מה זה גישור – ולמה הוא מתחיל להחליף את עולם המשפט
פרק 97 בפודקאסט "משהו עם גישור""
יש רגע כזה, כמעט קבוע, שמגיע לאנשים בתוך סכסוך. רגע שבו הם מבינים שמשהו לא עובד. שהם כבר עמוק בתוך תהליך יקר, ארוך, מתסכל – ושאין בו באמת פתרון. רק החרפה. בפרק הזה עולה בדיוק הרגע הזה, דרך סיפור של אדם שנכנס לתהליך גירושין קשה, הוציא סכומים גבוהים, ורק בדיעבד הבין שיש דרך אחרת . זו לא חריגה. זו תופעה.
הפרק הזה לא עוסק רק בגירושין. הוא עוסק בגישור עצמו – מהיסודות. איך הוא נולד, למה הוא חזר, ולמה דווקא עכשיו הוא מתחיל לתפוס מקום מרכזי. ובעיקר – למה כל אדם שנכנס לקונפליקט צריך להכיר אותו לפני שהוא עושה צעד משפטי.
גישור תמיד היה כאן – רק שכחנו להשתמש בו
אם מסתכלים אחורה, גישור הוא לא המצאה מודרנית. הוא היה קיים בכל תרבות אנושית. בכל קהילה היה אדם – זקן, מנהיג, שייח’, כהן – שתפקידו היה לעזור לאנשים ליישב מחלוקות. לא מתוך סמכות חוקית, אלא מתוך סמכות אנושית. מתוך הבנה של אנשים.
המערכות האלה עבדו כי הן היו חלק מהחיים. כי האנשים חיו יחד והיו צריכים להמשיך לחיות יחד. לא הייתה הפרדה בין “ההליך” לבין “החיים”.
אבל ככל שהעולם הפך מורכב יותר – מהפכה תעשייתית, אורבניזציה, התפתחות כלכלית – הקשרים האנושיים נחלשו. במקביל, נבנו מערכות חוק מורכבות יותר. במקום לפתור מחלוקות דרך שיח, התחלנו לפתור אותן דרך חוקים.
החוק, בתחילתו, היה פשוט. אבל עם השנים הוא הפך למערכת סבוכה, מלאה סתירות, פרצות, וחוסר התאמה למציאות המשתנה. וכשזה קרה – נוצר פער. פער בין מה שקורה בחיים לבין הכלים שנועדו לפתור את זה.
נקודת המפנה: כשהמערכת הבינה שהיא לא עובדת
בשנות ה־70 בארצות הברית, המערכת המשפטית עצמה הבינה שיש בעיה. עומס אדיר בבתי המשפט, חוסר שביעות רצון של הציבור, ותהליכים שלא באמת פותרים סכסוכים אלא רק מכריעים אותם.
ועידת פאונד בשנת 1976 הייתה רגע מכונן. המסקנה שלה הייתה פשוטה אך עמוקה: לא כל סכסוך צריך להגיע לבית משפט. צריך לייצר דרכים אחרות לפתרון מחלוקות. מכאן נולד המושג ADR – Alternative Dispute Resolution.
זה היה בעצם ניסיון לחזור למה שתמיד עבד – אבל בצורה מודרנית.
כמה שנים לאחר מכן, יצא הספר Getting to Yes, שהפך לאבן יסוד בתחום. הוא הגדיר בצורה ברורה את עקרונות הגישור, והציג מודל עבודה שעד היום עומד בבסיס התחום.
הבסיס של הגישור: להפריד בין האדם לבעיה
אחד העקרונות המרכזיים בגישור הוא הפרדה בין האדם לבין הבעיה. זה נשמע פשוט, אבל זה שינוי תפיסתי עמוק.
במקום לראות את האדם שמולי כבעיה, אני לומד לראות שיש אדם ויש בעיה – והם לא אותו דבר. זה מאפשר לייצר שיח שבו אפשר להיות רך עם האדם וקשה עם הבעיה.
