עורך דין 2.0: למה העתיד הוא גישור ולא מלחמה | כרמל סחף
פרק 71 בפודקאסט "משהו עם גישור"
עורך דין 2.0: למה העתיד של עולם הסכסוכים עובר דרך גישור, הסכמות וראייה אנושית
יש רגעים שבהם מקצוע שלם מתחיל להשתנות מבפנים. זה לא קורה בהחלטה אחת, לא בחוק אחד, ולא במהלך דרמטי. זה קורה בשטח. דרך אנשים. דרך בחירות קטנות שחוזרות על עצמן, עד שהן הופכות למגמה. עולם עריכת הדין בתחום המשפחה נמצא בדיוק בנקודה הזו.
הפרק הזה עוסק במה שאפשר לקרוא לו “עדכון גרסה” – המעבר מעורך הדין הקלאסי, הלוחמני, זה שמייצג תיק ונלחם עבורו, אל עורך דין מסוג אחר: כזה שרואה אדם, מערכת יחסים, משפחה, והשלכות ארוכות טווח. עורך דין שלא שואל רק “מה מגיע ללקוח שלי”, אלא גם “איך החיים שלו ייראו אחרי זה”.
זו לא רק תפיסה ערכית. זו מציאות שהולכת ומתחזקת.
מה זה בעצם עורך דין 2.0
כאשר מדברים על “עורך דין 2.0”, לא מתכוונים לטייטל חדש, אלא לשינוי עמוק בגישה. זה מעבר מתפיסה אדברסרית – שבה כל צד מנסה לנצח את הצד השני – לתפיסה מערכתית, שבה יש הבנה ששני הצדדים ימשיכו לחיות זה לצד זה, במיוחד כאשר יש ילדים.
עורך דין 2.0 לא מפסיק להיות עורך דין. הוא עדיין מבין חוק, יודע לנתח מצבים, מכיר פסיקות, מבין סיכונים. אבל הוא לא משתמש בידע הזה כדי להסלים את הסכסוך, אלא כדי לייצר פתרונות מדויקים יותר. הוא לא מייצג את התיק – הוא מייצג את האדם שבתוך התיק.
המשמעות היא שינוי עמוק בזהות המקצועית. במקום להיות “לוחם”, הוא הופך להיות גורם מתכלל, מייצב, ולעיתים גם מתרגם – בין עולם משפטי לעולם אנושי.
למה העולם כבר לא יכול להרשות לעצמו מלחמות גירושין
אחת האמירות החזקות שעולות בפרק היא שהעולם פשוט לא יכול להרשות לעצמו יותר מלחמות גירושין. לא כי הן לא קיימות, אלא כי המחיר שלהן ברור יותר מאי פעם.
משפחות שנכנסות למאבק משפטי ממושך יוצאות ממנו פגועות. הילדים משלמים מחיר רגשי, ההורים נשחקים, המשאבים הכלכליים מתבזבזים, והקשר העתידי – שהוא הכרחי כאשר יש ילדים – נפגע.
בעבר, גירושין היו אירוע חריג. היום הם חלק מהמציאות. כאשר תופעה הופכת לנפוצה, היא מחייבת התאמה של הכלים שבהם מתמודדים איתה. לא ניתן להמשיך לנהל תהליכים של פרידה כאילו מדובר במלחמה חד-פעמית. מדובר בתהליך שיש לו המשך – וההמשך הזה חשוב לא פחות מהפרידה עצמה.
המעבר מייצוג תיק לייצוג אדם
אחד השינויים המרכזיים הוא המעבר מתפיסה של ייצוג תיק לתפיסה של ייצוג אדם. כאשר עורך דין מייצג תיק, הוא מתמקד בתוצאה: סכומים, אחוזים, זכויות. כאשר הוא מייצג אדם, הוא שואל שאלות אחרות: מה חשוב לך באמת? מה יאפשר לך להמשיך לחיות בצורה יציבה? איך זה ישפיע על הילדים שלך?
זה לא אומר לוותר על זכויות. זה אומר להבין שהזכויות הן חלק מתמונה רחבה יותר. לעיתים, השגת “מקסימום” משפטי מובילה למינימום חיים. ולעיתים, בחירה מדויקת יותר – שמביאה בחשבון גם את העתיד – יוצרת תוצאה טובה יותר בטווח הארוך.
למה יותר זוגות מגיעים עם הסכמים ולא עם פסקי דין
השטח מדבר. יותר ויותר זוגות מגיעים עם הסכמים שנבנו ביניהם, ולא עם פסקי דין שנכפו עליהם. זה לא קורה במקרה. זה תוצאה של הבנה שהסכם שנבנה מתוך שיח מחזיק טוב יותר לאורך זמן מאשר החלטה שניתנה על ידי גורם חיצוני.
כאשר אנשים בונים את ההסכמות שלהם בעצמם, הם מחויבים אליהן אחרת. הם מבינים אותן, הם זוכרים את ההיגיון שעמד מאחוריהן, והם יכולים גם להתאים אותן למציאות משתנה.
פסק דין, לעומת זאת, הוא לעיתים קרובות פתרון נקודתי לבעיה רחבה. הוא מסיים את ההליך המשפטי, אך לא בהכרח פותר את הדינמיקה שבין הצדדים.
מה הבעיה בתפיסה של “אני אלחם בשבילך”
המסר “אני אלחם בשבילך” נשמע חזק, בטוח, מגונן. אבל הוא מבוסס על הנחה שהצד השני הוא אויב. כאשר מדובר בזוג שנפרד, במיוחד כאשר יש ילדים, ההנחה הזו בעייתית.
המאבק אולי נותן תחושת כוח בטווח הקצר, אך הוא פוגע ביכולת לייצר תקשורת עתידית. הוא מחריף עמדות, מעצים פחדים, ולעיתים גם סוגר אפשרויות לפתרונות יצירתיים.
עורך דין 2.0 לא מבטל את האפשרות למאבק כאשר יש צורך. יש מצבים שבהם אין ברירה. אבל הוא לא רואה במאבק ברירת מחדל. הוא בוחן קודם כל אפשרויות אחרות.
האם עורך דין חייב להיות ליטיגטור כדי לעזור באמת
אחת התובנות המעניינות בפרק היא שעורך דין לא חייב להיות ליטיגטור כדי להיות טוב. יש היום יותר ויותר עורכי דין שבוחרים שלא להיכנס לאולמות בית המשפט, אלא לעבוד דרך הסכמות, גישור ותהליכים אלטרנטיביים.
זה דורש אומץ, כי המערכת עדיין בנויה סביב בתי משפט. זה דורש גם שינוי זהות מקצועית, כי חלק מהיוקרה ההיסטורית של המקצוע קשורה ליכולת “להילחם” ולהופיע בבית משפט. אבל בפועל, רבים מגלים שהעבודה האנושית, הישירה, היא זו שמביאה תוצאות עמוקות יותר.
מהו עורך דין טיפולי – והאם זה באמת תפקידו
המושג “עורך דין טיפולי” עולה יותר ויותר. אין הכוונה שעורך הדין הופך לפסיכולוג, אלא שהוא מבין שהאדם שמולו אינו רק “תיק”. יש לו רגשות, פחדים, היסטוריה, צרכים מורכבים.
עורך דין כזה יודע להחזיק מורכבות. הוא לא מתעלם מהפן הרגשי, אך גם לא נסחף אליו. הוא יודע לשלב בין הבנה משפטית לבין רגישות אנושית. זהו איזון עדין, אך הוא קריטי במיוחד בתהליכים משפחתיים.
