתי את הגירושים שלנו ואז כאילו נהייתי כזה רגיל, אני נדחפת אותך לעניינים ואני זוכרת שנתת לי קטים וממש לימדת אותי לשמור על הפרטיות שלך ואצלך, כאילו…

(28:45) ואז אימצתי איזה משפט שממש מלווה אותי וגם אני אומרת אותו תמיד לזוגות שלי, בגישור כשאתה שואל משהו, אז יש 2 תשובות אם אני מבקשת ממך זה החלפה או כל משהו שאני מבקשת ממך יש תשובה 1 שהיא כן ויש תשובה 1 שהיא לא ואם אתה אומר לי לא או אני אומרת לך לא אל תשאל אותי למה לא תדע מראש שאם הייתי יכולה הייתי עוזרת לך לגמרי אבל אל תחפור לי על הלא לא לא, אוקיי, שם זה בשבילך שאימצנו שאנחנו יודעים שאני לא באה לדפוק אותך, אתה לא באה לדפוק אותי אם הייתי יכולה הייתי עוזרת לך ולא, זו אחלה תשובה ואני כל פעם בטוחה שאתה תמצא את הדרך להשיג את מה שאתה רוצה בלעדיי אני יודעת שאתה גבר בוגר ואתה מסוגל אז זה ממש, אני חושבת שעזר לנו בתוך ההתפתחות הזאת של להפוך לשותפים טובים מבחינתי הכלל ש…

 

(29:44) שהוא כלל כזה שאף פעם לא אמרנו אותו, אבל הוא קיים תמיד ואני לא שוברת אותו הוא…

(29:51) הוא לא לשבור את הכלים.

(29:53) זאת אומרת…

(29:55) אני תמיד, בבוקר למחרת, אנחנו יכולים לריב בבוקר למחרת אני שמה את זה בצד ואני ממשיכה איתך קדימה זאת אומרת, אני בחיים לא אחסום אותך ואני לא משחק את המשחקים האלה של חסימות, לדבר איתי במיילים או כל מיני דברים כאלה, כי זה לא מועיל לי, זה לא מועיל לך.

(30:15) אז…

 

(30:17) אז אני מתקדמת אני לא נותנת לדברים להחזיק אותנו אחורה אני גם שמה דברים בפרופורציות אני הרבה פעמים מנסה להבין באמת כמו שאתה אומר מה שאמרת לשים את עצמי בנעליך אני מבינה שמה שעובר עליך, אין לי שמץ אני לפני כמה זמן דיברת איתי וממש יצאת אליי בטלפון ואני לא הבנתי מה אתה רוצה ממני אני זוכרת שאמרתי לך אורן, אתה קצת מגעיל אליי, תשים לב וכאילו אמרתי לי אני לא רוצה לדבר, ניתקת שלחתי לי הודעה שאתה מתנצל, שאתה מאוד מאוד עצבני ואתה לא רוצה להוציא את זה עליי ואמרתי לך, אני זוכרת שאמרתי בלב מה זה תודה כן תודה שכאילו, אספת את עצמך כן, אני חושב שזה מאוד קשור גם כן לדבר הזה שאנחנו כבר לא בני זוג.

(31:11) לא מדבר עליי ועלייך.

(31:13) שזה 2 אנשים שצריכים להבין.

(31:16) אתם כבר לא בני זוג.

(31:18) אם הבן אדם כרגע אומר די אז די.

 

(31:23) אז די.

(31:23) כרגע אני לא רוצה לדבר.

(31:25) כאילו אני כבר לא בן זוג אנחנו כבר לא ישנים ביחד באותה המיטה, באותה קראת בית.

(31:30) אם אני אומר שניה רגע אני צריך אוויר, אני צריך שקט רגע ואני רוצה את הצד שלי בשקט כרגע, זה מה שאני צריך כרגע, אני צריך לכבד אותו.

(31:39) ובגלל זה גם כן העניין של לא להגיע, לשבור את הכלים.

 

(31:45) וגם אני חושב שגם כן יכולות לאיזה מנגנונים מסוימים.

(31:48) כאילו, סתם לדוגמה.

(31:49) של, אם אנחנו אומרים עכשיו שקט, אז אנחנו נותנים לזה, סתם לדוגמה, עד 24 שעות ומדברים.

(31:56) סתם לדוגמה, כאילו, כי לא נעלמים.

(31:58) עכשיו, די, זה לא להיעלם.

 

(32:00) אם מישהו צריך כרגע רגע שקט, הוא אומר לעצמו, וואו, רגע, למה אני צריך לתת להם כל כך הרבה דין וחשבון?