השלב הבא הוא להבין את ההבדל בין עמדה לאינטרס. עמדה היא מה שאני אומר. אינטרס הוא מה שאני צריך.
כאשר אדם אומר “אני לא מוכן לוותר”, זו עמדה. אבל מאחוריה יש אינטרס – אולי צורך בביטחון, אולי צורך בהכרה, אולי צורך בשליטה. ברגע שמבינים את האינטרסים, אפשר להתחיל לחפש פתרונות אמיתיים.
זהו לב הגישור. לא לפתור את מה שאנשים אומרים, אלא את מה שהם צריכים.
למה גישור עובד – ומה הופך אותו עדיף
כאשר בוחנים את הגישור מול המערכת המשפטית, עולה תמונה ברורה. כמעט בכל פרמטר, הגישור עדיף.
ראשית, שליטה. בגישור, הצדדים מחליטים. אין תוצאה שנכפית עליהם. אם אין הסכמה – אין הסכם. זה שינוי מהותי לעומת בית משפט, שבו צד שלישי מכריע.
שנית, זמן. תהליך משפטי יכול להימשך שנים. גישור יכול להתחיל בתוך ימים ולהסתיים בפרק זמן קצר יחסית.
שלישית, עלויות. ההבדלים דרמטיים. גישור עולה אלפי שקלים. הליך משפטי יכול להגיע לעשרות ואף מאות אלפים.
רביעית, שמירה על מערכת היחסים. בגישור יש ניסיון לשמר ואף לשפר את הקשר. במערכת המשפטית, הקשר כמעט תמיד נפגע.
וחמישית, סודיות. בגישור הדברים נשארים בחדר. בבית משפט, הם הופכים לרשומים, ולעיתים גם פומביים.
השילוב של כל אלה יוצר יתרון ברור. ולכן, יותר ויותר אנשים מתחילים להבין שגישור הוא לא “פשרה” – אלא דרך עדיפה.
אז למה אנשים עדיין הולכים לבית משפט
כאן נכנסת מורכבות אמיתית. כי למרות היתרונות, אנשים רבים עדיין פונים למערכת המשפטית.
הסיבה הראשונה היא מודעות. פשוט לא יודעים שיש אלטרנטיבה. זה עולה גם בפרק – אנשים מגלים את הגישור מאוחר מדי.
הסיבה השנייה היא הרגל. המערכת המשפטית היא ברירת המחדל. כך חונכנו לחשוב.
והסיבה השלישית – והיא פחות מדוברת – היא מבנית. עולם עריכת הדין הוא מערכת כלכלית גדולה מאוד. יש בו אינטרסים, יש בו תמריצים, והוא לא תמיד דוחף לכיוון של פתרון מהיר וזול.
זה לא אומר שאין מקום לעורכי דין. יש. במיוחד במקרים מורכבים או מול גופים גדולים. אבל ברוב הסכסוכים בין אנשים – יש חלופה טובה יותר.
שותפות חדשה – האבולוציה של הגישור
הגישור הקלאסי נתן בסיס חשוב. אבל הוא לא מספיק.
כאשר אנשים מגיעים לקונפליקט, הם לא רק במחלוקת – הם במצב רגשי. סטרס גבוה, חוסר ודאות, תגובות הישרדותיות. במצב כזה, היכולת לקבל החלטות נפגעת.
כאן נכנסת שיטת שותפות חדשה. היא מוסיפה שכבה עמוקה יותר לעולם הגישור – עבודה עם המערכת הביולוגית, עם הסטרס, עם הדינמיקה הרגשית.
במקום לנסות לנהל שיחה רציונלית בין אנשים במצב לא רציונלי, השיטה יוצרת תנאים שמאפשרים להם לחזור למצב שבו אפשר לחשוב, להקשיב, ולהחליט.
זה שינוי משמעותי. הגישור הופך מתהליך טכני לתהליך של שינוי.
