גישור בעסק משפחתי: איך שומרים על העסק מבלי לפרק את המשפחה
פרק 141 בפודקאסט "משהו עם גישור"
עסק משפחתי הוא אחד המבנים המורכבים ביותר לניהול, לא בגלל המוצרים, השירותים או השוק שבו הוא פועל, אלא בגלל העובדה הפשוטה שהוא מחבר בין שני עולמות שונים בתכלית – העולם העסקי והעולם המשפחתי. מצד אחד, מדובר בארגון שצריך לייצר רווחיות, לקבל החלטות קשות, לנהל עובדים, להתמודד עם תחרות ולפעול מתוך היגיון קר ולעיתים גם אכזרי של מספרים. מצד שני, מדובר במערכת יחסים עמוקה, רגשית, היסטורית, כזו שמבוססת על זיכרונות, היררכיות לא פורמליות, תחושות שייכות ולעיתים גם פצעים ישנים שלא טופלו.
כאשר שני העולמות הללו מתנהלים בהרמוניה, העסק המשפחתי יכול להיות מקור עצום לעוצמה, יציבות ושגשוג בין-דורי. אך כאשר מתחילים להיווצר סדקים, אותם סדקים אינם נשארים רק ברמה העסקית, אלא מחלחלים במהירות למערכת המשפחתית, ולעיתים אף מאיימים לפרק אותה לחלוטין. זהו בדיוק הרגע שבו נדרשת הבנה עמוקה של המורכבות, ולא פחות מכך – בחירה מודעת בדרך ההתמודדות.
איך מתחילים הקונפליקטים בעסק משפחתי
ברוב המקרים, הקונפליקט אינו מתחיל מנקודה אחת ברורה אלא מתפתח בהדרגה, לעיתים לאורך שנים, מתוך הצטברות של מתחים קטנים שלא קיבלו מענה. עסק משפחתי טיפוסי מתחיל לעיתים קרובות בדור הראשון – יזם או יזמית שבנו את העסק בעבודה קשה, מתוך חזון ברור ולעיתים גם מתוך הקרבה אישית גדולה. הדור השני נכנס לעסק מתוך תחושת שייכות ולעיתים גם מתוך ציפייה, והדור השלישי כבר נכנס למציאות מורכבת הרבה יותר, שבה יש מספר בעלי עניין, תפיסות שונות לגבי ניהול, ולעיתים גם אינטרסים שאינם חופפים.
בשלב הזה מתחילות להישאל שאלות מהותיות: במה משקיעים, איזה כיוון עסקי נכון, כיצד מחלקים תפקידים, מה עושים עם עובדים ותיקים שאינם יעילים אך יש אליהם מחויבות רגשית, ואיך מתמודדים עם בני משפחה שאינם עובדים בעסק אך מצפים ליהנות מפירותיו. שאלות אלו אינן רק שאלות עסקיות, אלא נושאות בתוכן מטען רגשי עמוק, שכן הן נוגעות בזהות, בתחושת ערך, ובמקום של כל אחד בתוך המשפחה.
הייחודיות של קונפליקט בעסק משפחתי
המאפיין המרכזי שמבדיל קונפליקט בעסק משפחתי מקונפליקט עסקי רגיל הוא העובדה שהקשר בין הצדדים אינו מסתיים בסוף יום העבודה. בני המשפחה ממשיכים להיפגש באירועים משפחתיים, בחגים, ובמעגלים חברתיים משותפים. המשמעות היא שכל החלטה עסקית נושאת השלכות רחבות הרבה יותר, וכל אמירה או פעולה עלולות להדהד הרבה מעבר להקשר המקצועי.
בנוסף, קונפליקטים בעסק משפחתי אינם מתנהלים רק על בסיס עובדות ונתונים, אלא מושפעים גם מהיסטוריה אישית. תחושות של קיפוח, העדפה, חוסר הכרה או פגיעות מהעבר עשויות לצוף דווקא בהקשר העסקי, ולהשפיע על האופן שבו כל אחד מפרש את המציאות. כך, ויכוח על תקציב או אסטרטגיה עשוי להפוך במהירות לדיון טעון על ערך אישי ומעמד בתוך המשפחה.
הטעויות הנפוצות שמובילות להסלמה
אחת הטעויות המרכזיות שמשפחות עושות היא הימנעות מהתמודדות מוקדמת עם הקונפליקט. יש נטייה להאמין שהזמן יעשה את שלו, שהדברים יסתדרו מעצמם, או שעדיף לא לפתוח נושאים רגישים כדי לשמור על שקט. בפועל, הימנעות זו אינה פותרת את הבעיה אלא מעצימה אותה, שכן מתחים שאינם מטופלים נוטים להצטבר ולהתפרץ בעוצמה גדולה יותר בהמשך.