האם ידע משפטי עדיין חשוב בעולם של גישור
אחת השאלות המרכזיות היא האם בעולם שבו הגישור תופס מקום, עדיין יש ערך לידע משפטי. התשובה שעולה בפרק מורכבת: הידע חשוב, אך האופן שבו משתמשים בו הוא הקובע.
ידע יכול להיות כלי מקדם, אך גם מכשלה אם משתמשים בו כדי להקשיח עמדות. החוכמה היא לדעת מתי להביא את הידע, ומתי להשאיר אותו ברקע. להבין שהמטרה אינה להוכיח מי צודק משפטית, אלא לבנות הסכמות שעובדות במציאות.
הסכמי ממון, פרק ב’ והגישה החדשה להסכמות
אחד התחומים שבהם השינוי בולט במיוחד הוא הסכמים – הסכמי ממון, הסכמי פרק ב’, והסכמות בתוך זוגיות. בעבר, הסכמים נתפסו ככלי הגנה: “צריך להגן על עצמך”. היום, יותר ויותר אנשים רואים בהם כלי ליצירת שיח.
הסכם אינו רק מסמך משפטי. הוא הזדמנות לדבר על ציפיות, על גבולות, על רצונות. כאשר עושים זאת בתחילת הדרך, מתוך מקום של בחירה ולא של פחד, זה מחזק את הקשר במקום להחליש אותו.
לאן זה הולך – העתיד של יישוב סכסוכים
המגמה ברורה: יותר גישור, יותר הסכמות, פחות תביעות. זה לא אומר שבתי המשפט ייעלמו, אבל התפקיד שלהם משתנה. הם הופכים יותר לגורם מאשרר ופחות לגורם מכריע.
במקביל, נכנסות גם טכנולוגיות חדשות, שמאפשרות לנהל תהליכים בצורה אחרת. אבל גם בתוך כל השינויים האלה, דבר אחד נשאר קבוע: בסוף מדובר בבני אדם. והיכולת שלהם לדבר, להבין, ולקחת אחריות – היא זו שתקבע את איכות התוצאה.
לסיכום
המעבר לעורך דין 2.0 אינו טרנד. הוא תוצאה של מציאות משתנה ושל הבנה עמוקה יותר של מה באמת נדרש בתהליכים של פרידה וסכסוך. הוא מחייב שינוי בגישה, בשפה, ולעיתים גם בזהות המקצועית.
בסופו של דבר, השאלה אינה רק איך מסיימים תהליך, אלא איך נראים החיים אחריו. מי שמבין את זה – בין אם הוא עורך דין, מגשר או אדם שנמצא בתוך התהליך – פועל אחרת. והוא גם מגיע לתוצאות אחרות.
שאלות ותשובות – עורך דין 2.0, גישור והעתיד של עולם הסכסוכים (פרק 71)
עורך דין 2.0 הוא עורך דין שפועל מתוך תפיסה רחבה יותר מהמודל הקלאסי. במקום להתמקד רק בתוצאה המשפטית ובהשגת יתרון על הצד השני, הוא מתייחס לאדם שמולו ולמערכת היחסים שבתוכה נוצר הסכסוך. הוא משתמש בידע המשפטי שלו ככלי, אך לא כמטרה, ומכוון לייצר פתרונות שמחזיקים גם אחרי סיום ההליך. מדובר בשינוי בגישה – לא רק בשיטה.
המודל הלוחמני נבנה בתקופה שבה גירושין נתפסו כאירוע חריג, וכאשר מערכת היחסים הסתיימה לחלוטין. היום, במקרים רבים, במיוחד כשיש ילדים, הקשר בין הצדדים ממשיך גם לאחר הפרידה. גישה של מאבק יוצרת נזק לטווח ארוך: היא מקשה על תקשורת עתידית, פוגעת בילדים, ומובילה להסלמה מיותרת. לכן, יותר ויותר אנשים מחפשים פתרונות שמאפשרים להיפרד מבלי להרוס את היכולת להמשיך לתפקד יחד כהורים.
לא. זה אומר שהתפקיד שלהם משתנה. עדיין יש צורך בידע משפטי, בהבנת זכויות וחובות, וביכולת לנסח הסכמים תקפים וברורים. אך במקום להיות גורם שמוביל מאבק, עורך הדין יכול להיות חלק מתהליך שמכוון להסכמות. במילים אחרות, הוא לא נעלם – הוא מתעדכן.
לייצג תיק פירושו להתמקד בפרטים המשפטיים בלבד – סכומים, זכויות, דרישות. לייצג אדם פירושו להבין את התמונה הרחבה: מה חשוב לאותו אדם, מה הוא צריך כדי להמשיך הלאה, ואיך ההחלטות שיתקבלו ישפיעו על חייו ועל ילדיו. כאשר מייצגים אדם, ההחלטות מתקבלות מתוך הבנה עמוקה יותר ולא רק מתוך עמדות משפטיות.
כי אנשים מבינים שהסכם שהם בנו בעצמם מחזיק טוב יותר מפסק דין שנכפה עליהם. הסכם מאפשר גמישות, התאמה למציאות האישית, ותחושת שליטה. בנוסף, התהליך עצמו – של שיחה והבנה – כבר יוצר שינוי ביחסים, שמאפשר לנהל את החיים לאחר הפרידה בצורה יציבה יותר.
הגישה הזו יוצרת מיידית חלוקה של “אנחנו” ו”הם”. היא מחזקת את הקונפליקט ומקטינה את הסיכוי לפתרונות יצירתיים. בטווח הקצר היא עשויה להרגיש מגוננת, אך בטווח הארוך היא עלולה לפגוע באדם עצמו – בעיקר כאשר הוא צריך להמשיך להיות בקשר עם הצד השני, למשל כהורה משותף.
עורך דין טיפולי אינו מחליף פסיכולוג, אלא מביא מודעות לכך שהלקוח הוא אדם עם רגשות, פחדים ומורכבות. הוא לא מתעלם מהממד הזה, אלא יודע לשלב אותו בתוך העבודה המשפטית. זה לא חורג מהתפקיד – זה מרחיב אותו, במיוחד בתחומים כמו דיני משפחה שבהם ההיבט האנושי הוא מרכזי.
לא. מגשר אינו חייב להיות עורך דין. מגשר צריך לדעת לנהל תהליך, להחזיק מורכבות, ולהוביל להסכמות. עם זאת, ידע משפטי יכול להיות יתרון כאשר יודעים להשתמש בו נכון. השאלה אינה האם יש ידע, אלא איך משתמשים בו. ידע יכול לקדם את התהליך, אך אם משתמשים בו בצורה לא מדויקת – הוא עלול להקשות.
כי ההסכם הוא המשך ישיר של התהליך. אם אדם אחר כותב את ההסכם, יש סיכון לניתוק בין מה שהוסכם לבין מה שנכתב. מגשר שמכיר את התהליך לעומק יכול לנסח הסכם שמשקף בצורה מדויקת את ההבנות וההסכמות שנוצרו, ולא רק מסמך משפטי טכני.
במקום לראות הסכם ממון ככלי הגנה מפני פרידה, הגישה החדשה רואה בו כלי לשיח. זו הזדמנות לדבר על ציפיות, על גבולות, על צרכים. כאשר עושים זאת מתוך מקום של בחירה ולא מתוך פחד, ההסכם מחזק את הזוגיות ולא מערער אותה. הוא מייצר בהירות ושקט, ולא חשדנות.
המגמה ברורה: יותר גישור, יותר פתרונות מחוץ לבית המשפט, ויותר אחריות של הצדדים על ההחלטות שלהם. בתי המשפט לא ייעלמו, אך תפקידם ישתנה. במקביל, ייכנסו יותר כלים טכנולוגיים שיאפשרו לנהל תהליכים בצורה יעילה יותר. אך בסופו של דבר, המרכיב המרכזי יישאר אנושי – היכולת לדבר, להבין ולבנות הסכמות.