לא ההסכם חשוב – אלא התהליך
אחת התפיסות השגויות הנפוצות היא שהמטרה היא הסכם. אבל הסכם הוא רק תוצאה.
אפשר לייצר הסכם גם בלי גישור. היום, עם בינה מלאכותית, אפשר לכתוב הסכמים בקלות. הידע קיים.
אבל הסכם שלא נבנה מתוך תהליך – לא מחזיק. הוא לא פותר את הקונפליקט. הוא רק מכסה עליו.
הערך האמיתי של הגישור הוא בתהליך. ביכולת לקחת אנשים, שנמצאים במצב של עימות, ולהוביל אותם למקום שבו הם מסוגלים להסכים.
העתיד: לאן העולם הולך
העולם משתנה במהירות. מערכות חוק מתקשות להדביק את הקצב. במקביל, אנשים מחפשים פתרונות מהירים, יעילים, אנושיים יותר.
גישור עונה על הצורך הזה.
כבר היום יש מדינות שבהן גישור הוא שלב חובה לפני הליך משפטי. במקומות אחרים, רוב הסכסוכים נפתרים מחוץ לבית המשפט.
זה לא טרנד. זו תנועה.
והשאלה כבר לא אם הגישור יתפוס מקום מרכזי – אלא מתי.
סיכום – הבחירה לפני הצעד הראשון
המסר המרכזי של הפרק הוא פשוט: לפני כל צעד משפטי, לעצור.
לבדוק.
להבין שיש דרך אחרת.
כי ברגע שנכנסים למערכת משפטית, קשה מאוד לחזור אחורה. לעומת זאת, גישור תמיד משאיר את הדלת פתוחה.
והבחירה הזו – היא לא רק בחירה של שיטה. היא בחירה של גישה.
גישה שאומרת שאפשר לפתור סכסוך בלי להחריף אותו. שאפשר לצאת ממנו עם יותר ממה שנכנסנו. ושאפשר לבנות, גם מתוך משבר, משהו חדש.
פרקים קשורים להעמקה נוספת
כדי להעמיק בהבנה של גישור לא רק ככלי לפתרון סכסוכים, אלא כדרך התמודדות רחבה עם משברים וקבלת החלטות, מומלץ להמשיך לפרקים הבאים שמרחיבים את התמונה מזוויות שונות:
- גירושין כהזדמנות לצמיחה – פרק 13
https://www.nadavnishri.co.il/gerushin-hazdamanut-letzmicha/
(איך שינוי תפיסה מאפשר לצאת ממשבר למקום של בנייה ולא רק הישרדות) - פתרון סכסוכים יצירתי בתעשיית המוזיקה – פרק 75
https://www.nadavnishri.co.il/creative-conflict-resolution-music-industry-ofer-tal/
(דוגמה מעולם אחר שממחישה איך גישור עובד גם מחוץ לגירושין) - איך הופכים משבר אישי ולאומי לצמיחה – פרק 76
https://www.nadavnishri.co.il/war-crisis-growth/
(הרחבה על התמודדות עם סטרס וקבלת החלטות בתוך משבר) - משמורת ילדים והסדרה – פרק 28
https://www.nadavnishri.co.il/mishmeret-mgiasher-yisrael-hasdara-hachshara-michal-landau/
(איך עקרונות גישור באים לידי ביטוי בהחלטות מורכבות על ילדים) - גירושין בשיתוף פעולה – דרך שלישית – פרק (עידית שהם)
https://www.nadavnishri.co.il/gerushin-beshituf-peula-idit-shaham-derech-shlishit/
(אלטרנטיבה מעשית בין מלחמה להסכמה מלאה – ואיך גישור משתלב בה)
שאלות ותשובות: גישור, משפט ומה שביניהם
גישור הוא תהליך שבו צד שלישי ניטרלי מסייע לצדדים שנמצאים בסכסוך להגיע להסכמות בעצמם. בניגוד לבית משפט, שבו שופט מקבל החלטה עבור הצדדים, בגישור האחריות נשארת אצלם. המגשר אינו מכריע ואינו קובע מי צודק, אלא מנהל תהליך שמאפשר לצדדים להבין את הצרכים שלהם, להקשיב זה לזה, ולבנות פתרון שמתאים להם.
