איך להתחיל מחדש אחרי גירושין: תודעה, אחריות אישית והדרך לבניית פרק ב’ יציב ובריא - עם נטע אשרוב
פרק 61 בפודקאסט "משהו עם גישור"
פרידה היא לא סוף — היא נקודת מעבר
אחת התובנות המרכזיות שעולות מהשיחה עם נטע אשרוב היא שהמילה “גירושין” מטעה.
בפועל, לא מדובר רק בסיום — אלא במעבר.
הפרידה אינה אירוע חד־פעמי, אלא תהליך שממשיך להתקיים גם לאחר החתימה על ההסכם. היא ממשיכה להשפיע על מערכת היחסים עם הילדים, על הבחירות העתידיות, על תפיסת העצמי ועל היכולת לבנות קשר חדש.
במובן הזה, השאלה אינה רק “איך נפרדים”, אלא:
איך מסיימים פרק כך שהוא לא יפגע בפרקים הבאים.
נטע מדגישה כי סיום מערכת יחסים הוא חלק מרצף החיים. לא מדובר ב”סגירת ספר”, אלא בהמשך של סיפור — ולכן יש משמעות עמוקה לאופן שבו הפרק הזה מסתיים.
הדפוסים לא נעלמים — הם עוברים איתנו
אחת הנקודות החשובות ביותר בפרק היא ההבנה שגירושין אינם “מאפסים” את האדם.
הדפוסים, ההרגלים, צורות החשיבה והתגובות הרגשיות שנבנו לאורך שנים — ממשיכים להתקיים גם לאחר הפרידה.
מערכת נישואין של 10, 15 או 20 שנה יוצרת מבנים פנימיים עמוקים:
- דפוסי תגובה
- תפיסות לגבי זוגיות
- מנגנוני הגנה
- פרשנויות למציאות
כאשר הקשר מסתיים — כל אלו נשארים.
ולכן, אם לא מתבצע שינוי מודע — אותם דפוסים יופיעו גם בפרק הבא.
המשמעות ברורה:
פרק ב’ אינו התחלה חדשה — אלא המשך של מי שאנחנו היום.
תודעה כבסיס לשינוי
נטע מציגה את התודעה כמרכיב המרכזי בתהליך השיקום לאחר גירושין.
התודעה אינה רק מחשבה — אלא האופן שבו האדם מפרש את המציאות.
בשלב הראשוני של הפרידה, המציאות נחווית ככאוס:
- תחושת אובדן
- חוסר שליטה
- עומס רגשי
- בלבול
זהו שלב טבעי, ולעיתים בלתי נמנע.
אך השאלה המרכזית היא:
כמה זמן נשארים שם?
היכולת לעבור מתודעה של הישרדות לתודעה של בחירה היא נקודת מפנה.
היא מאפשרת להתחיל לראות אפשרויות, ולא רק אובדן.
ארבעת התחומים שמשפיעים על החיים לאחר גירושין
נטע מתארת ארבעה תחומים מרכזיים שמעצבים את החיים לאחר הפרידה:
1. תודעה
הבסיס לכל שינוי. האופן שבו אדם מפרש את המצב משפיע על כל פעולה.
2. כלכלה
גירושין יוצרים שינוי משמעותי במבנה הכלכלי. יש צורך לבנות מחדש יציבות.
3. תזונה
לא רק מזון — אלא כל מה שהאדם מכניס לחייו:
תוכן, סביבה, אנשים, מידע.
4. תנועה
פעילות פיזית שמחזקת גם את המצב המנטלי.
תנועה יוצרת שינוי — גם פנימי.
החיבור בין התחומים האלו יוצר מערכת שלמה, שבה כל רכיב משפיע על האחר.
הקשר בין היחס לעצמי לבין מערכות יחסים
אחת התובנות החזקות בפרק היא שהאופן שבו אדם מתייחס לעצמו משתקף ישירות במערכות היחסים שלו.
אם אדם ביקורתי כלפי עצמו — הוא יהיה ביקורתי גם כלפי אחרים.
אם אדם מקבל את עצמו — הוא יוכל לייצר קבלה גם כלפי הסביבה.
זהו עיקרון שמחבר בין כל סוגי הקשרים:
- זוגיות
- הורות
- חברים
- עבודה
ולכן, העבודה האמיתית אינה רק על “הקשר” — אלא על האדם עצמו.
ניהול קונפליקט: לא להגיב מיד
אחד הכלים הפרקטיים שעולים בפרק הוא היכולת לא להגיב באופן מיידי.
כאשר מתרחש קונפליקט — במיוחד מול גרוש או גרושה — עולה תגובה רגשית חזקה:
כעס, תסכול, פחד.
הנטייה הטבעית היא להגיב מיד.
אך דווקא כאן נדרש שינוי:
לעצור.
להמתין.
להפריד בין הרעש לבין הצורך האמיתי.
התגובה המיידית היא לרוב תגובה רגשית.
התגובה המאוחרת יכולה להיות תגובה מודעת.
רעש לעומת צורך
נטע מציעה הבחנה חשובה:
יש הבדל בין מה שנאמר — לבין מה שבאמת מבוקש.
לעיתים, בקונפליקט, הדברים יוצאים בצורה תוקפנית או לא מדויקת.
אך מאחורי התוקפנות יש צורך:
דאגה, פחד, חוסר ביטחון.
היכולת “לנקות את הרעש” ולזהות את הצורך היא כלי מרכזי לניהול תקשורת.
אובדן שליטה — או רק תחושת אובדן?
אחד הנושאים המרכזיים בפרק הוא תחושת אובדן השליטה לאחר גירושין.
כאשר הילדים נמצאים אצל ההורה השני, עולה תחושה של חוסר שליטה:
מה קורה שם? איך מתנהלים?
אך נטע מדגישה:
אין באמת אובדן שליטה — יש תחושת אובדן.
ההורה עדיין הורה.
הערכים עדיין קיימים.
היכולת לסמוך על עצמך כהורה היא תנאי ליציבות.
ילדים לא חיים בשני עולמות
בניגוד לתפיסה הרווחת, ילדים אינם “מתפצלים” בין שני בתים.
הם לוקחים מכל הורה את מה שהוא נותן להם.
המשמעות היא שאין צורך באחידות מוחלטת — אלא ביציבות ובהירות.
דווקא ההבדלים בין הבתים יכולים לייצר גמישות והסתגלות.
מגדלור: יצירת חזון לעתיד
אחד הכלים המרכזיים בפרק הוא יצירת “מגדלור” — חזון ברור לעתיד.
השאלות המרכזיות:
- איך אני רוצה להרגיש בעוד כמה שנים?
- איזה הורה אני רוצה להיות?
- איזה זוגיות אני רוצה לבנות?
- אילו ערכים יובילו אותי?
המגדלור מאפשר כיוון בתוך כאוס.
הוא אינו מבטל את הקושי — אך נותן לו משמעות.
להיות צודק או להתקדם
בדומה לעקרונות גישור, עולה הבחנה בין הצורך להיות צודק לבין הרצון להתקדם.
ההתמקדות בצדק מקבעת את הקונפליקט.
ההתמקדות בהתקדמות פותחת אפשרויות.
זהו מעבר מחשיבה של מאבק לחשיבה של בנייה.
פרידה נכונה משפיעה על זוגיות עתידית
אחת הנקודות המשמעותיות בפרק היא ההשפעה הישירה של ההתנהלות בגירושין על פרק ב’.
האופן שבו אדם מדבר על הגרוש/ה, מתנהל בקונפליקט ומחזיק את המציאות —
משפיע על האופן שבו הוא נתפס במערכת יחסים חדשה.
בן זוג עתידי רואה את ההתנהלות הזו — ומסיק ממנה.
האם אפשר לשנות גם את פרק א’?
נדב מעלה נקודה חשובה:
לעיתים, השינוי האישי שמתרחש בעקבות משבר יכול להשפיע גם על הקשר הקיים.
כלומר, ייתכן שמה שנלמד לאחר הפרידה — היה יכול לשנות את הקשר גם לפני כן.
זה מחדד את החשיבות של עבודה פנימית — לא רק לאחר משבר, אלא גם במהלכו.
סיכום: הבחירה נמצאת בידיים שלנו
המסר המרכזי של הפרק הוא שהשליטה אינה במציאות — אלא בתגובה אליה.
גם בתוך משבר:
- יש בחירה
- יש יכולת השפעה
- יש אפשרות לשינוי
שינוי קטן בהתנהלות יכול להניע שינוי גדול בחיים.
והנקודה החשובה ביותר:
איך שנפרדים — משפיע על איך שנחיה אחר כך.
שאלות ותשובות: איך מתחילים מחדש אחרי גירושין
לא בהכרח.
למרות התחושה שמדובר ב”איפוס”, בפועל האדם ממשיך עם אותם דפוסים, הרגלים ותפיסות שהיו לפני הפרידה.
לכן, ללא שינוי מודע — מערכות היחסים העתידיות יושפעו מאותם מנגנונים שהיו קיימים קודם.
המשמעות היא שגירושין הם מעבר, לא התחלה נקייה.
האופן שבו מסתיימת מערכת יחסים משפיע ישירות על ההמשך.
הוא משפיע על הקשר עם הילדים, על התקשורת בין בני הזוג לשעבר, ועל היכולת לבנות זוגיות חדשה.
סיום שמבוסס על קונפליקט מתמשך עלול להמשיך להשפיע לאורך שנים, בעוד שסיום מודע ומנוהל מאפשר תנועה קדימה.
התודעה היא הגורם שמפרש את המציאות.
בשלב הראשון של הגירושין, רבים חווים כאוס, אובדן ושליטה נמוכה.