תמליל מלא של הפרק
(0:00) מה זה עורך דין 2.0?
(0:04) מה זה אומר הדור החדש של עורכי הדין?
(0:07) מה קורה בשטח בעולם יישוב הסכסוכים והמחלוקות והגישור?
(0:12) היום פרק מיוחד במשהו עם גישור עם חברה שהיא מגשרת, שכבר עברנו דרך ארוכה ביחד, מגשרת גירושין מומחית ומשפחות פרק ב’, וגם עורכת דין, כרמל סחף.
(0:31) שלום כרמל.
(0:32) שלום נדב.
(0:33) איזה כיף שאת פה.
(0:34) נכון?
(0:35) נכון.
(0:37) ככה.
(0:38) תמיד אני מתחיל את הפרקים האלה, ואז יש איזשהו רגע של איך נכפוש לתוך השיח, ורגע מה אנחנו מרגישים בתוך המקום הזה.
(0:49) וכי פתאום יש פה את המצלמה ויש פה את המיקרופון ואני איתך רוצה להכניס כבר את המאזינים כמה שיותר מהר לשיחות הרגילות שלנו כי אני ואת מדברים הרבה על מה שקורה בעולם העריכת הדין והגישור וההתפתחות של המקצוע ישננו מאוד מזהים את המגמות ונלהבים עם מה שקורה, אז אמרנו בוא נעשה איזה פרק, בוא נדבר על זה.
(1:18) אז אני רוצה לקחת את זה, מונח, דיברתי על זה בהתחלה, וזה מונח שאת יצקת, וככה הקפצת לי את כל הטריגרים שם, אני לא רואה מישהו פה אומרת משהו שככה שמלהיב אותי, אמרת, אני יוצרת קבוצה של עורכי דין 2.0.
(1:39) מה זה אומר?
(1:42) זה אומר שאנחנו מעדכנים גרסה.
(1:46) ולהמשיך שיחה שכבר התחלנו היום.
(1:49) אם ניקח את העולם של פעם, שגירושים היה אירוע חריג.
(1:57) ורכילות, וכולם היו יודעים שמישהו אחד התגרש אז, איזשהו זוג, ועורכי דין בהגדרה היו מעורבים בתמונה, והיה נורא ברור שזה תמיד מאוד אמוציונלי, והמון המון ריבים והמון קושי.
(2:11) המציאות שלנו מראה היום משהו מאוד מאוד אחר.
(2:14) היא מראה לנו שההשתנות של המשפחה היא חלק מהמציאות היום.
(2:19) אם זה פרדות, אם זה נישואים מחדש.
(2:23) אנחנו לא בעולם שרוצה או יכול להרשות לעצמו את התפיסה הזאת של גירושים זה מלחמה.
(2:29) אנחנו לא בעולם שיכול להרשות לעצמו או רוצה להרשות לעצמו הורים שהם בפוסט טראומה.
(2:34) מהתהליך הזה וילדים שהם פוסט טראומה בתהליך הזה.
(2:38) זה משפט שהוא מאוד יפה, העולם לא יכול להרשות לעצמו מלחמות גירושין, העולם לא יכול להרשות, אבל עובדה, יש עדיין מלחמות גירושין ויש עדיין מאבקים משפטיים גדולים על חשבון הילדים, ואת כאילו אומרת איזה משהו שהוא קצת אולי, לא קצת תמים?
(2:55) אני לא חושבת, אנחנו רואים את זה יותר ויותר גם בפניות להליכי גישור, אני אתן לך דוגמא, אני חושבת שנתתי אותה כבר.
(3:01) כשאני עושה הסכמים למשפחות בפרק ב’, אני אומרת להם, תנו לי את הסכמי הגירושים שלכם, שאני אראה שאין התנגשות, שהכל בסדר.
(3:10) מעולם לא קיבלתי פסק דין שהגיע מבית משפט.
(3:14) הם נותנים לי רק את הסכמי הגירושים שלהם.
(3:18) אה…
(3:18) אז בוא נחדד את זה פה למאזינים.
(3:20) פעם, כשאנשים היו מתגרשים במלחמה, לא היה הסכם.
(3:23) היו הולכים בשופט או דיין, והם בסוף מחליטים, ויש…
(3:26) כמה עמודים של פסק דין בנושא הזה, כמה מזונות, כמה רכוש, מהם זמני השהייה.
(3:33) והיום אנשים באים עם הסכמים, הסכם גירושין שלנו, 14, 15, 20 עמודים לפעמים, כי זה ספר חוקים שלהם.
(3:40) זאת אומרת, אנשים באים אלייך עם ההסכם הזה.
(3:42) עם ההסכם הזה, שהם החליטו איך הם רוצים שהוא יהיה.
(3:46) זאת אומרת, השטח בעצמו כבר מבין את הדבר הזה.
(3:49) נכון.
(3:49) את הנתון אגב…
(3:50) הפורמלי האחרון שאני מכיר, אבל לדעתי הוא פעם לפני שנתיים או שלוש, זה ירידה של 60% בכמות התביעות.
(3:58) ירידה של 60%, זה לא בפחות הגירושים, אנשים גירשים יותר, זה בשם יש גידול, אבל יש עלייה של ירידה בכמות התביעות של לפחות 60%.
(4:08) זאת אומרת, באמת אנשים הולכים לגישור, ואז כשבאים לעשות הסכמים עם פרק ב’, זאת אומרת, הנה, כבר באים עם הסכמים, לא עם פסקי דין.
(4:15) נכון, ואנחנו רואים את זה.
(4:16) כבר לפני כמה שנים עם זה שהמדינה הכניסה את פרויקט פגישות המהות, שזה עשה שינוי מאוד מאוד גדול.
(4:24) ואותו דבר עכשיו גם כן עם הסדר דין האזרחי, שגם בתחום האזרחי הגישור נכנס.
(4:29) ואז בעצם באים עורכי הדין, הצעירים והיפים והחכמים, ואומרים רגע, אני כבר, אם אני בא ומציג, זה בתחושה שלי, תקני אותי אם אני טועה, אם אני בא ומציג ללקוח, בוא להילחם, הלקוח הוא כבר מבין שהוא לא חייב את המלחמה, הוא יכול לייצר דיאלוג.
(4:47) ואז העורך דין שבאמת חושב על טובת האינטרס של הלקוח שלו, והאינטרס של הלקוח הוא גם המשפחה שלו, ולא רק ההפרדה ולראות רק צד אחד, לראות את המונה הגדולה.
(4:58) אומר לו בוא נחפש פתרון יותר יצירתי.
(5:01) ופה העורך דין, שהוא בעצם האדם היחיד שיכול לייצג אדם בסמכות בחוק, פסיכולוג לא יכול לייצג, מגשר לא יכול לייצג, רק עורך דין יכול לייצג אדם מול אדם אחר, משפטית, חוקית, אז הוא אומר, אבל בוא אני אציג אותך מתוך ראייה רחבה, ולא צרה של האינטרסים הכלכליים שלך, או האישיים שלך ספציפית.
(5:22) זה אפילו לא, זה אני מפסיק לייצג את התיק, ואני מתחיל לייצג אותך.
(5:27) וואו.
(5:27) זה העניין, והרבה עורכי דין, אנחנו רואים את זה, זה אחד המקצועות שנוטשים הכי הרבה.
(5:32) זה אחד המקצועות הכי ננטשים.