(32:07) שנייה אני צריך להיות עם עצמי שנייה אני צריך זה אז כדי לשמור אולי גם כן על השני שהוא לא יתקע עם איזה…

(32:15) לא קיבלתי תשובה אז אולי אפשר להישאר עם איזה מנגנון כזה של סבבה, אתה לא יכול לדבר עכשיו, בוא נקבע שכשאתה אומר לי את הסטופ הזה, עד 24 שעות אנחנו מדברים סתם…

(32:27) כי אני זוכר את המקרה הזה שאת אמרת לי, אמרתי לך הייתי בעבודה, שיגעו אותי עוד דברים, לא זוכר מי הוא מה…

(32:36) ואז זכרתי, אמרתי, בוא נעצור, בוא נעצור כרגע כי אני יודע שאני צריך עכשיו כרגע לעצור ואני יודע שגם כן חבל שזה סתם ילך לעצבים, שיחה מתוך עצבים.

 

(32:47) בוא נעשה את השיחה הזאת שהכול יהיה רגוע, השמיים יהיו שקטים ונדבר וזה עשה טוב כאילו…

(32:53) כי…

(32:55) כי מה שאתה אומר זה מנגנון לפתרון מחלוקות אתה לא כל כך זוכר את הגישור שלנו, אבל זה היה בפנים וזה גם משהו שאני עושה עם הזוגות של מה קורה כשאנחנו לא מסכימים ואנחנו מייצרים מנגנון שבדרך כלל הם צוחקים עליי ומתפלאים כי בדרך כלל כשאנשים לא מסכימים פשוט הולכים מכות בזוגיות או שמישהו חזק יותר והוא מנצח אבל כשמתרשים…

(33:16) גם המנצח בסוף מפסיד מה זאת אומרת?

(33:19) ניצחת וצעקת והראית שאתה יותר חזק והצד ההוא יצא פגוע בסוף אתה הפסדת אם הוא יצא פגוע והוא עכשיו נוטר טעינה ומלא עליך הוא או שיחכה לך בסיבוב מתישהו או שהוא יצא וידבר עליך מסריח מתישהו בסוף גם כשאתה חושב שניצחת בסוף אתה מפסיד.

 

(33:38) לנצח בכוח זו הדרך.

(33:41) להראות שאתה חזק יותר, שאתה צועק יותר, שאתה אגרסיבי יותר שאתה עשיר יותר ואתה יכול לרמוס מישהו או שכל הכוחניות הזאת בסוף אתה מפסיד ממנה אז אני גם כן באמת מאמין בקארמה.

(33:59) אתה זוכר איזה רגע של שבר בקשר שלנו?

(34:03) בשותפות?

(34:11) לא באמת לא באמת, היו…

 

(34:14) לא, היו לנו כמה…

(34:15) היו…

(34:15) היו כמה כאלה…

(34:17) סנסציות, היו כמה…

(34:19) כי מעניין אותי…

 

(34:20) אני רוצה לספר לאנשים איך הצלחנו לפתור את זה את מה?

(34:26) את הדרמות הגדולות.

(34:27) היו לנו דרמות גדולות, בוא.

(34:30) אני זוכרת…

(34:32) שהיו לנו איזה כמה ריבים שהם באמת היו מאוד מאוד דרמטיים.

 

(34:36) אני זוכרת שממש דאגתי כי…

(34:39) כי כאילו נעלמת.

(34:42) היית בתקופה מאוד לא טובה.

(34:45) לא הצלחתי להגיע אליך, לא הצלחתי לדבר איתך.

(34:48) כאילו, גם בשיח בינינו, לא הצלחתי.

 

(34:53) ואני במצבים האלה משתמשת בנשק יום הדין שלי, אבא שלי.

(34:58) אני תמיד שמאוד מאוד מאוד קשה לי איתך אני מערבת אנשים.

(35:04) כאילו אני מערבת את אבא שלי שיש לו תכונה מאוד טובה וחזקה איכשהו להגיע אליך ולדבר איתך ולרכך אותך אז אני רוצה להמליץ לאנשים שבמצב הזה שיהיה להם את המישהו הזה שיכול להגיע לצד השני, שזה ממש בסדר, לא חייבים לאכול את כל הכאפות האלה לבד.

(35:26) וזה התאפשר לנו כי באמת גם שמרנו על קשר טוב עם המשפחות 1 של השני.

(35:31) כאילו…

 

(35:32) נכון.

(35:33) בתוך הפרידה, אני זוכרת שההורים שלי אמרו לי, אוקיי, אז מה, אז נפרדתם, אז מה?

(35:40) ועדיין אבא שלי התקשר אליך ואמרו לך חג שמח, ויום הולדת שמח ותמיד מרימים לך…

(35:45) עד היום אני חושב שאנחנו מתקשרים 1 לשני להגיד יום הולדת או…

(35:51) חג שמח מדי פעם או אם אתם נוסעים והילדים אצלי, אז אוף פור מתקשרת ושואלת אם הכול בסדר?

 

(35:58) כן, זה חכם אולי.

(36:00) אני זוכרת שאני בחרתי…

(36:03) להמשיך לקרוא לאימא שלך סבתוש אני עדיין קוראת לה סבתוש בואי, שלשום…

(36:10) הלכתי ברחוב והיא באה לקחת את הילדים ואני רואה אותה יושבת ומחכה באוטו ואני אומרת לה ״מה את עושה באוטו?