טעות נוספת היא פנייה מוקדמת לעורכי דין ככלי לפתרון הקונפליקט. אמנם עורכי דין הם אנשי מקצוע חשובים בתחומם, אך הכלים שהם מביאים הם כלים משפטיים, המבוססים על תביעות, דרישות והכרעה בין צדדים. כאשר מדובר בקונפליקט משפחתי, כלים אלו עלולים להחריף את המצב, שכן הם מעבירים את השיח ממישור של צרכים ורצונות למישור של כוח ושליטה. מכתב משפטי אחד עלול לשנות את כל הדינמיקה ולהוביל להסלמה מהירה, שממנה קשה מאוד לחזור.
למה גישור הוא האלטרנטיבה הנכונה
גישור מציע גישה שונה לחלוטין. במקום לשאול מי צודק ומי טועה, הוא מתמקד בשאלה כיצד ניתן לבנות פתרון שמשרת את כל הצדדים. המגשר אינו מקבל החלטות עבור הצדדים, אלא מסייע להם לנהל שיח, להבין זה את זה, ולמצוא פתרונות שמתאימים למציאות הייחודית שלהם.
במסגרת שיטת שותפות חדשה, הגישור אינו מתמקד רק בהגעה להסכם, אלא גם – ואולי בעיקר – בבניית מערכת יחסים חדשה. לפני שמתחילים לדבר על פתרונות, נדרש לייצר קרקע של הבנה, של הכרה הדדית, ושל יכולת לראות את האדם שמולך לא כאויב אלא כשותף למציאות משותפת. רק מתוך המקום הזה ניתן להתחיל לבנות פתרונות יציבים.
הפרדה בין אישי לעסקי – אבל לא ניתוק
אחד האתגרים הגדולים ביותר הוא היכולת להבחין בין המישור האישי למישור העסקי מבלי לנסות לנתק ביניהם לחלוטין. אמירה כמו “צריך להפריד בין אישי לעסקי” נשמעת נכונה, אך בפועל אינה ישימה לחלוטין בתוך משפחה. בני משפחה אינם יכולים להפוך זה לזה לעובדים בלבד, והרגשות תמיד יהיו חלק מהתמונה.
עם זאת, ניתן ללמוד לזהות מתי תגובה מסוימת נובעת משיקול עסקי ומתי היא מושפעת מרגש אישי או מאגו. זיהוי זה מאפשר לנהל את השיח בצורה מודעת יותר, ולהימנע מערבוב שמוביל לבלבול ואובדן שליטה. כאשר מצליחים לנהל את המורכבות הזו, מתאפשרת קבלת החלטות מדויקת יותר.
החשיבות של הגדרת מטרות משותפות
אחד השלבים החשובים בתהליך הוא הגדרת מטרות. לפני שמנסים לפתור מחלוקות, יש צורך להבין לאן רוצים להגיע. מהו החזון של העסק, מה חשוב לכל אחד מהצדדים, ומהן המטרות המשותפות. כאשר אין כיוון ברור, כל ויכוח הופך למאבק, משום שאין מסגרת שמאפשרת להכריע.
לעומת זאת, כאשר קיימת הבנה משותפת של היעדים, ניתן לבחון כל החלטה ביחס אליהם, ולשאול מה מקדם את המטרה ומה לא. זהו שינוי מהותי, משום שהוא מעביר את השיח ממישור של עמדות למישור של תכלית.
למה אסור לחכות לפיצוץ
אחד המסרים המרכזיים הוא הצורך לפעול מוקדם ככל האפשר. ככל שהקונפליקט מטופל בשלב מוקדם יותר, כך קל יותר לנהל אותו. תהליך גישור ממוצע עשוי להימשך מספר פגישות בלבד כאשר מגיעים בזמן, אך עלול להפוך למורכב וממושך כאשר המתח כבר הסלים.
בנוסף, יש ערך רב לניהול שוטף של שיח גם כאשר אין קונפליקט חריף. פגישות תקופתיות, שבהן בוחנים צרכים, מטרות ואת מצב הקשר, יכולות למנוע מראש התפתחות של בעיות. זהו למעשה סוג של “ביטוח” לעסק ולמשפחה.
