(0:00) נתחיל מהאישי נתחיל מהאישי?

(0:02) בסדר גמור לא, אני הרבה פרקים מתחיל עם המילה לפני, פה אני רוצה לעשות ככה אתה מתחיל, אתה לא אומר שלום למיליאם רוסי לא, אני מתחיל.

(0:13) אוקי ואני ככה קופץ תוך המים וכתוב הרי על הפרק מי מופיע, מי נמצא אבל די התחלנו בעצם עכשיו, אז כי אני המצאתי פה עם ככה מנסה לערוך אותך.

(0:22) אנחנו עושים את זה בפודקאסט, זה ככה פתוח.

(0:25) אבל יש לי כזה חוב מאוד גדול לנדב בן ה16 שככה מאוד שמח על הפרק הזה, אז אני רוצה ככה להתחיל איתו.

(0:33) שלום לנדב בן ה16 שלום אמילי דלה רוזה בת ה16 סמינר גשר בצפת אני מגיע מאוד ערכי רמת הגולן ההתיישבות העובדת פעם ראשונה שאני פוגש דוסים.

(0:50) אשכרה?

(0:51) אשכרה.

(0:52) היו את החבר’ה של רמת הגולן אבל לא היינו נפגשים איתם הרבה, והסמינר גשר הזה היה פשוט דבר נהדר.

(0:59) עכשיו אני מראש באתי רק ליום 1, שישי, כי שבת צריך ללכת להרים קיאקים.

(1:05) אוקי.

(1:05) זה היה הסיפור.

(1:06) והייתה שמעה אותך אמיל דלה רוזה, היה לנו חיבור מעולה, ואחרי זה המשכנו להתכתב.

(1:12) היינו מתכתבים, רק נגיד לדור הצעיר מה זה להתכתב?

(1:16) הם חושבים להתכתב, אנחנו היינו לוקחים את הפריט הארכיוני הזה שנקרא את, ואת הפריט הארכיאולוגי שנקרא דף, וכותבים ביד בתנועות עגולות, זה פעם היה, זה היה פעם לכתוב, ואז אתה היית כותב מכתבים דרך דור ישראל, ואני תקוד לך מכתבים, זה לא היה סיפור אהבה בשום שלב, נכון?

(1:34) לא התאהבת בי לא, אבל היו רמי זאת, היה שם איזה גיל?

(1:37) את קצת שאלתי אם יש לי חברה וכזה, ניסינו, וואלה?

(1:41) הייתי מנותק לחלוטין, אני הייתי עסוק בלהרים קייקים, זה בגדול מה שהעסיק אותי, אבל שמרתי את המכתבים האלה, זה איפשהו פה, זה כבר 30 שנה שיש לי אותם.

(1:51) כן, היה איזה יום 1 שהופעת בחיים שלי, לפני שאני כבר הייתי אמיליה מרוסי, כבר לא אמיליה דרוזה.

(1:57) ופתאום כתבת לי בפייסבוק, במסנג’ר ושלחת לי צילומי מסך של מכתב היד שלי מגיל…

(2:04) מכיתה י’ נכון.

(2:05) קטע.

(2:06) אני חושב שזה ישמח אותך.

(2:07) כן איזה קטעים…

(2:08) כן אז כבר אז לא ידעתי מה יקרה ומי זאת האישה הזאת שפה הבחורה הזו, הנערה שפגשתי אז, אבל יום 1 אני זוכר שאני פותח את זמן תל אביב, ויש שם את השער, ואני מכיר אותה.

(2:23) ואני מכיר אותם, אני אומר מה…

(2:24) כן, אבל זיהית?

(2:26) זיהיתי אותך.

(2:27) למרות שהשם המשפחה שלי התחלף ממש בפגייה, הוא התחלף, כן.

(2:31) אז זכרתי פרצוף.

(2:32) כן ואז ראיתי אותך וקראתי ו…

(2:36) אה, אה, זאת תמלי טדם מה קרה?

(2:39) ואז אני כל השנים ככה מהצד וחיכיתי להזדמנות כי אמרתי משהו ככה יקרה ואז הגיעה ההתנתקות אם את זוכרת.

(2:46) באותו זמן היו לי מועדונים, היו לי מועדון הופעות בתל אביב.

(2:50) ואני פניתי אלייך ואמרתי בואי נעשה פסטיבל ונביא מתנחלים להופיע בתל אביב.

(2:55) לפני שמפנים מהבית אז היית עוברת מועצת ישע.

(2:59) אמרתי בואו נכיר את התרבות 1 של השני.

(3:03) והיה פסטיבל מאוד נחמד.

(3:05) לא זכרתי את זה!

(3:06) כן, כן, זה היה הסיפור שלנו.

(3:07) שם חזרנו לתקשר אשכרה.

(3:09) לא, זה היה לפני 20 שנה, בוא אנחנו בדילוגים של 20 שנה כל פעם, זה הסיפור שלנו.

(3:16) וכבר אז היית מהממת, והיית נחמדה ועזרת מאוד מקודם הגדרת את זה מאוד יפה, אני פעם ראשונה הכרתי דוסית והיא גם הייתה דוסית וגם מגניבה אמרתי לך ובכן, אני עדיין דוסית ועדיין מגניבה, אז זה בסדר, מגניבה אני מוכנה לקבל ואני רוצה להגיד לך באמת, כי זה למה אני כך שמחתי שאת באה לפה.

(3:35) כי את באמת הסמל הכי חיובי שיש מבחינתי למגזר הדתילאומי וזכיתי לראות אותך כבר אז, כי בת 16 ועד היום.

(3:45) אז זה שאת כאן כבר אני אומר לך מאוד משמח אותי.

(3:49) יופי…

(3:49) עכשיו אני הולך על סגירת מעגל שכזאת.

(3:51) תודה רבה, וואו, פגשתי מישהי איזו סופרת, אתמול, תל אביבית חילונית שאמרה לי את עברת תהליך והיית אדם שלימדו אותו ואמרו לו מה לחשוב ואת התחלת לחשוב עצמאית וזה נורא נורא העליב אותי.

(4:07) אמרתי וואי, מי הייתה מכירה את ימי בת ה 16?

(4:10) זה היה שלי, העמדות היו שלי!

(4:12) אני לא אכלתי מהכפית של סמוטריץ’ ובגלל זה הפכתי להיות סמוטריץ’ או לא משנה, זה שם אחר.

(4:20) אני באמת פיתחתי לעצמי את הזהות הדתית והימנית מתוך מה שאני.

(4:24) אז אני שמחה שיש פה מישהו שמכיר אותי מגיל 16, מהעבר השני שאני מתחרה שיכול להעיד ולהגיד לסופרת שאמרה לי את זה אתמול, שזה לא נכון, אני לא פיתחתי לעצמי אצבעות מחשבתית רק היום, אלא תמיד אידיאלי.

(4:34) גם אז היינו מתכתבים על ביבי, נכון, לא, באמת?

(4:38) וואו, וואו!

(4:39) לא, חומר זה היה חתיכת היסטוריה שמה היא תשמור את זה, זה יהיה שווה בכסף יום 1 וגם אני אשמור, גם את המכתבים שלך כנראה, אני לא יודעת איפה הם אבל בטח איפשהו נמצאים, והיו שווים הרבה כסף יום 1.

(4:50) יאללה, לבד.

(4:51) המגשר הנודע, זה כמו ההתכתבויות בין, מה זה היה?

(4:55) פרויד וזה, ומי פרויד התכתב?

(4:58) היה איזה סיפור מפורסם, שהוא הורה לשרוף את המכתבים עם כן, שעם העוזרת שלו, ששמרו אז יום 1 יהיה איזה ארכיון שיספר על המכתבים בין אמילי לנדב.

(5:11) יאללה.

(5:12) על המכתבים.

(5:13) אז בואי נעשה עוד 150 שנה זה יהיה שובר בכסף.

(5:16) יכול להיות שאנחנו נחיה עד אז.

(5:18) מדברים על זה שיש מצב שאנחנו נחיה עד אז.

(5:21) תכלס, זה עלול לקרות.

(5:21) אפשר להתכונן לזה.

(5:22) אוקי, אז טוב, בוא נצלול לפה לנו היום.

(5:26) בפרק הזה יש לנו פה 2 כובעים, 2 דברים שאני רוצה ככה לדבר עליהם, ואנחנו מאפשרים לעצמנו.

(5:36) 1 זה עולם הגירושין.

(5:38) את מכירה אותו, עולם הזוגיות יותר נכון אני רוצה לומר עליו.

(5:42) ואני לא רוצה לקחת את זה למקום של גירושים קלאסי, אלא יותר מקום של…

(5:46) בשיחת הטלפון את אמרת לי משפט מאוד מאוד יפה.

(5:50) אני עושה, אני אומר תעשו הכול כדי לא להתגרש.

(5:53) כן, אני ממש מיסיונרית של זה.

(5:55) מעולה, אני חושב שזה נושא, שזה דבר מעניין.

(5:59) ואני מראש אומר, ואני פה, זה היופי בפודקאסט הזה, אני יכול לעשות את התקשורת הכי מפרגנת שיש, וזה מה שזה.

(6:06) אני רוצה להוציא את מה שחשוב לך להגיד.

(6:08) ממש ככה, כי אני יודע מאיפה הלב שלך מגיע, ואני רוצה שזה יצא.

(6:13) דבר 2 שהייתי רוצה לדבר עליו זה איך אנחנו בעצם בונים את הגשר הזה.

(6:17) איך כמו שאנחנו בנינו בקידום בני 16, איך אנחנו עושים את זה מתוך ההבנה שכולנו פה תחת אותה שמש, ואני פוגש את כל הזרמים.

(6:29) נמצא איתי איך שכולם אותו דבר.

(6:30) חש קשה.

(6:31) כולם אותו דבר.

(6:32) עם צוברת החדשות, הדתי, הלאומי, החרדי, החילוני, המוסלמי, הנוצרי, יש פה אנשים נהדרים.

(6:42) תורידי את הכותרות, אנחנו מסתדרים מצוין.

(6:45) ואני פוגש אותם כי אני רואה את האנשים במקום הכי אמיתי.

(6:51) וזהו, אלה הנושאים שלי.

(6:52) זו אמירה מאוד אופטימית להגיד בסוף כולנו אותו דבר.

(6:56) זו אמירה שטומנת בחובה תקווה להגיד את זה המקום מלא לא, יש גם דיאלוג שאומר השבטים הולכים ומתרחקים, ואין סיכוי זה דיאלוג שכל פעם המיעוט עושה אותו, הטקסט הזה של אין לו סיכוי ביחד.