(36:15) ״למה את באוטו״?

 

(36:16) אז הם כזה ״כן, אנחנו מחכים לי, נתי, שיבוא האחיין שלה״ אני אומרת לה ״תעלי למעלה מיד״ תעלי למעלה, תשבי במזגן תשתי כוס מים תני לנו לארח אותך אורי נמצא בבית, אורי מאוד אוהב אותה.

(36:30) כאילו…

(36:31) יש לך מקום של כבוד אצלנו.

(36:34) אז המקום הזה שאנחנו זוכרים…

(36:37) כן כשאנחנו בוחרים לכבד את המשפחות 1 של השני, הוא סופר סופר חשוב.

 

(36:44) זה באמת עוזר…

(36:46) זה גם עוזר לילדים שלנו.

(36:48) אני אגיד שכאילו, את יודעת, אני בקלות מגיעה נגיד עכשיו לארוחה משפחתית אצלך.

(36:53) כאילו, זה לא משהו שהוא מנותק לי.

(36:55) אני אגיד שיותר מזה, אני הייתי בחתונה שלך.

 

(36:59) כאילו אני הייתי שם בחתונה שלך ורקעתי עם המשפחה שלך ועם חברים שלך.

(37:07) שוב, כשזה נגמר…

(37:11) כשזה לא נגמר, אלא מתחיל מערכת יחסים חדשה, מערכת יחסים שונה וחדשה ושוב, זה מה שאתה בוחר להסתכל אתה לא בוחר להסתכל על הנגמר אלא אתה בוחר להסתכל על מה שמתחיל ואתה בוחר להעצים ולחזק את המתחיל ולא את הנגמר ולבכות על הנגמר אז שם אתה…

(37:34) שם מתחיל השינוי כן, כן.

(37:36) עזוב מה שנגמר, עזוב מה שהיה, עזוב את הבכי הזה.

 

(37:39) בוא תראה מה מתחיל.

(37:41) בוא תראה איך אתה מקדש את התא המשפחתי החדש הזה.

(37:47) ולא מה נגמר, איך אנחנו לא גרים ביחד, מה כולם יגידו, איך הילד ילך עם אבא ואימא, די, זה כזה פאסה.

(37:57) תסתכל על מה מתחיל, תבוא תסתכל איך אתה גורם לילדים שלך לשני בתים כיפיים.

(38:04) לשני בתים שהם מה עושה עם אבא שהוא לא עושה עם אימא, מה עושה עם אימא עם אבא לפרגן 1 לשני ועם כל המחלקות שיש אתה יודע, חשבתי על איזה טיפ טוב כי שנינו אנשים שאוהבים לצחוק אמנם יש לנו הומור שונה, אבל אנחנו אוהבים לצחוק ובדיוק הייתי עם לולה אתמול בים וסיפרתי לה ש…

 

(38:30) אני כל הזמן מספרת לה על זה ש…

(38:32) אני אומרת לה, אני ואבא רבים, אבל אנחנו גם משלימים עברתי לה על הפעם האחרונה שרבנו אז שקניתי עם חטיפים בטיל טעם בסכום משוגע והתחרפנתי, קיבלתי הודעה לטלפון כי יש לנו חשבון בנק משותף וראיתי כאילו חיוב אבסורדי לחטיפים ואני חושבת שהטכניקה הכי מגניבה שאנחנו משתמשים בה זה שאנחנו שוברים את הריבים שלנו ואנחנו שוברים את הכל בהומור.

(39:01) זאת אומרת אנחנו…

(39:03) אתה קנית את החטיפים, אני התחרפנתי התקשרתי לאסה, אסה פשוט נתן לך את הטלפון, צרחתי עליך, אמרת לי ״דיי״ הסתמסנו בהודעות, אורי יושב לידי ואני ומדברת תוך כדי, כאילו כועסת!

(39:23) ואחרי בדיוק דקה וחצי התחלתי להגיד את המשפט, היו לי 2 משפטים.

 

(39:29) קודם כל אני לא אשנה אותו.

(39:30) אתה תמיד תהיה אתה!

(39:33) אתה בן אדם אחר לגמרי ממני!

(39:36) אני בן אדם יותר מחושב כלכלית, אתה בן אדם יותר זורם…

(39:40) אני לא אהפוך אותך בחיים למישהו אחר, השינוי היחידי יקרה רק אם אתה רוצה.

 

(39:46) אז זה הדבר הראשון שאמרתי לעצמי והדבר השני שאמרתי לעצמי, ״הבטל, תקחי אחריות״ אם את רוצה שמשהו יקרה בדרך שלך, פאקין תעשי אותו לבד!

(39:55) תעשי את זה את!

(39:56) אם את ידעת שיש חטיפים, צריך לקנות חטיפים בטיול השנתי?