קונפליקט כהזדמנות לצמיחה
למרות הקושי, קונפליקט אינו בהכרח דבר שלילי. כאשר הוא מנוהל נכון, הוא יכול להפוך למנוע של צמיחה. הוא מאפשר להעלות נושאים שלא דוברו, לחדד מטרות, ולבנות מערכות יחסים חזקות יותר. עסק משפחתי שמצליח להתמודד עם קונפליקטים בצורה בונה, לא רק שומר על עצמו אלא אף מתחזק.
המשמעות היא שהמטרה אינה להימנע מקונפליקטים, אלא לדעת לנהל אותם. זהו הבדל מהותי. קונפליקט הוא חלק בלתי נפרד מכל מערכת מורכבת, והשאלה אינה האם הוא קיים אלא כיצד מתמודדים איתו.
סיכום: בחירה מודעת בדרך ההתמודדות
עסק משפחתי הוא נכס יקר ערך, לא רק מבחינה כלכלית אלא גם מבחינה רגשית ובין-דורית. הוא מגלם בתוכו היסטוריה, זהות ומשמעות. כאשר מתעוררים בו קונפליקטים, הבחירה כיצד להתמודד איתם תקבע לא רק את עתיד העסק אלא גם את עתיד המשפחה.
הדרך המשפטית היא תמיד אפשרות, אך היא צריכה להיות האחרונה, לא הראשונה. לעומתה, גישור מציע דרך שמכבדת את המורכבות, שומרת על הקשרים, ומאפשרת בנייה של פתרונות שמחזיקים לאורך זמן.
בסופו של דבר, הבחירה היא בין פירוק לבין בנייה. בין שיח של כוח ושליטה לבין שיח של הבנה ושיתוף פעולה. זו אינה בחירה קלה, אך היא זו שמבדילה בין עסק משפחתי שמתפרק תחת הלחץ לבין כזה שמצליח להפוך את האתגר להזדמנות אמיתית לצמיחה.
שאלות ותשובות – פרק 141: גישור בעסק משפחתי
הבעיה המרכזית היא שהקונפליקט אינו נשאר ברמה העסקית בלבד, אלא חודר מיד למערכת היחסים המשפחתית. החלטות על כסף, תפקידים או כיוון עסקי נטענות במשמעויות רגשיות עמוקות, ולעיתים פותחות פצעים ישנים שלא קשורים ישירות לעסק. כך נוצר מצב שבו מחלוקת מקצועית הופכת במהירות למשבר משפחתי.
כי הצדדים אינם רק שותפים לעסק אלא גם בני משפחה. הם ממשיכים להיפגש מחוץ לעסק, באירועים משפחתיים ובחיי היומיום, ולכן אי אפשר “לסגור את הדלת” על הקונפליקט. בנוסף, ההיסטוריה האישית בין הצדדים משפיעה על האופן שבו כל אחד מפרש את המציאות.
ברוב המקרים הם אינם מתחילים מפיצוץ אחד, אלא מצטברים לאורך זמן. חילוקי דעות קטנים, תחושות של חוסר הוגנות, פערים בתפיסות ניהוליות ושאלות של חלוקת משאבים או תפקידים – כל אלה יוצרים מתחים שלא מטופלים בזמן ומתפתחים לכדי קונפליקט משמעותי.
הטעות הראשונה היא לא להתמודד עם הבעיה בזמן, מתוך תקווה שהיא תיעלם מעצמה. הטעות השנייה היא להכניס מוקדם מדי עורכי דין ולפנות להליך משפטי. הטעות השלישית היא לערבב בין רגשות לבין החלטות עסקיות מבלי לזהות מה נובע מאיפה, מה שיוצר בלבול ואיבוד שליטה.
כי השיח המשפטי מבוסס על תביעות, דרישות והכרעה בין צדדים, ולא על הבנה ושיתוף פעולה. מכתב משפטי אחד עלול לשנות את כל הדינמיקה ולהפוך שיח משפחתי לשיח עימותי, שממנו קשה מאוד לחזור. בנוסף, הוא מעביר את השליטה מהמשפחה למערכת חיצונית.
האלטרנטיבה היא גישור, ובעיקר גישור בשיטת שותפות חדשה. מדובר בתהליך שבו הצדדים נפגשים עם מגשר ניטרלי שמסייע להם לנהל שיח, להבין זה את זה ולבנות פתרונות שמתאימים להם, תוך שמירה על מערכת היחסים.
גישור רגיל מתמקד בעיקר בהגעה להסכם. גישור בשותפות חדשה שם דגש קודם כל על בניית מערכת יחסים תקינה והבנה הדדית, ורק לאחר מכן עובר לשלב הפתרונות. הרעיון הוא לייצר קרקע שמאפשרת פתרונות יציבים לאורך זמן.