(7:13) כשאנחנו היינו מיעוט, וחירבו לנו את הבתים בגוש קטיף, אז אנחנו אמרנו, אנחנו לא יודעים איך קמים מדבר כזה, כי סתירה מבני העם שלנו והיום יש צד אחר שאומר את זה, אנחנו יושבים כאן בתל אביב אנשים שמרגישים שהמדינה נלקחת מהם ושאין סיכוי לשבטים אני פשוט מי שצועק חזק מאוד טוב, נגיע לזה.

(7:33) נדבר על גירושין?

(7:35) יאללה, נדבר על גירושין קדימה, מה השאלה הנכונה לשאול?

(7:42) כשמהיותי הגרושה המפורסמת במגזר יש המון גרושים מפורסמים, אבל לי הגרושה המפורסמת ואיכשהו בגלל הפתיחות לב שלי וזה שאני יכולה לדבר על עצמי, אז אנשים באים, דופקים על דלתי ואומרים לי בל מתייעץ איתי בלי שיש לי הכשרה.

(7:59) לפני גירושין, לפני פרק ב’, לפני צמתי חיים גם אני בן אדם חכם, אז רוצים לשמוע את הציתי אבל גם עברתי את הדבר הזה בעצמי ואני מצאתי את עצמי פשוט משכנעת אנשים לא לעשות את זה יש סימן שאלה מאוד גדול שנמצא מעל הראש שלך כשאתה עומד בחופה, כשאתה מתחתן אף 1 לא ידע אם הוא מתחתן נכון או לא נכון, אף 1 לעולם לא ידע גם אם אליהו הנביא בעצמו ירד אתה עדיין תהיה עם ספקות, ואתה תגיד אין לי מושג וכשמתגרשים, אם יהיה סימן שאלה, זה לא אמור להיות אתה לא אמור להגיע לגט זאת אומרת, כשמתגרשים זה מי אפילמי אתה אמור לבוא במאה אחוז ממאה אחוז של וודאות שאינך יכול להמשיך לחיות בזוגיות עם האדם הזה.

(8:48) ואם אתה מגיע עם שאלות לתוך מעמד הגט יש מצב שיכולתם לתקן, כאילו אל תתגרשו.

(8:54) אם יש עדיין סימני שאלה, בעוד שבחתונה תתחתנו עם סימני שאלה, בגירושים תתגרשו עם סימני קריאה ואז נשאלת השאלה אז מתי כן?

(9:04) אם אני אומרת שזה אסון וזה אסון.

(9:06) זה אסון כלכלי, חינוכי, אסון דופק את הנינים שלי, את החינוך של הנכדים שלי, הילדים שלי יצאו דפוקים, הנכדים שלי יצאו דפוקים, לא תשכנע אותי אחרת.

(9:16) נשבר להם הלב, שברתי להם את המוח עם זה שהורדתי להם את תקרת בטון על הראש שלהם ואמרתי להם אתה, שעשוי מאבא ואמא, אני מכניסה גרזן בתוך הפנים שלך, ואני מפצלת בין אבא לאמא, ועם אבא ואמא בחרו להיפרד גם אם יישארו חברים, גם אם יישארו בקשר טוב, לא משנה הם בחרו לא לגור ביחד, אתה חייב לתעב חלק פנימי בך.

(9:40) 1 מהצדדים אתה צריך לבחור לתעב אותו.

(9:43) משהו לא…

(9:43) אתה לא תצליח להיות אדם שלם במשהו מאוד מאוד יפה, ועכשיו אני ככה זז בחוסר נוחות.

(9:48) בסדר, אני אמרתי לך, אני מיסיונרית, אני קיצונית בדבר, אז אני חושבת שגירושין זה רק אם באמת הגעת לדדן ולאין ברירה, ועל פייס אם אני קריאה מונחים שם, בגלל ההשפעות המאוד מאוד דרמטיות על הילדים, גם עליך כאדם, אבל בסדר, אנחנו יכולים לעבור פירוק והרכבה, אנחנו אנשים מבוגרים.

(10:06) מה שאתה צורב בילד, זה שיש משהו בפנים שהוא לא בסדר, הפיצול הזה בין אבא לאימא הוא גם פיצול פנימי, בין אבא הפנימי לאימא הפנימית, זה משהו שהם יסחבו, הם יעבירו את לילדים שלהם, הם יעבירו את זה לעניים שלהם, דפקתי 4 דורות קדימה לפחות, בעברה בין דורית.

(10:23) ואז שואלים אז מתי כן, בואו אבל נדבר על מתי כן.

(10:27) לא צריך לדבר על זה בכלל שבאלימות והקטנה של האדם וזה זה לא משהו שמישהו צריך לחיות איתו, אבל יש כלל אצבע נורא נורא קל להבחין, וזה אם עיניך נוצצות לעבר האלטרנטיבה, לא בשל זה תתגרש.

(10:45) זאת אומרת, אם את מתגרשת, כי את חושבת שמחוץ לדלת מחכה לך או אדם ממשי או פנטזיה של אדם, שהוא חלופה לאדם שאת חיה איתו היום, זה לא הנימוק הנכון להתגרש.

(10:58) את תתגרשי רק אם את חושבת ויודעת שאת לא רוצה לחיות עם האדם הזה, בין 4 קירות הבית, גם אם יגידו לך שאת תהיה על אי בודד, וגם אם יגידו לך שלא תהיה לך זוגיות שניה, את עוזבת את הבית.

(11:10) אם זה המצב, ואת מוכנה לעזוב את הבית, גם אם תהיי בודדה כל ימי חייך, טוסי משם, תעופי, תפרקי את הבית על המחירים של זה.

(11:17) את לא יכולה להיות במקום כזה יותר, את בכלא.

(11:21) אבל אם את רוצה לפרק את הבית, כדי שיהיה לך יותר טוב באיזה פרק ב’ מדומיין אומרת פרק ב’ מוצלח אני פרק ב’ מוצלח, כן?

(11:28) אני הדוגמנית של פרק ב’ אל תעשי את זה, כי בכזה מחיר אין עצר שווה בנזק המלך.

(11:36) זאת אומרת, הנזק שאת מייצרת מול התועלת שתקבלי, בזה שתבעי לעצמך בעיה שמישהי אחרת שחררה, בזה שתצטרכי לנהל מערכות יחסים עם ילדים שהם לא ילדייך וכל הטלאים האלה שנתפרים בפרק ב’ לא, זה מול זה לא שווה את זה.

(11:52) זה כלל האצבע.

(11:53) תבחני את עצמך האם את מפרקת בית כי את הולכת אל או את הולכת מ?

(12:00) אם את הולכת מבן זוג שלא מטיב איתך, גם אם את תהיי לבד, לכי.

(12:05) אם את הולכת אל מציאות אמיתית או מציאות מדומיינת, יתפרק לך, גם הפעם השנייה תתפרק.

(12:10) איזה ניסוח יפה.

(12:12) אבל בכל זאת אני הצלחתי.

(12:14) כאילו אני הצלחתי להגיע לפרק ב’ מיטיב, מתקן, ונשען על זה שאנחנו גרים בשני בתים.

(12:21) אז קל להגיד שאני, אני פרק בת מוצלח.

(12:24) אנחנו נשואים, אני מצביע על מי שלא רואה, אני עושה פה זה של טבעת נשואים, אנחנו נשואים בהלכתית, בבירוקרטית וכו, ואנחנו גורמים בשני בתים בשתי ערים שונות.

(12:36) לקחנו את מודל נדב נשרי, ואת מודל ליאור שליין וזוגתו לקצה, אנחנו, זה ב60 קמ פער.

(12:45) אנחנו עכשיו 720 מטר, אתם ממש, כולנו מעל כל כך.

(12:48) וזה רק הולך ומתרחק, הפקקים בין ירושלים לזרום מרכז, אני גרה בירושלים עם 4 ילדיי בעלי גר בגבעת שמואל עם 5 ילדיו ואנחנו, מה שהתחלנו זוגיות לפני 8 2 שהיה 50 דקות נסיעה, היום זה שעתיים וחצי אני לא יודעת מה קורה במדינה אבל נולדות מכוניות בלילה, בטח בקורונה היה בייבי בום של מכוניות וגם עכשיו במלחמה יש בייבי בום של מכוניות, זה כבישים נעשו בלתי נסבלים.

(13:13) וכולנו מעדיפים להמשיך לנסוע ברכב פרטי ולא לעבור לתחבורה ציבורית, אז יש איזה לופ שלא פותר את העניין הזה.

(13:20) אז הנה אני, הנה אני אחרי שאני מטיפה לאנשים לא להתגרש התגרשתי והצלחתי בפרק ב’ בשני דברים.

(13:27) אני רוצה להסיר איזה משקל מהאמירה הזאת, אבל אקח את זה לשני דברים.

(13:32) קודם כל אמרת, אני מסכים עם זה, פן דעת מקצוע, יש ספק, אין ספק, עדיף שלא.

(13:39) אפשר לעשות בדיקה, אפשר טיפול, אני עושה המון הסכמי שלום בית, הוא לחלופין גירושין, ממש מגדירים מה יקרה אם תהיה פרידה, צריך לקרות כדי שלא תהיה פרידה צ’אנס אחרון.

(13:49) אז הרבה פעמים זוג מגיע עם מחשבה להתגרש ולא מתגרש.

(13:53) אני מאחל לכל זוג, אני אומר את זה לכולם.

(13:55) בסוף התהליך אני רוצה שגם תדעו לאן אתם הולכים, גם איך אתם הולכים, וגם שאם תסתכל אחורה זה יהיה בלב שקט ושלם.

(14:03) ממש ככה, אז אני איתך בזה לחלוטין.

(14:06) אבל אמרת פה אמירה שהיא מאוד קשה בעיניי.

(14:09) אמרת שזה דופק את הילדים בצורה חדה, אז לא.

(14:14) את זה אני לא מוכן לקבל, אגב, ופה גם כל המחקרים וכל העובדות איתי, גירושין לא דופקים ילדים.

(14:21) איך שמתגרשים, איך שמתגרשים יכול לעשות נזק בלתי הפיך, 4 דורות, שלום נדב, 4 דורות, מכיר, מודע, יודעים.

(14:33) אבל אם ההורים מנרמלים את האירוע הזה ולוקחים את הכלים, אז הם יכולים להפוך את המשבר הענק הזה ואת המשבר הכי גדול בחיים של אדם, זו נקודת הקפיצה שמשם הילדים ילמדו גם זוגיות טובה, כי עכשיו הם ילמדו זוגיות טובה, וגם הורות טובה.