ההבדל המרכזי הוא בשליטה ובכיוון. בית משפט עוסק בעבר ובשאלה מי צודק, בעוד שגישור מתמקד בעתיד ובשאלה מה נכון לבנות מכאן והלאה. בנוסף, בבית משפט ההכרעה נכפית על הצדדים, בעוד שבגישור כל הסכמה מתקבלת מרצון.
גישור מתאים לרוב הסכסוכים בין אנשים, במיוחד כאשר יש ביניהם קשר מתמשך – כמו בני זוג, הורים לילדים, שותפים עסקיים או בני משפחה. במקרים שבהם יש פערי כוחות קיצוניים או צורך בהכרעה משפטית עקרונית, ייתכן שגישור לבדו לא יספיק, אך גם אז ניתן לשלב אותו כחלק מהתהליך.
גישור הוא תהליך ממוקד יותר, ללא בירוקרטיה משפטית מורכבת, ללא דיונים מרובים וללא צורך בהוכחות משפטיות ממושכות. לכן הוא חוסך זמן ועלויות משמעותיות. מעבר לכך, עצם העובדה שהצדדים שותפים לפתרון מקצרת את הדרך להסכמה.
רבים פשוט לא מכירים את האפשרות או לא מבינים עד הסוף מה היא נותנת. אחרים פועלים מתוך הרגל או מתוך תפיסה ש“צריך להילחם כדי לנצח”. בנוסף, המערכת המשפטית היא ברירת המחדל התרבותית, ולכן רבים מגיעים אליה באופן אוטומטי לפני שהם בוחנים חלופות.
לא בהכרח. יש יתרון לידע משפטי במקרים מסוימים, אך מהות התפקיד של המגשר היא ניהול תהליך אנושי, רגשי ותקשורתי. היכולת להבין אנשים, לזהות צרכים וליצור שיח אפקטיבי חשובה לא פחות, ולעיתים אף יותר, מהיכרות עם החוק.
המגשר מנהל את התהליך, שומר על מסגרת, עוזר לצדדים להגדיר את הנושאים, ולזהות את האינטרסים שמאחורי העמדות. הוא אינו מקבל החלטות במקום הצדדים, אלא יוצר תנאים שמאפשרים להם לקבל החלטות טובות יותר עבור עצמם.
אינטרס הוא הצורך האמיתי שמאחורי העמדה. לדוגמה, דרישה כספית יכולה להיות ביטוי לצורך בביטחון. כאשר מתמקדים באינטרסים ולא רק בעמדות, נפתחת האפשרות למצוא פתרונות יצירתיים שמתאימים לשני הצדדים.
כן. כאשר הסכם גישור מקבל תוקף של פסק דין, הוא מחייב לכל דבר ועניין. ההבדל הוא בכך שהוא נוצר מתוך הסכמה ולא מתוך הכרעה חיצונית.
כאשר יש ילדים, הקשר בין ההורים אינו מסתיים. גישור מאפשר לבנות מערכת תקשורת והסכמות שממשיכות לעבוד גם אחרי הפרידה. הוא מפחית את המתח בין ההורים וכך תורם גם לרווחת הילדים.
שיטת שותפות חדשה מוסיפה רובד עמוק לתהליך הגישור בכך שהיא מתייחסת לא רק למה שנאמר, אלא גם למצב הרגשי והפיזי של הצדדים. היא מזהה את ההשפעה של סטרס על קבלת החלטות, ועוזרת ליצור תנאים שבהם ניתן לחשוב בצורה בהירה יותר. כך הגישור הופך מתהליך טכני לתהליך שמאפשר שינוי אמיתי.
