יש לכם שאלה? אפשר להתחיל בצ’אט הייעוץ למטה מימין.

גישור בין־דורי: איך הופכים משבר משפחתי להזדמנות לחיבור וצמיחה | עם דליה בורק – פרק 165

בפרק 165 מתארחת דליה בורק לשיחה עמוקה על אחד התחומים המתפתחים והמשמעותיים בעולם הגישור – גישור בין־דורי. הפרק מציג כיצד שינויים במבנה המשפחה, הארכת תוחלת החיים והתרחקות בין בני משפחה יוצרים אתגרים חדשים סביב כסף, ירושה, טיפול בהורים מבוגרים וקבלת החלטות משותפת. דרך דוגמאות אמיתיות מחדר הגישור עולה תמונה ברורה: רוב המשברים אינם מתחילים באירוע גדול, אלא בשנים של שתיקה, הימנעות וחוסר תקשורת. הגישור הבין־דורי מציע מרחב שבו ניתן לשבור את הדפוסים הללו, לשאול את השאלות שלא נשאלו, ולבנות מחדש את הקשרים המשפחתיים מתוך הבנה, שותפות ותכנון לעתיד. מעבר לפתרון בעיות, הפרק מדגיש כיצד דווקא המשברים יכולים להפוך להזדמנות לחיבור מחודש, לבניית קהילה משפחתית וליצירת ערך בין דורי אמיתי.

גישור בין־דורי: איך משבר משפחתי הופך להזדמנות לבנייה מחדש

פרק 165 בפודקאסט "משהו עם גישור"

כשהמשפחה משתנה – והכללים הישנים כבר לא עובדים

יש תחומים שבהם המציאות משתנה מהר יותר מהתודעה שלנו. המשפחה היא אחד מהם. במשך שנים רבות, המבנה המשפחתי היה יחסית ברור: שניים או שלושה דורות, קירבה גיאוגרפית יחסית, תפקידים מוגדרים, והרבה דברים שנשארים “בתוך המשפחה” גם אם אינם מדוברים. אך המציאות של השנים האחרונות שונה לחלוטין. תוחלת החיים התארכה, בני משפחה מפוזרים בעולם, מערכות היחסים נעשות מורכבות יותר, והמרחק בין הדורות אינו רק פיזי אלא גם תרבותי ורגשי.

בתוך המציאות הזו נוצר צורך חדש. צורך לדבר על דברים שלא דיברנו עליהם בעבר. צורך לקבל החלטות משותפות בנושאים שבעבר הוכרעו באופן טבעי או פשוט נדחו. צורך לנהל מערכת יחסים משפחתית באופן מודע. כאן נכנס הגישור הבין־דורי, לא ככלי לפתרון בעיה נקודתית בלבד, אלא כגישה שמבינה שהמשפחה היא מערכת חיה שזקוקה לתקשורת, לתכנון ולתחזוקה.

הפיל שבחדר: מה שלא מדברים עליו – הוא זה שמתפוצץ

אחת התובנות החזקות ביותר שעולות מתוך הפרק היא שהבעיות הגדולות במשפחה כמעט אף פעם לא מתחילות ברגע אחד. הן נבנות לאורך זמן. שתיקות, הימנעויות, הנחות לא מדוברות, רגשות שלא קיבלו מקום – כל אלה מצטברים ויוצרים מתח סמוי.

הדימוי של “הפיל שבחדר” מדויק כאן במיוחד. כולם יודעים שהוא שם, כולם מרגישים אותו, אך איש אינו מדבר עליו. הסיבות לכך מגוונות: פחד לפגוע, חשש מהתגובה, ניסיון לשמור על שקט, או פשוט חוסר כלים לשיחה מורכבת. אך כאשר הפיל הזה אינו מקבל מקום, הוא אינו נעלם. הוא רק גדל.

ברגע מסוים, לרוב בעקבות טריגר חיצוני כמו מחלה, מעבר, ירושה או שינוי משמעותי אחר, המתח מתפרץ. ואז, כשהדברים כבר טעונים, קשה הרבה יותר להתמודד איתם. הכאב גדול יותר, העמדות נוקשות יותר, והיכולת להקשיב מצטמצמת.

הגישור הבין־דורי מציע להתמודד עם הפיל הזה לפני שהוא מתפוצץ. הוא מאפשר להעלות נושאים רגישים בזמן שבו עדיין ניתן לנהל שיח.

לא רק פתרון בעיות – יצירת שיח חדש

כאשר מדברים על גישור, רבים חושבים על פתרון סכסוך. אך בגישור בין־דורי יש מרכיב נוסף, עמוק יותר: יצירת שיח. לא שיח טכני, אלא שיח שמאפשר לאנשים לשמוע ולהישמע.

המעבר הזה משיח של “מה עושים” לשיח של “איך אנחנו מדברים” הוא קריטי. משום שגם כאשר יש פתרון טכני טוב, אם מערכת היחסים אינה מתוקנת, הפתרון לא יחזיק. אנשים יכולים לקבל החלטה נכונה על הנייר, אך לא ליישם אותה בפועל אם הם פועלים מתוך כעס, תסכול או תחושת אי־צדק.

לכן, אחד התפקידים המרכזיים של המגשר הוא להחזיק מרחב שבו ניתן לדבר אחרת. לשאול שאלות שלא נשאלו, להאט את הקצב, ולאפשר לכל אחד להביא את עצמו.

הבחירה להגיע – הרגע שבו משהו מתחיל לזוז

יש נקודה אחת שמבדילה בין משפחות שמצליחות לייצר שינוי לבין כאלה שנשארות תקועות: הבחירה. הבחירה של אדם אחד לפחות לעצור ולומר – אני רוצה משהו אחר.

הדבר המעניין הוא שלרוב, זה מתחיל מאדם אחד בלבד. מישהו שמרים טלפון, שמבקש עזרה, שמזהה שיש כאן משהו שצריך לקבל מקום.

הבחירה הזו אינה פשוטה. היא דורשת להודות בכך שיש קושי, להיחשף, ולעיתים גם להתמודד עם התנגדות של בני משפחה אחרים. אך היא גם הרגע שבו מתחילה תנועה.

כאשר אדם אחד בוחר לפעול, הוא יוצר אפשרות. לעיתים בני משפחה נוספים מצטרפים בהמשך, ולעיתים התהליך מתחיל דווקא בעבודה אישית. כך או כך, עצם הבחירה משנה את המערכת.

בין אימון לגישור: תהליך שמתחיל מבפנים

אחת ההבחנות החשובות בפרק היא בין אימון בין־דורי לבין גישור בין־דורי. כאשר אדם מגיע לבד, הוא מתחיל תהליך של הבנה, הכנה וארגון פנימי. הוא לומד לשאול את השאלות, לזהות את הצרכים, ולהתכונן לשיחה.

כאשר בני משפחה נוספים מצטרפים, התהליך הופך לגישור. כאן כבר מתקיים שיח משותף, עם כל המורכבות שהוא מביא איתו. המעבר הזה אינו תמיד מיידי. לעיתים הוא דורש זמן, ולעיתים הוא מתרחש באופן הדרגתי.

החשיבות של שלב האימון היא בכך שהוא מאפשר לאדם להגיע לשיח ממקום יציב יותר. הוא אינו נכנס רק מתוך רגש, אלא גם מתוך הבנה.

מה באמת עומד מאחורי כסף, ירושה ובריאות

כאשר מסתכלים על הטריגרים הנפוצים לגישור בין־דורי, ניתן לראות שהם חוזרים על עצמם: כסף, ירושה, טיפול בהורים, החלטות רפואיות. אך מאחורי כל אלה מסתתרים דברים עמוקים יותר.

כסף, למשל, אינו רק כסף. הוא מייצג לעיתים הכרה, הוגנות, אהבה או כוח. ירושה אינה רק חלוקה של נכסים, אלא גם חלוקה של משמעות. טיפול בהורים אינו רק שאלה טכנית, אלא גם נוגע בקשר, במחויבות ובתחושת צדק.

כאשר מבינים את זה, ניתן לגשת לנושאים הללו בצורה אחרת. לא רק לשאול “כמה” או “מי”, אלא גם “למה” ו”מה חשוב כאן באמת”.

לשמוע לעומת להקשיב: מיומנות שניתן ללמוד

אחד הרגעים המעניינים בתהליך הגישור הוא כאשר אנשים מבינים שהם שומעים, אך אינם מקשיבים. ההבדל בין השניים אינו טכני, אלא מהותי.

שמיעה היא פעולה פיזית. הקשבה היא בחירה. היא דורשת לעצור את התגובה, להיות נוכח, ולנסות להבין את הצד השני.

הקשבה אינה קלה, במיוחד כאשר יש מטען רגשי. אך היא מיומנות שניתן ללמוד. כאשר אנשים מתרגלים אותה בתוך המרחב הגישורי, הם מגלים אפשרויות חדשות. פתאום הם שומעים דברים שלא שמעו קודם, גם אם נאמרו בעבר.

לא רק לכבות שריפות – אלא לתכנן מראש

רוב המשפחות מגיעות לגישור כאשר כבר יש “אש”. כאשר יש בעיה דחופה שדורשת פתרון. זהו מצב מורכב, אך עדיין ניתן לעבוד איתו.

אך יש גם אפשרות אחרת, והיא להגיע לפני. להגיע מתוך רצון לתכנן, לשאול שאלות, ולהתכונן למצבים עתידיים.