(14:48) זאת אומרת, אנחנו לא צריכים להגיד את זה, כי קשה לי הרבה פעמים כשאנשים מתקשרים ואומרים אני עכשיו הולך לדפוק את הילדים שלי.

(14:55) וזו אמירה שהיא לא לא מקלה עליהם היא לא מקשה עליהם היא גם מקלה כי אדם אומר אני הולך לדפוק את הילדים שלי בכל מקרה אז יאללה מה זה משנה עם קצת יותר או פחות אבל אם אנחנו אומרים להם לא לא לא לא אתה לא בהכרח הולך לדפוק את הילדים שלך, יש לך שליטה בדבר הזה, ויכול להיות שלא תהיה דפיקה לילדים שלך, וזה כבר תלוי בתוכנו.

(15:17) מוכנה לקבל, אני עדיין בן אדם מאוד נחרץ, מזה אני עושה קריירה, ואני בן אדם מאוד קיצוני, אני מעדיפה לשבת לי בקיצוניות שלי, לפחות בתפיסת עולם שלי על משפחה.

(15:31) אני אבי מעוז בבת שלום.

(15:35) משפחה, משפחה זה אימא ואבא.

(15:37) לא, לא, משפחה זה לא אימא ואבא, משפחה יכולה להיות לגמרי אבא ואבא ואמא ואמא, אבל משפחה זה דבר מקודש, זה דבר שהוא מרחב שצריך להיות מאוד מאוד זהירים בו.

(15:46) טוב, אנחנו לא נתווכח.

(15:48) סיימנו את להתווכח, אנחנו פה את יודעת שהיום בארצות הברית יותר מ50 אחוז מהילדים גדלים במשפחות שהם לא אבא, אימא והילדים?

(16:00) משולב, להטה הורות משותפת?

(16:03) ייתכן שזה ניסוי בבני אדם, ייתכן, תשמע אנחנו יש לנו איזה 5500 לפחות 5500 שנות ציביליזציה שבהן משפחות התקיימו כמו שאנחנו מכירים, נכון.

(16:14) 40 מהילדים לא נכון 5500 שנה זה כן, סלפי תפיסת העולם שלי שאני נשענת על סיפור אדם וחווה.

(16:21) מאדם וחווה אנחנו מודדים את זה.

(16:24) ממש לא.

(16:26) עד מלחמות העולם חיינו בקהילה, היה את השטעטל.

(16:30) כן, אוקיי.

(16:31) קבלו את עוד גידלו את הילדים.

(16:32) אבא ואימא מעולם לא גרו ביחד.

(16:34) בטח שגרו ביחד.

(16:35) היה כפר.

(16:37) האבות עם האבות, היה מדורה של הגברים, הייתה מדורה של הנשים, היה שבט.

(16:41) הסבתות גידלו גם את הילדים.

(16:44) אבא שלך לא, הייתה תוספת של עזרה, אבל בטח שהיא אבא ואימא ובית.

(16:48) הם היו שמה.

(16:49) אבא שלך, בוא נגיד ככה.

(16:50) כן.

(16:51) חיטל את ילדיו?

(16:53) לא.

(16:53) לא.

(16:55) תשמע, אתה מדבר עכשיו עם אישה, אני מדברת, אנחנו פתחנו את הפה לפני 100 2, אנחנו עולות חדשות, אנחנו קיבלנו בכלל רשות לדבר לפני 100 2.

(17:03) אנחנו חדשות, אנחנו עולות חדשות על הבמה.

(17:07) זה נכון שהעולם משתנה, אבל שינוי זה יכול להיות גם במחירים, זה לא סתם שאבולוציה יצרה מבנים משפחתיים מסויימים ושהם היו נוכחים, מחולקת עליך לדעתי היו נוכחים, כל שנות הציוויליזציה שזה אבא עם הילדים ובית, ומסגרת כזאת של שייכות והיו עוד מעגלי שייכות שנעלמים לנו.

(17:28) היה מעגל שייכות של משפחה גרעינית, מעגל שייכות של משפחה מורחבת, שייכות של כפר וקהילה, וזה מאוד מאוד נעלם בטח למי שגר בעיר.

(17:35) אני גידלתי ילדים גם ביישוב וגם בעיר, אני גרתי בישוב קהילתי אני קורס שיש בעיר ותחושת בדידות והתחושה שהבית שלך מתחיל בדלת של הבית כשבישובים קהילתיים כמו שאתה גדלת הבית מתחיל בשער הצהוב, אז הנוכחות שלך במרחב היא אחרת, הגוף מתנהג אחרת זה שונה זה המקום, וזה התנועה המטוטלת שבכלל שכל מבנה המשפחה האנושי ולכן האבא, אימא והילדים תמיד הם היו, אבל זה היה שבט, הייתה קהילה.

(18:08) אני חושב שאחד התפקידים שלי כמגשר, זו השאיפה שלי, התפילה, את יודעת מה?

(18:13) לאיפה שאני רוצה להגיע, זה שוב לייצר את החיבורים האלה.

(18:17) זה לייצר דווקא במקום הזה של הקרע, את החיבורים של איך אנחנו מהדקים שוב את האנשים ומייצרים את הקהילה הזו שכל כך התפרקה, עם כל הטכנולוגיה הנוראית הזאת שכביכול באה להקל, והוואטסאפ חירב מערכות יחסים פה לגמרי, בפייסבוק והרשתות, שזה חירב לגמרי, בתקשורת, בטלוויזיה, הילדים שלנו לא רואים דוגמאות למשפחות, יש לנו רעיון רגילות, נקרא לזה, ככה עם כל המורכבות.

(18:51) אנחנו לא רואים את העולם…

(18:53) הילדים שלנו לא רואים את העולם כמו שאנחנו רואים, יש פה שינוי אדיר, ומבחינתי המטרה שלנו זה להנגיש לאנשים את הידע.

(19:01) איך עושים את זה נכון?

(19:02) איך מחברים את האנשים 1 לשני?

(19:05) ופה אני באמת תוהה מהמקום שלך.

(19:08) איך עושים את זה?

(19:09) כי את עושה את זה מאוד טוב.

(19:10) את מה אני עושה טוב?

(19:11) לחבר, את יכולה להחזיק פה.

(19:14) להגיד בקלי קלות אני אהב עם house בבת.

(19:18) ואני בלב תל אביב.

(19:19) ואת בלב תל אביב, ואת יודעת גם להיות עם הדעות שלך, אבל גם לעשות את זה בצורה חמה ולייצר חיבור ואנשים באים ומתייעצים איתך, ויש לך איזה קסם.

(19:32) אני תוהה מה זה?

(19:33) תשמע, יש לי, זה יפה, שאלה יפה, מה עשו את הקסם שלך אמילי?

(19:37) אני חושב שיש לי עוד מערכת יחסים שלכולנו יש, אבל אני מדברת עליה בגלוי והרבה אנשים מנהלים אותה בינם לבינם וזה מערכת יחסים עם אלוהים.

(19:49) כשאתה נשען על מערכת יחסים שהיא גורם שלישי שצופה בהכול מהצד, אז מערכות היחסים שלך פה, על האדמה, נראות אחרת, שיש גם שמים.

(20:00) קודם כל אתה כל הזמן נראה, גם אם אני מלכלכת על מישהו מאחורי הגב, או אפילו אם הוא חרש ולא שומע ואני מקללת אותו יש בתורה איסור לא תקלל חרש, זה איסור נורא נורא מסקרן.

(20:10) למה אסור לך לקלל חרש?

(20:12) הרי הוא לעולם לא ישמע יש גורם מצלמה בפינת החדר, שהיא גורם אחר, הוא לא אני ואתה, הוא הזר, או השמים, שמפקח על המעשים שלי, גם בעין מיטיבה וזה, זה בתפיסה שלי, בוודאי לאותי מיטיבה וכשהוא מעורב בתמונה אני לא אעז לקלל מישהו אפילו אם הוא לא שומע אני מחוייבת למערכות יחסים יותר נאמנות כי הוא זה שרואה מה זה אומר נאמנות נאמנות זה אומר לא לקלל מישהו גם אם עולם לא ידע, יש בהלכה למשל שאלות על גזל של מישהו שלא, השתמשתי במשהו שלא, אבל זה לא גורע ממנו כלום.

(20:49) למשל, אם אני משתמשת בעיפרון שלך בלי שאתה נמצא לידי, ולקחתי מעופרת של העיפרון אז גזלתי, זה ברור.

(20:55) אבל אם השתמשתי במספריים, הלכת לרגע גזרתי במספריים, זה גזל או לא גזל?

(20:59) ההלכה תקבע שזה גזל.

(21:01) אסור לי לקחת ממך רכוש, אסור לי להשתמש ברכוש שלך.

(21:04) פשוט מאוד, כי מישהו אחר רואה.

(21:06) אז זה מייצר מערכות יחסים אחרות.

(21:07) אני לא בהכרח אומרת שזה בהכרח יותר מחבר, אבל יש לך איזו מודעות, מה זה הנאמנות?

(21:12) המספריים האלה לא שלי.

(21:13) זה נאמנות למערכת היחסים.

(21:15) אני יודעת מה שלי ומה שלך, אני יודעת מה מותר לי ומה אסור לי, כי יש גורם אחר שאמר לי את זה.

(21:19) זה לא מה שאני ואתה החלטנו בחדר ועשינו גישור, אלא אולי אפילו מעולמך, אני אקח את אלוהים כמגשר.

(21:25) הוא הגורם השלישי.

(21:26) הוא מסתכל מהצד על הסיטואציה.

(21:29) הוא אומר אתם יותר מדי בפנים ואתם לא יכולים לראות.

(21:31) אז אני אגיד לכם שאתה לא יכול להשתמש לו במספריים.

(21:34) בהשתלשלות של הלכה מאוחרת, כן?

(21:36) בסדר, זה לא בהר סיני, אבל זה חלק אני מרגישה שאנחנו מתמודדים עם אגו, כשאנחנו מדברים על מערכות יחסים ומי שמחובר לאלוהים וזה בכלל לא קשור לדתי וחילוני זה לא קשור יש המון חילונים, יש המון חילונים שיש להם אלוהים, ויש המון דתיים שאין להם אלוהים, זה לא קשור למערכת הדוגמטית של קיום מצוות, של תריג מצוות כשיש לך אלוהים, יותר קל לך לפנות את הדחוס מתוכך, את האגו, ושמשהו יעבור דרכך בשביל הזולת.

(22:12) זה יותר קל.

(22:14) ההגדרה הכי יפה ששמעתי לאהבה, זה שאהבה זה להסכים שאור אלוהי יעבור דרכך מלמעלה, ויצא את דרכך אל מי שאתה אוהב.