(5:35) אתה מתחיל מאיזשהו מקום, מאיזשהו רצון, עם כל מיני מחשבות על צדק וסדר, מגלה שצדק יש רק בשמיים, סדר אלוהים יודע איפה, במגירת הגרביים במקרה הטוב, נוטש את המקצוע, מתחיל לחפש את עצמך מחדש, ובסופו של דבר הרבה מאוד, ואני רואה את זה, יש הרבה מאוד עורכי דין שחזרו לתוך התחום.
(5:57) עזבו לגמרי את המקום של בית המשפט.
(6:00) מאמן.
(6:00) עזבו לגמרי את המקום הזה, ואנחנו חוזרים אל המגע האנושי הזה, שחיפשנו אותו.
(6:08) איזה יופי זה.
(6:09) כי אני זוכר את ה…
(6:10) שאני בצעירותי, אני לא יודע מי מהמאזינים זוכר, אבל היה את פרקי תל-איי.
(6:17) אני חושב שהרבה מהתובנות שלי, בתוך מה שקורה פה, אנחנו מדברים פה על בני ה-30 וה-40, לא כולם זוכרים את ה…
(6:25) תקופה הזאת, חמישים גם פה, אבל כל שהם יותר צעירים, הרבה יותר, ככל שהדור יותר צעיר, ברור לו שלבית המשפט הוא לא הולך.
(6:33) הוא לא הולך לגוף הארכאי הזה, שיחליט עבורו, שגם ככה אף אחד לא יודע מראש מה התוצאה, והם יתערבו לי בחיים, מה פתאום.
(6:41) אז הם החזירו לי, כשבצעירותי היה את פרקליטי LA, והיה שם את העורכי דין, הם היו מעודבים, והיה להם מלא חיים ועניין, ובאמת היה שם כסף, היה קסם וכסף, והיו באמת חיים טובים, אבל הם באמת לקחו מקרים, ובפרק אחד, אנשים פטרו, באמת, וזה הרציחות, ואלימות, ומקרי אונס, ודברים באמת שרוצים, ועזרו שם לאנשים, ואתה אומר, בואנה, אני גם רוצה להיות כזה.
(7:13) כן, גם זה, ובקה וסטילתו וחצי טיפורון, מה רע לי?
(7:16) המודל שלי לחיי.
(7:18) ו…
(7:21) חצי, איך אמרת את זה?
(7:23) עקבי סטילטו וחצי טיפרון.
(7:24) מה זה אומר?
(7:25) עקבי סטילטו, ככה.
(7:26) עקבי סטילטו?
(7:27) כן.
(7:28) אה, זה עקבים כאלה גדולים.
(7:29) כן, דקים.
(7:30) וחצי טיפרון, החציות האלה של עלי מקביל, שכל עורך הדין…
(7:34) טוב, זה כשאני הייתי במשפטים, אני לא הסתכלתי על זה, אבל…
(7:38) זה, זה, זה, אני אבוא, אני אתלבש יפה, נכון?
(7:40) אני אתלבש יפה, אני אקנה כזה ככה בגדים, ואני אבוא, וכבודו וגבירתי.
(7:45) גברתי וחברי ונכבדי.
(7:46) ונכבדי, ובדיוק.
(7:48) ומה אני חושבת על כל אחד מהם, על חברי ועל נכבדי.
(7:51) נכון.
(7:52) ואז אנחנו באנו למציאות, ופתאום הבנו שעולם עריכת הדין זה לא זה.
(7:56) אני שיעור הראשון ללימודי משפטים, אמרו לי, תשכח מהצדק, פה יש חוק.
(8:01) אמרנו לה, תעמדו דקה דומייה לזכרו של הצדק, לא יכול לשכוח את זה.
(8:05) ואז אני שומע מחבריי שהמשיכו להיות עורכי דין, אני לא רוצה להיות עורך דין.
(8:08) היה לי ברור שאני בא לקבל את הידע, ארבע שנים.
(8:10) לא הולך להיות עורך דין, ראיתי אנשים שכן הלכו להיות עורכי דין, וכמה ניירת, וכמה התעסקות, וכמה לא מה שחשבנו, לא באישה הטובה, ולא בעלים מקבילים, ולא בפרקליטי ל”א, זה לא מה שהיה שם, היה משהו אחר לגמרי.
(8:25) ואתה בא לעזור לאנשים, ואתה רואה את בעצם הפועל, אתה הרבה פעמים רק מראה, עושה להם נזק, כי אתה מדבר על התיק, ולא על הבן אדם, ולא על התמונה הרחבה.
(8:35) אבל עדיין אני פותח את האינטרנט, ויש לי מלא עורכי דין שמציגים את עצמם כ…
(8:41) אני אלחם בשבילך.
(8:43) אני אלחם בשבילך.
(8:44) אני אלחם בשבילך.
(8:44) זה היה כזה קמפיין של הלשכה.
(8:46) אתה יודע, זה הכי גרוע בעיניי.
(8:48) קראתי פעם איזה עורך דין מאוד מפורסם שאמר, עורכי הדין זה הגלדיאטורים.
(8:53) עכשיו תגיד לי, אם הם הגלדיאטורים, למה זה הלקוחות שמדממים בסוף?
(8:57) נכון.
(8:57) בסופו של דבר, עורך דין הולך.
(8:59) עם הכסף, לוחצת או לא לוחצת עד לעורך דין השני, תלוי איך בא לו עליו באותו יום.
(9:06) מי שנקרא לך בסוף, בתוך הדבר הזה, בטח במשפחות, זה המשפחה.
(9:11) אבל זה אנחנו יודעים, את יודעת, היה לי שיעור מאוד מאוד מעניין בשבוע שעבר, איזה מפגש עם עורכת דין מאוד מאוד מאוד מאוד בכירה, מאוד.
(9:24) בארץ, ואמרתי, תשמע, הצלחת, בוא עזוב, אתה רואה חורים איך אתה חי וכל הסניפים ואתה עובד ויש את עבודה, הצלחת, מה אתה מתעסק בשליליות שבעורכי הדין?
(9:38) די, תעסק בטוב של מה שיש לך לעשות.
(9:42) וזה היה, חטפתי סתירה, כי זו לא פעם ראשונה שאומרים לי את זה, ואני אומר, אבל אני רוצה באמת להימנע נדבר על הרוע בתוך הדבר הזה, אנחנו מבינים שיש שם המון המון בעייתיות.
(9:56) ואני, מה שהתחלתי לעשות גם בכלל בתוך העשייה שלי ובפודקאסט הזה ובכל האמירה, זה לעודד את אלה שבאים עם התקווה.
(10:03) כי אנחנו מבינים את הרע שיש שם, ועדיין אנחנו מבינים שיש הרבה מאוד שמפרסמים את הרע, ואת הקושי, והמלחמה, והגלדיאטורים.
(10:13) אבל יש גם אנשים כמוך.
(10:15) שאני לא אגיד, אבל ברור לי שאת יכולה, הייתי יכולה בקלות להתקבל למשרדים המובילים.
(10:21) הייתי.
(10:22) היית שם, נכון.
(10:24) ולהישאר ולעשות הרבה מאוד כסף.
(10:26) ולהיות ליטיגטורית, ואין ספק שיש לך את זה.
(10:29) ואת בוחרת לוותר על העולם הזה כדי להיות מגשרת.
(10:35) נכון.
(10:35) כדי לייצר את הטוב של האנשים.
(10:39) ואת אומרת, לא רק שאני אעשה את זה לעצמי, אני גם אעשה את זה עם עוד.
(10:41) עורכי דין.
(10:43) וזה מעניין אותי כאן.
(10:44) איך, מה קרה בנקודה הזאת?
(10:46) איך זה קרה לך?
(10:48) התהליך הזה שלי?
(10:49) בדיוק מהמקום הזה.
(10:51) אני התחלתי במשרד מסחרי מאוד גדול.