לא לחלוטין. בני משפחה אינם יכולים להתנהל אחד מול השני כמו עובדים רגילים. עם זאת, ניתן ללמוד לזהות מתי תגובה נובעת מרגש אישי ומתי משיקול עסקי, ולנהל את השיח בצורה מודעת יותר.
יש לתת מקום לרגשות אך גם לסמן אותם. כאשר מזהים מה שייך למישור האישי ומה למישור העסקי, ניתן לנהל את הדיון בצורה מסודרת יותר ולהימנע מבלבול שיוצר הסלמה.
כי ללא מטרות ברורות, כל דיון הופך למאבק בין עמדות. כאשר יש הבנה של לאן רוצים להגיע – גם כמשפחה וגם כעסק – ניתן לבחון החלטות בהתאם למטרה ולמצוא פתרונות שמקדמים את כולם.
הבעיה לא נעלמת אלא מתעצמת. מתחים שלא מטופלים נוטים להצטבר ולהתפרץ בעוצמה גדולה יותר, ולעיתים מובילים לפגיעה קשה בעסק ואף לפירוק המשפחה.
כמה שיותר מוקדם. ברגע שמזהים תחושת אי נוחות או פערים בתפיסות, זה הזמן להרים טלפון ולדבר. ככל שמגיעים מוקדם יותר, התהליך קצר, יעיל ופשוט יותר.
להפך. היכולת לשבת, לדבר ולנהל שיח פתוח היא ביטוי לעוצמה. איום משפטי הוא לעיתים תגובה של חוסר יכולת להתמודד ישירות עם הצד השני.
במקרים רבים מדובר במספר פגישות בודדות, לרוב בין שניים לחמישה מפגשים, תלוי במורכבות הקונפליקט ובמספר המשתתפים. כאשר מגיעים מוקדם, התהליך קצר יותר.
כן. משפחות רבות משתמשות בגישור באופן שוטף כדי לבצע “שיחות חתך”, לבדוק צרכים, להגדיר מטרות ולמנוע מראש התפתחות של קונפליקטים.
כאשר הוא מנוהל נכון, קונפליקט מאפשר להעלות נושאים שלא דוברו, לחדד מטרות ולשפר את התקשורת. התוצאה יכולה להיות עסק חזק יותר, רווחי יותר ובעל יכולת צמיחה גבוהה יותר.
פעולות כאלה עלולות לא רק לפגוע בעסק אלא גם לפרק את המשפחה. כאשר הקונפליקט מוביל להחלטות קיצוניות, המחיר הרגשי והמשפחתי עשוי להיות גבוה מאוד.
לא למהר לפתרונות קיצוניים ולא לפנות מיד למערכת המשפטית. קודם כל לעצור, לדבר, להבין, ולבנות שיח שמאפשר למצוא פתרונות מתוך שותפות. המטרה היא לא רק לשמור על העסק, אלא גם על המשפחה.
תמלול מלא של הפרק
(0:0) מה קורה כשיש מחלוקות בתוך העסק המשפחתי סבא הקים את העסק, איזו גאווה!
(0:07) הוא הביא את הבן שלו ואת הבת שלו לעבוד והם עבדו ביחד בהרמוניה והעסק התפתח וצמח ושגשג והחזיק את המשפחות שלהם של 2 הילדים ואז גם הילדים גדלו וסבא כבר יצא לפנסיה והסתכל מהצד על המלו המוצלח וראה איך המשפחה שלו זוכה בעבודה הטובה שהוא עשה ואז גם הנכדים התחילו להצטרף ולהגיע לעסק והתחילו לתפוס תפקידים ואז התחילו החריקות.
(0:42) כי רגע, במה אנחנו משקיעים בפיתוח הזה או בפיתוח הזה?
(0:48) בשיווק של זה או בשיווק של זה?
(0:51) יש פה את העובדים האלה שקיימים פה עוד מהתקופה שסבא רק הגיע והניח את היסודות לעסק אבל עכשיו הם עולים עליו כסף.
(0:59) העלות שלנו החודשית רק לפתוח את העסק על משכורות היא מאוד גבוהה והעובדים האלה הם מיותרים אבל מה עושים איתם כי סבא ואבא לא מוכנים.
(1:13) ומה קורה עם האחים הילדים שלא עובדים בעסק?
(1:19) מגיע להם משהו?
(1:20) זה חלק מהירושה שלהם הרי.