(39:59) תלכי לקנות חטיפים כי אורן תמיד יעשה את זה בדרך שלו ותוך כדי שאמרתי את זה כבר לעצמי אז נרגעתי והיינו בדיוק בחוף הים אני ואורי והלכנו בחזור כזה הביתה ובחזור אנחנו עוברים בטיף טעם ואז אני ואומרת לאורי בוא בוא נעשה לאורן תמונה ועשינו לך תמונה?

(40:21) וכתבתי לך…

 

(40:22) עשינו תמונה שאנחנו מצביעים על טיף טעם וכתבתי לך אורי רוצה חטיף אורי שואל אם הוא יכול חטיף גם כן ואתה כתבתי לי בחזרה…

(40:33) ״בסדר רק שלא אתרגיל״ ואני זוכרת…

(40:37) אני זוכרת שאני כאילו מתגלגלת ברחוב מצחוק ואת כל הריב הזה, זה בדיוק לקחת בפרופורציות את כל הריב הזה אני מכניסה לאיזה.

(40:47) לאיזה משהו קטן כדי להתקדם ממנו תודה אתה יודע, אני חושבת על זה ויש לי…

(40:56) יש לי עוד משהו שיכול לעזור אני חושבת ש…

 

(41:00) אולי אתה לא מודע עליו בכלל אבל…

(41:04) אני מאוד מאוד נהנית בתוך ההורות שלנו המשותפת שאתה מחמיא לי שאתה אומר לי דברים טובים לפעמים יש לך…

(41:14) ובדיוק הייתה לנו שיחה על זה לפני כמה זמן, שאמרתי לך שזה בסדר להגיד לי תודה.

(41:20) שתראה את המאמץ שלי על דברים.

(41:23) כן.

 

(41:23) שאני לוקחת נושאים מורכבים ואני מניעה אותם, אז המקום הזה של…

(41:31) להוקיר תודה או להגיד לי ״וואי, יצאת אחלה אימא״ או…

(41:36) אני רואה שהשקעת כאן…

(41:38) אנחנו הרבה פעמים מעודדים 1 את השני בתחומים של הלימודים.

(41:42) נכון.

 

(41:44) כי יש שוני בהורות שלנו ובשותפות שלנו כשהילדים היו קטנים והיום כשהם גדולים, נניח משהו שעוזר לנו זה שפתחנו קבוצות.

(41:55) יש לנו קבוצה עם כל ילד נכון ובתוך המקום הזה שיש את הקבוצה עם כל ילד שנקראת אמא אבא ואסה אמא אבא ולו לה אני תמיד מרגישה שאנחנו כאילו נופלים עליהם ביחד נכון אנחנו יד 1, הם קולטים שאין להם לאן לזוז ואמא ואבא מתקשרים פולון עליהם כן…

(42:16) אני כן אגיד כאילו שזה…

(42:19) כאילו, סבבה הנופלים עליהם, אבל זה יותר מהנופלים זה שוב, שהתא המשפחתי הזה לא נעלם.

(42:28) זה לא שנופלים עליהם, לא באנו לעשות על קבוצה כדי ליפול עליהם, אבל התא המשפחתי הזה לא נעלם.

 

(42:33) הוא השתנה.

(42:35) אז יש את קבוצת הוואטסאפ שגם כן הרבה פעמים אנחנו גם כן מרימים להם.

(42:39) זה לא רק נופלים עליהם גם מרימים להם בקבוצה הזאת.

(42:43) כל הכבוד, לא לה שולחת לנו שם דברים של הלימודים שלנו שלחנו, אלא לא לה היא האלופה.

(42:48) נכון רואים את הסנכרון הזה?

 

(42:52) כן, אסא רשמתי אותך לקייטנה של הכדורגל רשמנו את זה שם.

(42:57) כאילו, אתם רואים, זה לא רק הנפילה, זה היה הסנכרון הזה.

(43:00) שהסנכרון הזה נשאר…

(43:02) נורא שזה מפריע לך שאני אומרת נופלים.

(43:06) כן, כי אנחנו לא ביחד למטרת…

 

(43:12) רק לעשות להם את זה.

(43:14) אנחנו ביחד גם כן למטרת להצמיח אותם.

(43:17) כאילו, זה לא הליפול עליהם ולהראות להם אנחנו עליכם.

(43:23) צודק אז עצם שעצם זה שיש קבוצה של ארבעתנו, יש לנו קבוצה שלנו עם לא עלה אלא קבוצה שלנו עם אסה.

(43:37) אז מראים להם לכל 1 שהוא גם כן מקבל את האינדיבידואל שלו.

 

(43:40) כאילו, עם אבא ואימא.

(43:42) ויש קבוצות שכל 1 מדברים איתו על דברים אישיים שלו.

(43:47) אז זה גם כן חושב שמאוד חשוב להם.

(43:51) ולנו.