לא. גישור אינו ויתור אלא בחירה. זו בחירה לקחת אחריות על התוצאה במקום להעביר אותה לצד שלישי. במקרים רבים, דווקא בגישור ניתן להגיע לתוצאות מדויקות יותר, משום שהן מותאמות לצרכים של הצדדים.
שההליך המשפטי הוא לא רק כלי לפתרון סכסוך, אלא גם תהליך שמעצים אותו. לפני שנכנסים אליו, חשוב להבין שיש חלופות – ושבחירה בדרך אחרת יכולה לשנות את כל התוצאה.
תמלול מלא של הפרק
(0:00) לפני כמה ימים התקשר אליי מישהו שנמצא בתהליך גירושין מאוד מאוד קשה ובעקבות תהליך הדרכת הורים שהוא והם ילדיו עברו הם פתאום הבינו שיש דרך אחרת שלא חייבים ללכת לבתי המשפט ושהם שרפו עשרות אלפי שקלים, זוג צעיר באמת לשווא, ואז הוא שמע את הפודקאסט, הוא שמע עליי, וקיבל המלצות, ורוצים לבוא.
(0:34) והוא אמר לי בטלפון, אתה יודע, זה מדהים שלא ידעתי שבכלל שיש דרך אחרת, זה מדהים שאף אחד לא אמר לי, וכל התהליך, עורך הדין לא אמר לי, שתשמע, אפשר לשבת ולהגיע להסכמה, אנחנו לא חייבים להגיע לבית משפט, לא חייבים…
(0:50) לא חייבים ששופט או דיין יחליט עבורנו, אפשר להגיע לבד, ההורים.
(0:58) ואני, נגיד, חייכתי, כי אני שמח שהוא הבין, אבל גם הייתי עצוב שעם כל העבודה ועשרות אלפי אנשים או מאות אלפים שצפו בתכנים שלי ושמדברים איתי, ועדיין יש הרבה אנשים שלא מודעים.
(1:15) אז חשבתי על זה ואמרתי אני אעשה היום פרק על גישור, לא רק בגירושין, בכלל.
(1:25) על התהליך המדהים הזה, ואני רוצה לספר לכם איך אני הכרתי את הגישור.
(1:31) ואני רוצה גם להסביר בפרק הזה איפה הגישור הגיע לעולם.
(1:37) אני רוצה להסביר על השיטה, על הגישה בכלל, על הגישור, לא רק על השיטת עבודה שלי, אלא…
(1:42) הבסיס של הגישור.
(1:45) אני רוצה להסביר ולספר לכם על המאבק, מאבק האימתנים שיש היום בין הגישור לעולם המשפט, עולם המשפט שהולך ודועך ונעלם והופך להיות הרבה יותר מיותר, לעולם הגישור שהולך ועולה.
(2:02) ואני רוצה גם, אני אקביל את זה למאבקים אחרים בין עולמות מקצועיים אחרים שקרו.
(2:08) לאורך השנים האחרונות ובכלל יש תקופה עכשיו מאוד של שינויים.
(2:14) ואני אסכם וגם אגיד את על איפה אני חושב שהדברים הולכים.
(2:20) כי באמת אנחנו בתקופה מהפכנית ודברים נפלאים קורים בעולם הגישור.
(2:25) ואני רוצה, זה ככה האינטרס הסמוי של לוין, אני אומר אותו אז הוא כבר לא יהיה סמוי, אני רוצה לגרום לכם, כל מי שמאזין לי.
(2:35) לדעת שבכל מקרה, אם אתם נכנסים לקונפליקט, לפני שאתם עושים כל צעד אלים, משפטי, להכיר את הקישור, לפנות למגשרים ולהפוך את המשבר, את הריב, את הסכסוך, למקור לצמיחה והזדמנות ליצירת מערכת יחסים טובה ותקינה.
(2:58) אפילו עוד יותר ממה שהיה בעבר.
(3:01) אז ככה, בואו נתחיל מההתחלה.
(3:04) בואו נדבר רגע על ההיסטוריה.
(3:06) מאיפה הגיע הגישור?