(10:55) משרד מצוין.
(10:58) היה חסר לי ההרגשה הזאת של קשר אנושי.
(11:01) עברתי למשרד של דיני משפחה.
(11:03) גם משרד מצוין.
(11:05) וההרגשה היא שלמרות…
(11:07) שיש תיקים שהם תיקים מוצדקים.
(11:12) התהליך לא עובד נכון.
(11:14) התהליך לא עובד נכון.
(11:16) תהליך משפטי.
(11:17) משהו שם, אתה מסתכל ואתה אומר, אוקיי, מצד אחד אני מאוד חדור אמונה שמה שאני עושה הוא לטובה.
(11:26) ראיתי את התיק, הבנתי את הנסיבות, נסיבות יכולות להיות מאוד מאוד קשות, אבל לא שיפרתי.
(11:32) שום דבר בתוך מה שקרה במשפחה הזאת.
(11:35) זאת אומרת, אם התיק היה על כסף, יכול להיות שזכיתי, השגתי את הכסף.
(11:40) אם התיק היה על משמורת, יכול להיות שזכיתי, השגתי את המשמורת.
(11:45) האם שיפרתי משהו בתוך המשפחה שלהם?
(11:48) בוודאות לא.
(11:50) וזאת הייתה הרגשה שלי.
(11:52) שהלכתי לחפש מקום שהוא מקום אנושי, ומצאתי איפשהו אפילו משהו שהוא קצת בחוויה שלי היה הפוך שם.
(12:01) וההחלטה הזאת אחר כך של להגיד, עשיתי, באמת הלכתי ועשיתי איזשהו סיבוב מאוד מאוד רציני עם עצמי, והלכתי ללמוד, וליבוי רוחני, והמון דברים, והתגעגעתי, כי אני עורכת דין, כי אני אוהבת הסכמים, ואתה יודע שאני אוהבת הסכמים.
(12:17) נכון.
(12:18) וכשהתחלתי לשאול את עצמי על העניין הזה, איזה מין עורכת דין מוזרה, איזה מין יצור כזה?
(12:24) בכלל לא הולך לבתי משפט, וגיליתי שיש כאלה.
(12:29) גיליתי שזאת מגמה.
(12:30) נכון.
(12:31) של עורכי דין שאמרו, אנחנו, יש לנו ידע, ויש לנו הבנה, ואנחנו, אנחנו רואים את המטריקס על העניין הזה של בית המשפט, אנחנו מבינים את פסקי הדין, אנחנו מבינים איך הוא חושב, מה יש שם, מה אין שם, וזה לא הכרחי.
(12:49) אפשר להיות עורך דין בלי הדבר הזה.
(12:51) את יודעת כמה אמיץ זה לחשוב אחרי 300 שנה שהשיח המשפטי פה השתלט, והוא כל כך נהיה נפוץ, וזה כל כך ברור, בטח.
(12:59) פעם הדור הקודם היה אומר, העורך דין שלי ידבר איתך.
(13:04) הייתי באיזה תיאטרון, והיה שם איזה מישהו מבוגר, והיה סתם לזה ריב, הוא אמר, העורך דין שלי ידבר איתך.
(13:11) ואני פתאום נזכרתי, אמרתי, מתי פעם אחרונה שמעתי את המשפט המגוחך הזה?
(13:15) מה זה העורך דין שלי ידבר איתך?
(13:15) אני אדבר איתך.
(13:16) מה פתאום אני צריך אותה?
(13:18) או מישהו ידבר בשמנו?
(13:19) הרי אתה פה מולי, בוא אני אדבר איתך, בוא נשב ונדבר.
(13:22) אבל לשבת בתוך המטריקס הזה, עם אופק כלכלי יציב, ולהגיד, אני יודעת ששם אני אשאר, אני אתפרנס.
(13:30) ולמדתי משפטים, אני עורך דין, עשיתי כבר את ההסמכה.
(13:35) ולעשות כזה שיפטינג, זה…
(13:39) יש בזה הרבה אומץ.
(13:42) קודם כל, זה כל הכבוד.
(13:43) אני חושב שגם בשביל זה, אבל הרבה מאוד חוכמה.
(13:45) כי בפועל העולם הולך לשם.
(13:47) זאת אומרת, אני לא חושב שזה…
(13:49) זה לא…
(13:49) זה לא מאבק…
(13:54) זה לא סתם.
(13:54) זה לא…
(13:55) זה לא סיכון.
(13:57) כי העולם הולך, אנחנו רואים את המגעים על הגישור.
(14:01) ואותי זה מאוד מרגש, אתה אומר את זה ונכפס את המילים, כי האמירה הזאת…
(14:06) אנחנו עוד, ואת מתחילה לאסוף קבוצה מסביבך.
(14:09) זאת אומרת, יש כל אחד יכול בתחום מסוים, שהוא עורך דין 2.0.
(14:15) כן.
(14:15) הוא לא בא לייצג את התיק, הוא בא לייצג את הבן אדם.
(14:19) ואיך החוויה שלך עם אנשים אחרים, זאת אומרת, על המגמה הזאת, איך את יכולה להפעיל אותה?
(14:25) מי הם עורכי הדין האלה?
(14:27) מי הם עורכי הדין האלה?
(14:30) בצורה זו או אחרת לכולם יש איזושהי אוריינטציה טיפולית.
(14:34) עורך הדין הטיפולי עולה למגרש.
(14:38) כולם, אלה שלא רוצו להיות פסיכולוגים, אבל לא יכולים להתעלם מזה שיש מולם בן אדם בצורה הזאת.
(14:45) מהמם.
(14:47) עכשיו תראה, גם כליטיגטורים, אני מכירה ליטיגטורים הגונים וטובים, ושעושים את עבודתם נאמנה.
(14:54) זאת אומרת, זה לא שהם לא קיימים.
(14:55) כמה מחבריי הטובים.
(14:56) בדיוק, כמה מחבריי הטובים הם ליטיגטורים, שכשיש צורך אני גם יודעת להפנות אליהם.
(15:03) וזה טוב מאוד שיש אותם, כי יש מקרים שיצטרכו את בית המשפט.
(15:07) אבל המקרים האלה יהיו, הם יפחתו.
(15:13) אני חושב שהמקרים שבהם אנשים יצטרכו את בית המשפט, זה המקום שזה אדם.
(15:18) מול רשות.
(15:21) כשאני מול רשות או מול חברה שהיא אגד של חוקים שיצאו בסוף זה מעשה ידי אדם, אבל זו שפה שאני לא מדבר איתה.
(15:29) פה אני צריך מישהו שיודע לתרגם את השפה הזאתי וזה עורך הדין, מסחרי, דיני נזיקין כאלה.
(15:36) אבל בכל מקום שזה בני אדם, צריך שם את המגשר.
(15:41) עכשיו פה אני שואל, זה שם העולם הולך לדעתי, בטח עם בינה מלאכותית שנכנסה ונכנסת עוד יותר, בתחולת היום דיברנו על זה בפרקים קודמים.
(15:53) ואני חושב שכאן, וזה הקושי, השאלה שעולה לי, אם אני צריך את העורך דין הטיפולי, שהוא כבר בעצם, הוא כבר לא כעורך דין, הוא פלגי מגשר בעצם, אז למה אני צריך את עורך הדין?
(16:12) למה בעצם…
(16:13) זאת אומרת, האם עולם עריכת הדין, אם מישהו עכשיו רוצה להיכנס לגישור, הוא בכלל צריך להיות עורך דין?
(16:19) יש לזה איזה ערך?
(16:23) התשובה שאתה תקבל ממני היא תמיד שכן.
(16:25) תסבירי למה.
(16:27) בוא נדבר על זה.