אך היכולת לשנות את הפרשנות — לראות את המצב גם כהזדמנות — מאפשרת מעבר מהישרדות להתקדמות.
מדובר בתהליך שאינו מיידי, אך הוא קריטי לשיקום.
הפרק מציג ארבעה תחומים מרכזיים:
- תודעה – איך האדם מפרש את המציאות
- כלכלה – יציבות פיננסית לאחר הפרידה
- תזונה – לא רק מזון, אלא כל מה שנכנס לחיים
- תנועה – פעילות פיזית שמשפיעה גם על המצב הנפשי
הקשר בין התחומים יוצר מערכת שלמה שמשפיעה על איכות החיים לאחר הפרידה.
אחד הכלים המרכזיים הוא לא להגיב מיד.
תגובה מיידית נובעת לרוב מרגש, בעוד שתגובה מודעת דורשת עצירה, הבנה והפרדה בין מה שנאמר לבין הצורך האמיתי שמאחוריו.
ניהול קונפליקט אפקטיבי מבוסס על הקשבה, זיהוי הצורך, והימנעות מהסלמה.
הרעש הוא האופן שבו הדברים נאמרים — לעיתים בצורה תוקפנית או לא מדויקת.
הצורך הוא מה שעומד מאחורי הדברים — פחד, דאגה, חוסר ביטחון או צורך בשליטה.
היכולת לזהות את הצורך ולא להיתקע ברעש מאפשרת תקשורת מדויקת יותר והפחתת קונפליקט.
לפי הפרק, מדובר בעיקר בתחושת אובדן שליטה.
כאשר הילדים נמצאים אצל ההורה השני, עולה חוסר ודאות — אך בפועל ההורה ממשיך להיות דמות משמעותית ויציבה בחיי הילדים.
היכולת לסמוך על עצמך כהורה מפחיתה את תחושת האיום.
ההשפעה תלויה בעיקר באופן שבו ההורים מנהלים את הפרידה.
ילדים אינם זקוקים לאחידות מלאה בין הבתים, אלא ליציבות, בהירות וביטחון רגשי.
כאשר ההורים מצליחים לשמור על תקשורת מכבדת ועל גבולות ברורים, הילדים יכולים להסתגל ואף לצמוח מהמציאות החדשה.
מגדלור הוא חזון לעתיד.
הוא כולל תשובות לשאלות כמו:
איך אני רוצה להרגיש?
איזה הורה אני רוצה להיות?
איזה חיים אני רוצה לבנות?
המגדלור נותן כיוון בתוך חוסר ודאות, ומאפשר קבלת החלטות שמשרתות את העתיד.
ההתמקדות בצדק מקבעת את הקונפליקט.
כאשר כל צד מנסה להוכיח שהוא צודק, אין תנועה קדימה.
לעומת זאת, כאשר המיקוד עובר לשאלה “איך מתקדמים”, נפתחות אפשרויות לפתרונות, גם ללא הסכמה מלאה.
כן, אך זה תלוי בעבודה פנימית.
כאשר אדם מזהה את הדפוסים שלו, מבין את התגובות שלו, ולומד מהם — הוא יכול לבנות מערכת יחסים מודעת יותר.
ללא עבודה כזו, קיים סיכוי גבוה לשחזור של אותם דפוסים מהעבר.
המסר המרכזי הוא שהשליטה אינה במציאות — אלא בתגובה אליה.
גם בתוך משבר, האדם יכול לבחור כיצד לפעול, כיצד לפרש, וכיצד לבנות את ההמשך.
גירושין אינם סוף הדרך — אלא נקודת מעבר שיכולה להוביל לבנייה מחודשת, אם מתנהלים בה בצורה מודעת.
תמלול מלא של הפרק
משהו עם גישור, פרק חדש זה פרק שאנחנו מקליטים אחרי ההפסקה הקלה של פסח זמן שהיה לי למחשבה, הרגעות, תהייה והרבה מחשבות.
(0:36) הבנתי גם תוך כדי בחופשה הזאת את החשיבות של הפודקאסט הזה כי הרבה מאוד אנשים באים ומדברים איתי עליו ועל הכלים שהוא נותן, על המידע שהם מקבלים, על ה…
(0:50) זה שאני יכולה ככה לבד באוטו תוך כדי הליכה לצעוד ולשמוע איך אפשר לעשות דברים נכון, איך אפשר להפוך את המשבר להזדמנות, איך אפשר להיפרד ועדיין להישאר משפחה.
(1:08) ואני רוצה ככה לנצל רגע את ההזדמנות ולהגיד לכם תודה למאזינים ולכל מי שמעביר את ה…
(1:14) את התכנים ולכל מי שכותב לנו ושואל ומפרגן.
(1:18) העבודה שלנו כאן היא אמנם מאוד מאוד ממלאת ונותנת המון ערך וכוח, אבל היא מאוד קשה, אנחנו מתמודדים עם הרבה מאוד סיטואציות מאוד מורכבות והתמיכה שלכם היא המון עבורי.
(1:35) אז את הפרק הזה אני רוצה קודם כל להתחיל בתודה.
(1:40) ועכשיו אני רוצה ככה להתחלה כאן לפני שאני מציג את האורחת המהממת שיש לי כאן אני רוצה להקריא שיר, שיר קטן שיר שהופיע בספר שכתבה אישה נפלאה שאני מכיר באופן אישי והיא שלחה לי את הספר ואני רוצה להקריא אותו כי אני חושב שזה מאוד התחבר למה שאנחנו נדבר עליו.
(2:15) קוראים לה שירה ביטון, שירה ביטון, זה המשוררת.
(2:21) קחי לך את המקום שלך, המקום שאת הכי זקוקה לו.
(2:25) פנים מהחדר הצפוף.
(2:27) החשוך של המוח, את כל החששות והפחדים.
(2:31) תפתחי את החלון, הכניסי אור, תני לו להישפך בכמויות.
(2:36) את נפרדת מכנפיים שבורות, מדייקת את הרעועי הלב.
(2:41) את האושר שלך.
(2:45) השיר הזה…
(2:46) וואו.
(2:46) נכון?
(2:47) איזה יופי.
(2:49) אז כן, אני ראיתי אותו והכרתי אותו כבר בגישורים, הוא תפס לי מאוד את העין.
(2:57) טוב, אז בואו אני אציג עכשיו את האורחת הנפלאה שיש לי כאן.
(3:01) נמצאת איתי פה נטע אשוב, שהיא מלווה נשים לצמיחה, לזוגיות ומערכות יחסים.
(3:10) מצמיחה, סליחה, היא מצמיחה נשים לזוגיות ומערכות יחסים, ועל הנטע והמצמיחה, ככה לקחתי.
(3:16) זה חיבור שאהבתי, שעשיתי, הצלחתי לעשות, לחבר את זה.
(3:21) ידעתי איכשהו שזה מתישהו יתחבר, השם והעשייה.
(3:25) פתאום עכשיו לאחרונה זה התחבר טוב ביחד.
(3:29) אז נטע, כמו אני אגיד, שאני הכרתי אותה בפודקאסט שלך.
(3:32) נכון.
(3:33) שהיה לי מאוד כיף להתארח בו.
(3:35) ואז היה לנו כל כך כיף שאמרנו, אנחנו חייבים גם לעשות פרק משותף פה.
(3:39) נכון.
(3:41) ורציתי אבל לדעת ככה, לפתוח בשאלה של, את עוזרת לנשים לצמוח במערכות יחסים ולפתח מערכות יחסים טובות.
(3:50) כן.
(3:50) ובריאות.
(3:51) כן.
(3:52) למה את פה בפרק על…
(3:53) שאנחנו בפודקאסט שמאוד מתמחה בגירושין, בפרידה, מה הקשר?
(3:58) כן, אז בעצם, הרי סוף של משהו אחד, או סגירת איזשהו פרק של משהו אחד, זה התחלה של הדבר הבא, של משהו אחר.
(4:11) וגם כמה זה חשוב…
(4:15) איך אנחנו, איך סוגרים את הפרק הזה שבחיים, כמו שאמרת כמו בשיר שהקראת.
(4:22) זה הולך ביחד, זאת אומרת, זה לא משהו שאוקיי, שמנו ספר בצד ויותר לא קוראים ולא נכנסים לשם, החיים זה הכל, זה המשך אחד של כל מה שאנחנו מייצרים וכל מה שאנחנו עושים, ויש מאוד מאוד…
(4:39) מאוד חשוב איך מסיימים את הפרק של הניסויים, כי זה ממש ישפיע על איך זה יהיה אחר כך.
(4:48) ניסויים זה לוקח איזה תקופה של לרוב 10, 15, 20 שנה, אז זה מטביע בנו את כל הדפוסים וההרגלים וצורות חשיבה וסכמות שאנחנו מייצרים במשך הרבה שנים, וכשהמערכת הניסוין הזו מסתיימת, אנחנו עדיין עם אותם דפוסים ואותם מחשבות ואותם פרדיגמות ולטוב ולרע, אותם הרגלים ופתאום הכל משתנה, הכל משתנה ועכשיו צריך להתחיל לייצר דברים חדשים, החיים מייצרים את החיים מחדש אז אני במקומות האלה פוגשת נשים שרוצות להיכנס לקשר חדש, רוצות להתחיל חיים חדשים אז זה לא רק זוגיות, זה גם מערכות יחסים כי איך שאני מתנהגת עם הילדים שלי ועם החברים שלי וקולגות לעבודה זו אותה דרך שבה אני גם מתנהגת בזוגיות.
(5:37) איזה משפט את אמרת עכשיו?
(5:39) בואי נתנו לב, איך שאני מתנהגת עם המשפחה, עם הזוגיות, עם הילדים, בעבודה, זה אותו דבר.
(5:47) זה אותו דבר.
(5:49) איך אני מתנהגת עם עצמי?