(3:07) אז קודם כל אני אגיד שהגישור תמיד היה פה.
(3:10) היה את הזקן שישב בכניסה לעיר, ליד החומות, הכהן, זקן השבט, הצ’יף, השייח.
(3:19) בכל תרבות, בכל דת, היה את האדם.
(3:22) שהיה העוזר לפתור מחלוקות, כשהראייה היה שהאדם שעוזר לפתור מחלוקות הוא חלק מהקהילה, זה ממש תפקיד שהוא לא מוגדר, יש למרות שיש תרבויות שכן, יש תפקיד שמוגדר, כמו אצל האסלאם, החאג’, זו ועדה של ועדת פיוס של לעבור בין האנשים ולייצר ביניהם הסכמות.
(3:49) וסולחה.
(3:50) אבל תמיד היה מישהו שהחלק מהקהילה שלנו, שהתפקיד שלו הוא פשוט לעזור לנו לפתור מחלוקות, לייצר שיח בקהילה.
(3:58) עכשיו, כשהקהילה הייתה קטנה, זה לא היה צריך הרבה.
(4:01) ברור שאנחנו צריכים לחיות ביחד וצריך להסתדר.
(4:05) ככל שהעולם התפתח, המהפכה התעשייתית, המהפכה החקלאית לפניה, האיור, ההתפתחות.
(4:13) מגדרית, שינויים במשפחה, בשוק התעסוקה, הפכנו להיות יותר ויותר בודדים.
(4:21) וככל שהפכנו להיות יותר ויותר בודדים, הפסקנו, האנושות, להשתמש בכלים הבסיסיים שיש לנו של שפה ושיח וטון והבנה ורגישות כדי לפתור מחלוקות.
(4:34) והתחלנו לאט לאט להשתמש בחוקים.
(4:37) זה התחיל במלאכת אשור, חוקי חמורבי, שיצרו חוקי עבודה וחוקים אחרים, שהתחילו לייצר מנגנונים של מדינה וקהילה מבוססת חוקים.
(4:49) אבל אז החוקים היו מאוד בסיסיים, אל תרצח, הנה זה חוק, הוא מאוד פשוט, אל תגנוב, מה ששלך אל תיקח, זה מאוד פשוט.
(4:56) אבל ככל שהעולם התפתח נהיו יותר ויותר חוקים.
(5:00) אל תבוא ביום שלישי בשעה שש לכיכר העיר עם שעון, כל מיני חוקים.
(5:05) שאנשים כבר לא הכירו אותם, שאומרים, ועדות ודינים יצרו, ופתאום היה צריך מישהו שידע לפרש לנו את החוק, ופה נכנס עולם המשפט לתמונה.
(5:19) ועולם המשפט, זה עורכי הדין, אני מזכיר, אני משפטן, למדתי את המטריה הזאת, בעצם באנו ללמד את הציבור מה אומר החוק.
(5:32) הבעיה היא שהעולם השתנה כל כך, בטח בשנים האחרונות, שכבר, אתם יודעים, יש המון נושאים שאין להם חוקים רלוונטיים, בינה מלאכותית.
(5:42) עד שיתחילו להשיג פה את כל החוקים, שיוכלו לסדר את זה, כבר יקום משהו חדש.
(5:47) האינטרנט, עדיין יש הרבה פרצות באינטרנט, שבאמת, המון בעיות, והעולם משתנה כל הזמן.
(5:53) ואז יוצא שהחוק, שחוק זה משהו שהמחוקק, הפרלמנט, הכנסת מחוקק, והשופטים פוסקים על פיו, פתאום הכנסת, בטח מדינת ישראל שהכנסת כבר לא עושה את עבודתה, אני אומר בלשון המעטה, בעצם יש מצב שיש נתק בין מה שקורה בשטח והחוקים שאמורים להסדיר את זה.
(6:15) ויש סבך של חוקים שכבר לא רלוונטי, וחוקים שסותרים אחד את השני, ויש המון המון בעיות, המון לקונות, זה המונח המשפטי.