האנלוגיה של תכנון טיול או אפיית עוגה מדגישה זאת היטב. כאשר מתכננים מראש, התוצאה לרוב טובה יותר. כאשר פועלים מתוך לחץ, הסיכוי לטעויות גדל.

תכנון בין־דורי אינו רק עניין פרקטי. הוא גם יוצר שיח. הוא מאפשר לבני משפחה להכיר זה את זה ברמה עמוקה יותר.

המשפחה כקהילה: חזרה למשהו שאיבדנו

אחד הנושאים המרכזיים שעולים בפרק הוא מושג הקהילה. בעבר, הקהילה הייתה חלק בלתי נפרד מהחיים. אנשים חיו יחד, תמכו זה בזה, והיו חלק ממערכת רחבה יותר.

כיום, רבים חיים באופן אינדיבידואלי יותר. יש לכך יתרונות, אך גם חסרונות. תחושת השייכות נחלשת, והיכולת להתמודד עם משברים נפגעת.

המשפחה יכולה להיות קהילה. לא במובן המסורתי בלבד, אלא כמרחב של קשר, הדדיות ותמיכה. כאשר בונים את המשפחה מתוך תפיסה כזו, נוצרת יציבות.

מה אנחנו באמת משאירים אחרינו

אחת השאלות העמוקות ביותר שעולות היא לא “כמה” אנחנו משאירים, אלא “מה”. איזה ערכים, איזה קשרים, איזה דוגמה.

כאשר מסתכלים על המשפחה כעל פאזל, כפי שמתואר, ניתן לשאול האם התמונה הנוכחית היא זו שאנחנו רוצים להשאיר. ואם לא, מה צריך להשתנות.

השאלות הללו אינן פשוטות, אך הן משמעותיות. הן מאפשרות לאדם לקחת אחריות על ההשפעה שלו.

תפקיד המגשר: להחזיק את המרחב

בתוך כל זה, המגשר אינו נותן פתרונות. הוא מחזיק את המרחב. הוא מאפשר שיח, שואל שאלות, ומביא כלים.

הייחוד שלו הוא בכך שהוא אינו מעורב רגשית. הוא אינו חלק מהמערכת, ולכן הוא יכול לראות אותה בצורה רחבה יותר. הוא מאפשר לכל אחד לקבל מקום, מבלי לקחת צד.

לסיכום: הזדמנות שלא כדאי לפספס

גישור בין־דורי אינו רק כלי לפתרון בעיות. הוא הזדמנות. הזדמנות לדבר, להבין, ולבנות מחדש.

המשברים במשפחה אינם נעימים, אך הם גם רגעים של פתיחה. רגעים שבהם ניתן לבחור אחרת. לא להימנע, לא לדחות, אלא לפעול.

כאשר עושים זאת נכון, התוצאה אינה רק פתרון לבעיה. היא יצירת קשרים חדשים, חיזוק הקיימים, ובניית בסיס יציב יותר לעתיד.

והבחירה הזו, להתחיל לדבר, היא אולי הצעד המשמעותי ביותר.

שאלות ותשובות – גישור בין־דורי וסכסוכים במשפחה

גישור בין־דורי הוא תהליך שמטרתו לאפשר לבני משפחה מדורות שונים לנהל שיח, לקבל החלטות ולפתור מתחים בצורה מודעת ומכבדת. החשיבות שלו גדלה בשנים האחרונות בגלל שינויים משמעותיים כמו הארכת תוחלת החיים, פיזור גיאוגרפי של משפחות, מורכבות כלכלית והצורך לקבל החלטות משותפות לאורך זמן. במציאות הזו, ללא שיח, הסיכוי לקונפליקט עולה באופן משמעותי.

 

לא רק כשיש סכסוך. למעשה, הזמן הנכון ביותר הוא דווקא לפני שמשבר מתפרץ. כאשר עולים נושאים כמו ירושה, טיפול בהורים מבוגרים, חלוקת אחריות או החלטות רפואיות, ניתן לפנות לגישור כדי לנהל שיח פתוח. פנייה מוקדמת מאפשרת מניעה של קונפליקטים ולא רק פתרון שלהם.

 

הסיבות לכך מגוונות ועמוקות. פחד לפגוע, חשש מתגובה רגשית, רצון לשמור על שקט, ולעיתים גם חוסר כלים לשיחה מורכבת. בנוסף, יש נטייה לחשוב ש”יהיה בסדר” או ש”נפתור כשנגיע לזה”. בפועל, ההימנעות הזו יוצרת עומס רגשי שמתפרץ ברגעים פחות מתאימים.

 

כן. פעמים רבות התהליך מתחיל מאדם אחד שמזהה את הצורך ומוכן לפעול. גם אם שאר בני המשפחה אינם מצטרפים מיד, ניתן להתחיל בעבודה אישית, להבין את המצב, ולהתכונן לשיחה. לעיתים, עצם השינוי בגישה של אדם אחד משפיע על המערכת כולה ומוביל להצטרפות של אחרים בהמשך.

 

אימון בין־דורי מתמקד בעבודה עם אדם אחד, ועוזר לו להבין את המערכת המשפחתית, את הצרכים שלו ואת הדרך לפעול. גישור בין־דורי מתקיים כאשר מספר בני משפחה משתתפים, והוא מאפשר שיח ישיר ביניהם. לרוב, האימון משמש שלב הכנה לקראת גישור.

 

הנושאים חוזרים על עצמם: כסף, ירושה, נכסים, טיפול בהורים מבוגרים, קבלת החלטות רפואיות וחלוקת אחריות בין אחים. אך מאחורי כל אלה עומדים גם רגשות עמוקים יותר כמו תחושת צדק, הכרה, קיפוח או אהבה. הבנת הרובד הרגשי היא המפתח לפתרון אמיתי.

 

השלב הראשון הוא להכיר בכך שהפערים קיימים ולא לנסות לבטל אותם. לאחר מכן, חשוב ליצור שיח שמאפשר לכל צד להביא את עצמו. לא תמיד ניתן להגיע להסכמה מלאה, אך ניתן להגיע להבנה ולשיתופי פעולה. המטרה אינה אחידות, אלא יכולת לעבוד יחד למרות ההבדלים.

 

המגשר אינו מחליט ואינו לוקח צד. תפקידו להחזיק את המרחב, לאפשר שיח, לשאול שאלות ולהביא כלים. הוא עוזר להאט את הקצב, למנוע הסלמה, וליצור תנאים שבהם ניתן לדבר אחרת. היכולת שלו לראות את המערכת מבחוץ מאפשרת לו לזהות דפוסים ולהציע כיוונים.

 

כאשר יש שינוי באיכות השיח. כאשר אנשים מתחילים להקשיב ולא רק להגיב, כאשר יש פחות האשמות ויותר סקרנות, וכאשר נוצרות הבנות חדשות. התקדמות אינה נמדדת רק בהחלטות, אלא גם באופן שבו מתקבלות.

 

לא כל סכסוך ניתן “לפתור” במובן של הסכמה מלאה, אך כמעט תמיד ניתן לשפר את המצב. גם כאשר הפערים נשארים, ניתן ליצור תקשורת טובה יותר, להפחית מתחים, ולבנות דרכי פעולה שמאפשרות תפקוד. המטרה אינה שלמות, אלא יציבות.

 

כאשר המשפחה נתפסת כקהילה, נוצרת תחושת שייכות ואחריות הדדית. זה משנה את נקודת המבט מ”כל אחד לעצמו” ל”איך אנחנו פועלים יחד”. בתוך תפיסה כזו, קל יותר להתמודד עם משברים, משום שיש בסיס של קשר ותמיכה.

 

הצעד הראשון הוא לזהות את הצורך ולבחור לא להתעלם ממנו. לאחר מכן, ניתן להתחיל בשיחה עם אדם אחד במשפחה או לפנות לאיש מקצוע. חשוב לא לחכות לרגע של משבר חריף. ככל שמתחילים מוקדם יותר, כך גדל הסיכוי לייצר שינוי עמוק ויציב.

 
 

תמלול מלא של הפרק

(0:00) כשמדברים על גישור בדרך כלל מדברים על גירושין, ככה אנשים התרגלו.

(0:05) גירושין, אולי גישור עסקי, אבל מתחת לפני השטח יש תחום שלם של גישור שבעיניי הוא העתיד.

(0:14) בעיניי הוא הדבר שהולך להביא המון המון ערך וטוב וממש בשורה לאנשים, וזה הגישור הביןדורי.

(0:26) ובשביל לדבר על הגישור הביןדורי רציתי מישהי שמבינה את התחום הזה, ואין הרבה בארץ שמתעסקים בזה ככה.

(0:36) ולכן פניתי והזמנתי ולשמחתי הסכימה לבוא דליה בורק, שהיא מגשרת ומאמנת משפחתית שמכשירה מגשרים ומדברת ומסבירה ועושה המון עבודה מאוד טובה כדי להנגיש לאנשים את הגישור הביןדורי.

 

(0:54) אז שלום דליה.

(0:56) בוקר טוב, איזה כיף שהזמנת אותי.

(0:59) אני שמח מאוד שבאת.

(1:01) כן.

(1:01) מאוד.

 

(1:02) ותודה על ההזדמנות להפיץ את הבשורה.