(5:50) איך אני מתנהגת אל עצמי?
(5:52) איך שאני חושבת על עצמי?
(5:54) הרגלים שיש לי.
(5:55) אם אני מתנהגת לעצמי רע, אני גם מתנהג רע לסביבה שלי.
(5:58) אם אני מתנהג לעצמי טוב, אני יותר טוב עם הסביבה שלי.
(6:00) אם אני שיפוטית מאוד כלפי עצמי, אני גם אהיה שיפוטית כלפי הבן זוג, כלפי הילדים, כלפי כל מי שסביבי.
(6:07) זאת אומרת, בדרך כלל זה אפס.
(6:08) זאת אומרת, אם אני נגיד מאוד שיפוטית כלפי אנשים סביבי, אני יכולה להשיג שאותו בן אדם, שאני אהיה גם מאוד שיפוטי כלפי עצמו.
(6:16) וזה קשה.
(6:18) אנחנו רובנו שם, אנחנו רובנו נופלים במקומות האלה, כמעט כולם שם.
(6:24) אני קוראת לדרך הזו כשיוצאים.
(6:27) יש בעצם, כשיוצאים לדרך, איך יוצאים לדרך אחרי הגירושים?
(6:33) אני קוראת לזה, יש בעצם ארבעה ת”פים, ארבעה תחומים בעיקר שאנחנו, כמעט כל אחד עובר את הנקודות האלה.
(6:41) הת”ף הראשונה זה תודעה, שזה בעצם החלק הגדול.
(6:44) הת”ף השנייה זה עניין של תקציב או תכנון פיננסי, כי מתגרשים ואז רגע, או רגע, מה עושים עכשיו, איך מסתדרים?
(6:52) תמיד הנושא הזה הוא, זה משהו שצריך לשים עליו תשומת לב ולראות איך מתפעלים עכשיו.
(6:59) יש תזונה, תמיד נכנס הנושא של התזונה, אחרי שינוי כזה גדול בחיים, אחרי איזה משבר, אחרי…
(7:06) לפעמים אני ככה אומר שאני, אחד הדברים שאני, העסקים הנלווים שלי כמגשר זה שיש לי מכון הרזייה.
(7:16) כן, בדיוק.
(7:16) אני רואה את האנשים אחרי תקופה.
(7:18) כן.
(7:18) שהמשמעות זה מהסטרס שמה שקורה, אבל אנשים מרזים בתוך התהליך הזה משהו, כי משנים תזונה ומשנים בריאות ופעילות גופנית, וזה מאוד קורה.
(7:29) בדיוק, בתנועה.
(7:30) בתנועה, נכון, זה התו שלך.
(7:31) זה התו הרביעי, זה התנועה.
(7:35) כמובן, המשבר הזה, השינוי הגדול הזה, הוא מביא גם המון הזדמנויות.
(7:41) ברגע שמצליחים להסתכל, שוב, וזו התודעה, אם אני מצליחה להסתכל על השינוי הגדול, איזושהי הזדמנות או יש לי פה מקום לצמיחה, אז כן, התזונה זה לא רק תזונה מה אני אוכלת, המזון הזה זה המזון הראשוני, התזונה זה גם איזה תוכן אני צורכת, אם זה פייסבוק, אם זה אינסטגרם, באיזה חברים אני מקיפה את עצמי ובאיזה סביבה אני בוחרת להיות.
(8:07) זו התזונה לתודעה, זו התזונה שאני מזינה את עצמי בחברים שסביבי, במערכות יחסים שסביבי.
(8:14) זה בעצם אומר, וזה מאוד מפחיד, אני מסתכל על ה…
(8:19) עכשיו, היופי בפודקאסט הזה, שעכשיו אנחנו מדברים לאוזניים של מישהי, או למישהו, וזה רק אנחנו פה ביחד.
(8:27) ואז אנחנו אומרים, אוקיי, תראו, יש לכם השפעה מלאה על החיים שלכם, וגם על הצד השני, ואיך שאתם תפעלו.
(8:38) כלפיו, זה ישפיע על איך הוא ישפיע, איך הוא יפעל כלפיכם.
(8:42) לגמרי.
(8:42) גם אם הוא אדם נוראי, עדיין יש לכם השלכי יכולת איך לבחור איך לפעול.
(8:47) כן.
(8:48) וברגע שאנחנו משנים את הפעולה שלנו, וארבעת התאפים, את התודעה, והתזונה, והתנועה, וה…
(8:56) התקציב, שזה ה…
(8:58) והתקציב, שזה הפרקטיקה, איך הדברים…
(9:00) נכון.
(9:00) ברגע שאנחנו מתחילים להגיד, אני לוקח…
(9:02) לוקח, לוקח, לוקחת את השליטה על כל הדברים האלה ומשנה, גם אם זה לשנות קהילה, חברים, סביבה, תכנים, אני ממש יכול לשנות את החיים שלי לגמרי.
(9:19) לחלוטין.
(9:20) זה ממש מפחיד בסוף הצורך הזה, אבל גם נותן המון תקווה אולי.
(9:23) כן.
(9:23) יש לכם שליטה.
(9:25) לגמרי.
(9:26) אני חושבת שזה מאוד מאוד קשה לראות את זה בהתחלה, כשנמצאים בתוך המערבולת הזו, וכמו שדיברנו בפודקאסט שלי, זה מין ביצה כזו, מרגישים בהתחלה מתוך ביצה, אני מרגישה שאני טובעת ואיך שאני נושמת, אבל יש כאוס מאוד מאוד גדול בהתחלה, וזה בסדר, וזה בסדר, זה טבעי, זה חלק מהדרך, אין מה לעשות.
(9:46) כשהדברים, ביום אחד הדברים משתנים, כמו בספר של פאמה צ’ודרון, הספר נקרא כשהדברים מתפרקים, עם תכנים בודהיסטיים מדהים.
(9:56) הדברים מתפרקים.
(9:57) הכל מתפרק בעצם, אני חושבת שגם מי שמתגרש בטוב, גם כשהם נפרדים בטוב וקשה לראות את הוואי, יהיה בסדר, רגע, על מה הם מדברים איתי עכשיו?
(10:09) אם אני אתנהג אחרת, אז גם הגרוש שלי יתנהג אחרת, על מה הם מדברים?
(10:15) הוא עושה לי ככה והוא מדבר ככה וכאילו אנחנו, יש נטייה מאוד בהתחלה זה להיכנס למקומות, להיות במקומות המאוד מאוד קטנים, המאוד יומיומיים מאוד, רגע, איך עכשיו, מתי הוא לוקח את הילדים, ואיך עם המזונות מסתדרים, ואיפה, יורדים באמת לרזולוציות היותר קטנות, וזה בסדר, ככה זה בהתחלה.
(10:40) אבל אם קצת, ברגע שטיפה מתחילים להבין, כמו חמשת שלבי האבל, מתחילים להבין מה קורה, ומתחילים להיות מסוגלים טיפה להרים את הראש מעל כל המצב הזה, אין ספק שאם אנחנו, כל אחד ממש יש לו פה תפקיד מאוד גדול עם אחריות לקחת על עצמו התנהגות, אני אתנהג כמו גנדי, יהיה אתה השינוי שתרצה לראות בעולם, להתנהג כמו שהיית רוצה שיתנהגו אליי.
(11:07) ואולי בהתחלה הצד השני לא יבין את זה וימשיך להתנהג כמו שהוא מתנהג, ובסדר.
(11:13) ועוד פעם, ועוד פעם, כי תמיד אנחנו נצטרך, לא יעזור, ברגע שיש ילדים באמצע.
(11:17) הוא תמיד יצטרך את הצד השני.
(11:19) נכון.
(11:19) תמיד יצטרך אותם, וגם אולי לא עכשיו, אז עכשיו אני אסתדר עם מי שיהיה עם הילדים.
(11:24) גם עכשיו, ברגע שזה מרפי.
(11:25) זה מתישהו מגיע.
(11:26) ברגע שאני לא, שקשה לי, קשה לי בתוך התהליך הזה, אני נהיה חולה.
(11:32) זה ככה.
(11:33) אני נהיה חולה, קשה לי לתפקד.
(11:35) כשאני לא מתפקד, מי יגבה אותי?
(11:37) ההורה השני, הוא מי שיהיה עם הילדים.
(11:40) אנחנו אוטומטית, החיים לוקחים אותנו ישר.
(11:43) קשה לנו, אנחנו צריכים את ההורה השני, גם עם כל הקושי, כי הוא היחיד בעולם שנמצא איתנו שם למען הילדים שלנו.
(11:53) הוא היחיד.
(11:54) כל השאר הם לוויינים, הם ישמחו לעזור פה ושמה.
(11:58) כן, אבל האחריות היא שם, לא יעזור, ממש.
(12:03) וכדאי מאוד להבין את זה ולנסות לשים את כל הרעשים בצד, כי יש המון המון רעשים.
(12:09) והמון צורות חשיבה.
(12:12) בבקשה, קדימה.
(12:14) תסתכלי על הרעשים האלה.
(12:15) תמיד מעניין אותי, את יודעת, כי אני כדור היביעי לגירושים, לי היה ברור, כל פעם שמישהו בכלל ניסה לדבר איתי בשפה הלוחמנית, המשפטית, אני הסתכלתי עליו בבעתה, נתון דבר, כאילו זה כל כך נראה לי הזוי, כי אני מבין את ההשלכות.
(12:35) כילד להורים גרושים, אני מבין את ההשנחות, אבל אתם בכלל מדבר איתי על מלחמה ולתבוע את ההורי השני, זה הזוי לחלוטין מבחינתי.
(12:46) אבל זה אני.