(43:55) ולנו בתור הורים פרודים בתור הורים פרודים לבוא ולדעת לשמר את התא המשפחתי הזה גם כן לא רק או שכל הילדים אצלך או שלא כל הילדים אצלך או שכולם מדברים על זה או שלא כולם מדברים על זה.

 

(44:11) אז יש לנו את הקבוצות הפרטיות האלה גם כן.

(44:13) ואני חושב שזה גם כן חשוב מאוד לילדים שיש לכל 1 את המקום האישי עם אבא ואמא.

(44:21) כן, זה גם כן נוח מאוד להתנהל ככה.

(44:25) כאילו, גם כן, אתה יודע, בואו נסתכל גם כן על העניין של ללכת עם כל 1 ליציאה של מסעדה ביום ההולדת שלו, מה הוא רוצה לעשות.

(44:35) נכון, את זה אנחנו מקפידים מהיום הראשון שיש למישהו יום הולדת ואפילו גם אני הזמנתי אותך ליום הולדת שלי אבל כשיש למישהו יום הולדת אז הוא בוחר מסעדה וכולנו הולכים ביחד ומרימים לו סופר חשוב כן…

 

(44:51) אז בתוך המקום של התבגרות, כאילו חשבתי עם עצמי על השוני שלנו כהורים שותפים בילדות ובהתבגרות ואני חושבת שאחד הדברים החשובים, מה שעזר לנו, זה ש…

(45:06) שיש הורים…

(45:07) אני לא מכלילה, ויש אם הקשר של הילד מתקלקל עם האבא או עם האמא יש בזה קצת כזה ימים והוא בוחר אותי ואני יודעת שבכל פעם שהיו לך תקלים עם הילדים, אני כל פעם נעמדתי שם וכל פעם גישרתי בינכם והיו לנו הרבה שיחות על ״רגע, לא מוותרים על הקשר עם אבא״ לא מתהפכים על אבא״ אין דבר כזה…

(45:34) אני זוכרת שהיה פעם איזה ריב ולא להבא ללכת הביתה אליי ואמרתי לה לא לא לא זה גם משהו שעשינו בילדות אוי אני עכשיו נזכרת ב…

(45:44) לא צחקו באבא נגד אמא או באימא נגד אבא?

 

(45:48) זה משהו שדיברתי איתך בגישור אמרתי לך בגישור בהתחלה אמרתי לך תקשיב כלל שבחיים לא שוברים אותו הילד לעולם לא יחליט איפה הוא הולך רק אני ואתה מחליטים נכון לגמרי והיו לנו לא מעט טלפונים של בכי אני רוצה שתבוא, אני רוצה שתיקח אותי, לא אכפת לי אני זוכר את האס הזה…

(46:11) וכנל להפך.

(46:12) לא, אם אני שוב אגיד אם את היית מרגישה הילד מתענה אצל בגלל משהו או שאני הייתי מרגיש שזה, אז ברור שהיינו שם.

(46:21) אבל זה לא היה זה.

(46:23) זה היה למניפולציות לשחק 1 בשני בתור איזה קלפים או משהו כזה.

 

(46:29) להראות לך שאם אתה לא נותן לו משהו אז הוא יעשה לך זה והוא יגיד לך אני הולך לאימא עכשיו.

(46:35) אתה לא מאיים, זה לא איום.

(46:37) אתה לא תלך לאימא.

(46:38) כן, אתה לא תלך לאימא.

(46:40) הזמן שלי זה הזמן שלי והחינוך שלי זה החינוך שלי.

 

(46:43) נכון.

(46:44) ואתה תכבד את זה זה גם עוד משהו מגניב בינינו יש את החינוך שלך ויש את החינוך שלי ואין לנו אותו חינוך אבל אני…

(46:54) והיו לנו מלא ריבים…

(46:55) לא ריבים שיחות כי לא רבנו על זה אף פעם שנניח דיברנו על אוכל אתה אוהב אוכל מזן X אני הוא עשה אוכל מזן Y ואני זוכרת שפעם אמרת לי אני אכלתי במבה בילדות, לא מתים מבמבה והנה אני עדיין חי ואז אמרתי לעצמי בואנה…

(47:16) הבחיר את הוויכוחים, הבחיר את המריבות איתו כאילו, זה הוא ואני גם אומרת את זה לילדים, אבא אוהב להזמין טקווי, אמא אוהבת לבשל בבית, אתם מרוויחים משני עולמות.

 

(47:29) לגמרי אבא אוהב את זה ואמא אוהבת את זה, אז אנחנו כאילו במקום…

(47:33) אני בוחרת להסתכל על זה, לא כאל הוא לא כמוני, אלא הוא משלים אותי והילדים שלנו תמיד אומרים כזה או, הילדים יצאו מבולבלים, הילדים ממש לא מבולבלים, הילדים מבינים טוב מאוד איך מתנהגים בכל בית, מה הכריזים שלי, מה הכריזים שלך?