(1:05) אני, כמו שאמרתי לך, בהכנה כשבאים אנשים ובאים ועושים, מעלים את המודעות ועוזרים לאנשים ככה להנגיש בעולם שיש בו כל כך הרבה דיסאינפורמציה, ומישהו בא עם האינפורמציה האמיתית ועובדתית ואיך אפשר כן לעשות, אז אני, הדלת שלי פתוחה ואני רק מצפה ומזמין.

(1:28) אז בואי נתחיל, מה זה בעצם גישור ביןדורי?

(1:31) על מה אנחנו מדברים פה?

(1:34) אני חושבת שזו שאלה מאוד חשובה שכולנו נתחיל באותה נקודת פתיחה ובעצם, אם הערכת תוחלת החיים אנחנו מזהים משפחות של 4 וגם 5 משפחות, כן, כן, יש מושג כזה חימש.

 

(1:55) חימש?

(1:56) חימש, כן, כמו שיש נין, שזה דור רביעי, אז חימש זה הוולד של הדור החמישי.

(2:05) סבתא רבתא רבתא.

(2:07) כן, כן, כן.

(2:08) והם איתנו?

 

(2:09) לגמרי, יש לך היום אובייס תפתח את הלמס ואתה תראה כמה אנשים מגיעים לגילים של 100 ו100 פלוס.

(2:18) אז בהחלט כן.

(2:21) ובעצם אם הערכת תוחלת החיים מבנה המשפחה משתנה, אורך החיים משתנה, הצרכים של מי מבין הדורות משתנים, היחסים, המרחקים, דרכי התקשורת, דרכי הקשר משתנים, אין פה טוב ורע, יש פה מגוון מאוד מאוד רחב.

(2:43) ועולות הרבה מאוד סוגיות, שגם לעיתים, לפני שבכלל היה גישור בין דורי, הן היו קיימות, זה לא שהן לא היו קיימות, אבל הן היו נסתרות, זה כמו, אתה יודע, הפיל הלבן שבחדר שלא מדברים עליו ובעצם לא נוגעים בו ורק כשהוא ממש מתפוצץ, כי קורה משהו, איזושהי סיטואציה במשפחה הרבדורית, הוא פשוט עולה.

(3:07) ואז כשהוא מתפוצץ הרבה יותר קשה וכואב להתעסק איתו.

 

(3:11) אז בעצם הגישור הביןדורי הוא בעצם הזדמנות לדבר על דברים שלא דיברנו עליהם עד עכשיו בגלל 1001 סיבות.

(3:21) זה לא משנה מה הסיבה.

(3:22) כל משפחה זו סיבה אחרת.

(3:24) ובעיקר לשאול שאלות ממקום של רצון לתקשורת ישרה, כזאת שבעצם תוביל אותנו בדרך הנכונה ביחד ולא 1 נגד השני במשפחה.

(3:38) זאת אומרת, זה נותן בעיקר מקום לצרכים ולאינטרסים ולמשאבים של כל 1 מהשותפים בחדר הגישורי, כאשר לרוב יש טריגר 1 שבגנו הם הגיעו.

 

(3:52) ואני אגיד לך יותר מזה, מי שמרים את הטלפון ומבקש להגיע לתהליך של שיח בחדר הגישורי זה תמיד 1 במשפחה.

(4:03) לרוב זה 1.

(4:04) דרך אגב, 70% זה נשים, 30% זה גברים.

(4:11) ואם הם מצליחים לרתום יחד איתם את שאר בני המשפחה הרלוונטיים, אז זה תהליך של גישור ביןדורי.

(4:20) אם הם לא מצליחים, לפחות לא בהתחלה, והם באים לבד בגלל כאב, בגלל סיטואציה, בגלל שינוי במבנה המשפחה, בגלל איזשהו צורך שהם כן רואים שיכול להיות בעתיד וחשוב להם לבוא לתכנן רגע לפני, אז זה פשוט הופך להיות לאימון ביןדורי.

 

(4:39) אימון, זאת אומרת שאותו אדם בא כדי לעבור איזשהו תהליך ולהתאמן עליו, להכין את עצמו, להתכונן למשהו.

(4:48) הרבה פעמים התהליכים מתחילים באימון, ומה שקורה באימון, אנשים מקבלים משימות, כמו בספורט, בין מפגש למפגש, והרבה פעמים אם זה נכון, מבקשת מהם שיחשבו על אפשרות את מי הם היו רוצים לשתף על התהליך שהם עוברים כאן כרגע, מי האדם הכי קרוב אליהם והכי משמעותי עבורם רוצים לשתף אותם ולשאול האם הוא ירצה להצטרף.

(5:16) זה קורה הרבה מאוד, והמתנות מתחילות לטפטף בלי שבכלל כיוונו אליהם.

(5:24) בעצם הטריגר, ואני מסיים את הדגש על הגישור, הוא בעצם כסף בדרך כלל, אני יכול לנחש.

(5:34) צוואה, ירושה, מחלוקת, אולי בריאות גם כן, מי מטפל באבא, מי מטפל באמא החולה החולה זאת אומרת, ואז יש מחלוקת נקודתית ובעצם ניקח רגע על ספקטרום הפתרון המחלוקות, יש את 3 הגדולים או שתסתדרו לבד או שתלכו לבית משפט שיקרא אתכם וילך עם כסף ויעשה את כל הנזקים או שתבואו לגישור ונמצא את הפתרון.

 

(5:59) וזו הבשורה כאן.

(6:04) כן, אבל לא רק.

(6:05) זה נכון שגישור, בכלל, בכל תחומי הגישור, לאו דווקא גישור בין דורי, הוא בעצם איזשהו מרחב שמאפשר שיח, שמאפשר לעשות צעד נוסף לפני שאנחנו בעצם או מי מאיתנו פונה לקיצון, לבית משפט, למישהו אחר שייקח החלטות עבור עצמנו.

(6:29) כולם אנשים בוגרים, אלה שמגיעים אליי פחות או הם, הגילאים הם בין 40 ל6070 היום כבר עם הערכת אוכלת החיים.

(6:38) זאת אומרת, הם בוחרים, הם בוחרים לבוא.

 

(6:41) וזה היופי.

(6:42) לא קל להם, לקח להם המון זמן עד שהם החליטו להרים את הטלפון ולהגיד אני מבקש לבוא ל…

(6:49) לרוב, דרך אגב, זו רק פגישה 1.

(6:52) מציעה את זה…

(6:53) התהליכים של הגישור הבין דורי זה פגישה 1?

 

(6:55) לא, אני מזמינה אנשים לפני שמקבלים החלטה האם הם נכנסים לתהליך כולו להגיע לפגישת היכרות.

(7:03) פגישת ההיכרות הזאת היא הדדית.

(7:06) לי אישית, כמי שמעבירה את המפגשים האלה, מאוד חשוב להכיר מי הפרסונה שפנתה אליי.

(7:13) מי מגיע לפגישה הזאת?

(7:15) מי שפונה.

 

(7:16) אמרתי.

(7:16) הוא לבד?

(7:17) אז זהו, אם אמר כרגע אף 1 מהאחים או האחיות שלי לא מצטרף אליי, לא מבין על מה אני מדברת או לא איתי, אז הוא יבוא לבד.

(7:27) הרבה פעמים ורוב הפעמים הם מגיעים האחים או עם אותו אדם מבני הזוג.

(7:34) אם תרצה דוגמאות, אני אתן לך אחר כך דוגמאות ואתה תוכל לראות, מגיעים אלה שהסכימו להגיע לאיזושהי הזדמנות עבורם לפרק את הבולדר הזה, אני מתכוונת הגדול, לאבנים קטנות ולראות איך אפשר להרכיב אותו מחדש בצורה אפשרית יותר עבור החיים שלהם.

 

(7:55) בדרך כלל אבל פונה מישהו, ובעדיפות שיבואו כולם, שיבוא לבד?

(8:01) תלוי בסיטואציה ומדוע הוא פונה.

(8:04) מתי יכול להיות שעדיף שיבואו לבד או שיבואו כולם ביחד?

(8:11) אתן לך דוגמה בחדר הגישור.

(8:15) זוג בני 70 שיש להם 2 ילדים בארץ בוגרים, יש להם גם את המשפחות שלהם ועכשיו, בשנים האלה שאנחנו כאן הבן החליט שהוא יורד מהארץ והוא קיבל עבודה מהחברה בה הוא עבד בארץ ולקח את כל משפחתו, הוא זה שגר על יד ההורים, היה קשר מצוין, הוא היה רשת ביטחון עבורם, יום יומי, תמיד היה מי שנכנס, הוא, אשתו, מי, מה הילדים…

 

(8:46) והם נעלמו.

(8:49) ומה זה נעלמו?

(8:50) ככה הם הגיעו אליי.

(8:52) אדמה נשמתה מתחתם.

(8:53) מה אנחנו נעשה עכשיו?

 

(8:56) יש להם עוד בת, אחותו שלו, שתמיד היו יחסים מורכבים בההיא הבכורה בינה לבין ההורים.

(9:08) הקשר עד היום במשך איזה 20 שנה הוא היה קשר מאוד מורכב, מאוד לא טוב, מאוד 34 פעמים בשנה, ראו 1 את השני, בטח בניגוד גמור לקשר שהיה עם הבן שגר בקרבת מקום.

(9:29) אז על פניו, הם היו, עזו גם אמורים לבוא רק שניהם?