(12:47) אבל מאוד עניין אותי, מה את, אני גם גרושה, מה את אולי חווית, אולי גם מה את יכולה, אולי מהניסיון שלך, כמובן אם את רוצה לומר, ולא…
(13:01) לא.
(13:01) כן.
(13:02) אני אוכל להסתכל, שמחתי על הדברים, כבר ממעוף ציפור של ממרום, כמעט כבר עשר שנים אחרי.
(13:10) וואו.
(13:10) כן, וואי, הזמן טס, מטורף.
(13:14) אני כבר עשר שנים גרושה, וכמעט שבע שנים בזוגיות.
(13:18) שלושה ילדים, ילדים כבר גדולים, צבא וכאלה, אחרי צבא וזה.
(13:23) היה מאוד מאוד מאוד קשוח בהתחלה, אין ספק.
(13:26) זה כל כך, זה כל כך, את לא נראית.
(13:30) תודה, תודה, תמשיך, תודה, תמשיך.
(13:34) כן, באיזשהו מקום הגירושים, אני חושבת שבגלל שזה היה לי משבר מאוד גדול, זה ממש, הכרתי את מי שהיה בעלי, הכרתי אותו מגיל 21, התחתנו, הייתי בת 24 והייתי איתו 21 שנים, ממש מהבית של אמא ואבא לבית של הבעל.
(13:53) ובאיזשהו מקום אני חושבת שהטלטלה הגדולה הזו, כאילו קצת החזיר אותי גם אחור את ה-20 שנה שלה, כאילו התחלתי מחדש את החיים.
(14:02) ממש הייתה לי מין תחושה כזו של, אוקיי, בגיל 21 הייתי כבר עם מי שהפך להיות בעלי, והיינו כל כך הרבה שנים, אז כשהתגרשנו, אז כאילו, וואו, חזרתי חזרה אחורה 21 שנים.
(14:13) משהו כזה בהוויה שלי, ומשהו גם בהמון, היה לי המון המון צורך להגיד תודה לעולם, אחרי שכבר ככה טיפה התאוששתי אחרי זה שנתיים, שלוש, לקח לי משהו כמו את ה…
(14:27) הלם הראשוני לקח לי בערך שנתיים, שלוש, והצלחתי לראות את כל הדברים הכן טובים שיש, ושלושה ילדים, ובריאים, והצלחתי לייצב את הבית, והצלחתי להסתדר, והצלחתי להרים את הראש מעל כל הרעשים ומעל כל הכאבים האלה, היה המון כאב, וגם הייתה לי תחושה שאני צריכה להגיד תודה חזרה לעולם, והתנדבתי בעמותה, והקמנו עוד בית, היה לי איזשהו מין תהליך כזה, ואז גם הבנתי שהם…
(14:58) שהייעוד שלי זה גם לעזור לנשים שעוברות, גם לגברים, אבל בעיקר לנשים, כי אני אישה ואני מתחבאת יותר למקום הזה, אבל יש לי גם מתאמנים, גם גברים, ולעזור לנשים שעוברים את המקום הזה, כמה שזה קשה בהתחלה, וזה בסדר, את כל הכאב הזה שיש בהתחלה, וכן להרים את הראש ולהסתכל, ובגלל זה אימון למערכות יחסים ולזוגיות, כי אפשר להתחיל פרק ב’, והאתגר הגדול הוא פה להסתכל וללמוד את עצמנו, כי לכל אחד מאיתנו, לכל אחד יש את השיטה שלו.
(15:26) כל אחד יש לו שיטה שבה הוא פועל ובה הוא מצליח גם להרים את עצמו ומצליח להתאושש ממשבר וכל אחד יש לו שיטה, ממש ככה, אנחנו לא יודעים אם לא נעבור איזשהו תהליך ואיזשהו ליווי, אנחנו לא נדע שזו השיטה שלנו.
(15:40) זה מה שאני אוהבת כל כך באימון, כי אנחנו מצליחים להבין מה השיטה, בדיוק כמו הייתה לי בחורה צעירה גם.
(15:49) פרסונלית, כל אחד מוציא את השיטה שלו.
(15:52) כן.
(15:52) כן, הייתה לי בדיוק אתמול מתאמן, בחורה צעירה, גם הרבה חבר’ה צעירים שבאים להתאמן לזוגיות, כי הם רואים את הדור שלנו, הדור מעליהם מתגרשים.
(16:00) אז הם נורא מפחדים גם להיכנס לזוגיות וגם להתחייב לנישואים, כאילו, זה מפחיד, כי הם רואים אותנו מתגרשים, אומרים, רגע, איך אני יודעת שזה באמת, שזה בסדר מה שאני עושה?
(16:14) אז הרבה חבר’ה צעירים שבאים להתאמן לזוגיות, וגם בגלל הקושי של האפליקציות, ושלא מייצרים ממש מערכות יחסים, אלא הכל זה, טלפונים, ודיברנו על איזושהי דילמה שלה, איזושהי בעיה שלה, ופתאום היא אומרת לי, כן, בעצם פעם כבר הצלחתי ככה ממש לשנות צורת חשיבה והסתכלת על דברים אחרת, אמרתי לה, או, הנה בבקשה, אז זו השיטה שלך, אז בואי נבין מה יש שם, איך פעלת, מה עזר לך לשנות, מה אפשר לך לשנות את ההסתכלות על הדברים, ותביני, זו השיטה שלך, ככה את פועלת.
(16:44) אז זה היה יופי בלהביא אנשים שיכולים להסתכל, שוב, בנושא הזה של התודעה מאוד מאוד חזק, על ההרגלים שלי, על הצורה שבה אני מסתכלת על הדברים.
(16:56) וכן, זה גם הרבה מהבית, נכון, הרבה מהילדות, הרבה מהבית.
(17:02) לדעת, לדעת שזה מה שמפעיל אותי, זה בסדר.
(17:05) לאו דווקא בצורה שיפוטית, אלא לדעת, אלה הדברים שמפעילים אותי, אלה דברים שיהיו לי במערכות יחסים.
(17:11) אלה כפתורי ההפעלה, שאם מישהו ילחץ על הכפתור הזה, שם זה יפעיל אצלי כל מיני דפוסים ומנגנוני הגנה.
(17:20) כל הפעולות האלה.
(17:21) זה בעצם אומר שאני, אם אני חושב על פרידה, תמיד לפני הגירושין, אני לא אוהב את המילה גירושין, הרי היא כך לא נכונה, זו פרידה.
(17:32) זו פרידה עם ילדים, שיש לה השלכות.
(17:35) אז לפני שאני חושב על זה, אני יכול להבין שאיך שאני עכשיו אפעל בפרידה במערכת היחסים שלי עם פרק א’, ישפיע גם על פרק ב’, ישפיע גם, כבר אמרנו, על היחסים שלי עם הילדים, ובעבודה ובכל ועם עצמי ואז אני יכול בעצם, וזה הכלים האמוניים שיש אצלך, להפוך, לשנות את הגישה, לשנות את ההתנהלות ולייצר לעצמי חיים חדשים כמו שאני הייתי רוצה שיהיו.
(18:08) כן, כן, אני מאוד אוהבת לתת כלים ממש פרקטיים ותכלס.
(18:18) את החזון, את המגדלור, שאני יודעת לאן אני רוצה להגיע.
(18:23) אני גם עושה את זה.
(18:24) כן.
(18:25) המגדלור, ממש אני משתמש בו בתוך הקטע.
(18:26) מגדלור, כן.
(18:27) זה מאוד עוזר, כי אם ביום-יום קשה לי, והגרוש מדבר אליי ככה, ואני, זה לא נעים לי, וזה מעצבן אותי, והילדים אמרו משהו שגם כן מפעיל אצלי עכשיו איזשהו סטרס, ואיזשהו מחשבות לא נעימות, ומורידות, ו…
(18:45) וכל הרעש הזה, שזה רק רעש וזה רק מחשבות.
(18:50) לרובן, לרוב, הן בכלל לא המציאות, אוקיי?
(18:54) קודם כל, בכלל, בואו נשים את הדברים.
(18:55) הן לא.
(18:56) הן לא המציאות.
(18:58) נכון.
(18:58) אלה רק המחשבות שלי, על דברים שלא קרו גם, אוקיי?
(19:02) ובואו, בואו נשים את ה…
(19:04) זה הפרשנות שלי.
(19:05) הפרשנויות שלי.
(19:06) שהיא שלי וזה בסדר.
(19:07) כן.
(19:07) אבל היא גם מאוד תלויה, זאת אומרת, לך לדברים ה…
(19:10) הקשים שאני רוצה להבין, הפרשנות שלי תלויה בהמון המון דברים, למשל האם אכלתי חסה או אכלתי שווארמה בפיתה, זה לגמרי ישנה את הפרספקטיבה שלי, ממש, וזה כזה דבר קטן, לפעמים רגע אם אני מבין את זה, אז אני יכול לקחת את החורה, להסתכן, לנשום, לא לקבל החלטה עכשיו, ויש הרבה כלים בתוך בצומת הזה.
(19:35) כן, ממש.
(19:37) כן, תזונה, אני מאוד מאמינה בזה, אני גם למדתי תזונה טבעית, שזה בכלל מאוד, כן, על פי תזונת הרמב״ם, שזה מאוד מאוד לוקח את המקומות למקום הבסיסי, הראשוני, תרבות השפע שיש לנו היום מאוד מבלבלת.
(19:52) יש המון דברים, אבל זה גם מאוד מבלבל, אפרופו רעש ובלאגן מסביב ודברים שהם לא מדויקים לנו.