(47:52) הם יודעים לשחק בתוך זה, הכל בסדר הם מרגישים טוב מאוד בשני הבתים שלהם אני זוכרת שפעם אסה…

(47:59) היינו באיזה נסיעה באוטו ואסה אמר לי אני מתבאסת בשביל הילדים שיש להם בית 1, זה נורא משעמם לי יש 2 בתים והייתה לי עוד נסיעה עם לא, דיברנו על משהו ואז היא אמרה לי ״טוב לא לכולם יש גירושים מושלמים״ כמו שלך ושל אבא ואמרתי ״וואלה באמת?

(48:21) ככה זה מה שאת חושבת?

 

(48:22) כאילו, איזה יופי שזה מה שהצלחתם להבין מאיתנו״ כן שאני ואבא, אני זוכרת שתמיד…

(48:30) גם כשלא אהבתי אותך, הייתי אומרת להם ״אני באמת היה רבא״ בתקופה שכעסתי עליך אז כאילו…

(48:35) I Fake it אבל הם ראו גם בתקופה שעכשיו כשהיית מאושפז הם ראו שאכפת לי הם ראו שאני עושה בשבילך הם ראו שאני דואגת לך סופרחשוב אז יש איזה משהו שאתה מצטער?

(48:51) שלא היית עושה אחרת?

(48:52) שהיית עושה אחרת סליחה?

 

(48:56) אממ…

(48:57) אני לא בן אדם שנוטה להצטער על דברים, אני אגיד את האמת אני לא נוטה להצטער על דברים, אני כן נוטה ללמוד מדברים, אבל אני לא נוטה להצטער.

(49:08) כי אני לא מצטער על דברים שקרו, כי אני נוטה כן לקחת דברים וללמוד מהם הלאה.

(49:14) אם הייתי עושה דברים לגבי משהו אחרת לגבי הגירושים לגבי הגישור לגבי השותפות שלנו.

(49:27) אני אגיד שאני די שלם איתה וטוב לי איתה.

 

(49:32) אני לא חושב שהייתי צריך שצריכים לעשות משהו אחרת אני כן תגיד שתמיד תמיד…

(49:40) אני אגיד כן מה צריך עוד לעשות ותמיד לתחזק זה קשר.

(49:45) זה קשר לכל דבר.

(49:50) בואי ניקח את זה אפילו צעד אחורה.

(49:51) אני חושב שאם אני הייתי לוקח משהו נגיד היחסים הבאה שלי הדבר שהייתי עושה זה לחזק את הקשר ותמיד לשמור עליו אני חושב שזה 1 הדברים שבגללם הקשר שלנו נפל איך שאני רואה את זה עכשיו אני אגיד את זה עכשיו לקשר שלנו בתור גרושים, בתור פרודים.

 

(50:14) זה קשר.

(50:15) גם אותו צריך לתחזק.

(50:17) זה שוב, אני אקח גם את מה שאמרתי על הפרידה וגם אני אקח את זה עכשיו על פרודים.

(50:22) זה קשר שצריך לתחזק.

(50:24) מה זה אומר?

 

(50:26) כמו שאמרנו, ימי הולדת של הילדים תחגגו קבוצות וואטסאפ תעשו אם יש לי אימא יום הולדת תפרגן.

(50:35) יש לי אימא יום האם, תפרגן.

(50:37) התחזקו את הקשר הזה, זה קשר עדיין.

(50:39) כאילו, אל יום 1 כאילו, אל תפרגן ואל תרים ואל תעשה כלום, ואז תבוא יום 1 ותגיד לה תקשיבי, אני טס לשבועיים, סבבה?

(50:47) כאילו, קחי אותם.

 

(50:49) לא, זה קשר.

(50:50) קשר הזה דינאמי, הקשר הזה הוא חי, הוא צריך לאכול.

(50:55) אז זה לחזק, זה לחזק את הקשר.

(50:59) יש לבן זוג של היום הולדת, כאילו, קשה אליו, תגיד לו מזל טוב.

(51:02) מזל טוב אורי.

 

(51:04) קשר, תראה לה שאכפת לך ותאמין לי שיהיה אכפת לה בחזרה מצחיק כי אתה אומר את זה ואני נזכרת שביום הולדת האחרון אז כתבת לי ווטסאפ אז כתבת לי איזה ווטסאפ קצר כזה ואמרתי לך לא לא אורן אני רוצה שיר תכתוב לי שיר בחרוזים וכתבת לי שיר בחרוזים ואני זוכרת שהסתכלתי על הוואטסאפ ואמרתי יוסי אחלה גבר אז בדיוק זה זה בדיוק זה מה שאני אומר על תתחזק את הקשר היא אומרת לך, תרשום שיר בחרוזים.

(51:38) עכשיו, באותו רגע, תגידי, מה, אני בן הזוג שלך?

(51:41) מה את רוצה ממני?

(51:42) לכי את הבן זוג שלך שיר שיר שיר.

(51:44) אני סתם אומר בגדול.