(9:33) כי הם אלה שגם פנו והם אלה ש…

(9:38) היו עובדי עצות איך אנחנו נמשיך מכאן ועם מי אנחנו מתקשרים ומי יעזור לנו ומה יהיה אם אנחנו צריכים 1234 הם היו צריכים לבנות לעצמם יחד איתי את רשת הביטחון.

 

(9:52) הם הגיעו מפגש 2, הציגו את המצב, שאלתי את השאלות שאני שואלת כדי להבין קצת יותר לעומק גם את הדברים שלא תמיד אומרים בשיחה ראשונה.

(10:02) ואז שאלתי אותם כהודיה בארץ, אם הם היו רוצים להזמין את הבן למפגש הבא, למפגש 1.

(10:11) והם שאלו אותי שאלות, מה המטרה?

(10:14) ומה זה יכול לעזור?

(10:16) והם באו בהתחלה לאימון או לגישור?

 

(10:19) הם באו, בוא נגיד, עם עצמם, לאימון.

(10:23) לאימון.

(10:24) הם באו לעצמם לעשות סדר בבלגן ולראות איך מתארגנים מחדש.

(10:29) עם מי מבני המשפחה וגם עם מי החברים, כי אני אני רוצה להתמקד בפן הגישורי של כן, זאת אומרת, בעצם, אני מבין, אם מישהו בא לאימון, אז תבוא לבד.

(10:40) אבל הגישור, אתה רואה אותו…

 

(10:42) תמיד עם מישהו.

(10:43) אז לגישור תמיד יבוא.

(10:45) זאת אומרת, לא תקבלי מישהו לגישור מלכתחילה?

(10:48) לא.

(10:49) אבל זו דוגמה נהדרת איך זה התחיל באימון והמשיך איך זה קרה?

 

(10:55) ואז באמת הבן, שיתפו את הבן והוא התקשר אליי ושאל אותי באמת דברים אמורים?

(10:59) אמרתי לו פחות או יותר, זה יהיה מפגש 1 לפני שאתה נושא כי אני יודע שאתה בלחץ לפני הנסיעה.

(11:05) והוא הגיע איתם.

(11:07) ואז התחלנו לשאול שאלות והם התחילו לשאול שאלות 1 את השני.

(11:12) ההורים והבן?

 

(11:13) ההורים והבן, מה שהם לא הצליחו לעשות קודם.

(11:17) ואני שאלתי שאלות כמו מי בסביבה וכמה פעמים החוזה שלך אומר שאתה יכול להגיע לארץ ואיך אמצעי התקשורת שאתה יכול לשמר עם ההורים ומי עוד נמצא שיכול…

(11:31) כל הדברים האלה שבעצם ההורים רצו לקבל מענה עליהם, אבל הם לא ידעו מה לשאול ואיך לשאול והם לא העיזו לשאול את הבן.

(11:42) ובסוף הפגישה הזאת ממש בנינו תוכנית של to do list שהם יודעים כבר שארבע פעמים בשנה כל רבעון הבן מגיע.

(11:54) הם יודעים שאת כל הנושאים הכספיים ומול קופות החולים הבן יעשה מרחוק דרך האינטרנט.

 

(12:01) הרי זה לא משנה איפה הוא יושב, אם הוא יושב בישראל באיזשהו מקום או במקום אחר בעולם.

(12:06) הדברים התחילו להירגע והם הבינו שגם בזכות הטכנולוגיה ובעזרת הטכנולוגיה, כמעט כל מה שהוא עושה עד עכשיו הוא יוכל להמשיך לעשות.

(12:18) אבל מצד 2, נוצרו הזדמנויות שהן לא לעשות אותן עד עכשיו וזה להחזיר להם את מי מהחברים שהם ניתקו קצת קשרים, לייצר איזו קהילת שווים הבעל אהב לצלם, שהוא ילך פעם בשבוע לצלם עם חברים.

(12:35) זאת אומרת, אנחנו יצרנו הזדמנויות חדשות בזכות הסיטואציה שנותרה להם במשפחה.

(12:42) לא רק כמענה אלא קצת קצת יותר מזה.

 

(12:45) אז זו דוגמה איך זה התחיל כאימון ועבר לגישור.

(12:48) יפה.

(12:49) זאת אומרת, בעצם בגישור, זה גם התחושה שלי בגישור גירושין ובגישורים אחרים.

(12:55) לפעמים זה להחזיק את המרחב במקום המבולבל והמוצף הזה ולתת למקום שהם יכולים לדבר בו.

(13:02) בעצם זה שהם באים למקום הזה זה כבר אמירה.

 

(13:06) זאת אומרת, אנחנו באנו למקום מקצועי, אנחנו משלבים על זה כסף, משהו חשוב קורה לנו, אנחנו מבינים שיש פה איזשהו משהו.

(13:16) זה יותר מזה, נדב, אנחנו בחרנו לבוא.

(13:23) הבחירה להגיע היא שי מאוד משמעותי.

(13:28) מה היא אומרת בעצם הבחירה?

(13:30) היא אומרת, אנחנו בחרנו לעשות משהו אחר שלא עשינו עד עכשיו.

 

(13:36) אנחנו בחרנו להגיע למרחב שיעזור לנו לשאול את השאלות המדויקות כדי שאנחנו נגיע לתשובות המדויקות ובעיקר עם מישהו שלא מעורב רגשית.

(13:48) המגשר הוא בעצם מישהו שמחזיק את המרחב, נותן מקום באופן הדדי לכולם, לכל מי שבעצם יושב במרחב הזה, מלמד אותם לדבר בשפת אני ולא אתה, וזה אנחנו תוך כדי השיח, ועוד כל מיני כלים.

(14:07) ופתאום קורה שם משהו שאני מקשיב ואיך לא הקשבתי עד עכשיו?

(14:14) הרבה פעמים אומרים לי…

(14:15) או איך לא שמעתי את זה עד עכשיו?

 

(14:18) ואז אנחנו אומרים מה ההבדל בין להקשיב ולשמוע ואנחנו מתרגלים את זה לפעמים גם כן.

(14:24) אנחנו יושבים ואנחנו מסתכלים בעיניים 1 לשני או אפילו אנחנו מחליפים כיסאות ומה שלא רואים מכאן רואים משם ועוד כל מיני דברים כאלה ועוד כל מיני כלים שבעצם קוראים בחדר הגישורי וואלה, אנחנו לומדים כלים חדשים.

(14:45) אנחנו לא מדברים על, אלא אנחנו עושים עט.

(14:48) ועם הצידה לדרך הזאת, הם גם יוצאים.

(14:53) כך שכאן אני מראה לך איך אני מכניסה לפעמים כלים ופרקטיקות אימוניות בתוך הגישור כדי שזה יהיה פרקטי לאנשים להתאמן על זה ולעשות את זה בטווח הזמן בין מפגש גישורי 1 למפגש גישורי אחר.

 

(15:09) כמה זמן אורך בעצם תהליך גישור אבדורי בדרך כלל?

(15:13) זה מאוד תלוי במקרה בגינו אם הגיעו.

(15:18) זה יכול להיות משהו קצר כמו 4 מפגשים, לרוב בתחום הכלכלי, הנושא של העברה בין דורית של סוג של נדלן, מה אני עושה ואיך אני עושה מבחינת הילדים, איך אני יכול, ואיזה צעדים אני כהורה בין 6070 יכול סאב לדאוג לעניינים הכלכליים של הנכדים שלי, שלא דרך כספים שיעברו דרך ההורים, ממש שבאים עם שאלה ממוקדת שקשורה בעצם להסתכלות הרבדורית ארוכת הטווח.

(15:59) אז זה יכול להיות ממש קצר כי צריך להכיר את האדם, להכיר את הסיטואציה ולראות מה מתאים לו יותר.

(16:06) פה אנחנו בעצם גם נכנסים הזאת, של העברה וירושה וצוואה והעברה בחיים ומתנה, ומתנה מותנית, כל מיני מונחים שפה המשפטן שבי ככה קופץ ואני תמיד יגיד הגישור הוא לא…

 

(16:21) מעטפת משפטית, אבל התהליך הוא לא משפטי וככה את מתארת אותו, אבל מה עושים במקום הזה?

(16:28) שיש שאלה, אני רוצה להעביר כסף לילדים שלי או ליכדים שלי ויכול להיות פה אירוע מס.

(16:34) איך המגשר מתנהל בתוך המקום הזה?

(16:38) תראה, 1 הדברים שאני כמגשרת וגם אתה, אני בטוחה שאתה עושה אותו דבר, מפרידה בין גופו של עניין לגופו של אדם.

(16:47) זאת אומרת, אני שואלת אותו מה אתה באמת רוצה?

 

(16:50) או מה באמת חשוב לך?

(16:54) וזה שיח של עוד שאלות ועוד שאלות ועוד שאלות עומק.

(16:57) חשוב לי להעביר לילדים שלי כמה שיותר כסף, אני רוצה לשלם פחות מיסים על זה.

(17:02) אוקיי, אז אם חשוב לך להעביר כסף, אז בוא נראה מה, איך ומתי ומה הסיבה.

(17:07) ויש היום כל מיני פרקטיקות שאפשר לעשות אותן ולחסוך הרבה מאוד מיסוי אם עושים אותן בחיים.

 

(17:20) ולא לחכות לצוואה.