(19:59) המגדלור הזה, ברגע שאני מגדירה לי מה אני רוצה, מי אני רוצה להיות שם ואיזה ערכים ילוו את החיים שלי, אם אני רוצה שהערכים שלי יהיה נושא של משפחתיות, ואני רוצה אמת ואותנטיות, ואני רוצה חופש, ואני רוצה יצירתיות שיהיו בחיים, כל מיני מין ערכים כאלה שאנחנו לומדים להבין מה כל אחד מעשה את הערכים שמנחה אותו בחיים, ואני רוצה שזה יבוא לידי ביטוי גם בעתיד שלי, ככה אני אגדל את הילדים שלי וככה אני אגונה את המערכות יחסים שלי.
(20:28) אז כן, גם אם הגרוש או אם הגרושה, שנגיד בתחום מערכות יחסים, הן לא טובות, כי זה מה שקורה, לרוב זה ככה זה בהתחלה, עד שמוצאים את האיזון ואיך שהדברים ככה מסתדרים.
(20:40) אני רוצה לפתוח על זה סוגרים.
(20:42) כן.
(20:43) פעם הן היו לא טובות בהתחלה.
(20:46) היום הן הרבה יותר טובות ממה שהיה פעם.
(20:49) ברגע שנפלה התובנה, והיא נפלה כבר, פשוט…
(20:52) מי שטוב לו לא צועק, מי שרע לו צועק מאוד חזק.
(20:55) כן, כן.
(20:55) אבל אני רואה את זה פה היום, והסטטיסטיקה והנתונים מראים, רוב הזוגות שנפרדים זה בהסכמה, זה בדיאלוג, זה עם כאב, זה לא אהלן אהלן, זה פרידה, זה כואב, אבל הם מחזיקים חזק מאוד בראש ובלב שמולם ההורה השני, ושהם חייבים להסתדר איתו, וכבר יש כל כך הרבה זוגות, הורים, שנדרשו בטוב.
(21:17) והם חברים.
(21:19) ואז כשיש את המודל הזה, מה שלא היה פעם, פעם היה רק את המודל הרע.
(21:23) כן.
(21:24) כי היו מעט שהתגרשו.
(21:25) היום יש המון שמתגרשים, המון.
(21:27) כן.
(21:28) ואנחנו רואים אותם, שהם מתנהלים בטוב.
(21:30) אז אני יודע שאני יכול לבחור בטוב, ואני רואה גם את אלה שהתגרשו ברע.
(21:34) ואני רואה את הנזק שהם עושים לילדים שלהם.
(21:36) כן.
(21:36) וכמה רע להם.
(21:37) אז יש לי את הבחירה.
(21:39) ולכן הרבה יותר מהמקרים היום…
(21:41) הם בטוב והם חברים ומלכתחילה והם יושבים פה, אני רואה אותם פה יום יום.
(21:48) כן, מקסים, מדהים.
(21:49) זה מדהים, מדהים, אנחנו רואים את זה בהסכם האונליין שלנו למשל, זה בכלל, כי זה אנשים שהם, הפרידה היא טכנית.
(21:58) מה זה הסכם אונליין?
(21:59) הסכם אונליין, יש לנו כזה שירות לזוגות שהם לגמרי בהסכמה מלאה.
(22:05) נכנסים בבית למחשב, נכנסים ללינק, מתאמים פגישה עם מגשרת, עושה להם שיחה שמסבירה להם על התהליך, מחליטים להתחיל, משלמים 5,000 שקלים, זה המחיר היום, שזה כולל עוד שעה עם המגשרת, ואת ההסכם.
(22:22) ההסכם הם מקבלים שאלון אינטרנטי, בתוך קובץ סגור עם סיסמה ובפרטים האישיים שלהם.
(22:30) הם ממלאים שם את כל השאלות, הזמנים, כלכלה, רכוש, איך מחלקים את הכל, מסיימים, עושים send, עושים עוד שיחה עם המגשרת כדי לעבור על הכל, לוודא שהכל ברור וסגור, שבוע אחרי זה מקבלים הסכם, יש להם סבב תיקונים, צריך לעשות חידודים, צריך עוד משהו שאפשר להיפגש, יש מחלוקת אם גשימים כבר עם המגשרת, כי הם כבר בתוך תהליך גישור, וזהו, בתוך שבוע יש להם כבר הסכם, הוא עבר לבית הדין, לבית המשפט.
(22:56) מקסים.
(22:57) שבועיים גט.
(22:58) וואו, מקסים.
(22:59) כזה.
(23:00) יפה.
(23:01) והוא היום עובד מדהים.
(23:03) וואו, מדהים.
(23:04) התחלנו לפני כמה חודשים, וזה כבר שרפה בשדה קוצים.
(23:07) איזה יופי.
(23:08) יש הרבה מאוד זוגות שהם לא, הם בטוב.
(23:11) עכשיו, אני בעד שיהיה תהליך, שלא יהיה ספק, כי אנשים צריכים לעבור בדיוק את מה שאת אומרת כאן.
(23:16) אבל הרגע שהם מחזיקים, שזה לא מלחמה מול ההורה השני, זו שותפות.
(23:21) וזה מותר שכל אחד מאיתנו יעבור תהליך עם עצמו.
(23:25) והתהליך שלי עם עצמי הוא לא על חשבונך.
(23:28) הוא גם לא נגדך, הוא פשוט בעדי.
(23:30) בדיוק.
(23:30) זה משפט שאני אוהבת.
(23:32) זה לא נגדך, זה בעדי.
(23:34) זה העניין של הפרשנות, של שינוי בתודעה, של שינוי להסתכלות על הדברים.
(23:38) המשפט הזה הוא נכון בערך כמעט לכל מה שקורה לנו כל הזמן סביבנו.
(23:42) כאילו, אנשים לא עושים משהו נגד מישהו, אלא פשוט כל אחד מנסה לדאוג לעצמו.
(23:47) אז אולי, עכשיו אנחנו לא יודעים לבטא את זה, אנחנו לא יודעים להגיד את זה, מה בעצם הצורך שלי, או מה אני מבקשת, וזה אפרופו רעש, זה אם יש איזשהו, נגיד הגרוש או הגרושה, אומרים משהו, ויש שם המון רעש, יש שם אולי איזושהי תוקפנות, יש שם אולי איזושהי אגרסיביות, איזשהם צלילים לא יפים, ומילים אולי אפילו לא יפות, ואני אומרת, אוקיי, הכל בסדר, תנשמו, תנקו את כל הרעש הזה, לא חייבים באותו רגע גם לענות, בבקשה, לא.
(24:14) בבקשה לא לענות באותו הרגע, אפשר לחכות כמה שעות, אפשר גם מחר, הכל יהיה בסדר.
(24:19) לנקוט את כל הרעשים האלה, את כל האמוציות האלה שלא ממש קשורות, ובואו נתייחס ספציפית למה שאני יודעת שהצד השני מבקש, או למה שאני, אני חייבת לבדוק, האם בעצם אתה מבקש את זה ואת זה, האם מה שחסר, הרבה פעמים, כאילו מין סוג של תוקפנות, הרבה פעמים גם יכול להיות באמת איזושהי דאגה לילדים, אבל זה יוצא בצורה לא מדויקת.
(24:40) היא תמיד עם דאגה לילדים.
(24:42) כן, זהו, יש פה דאגה לילדים.
(24:45) חרדה, זה יוצא הרבה פעמים בצורה מאוד קשה ונוקשה.
(24:48) זה מתסכול, ובעיקר יש חוסר, יש הרי אובדן שליטה.
(24:53) נכון.
(24:53) כי כשהילדים שלי כרגע, יש תחושה.
(24:55) יש תחושה.
(24:55) יש תחושה.
(24:56) בדיוק.
(24:56) כי אנחנו לא באמת עובדים עם שליטה.
(24:57) נכון.
(24:58) אובדן שליטה זה שמישהו בא ולוקח לי ואומר לי, אתה לא תראה את הילדים שלך, אתה לא תחליט על החינוך שלהם.
(25:04) זה כשמישהו מחליט.
(25:06) כשמתגרשים אין פה אובדן שליטה, יש תחושה.
(25:08) יש תחושה.
(25:09) שאני עלול לאבד אותה.
(25:10) כן.
(25:11) מפחידים אותי שאני אעשה את זה.
(25:12) אני מחזיק איזה פחד, אבל אין שום עיבוד שליטה.
(25:15) כן.
(25:15) אתם ההורים.
(25:16) כן.
(25:18) אין פה בכלל שאלה.
(25:18) זהו, אז ברגע שמצליחה להחזיק את ההבנה הזו, שאין פה אובדן שליטה, ולא קרה שום דבר עם הילדים כשהם נמצאים בצד השני, שם החיים התנהלו בדרך אחרת, כמו שהצד השני מבין.
(25:32) אין מה לעשות, חייבים לשחרר פה את זה.
(25:34) חייבים לסמוך על עצמנו, זה רק עניין שבעצם, אם אני אצליח לסמוך על עצמי, שאני אדע להתנהל בתוך זה, וכשילדים יהיו איתי, אז הילדים ידעו, פה מתנהלים בדרך מסוימת, ובצד השני מתנהלים בדרך אחרת.
(25:47) אני יודעת את הערכים שלי, מה שחשוב לי להקנות להם, והדרך שבה אני רוצה לגדל את הילדים, ולסמוך על עצמי, זה בעיקר זה.
(25:56) אני אגיד על זה, כי יש איזו מחשבה, הם גדלים בבית אחד ככה, בית אחד ככה, אבל…
(26:02) ראיתי איזה סרטון, אני לא יודע של מי, והוא נתן לי פרספקטיבה מאוד מאוד יפה.
(26:07) אומר שם האיש, שאנשים חושבים שהם המהנדסים של הילדים שלהם, והם צריכים להביא מכאן, ולהביא לו את זה, בוא נביא לו פה חור שחמט, ופה רכיבה על סוסים, ופה תעשה שיעורי בית, ופה תלמד הנדסה, ואנחנו בעצם ככה מתוך כל מה שאנחנו נצעוק להם פנימה, זה מה שהם יהיו.