 

(51:45) תעשה תרשום לו, תרשום שיר 10 שורות, בטל, בת זה, זה, זה, עושה לך את זה, עשית לשמח, עשית לך נחמד, כאילו, תפרגן, מה הבעיה?

(51:58) אז זו הכוונה שלי שלא להסתכל על זה שהקשר נגמר, זה קשר עדיין, זה חי.

(52:06) כן, זה קשר בגבולות וזה קשר מודיעיני לגמרי, אבל זה קשר.

(52:12) לא לחפש גם כן את המינימום.

(52:14) כשזה המינימום אז זה נהיה המינימום.

 

(52:18) אני כן חושב שהקשר והגבולות, שאת אומרת זה ממש ממש חשוב.

(52:21) חשוב שיהיה שם את הגבולות.

(52:24) אבל כן חשוב עדיין, סקור את ימי הולדת, סקור את ימיהם, תראה אם הילד רוצה לפרגן לאימא שלו, תראה איך אתה יכול להיכנס שם ולצאת גם כן גבר ולפרגן.

(52:36) וגם אם היא יוצאת ורואה אותך וגם הוא רואה אותך איך אתה מתנהג אליה.

(52:41) כאילו, כל הצדדים מרוויחים מזה.

 

(52:43) אתה יודע שאם אני אם אני הייתי משנה משהו הייתי משנה את של ה…

(52:53) כאילו, אני לא זוכרת אם הלכתי לטיפול בפרידה שלנו אבל ככל שנתתי לעצמי יותר מקום ובחרתי בזווית ראייה של רווח אז נהיה לי יותר קל, אז הייתי משנה אולי שהייתי הולכת לטיפול יותר מהר ואולי הייתי קצת פחות מתלכלכת עליך בהתחלה.

(53:20) אני כן אגיד משהו, אבל שאני חושב שאולי כמו טבעו של דבר, אני חושב שכמו סיפור עם התחלה, אמצע וסוף, גם לזה.

(53:31) אולי זה טבעי שבהתחלה.

(53:33) קצת מתלכלכים, קצת כועסים, קצת זה לא מסתדר, זה…

 

(53:39) אולי שזה הולך ל…

(53:40) זה בסדר, אני חושב שזה בסדר.

(53:42) כאילו, אני לא חושב שהכול צריך להיות…

(53:45) Happy happy joy joy.

(53:46) זה לא יכול להיות happy happy joy joy joy.

 

(53:48) זה בסדר גמור.

(53:51) זה בסדר גמור שההתחלה הייתה לא קלה.

(53:53) זה בסדר גמור, שכועסים, שמאוכזבים, זה בסדר גמור.

(53:58) אבל שבסופו של דבר שיורד כל העשן הזה, שיורד כל העצבים האלה, אתה פתאום רואה 2 אנשים, אני אגיד לך את האמת, הדבר הכי זה…

(54:07) תמיד אומרים לבן אדם, אל תסתכל למי להתחתן, תסתכל ממי אתה מתגרש.

 

(54:12) ושם אני יכול להגיד לך שכאילו, אני הרווחתי.

(54:16) אני גם הייתי רוצה להאמין שזה גם כן הדדי אני כאילו אומר בדבר הזה אני כאילו וואו.

(54:22) אמנם 12 2 היינו ביחד אז את כל השנים שאנחנו לא נהיה ביחד אז גם כן באמת להסתכל על המשפט הזה הוא באמת נכון מתי שאני כל תחפשו איפה אתם מרוויחים אני כל הזמן…

(54:38) מי שלא נמצא בגירושים גרועים לא יודע כמה זה נורא, אבל יש לנו חברים כאלה…

(54:43) נכון, אוכלים מרורים וכל פעם אני מסתכלת ואני אומרת ״יואו, תודה לאל״ שהוא…

 

(54:51) שהוא הגיוני הוא לא רואה כמוני, אבל גם כשהוא לא רואה כמוני הוא לא בוחר כאילו לחרב הכול ואנחנו תמיד נמצא איזשהו פתרון, אנחנו סובלניים מספיק כדי למצוא את הפתרונות.

(55:05) כן.

(55:05) ולפעמים אנחנו גם לא מוצאים פתרון, הם פשוט ממשיכים הלאה.

(55:08) יש לנו גם פעמים כאלה שיש לנו קונפליקטים שאנחנו לא פותרים אותם בכלל פשוט שמים אותם בצד כי הם…

(55:15) כי אם מסתכלים על הטיימליין, הם זניחים ואנחנו מכניסים אותם למקום שלהם ומתקדמים הלאה כי עוד פעם, אני לא אשנה אותך.

 

(55:26) אני לא אשנה אותך ואני בוחרת…

(55:29) ואני בחרתי די מהר להגיד לעצמי ולך, תודה שסיימנו את הקשר.

(55:34) תודה שהפסקנו להיות בני זוג.