(6:25) והבעיה הזאת כבר הייתה קיימת בשנות ה-70 בארצות הברית.
(6:29) ובארצות הברית, שנות ה-70, 1976, יוזמה של ראשי ועדת המשפט, עולם המשפט האמריקאי, כולל נשיא בית המשפט, כינסו ועדה.
(6:41) והוועדה הזאת נקראת ועדת פאונד.
(6:44) ועדת פאונד הייתה מטרה, הייתה…
(6:48) מטרה ששמו על עצמם בוועידה הזו, למצוא דרכים אחרות לפתרון העומס בבתי המשפט ולייצר מציאות שבה הציבור שפונה לבית המשפט יהיה יותר מרוצה, כי הציבור, לא מרוצה, אנשים לא מרוצים במערכת המשפטית והם הבינו שיש פה בעיה.
(7:13) התוצר של ועידת פאונד היה שהם מבינים שצריך לייצר פתרונות אחרים, שצריך לייצר דרכים אלטרנטיביות לפתרון מחלוקות.
(7:24) אלטרנטיב דיספיוט ורזולושנט.
(7:28) ADR, זה הקיצור.
(7:30) עכשיו בעצם, אומרים בואו נחזור את מה שהיה פעם, אותו זקן בכפר, אותן הערכות של פתרון מחלוקות שהיו פעם, בואו נחזיר אותן.
(7:39) בוא נמצא משהו אחר, משהו שיוכל להוריד את העומס מבתי המשפט.
(7:43) אחד הראיונות שעלו אז נקרא בית משפט רב דלתות.
(7:49) בית המשפט רב דלתות אמר בעצם לפני שתיק מגיע למערכת ומגיע לשופט, בואו ניתן איזושהי ועדה, איזושהי מערכת שתוכל להגיד רגע, אולי זה לא מתאים לבית משפט, אולי זה משהו אחר.
(8:04) ומהמקום הזה, זו הייתה הקריאה של ועידת פאונד.
(8:08) יצאו עם קריאה, בו נמצא דרכים אחרות, בו נמצא מנגנונים, בו נמצא מערכות שיודעו לנתב תיקים שהם לא צריכים להגיע לבית המשפט, שלא יגיעו לבית המשפט, ויפתרו בדרכים אחרות, ומה שצריך להגיע לבית המשפט, שיגיע.
(8:23) עכשיו, אני כמובן מדבר פה על השוק האזרחי, השוק הפלילי, של עבירות פליליות.
(8:29) זה באמת המקום שבו המדינה היא התובעת, היא האוכפת, היא זאת שאחראית.
(8:35) אני מדבר פה, וזה בסדר, וזה ככה צריך להיות, אנחנו לא רוצים שאנשים יקבלו את החוק הפלילי לידיים, אנחנו רוצים שכן מדינה מתוקנת תפעל על פי חוק פלילי, מסודר, באמת עם מערכת ששומרת על האזרח ושומרת על זכויותיו.
(8:51) אבל אנחנו מדברים פה על השוק האזרחי, על הסכסוכים האזרחיים, רק לסדר גודל, בסדר?
(9:00) זה סדר גודל השוק.
(9:02) עכשיו, קחו את זה בארצות הברית, אין לי את הנתון כמה תיקים בארצות הברית, אבל זה מן הסתם זה עשרות מיליונים בשנה.
(9:10) עכשיו פה צריך לקחת בחשבון שבכל תיק יש לפחות שני צדדים.
(9:15) תראו כמה אנשים מעורבים בהליכים משפטיים במדינות מתוקנות, מדינות מערביות, בכל שנה.
(9:21) עכשיו, השלב הבא היה בשנת 1982.
(9:24) בשנת 1982 יוצא הספר “Getting to Yes”.
(9:28) “Getting to Yes” זה ספר שכתבו שניים מהחוקרים הבכירים באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית בפקולטה למשפטים במחלקה לניהול משא ומתן.