(17:23) כי זה משהו שיהיה אחריי ולא תהיה לי השפעה ואני אולי לא חשבתי על זה לפני זה ווואלה אם הייתי שואל קודם או יודע שיש פרקטיקות אחרות הייתי משלב אותן חוץ מהצוואה וזה לא רק זה, יש היום גם כל מיני טפסים שאנשים לא יודעים שצריך לחתום עליהם עוד בחייהם כדי להקל על הילדים שלהם במקרה שהם כבר לא יוכלו לתפקד בתחום הכלכלי מול הבנקים.

(17:51) ייפוי הכוח המתמשך, את מתכוונת.

(17:53) לא רק, זה כולם יודעים.

(17:55) דרך אגב, ייפוי כוח מתמשך יש 3 סוגים.

 

(17:58) יש כלכלי, יש בריאותי ויש אישי.

(18:02) כאשר באמת האישי והכלכלי עושים דרך עורכי דין, והבריאותי לא צריך עורך דין בשביל זה.

(18:12) עושים את זה עם רופא המשפחה, עם עובדת סוציאלית, עם כל אדם שהוא אמון שיכול לחתום על טופס ולהפקיד אותו.

(18:20) זאת אומרת, זה לא רק ייפוי כוח מתמשך.

(18:23) יש טפסים כמו הנושא של שארית בחיים בבנק.

 

(18:30) ואני רוצה לקחת משם כדי שלא ניכנס יותר מדי לבירוקרטיות.

(18:34) אוקיי.

(18:34) הרשו לי ככה להבין, כי יש פה ידע.

(18:37) המון.

(18:38) אני בתוך המקום שלי, אני רוצה גם להרגיע את עורכי הדין שמאזינים ולהגיד אפשר הרי להביא יועצים חיצוניים.

 

(18:45) זאת אומרת, יש את התהליך הגישורי, לייצר את התקשורת, להפריד את האדם מהבעיה ולייצר את מערכת היחסים, ואיפה…

(18:53) אני מניח תקני אותי עם זה גם בפרקטיקה שלך, אבל איפה שיש ידע עובדתי, אז מותר גם כן להביא את הייעוץ מבחוץ?

(19:01) לגמרי, אז אני מתנצלת ואני, 1 הדברים שהייתי צריכה להגיד בהתחלה, ולא שאלת אותי, כשהתחלתי לעשות בגישור לפני 12 שנה, הקמתי את החצר הפנימית.

(19:13) שזה בעצם מרחב ידע ושירותים למשפחה הרבדורית מתוך מטרה שיהיה בעצם one stop shop לכל הצרכים בתחומי החיים השונים של בני המשפחה.

(19:25) ואנחנו עד היום קבוצה של 12 בעלי מקצוע בתחומים המשפטיים, הכלכליים, הבריאותיים, פתרונות דיור בגיל השלישי שאפשר לחשוב עליהם קודם ועיצוב וגם הwellbe, אם מישהו רוצה לעשות איזשהו אירוע למשפחה הרבדורית, אנחנו בעצם איזושהי פלטפורמה של ידע ומענים שלטובת המשפחה הרבדורית אני לא עובדת לבד, אני גם כמגשרת בין דורית בעצמי, יש איתי עוד אנשים שעברו את הקורס שלי, של הגישור הבין דורית, שהם במקומות אחרים בארץ אבל הם חלק מהחצר הפנימית.

 

(20:06) זאת אומרת, אנחנו קבוצה של בעלי מקצוע בתחומי החיים השונים והצרכים המשתנים, הנושא של מחשוב היום וAI שאנשים מבוגרים רוצים ללמוד.

(20:16) אז יש לנו 2 אנשים שהם בעצמם פנסיונרים והם מעבירים את המידע הזה והם עושים קורסים וגם דרך האינטרנט לגיל השלישי, ומפגשים ביןדוריים על הנושא של הAI.

(20:32) אנחנו כל הזמן נותנים מענים לצרכים המשתנים.

(20:36) לא אני באופן אישי, אבל בחצר הפנימית יש בעלי מקצוע שונים לצרכים המשתנים.

(20:43) זאת אומרת שבתוך ה…

 

(20:44) ולקחתם פה מודל גישורי שיש מגשר, מגשרת, ויש עוד אנשי מקצוע שאפשר לשלב אותם.

(20:50) ואז בעצם, שמי ש…

(20:52) אני חושב כל הזמן, אנחנו הרי רוצים לגרום לאנשים, אני אומר את זה לשולחן, אני רוצה שאנשים ילכו למגשרים לגישור.

(21:00) ואז אני חושב מה השאלות ומה הקושי שיגיד הלקוח, עמיתיגשר, רגע, אם אני הולך למגשר, והמגשר הוא לא עורך דין, אז אולי הוא לא ידע מה לעשות, או אם הוא לא כלכלן, אולי הוא לא ידע מה לעשות ופה במקום הזה, קודם כול אני אגיד שהידע, סף הידע, הוא מאוד קטן ודל אפשר להגיע אליו בהרבה דרכים, זה לא הסיפור.

(21:24) לגמרי לא.

 

(21:25) ואיפה שבתוך הגישור, איפה ידע אובייקטיבי, להביא יועץ חיצוני, אפשר לתת את הכלים, אפשר לתת את הידע בצורה מאוד טובה.

(21:33) העניין בגישור אבל זה לייצר מערכת יחסים.

(21:36) זאת אומרת, גם אם אני עכשיו יושב ויש תשובה מאוד מאוד סדורה ומדויקת ומשפטית, אבל אני לא אגיד אותה.

(21:45) לא אני כמגשר, גם אני כצד.

(21:48) גם אם יש לנו תשובה מאוד ברורה לנושא שבמחלוקת, אבל אני לא סובל את הצד השני, כי הוא אח שלי והוא קיבל את כל היחס המועדף ואני לא…

 

(21:57) רגשי אמרנו קודם, כן.

(22:00) גם אם זה הפתרון, תמות נפשי עם פלישתים אני לא אקבל אותו.

(22:03) ולכן זה לא מה הפתרון הטכני, נכון שהוא ההוליסטיות בתוך הדבר הזה וזה מקסים, בחצר הפנימי זה גם שם מאוד יפה, שלקח לקחת את המכלול הזה, אבל צריך שאנשים ידעו שזה שאתם באים למגשר אתם בעצם באים לתהליך שהוא גם רגשי, פרקטי, אתם יוצאים פה גם עם כלים, לא כסיסמא של תעשה ככה, עשה ככה, זה בסוף גם נגמר בהסכם.

(22:30) זאת אומרת, איך אנחנו מתנהלים, איך אנחנו מחלקים, מה אנחנו עושים, ואז בעצם, אני חושב שזה מה שאני אומר…

(22:38) בטוח שגם…

 

(22:39) שגם…

(22:39) בתהליכים האלה, שהאירוע הקשה הזה הפך להיות האירוע של הדבק, האירוע שממנו הם צומחים, ופה הצמיחה.

(22:49) זה כל כך מדויק ואפילו אני אתן דוגמה קטנה, אני לא אספר את כל הסיפור.

(22:54) אבל הגיעו 3 החיות, שלושתם גדלו באיזשהו קיבוץ בארץ, הוא עבר הפרטה, 2 כבר מזמן לא חיות שם, ההורים גרים בקיבוץ ואחת מהבנות הצעירות עדיין בקיבוץ.

(23:05) מי שפנתה דווקא אז הבת האמצעית שהיא עובדת סוציאלית והיא הרימה את הטלפון, סיפרה את הסיפור של ההורים המבוגרים ואת הצרכים ואת הקושי שלה כאחות מרכזית לגייס את האחיות שלה ולשבת ולדבר על הדברים.

 

(23:22) עכשיו, זה לא שהיא לא ידעה איך לעשות את זה.

(23:24) היא ידעה, היא עוסקת בזה לפרנסתה.

(23:29) דליה, את זה אני לא יכולה לעשות לבד.

(23:31) אני חייבת לבוא יחד עם האחיות שלי כאחת מ שווה ביניהן, כדי שכולנו נקבל את אותו מקום ונמצא את הפתרונות בצורה משותפת.

(23:44) כיף לפגוש עובדים סוציאליים, זה יעזור, יפתח מאמר סוגריים, אין על עובדות סוציאליים, בכל מה שקשור בגישור והבנת העומק, אין עליהן.

 

(23:54) לגמרי, ואני אגיד שבהתחלה האחות הבוגרת, אני לא באה, אני לא באה העסק הזה.

(24:01) תרדו ממני, אין סיכוי שאני לוקחת חלק בטיפול בהורים עכשיו.

(24:05) תסתדרו לבד.

(24:06) אתם רוצים?

(24:07) אני אתן כסף, תיקחו עזרה חיצונית והם התעקשו שלא.

 

(24:12) אז באמת למפגש הראשון הגיעו רק היא ועוד האחות הצעירה.

(24:17) לדוגמה, וביקשתי מהן שאם הן חושבות שיש מקום לשתף את האחות שכרגע לא הייתה, ומה שהן עברו שישתפו אותה.

(24:26) הן שיתפו, ולמפגש השני היא כבר הגיעה.

(24:29) והיא הגיעה כל כך תאונה והיא אמרה אני לא מבינה מה אני עושה פה.