(22:25) תחשוב איך אתה אוהב את הילדים שלך.

(22:27) נכנס לך אור של אלוהים דרך הקודקוד, ואתה אוהב אותם דרך העיניים.

(22:32) נכנס לך אור אלוהי דרך הקודקוד, ואתה אוהב אותם דרך הידיים.

(22:35) ככה אתה אוהב את הבת זוג שלך, ככה אתה אוהב את הילדים שלך.

(22:38) עכשיו, אתה צריך בשביל זה להתנקות פנימית, כי האור לא יכול להיכנס למקום דחוס.

(22:43) אם יש הרבה אגו, או לא יעבור.

(22:44) ואתה מוכן בשביל הילדים שלך לפנות את האגו?

(22:47) כן.

(22:47) אתה מוכן לרסק את האגו?

(22:49) כן.

(22:49) אתה מוכן לתת להם את כולך?

(22:51) כן.

(22:52) אז זה להיות צינור.

(22:53) וכשאתה צינור, גם עבור הזולת באשר הוא, כי אתה צינור, כן?

(22:58) אתה לא נותן משהו מעצמך, אתה פשוט מוכן שהאור יעבור דרכך.

(23:02) אתה אוהב יותר בקלות, אוהב זולטים, אוהב אנשים עכשיו יש לזה מעגלים, אתה תאהב יותר את המשפחה שלך, זה לגיטימי אני אוסיף שממש לגיטימי לא לקפוץ ממשפחה למשפחת האדם, אלא יש משפחה, ויש קהילה ויש עם.

(23:16) אני אוהב יותר את מי שהוא חולק איתי באותו מסע גנטי, היסטורי, טראומטי של דורות.

(23:24) אני אוהב אותו יותר מאשר מישהו שהוא לא בן העם שלי, ואם אני צריכה להחליט, לתרום איבר למישהו מהמשפחה שלי או מישהו לא מהמשפחה שלי, ברור שהמשפחה שלי קודמת, אז גם בעם.

(23:33) זה יהיה קודם.

(23:34) מי שבן העם שלי ומי שגר רחוק ממני או לא בן העם שלי לא חולק איתי באותו מסע גורל יהיה פחות במדרג העדיפות של תרומת כליה או תרומת קרנית או לא יודעת מה.

(23:44) לא עלינו חס וחלילה שלא נצטרך להתארם ולא לתרום.

(23:50) אז זו המשמעות של חיבור בעיניי להכניס את אלוהים לתמונה.

(23:55) ולא מדברים על אלוהים.

(23:56) גם דתיים לא מדברים על אלוהים.

(23:57) התחילו לדבר על אלוהים עכשיו בשנתיים וחצי האחרונות, אנחנו…

(24:01) כי מה שקורה כשהאדמה נפתחת זה שאתה מתקרב אל השמיים.

(24:04) זה מה שקורה.

(24:05) נפתחה לנו אדמה מתחת לרגליים.

(24:07) באותו רגע שהאדמה נפתחה נפתחו גם השמים ויש איזה צוהר שיש תודעה, סליחה שאני נשמעת רוחנית בשקל, אבל תודעה רוחנית.

(24:18) אנחנו ואנחנו מוכנים לדבר ככה לא היינו מוכנים לדבר ככה לפני 3 2, זה היה מוזר מאוד לדבר ככה, והיום זה סבבה.

(24:28) ועדיין אלוהים צריך להיות שחקן יותר מרכזי בחיים שלנו.

(24:32) יש לנו מערכות יחסים, ואחת ממערכות היחסים זה מערכות יחסים איתו.

(24:35) אני מקבל את זה, ואת זה אני רוצה להביא בחזרה לגירושין, כי איך את השיח הזה שהוא מהמם?

(24:43) ואני חותם עליו כחילוני, אפיקורוס, שאני אומר בזמן המלחמה זה מאוד מתקרב לראות את היהדות פה זה…

(24:55) הרבה יותר קרוב היום ליהדות משהייתי שהייתי בן 16 במקומות האלה.

(24:59) חד משמעית רואים את זה פה ובתוך אז הגירושין אמרתי פה אתה יודע איך אני שם את האגו שלי בצד.

(25:07) אני אקח אותך לתוך מערכות יחסים.

(25:09) איך אני יכול בתוך מערכת יחסים הכי משמעותית בחיים שלי?

(25:14) לקחת את עצמי ולשים את האגו שלי בצד ולדבר באהבה ולהיות במקום הזה את יודעת מה אני חושב על אלה שהם בין לבין.

(25:24) זאת אומרת הם לא בטוחים שיש משהו אחר שיותר טוב אז הם יישארו כאן אבל הצינור שלי הוא ממש לא נקי ואין לי אלוהים, או שאלוהים לא מראה לי את הדרך.

(25:33) אבל אתה בעצמך מכיר את האנשים שהתחתנו בפרק ב’ עם הפרק א’ שלהם.

(25:37) אתה עשית להם הסכם שלום בית, אתה יודע שזה אפשרי, יודע שאפשר לבנות את זה גם אם זה היה רעוע מאוד והיה לזה יסודות מלכתחילה, והם התחתנו מהסיבות הלא נכונות, הם יכולים לבחור בזה.

(25:50) אתה הבנת לזה אגב?

(25:53) תראה, בחיי הפרטים כשלתי, אני לא יכולה לייעץ לאנשים איך לא להתגרש, כי אני התגרשתי, בעיני זה היה לא משהו שאני מתפארת בו, בסדר?

(26:01) לא גאה בזה שהתגרשתי.

(26:04) לא להתגאות, לבין להגיד שנכשלת?

(26:09) אהה, תראה, בגלל שיש פה עוד צד אני לא יכולה לפרט, אז כאילו בוא נדלג על הגירושים שלי, לא נדבר על הגירושים שלי אדבר, אני כן אבל בקלות יכולה יותר לדבר שוב שנה, אי אפשר, שוב מניסיון, לא משהו שאפשר להגיד כל כך קרוב לאירוע, זה אירוע כל כך מטלטל, כל כך גדול שחוש 2030 שנה אחרי שהילדים יבואו ואומרים אז מה הם חושבים?

(26:39) כן רק אז, לפני זה?

(26:41) אני בטח למדתי והשתחלתי ביכולות תקשורת הזוגיות שלי מפרק א’ לפרק ב’ סתם כי גדלתי, וטוב שאנחנו גדלים ומתבגרים אתה הופך להיות בן אדם קצת יותר שקול ויותר מסוגל לתקשר והיום, עם הפרק ב’ שלי, שהוא כמו כל זוגיות זה אתגר אנחנו כל הזמן מזכירים 1 לשני את התמרור, אנחנו מתמררים 1 את השני הוא מתמרר אותי.

(27:06) כשהוא מקשה עלי כי זוגיות באה ומציפה לי, משקפת לי את הדברים שאני צריכה לתקן אני אומרת שניה, הבקשה של שייקה ממני, שייקה בעלי, השני והאחרון הבקשה שלו ממני עכשיו, או לתקן בזה וזה, או להשתנות זה הכי מפחיד, הוא רוצה שאני אשתנה בשבילו וזה וזה וזה אלו דברים שאם אני הייתי יושבת לבד בחדר עם המטפלת שלי, עם הפסיכולוגית שלי, והייתי אומרת לה אמילי צריכה לגדול ב12434343434343?

(27:37) במה אני צריכה להשתפר והייתי משקפת את זה לעצמי בכל מקרה?

(27:40) זאת רשימה שאם אני רוצה לגדול אני צריכה לתקן את זה ואת זה ואת זה אם אני מצמידה את זה לרשימה ששייקה מספר ומה אמילי צריכה להשתפר?

(27:50) זאת אותה רשימה?

(27:51) וואלה, הוא מתמרר אותי, הוא נותן לי את הדרך, הוא עוזר לי לגדול, וזה קשה, קשה, זה תהליכי צמיחה שהם פירוקים והרכבות כל הזמן, זה תהליכים קשים ואנחנו מזכירים 1 לשני שזה התפקיד, באנו לפה לגדול זאת עבודה.

(28:08) להיות בתקשורת זוגית פועמת זה תזכורות קשות על במה הפאקים שלך אתה מול התזכורות האלה יושב ואתה אומר אבל גם אם הייתי בחדר סגור עם מטפלת, אלה היו אותם דברים שהייתי רוצה לתקן בעצמי?

(28:24) זה מה שהוא מבקש, שהוא מבקש שאני אגדל בזה, וזה בדיוק אותו דבר וואו, תודה שאתה פה להזכיר לי את זה!

(28:31) כמה שזה קשה לי, ואני רוצה לבעוט ברגליים ולהיות הילדה בגן שאומרת לא רוצה, אני רוצה בדרך שלי, כמו שאני רגילה!

(28:37) הוא בא ונותן לי תזכורת מהממת טוב, זו חתיכת אמירות גבוהות, מה שאת אומרת אמירות גבוהות וגם יש לי בן זוג שיש לו יכולות רגשיות כאלה שהוא מפותח רגשית והוא מסוגל להבין שגם אם אני מקשה עליו במשהו, אני מקשה עליו בדיוק בנקודה שהוא היה צריך לגדול בnyway גם בלעדיי הוא היה צריך לגדול בדבר הזה להתפתח, להתעצב מחדש, לתקן את עצמו.

(28:59) אז אני, התזכורת שאני נותנת לו מעצבנת אותו, מוויסט אותו, מכיסה, גורמת למתחים בינינו, אבל אני פה בשביל לעזור לך לגדול.

(29:06) אם זה הדבר שגם ככה היית צריך לגדול בו, אם זו הדרך, אז אנחנו מתמררים 1 את השני.

(29:11) אז בסוף שכן תהיי יועצת זוגית באופן לא רשמי אני יועצת לכל מיני דברים, כי אני בן אדם חכם ואנשים באים להתייעץ איתי אני לא חושבת שאני אהיה יועצת זוגית, אני חושבת שאני נורא נורא נהנית לברוא עולמות במילים ומה שאני עושה זה לטפל בעולם באמצעות מילים, בין אם זה ככותבת וכמלווה כותבים וכמנחת שדות כתיבה וזה יהיה סוד נורא גדול במילה הכתובה.

(29:38) נכון סוד נורא גדול שאנחנו יכולים ממש לברוא לעצמנו עולם ולברו לעצמנו את התורה שלנו באמצעות הכתיבה.

(29:44) אני הרבה אומר זה פה לזוגות שבאים.

(29:47) תכתבו, קחו את החמש 2 קדימה, תדמיינו שזה גם אגב הפטנט צריך לייצר שלום בית.

(29:53) לא לדבר אחורה לדבר קדימה.