(1:22) איך מחלקים את הכספים?
(1:24) איך מתנהלים בתוך הדבר הזה?
(1:26) ואתם גם זוכרים שאבא לא אהב אותי יותר מדי, ככה אני מרגיש תמיד שם אותי בצד ועכשיו אני הולך ואני אומרות שאני עובד איתו אני מרגיש שלא רואים אותי בעבודה, אני מרגיש שלא סופרים אותי וזה בכלל יושב לי על הילדות שלי, חתיכת כאב ראש ה.
(1:45) הזה אני רוצה לדבר על גישור בעסק משפחתי.
(1:48) אני רוצה לדבר על התהליכים שאנחנו מנהלים פה עם משפחות שיש להם עסק שמבינים בצורה ברורה בואו נגיד את זה שהעסק צריך להתקיים או מחזיק פה את כל המשפחה, את כל הענף הזה.
(2:03) אבל המתחים הגדולים בין החברים בעסק, בין בני המשפחה, בגלל המון המון גורמים, הם מחוברים בכל כך הרבה נימים ורבדים, מקשים מאוד מאוד על ניהול העסק.
(2:16) אנחנו רוצים למצוא את הפתרון כדי שהעסק לא יקרוס, שלא נצטרך לחלק עסק משפחתי, שלא נצטרך למכור אותו, לגדוע אותו, כי פעולות קיצוניות בעסק משפחתי יכולות להוביל בסבירות גבוהה לפירוק של המשפחה.
(2:34) ואז הסתכל הסבא ובמקום בגאווה בתסכול ולהגיד העסק שלי, העסק שבנינו ביחד, לא רק שלא הרים את המשפחה, בסופו של דבר זה מה שפירק את המשפחה שלנו.
(2:49) אז בפרק הזה אני רוצה לדבר איתכם על עסקים משפחתיים ומה אנחנו עושים בהם.
(2:54) איך אפשר באמת לייצר מציאות חיים טובה, שיתוף פעולה, הבנה בין ההורים, הילדים, בני הדודים וכולם דווקא בגישור.
(3:11) בוא נגיד קודם כול מה לא ולמה אני בכלל מעלה את הגישור בשותפות חדשה, אני מסביר בהבדל בין גישור רגיל לגישור בשותפות חדשה.
(3:23) למה אני מעלה את זה פה בעצם?
(3:25) אז אני אגיד שקודם כל כל בעל עסק מצליח יודע שצריך להתרחק מבתי משפט חד משמעית אנחנו לא יודעים מה יקרה שמה זה איבוד שליטה זה איום ונורא בטח בתוך המשפחה אבל עדיין אנשים רגילים עדיין פחות ופחות אני מניח שבעוד 10 2 כבר לא נגיד את זה אבל אנשים עדיין רגילים שאם יש מחלה בריאותית אנחנו נלך לרופא שזה בסדר, תמשיכו ככה.
(3:56) אבל אם יש מחלה הסכמית, מחלוקת, בעיה בתקשורת, בעיה בהבנה אנחנו הולכים לעורכי דין כאילו עורכי הדין הם הרופאים של הסכסוכים ולא, לא כך הוא הדבר.
(4:10) כשאני למדתי משפטים לא למדתי לפתור בעיות.
(4:14) לא למדתי מלהגיד לכל צד אם יבואו אליי מי צודק ומי טועה.
(4:18) לא.
(4:19) למדתי מה אני יכול להגיד לכל צד שהוא יכול לתבוע כדי שאולי הוא יקבל אותו.
(4:26) ולקבל אותו זה ייקח 2 וזה יהיה לי הרבה כסף.
(4:29) ולכן מבחינתי ללכת לעורך הדין ולא כי יש לי משהו אישי נגד עורך דין יש לי בעיה כמובן עם השיטה אבל ללכת לקבל תשובה משפטית למקום שהוא בעיקר רגשי הרי הייתה בינינו תקשורת בעבר זה אומר שיש בינינו איזשהו שיח איזשהו איזשהי מערכת יחסים כשעכשיו עלתה על סרטון הרי אם לא הייתה מערכת יחסים לא היינו באים ולהתמודד עם הכלים האלה בכלים משפטיים אלימים כן שיח משפטי הוא אלים, הוא של דרישות או תביעות, הוא לא צרכים ורצונות.
(5:05) זו טעות גדולה.
(5:07) לכן ברגע שמתחילים בהליך המשפטי זה יכול להיות מכתב 1.
(5:11) מכתב 1 קטן עיבוד שליטה.