(24:33) והיא אנטגוניזם מאוד גדול, והיא אמרה שיהיה ברור, אני את השנה הזאת לא מתכוונת להקדיש להורים, אני רק יצאתי לפנסיה, אני רוצה לחיות טוב, נולד לי בדיוק נכד, אני את היום הפנוי, את הימים אני רוצה להיות…

 

(24:46) היא פשוט ירתה את כל מה שהיא הרגישה.

(24:49) זה היה רגשי, לא היה קשור בכלל למציאות, לא לצרכים, ונתנו לה, כולנו.

(24:54) ולאט לאט, כשאתה שואל כמה זמן זה לוקח, בכלל עוד לפני שמגיעים בכלל לשים על השולחן את הצרכים הצרחים, אני קוראת לזה, אמממ…

(25:05) כן, הצרכים הצרחים נתנו לה מקום.

(25:09) ופתאום במקום…

 

(25:10) בהתחלה היא ישבה ככה, ואחר כך לאט לאט לאורך המפגישים אתה רואה שהיא יושבת יותר בניחותא.

(25:15) כמובן, היה שיתוף פעולה.

(25:18) שהתהליך הסתיים, 1 המשימות שהם לקחו על עצמם שלושתם, שהן נפגשות פעם בחודש במשהו שהוא לא קשור להורים, אלא לwellbeing שלהם כהחיות.

(25:31) ואז, במשך איזה כמה חודשים אני כל פעם מקבלת את הווטסאפ, תמונה של שלושתם, ארוחת צהריים פה, הלכו לים לשם.

(25:40) הדבק הזה שאתה מדבר עליהם זה, איך היא אמרה לי, זה הבונוס שאנחנו קיבלנו ביחד.

 

(25:47) היא אומרת, אנחנו 20 שנה לא ישבנו שלושתנו לבד לדבר.

(25:52) איזה יופי!

(25:52) 3 אחיות.

(25:54) כל 1 התפצלה למקום אחר בארץ.

(25:56) מדהים.

 

(25:56) כל 1 עם סיפור חייה, המקצועי, המשפחתי, האישי, כל 1 חי את חייה.

(26:02) נפגשו מקסימום בארוחות משותפות אצל ההורים עם הילדים והנכדים וכל מה שכולנו מכירים.

(26:09) והיא אומרת, המתנה הגדולה ביותר שנתנו לעצמנו, בגלל או בזכות ההורים, כל 1 איכשהו הסתכל על זה, או הצומת שעמדנו בפניה, קיבלנו 1 את השנייה בחזרה כאחיות.

(26:25) הכניסו והם עמדו בזה.

(26:27) במשך שנה שלמה הם שלחו לי כל חודש תמונה.

 

(26:31) איזה יופי.

(26:33) אז אתה שואל אותי מה מרגש אותי בגישור הביןדורי?

(26:36) זו דוגמה מצוינת.

(26:38) יש המון דוגמאות כאלה.

(26:39) זה כמו שאמרת, יש טריגר שפוגש את המשפחה בחיים, אבל ה enifit וההזדמנויות שיוצאות מהישיבה משותפת בחדר הגישורי הן הרבה יותר גדולות.

 

(26:52) מדהים.

(26:52) זאת אומרת כל ה…

(26:54) אם ניקח את זה ונגיד שבכל המקומות של צוואה ואפוטרופסות ובעיות רפואיות וטיפול בהורים והעדפת אחים, כל המקומות האלה שאנחנו עסוקים כל הזמן בלהימנע מהם, דווקא הם, שמטפלים בזה נכון, יכולים להיות המקום שלה סגירת מעגל, פתיחת מעגלים חדשים, יצירת שינוי, צמיחה מתוך המקום הזה, וזה רק מצריך בעצם שאחד מהמשפחה, הבן, ההורה, הנכד, הנימי שמישהו ירים טלפון ויגיד אני רוצה לפעמים אנחנו גם יודעים שעצם זה שמישהו פנה ואז יש איזו פנייה למשפחה של אוקי, זה סימן פה נקודה, אבל לפעמים זה מספיק.

(27:39) לגמרי יש כאלה זוגות שאומרים לי קשרנו אל נדב, רצינו לבוא, אבל אז כשהם באו לצד השני הוא אומר אה, בכלל יש בעיה?

(27:50) נהנתי?

 

(27:50) ואז ישתו כוס קפה, ויפתרו…

(27:52) וגם בסדר, העיקר שהבעיה תיפתר, אמרתם משנה איפה.

(27:55) נכון, נכון, לגמרי.

(27:57) זה קרה לי מעטות הפעמים, אבל באמת כשהגיעו למפגש 1 היה שיח מאוד נעים.

(28:06) לא לוחמני ולא קיצוני והם התחילו מהר מאוד לשאול 1 את השני שאלות ואז אני יודעת שברגע שאחד פונה ודווקא מוציאים אותי, זה המצב שאני הכי אוהבת לראות אותו אני עשיתי רק את ה find tuning בסוף המפגש הבודד שהיה, כן, הם ביקשו לעלות את זה לכתב, כמובן, העליתי את זה לכתב, שניהם נתנו את הסכמתם ומפה זה היה משהו מאוד קטן ונקודתי.

 

(28:35) לכן לפעמים זה קורה אם מגיעים למשהו קטן וממוקד.

(28:40) אני כן אגיד לך שאני רואה במאקרו שתי סיטואציות שמגיעים לגישור ביןדורי.

(28:46) אני אתן אנלוגיה.

(28:48) 1, שכבר האש בוערת, שיש כבר צרה מאוד מאוד קטנה ומה שהם צריכים כרגע זה את הכיבוי, את המים, את צינור כיבוי אש שמישהו יעזור להם לכבות את האש שבעצם הלהבה גדלה.

(29:02) וזה כמובן מצב פחות טוב.

 

(29:05) אבל זה עדיין 70% מהלקוחות שמגיעים לחדר הגישורי של הגישור הביןדורי.

(29:10) ו30% מגיעים, וזה קצת מתגבר עכשיו לתכנון.

(29:18) לבוא ולשאול את השאלות לקראת.

(29:22) לקראת זה שההורה, מתלבטים אם ההורה יישאר בבית או יעזוב את הבית ומה אנחנו עושים?

(29:28) זו שאלה של כל המשפחה.

 

(29:29) לקראת ניתוח כזה או אחר?

(29:33) מה ההשלכות שיכולות להיות?

(29:35) כשאבא ישתחרר בבית חולים, לאן ייקח אותו?

(29:37) אין מעלית, הבית לא מונגש.

(29:40) כלומר, יש משפחות שמגיעות לקראת.

 

(29:44) וכשאתה מגיע לקראת ואתה מגיע לאירוע מוכן, הכל מרגיש אחרת.

(29:50) הם לא לבד.

(29:52) אני אומרת, 1 הדברים הכי חשובים זה שבני המשפחה לא לבד.

(29:55) הם יודעים שיש להם כתובת, הם יודעים שהם יכולים לבוא לבוא לקראת ולתכנן ואני חושבת שהתכנון…

(30:04) למה אנחנו מתכננים טיול?

 

(30:06) ולא יוצאים וזה, מה שיהיה יהיה?

(30:09) למה אנחנו לא מתכננים…

(30:12) אנחנו לא אופים עוגה?

(30:13) טוב, מה שיש לי במגירה אני אעשה מזה איזשהו עוגה.

(30:17) יש כאלה שהיא יצירתיים אז העוגה מצליחה להם.

 

(30:20) אבל רובם פותחים מתכון, קונים את המוצרים, תכנון, מוצאים את הזמן שמתאים להם, שיש להם כדי לאפות את העוגה ולא מהר, מהר, מהר.

(30:32) זאת אומרת, הנושא של תכנון והארוחות הוא המפתח לתוצאות מיטביות.

(30:39) את יודעת, 1 ה…

(30:40) אני חותם, מצטרף לכל מילה שאת אומרת, זה פוגש אותי, הרבה פעמים אני לא מסתכל על החיים שלי, ואיך שאני גם רואה את התחום הזה, ואני קצת פוגש את האשכנזיות שלי, את העבודה המאוד טובה שהיטלר עשה למשפחה שלי, ואת יודעת, אני גדלתי במקום של כמה אנשים אנחנו, יש לי קצת ברזילאי, ברזילאי שם הם בשפע, אבל בארץ פחות, כמה יש משפחה גרעינית?

(31:06) 10 אנשים?

 

(31:07) נגיד אנחנו ב…

(31:09) ומצד של אבא שלי זה היה 2, 3, זה כאלה, אבל פתאום עכשיו אני מסתכל על הבני דודים שאנחנו מאוד מחוברים והאחים שלי שחימנו בארץ אבל הוא מאוד קרובים, והבנות שלי והאחייניות שלהם, אני פתאום קולט, שנייה פה שבט.

(31:26) לגמרי.

(31:26) אז אני עשיתי שיחה לבנות שלי, לפעמים איתי, לפני שבועיים, אמרתי להם תקשיבו, היא בת 10, נעמה בת 10, ודופי בת 14.

(31:36) אמרתי להם אני רוצה שאתם תדעו את התוכניות שלי.

 

(31:40) מקסים.

(31:40) כזה, כי אני בגלל שהמשפחה שלי מפוזרת בעולם, אז אני לא, אני רוצה דבוק, אני רוצה את השבט שלי קרוב אליי.