(29:55) העבר בעבר, עובר בר חלוף, והעתיד יש לו עוד מה לעשות וברגע שמדברים על העתיד ושמים רגע את העבר בעבר יש שיחה אחרת לגמרי.

(30:06) שזה גם אנחנו גם כן כעם ואנחנו כעם ש…

(30:09) אנחנו יכולים לבוא עם המרירות, תיקח זוג במשבר או תיקח אומה במשבר חברתי, תבקש תסריט של 5 2 קדימה אם אתה מריר או חמוץ כמאמר ביבי אז אתה תהיה בחמיצות ומרירות גם בתסריט העתידי.

(30:27) צריך לבוא במתיקות חסר לנו קצת, לבוא במתיקות על עצמנו, על העבר שלנו, על העתיד שלנו שוב קשה לי להגיד את זה על השבט שהוא לא השבט שלי כי השבט שהוא לא השבט שלי נמצא עכשיו בתודעת מיעוט ואני ממש חומלת כאילו אני שומעת את הכאב הזה של אנשים שמתהלכים פה בתחושה שהם זרים במדינה שלהם והם נורא מפחדים ממחר זה השבט שלי אני לא יודעת מה אתה מצביע, אבל כנראה, אם אתה גר פה.

(30:55) אני גר פה.

(30:55) טייפקאסט אם אתה, כן, לא שומר מצוות וגר בתלאביב וזה, כאילו לפי התסריט אתה אמור להיות לפי אני רוצה להגיד, ואני לא נציג של אף 1, אבל זה שוב תקשורת אנחנו היינו שם, אבל גם אני הייתי שם.

(31:10) אני הייתי בשבט שהוכה ולקחו לו את המדינה והוא עבר חורבן והשבט השני לא שמע את החורבן שלו וזה התיקון שהיום כל מי שימני במדינה הזאת ואומר אבל הכל סבבה תקשיבו רגע למי שכואב לו?

(31:24) כי אנחנו היינו שם, אנחנו היינו בגוש קטיף שכאילו קראו לנו את הצורה קראו לנו את הצורה התדמיתית, ציבורית, כלכלית, פיזית, מכות באמת הכל והשבט האחר, בשנת תשסה 2005, שנת הגירוש מגוש קטיף, עקירת 26 יישובים בתוך 5 ימים בשנה הזאת נשבר שיא הטיסות יוצאות לחול לא היו כל כך הרבה טיסות יוצאות לחול מעולם במדינת ישראל, אנשים המשיכו את החיים שלהם.

(31:51) אנחנו עברנו פירוק, כאילו 7 באוקטובר קטן.

(31:55) בסדר?

(31:55) רעידת אדמה מטורפת.

(31:57) ונתבג מלאה אנשים.

(31:58) הם הולכים לחופשה.

(31:59) מה זאת אומרת?

(32:00) אתם לא עוברים חורבן כמונו?

(32:01) הרי נכתבת מגילת איכה מחדש עכשיו.

(32:03) בתי כנסת תשרפים!

(32:04) בתי כנסת עולים באש, איך אתם נוסעים לחול?

(32:06) לא הבנו את זה!

(32:08) לא הבנו איך אנחנו עוברים את זה לבד?

(32:10) אנחנו חוזרים אחורה.

(32:10) ואסור לנו?

(32:11) לא, אבל אסור לנו להיות הצד עכשיו שאטום, שאומר אבל הכל סבבה, אבל הכלכלה פורחת, ולא לראות את הכאב כי אסור לנו את זה, אסור לנו לעשות את זה לצד האחר.

(32:23) אבל אפשר גם וגם, אפשר גם וגם.

(32:25) אנחנו יכולים להגיד יש פה כאב של אנשים, אבל אני עם כל הכבוד אף 1 פה זה לא שיש פה עכשיו אירועים של כמה מפנים מהבתים, אני אעשה את ההפרדה, אין פה משהו שהוא פיזי, זה לא הסיפור, זה תחושה.

(32:37) זה נרטיב.

(32:39) בנרטיב כל 1 בוחר ויש פה המון אמיתות שמתנפצות והמון תפיסות עולם שראינו ב ynet ובגדון שהן לא נכונות והרבה דברים ש…

(32:48) כל מה שאמרו כל השנים, אנחנו לא אמורים להיות עכשיו אתה בעצמך אומר שאתה פוגש אנשים בקליניקה אתה אומר בסוף כולנו אותו דבר נכון וזה נכון גם לגבי תפיסות, כאילו כשאתה מפרק את התפיסות של האנשים ולא את השבטים אז היה מחקר, ב2018 יצא מחקר ענק על תפיסות עולם בחברה הישראלית קוראים לו יהדות ישראלית.

(33:08) זה מחקר של פרופ’ קמיל פוקס, זכרונו לברכה, יחד עם המכון למדיניות העם היהודי, או משהו כזה, ושמואל רוזנר עשה את זה.

(33:18) זו פעם ראשונה שלקחו 100 נשאלים בחברה היהודיתישראלית ושאלו אותם 100 שאלות, כל 1 מהנשאלים על עמדות.

(33:27) בקשר ליהדות, ובקשר לישראליות ובקשר ללאומיות ובמקום לשאול בן אדם האם אתה ימני או שמאלני?

(33:34) האם אתה דתי או חילוני?

(33:35) האם אתה סוציאליסטי או קפטליסט שאלו נשים פשוט שאלות על העמדות שלהם ואז גילו שהעולמות מתערבבים, כאילו השבט שלך הוא בכלל לא מה שחשבת.

(33:48) אנחנו מסכימים על 80 אחוז מהדברים, 80 אחוז מהזמן.

(33:52) כשאתה שואל בן אדם למשל על היחס שלו ליהדות.

(33:55) אז שאלו שם 100 שאלות על מעגל החיים ומעגל השנה.

(34:03) מעגל האם שהמדינה צריכה לתמוך בתעשייה כחול לבן?

(34:07) האם אתה חושב שהמדינה צריכה להשקיע מכספי ציבור כדי להקים אדרטאות לנופלים?

(34:11) האם תקרא לילדים שלך בשמות עבריים כדי שהיא עתידם יהיה כאן?

(34:13) בשמות לועזיים כדי לסלול להם עתיד מחוץ לארץ?

(34:17) ואז פתאום כששואלים 100 שאלות, אז זה כבר לא משנה ימין ושמאל.

(34:21) כאילו בסוף החלוקה הייתה מטורפת שכאילו אחוז עצום מהאוכלוסייה מסכים על אותם דברים, חווה את היהדות והישראליות והלאומיות בדיוק באותה דרך, והם משתייכים לכל מיני קטגוריות.

(34:35) ממליצה על הספר, קוראים לזה יהדות ישראלית.

(34:37) ספר אדום.

(34:38) כי זה התסכול, כי אני יושב פה עם האנשים.

(34:42) פסיכולוג שיושב עם בן אדם הוא רואה רק אותו, כי אתה יכול לספר לפסיכולוגית מה שאתה רוצה, אין לך שם הקונטרה.

(34:51) בחדר גישור פוגשים את האנשים באמת.

(34:53) אתה לא יכול לספר לי שטויות, הצד השני שאתה מדבר עליו הוא פה…

(34:57) עליו ואליו?

(34:59) איך אתה מדבר אליו?

(35:00) כן, אז הכול על השולחן, ופה זה החדר, אם היו יכולים להכניס מצלמות לחדר הזה, מלא ניסו, אגב, אף 1 לא הצליח, זה המקום הכי מרתק בעולם.

(35:11) ובמקום הזה שהוא הכי אמיתי שיש, באמת רואים את הדבר הזה.

(35:16) הרוב המוחלט דומה.

(35:19) כל הסיפורים, כל הכותרות, כל הנרטיבים שהם לגיטימיים, אני לא רוצה להוריד…

(35:23) לפגוע לאף 1 בנרטיב, בכלל לא.

(35:26) אבל אני מחפש את השיח הזה של איך אנחנו בונים את הגשרים 1 לשני, הרי עברנו פה, נפרד האדמה מתחת לרגליים שלנו.

(35:34) כן.

(35:34) זה לא היה סתם.

(35:36) אנחנו עוד לא מתחילים להבין איך קוראים לדבר הזה שקרה לנו, אנחנו עוד…

(35:40) כאילו, באמת אנחנו כנראה עוד בתוך האפטרשוק, עוד אי אפשר להסתכל על החורף.

(35:46) זה הזמן, זה הזמן, יש לי…

(35:48) להצמיח מנהיגות חדשה, לדבר בשפה חדשה, אני לא יודעת אם זה יקרה, אני מקווה.

(35:52) פוליטיקאים לא רלוונטים בעיני, באמת אני הייתי בה מאוד פעיל, אני זוכרת, חתמתי להקים שתי מפלגות, בה מאוד פעיל.

(36:02) ואז הבנתי מי מאחורה, אמרתי כי אני לא מתעסק עם זה, באמת, הבנתי, אני אין לי את זה.

(36:10) אני חושב שאנחנו האנשים צריכים לעשות את הדברים, זה הסיפור, אז אני יודע להשפיע במעגלים שלי ובקהילה שלי והפודקאסט הזה הוא…

(36:17) אז קודם כל לזכור, אנחנו כאנשים לזכור, כשאנשים חולפים לידך ברחוב הם חושבים אותו דבר כמוך.

(36:25) נכון זאת אומרת, האדם הזה, הזר הזה, שכתפו מתחככת בכתפי בעלייה לרכבת, הוא בסוף דומה לי, מאוד והוא חושב כמוני כשמפרקים את זה שוב באותו מחקר של 100 שאלות, של 100 נשאלים אתה מבין שבאמת אין דבר כזה שבטים?

(36:40) פה בחברה היהודית ישראלית לפחות אנחנו יכולים להתכנס סביב סיפור יש לנו סיפור אגב, כולנו גם קצת זנחנו אותו, את הסיפור, אבל הסיפור מורכב מתשתית של אתוסים משותפים שהיו קדומים קדומים קדומים, אני לא מדברת על אתוסים של תשח אני מדברת על בריאת עולם, על ספר בראשית, זה דברים שהם עברו אצלנו וכאילו הם לא בשיח עכשיו.

(37:07) דתיים בשיח של משנה וגמרא, חילונים בשיח של תשח והלאה איכשהו דילגנו על הסיפור התשתיתי שלנו, שהוא מה שאנחנו הבאנו לכל העולם.

(37:18) אין ילד ברצועת התנך בארהב שלא מכיר אותו, זה הרי אין ילד סיני שלא שמעה על תיבת נוח, זה סיפור שלנו.

(37:23) הוא אחראי שם את הסיפור האשורי.