(55:36) אני זוכרת את זה, את הנקודה הזאת שאמרתי, וואלה…

(55:40) זה היה נגמר ככה או כך סבבה שזה נגמר בגיל 36 שאני יכולה לבנות את עצמי מחדש תהיה לי זוגיות, יהיה לי הכול הכול בסדר עכשיו אני רוצה לשים את הדגש עליי וזכינו באמת לאפשר 1 לשני לצמוח גיבינו 1 את השני מלא פעמים כשאני אמרתי לך שאני במקום כלכלי לא טוב ואני צריכה לעשות כמה צעדים אתה הושעת היד לא כלכלית הושט את היד בזה שלקחת את הילדים יותר ואפשרת לי מקום לעבוד וגם להפך, זה מקום ממש חשוב כי…

 

(56:17) כי זה לא יעזור לך אם אני יקרוס.

(56:19) לגמרי וההפך, יעזור אם את תצמחי.

(56:24) לא יעזור לי אם תקרסי.

(56:26) ההפך, זה לא מה שאני מסתכל.

(56:27) לי יעזור אם את תצמחי בדיוק.

 

(56:30) אז המקום הזה מאוד מאוד מאוד חשוב.

(56:33) זה משהו שמלווה אותנו כל פעם כי שנינו עצמאיים, את האמת, עכשיו לא עצמאיים כבר, אבל היינו עצמאיים, אתה היית?

(56:43) וידענו לתמוך 1 בשני שם זה עזר לנו להתגבר על הרבה דברים אז שאלה אחרונה, מה היית אומר בכמה מילים למישהו שעכשיו הולך להתחיל תהליך גישור אני אגיד את זה בכמה ורסיות אבל זו אותה כוונה זה סוג של כזה לבחור בטוב לבחור בחיים לבחור בפלוס, לבחור שוב כמו שאמרתי את זה מקודם, לא במה נגמר לבחור במה מתחיל תבחר בזה.

(57:20) תקום בבוקר ותבחר בזה.

(57:22) תבחרו, זו ממש בחירה אפילו בכוח.

 

(57:25) אפילו אם אתה לא בא לך ואתה רואה רע ואתה לא מבין למה.

(57:29) לקום ולבחור בזה.

(57:31) לבחור בזה שיצליח.

(57:33) לבחור בזה שיהיה טוב.

(57:35) שיהיה טוב לי, שיהיה טוב לה, שיהיה טוב לילדים.

 

(57:38) לבחור בזה.

(57:39) ממש להיכנס לגישור ולהיכנס עם רגל ימין ולבחור שיהיה טוב בגישור הזה.

(57:47) אני לבחור שאני והיא נסתדר אפילו אם זה דמיון מודרך.

(57:53) צריך לבחור בטוב.

(57:56) כי החיים מלאים סערות, מלאים הפתעות, אתה מטפס שיער ונופל לאיזה עמק ואתה תמיד צריך להישאר ככה ולדעת שאפילו שהחושך הזה ייגמר, אתה תראה, אתה תראה, יש אור בסוף.

 

(58:19) ולפעמים מתישהו נפרדים אז רואים חושך.

(58:23) אבל כשאתה בוחר ואתה בוחר ואתה אומר לאט לאט, אני אתמיד, זה יגיע, זה יגיע, זה יגיע.

(58:29) וזה מגיע.

(58:30) וששני הצדדים גם כן מסונכרנים ושניהם בוחרים גם כן באותו מסלול, אז…

(58:35) יותר מתקצר.

 

(58:36) נהיה יותר קל.

(58:37) כן.

(58:39) אני אתן טיפ אחר.

(58:41) הטיפ שלי יהיה תדעו שהלב מחלים.

(58:46) נכון.

 

(58:47) הלב מחלים, והיום זה כואב, אבל זה יהיה יותר טוב וזה משתפר ומשתפר ומשתפר וככל שתרצו, פתחו לכם יותר דברים אז תדעו שזה…

(59:01) שזאת רק ההתחלה נכון מצד ראשון להתחלה חדשה ואתם יכולים באמת לעשות ממנה מה שתחלמו נכון אז תעיזו לחלום אז אורן פנירי תודה רבה אני מסכמת, איך אתה ישר בתודה רבה בחותך חכה, תן לך פור כן אז אורן פנירי…

(59:24) ממש תודה שאירחת ושיתפת ופתחת את הלב ונתת מהזמן שלך ואני חושבת שמי שיקשיב לפודקאסט הזה באמת שומע 2 אנשים שעברו לא מעט ולקחו בחירות מאד חשובות ואמיצות ובאמת יצרו לעצמם עולם טוב, שזה באמת אפשרי זה לא רצוף.

(59:48) כל הדרך היא לא רצופה שושנים יש גם קצת קוצים אבל לוקחים פינצטה ולומדים להוציא אותם ופאקן ללכת בדרך קדימה אז תודה שאתה שותף אחלה ואני מאחלת לך חיים ארוכים ובאמת תודה שאתה מדבר אותי שם