(16:27) אבל אתה ואני יש לנו מחלוקת.
(16:29) אתה ואני יש לנו מחלוקת על ידע.
(16:32) יאללה.
(16:33) הדעה שלי היא שידע הוא תמיד טוב.
(16:36) מהמם.
(16:37) מה עושה אותו בפועל מזיק או מועיל לעניין של החוכמה.
(16:42) תסבירי איזה משפט שנראה לי שיש לו עומק.
(16:45) החוכמה היא איך אני משתמשת בידע שלי.
(16:47) מתי משהו שאני יודעת, איך אני מיישמת אותו בצורה שתועיל לתהליך ואיך לא.
(16:53) אבל התשובה היא לא להיות בור.
(16:55) אם אין לי את החוכמה למתי אני משתמשת בידע ומיישמת אותו בצורה שהיא מועילה לתהליך, אני צריכה לפתח את החוכמה לא להימנע מהידע.
(17:03) אני מאמינה שהידע הוא תמיד כלי, אם הוא הכרחי למגשר דווקא, הוא לא, אבל אני…
(17:09) למה יש לנו מחלוקת במקום הזה?
(17:12) כי אם הבנתי אותך נכון, ידע יכול להיות מכשלה.
(17:22) אוקיי, אז אני אתקן את עצמי במקום הזה.
(17:25) אני גם חושב שידע הוא כוח.
(17:27) אני פשוט עושה הרבה הבדל בין הידע, ואנחנו בעיקר מדברים על סוגיות בתחום המשפחה, על מזונות, זמני אישייה ודברים שכאלה, נושאים שכאלה.
(17:37) כי הרבה פעמים אומרים לי, מה הידע?
(17:39) ואני יודע מה יגידו לה ואני יודע מה יגידו לו.
(17:42) שזה מה שצריך לדעת, מה יגידו לה ומה יגידו לו.
(17:44) נכון, אבל אני מראש יודע שזה יהיה סתירה.
(17:47) ואז אני רוצה, אם זה המקום באמת של החוכמה, זה שאני יודע.
(17:51) זה לא, אני יכול לנפנף את זה בקלי קלות, גם אגב, 1,000 שקל לפה, 2,000 שקל לשם, זה לא באמת משנה, כי משנה בסוף מבחינתי בתהליך להחזיר אותם מהשיח המשפטי לשיח המשפחתי.
(18:04) ואז הידע, אין לי באמת אם זה 500 שקל לפה או 600 שקל לשם, שזה בכלל לא הסיפור הרי, כי זה לא בסכומים, זה בכלל מדברים בכותרות הרבה יותר מופשטות, זה לא מקדם אותם לשום דבר.
(18:15) אני למדתי שבתוך התהליך, ככל שאני נכנס לתוך הפרטים הקטנים האלה, אז אני מאלץ להם להסתיר לפינה ולהקשות עליהם.
(18:24) ולכן אני מאוד בתהליך ומדבר על ה…
(18:26) וזה המקום של החוכמה, אז אין לנו פה מחלוקת.
(18:29) ואני גם…
(18:30) נקודת המוצא שלי היא שתמיד יש ידע שאני לא אדע אותו.
(18:35) כי מה לעשות, אני לא…
(18:38) אני לא יודע הכל.
(18:40) אמא שלי אומרת שאני חכם ונבון, אבל אני זה אני.
(18:45) ובטח שאני עושה בגישורים עסקיים, משפחה בטח, יש לי המון המון מקום, יש לי המון ניסיון והמון ידע.
(18:52) אבל כשאני בא לגישור עסקי, ואני חושב שאני יודע משהו, תמיד יושב לי בחדר מישהו שיודע יותר טוב ממני.
(19:01) אז הידע מבחינתי זה לא הדבר הכי חשוב.
(19:04) מבחינתי המטרה היא לדעת להצר בלעיל את השיח.
(19:08) נכון.
(19:09) עכשיו אם יש ידע, יש לי בינה מלאכותית, יש לי ידע מקצועי, יש לי עורך דין אם צריך, שאני יכול לקחת ממנו את הידע.
(19:16) אבל זה לא הקלף החזק שלי.
(19:18) התחושה שלי היום של להיות עורך דין, נגיד את זה ככה, זה בעיקר עניין שיווקי.
(19:24) כי המגמה היא לעולם הגישור.
(19:27) כשמישהו עורך דין, הציבור עדיין, הרבה מהציבור חושב שרק עורך דין יכול להגיד לעשות…
(19:33) היום מישהו שאל אותי, אז סיפרתי לך את זה, והוא היה צריך, שלח לי עם העורכי, האם המגשרים שלנו עורכי דין?
(19:39) ואני כתבתי לו, לא, מה פתאום?
(19:43) למה שהם עורכי…
(19:43) זה כבר מצחיק אותי השאלות האלה.
(19:46) עכשיו, אני יודע שאנשים חושבים שרק עורך דין יכול לעשות הסכם, ולא, נכון, מעולם לא היה.
(19:53) יש כאלה שחושבים שרק עורך דין יכול לחתום על הסכם, מעולם לא היה.
(19:56) כל מיני משפטי מכירה שאמרו לאנשים פשוט לא רלוונטיים.
(20:01) צריך שהמגשר ידע לעשות את התהליך, וגם שידע לכתוב הסכם.
(20:06) זה אני חד משמעית אגיד.
(20:07) מגשר שלא יודע לכתוב את ההסכם, זה אומר שאין לו מספיק ניסיון.
(20:11) והוא צריך לדעת לכתוב את ההסכם, כי בסוף ההסכם צריך לשקף את ההסכמות שהיו בגישור, ולא הגיוני שאתה תעשה הסכם, תעשה תהליך עם מגשר א’, ואז…
(20:22) יעבירו אותך לאדם אחר שישליכם את ההסכם, זה לא הגיוני.
(20:26) זה טענה על מגשרים כאלה, אני בטח יכול להבין.
(20:29) אבל זו מגימה שלמה שמשנה פה את כל ההתייחסות בתוך התחום הזה.
(20:35) אפשר להגיד, יש לנו פה עורכי דין 2.0, שבאים ומציעים עכשיו את מרכולתם למוצרים חדשים לגמרי.
(20:42) כי אדם אומר, הסכם ממון זה לא ההסכם היבש, או צוואות.
(20:47) שאת עושה לפרק ב’, זה הרבה יותר עמוק.
(20:50) כן, תראה, זה כל הגישה.
(20:52) זאת אומרת, אם הגישה למשל, נגיד הסכם עמון, הגישה הייתה לא נעים אבל אין ברירה.
(20:59) העולם שלי, שהוא עולם שהוא יותר גישורי, הוא לא רואה את זה בצורה הזאת.
(21:02) הוא אומר, הנה ההזדמנות שלכם לדבר על הרצונות ועל הצרכים ולקבל החלטות.
(21:08) הלא נעים ולא נורא, זה לומר לך, זה ביקור אצל רופא שיניים, אנחנו לא רוצים להסתכל על זה בצורה הזאת, אנחנו רוצים להבין.
(21:14) שהיכולת שלנו בתחילת היחסים לדבר על דברים גם שהם שנויים במחלוקת וגם שהם במקומות הרגשיים והעמוקים זה יוצר לנו זוגיות שהיא יותר טובה נכון ואלה תפיסות ישונות, אלה תפיסות של עריכה הדין של פעם את צריכה להגן על עצמך, את צריכה לשמור על עצמך ממי?
(21:33) מהאיש הזה, האישה הזאת שאנחנו עכשיו מתחתנים ואוהבים והולכים להקים משפחה ביחד?
(21:38) זאת אומרת, אנחנו לא רואים את זה יותר, לא רוצים לראות את זה יותר כמשחק סכום אפס.