(31:50) אז אמרתי להם אני אגור פה, אני אתייל, אני ארצה, אני אהיה בעולם, פה, אבל אני פה, אני רוצה שאתם תהיו פה, ואתם יש לכם מקום להיות פה, שזה תנאים, אתם תגורו איתי, צריך לעבוד, ללמוד או לפתוח עסק.

(32:02) זה לא יכול בלי שום דבר אחר, אבל שיהיה מאוד מאוד ברור שאני מאוד רוצה את השבט שלי קרוב אליי.

(32:11) ואני מבין גם מתוך המה שאת מדברת, התכנון הזה זה לא רק לעת זקנה ומה יקרה, לא לא לא לא, זה איך אני בונה קהילה אחרי שהנאצים ימח שמם לקחו לנו את הקהילה, כי פעם השאלות האלה היו ברורות.

 

(32:25) גדלנו כקהילה וכבר היה הכוח של הקהילה כבר הוביל והשפיע, נתן לנו המון המון המון את הביחד שלנו ואת העוצמה שלנו, ואז נלקח מאיתנו, הפכנו לאינדיבידואלים מאוד מאוד גדולים, האדם הוא לא יצור אינדיבידואל, האדם הוא יצור קהילתי, ועכשיו צריך לבנות מחדש את הקהילה.

(32:45) וגם פה, בכלים הטכנולוגיים, ובעזרת המגשר הלא מעורב, שהוא יכול לבוא ולעזור לחבר בין האנשים כדי להדביק את הקהילה.

(32:54) לגמרי.

(32:55) קודם כל, יפה שאתה שיתפת כי זה כל כך נכון, כי בעצם מה זה משפחה?

(33:00) תפתח הגדרה מילונית, מה זה משפחה?

 

(33:03) זה קהילה שיש בה יותר מאדם 1.

(33:07) יפה…

(33:10) הקיבוץ שהיה פעם זאת משפחה.

(33:13) כמה פעמים אנחנו שומרים אנשים ואומרים וואלה, מקום העבודה שלי אני מרגיש שם כמו משפחה.

(33:18) כי מה יש שם?

 

(33:20) בתור מי שגדל בקיבוץ, אני יכול להגיד, זה כבר באידיאל היום היום הקיבוצים זה לא אותו הדבר אבל מה שאני רוצה להגיד לך, היום אנחנו רואים הרבה מאוד נוער, או חבר’ה בני 20, 30, 40 שמחפשים חזרה את הקהילתיות ויוצרים קהילות בכל מיני מקומות, גם בעולם וגם בארץ, קהילות עירוניות, קהילות למיניהם, הנושא של שייכות להיות חלק ממשהו, הוא נותן ביטחון.

(33:50) זה מה הדבר.

(33:54) זה הדבר.

(33:55) ובקהילה יש הדדיות.

(33:56) הדדיות זה לא חייב להיות 5050, אבל זה משהו שאני נותן ערך ומשהו שאני מקבל ערך.

 

(34:02) וזה היופי בקהילה ומשפחה.

(34:05) עכשיו, זה לא חייב להיות טוטאלי, אבל ברגע שאני יודע ליהנות ולקבל ולתת במעגל הראשון הקרוב אליי, אני גם אדע לעשות את זה במעגלים הרחבים יותר.

(34:18) יפה, וזה גם המודל שאני אעביר לילדים שלי, שיביאו לנכדים שלי, שיבואו לנינים שלי.

(34:24) נכון.

(34:25) ואז אני באמת לא צריך יהיה לי להגיע לשלב הצוואה והקושי, כי אני בניתי את זה, נכון, לא רק משפטית, אלא ערכית, קהילתית.

 

(34:34) לגמרי.

(34:34) אני חושב שזה הסיפור, אני חושב בכלל שזה הסיפור שלנו, המגשרים בחברה שלנו, בכלל בעולם, להיות הדבק הזה שמחבר את האנשים, לוקח את השברים ונכנס ותופר אותם, לפעמים כי אנחנו מחזיקים להם את המרחב, נותנים להם את המקום לדבר ולתקשר, לגלות שהשד לא כל כך נורא.

(34:55) מזכיר לי את עוזו ומסקרא וקרוזו, חומות על חומות על חומות ובסוף ילדים מורידים את החור קטן הכול בגלל…

(35:06) אין שם אנשים עם קרניים וזנב, וזה בדיוק המקום הזה.

(35:11) נכון.

 

(35:11) מה צריך לקרות?

(35:12) תני ככה איזו תפילה, אולי נשמע אותנו מישהו יכול, כי אין מספיק מודעות לתחום הזה בארץ.

(35:18) לגמרי, לגמרי.

(35:19) מה צריך לקרות כדי שככה?

(35:21) שאנשים יפול להם את גודל הדבר הזה שזה העתיד?

 

(35:27) אני חושבת שאחד הדברים הכי חשובים זה להבין את מה שאתה הבאת מהסיפור האישי המשפחתי שלך.

(35:34) ואני בא קצת מאותו רקע.

(35:39) הנושא של משפחה זה משהו מאוד דינמי.

(35:42) הוא תלוי, אנחנו גם קשורים לכל מיני השפעות חיצוניות בארץ ובעולם.

(35:49) והתפקיד שלנו, אני חושבת, ולהעלות את רמת המודעות ואת השיח החברתי, זה בעצם לשאול, כשכל 1 ישאל את עצמו בלבד, מה התפקיד שלי במעגלי החיים שסביבי?

 

(36:04) משפחה גרעינית?

(36:05) מורחבת?

(36:06) עוד יותר מורחבת?

(36:07) היום בגלל 1 אוכלת החיים אז יש לנו הרבה יותר משפחה?

(36:12) ומה הייתי רוצה, איזה חותם הייתי רוצה להשאיר קדימה?

 

(36:15) איזה שקט אני רוצה לתת קדימה?

(36:18) לעצמי קודם כל ולאלה שאיתי מהווים את הקהילה המשפחתית הזאת.

(36:25) אני מדמיינת את זה כמו פאזל.

(36:27) יש תמונה, תחשוב, יש לך על הקיר תמונה של המשפחה הרבדורית.

(36:31) שלושהארבעה דורות, כמו שאמרת, בני דודים, סבים, סבים, לא משנה, יש תמונה.

 

(36:37) עכשיו תחשוב שאתה חותך את התמונה הזאת לחלקים יוצא מזה פאזל ואתה אומר לעצמך, האם איך שזה מודבק התמונה השלמה כרגע על הקיר זה משהו שהוא נכון לי או יהיה נכון לילדים שלי?

(36:54) או יש פה איזה שאלות שאני רוצה לשאול ולברר ולהכין את עצמי ואת האחרים אז בואו נפרק רגע…

(37:01) המשפחה לא משתנה יש כאלה שנולדים באופן טבעי ויש כאלה שמתים באופן טבעי אבל כמשפחה זה המסד שלנו.

(37:09) זה מה שאמור לתת לנו, לי ולאלה שלצדי היקרים שלי את הביטחון בכל תחומי החיים אז לפעמים צריך רגע לפרק לחתיכות פאזל ולהרכיב חזרה מחדש מתוך שיח, מתוך שותפות, מתוך הקשבה 1 לשני, איפה כל 1 רוצה לעמוד בפאזל החדש המחובר.

(37:33) מהמם, והמחקר הזה הוא כל כך מרגש יכול להיות, אם אני חושב שאנשים יחשבו ויגידו מה עכשיו אני אתעסק, כן, עכשיו תתעסק, זה מרתק לדעת מה האח שלך רוצה לאימא שלך חשוב, למה הילדים שלך חשוב, זה מייצר שיח שהוא כבר לא סתם עוד שיחת סלון פוליטית, לא פוליטי, כל 1 הולך למקום שלו לא, זה כבר אנשים בוגרים ומבינים שאנחנו מתכנסים לאירוע, אפשר לעשות אולי בבית מלון לאיזה מפגש או בחדר הגישור אבל באמת להפוך את זה לאיזושהי סדנה משפחתית.

 

(38:06) לגמרי.

(38:06) בעצם יש גורם 1 שאת מביאה, הייתי רוצה לדבר על עוד גורם, אני חושב שיכול להביא את זה.

(38:13) את מדברת על המשפחה, שמישהו במשפחה יבין את הנקודה ויגיד מה אני משאיר אחריי חוץ מכסף ובוא תביא את המשפחה, אם הבנתי אותך נכון.

(38:23) לאו דווקא, זו הייתה דוגמה אחרת.

(38:26) זו דוגמה 1, הרבה פעמים זה קורה בקהילות.

 

(38:29) זאת אומרת, מישהו מהקהילה שבאה ומתעשרה שרואה חשיבות בשיח הזה ואומר, בוא, קרה פה משהו, כמו שאמרת, היינו פעם 2 גג 3 דורות, בגלל שאנחנו חיים בשתיים 3 דורות יש המון המון שיח וחיבורים שאפשר להגיד דברים שלא מדברים, אתה יודע כמה פעמים יוצאים ממני מה…

(38:50) לאחר הזה שאתה הולך ואומר, אוף, למה לא נפגשנו קודם?

(38:55) או למה לא ידעתי…

(38:58) עוד שכוח שכיח לי בטיפולים, בהסכמי שלום בית החלופי גירושין, שאני שומר על זוג, ואומרים להם, אתם יכולים לבוא לפה לפני הטיפול הזוגי.

(39:05) ברור, ברור, איזו דרך עברנו?