(26:24) כשבפועל, מה שנכון לראות, לפי טענתו, ואני מתחבר על זה, אני מודה.
(26:29) שאנחנו רואי צאן, אנחנו הרואים של הילדים שלנו, כי אנחנו בעצם, את החינוך שלהם זה בכלל מהגנטיקה, בעצם זה שהם נולדו, זהו, הרוב כבר נקבע שם, מהמבנה האישיותי שלנו, והדבר הבא שיש, 50% בעצם, 50% זה גנטיקה, משהו כזה, והשאר זה גם דוגמה אישית, אתה רוצה לחנך, תפעל, בדיוק, כמו שאתה רוצה, ואז בעצם אנחנו מבינים את זה, בטח אחרי שנים, גם ילדים גדולים בעיקר, אבל גם כשהם קטנים, זה שאני בשני הבתים מתנהג אחרת, זה לא אומר שהילד שלי יהיה אחרת, הוא לא גדל בשתי עולמות.
(27:08) ילדים שהורים שלהם התגרשו, אין להם שתי קיבות ואין להם שתי מערכות חינוך.
(27:12) זה אותם ילדים, הם פשוט לוקחים הכל מכל הורה.
(27:17) ומה שקורה זה שההורה, כשהוא נמצא עם הילד, הוא פשוט נותן לו את המקסימום שלו, את המאה אחוז, כי הוא לבד והוא, ואין לנו את ההתערבות.
(27:27) את ההשוואה הזאת, כמו שאם יש עכשיו פה שריפה וכולם פה יצאו מהבניינים ויסתכלו, סיכוי זה שאף אחד לא יתקשר למשטרה.
(27:35) כן.
(27:35) כל אחד מחשב שמישהו אחר אחראי.
(27:37) היה כזה סיפור, היה איזשהו מחקר כזה פעם, כן, כן, שאנשים לא מתקשרים, נכון.
(27:41) בדיוק, אבל אם אני לבד ואני רואה את השריפה, אז אני אתקשר.
(27:44) ככה זה כשאני עם הילד, אני נותן אותו מקסימום שלי.
(27:47) יש לי הרבה יותר, בהרבה מאוד מקרים, לא הרוב, כשהורים מתגרשים, פתאום המעורבות ההורית היא יותר גדולה.
(27:54) ואז זה מצריך כן שיתוף פעולה הורי כדי שלא יהיה תפיסות עולם, אנחנו עושים את זה הרבה, זה מאוד מרגש אותי, בחילונים ודתיים.
(28:04) כן.
(28:04) כשיש פה מר, כשיש, כשמגיע זוג, והוא או היא, אחד הצדדים הוא דתי, שומר מצוות, אולי חרדי, והשני חילוני.
(28:13) עכשיו, הם יצאו ביחד, בדרך כלל הם היו שניהם דתיים או שניהם היו חילונים, ואחד חזר בשאלה, אחד חזר בתשובה.
(28:19) ויש פה שאלה, איך יגדלו את הילדים?
(28:22) ובתוך השיח שנוצר, זה ערבות ישראל, זה מה שהחזיק את העם היהודי גם כל השנים, שמייצרים את השיח, עצם השיח הוא זה ש…
(28:31) אפשרי, אפשרי לגמרי.
(28:32) ואני רוצה אבל לשאול אותך, תראה, אני ככה יכול לזלוג למקומות האלה, אבל את מצמיחה ליחסים, ואנחנו פה בתוך הפרידה, למה כל כך חשוב, אם זה בכלל חשוב?
(28:42) לדעת להיפרד נכון כדי שזה ישפיע על הזוגיות.
(28:47) יש קשר?
(28:50) ברור, אני חושבת שאני גם שמעתי את זה הרבה פעמים מנשים, גם מחברות וגם מנשים שמתאמנות.
(28:57) אם מישהי מתנהגת בצורה, לא יודעת, לא מכבדת לגרוש שלה, אני חושבת שהבין, נגיד אם היא נמצאת בשביל מערכת זוגית.
(29:08) כשהבחור שאני מצאה את ה…
(29:09) רואה בעצם איך היא מתנהגת, אני לא חושבת ש…
(29:13) אם בצורה נגיד קיצונית זה לא טוב ולא מכבד, אני חושבת שהוא יסתכל על זה והוא יגיד לעצמו, רגע, שנייה, רגע, אם היא מתנהגת שם ככה, אז מתי אולי גם לה היא תתנהג באיזשהו שלב בצורה כזו?
(29:26) זאת אומרת, לא יכול, אי אפשר, וגם לגב אותו דבר.
(29:31) זאת אומרת, הם פוגשים עכשיו בן בת זוג.
(29:33) ואתם רוצים לספר על הפוטנציאל.
(29:35) כן, אם אני אשב ואני אקלל את הגרוש שלי, או אם את תשבי ותקללי עכשיו את הגרוש שלך, או בצורה.
(29:42) זה לא מוסיף לאף אחד, וזה די מבהיל, ואם ככה אנשים מסתכלים על מישהו שהוא אבא של ילדים, או האימא של ילדים.
(29:51) גם עושים את זה להביא לילדים שלי.
(29:53) מה, אני צריך להביא לילדים שלי מישהי, בת זוג, או בן זוג?
(30:00) שהוא מול הגרוש במלחמה, הילדים שלי צריכים לראות את זה?
(30:05) שאנחנו שנינו יושבים ומתמרמרים על ההורה השני?
(30:08) איזה דוגמא אני רוצה לילדים שלי?
(30:10) זה מה שאני רוצה שהם יראו בבית?
(30:11) אני רוצה להביא טוב, דוגמא ליחסים טובים, דוגמא ליחסים בריאים.
(30:16) כן.
(30:16) וזה הכל תלוי בתוך הפרידה, זה נורא ואיום הדבר הזה.
(30:19) כן.
(30:20) זה נורא ואיום, אנחנו אומרים את זה משהו שנשמע הגיוני, אבל זה נוראי.
(30:23) אני כועסת עליו, אני שונא אותה, כן, כן.
(30:26) הייתה בגידה, היה כאב.
(30:28) ואני עכשיו צריך להחזיק בראש שאם אני לא אתנהג איתה עכשיו יפה ואני לא אהיה חבר שלה למרות שאני מרגיש שהיא האוהבת הכי גדולה בעולם שהיא פעם הייתה לי, היא הצורר, היא נורא.
(30:38) נכון.
(30:39) אז אני אפגע במערכות היחסים העתידיות שלי ואתן לנשים שלי דוגמה רעה ליחסים וגם לי תהיה מערכת יחסים הרבה פחות טובה.
(30:47) זה כל כך לא פייר.
(30:49) כן, זה קשוח.
(30:50) תשמע, זה תהליך, זה תהליך.
(30:53) אני לא יכולה להגיד עכשיו לאישה שחוותה בגידה וכאב ובאמת כאב, ואני לא יכולה להגיד לה עכשיו בואי חמודה תהיי הכי לאבי דאבי ונחמדה עם הגרוש שלך ותהיי זה, בוא זה לא, זה דברים של תהליכים, זה דברים של תהליכים של להבין כל אחד מה המקום שלו ואיך גם לקחת אחריות ולהבין גם איך הגעתי לסיטואציה הזו או דברים שקרו, כל אחד מה האחריות שלו, מה האחריות שלי למקום שבו אני נמצאת היום האם לא הקשבתי מספיק לצד השני?
(31:24) האם לא שמתי לב?
(31:25) את פה עשית עכשיו קצת פרח פוליטי כזה קטן.
(31:27) לא, זה ממש…
(31:28) מה אמרת?
(31:29) זה ככה…
(31:30) אני לא יכולה להגיד לה, אני מקשה עכשיו, אני מקשה עכשיו על שנייה.
(31:33) כן, כן.
(31:34) אני פה קופץ…
(31:34) יאללה, בואי ננסה.
(31:35) אני נכנס פה קצת לשני מוקשים.
(31:37) מה הם עמוקים?
(31:37) כן, אוקיי.
(31:38) כזה.
(31:39) כי אמרת פה, אני לא יכולה להגיד לה, את צריכה להיות לאבי דאבי אחרי בגידה.
(31:45) מצד שני, את אומרת שזה, הנה, בואו ככה, עשינו וי.
(31:48) הנה, יש בגידה, אנחנו מודים שכואב לך, הנה, עשינו עכשיו וי.
(31:52) אנחנו, את לא צריכה להיות נחמדה.
(31:54) מצד שני, את אומרת, אבל את צריכה להחזיק שהוא ההורה השני, יש לך שתף פעולה, ואיפה האחריות האישית שלך, ואז בעצם את כן אומרת, סליחה, אני שומע פה, אולי אני רוצה לשמוע, כי אני מחזיק את זה, אני אומר את זה גם כן, שעדיף כן להיות דוידווי.
(32:13) והכאב שיש הוא כאב, אבל כבר דיברנו שהכאב הוא גם תלוי במה אכלתי.
(32:18) ובהרבה רגשות, אבל אם אני כן אחזיק פרספקטיבה שאומרת, וואו, זה מצב מחורבן, הגדרה מדעית, מדעית זה מצב מחורבן, מדויקת לחלוטין, זה מחורבן, אבל אם אני לא אבחר עכשיו, ברגע הזה של הכאב, למצוא את השמחה, למצוא את האחריות האישית, למצוא את הנרטיב, מיד, מיד עכשיו, כשקורה הבגידה.
(32:45) של איך אני אצמח מזה, אני אפול לתהומות הנשייה.
(32:49) כן.