(21:44) יש לנו כאן בית, יש לנו כאן זוגיות, אנחנו מגדילים את העוגה, בואו נראה.
(21:47) כל כך הרבה אפשרויות.
(21:48) אני חתומה על הסכם המון.
(21:50) כי אני אמרתי לבן זוג שלי, לתומר, עברנו לגור בבית שלי, ואמרתי, טוב, יש גבול כמה הסנדלר הולך יחף, כאילו, אני יודעת איך זה עובד, כן, חזקת השיתוף, נכס חיצוני.
(22:00) אמרתי לו, בוא נחתום, והוא אמר, שום בעיה.
(22:03) מה שתרצי.
(22:04) והשקט הנפשי הזה, והתחושה הטובה הזאת, שאני אומרת לבן הזוג שלי, מה חשוב לי?
(22:10) והוא במקום או להיעלב, או להגיד לי, יהיה בסדר, הוא אומר, מה זאת אומרת?
(22:14) ברור שאני אתחייב לך לעניין הזה, לא משנה מה יקרה בינינו.
(22:19) זאת התפיסה החדשה.
(22:21) אנחנו בוחרים כאן את החיים שלנו, ואנחנו מספיק אוהבים.
(22:27) בשביל להתחייב על הדבר הזה.
(22:29) נכון.
(22:30) זה לא ההפך ממחויבות, זה לא מחשבה על איזשהו עתיד שחור, זה להפך.
(22:34) וזה גם בא בתוך תהליך, אנחנו עושים את זה בעצם בהסכמי זוגיות, שבעצם מדברים גם על הכל, ואיך זה ייראה, והשיתוף פעולה, ויש שיח שהוא לא רק איך, מה יקרה אם ניפרד, חוץ וחלילה, אלא איך לא ניפרד, ומה צריך לעשות, שיח שהוא כל כך הרבה יותר מאפשר.
(22:51) ובמקום הזה, אני…
(22:53) אבל לך לעורך דין של פעם, אין לך דבר כזה.
(22:56) אין דבר כזה.
(22:57) אין לך דבר כזה.
(22:58) הסכמים, יש הסכמים שאני מקבל מעורכי דין, שמוחקים לי, את ציית הסכמים וראית, לפני שנפגשנו כבר קראת כמה וכמה הסכמים שלי.
(23:09) ומוחקים לי את כל המשפטים של יכבדו אחד את השני.
(23:14) זה לא אכיף.
(23:16) זה לא אכיף.
(23:17) כן.
(23:17) מה זאת אומרת?
(23:20) ידברו בכבוד למשפחה המורחבת.
(23:23) ואומרים, זה לא משפטי, תמחק את זה.
(23:26) ואני מזדעזע במקום הזה, כי גם אלה, יש גם כאלה שעשו את זה בתרגילים, שהם לא מוחקים את זה בגרסת שמירה על תיקונים, אלא כאילו במחיקה עם עט.
(23:41) ואז כשמישהו, כשנפתחים את זה לצד השני, והוא רואה שהמשפטים האלה שהם הכי…
(23:45) מגדירים איך החיים ייראו, מוחקו אותם.
(23:49) לדבר בכבוד, מחוק.
(23:51) שרואים את המחיקה, וזה מעורר, מה זאת אומרת?
(23:53) אבל היינו בתהליך שלם, עשינו ילדים ביחד, מה זאת אומרת?
(23:57) מה, אנחנו לא נדבר באחד השני בכבוד?
(23:59) ופה הקושי הזה, שבכל זאת, שבאמת העורך דין אומר, זה לא אכיף, אז מה?
(24:04) צריך את זה כאמנה בצד.
(24:06) אבל זה בדיוק העניין של האזמה.
(24:07) אנחנו לא עושים כאן משהו שהוא משפטי, אנחנו עושים פה משהו שהוא משפחתי.
(24:11) ההסכם בסוף הוא צריך לקבל תוקף, כי זה החוק.
(24:15) וזה בסדר ששופט או דיין יראו את ההסכם, יוודאו עם הצדדים שלא נעשה בכפייה, ושלא פגענו בילדים, ושהכל ברור להם, שייכתם מולה.
(24:25) זה כל המפקיד שלהם, צריך לזכור את זה.
(24:28) הם לא…
(24:29) לפעמים הם זורקים אמירות שאחרי זה היה עדיף שלא, כלומר, ידעת שיכולת פה, ידעת שיכולת כאן, יכולת…
(24:36) שלמה?
(24:37) למה להכניס את הטריזים האלה?
(24:38) אתה יודע למה?
(24:40) למה?
(24:41) כי מי שחי בבתי משפט, החשיבה שלו אדברסרית בצורה אינהרנטית.
(24:46) זה העניין, זה המעבר הזה.
(24:49) זה ההבדל בין, אני גם ליטיגטור וגם מגשר, שאני לא יודעת איך עושים את זה בלי פיצול אישיות.
(24:55) מעולם לא הבנתי איך עושים את זה בלי פיצול אישיות.
(24:58) לבין?
(25:00) אני לא רואה יותר חשיבה לעומתית.
(25:02) אני רואה את זה בהוליסטיות, לא הפרדסחנאית, בהוליסטיות האמיתית של אין לי כאן יותר צדדים מנוגדים, גמרנו עם התפיסה הזאת.
(25:11) ושופט שהוא כל היום רואה צדדים מנוגדים, זה נגד זה, זה קופץ לו, הוא לא שולט בזה.
(25:16) באמת הגיע הזמן לעשות בית משפט רק לאישור ההסכמים.
(25:20) תשחררו את האנשים מהשיח, זה לא צריך להיות אותו בן אדם.
(25:22) מי שעצוק בתוך הרפש הזה של מלחמות קשות.
(25:25) אלה שבאים בצהריים לבתי המשפט.
(25:27) אנחנו תמיד ההסכמים שלנו זה בבוקר.
(25:29) שיעור מהר, בואו, שלא תראו מה קורה בצהריים.
(25:32) מזמינים אותם אותם מוקדם.
(25:32) כן, זה תמיד ככה.
(25:33) כזה, בואו, תחתמו ולכו.
(25:35) עשר דקות, לכו הביתה, כל הכבוד.
(25:37) תשמרו על הילדים, ככה הם אומרים להם.
(25:38) כל הכבוד שבאתם, הסכם מוכן, סעו לשלום.
(25:41) ובצהריים, ומי שצריך ללכת לראות את התיקים האלה, שיהיו שם.
(25:45) אתם יודעים, האמת, אולי באמת המערכת היום צריכה להתאים את עצמה.
(25:49) אני אכתוב על זה באמת משהו.
(25:50) כן, היא נורא מיושנת.
(25:51) יש מודעות דווקא יותר, אני יודע, בממשלה, בממשלות.
(25:54) תמיד כבר מדברים על מבינים שיש פה צורך.
(25:57) ובאמת, למה להכניס את האנשים שבאים בטוב, ומבינים שהם לא צריכים להילחם אחד בשני, גם כשקשה לנו, גם כשאנחנו בתוך פרידה.
(26:04) עדיין, בוא נדבר עם ההורה השני, בוא נייצר את הדיאלוג, ואז זה יהיה פה אישור פורמלי להסכם הזה.
(26:10) אתה יודע מה, לא נספרת לך, אבל הייתי ב…
(26:13) לא מותר לי להגיד מה אכפת לי.
(26:15) הייתי ב…
(26:16) לקחו אותי לאיזה סמינר, שהיו בו נציגי כל משרדי הממשלה.
(26:20) הפנים, המשפטים, הרשות להגנת הצרכן, הרשות להגנת הפרטיות, סדר של הממשלה, זה הפרויקט שארגנה הרשות לחדשנות.