(5:15) פשוט עיבוד שליטה.
(5:18) ולכן אנחנו צריכים להתחלק.
(5:20) להתרחק מהמקום המשפטי.
(5:24) ופה נכנס הגישור.
(5:25) ומה זה גישור?
(5:26) גישור זה תהליך שבו יושבים הצדדים ממגשר מאדם ניטרלי, אדם שיודע לייצר שיח.
(5:33) הוא יכול לבוא מעולם הטיפול, הוא יכול לבוא מעולם המשפט ולא באמת משנה כי בסוף האדם מביא את עצמו.
(5:39) המגשר מביא את עצמו, את הכלים שלו, את שיטת העבודה שלו.
(5:43) זו לא תעודה שיש, זו באמת יכולות והכשרה מעמיקה שהוא עשה.
(5:50) אני יכול להגיד שבתחום הגירושין למשל, היום כדי לעשות התמחות זה רק אצלי היום רק אצלי עושים פרקטיקום בגישור גירושין בישראל נכון ל2024 2025 אז זה לא רק אבל ההכשרה כמובן ידברו באותה שפה שפה של שותפות חדשה, אבל מגשר בגדול התפקיד שלו זה להיות ניטרלי ולעזור לאנשים לייצר שיח ביניהם מבלי שיש לו את היכולת או את הצורך להחליט עבורם אם הוא לא בורר, הוא עוזר לייצר שיח.
(6:21) הוא יכול לתת דוגמאות, הוא יכול לתת הצעות, אבל השליטה נמצאת בידיים שלהם.
(6:27) עכשיו בדרך כלל המגשרים שאתם מכירים, בטח מתוך העולם ה…
(6:30) שמדבר עם עולם המשפט זה מגשרים הסכמים.
(6:34) לרוב הם עורכי דין, עשו קורס גישור של 60 שעות ומדברים את השפה של הפרדה בין אינטרסים ועמדות.
(6:44) והמטרה שם בדרך כלל זה ההסכם.
(6:46) עכשיו להיות טכני ולדבר על ההסכם, לדבר על צורך לנהל איזשהו משא ומתן, אתה תגיד גבוה, אני אגיד נמוך ואנחנו ניפגש איפשהו אולי באמצע או שנמצא פתרון יצירתי שיעזור לנו להתקדם.
(7:01) קישור בשותפות חדשה עושה יותר מזה.
(7:04) אישור בשיטת שותפות חדשה אומר נכון, גם צריך להגיע להסכם אבל גם צריך לייצר מערכת יחסים חדשה ותקינה ואז מה שאנחנו עושים זה גם לדבר קודם כל על מערכת היחסים, על האינטרסים המשותפים שלנו, על האינטרסים האישיים של כל 1 ומתחילים לייצר קרקע שבה אנחנו מבינים 1 את השני קרקע שאנחנו רואים מי האדם שמולי קודם כל לפני שאנחנו ניגשים לתוך המחלוקת עצמה אני רוצה לייצר תנאים מאוד טובים של הבנה של דיאלוג כדי שנוכל באמת לראות 1 את השני כאדם לא כדמון לא כאויב חס וחלילה בטח אם זה בן המשפחה שלי אלה כאדם עם צרכים עם רצונות אדם שאני יכול לחמול עליו ויכול גם לחמול אותי כי אם יש חמלה כבר עברנו הרבה ואפשר עכשיו להתחיל לייצר את השיח על הפתרונות ועל הצרכים שלנו העסקיים.
(8:01) אז זה ההבדל בין גישור רגיל לגישור בשיטת שותפות חדשה.
(8:07) עכשיו, מה קורה אבל בעסק המשפחתי?
(8:09) למה זה בעצם כל כך חשוב?
(8:11) קודם כול אמרנו, באמת יש פה בעיה, כי מערכת היחסים היא בין אנשים שזו לא מערכת יחסים רגילה בעבודה.
(8:20) זה לא.
(8:20) יש להם פה באמת מערכת יחסים שתמיד תימשך בחתונות, בבר מצווה, בבת מצווה, עם הנינים שעוד יבואו זו עדיין משפחה.
(8:30) ואנחנו, בטח העם היהודי, אחרי כל מה שעברנו שמשפחות שלמות נגדעו, אנחנו מה אנחנו רוצים ככה בקלות לוותר על המשפחה שלנו?
(8:40) הרי אין כמו משפחה, זה אנשים שהכי רואים אותי ומבינים אותי, אנשים שהם בשר מבשרי ואני בגלל מחלוקת עסקית יוותר עליהם אבוי לנו, אבוי לנו, משהו לא בסדר אז יש פה מערכת יחסים שאנחנו רוצים לשמר אותה.