(37:25) האשורי המסופוטמי נכון, ושאקדת יצחק זה העתקהמי, לא משנה, אנחנו הבאנו בריאת העולם לעולם בשפה העברית את זה שלנו.

(37:34) אתה תגיד שיש העתקות מתרבויות שכנות, אני אגיד זה אוניברסלי, זה אוניברסלי וזה עברי.

(37:40) זה הדבר שהבאנו לעולם וכל כך שכחנו להתייחס לזה, להחזיק תורה ביד ולהגיד זה שלנו, חומשים ביד ולקרוא אותם.

(37:50) למה אנחנו לא עושים את זה?

(37:51) למה אנחנו לא מלמדים את הילדים שלנו חומש על הבסיס שלו?

(37:54) לא פרשנים, אלא קריאה יחפה?

(37:58) לא יודעת, אנחנו מפחדים להיזכר מי אנחנו.

(38:00) צריך אומץ בשביל זה.

(38:02) בשביל לברוא לעצמנו פנימיות.

(38:04) אני אגיד לך שזה בגלל שנאה.

(38:06) אני בתור שגדלתי בקיבוץ, זה היה שנאת החרד, חרדים, שנאת הדתי, הכפיה הדתית המנהיגים, המנהיגים.

(38:18) עכשיו פוגשים את האנשים עצמם אבל חמוד אני כדתיה לא אמורה להיות המתווכת שלך, זה שלך, תיקח קח את הספר, תקרא אותו לבד, קרא עם הילדים שלך ספר יהושע אם יש לי תפתח לבד, אתה לא צריך אותי אני חושב שזה קורה, חושב שזה קורה הרבה, שעכשיו זה הרבה יותר נפתחים ודווקא המקום הזה זה הדבר היפה פה עכשיו שהמגזר שלך עושה שאולי לא בא ומבין את הכאב בצד השני ואז מאפשר לבוא ורגע ולשמוע ולראות ולהתחבר אבל אנחנו עברנו פה, כולנו עברנו פה חתיכת דבר, אנחנו גדלנו, אני המקום שלי אתה יודע על מה ילד דתי גדל?

(38:51) ילד דתי גדל על כה עשו חכמינו, שזה סדרה של יוכבד סגל שהיא סיפורי אגדות חזל לילדים, על סיפורי מופת על חסידים וצדיקים באירופה שהעגלון עשה בעגלה ושקע בבוץ, ואז היה לו איזה נס וזה.

(39:05) כאילו, גם אנחנו, חסרה לנו חוליה, שהיא קדומה יותר.

(39:10) גם אנחנו לא לומדים תורה כמו שהיא.

(39:13) אם אנחנו נלמד תורה, זה מהסתעפות של אדמור באירופה במאה ה 16, שהבין משהו מהגמרא שנכתבה במאה ה 7, שהבין משהו מהמשנה שנכתבה.

(39:22) כאילו, בואו נחזור למקורות שלנו האמיתיים.

(39:26) כאילו יש פה מסתובבת פה 50003000 שנה, מסתובבת פה טקסט שהוא הפך להיות, המתורגם בכל העולם, בכל השפות בעולם, ורק אנחנו היחידים שלא קוראים אותו בשפת המקור.

(39:37) זה ברור שהוא נכתב במקור בעברית.

(39:39) אנחנו לא קוראים אותו, לא הדתי ולא החילוני.

(39:43) אז זה לחזור לאלוהים וזה לחזור לתורה, אני קוראת לזה תורה, תקרא לזה מקרא חומש, לא משנה איך קוראים לזה, זה משהו שהוא בן אלפי 2, הוא טקסט יסוד שלנו.

(39:54) ואם אנחנו רוצים להתקשר בינינו, אז קודם כל שנתחיל מההתחלה, מההתחלה, מההתחלה!

(40:00) יש לנו קין והבל, יש לנו יוסף ואחיו, לנו סיפורים שהם שלנו.

(40:03) צריכים להכיר אותם.

(40:04) צריכים ללמוד אותם.

(40:05) יש שם המון פסיכולוגיה, המון תככים, המון פוליטיקה, זה אחלה חומר.

(40:12) אני מקבל את זה לגמרי.

(40:13) יופי, מעולה לא, אנחנו בהסכמה, אנחנו ממש בטוב.

(40:17) אני רק הייתי עושה את אבל לבוא הפוך.

(40:19) להגיד קודם כל למה אנחנו רוצים להיות פה ביחד?

(40:22) קודם כל בוא נגיד את זה.

(40:23) זה כמו זוג שהולך לטיפול זוגי, וכבר עם עייפים ושחוקים וזו תחושה של עוד משהו בשביל טוב כי צריך לשמור על המערכת, אבל לא באמת בא לנו.

(40:34) והם לא שואלים את השאלה באמת שלדעתי לפני שבכלל יוצאים לכל מסע, כל יום צריך לשאול אותה לאן אני רוצה להגיע?

(40:42) בכלל למה אני עושה את זה?

(40:44) הרי אם אני יושב מול בן הזוג שלי ואני כל הזמן חושב על פרידה, אז אני בכלל, אני לא באמת אשב שם.

(40:51) אבל אם אני והוא עושים רגע איזה שיחה קטנה, איזה כיוונון קטן ורגע מדמיינים איך אנחנו רוצים שהחיים שלנו ייראו ואולי איך אנחנו רוצים לשתות נהיה ציוני, אז נגיד על חוף הים בקיסריה מייתי ולא בתאילנד שאתה כן.

(41:07) אז אם אנחנו יודעים שזה מה שאנחנו רוצים, ואנחנו רוצים שנהיה שמה, אז ביחד נדבר על הילדים שלנו, ועל הנכדים שלנו, ועל הנינים שלנו, ועל הילדים של הנינים שלנו, שעכשיו העליתי עכשיו פרק על גישור רב דורי, אנחנו כבר במקומות שבארץ היום חי.

(41:23) הסבא של סבא חי.

(41:25) זאת אומרת, אנחנו פה ב…

(41:26) מה?

(41:26) זה מטורף!

(41:27) הבן שלי משרת בנחל וסבתא רבתא שלו, סבתא רבתא שלו, סבתא שלי שירתה בנחל.

(41:32) מדהים.

(41:32) הם דור רביעי בנחל.

(41:34) וואו.

(41:34) זה משוגע לגמרי.

(41:35) יש חיילים בצהל שסבתא רבא שלהם הייתה חיילת.

(41:39) תבין?

(41:39) מטורף.

(41:40) נהיה פה משהו, אנחנו כבר פה, אנחנו פה כנראה שלא יזיקו אותנו.

(41:44) בניגוד למה שהרבעון רביעי טוענים שאנחנו תיכף מתפוגגים פה נאכל את עצמנו בחיים, אני חושב שאנחנו פה ואנחנו נישאר פה.

(41:51) נשארים ואני פה, מעיד על האנשים מכאן.

(41:54) אז בעצם אם אנחנו מסתכלים ואומרים למה אני בכלל רוצה את זה ולאן אני רוצה להגיע, אז יש לי סיבה לעשות את העבודה הזאת.

(42:01) ואז אני יכול בין אם זה תורה ובין אם זה עבודה ובין אם זה כל שיח אחר שיחבר בינינו, אז יש לי פה על מה להתלכד, על מה לעשות.

(42:10) זה לא רק לבוא לדבר על התורה כמו שזה לא רק לדבר על הילדים.

(42:13) זה למה?

(42:14) מה האינטרס שלי?

(42:15) זה היה בגישור זה הדבר הבסיסי מה האינטרס שלי?

(42:18) מה האינטרס שלנו?

(42:19) אנחנו שוכחים את השיח הזה מרוב שאנחנו עסוקים בלדבר או על האחורה או על המפלג שזה שניהם, על זה טוב, אחרי השביעי באוקטובר לא צריך להגיד מה האינטרסים אם אנחנו לא נהיה תלויים 1 בשני אנחנו נהיה תלויים 1 ליד השני כאילו, מחכים, על הגדרות מחכים כל אלה שאומרים הם רק יהיה בהם סדק ואנחנו נכנסים בסדק הזה.

(42:42) והם נכנסים בסדק הזה והם מצליחים לטבוח בנו, אז אנחנו חייבים להיות ביחד כמו ברזל, אין לנו ברירה אחרת.

(42:48) זה ממש לימד אותנו האירוע שעוד קורה, אני חושבת, אנחנו עוד לא נרגענו ממנו.

(42:55) אני רוצה להגיד משהו אופטימי, אני רוצה לעבור נושא.

(42:57) אפשר לעבור נושא?

(42:58) לדבר על פרק ב.

(42:59) יאללה זה באמת דבר שהוא, אני לא רוצה שמי שמתלבט רגע, אז אני לא רוצה שמי שמתלבט על גירושים יקשיב לחלק הזה, אלא מי שכבר התגרש יקבל תקווה מהחלק הזה.

(43:15) כי את התגרשתי והתחתנתי די מהר אמרו לי הא דוגמנית של גירושים, את הפרזנטורית של רעיון הגירושים, כי את מהר מאוד הצלחת להיות רואים את האור בעיניים שלך אני עברתי שינוי, הסרתי כיסוי ראש, אני נראית יותר שמחה ומשוחררת והנה כדאי להתגרש כי אין לי הצליח לה.

(43:33) אז אם מישהו מתלבט לגירושין עכשיו אתם מפסיקים ואם אתם כבר אחרי גירושים אז אני רוצה להגיד שלאחר המאמץ, המאמץ הקיים, להכנס לזוגיות ולעבוד על הזוגיות הדבר הזה הוא באמת מתגמל יותר ממה שהיה בזוגיות הראשונה אין לי ולשיקה מה שקושר אותנו כשלשלאות שמחבר חיצונית את הקשר בכל רגע, כל 1 מאתנו יכול לקחת את הקיט, בשביל ללכת מאחר ואין לנו ילדים משותפים ולא נכס משותף, ובקושי קורקינט משותף, אנחנו יכולים לבחור זה נשמע כמו אמא של הקלישאות כל יום מחדש לבחור, אבל באמת לבחור בדבר הזה, לבחור בזה שזה מיטיב איתי, לחנות את החוויה שלי בכל יום אצל אותו אדם אני מרגישה, כן אני מרגישה שהחנייה הזאת, הקבועה, אצל אותו אדם, היא הארד דיסק, ששומר עבורי את הזכרון של אתמול ושל מחר, כי החברות שלי סביבי הן כמה, והן מתחלפות, ואני לא תמיד זוכרת מה סיפרתי למי, ומי שמרה בשבילי את הזכרון ילדות ההוא, ומי זוכרת בשבילי את האירוע שקרה בעבודה לא שאתם הזכרים יודעים לזכור, כי יש לכם בעיה עם הזכרון לכן קוראים לכם זכר, לנו יש בעיה לשכוח ולכן קוראים לנו נשי תשכחי, בעברית נשיה זה שכחה, אז אומרים לנו נשי תתחילי לשכוח ולכן אומרים זכר תתחיל לזכור.