 

(39:07) כמה כסף הוצאנו?

(39:09) כמה אנרגיות ומשאבים?

(39:11) דרך אגב, משאבים זה לא רק כסף, זה המון זמן, זה המון אנרגיות לפעמים לא חיוביות.

(39:18) זאת אומרת, איך לא שמענו קודם על הכלי הזה של מי מצוי לרצוי בגישור הביןדורי?

(39:25) זה הסיפור.

 

(39:27) שאומר רגע אני מסתכל קדימה, אולי זה מאזין לנו והנה קחו את זה, זו מתנה, זה רלוונטי לכל 1 בעצם להגיד לא רק מה אני מוריש אלא כמה כסף, אלא איזו מציאות אני מוריש להם, איזה ערכים, איזו דוגמה, איזה נרטיב יהיה לילדים שלי, למשפחה שלי, לקהילה שלי, והאם…

(39:47) וזה זה ה…

(39:49) אני חושב, זו המטרה שלי בחיים, אני שם אותה, אני רוצה לראות את זה וליהנות מזה.

(39:53) מה קורה?

(39:53) שאלו אותי אם אני רוצה הנכדים, אמרתי תראו, יש לי עוד זמן.

 

(39:57) יפה.

(39:58) עוד זמן.

(39:59) אבל מבחינתי, כמה שיותר מהר וכמה שיותר, אני רוצה ליהנות מהדבר הזה כמה שיותר 2, כמובן בקצב שלי, דופי ונעמוני, עד כמה זמן שלכן, אבל בסופו של דבר, שנהנה מזה, אבל את זה צריך לכוון מלכתחילה ולבנות את זה מלכתחילה, לא כמניפולציה אלא באמת כמשהו ביחד.

(40:18) כן, כדרך חיים.

(40:19) ואני רוצה אבל להוסיף גם כן למקום הזה שאת אומרת, זה מצד הלקוח.

 

(40:23) אדם שאנחנו רוצים לתת לו שירות, לתת לו שירותי גישור, בוא תבין את הגודל של מה אתה יכול להרוויח מזה, תפנה אלינו, בין אם זה בקהילה, משפחה, בכל מקום.

(40:35) אבל יש עוד מישהו שאני רוצה לפנות אליהם, וזה המגשרים.

(40:40) 1 הדברים שאני הבנתי בשעתו כשהתחלתי בתחום, למה אין גישורים?

(40:48) התובנה הייתה מאוד פשוטה, כי אין מגשרים.

(40:51) יש המון אנשים שלמדו, המון, המון תעודות גישור באמת יש פה בשפע ללא הגבלה.

 

(40:59) נכון.

(41:00) אבל שעובדים בזה שבאמת הופכים את זה ולא מחכים ופרופסיה, אנשים שמחכים לרשימות שלא יקרו.

(41:07) לא, נו אני אגיד, שכל מיני קורסים בבתי ספר כאלה של בסוף תהיה מגשר מבית משפט, אתה לא תהיה מגשר מבית משפט, אתם לא תעבדו בגישור, אף 1 לא יאפיין לך עם תיקים.

(41:17) וזה יקרה כשמישהו יקום, אנשים כמוך שקמים ואני שקמתי, ועוד אחרים שאני רוצה שיקומו ויגידו רגע, ריבונו של עולם, זה מוצר מדהים, הוא עושה טוב, אבל כדי שאנשים יבואו צריך שיהיה מי שימכור אותו.

(41:32) ולכן אני קורא לכל המגשרים קומו תעשו, תפתחו אתר אינטרנט, תייצרו תוכן, הנה, כמו שאנחנו עושים כאן.

 

(41:40) נכון.

(41:40) קחו כי ההצלחה היא…

(41:44) קודם כל, אני חושב שעצם זה שהוא יותר מגשרים פעילים אנחנו נחיב במקום הרבה יותר טוב.

(41:48) לגמרי.

(41:48) זה כבר עשינו שלנו.

 

(41:50) לגמרי.

(41:50) שלית גם תהיה יותר עבודה.

(41:52) לגמרי, כי המודעות עליה, אבל אתה הרמת פה להנחתה וזו הזדמנות נהדרת, לא חשבתי שתעלה את זה.

(41:59) אני עוסקת בתחום הבידול הזה של הביןדוריות משנת 2016.

(42:05) משהו כמו 10 2.

 

(42:08) ובעצם מי שדחף אותי, או אני דחפתי אותו, הוא טוען שזה היה winwe בנקודה, בעצם עמרי גפן שניהל בזמנו את גבים.

(42:21) ואתו יצאנו בדיוק למה שאתה אומר, לקורס למגשרים שכבר יש להם קורס בייסיסיק ויש להם פרקטיקום שרוצים ללמוד את הגישור הביןדורי.

(42:33) ועשינו 2 קורסים כאלה עד שפרצה הקורונה לצערי.

(42:38) ואז גם היו שינויים אצל עומרי, ומגיבים ובכל אני לא אכנס לזה.

(42:43) בכל מקרה, 1 הדברים שאני מקבלת בטיפין, בטיפין ממגשרים שרוצים בעצם להתמקצע בגישור הביןדורי מתי הקורס הבא.

 

(42:56) ואני באמת צריכה למצוא את האדם, את הגוף ושיש לו את היכולת והיא שתהיה לנו את הכימיה לעשות את זה ביחד, כמו שבעבר עשיתי את זה עם עומרי גפן, מגיבים, כי אני חושבת שהצורך קיים, הצרכים צועקים ולא צריך להגיע לבתי משפט ולא צריך לעשות דברים שהם בעצם, אנחנו אחר כך נצטער עליהם ונגיד איך לא עשינו את זה קודם.

(43:22) אז גם אם יש מגשרים, שהם יכולים להיות גם עורכי דין וגם בתחום…

(43:27) היו לנו שמה עובדים סוציאליים, והיו לנו, הייתה לי שופטת…

(43:31) העובדים הסוציאלים הכי טוב, תני לי מגשרים שהם עובדים סוציאליים ואנשים שסתם רצו ללמוד כלים גם לעצמם, ולהפנים את זה אצלם במשפחה, איזושהי מישהי שיש לה, יש לה איזה משק גדול שיודעת שיש שם סיפור של העברה בין דורית ורצתה ללמוד את הכלים איך היא עושה את זה בתוך המשפחה שלה, הערצתי אותה מדהים, הרעיון.

(43:54) זאת אומרת, זה בעצם מתאים לכל אדם שרוצה גם ללמוד ולעשות את זה בתוך המשפחה שלו וגם כמקצוע של מגשרים.

 

(44:06) כן…

(44:06) אני מתפרנס מלעשות שלום ולבנות קהילה.

(44:08) מי לא רוצה מקצוע כזה?

(44:10) ואנחנו צריכים את המגשרים.

(44:12) אני אומר את זה, אני משווה לתחרות, אני חושב שכמה שיותר אנשים יקומו ויעשו ויפתחו קליניקה, וילכו ללמוד, וייעשו טעויות וילמדו וידברו, זה לוקח זמן טובה, זה לוקח זמן…

 

(44:25) זה בסדר?

(44:26) זו הדרך.

(44:27) לגמרי.

(44:28) פתאום קם אדם בבוקר ומחליט שהוא העם, אז הוא צריך לקום בבוקר ולהחליט שאתה עם, ועם של מגשרים.

(44:34) נכון.

 

(44:34) זה התהליך.

(44:37) דליה, צמחתי מאוד, מאוד, מאוד, מאוד.

(44:40) קודם כול תודה, תודה על ההזדמנות.

(44:42) תודה על פתיחת הלב ועל ההזמנה.

(44:46) ואם נצליח ולו במעט, שאנשים שמקשיבים לפודקאסט הנפלא שלך, בכל הסדרה, להביא אנשים בעצם לשיח ודיאלוג במשפחה הרבדורית שלהם, והם היום יודעים אחרי המפגש הזה מה ההבדל בין גישור במשפחה, שזה לרוב אנשים מתכוונים לגירושין, לבין גישור בין דורי?

 

(45:09) עשינו המון.

(45:10) עשינו המון.

(45:12) אז תודה רבה לך, ותמשיכי להצליח, ושתעמידי דורות של מגשרים, ושתצליחי בהצלחתך היא הצלחתנו.

(45:20) לכולנו.

(45:20) ולמאזינים ולתופים אני אגיד תודה שהאזנתם ושהייתם איתנו.

 

(45:27) אני אשמח לקבל תגובות, אני אשמח לקבל משובי.

(45:30) לגמרי, שאלות, תהיו…

(45:33) תשלחו, נשמח, אני מחפש את האינטראקציה, אני מחפש לקבל את המקום הזה, את הפידבק הזה, וכמובן, תוכלו להיכנס ולדרג ולכתוב ביקורת, לשלוח את הפרק הזה למישהו שרלוונטי.

(45:49) אני חושב שרק כשתנו לסבא וסבתא או לאימא ואבא…

(45:53) או להכין, או לאחים.

 

(45:55) קחו את הקו, תשלחו.

(45:58) יכול להיות שיש שם מישהו שיגיד וואלק, לא בדיוק, אנחנו עכשיו מתלבטים בדבר זה או אחר.

(46:04) הנה, הזדמנות.

(46:06) ועדיף מוקדם ומאוחר.

(46:08) תודה רבה ולהתראות בפרק הבא.

 

(46:11) תודה רבה.