(8:55) אבל אם אנחנו באים טכניים לצד השני, שגם אם אנחנו רואים אותו יוםיום כאילו עובד בחברה הוא עדיין לא רק עובד, גם בן משפחה שלנו, אנחנו מאבדים שם משהו מאוד גדול.
(9:07) כי אנחנו לא יכולים להתייחס אליו כאל עוד אדם מהרחוב.
(9:11) לא, אנחנו פוגשים אותו בעוד מקומות ואי אפשר לעשות את ההפרדה הזו.
(9:15) צריך לייצר מערכת יחסים חדשה בינינו.
(9:20) ואת זה אנחנו עושים עי זה שאנחנו מראים את המטרות שלנו.
(9:23) קודם כל, בוא נדבר על מה אתה, מי אתה ומה אתה צריך ומה אתה רוצה, ואז מהמקום הזה נוכל להתחיל לדבר גם כן על הפתרונות.
(9:32) עכשיו יש טעויות שאנשים מאוד גדולים, אנשים טובים עושים, אבל טעויות מאוד מאוד גדולות.
(9:39) קודם כל זה לא להתמודד.
(9:41) לא להתמודד עם הבעיה זה מייצר בעיה יותר גדולה.
(9:47) בעיות לא נעלמות אם לא מטפלים בהן, להפך.
(9:50) ובעיניי ברגע שיש תחושה לא טובה זה הזמן לבוא ולדבר על הדברים.
(9:55) זה הזמן לבוא לשים אותם על השולחן, זה הזמן לבוא לשים אותם בפרונט ולהגיד רגע, מתחילה פה איזה בעיה, אנחנו רואים את הדברים אחרת יש לנו תחושה לא נוחה, בואו נדבר עליהם.
(10:07) ואז במקום הזה, בקישור בשותפות חדשה, אנחנו כבר מתחילים לייצר את המטרות והחזון.
(10:13) קודם כול, שאנחנו יוצאים למסע, בוא נבין בכלל לאן אנחנו רוצים להגיע.
(10:18) אנחנו ביחד וכל 1 מאיתנו לחוד.
(10:21) כי רק כשאנחנו מגדירים את המטרות אפשר להתחיל לייצר את ההבנה איך מגיעים לשם?
(10:26) אדם שאין לו דרך ואין לו כיוון הולך לאיבוד.
(10:29) אז אנחנו קודם כול מייצרים את זה.
(10:33) טעות נפוצה נוספת זה להתחיל להכניס מיד את עורכי הדין.
(10:37) לא כעורך הדין הוא אדם רע או שיש לו כוונת זדון, ממש לא, פשוט שהכלים שלו עורך הדין הם מאוד מצומצמים עורך דין ושוב אני מדבר לא כולם אבל יש משפחות שמחזיקות עורך דין שהוא הרופא התחתוכים שלהם הוא מכיר את האנשים הוא פסיכולוגייר שכזה וזה כבר באמת יש כעת איזה דבר נפלא אבל להתחיל להכניס משום מקום עורך דין שישלח מכתב ויתחיל לאיים זה ברגע 1 לבעוט בדלי כל מה שמילאנו, כל השנים, השיח, כל הכוונות הטובות שיכול להיות שלא הבנו 1 את השני, אבל זה בועט בהכל.
(11:16) אז אל תשלחו מכתבים.
(11:18) פשוט אל תשלחו מכתבים.
(11:20) תרימו טלפון.
(11:21) מכתב משפטי ישר יעבור בטח בתוך אנשי עסקים, גם עם בני משפחה, הוא ישר יעבור למחלקה המשפטית והוא יקבל מענה משפטי שיוריד מהשולחן את כל השיח המשפחתי.
(11:33) מכתב 1 יכול לפרק משפחה 1 שלמה ומאושרת.
(11:41) טעות גדולה נוספת שאנשים עושים, אבל היא באמת מורכבת, זה להפריד בין האישי לעסקי.
(11:47) בסופו של דבר אנחנו פה בעסק.
(11:50) העסק הוא לא יכול להתנהל רק מתוך הרגשות שלנו.
(11:53) נכון שאנחנו פה מחוברים בגלל הקשר המשפחתי והרגשי, אבל אנחנו צריכים לנהל פה עסק ולעסק אין רגשות, למספרים אין רגשות ואחת הבעיות פה היא שאנשים מערבים ביניהם.