(44:58) הזמינו הרצאות שלי ליום האישה בבקשה.

(45:02) חרף זה שאתם לא זוכרים, עדיין יש לי את התחושה שאני חוזרת שבה ומחנה את הלב שלי, את הנפש שלי, את הנשמה שלי, אצל אותו אדם, בזרועותיו של אותו אדם.

(45:15) גם אם האדם הזה לא מצליח להבין אותי עד לקצה כמו שאני רוצה והחברה מבינה יותר, וגם אם הוא לא יודע לשקף לי וגם אם הוא לא יודע להקשיב לי עצם זה שאני זאת, שמחנה את המכונית שלי שם בכל ערב, ואנחנו לא נפגשים כל ערב פיזית, אני ובעלי, אנחנו גרים בשני בתים בשתי ערים שונות, לפעמים נפגשים פעם בשבוע.

(45:33) אבל אני תמיד אדבר איתו בטלפון, אני תמיד אחווה את החוויות שלי דרך האוזן שלו.

(45:39) אני חושבת שיש לזה ערך אדיר, לגדילה שלי לגדילה שלי יש לזה ערך.

(45:44) להיות בזוגיות, ללכת את החיים האלה, לחרוש באדמת החיים האלה עם עוד אדם זה דבר יקר ערך מאוד מאוד מאוד אני לא רואה ואני אקרא את זה מרחוק, אמרת עם קמינג הום זה קעקוע זוגי שעשינו.

(46:04) עם קמינג הום זה בעצם הבית שלי, תשמע, הוא פיזית, יש לי 2 בתים.

(46:10) אני פיזית הבית שלי הוא בכביש 1 בפקקים, אז כי בעלי, אני אגיד, אעשה סדר, אני גרה ליד הגרוש שלי בירושלים ומגדלת איתו במשמרות משותפת 4 ילדים בעלי גר בגבעת שמואל ומגדל לצד גרושתו את הילדים, 5 ילדים 2 כבר משבר הנדלן כן, אנחנו, משבר הנדלן זה אנחנו.

(46:36) זה עולה הרבה יותר כסף, אני לא רואה דרך אחרת לעשות פרק ב’ לחיות באותו בית.

(46:40) אני רואה סטטיסטית, בגלל שאני מכירה המון זוגות של פרק ב’ כי אם כולם באים לדפוק לי לדלת ולשאול מה עצתי, אז אני רואה אותם מתפרקים, ואני רואה אותם לא מתפרקים, ואני יודעת להגיד חד משמעית ממה שאני סופרת לא לגור ביחד לא לגור ביחד מי שגר ביחד מגיע למצב שבו, ואני מכירה זוג כזה, שיש מקרר לילדים שלו במקרר לילדים שלה, מקרר לילדים שלו בחדר הכביסה ומקרר לילדים שלה במטבח, כי כבר הכמות מריבות על ההרגלים, על התקציב, הגיעו למצב כזה שהם צריכים להפריד מקררים אני חושב שממש מגמה של זוגות של פרק ב’ שעשו ילדים ביחד ועוברים לגור בנפרד.

(47:21) כי מבינים שאם יישארו ביחד, אם הילדים פרק א’ לא ישרוד ומובן, זה כאב ראש מאוד מאוד גדול אני לא יודעת להגיד מה אני חושבת על ילד נגזר עליו לגור בין 2 בתים כשההורים שלו לא גרושים אלא בוחרים בזה אני לא יודעת, אני בכלל במצב פריבילגי כי גם אתה לא היינו מעוניינים בשלב שבו הקמנו את הקן השני שלנו, את פרק ב’ לא היינו מעוניינים בילדים נוספים אז קל לי להגיד תגורו בשני בתים.

(47:47) אני לא יודעת להגיד מה הייתי מייעצת למי שמביא ילדים בפרק ב’, קטונתי זה בטוח שומר עלינו כזוג.

(47:57) זה בטוח שומר עלינו גם מפני אזורי חיכוך מיותרים מאחר ואנחנו כבר חצינו מזמן את גיל 40 ואנחנו יש לנו את ההרגלים שלנו גם בנושא אני בת 47, בעלי בן 55 הוא גדול מאיתנו אתה גם בן 47 אני יודעת את הגיל שלך, נראה טוב לגילך.

(48:16) אז יש כבר הרגלים, בגיל הזה כבר יש הרגלים, ויש את העניינים הכלכליים.

(48:21) כל 1 עם ילדיו עם הדאגות שלו ועם הצורך שלו לתת לילדים כך וכך עתיד והווה וכולי.

(48:29) ומכיוון שלכל 1 יש משקולת רצינית שמושכת אותו למרכז חיים אחר אני לא אזיז את הילדים שלי, את מרכז החיים שלהם, את החברים שלהם ואת תנועת הנוער שלהם וכו למקום אחר.

(48:40) אנחנו דתיים, תוסיף פה עוד סיבוך, שאנחנו לא יכולים לארח את הילדים לארוחת שישי, אנחנו מארחים, אם אנחנו עם הילדים, זה כל השבת, זה 25 שעות.

(48:49) אז אנחנו בעצם גרים בחיי נישואין, בס ועין, חיים שבהם נוסעים, חיי נישואין.

(48:59) איך הילדים מסתדרים?

(49:00) אז הילדים נמצאים במערכת יחסים שלי יש תקשורת עם הילדים של בעלי, לבעלי יש תקשורת עם הילדים שלי, אבל הילדים עם הילדים לא נפגשים.

(49:09) אנחנו לא כופים עליהם קשר עם אנשים זרים שאין להם סיבה להיפגש.

(49:13) מספיק להם, די להם בזה שהם צריכים לקבל את שייקה, הם חייבים לקבל את שייקה, והם צריכים לקבל אותי, והם חייבים לקבל אותי.

(49:20) זה מספיק מסובך ועמוס רגשית ושלא נכניס גם ילדים וילדים לתמונה מה גם שבניגוד אליך שאתם 4 ילדים ביחד ואנחנו 9 ילדים ביחד, זה כבר אוטובוס.

(49:31) תעזוב, תעזוב, לא צריך, אין צורך הלוואי שזה היה פשוט, אבל זה לא פשוט זוגיות.

(49:37) זה באמת שם את הדגש על הזוגיות וכל השאר לא יכול לעבוד ביחד, אז הזוגיות.

(49:42) נכון, נכון, הזוגיות זה הדבר.

(49:44) ואני שמחה שהילדים שלי רואים גם את השפה הזאת.

(49:47) הם רואים את הדבר הזה של הזמן הזוגי, שהם יכולים להתבונן בו מרחוק.

(49:52) אני ממש רואה את זה אפילו יש לי משל פיזי, כי לפעמים הילדים שלי חוזרים והם צריכים אמא, אבל אמא נמצאת בחצר שליד הסלון שהיא מעבר לזוגית, כי אני על כוס קפה והם רואים אותי מעבר לזוגית, והם יודעים שיש עכשיו בועה זוגית כי אני מתעדכנת עם שייקה ושייקה מתעדכן איתי אז הילד, שהוא ממש חשוב לי והוא ציר מרכזי בחיים שלי כמובן, ויש לו ביטחון במקום שלו אבל הוא רואה גם את זה מתקיים.

(50:17) הוא רואה את הדיאלוג הזוגי והוא רואה את המקום שלו, שהוא רגע, רגע, אני רואה את זה דרך אז הוא גם רואה זוגיות טובה, וכבוד ופרגון את אני מקווה, אני מקווה, לא יודעת, אני מקווה.

(50:27) הילדים שלי ידעו אחר כך אם הם ראו זוגיות טובה וכבוד, אני מקווה זה הם יגידו ותשמע קל גם להחזיק מעמד ככה בו, אנחנו זה שזה 2 בתים מה זה מקל על החיים מה זה מקל על החיים?

(50:41) אין לי, תלת המגבת, לא תלת המגבת כמה כביסות הוא עשה ואיך מחליפים את אני באה לבית של בעלי עם מזוודה, עם תיק כמו שאני באה לצימר אני לא מרגישה אחראית אני בשמחה את ליי, הוא מבקש ממני, אבל אני לא אחראית על זה אני לא אחראית על קניות למלא את המקרר, אני לא אחראית על מה מבשלים לחג.

(51:04) אם אני באתי לחג אצל בעלי זו אחריות שלו.

(51:06) אני שם כעזר כנגדו, אני אעזור לו בחפץ לב אבל זו לא אחריות שלי וכשבעלי מגיע לבית שלי עם תיק הוא לא אחראי על הסתימה בכיור או לתקן איזה קצר בחשמל, אני יכולה לבקש ממנו נחמד שיש גבר בארכיטקטים הגבריים בסביבה, אבל אני גם יכולה להזמין איש מקצוע בסדר, כאילו אני בוא נדבר על הארכיטיפים האלה.

(51:27) על הארכיטיפים הגבריים ואנשים.

(51:30) אני ממש בעד להיות שמרנית, אני ממש בעד להיות בשמרנות, אני ממש בעד להיות שמרנות.

(51:35) אבל זה היה יכול, ההבנה הזאת, הזוגית הזו, הייתה יכולה להיות בפרק א’?

(51:40) הרבה דברים של תובנות שאתה מבין רק בפרק ב’ לא בגלל מי שנמצא איתך, אלא בגלל מי שאתה.

(51:47) אנחנו פשוט גדלים.

(51:48) אנחנו פשוט גדלים.

(51:49) תקשיב, עברנו את הטראומה שלנו, מפינו מחדש את החיים שלנו.

(51:53) אמנם אני, היה לי פרק די קצר בין לבין, אני אמרתי, מיד את התגרשתי, אמרתי אני לא גרושה, אני בין בעלים, כמו אני לא מובטל, אני בין עבודות, כי מאוד יפה לי לבן, אני מאוד אוהבת להיות בזוג, כי אני אוהבת להתחתן כי כיף לי להיות בזוגיות אני לא רוצה להיות גרושה, אני רוצה להיות נשואה היום בחיי היום יום שלי, בתכלס, אני יותר גרושה מנשואה כי שוב, אני אפתח לבד את הסתימה בכיור אני מקלקלת בית לבד בעשר אצבעותיי יחד עם השותף שלי שהוא הקבה אבל אני בסוף אני חיה כמו גרושה אני רוב הלילות אשן לבד.