(32:50) ולכן אני כן הייתי מצפה מחברים שלי ומאצמי להגיד, זה מאוד קל שמישהו עכשיו דרסה אותו משאית, להגיד לו בוא תנוח, אל תעשה שום דבר, נעטוף אותו.
(33:04) אבל אז כשנעטוף אותו והוא ינוח והוא לא יעשה כלום, הוא יתנוון.
(33:08) הוא חייב עכשיו, הוא דרסה אותו משאית, הוא חייב עכשיו להתחיל פיזיותרפיה.
(33:12) הוא חייב לפעול ארבעת הת”פים.
(33:15) נכון.
(33:16) ולכן, גם אם יש לך את הכאב, לא הייתי נותן לאף אחד לשקוע בו.
(33:20) זה יקשה עליהם את היציאה, כי הזמן יעשה את שלו, הזמן יעבור.
(33:23) הזמן לגמרי יעשה את שלו, זה כאילו, זה משפט נורא מעצבן, ואני אומרת, טוב, אוקיי, טוב, שיעברו…
(33:29) כמה מעצבנים את האנשים.
(33:29) שיעברו, כן.
(33:31) טוב, שיעברו כבר שנתיים, שיעברו שנתיים.
(33:33) טוב, זה לוקח בזמן.
(33:35) זה לוקח זמן.
(33:36) אני ראיתי את זה פה, כי אני רואה הרבה תהליכים כאלה, זה גם יכול לעבור שבועות.
(33:41) מבגידה קשה, כי זה הכל באיזה נרטיב.
(33:44) אם אני מחזיק אצלי בראש נרטיב, בתודעה, הכל בתודעה, בתודעה של המשבר הזה, וואו, הוא נורא, הוא נורא.
(33:53) כואב, כואב, רק לנשום.
(33:53) אבל המקום הזה הולך לצמוח, אז אני לוקח את האנרגיה הכי קשה הזאת ואני הופך אותה למבערים, שבמקום שיפעלו לי לתוך הבטן, הם יפעלו לי לרצפה וירימו אותי גבוה.
(34:04) זו בחירה.
(34:05) ולכן פה, בגלל זה אני מאוד אומר, אני אומר את זה בכל תהליך שלי, ללכת לטיפול, ללכת לאימון, זה בדיוק המקומות האלה, של לקבל את הכלים בדיוק כמו שאת מציעה.
(34:15) של להסתכל על הדברים כמו שהם, בדיוק, לדעת להסתכל על הדברים האלה, לדעת שהם שם, לדעת שהם קיימים, הכאב קיים, הקושי קיים, התסכול, בהתחלה יש תסכול, יש אשמה, יש בושה, יש קנאה, וואו, כל הרגשות האלה קיימים בהתחלה, הם וואו, בגדול, הם שם, הם שם, וזה חלק מהדרך, זה חלק מהעניין, אין כל כך אפשרות להימלט מזה, אני חושבת, וזה בסדר.
(34:45) עכשיו, השאלה, מה שאנחנו אומרים, כמה זמן אנחנו בוחרים להישאר עם הדברים האלה?
(34:50) יש מי שצריך להיות שם במקום הזה חצי שנה, מספר שבועות, שנתיים, כל אחד.
(34:57) כמה זמן שהוא צריך להיות שם.
(34:59) המילה צריך, יש לי קושי.
(35:00) נכון.
(35:01) כי יש פה בחירה.
(35:01) נכון.
(35:02) יש בחירה.
(35:03) זה לא כפו עליי.
(35:05) המחשבה הנוראית.
(35:06) אולי צריך…
(35:07) כמה אני בוחר?
(35:08) לא, לא צריך, מילה אחרת.
(35:09) אני בוחר בחירה קשה מאוד, אבל אם זה צריך, אם בגדו בי, ועכשיו אני צריך להיות שנתיים בקושי, אז זה ירצח אותה וגם ירשת.
(35:17) כן.
(35:18) זה נורא.
(35:19) כי הצד השני בינתיים ימשיך.
(35:20) אבל אם אני בוחר…
(35:23) להגיד אני עכשיו סובל שבוע, שבועיים, חודש, חודשיים אבל אני כבר מחזיק בראש, אני לוקח סימנים, אני אפרח אנחנו צריכים לסיים את הפודקאסט הזה שרולי תשימי, אני לא יודע אם מותר לנו בכלל זכויות אבל זה, לא אוקיי, יש לנו כמה דקות אבל זה בדיוק השיר של I can buy myself flowers אה של מיילי סיירוס בדיוק, נכון כאילו?
(35:46) ממש זה בדיוק זה, עם הכאב, אני אוכל לקנות סימן פרחים אני יכולה לכתוב את השם שלי בחול, אני יכולה לעשות את הכל, זה בדיוק העניין.
(35:55) מבגידה אני אוכל לצמוח, ואיזה להיט יצא לה?
(35:58) זה כאלה, אנחנו יכולים, אנחנו כבר לא במקום המוחלש הזה, שמישהו פגע בי, עכשיו הכל נגמר.
(36:04) מישהו פגע בי, עכשיו הכל מתחיל.
(36:07) כן, וואו.
(36:08) זה, זה, זה, יש להחזיק את זה.
(36:09) כן, זה, זו התודעה, זו התפיסה, זה הנרטיב.
(36:15) אם אני יודעת מהם הערכים שלי שמנחים אותי בחיים, ביום יום ואם יש לי מגדלור איזשהו חזון שאני בונה לעצמי איך אני רוצה שהחיים שלי ייראו ויש המון כלים בדרך של נשימות ושל מיילד פוננס ושל הליכות בחוף הים או יציאה החוצה לטבע ספורט החיזוק למה גם תנועה אני נותנת לזה מקום כל כך גדול כי ברגע שאני מחזקת את עצמי פיזית אני גם מחזקת את עצמי מנטלית.
(36:47) נכון.
(36:47) כי אם אני מצליחה פתאום עכשיו לעשות דברים שפעם היה לי קשה, פתאום הגוף מצליח להחזיק אותי.
(36:52) נכון.
(36:53) אם הגוף מחזיק אותי, אז אני חזקה, אז אני יכולה.
(36:57) נכון.
(36:57) זה דברים נורא קטנים, זה צעדים קטנים שעושים אותם ביום-יום בכל מיני דברים קטנים, שנותנים את כל ה…
(37:03) צריך לבחור אם אני רוצה להיות מים זורמים או ביצה תובנית.
(37:07) אם אני עומד במקום, אז כמו המים עומדים, מים עומדים נהיים עבשים.
(37:12) מסריחים, מתחילים להגיע חרקים, דברים לא טובים, וזה מתחיל לחלחל, כן, ממש, יש ככה, זה כמו אדם כזה, מתחיל לרדת, והוא פש וכזה, ואז בסוף נזק, אבל אם אנחנו רק זזים, מייצרים תנועה, אז יש סטריקולציה, והדברים זזים, נכנס אוויר, נכנס חמצן, והדברים זזים, ואז גם יש גם אפשרויות לזוגיות חדשה, וזוגיות טובה, ששם אני יודעת, רגע, בעבר פעלתי ככה, ואני יודעת שזה לא טוב לי, ואני יודעת שאני רוצה משהו אחר, ואני יודעת שצורות החשיבה שלי אולי, אוטומטים שלי לוקחים אותי למקומות מסוימים, אז רגע, אז אני אעבוד על עצמי ואני אצליח לצמוח, כי הזוגיות זה המקום עם הצמיחה הרוחנית הכי גבוהה, כי הזוגיות משקפת לי דברים שיש בי, איזושהי מראה, ודברים שמפריעים משם הם הרבה פעמים דברים שנמצאים אצלי, אז אם אני אצליח לעשות פה עבודה וצמיחה, אז הזוגיות הבאה יכולה להיות דבר מאוד גדול, מאוד חזק, מאוד טוב, מאוד מצמיח.
(38:08) את יודעת, אני אריח על זה, שגם אפשר לעשות את אותו דבר בצומת הזה.
(38:15) בדרך כלל זה קורה בצומת מאוד משמעותי, שמישהו מבין את זה, אבל השינוי שאני בוחר לפעול ולשנות בי, הוא גם יכול להשפיע בפרק א’.
(38:23) זאת אומרת, אפשר לעשות את פרק ב’ עם פרק א’.
(38:26) בתוך פרק א’, לגמרי.
(38:28) זאת אומרת, זה גם בחירה שאפשר להחזיק.
(38:31) עכשיו, לפני כלל…
(38:33) שאת המשפט צריך שניים לטנגו, אני לא אוהב אותו.
(38:36) כי מספיק שאחד בשנה את הדרכים.
(38:37) כן, נכון.
(38:38) ולא מצפה שהצד השני יפעל, ואז הנה, דברים מתחילים להשתנות.
(38:41) נכון.
(38:42) הרי אני לא מחזיק דגל שכולם צריכים להתגרש.
(38:45) אני מחזיק דגל שכולם צריכים שיהיה להם טוב.
(38:48) והרבה פעמים אנחנו מבינים, אחרי שנפרדים, רגע, אם הייתי עושה את זה בנישואין, חלוקת זמני שהייה שומר על יחסים נפלא.
(38:55) למה כל סוף שבוע הולכים להתחיל להיות ביחד?
(38:58) פעם בחודש, לכל אחד סוף שבוע לעצמו, סע לשלום, נראה לי שזה יוריד משמעותית את אחוזי הגירושין.
(39:04) חלוקת תפקידים ברורה, חלוקת סמכויות ברורה, התנהלות כלכלית ברורה, יכול מאוד לעזור.
(39:11) אני הרבה פעמים שומעת אנשים שהם גרושים פרק זמן, או כבר נגיד ארבע שנים, חמש שנים, הרבה פעמים עולה שמבצבצת המחשבה הזו.