(12:03) בתוך התהליך אנחנו נותנים לזה מקום.
(12:05) אנחנו מבינים וגם עוזרים.
(12:07) אני עושה את זה פה הרבה, לעזור לאנשים להבין איפה הם פועלים מתוך המקום האישי, מתוך האגו, שאגו זה לא מילה גסה, זה קיים, אז בוא נעבוד עם זה.
(12:16) זו איזושהי הגנה שלנו על עצמנו.
(12:19) אז מאיפה האדם עובד מהאגו ומאיפה הוא עובד מתוך באמת טובת העסק.
(12:27) ופה לעשות את ההפרדה ולהבין מה נכון לי, מה נכון לעסק, מה נכון לילדיים, מה נכון לצד השני.
(12:33) כשמדברים על זה בפתיחות ובשקיפות ובכנות אפשר לרתום את הצד השני שיבין אותנו ויעזור לנו למצוא את הפתרון.
(12:42) אז להכניס את ה…
(12:44) לערבב את האישי והרגשי והעסקי בלי לסמן מה זה מה ולעבוד בכזה בלבול, זה מייצר מערבולת וגורם לאיבוד שליטה.
(12:55) חשוב לו לעשות את זה.
(13:03) רשמתי לעצמי פה דברים…
(13:13) איך אנחנו מונעים את זה?
(13:14) איך אנחנו עושים את התהליך שיעבוד הכי טוב, הכי מהר, הכי נכון?
(13:20) קודם כל אל תחכו לפיצוץ.
(13:22) כמה שיותר מהר תרימו טלפון, תבואו לפגישה בדרך כלל אני אגלה לכם סוד בדרך כלל תהליך ממוצע אורך 2 3 5 מפגשים אני אגיד בממוצע תלוי כמובן בכמות המשתתפים בסוג הקונפליקט וכמה שבאים יותר מוקדם יותר קל.
(13:42) יש לנו גם משפחות שמחזיקות אותנו כל תקופה.
(13:45) תבוא, שיבוא המגשר ויבוא ונראה שהכל בסדר.
(13:50) נעשה שיחת חתך נראה כל 1 באמת מה הצרכים, מה המטרות.
(13:54) לא שיחה של טיפול, זו לא שיחה שחוזרת למה אחורה ומה היה, זו שיחה של מה אנחנו רוצים קדימה כדי למנוע מחלוקות זה ממש תעודת ביטוח מאוד טובה לעסק.
(14:05) תזכרו שהשיח הוא לא חולשה גישור זה לא חולשה לבוא להידברות זה רק החזק יכול לעשות את זה.
(14:12) לאיים בתביעות זה החלש.
(14:14) כי אם אני לא יכול לדבר, אני צריך את הבריון שיגד עליי, אני חלש.
(14:18) כי…
(14:19) בואו כולנו כבר יודעים.
(14:21) זה שאתה מאיים עליי לא אומר שתקבל מה שאתה רוצה בשיח המשפטי.
(14:25) אבל לבוא להרים אליי טלפון ולהגיד לי בוא, בוא לדבר, זה נותן המון.
(14:31) זה נותן המון גם תחושה שהאיש הוא וואלה, אומן שם איתי.
(14:36) חתיכת בן אדם וגם הוא רואה אותי וזה המון כוח.
(14:47) העסק, בזה אני אקנח, עסק משפחתי שיש בו קונפליקט ובני המשפחה לא מנהלים אותו בהכרח בהכרח פוגעים בפריון של האם ושל העסק.
(14:59) זאת אומרת שאם אנחנו באים ומתמודדים נכון עם הקונפליקטים אנחנו גם מעצימים את העסק, מחזקים את העסק, אותו דבר גם את עצמנו.
(15:06) אנחנו מגדילים את הרווחיות, אנחנו מאפשרים לעצמנו לפתוח אגפים חדשים, מחלקות חדשות, תחומים חדשים שנוכל להיכנס אליהם, ולכן לפני שאתם עושים כל צעד בעסק המשפחתי שלכם, אל תרימו טלפון לפן המשפטי, תמיד אפשר לתבוע.
(15:23) תרימו טלפון לגישור.
(15:25) תבואו, אנחנו פה בכל הארץ.
(15:27) נשמח לעזור, נשמח ללוות אתכם ולתת לכם את ההזדמנות להפוך את המשבר הגדול הזה לאירוע שתוכלו לצמוח ממנו להתגאות ממנו ואז גם סבא באמת ישמח ויגה שיהיה המון בהצלחה ולהתראות בפרק הבא