(26:31) והם עשו, והראו לי את זה, והתנסיתי בו, איזושהי מערכת שאת נכנסת, יש לך אבטר, כזה שאת בוחרת לך, צריכה הזמנה לבן הזוג שלך, גם הוא מקבל אבטר.
(26:45) מכניסים את הפרטים, כותבים את כל ההסכמות בין ההורים, על חלוקת רכוש, זמנים, הכל, יוצא להם הסכם.
(26:54) כמו השירות אונליין שלנו, יוצא להם הסכם מטעם המדינה.
(26:58) ההסכם הזה, הם מאשרים אותו בחתימתם, שולחים, ההסכם הזה מועבר ישירות לבית המשפט, בית המשפט אמור לאשר אותו, להעביר אותו, הוא קיבל, הוא מעביר לבית הדין הרבני, או שאושר לבית הדין הרבני שמאשר אותו, אפשר גם וגם.
(27:12) או זה או זה, בית הדין הרבני קובע את הטקס, עושים טקס, אני לא יודע אם אפשר את זה בזום או לא, שבאים פיזית, ומועבר לשירות ממשרד הפנים.
(27:21) כל זה הממשלה נותנת לציבור.
(27:25) זה קיים כמובן, לא?
(27:26) אז ראיתי את הפיילוט, באנגליה אני יודע שזה קיים, אנגליה המערכת לא צריכה שום דבר, יש מערכת, תכנסי, תכניסי פרטים, תקבלי את זה.
(27:34) גם בארץ מתישהו זה יהיה, זה השירות אונליין שלנו היום זה כזה, את נכנסת.
(27:38) עושה פגישת זום, מקבלת שאלון, כמה מאות שאלות, מסמנת, הופ, סנד, קבלי הסכם, שעה עוברים עליו, איך הוא תגישו אותו.
(27:46) אין סיבה שלא.
(27:48) ועכשיו, ככל שיהיו יותר עורכי דין, כמוך, זה קשה לקרוא לך עורכי דין, אני אגיד לך את האמת, כי את מגשרת.
(27:55) אתה יודע שבמסחרי למשל, יש לך עורכי דין שלא יודעים איך נראה בית משפט.
(28:00) עורכי דין מסחריים לא יודעים איך נראה בית משפט, וזה נראה מאוד הגיוני.
(28:03) נכון.
(28:03) במשפחה מאיזושהי סיבה, בית משפט בדרך המלך.
(28:08) איזושהי סיבה.
(28:10) סיבה ידועה לכולנו.
(28:12) פרנסה.
(28:15) תחום המשפחה הוא התחום הכי…
(28:17) אבל עברתי, אני לא בא לדבר סרה, אני בא לדבר על הטוב.
(28:20) ובטוב, אנחנו רואים מכל הסיבות שהיו, הן כבר לא רלוונטיות.
(28:25) והיום הציבור יודע, יכול לבחור.
(28:30) ואני רוצה להגיד, קודם כל, לכל מי ששומע אותנו, שקודם כל, אם אתם עורכי דין, או חושבים על התחום, אז כדאי שתכירו את המגמה הזאת שכרמל פה מבשרת עליה, של עורכי דין 2.0, ושתכירו מה קורה.
(28:49) ולפני שרצים לשלם עשרות, אם לא מאות אלפי שקלים על תארים, תבינו, בשטח, לעולם הגישור, אנחנו בצמיחה אדירה.
(28:58) וזה לא עריכת דין, יש ידע טוב.
(29:01) אולי אנחנו נגיד שאנחנו עכשיו הולכים לפתוח גם קורס של פרקטיקום אזרחי, שבו אנחנו גם הולכים ללמד את מה שצריך בידע גם המשפטי כמגשרים.
(29:11) זאת אומרת, אני לא מצפה, אני מצפה כן שלמגשר יהיה את הידע במה זה דיני חוזים, מה זה דיני חברות.
(29:17) הוא צריך להכיר את כל העולם הזה, אבל הוא לא צריך להיות שם כליעץ.
(29:21) הוא צריך להכיר את העולם הזה כדי לדעת שאם יש עורכי דין בחדר, הוא יודע לדבר בשפה שלהם, הוא יודע להיעזר, הוא יודע דברים תבסיסיים, הוא חייב לדעת את המבוא.
(29:30) אז זה קורס שאנחנו נפתח בחודשים הקרובים, לאנשים שחשבו להיות עורכי דין, אבל לא רוצים להיות עורכי דין, רוצים להיות מגשרים, אבל הם כן רוצים את הידע.
(29:40) אז הם לא יצטרכו לשלם את ה-100,000 שקל לתואר הזה, ויהיה להם הרבה הרבה פחות.
(29:45) והם עשו לאחרי זה שאנחנו נכניס את האנשים לתוך התמחות, בתוך גישור אזרחי, כי זה העתיד בארץ ובעולם.
(29:52) אנחנו פותחים את הסניפים גם בעוד מקומות, זו תקופה, את יודעת, אני לא צריך לדבר על זה, כי זה מאוד מרגש אותי.
(30:00) ולהעיד אנשים, תתחילו להסתכל, והעולם השתנה, והוא לנגד עינינו.
(30:04) לי מאוד קשה בזה, קשה, כי אני, כשהתחלתי, היה איזה חלום שיהיו מלא מגשרים, שסוחרים, ופתאום אני רואה אש על זה.
(30:13) זה קורה.
(30:14) וזה באמת מרגש אותי, כי אנחנו עושים טוב.
(30:20) אנחנו עושים טוב.
(30:22) אז אני באמת מאחל שיהיו עוד הרבה אנשים שעושים טוב, כי צריך תחרות, חצר מגשרים.
(30:26) יש עוד המון מקומות להתפתח בתחום הזה, ואני רוצה להכין לך הזמן בהצלחה, ושתמשיכי בעשייה טובה.
(30:32) ואם אתם צריכים, אני אגיד את זה פה למאזינים, בהסכמי ממון, בהסכמי ירושה, כל מה שהוא בפרק ב’, ומחפשים את המגשרת, נכון, יש לה שם עורכת דין בתואר, בסדר, אבל היא מגשרת, היא מליאה טובה, טיפולית, טובה ונוכחת, שבאמת באה לעשות טוב, אז כרמל.
(30:58) ממלצת בחום.
(30:59) תודה רבה.
(31:00) כל הלב.
(31:01) אז תודה שהאזנתם.
(31:06) כי אנחנו מדברים כל הזמן, יש כל כך הרבה להגיד, כל כך הרבה נושאים, אבל לא, אני ממוקד, כי אמרנו היום, עורכים, עורכי דין 2-0.
(31:12) אז אני מנסה לבקש מהמאזינים לשתף ולדרג ולהפיץ.
(31:18) השפה הזאת, הכלים האלה, זה עובד כי אנשים מעבירים את זה הלאה.
(31:23) ואני מקבל טלפונים מאוד מרגשים מאנשים שנמצאים במקום מאוד בעייתי ואז אני שמח, והם שמעו את הפודקאסט ומקבלים כלים אז תפיצו את זה להם, תשתמשו בזה ותדרגו אותנו ושימו לייק ותגובות וכל מה שאפשר בבקשה לעשות כי אין מה לעשות בעולם הרשות החברתיות אנחנו לא בממסדי, תקשורת ממסדית היא לא מודעת למה שקורה בשטח ועוד מיושנת והכל קורה היום ברשתות, והכל קורה בשטח, מאוד חזק, מצב מדהים.
(31:54) אז פשוט תעזרו להפעיט את זה, זו הבקשה שלי לכם, ונתראה בפרק הבא, להשתמש.