(39:22) אם היינו עושים את התהליך עם עצמנו, כמו שעשינו עכשיו, כי המשבר הזה חייב אותי לעשות איזשהי תהליך והתבוננות על עצמי ועל ההרגלים שלי, אם היינו עושים את זה כשהיינו נשואים, יכול להיות שהיינו נשארים נשואים ואפשר היה לסדר את הדברים.
(39:37) אני הרבה פעמים שומעת את זה.
(39:39) לא תמיד, אבל…
(39:40) מה שקרה פה על הלוח, את יודעת, לא רואים את זה פה כי אנחנו מקליטים, אבל יש לי פה איזה זוג שהיה כאן אתמול, שיש לנו הסכם זוגיות.
(39:47) והסכם זוגי זה בדיוק במקומות האלה, זה זוג שבא בתחילת הקשר ובעצם מדברים על איך הולכים להתנהל, ומה שאנחנו מייצרים כללים והערכים ושיטות ואיך אנחנו נפעל, ומה שמדברים על הדברים, בונים מנגנון, בונים מנגנונים שלמים כמו ניהול עסק ואז הם מדברים, וזה מה שדיברנו פה אתמול, על מה קורה אם מתפרקים, זאת אומרת מראש מגדירים מה יקרה מבחינת הילדים, מבחינת הכלכלה וריכוז ומחויבות ממש על הכל, כי זה עסק, ואז, ונראה אותם פה מפגישה לפגישה, הרבה יותר משוחררים, זה כבר לא מפחיד לדבר על הדברים הקשים, כי דיברנו פה כבר עליהם, כבר זרענו זרע, שאנחנו יודעים שיש פה נושאים שהם מורכבים, ונתחיל לדבר עליהם.
(40:31) נתרענו את המוקשים, ברגע שהם מוקשים, אז אפשר להיות רגועים.
(40:34) נכון.
(40:35) כן, מדהים.
(40:36) כן, זה…
(40:38) כמה דברים קורים בעולם שלנו עכשיו, וכמה הדברים…
(40:43) שכולנו יודעים שהדברים משתנים ואנחנו בעולם שהוא עכשיו עם הבינה המלאכותית והכל פה שינויים והכל אבל יש פה דברים שהם לא משתנים וזו הביולוגיה שלנו ובשביל זה יש תהליכים של אימון, של גישור, של טיפולים שאנשים יכולים כן לקחת את עצמם ולתפוס, לא לאבד שליטה על החיים שלהם, לשמר את השליטה ולנתב את החיים שלהם לאן שהם רוצים וזה בעיקר קורה, או מאוד יכול, האנרגיה של המשבר יכולה מאוד להוביל אותם לשם.
(41:16) ולכן, ונראה לי שהקפנו את זה יפה.
(41:19) כן.
(41:19) נכון, עשינו, עשינו, נכון?
(41:21) נתנו את ה…
(41:21) יש לנו איזה משהו שרוצים עוד להגיד?
(41:23) לא, נתנו את ההסתכלות הזו, כן, אני חושבת שכן.
(41:27) אז אני רוצה להגיד לך תודה רבה, נטע.
(41:31) אני חושב שזה פרק שככה, דיברנו עליו הרבה, אבל אין לי עוד לחזור אליו.
(41:34) כי נראה לי, אמרנו הרבה דברים פה שאפשר ככה עוד, אני צריך לפרק הזה קצת להדהד ככה, אני בתחושה שלי.
(41:42) אוקיי, מה שחשוב אני חושבת בסוף זה לתת את הסיכום מבחינת, לאסוף את זה מבחינת הכלים שאנחנו אומרים פה, יש פה אחד זה שינוי תודעה שאפשר לעשות, שאפשר לבחור לעשות אותו.
(41:55) פה, זה יופי שאת הלכת, את עשית את הפודקאסט שלך.
(41:58) את ממש הלכת, אמרת מה נכון, ונכון שבסוף פודקאסט לסכם, אני לא טוב בזה, אני מודה, אז הנה את תסכמי עכשיו בשבילנו.
(42:06) אז אני אסכם, כי אתה יודע, בסוף אנחנו רוצים את התכלס, בעצם מה בסוף אמרו לנו פה תכלס, מה אנחנו נותנים, אז אחד זה האפשרות שלי לבחור ולהסתכל על הדברים אחרת, וכדי להסתכל על דברים אחרת ולתת עוד אפשרויות וזוויות, אז באמת בשביל זה כדאי להיכנס לאיזשהו תהליך, כחברה שיושבת איתי ומדברת איתי.
(42:24) היא יכולה לעזור לי, אבל זה משהו מוגבל וגם לא בדיוק, זה גם לא כלים מקצועיים.
(42:29) אז אחד זה להסתכל על הדברים בצורה אחרת, להבין לאן אני רוצה, מגדלור, חזון, לאן אני רוצה להגיע, מה אני רוצה, איזה ערכים אני רוצה לקנות הילדים שלי, על פי איזה ערכים אני רוצה לחיות, איך אני רוצה לחיות, איך אני רוצה להיות בהוויה כמה בבוקר, עוד שלוש שנים, כמה בבוקר, איך אני רוצה להרגיש, מי זה בן זוג שאני רוצה שיהיה לידי?
(42:50) איזה מערכת יחסים אני רוצה שיהיה לי עם הגרוש שלי, איך אני רוצה לנהל את המערכת יחסים עם הילדים שלי, אולי גם שינוי בקריירה, איזה עבודה אני רוצה לעבוד, במה אני רוצה לעבוד, מה אני רוצה להביא לעולם הזה, כי זה גם בסוף, מה הייעוד שלי, אם אני רוצה להביא, להתנהל ביום יום טיפה יותר ברוגע, קצת יותר בנוחות, להתנהג, לדבר בצורה יותר יפה לכל מי שנמצא סביבי.
(43:16) אני בסוף מביאה לעולם, בסביבה שלי, איזושהי תכלית, איזשהו יותר טוב, מקום יותר טוב להיות בו.
(43:23) אז זה לוקח את זה אפילו ממש לתכלית הרחבה.
(43:26) איך אני רוצה להרגיש בגוף שלי?
(43:28) אז זה כבר כל הנושא של תזונה, כל הנושא של תנועה.
(43:31) איך אני רוצה…
(43:34) ההוויה שבה אני נמצאת, איך אני הולכת, איך אני מתלבשת, מה אני מרגישה, איזה רגשות אני רוצה שיהיו לי בחיים ביום-יום, עם איזה רגשות אני רוצה להסתובב ביום-יום.
(43:46) הכל בידיים שלנו, הכל בידיים שלנו, כן.
(43:49) הכל בידיים שלנו, ומה שאנחנו עושים משפיע על פרק א’, משפיע על פרק ב’, משפיע על עצמנו ומשפיע על הילדים שלנו.
(43:56) יש לנו שליטה בחיים שלנו, לעולם אנחנו לא מאבדים אותה.
(44:01) הכל יש לי יכולת לדבר, לזוז, לפעול, יש לי יכולת לנתב את החיים שלי.
(44:06) ומספיק שינוי קטן בשביל לעשות צעד אחד גדול.
(44:09) יש צעד אחד קטן, זה יותר שינוי גדול.
(44:11) הרבה צעדים קטנים, כן.
(44:12) ומהצעד הקטן מתחילה נהיה הצעד גדול, זה גלגלי שיניים.
(44:16) אוקיי, סיכמנו?
(44:18) נראה לי סיכום טוב.
(44:19) סיכמנו.
(44:19) אז יאללה, אז אני רוצה להגיד תודה רבה.
(44:21) תודה רבה שהזמנת אותי אליך, תודה.
(44:24) תודה.
(44:24) תודה גדולה, אני מאוד כיף.
(44:26) נטע אשרוף, היא מהממת, אני מצפה חום.
(44:29) בפייסבוק אפשר לראות נטע אשרוף, יש לי אתר נטע אשרוף, סיומי אל.
(44:33) שתהליכי אימון קצרים, תהליכי אימון יותר ארוכים, אני מלווה, נשים אחרי גרושים, נשים שרוצות לבוא לעבוד על מערכות יחסים וזוגיות.
(44:44) מהמם.
(44:46) ותודה רבה לשרון, שרון קניאל, האחת והיחידה, שפה הייתי פה כבר כל כך הרבה זמן.
(44:54) תודה נדב.
(44:54) תודה שמייתנתם, ואני מבקש…
(44:58) תשתפו, תעבירו, תפיצו, אנחנו צריכים עזרה, אנחנו צריכים עזרה להפיץ את השיח הזה.
(45:06) שזה אפשרי, זה באמת אפשרי.
(45:07) כן, אנחנו פה פועלים בתקציבים דלים ובכוחות עצמנו, ובעולם הטוב אין את המאות אלפים והמיליונים שלוקחים בעולם הרע.
(45:18) עכשיו אנחנו הרבה קמפיינים עושים איך לעשות דברים רעים.
(45:22) ממש.
(45:22) אבל מי שטוב לו פחות צועק, אז אנחנו צריכים את העזרה שלכם, אלה שטוב להם, אלה שרוצים שהם יהיה טוב.
(45:29) תפיצו את זה, תשתפו, תשלחו את הלינק לפודקאסט.
(45:34) אני יודע שיש כאלה שעושים את זה ואחרי זה אומרים לי תודה רבה, ואני גם אומר להם תודה, זה באמת מאוד מאוד חשוב.
(45:40) להעביר הלאה את הפודקאסט, כן.
(45:42) אנחנו תלויים בכם, יש פה איזו אנרגיית חיים כזאת שמאזינה אחד את השני.
(45:46) אז תודה ולהשתמע בפרק הבא.
(45:49) תודה.