(52:25) כאילו לא תמיד יוצא לנו במרחק המתרחב בין ירושלים גבעת שמואל להיות ביחד ורק כל סוף שבוע 2 אני עם בעלי אז אה.

(52:35) בסדר?

(52:35) זה לא ביומיום באמת לקחת את זה ל זה החיים, זה לא מתוך בחירה, זה לא איזו אידיאולוגיה מגניבה אני מצאתי מישהו והוא גר במקום אחר ואני לא יכולה להזיז אותו וגרושתו שם והוא מצא אותי והוא לא יכול להזיז אותי לא הייתי בעולם הדייטים אני באמת, כאילו, אני הייתי 5 דקות בחוץ והחלטתי שאני מתחתנת ואני התחתנתי, ברוך ה’ התוכנית שלי והתוכנית האלוקית עבדה ביחד פה לא תמיד זה עובד ואני גם נורא שמחה להיות עם התואר נשואה.

(53:05) מותר להגיד את זה שאנחנו לפחות נשים, נורא קשה להן להיות הגרושה.

(53:11) הגרושה מרגישה, אני אומרת את זה ממש בכנות, שאין לה הגנה.

(53:17) כאילו אישה הולכת בעולם בלי שריון, אם היא לא…

(53:21) מה זה נשוי?

(53:22) נשוי זה מישהו שנושא אותך על כפיים.

(53:24) יש לך אישה, אתה נשוי.

(53:27) יש לך איש איש, את נשואה, הוא נושא אותך ואת נושאת אותו, אישה נושאת איש נושא אישה נושאת איש זה המערכת הזאת.

(53:34) 1 נושא את השני על כפיים והחיים יותר קלים.

(53:38) זה שריון הגנה, לי וגם לו כאילו, אנשים שלא מכירים אותה.

(53:42) אותי מכירים, בסדר, אבל לא מכירים, מי אתה?

(53:46) מה אתה?

(53:46) אני נשוי כל כך יפה, גם חושף חולשה, בסדר?

(53:50) גם חושף חולשה כי להגיד לא בא לי להיות גרושה כי אני מרגישה לא מוגנת קצת להגיד יש פה חולשה וזה לא שיפוטי כלפי גרושות, זה שיפוטי כלפי התיאור.

(54:03) שוב, זו תחושה בגוף, שאת הולכת ברחוב בלי הגנה.

(54:07) בעולם, בלי הגנה.

(54:09) לא כי הגבר נותן הגנה, כי הנישואין נותנים הגנה, וגם הגבר ירגיש ככה, פחות מוגן.

(54:14) שאלו אותי למה אני התחתנתי.

(54:15) לא עשיתי הוראה ברבנות, לא הייתי צורך, אבל היה טקס אותו דבר.

(54:20) ואמרתי עד שהתרטנתי לא הבנתי.

(54:22) אבל כשעשינו את הטקס ירדה מהשכינה איזה באמת איזו תחושה של שייכות.

(54:30) שזה לא פרק א’ שמה ידענו בפרק א’ אתה יודע איך אני מגדירה את זה, את השייכות הזאת?

(54:36) שאני אחראית עליו לעולם הזה ולעולם הבא והוא אחראי עלי לעולם הזה ולעולם הבא.

(54:40) זאת ערבות מאוד עמוקה ברוח.

(54:44) יש לנו מערכת בריתות ארציות, אבל חתונה זה כריתת ברית במיוחד אם עושים את זה פומבי לעיני קהל.

(54:52) כן, אנחנו חתמנו על הסכמי אוסלו, מדשאות בוושינגטון לעיני כל עם עט פיילוט שעולה 5.90 אבל עשינו את זה לעיני העולם ואנחנו מתחתנים ואנחנו עושים את זה בחוץ כאילו, יש ערך לכריתת חוזה בפומבי, לעיני קהל.

(55:07) יש לזה ערך.

(55:09) אני התחתנתי גם בגלל הברית הרוחנית הזאת, גם בגלל טעמים הלכתיים כאלה ואחרים למרות שזה קל לפתור את זה הלכתית.

(55:15) אם מישהו מאוד הלכתי ורוצה אז הדבר הראשון שצריך לדאוג לו זה שהיא תלך למקווה גם אם היא נשואה וגם אם היא לא נשואה, הדבר שיכול לאיים על המערכת מבחינה הלכתית לחיות בלי נישואים צריך מקווה, זה הכל ומקווה גם רווקה יכולה ללכת למקווה זה לא צריך נישואים בשביל זה אז אני הרגשתי שהנישואין זה משאת נפש רוחנית שלי, לא הלכתית.

(55:39) הרגשתי שזה רגשי, שאני יש לי את הדרך לדמיין דיברת על העתיד מקודם, ויש לי את הדרך לדמיין את העתיד שלי.

(55:46) אני יודעת עם מי אני אזדקן, בוא נדמיין את הפנסיה שלך, כמה תקבל?

(55:51) אז אתה לא יודע להעריך, אני אצטרך 7000 שקל, אני אצטרך 12000 שקל, אני יודע להעריך את הפנסיה שלי אבל אתה מנסה לדמיין אותה ואז אני יכולה לדמיין עם מי אני אגור?

(55:59) איך תיראה הפנסיה שלי?

(56:01) לפחות דבר 1 בעתיד יש לי איזו חתיכת ודאות התחלה של ודאות לגביו, כן היה לנו ודאות לגבי כלום אחרי השביעי אבל התחלה של ודאות שאני יודעת עם מי אני אהיה זה קרה בגלל חתונה אני כיביתי את המתג של כן לא, כן לא, הוא איתי, לא איתי, נשארת איתו, אני רוצה להיות או לא ברגע שמתחתנים זה כאילו קצת כיבוי של המתג שמפנה אותי להגשים את עצמי במקומות אחרים.

(56:25) הנה, זה האיש, אם זה מה יש ואם זה ננצח.

(56:29) על מגרעותי ויתרונותיי, זה מה יש ברגע שאתה יכול לדמיין כבר חלק שבריר מהעתיד שלך אתה יכול להמריא בדברים אחרים שהם קשורים לעתיד שלך.

(56:43) לקחת בעצם, אל תתגרשו, אל תתגרשו, יש טיפת ספק, אל תתגרשו מסכים.

(56:49) תעשו מה שצריך לייצר הסכם שלום בית.

(56:51) מעולה.

(56:52) ומהמקום הזה לקחת תהליך שלם של איך להפוך בפרק ב’ את הזוגיות לזוגיות כל כך מרשימה.

(57:00) הלוואי, אמן שגם על זה שזוגיותנו מרשימה, אני מקווה.

(57:05) בפרזנטציה.

(57:06) כן.

(57:06) זה תמיד קשה בתוך כדי, אבל זה שאת יכולה להבין מה זה קשה?

(57:09) זה מיטיב, אבל זאת עבודה.

(57:11) אם באנו עכשיו לאיזה קשר דמיון של לאבי דאבי ו פוצי מוצי, זה לא מחזיק מים, זו לא המטרה של קשר.

(57:22) בסוף עובדים על הקשר, עובדים עלינו כדי להיות טובים יותר בתוך הקשר וזה מה שהופך אותנו להיות אנשים מתוקנים, בעזרת המבט של הזולת.

(57:31) אז, כן.

(57:33) ואני אומר ובואי נשליך את זה 1 על השני ובתוך כל כולנו ובאמת נהיה פה חברת מופת ואור לגויים.

(57:39) לי זה הנה נדב שהכרתי בגיל 16 בסמינריון של גשר והתכתבתי איתו במכתבים עם בול, היו מדביקים בול, אפילו לא היו מדבקות היית צריכה עם הלשון!

(57:52) את ה…

(57:52) זה על הלשון!

(57:53) לא היו מדבקות של בולים ואז את הזה של המעטפה ללקלק את הסוף של המעטפה ללכת לתיבה האדומה, לשלוח, לקבל זה קרה, אנחנו היינו בדור, זה אשכרה, אנחנו היינו שם נכון אנחנו מעידים ועוד יש לך את המכתבים פה בשלוף, איזה אני אמצא אותם.

(58:10) וואו כן, איך שמרתי את זה?

(58:13) קטע באמת?

(58:14) כן, זה בטוח נמצא אצלי איפשהו אמילי את מי?

(58:18) ניסה את היסטוריה, תודה רבה.

(58:19) באמת רוצה להגיד לך, תודה רבה.

(58:21) לי, אמרתי שיהיה לי מעניין, היה לי ברור וזה באמת פרק, בעיני אני ככה מסתכל, אני תמיד מנסה לשים את עצמי מה המאזינים רואים ושומעים.

(58:31) אז נתת פה המון חיזוק למה לשמור על הזוגיות, גם הרבה סיבות מה זוגיות טובה, וגם שאפשר להתגרש ואפשר לעשות את זה נכון.

(58:39) 0.1 שאמרנו שמה שאנחנו פחות חלוקים על ה…

(58:42) יותר חלוקים זה על ה…

(58:43) האם זה שבר שאין תקומה ממנו או שכן, אבל כל 1 באמונתו יחיה במקום הזה.

(58:50) ואת מודל נהדר, באמת ותמיד היית.

(58:54) אז תמשיכי להצליח ותמשיכי לעשות טוב.

(58:56) תודה רבה, גם אתה מודל נדב אני חייבת להגיד שמזמינים אותי המון להתראיין בפודקאסטים ואני מסתרבת כי אני פרימדונה ובטח לא לבוא על תל אביב שכאילו, איפה זה תל אביב בכלל?

(59:06) לחור הזה אז אבל כשאתה ביקשת, הגיע הבחור מגיל 16 לא הייתי מאוהבת בו, רק אומרת, אבל בכל זאת הייתה תקשורת משמעותית בינינו, אני חושב שהיו גם שיחות טלפון של ויכוחים על גיוס חרדים ועל כל מיני, על ארץ ישראל ועל שטחים, יש מצב שגם היו שיחות טלפון.

(59:26) היה שם משהו בגיל 16, אז רק בשביל לעשות את הקלוז’ר הזה, אני אמרתי, נדב מזמין, אני רצה.

(59:31) הנה, הגעתי.

(59:33) אז תודה רבה לך.

(59:34) בהצלחה, להתראות.

(59:35) להתראות.

(59:36) וכל המאזינים תשתפו, תגיבו, תכתבו נכון, אם לא תשתפו אף 1 לא ידע שזה קרה.

(59:41) נכון זה עץ שנפל ביער, כדאי לכם לשתף.

(59:43) אז זהו, את יודעת, יותר טוב ממני.

(59:46) תודה רבה יופי.