(9:38) קורגנליים רוג’ר פישר וויליאם יורי.
(9:41) שני האדונים הנכבדים מאוד האלה כתבו ספר “Getting to Yes”, כן, בהוצאת מטר בעברית.
(9:48) שהוא נחשב התנ״ך של עולם הגישור, הוא הספר הראשון שהגדיר שיטה שנקראת שבעת האלמנטים שמייצרת איזשהו מכניזם לפתרון מחלוקות והשיטה הזאת זה הבסיס לגישור שהוא היום.
(10:03) ומה בעצם השיטה הזאת אומרת?
(10:06) היא אומרת שאנחנו קודם כל מפרידים את האדם מהבעיה, יש אדם ויש בעיה, לא אחד הם, אני רוצה להתייחס אליך כאל בן אדם ולבעיה כאל בעיה אני אהיה קשה עם הבעיה ורך עם האדם, זה האמירה.
(10:20) אנחנו עושים את זה על ידי הפרדה, קודם כל בין עמדה ואינטרס.
(10:23) מה זה אומר עמדה ואינטרס?
(10:24) עמדה זה מה אני אומר, אינטרס זה מה אני צריך.
(10:28) אני כועס עליך, אני שונא אותך, אתה מעצבן אותי, זה מה אני אומר, זה עמדה.
(10:34) אני צריך ביטחון, אני צריך יציבות, אני צריך תחושת ערך, אוקיי.
(10:39) זה אינטרס.
(10:40) ועצם הגישור, וזה מה שמלמדים בקורס, זה הגישור הבסיסי, שזה הבסיס, הבסיס, הבסיס, זה קורס המבוא לעולם הגישור.
(10:47) לצערנו היום בארץ הוא עדיין נחשב כקורס מסמיך, יש אנשים שעשו כאן קורס מבוא על זה, או מגדירים את עצמם כמגשר מוסמך.
(10:53) יש לי בטן מלאה על זה, אבל אנחנו נדבר על זה בפרק אחר.
(11:02) ואחרי שאנחנו מפרידים את העמדה מהאינטרס, המטרה של המגשר היא לעזור לצדדים, להבין מה את האינטרסים, ואז לחפש פתרונות, על בסיס נתונים ועובדות, מדדים אובייקטיביים שאפשר להסתמך עליהם, שיש דגש לשים עליהם, לייצר תקשורת מאוד טובה.
(11:19) המטרה היא כן בגישור לשמר ולשפר מערכות יחסים.
(11:23) זה באמת על חצי רגל מה אמרה שיטת שבעת האלמנטים.
(11:30) מי שרוצה להתעמק בה יכול לעשות את הקורס הבסיסי שלי, הוא קורס מקוון, אחרי זה יש גם סימולציות לעשות אצלנו.
(11:38) בבית הספר, ויש לנו גם, בהמשך הם גם גניעו גם קורסים נוספים בגישור בעבודה, דיני, גניין רוחני ותחומים נוספים, דיני חברות, חוזים, דברים שרוצים לייצר מגשרים שמכירים גם את העולם המשפטי, אבל הם לא משפטנים, הם לא רוצים להיות עורכי דין, אנחנו רוצים להכיר את השפה, אבל לעזור לאנשים לפתור מחלוקות בעזרת גישור.
(12:01) אז גם זה יהיה אצלנו, ויש עוד בתי ספר שעושים את הקורס הבסיסי.
(12:06) אבל אני אגיד לכם שבגדול מי שרוצה להכיר את החומר הזה, שתקראו את Getting to Yes, כן בעברית, זה באמת מסביר את זה ואז אם זה אפשר עוד הרבה תרגולים איתנו או בבית ספר אחר.
(12:21) Getting to Yes, הספר עשה מהפכה, הפך להיות רב מכר, עד היום הוא רב מכר והמון אנשים קראו.
(12:28) התחילו לפתוח בתי ספר לגישור, התחילו להכניס אותו להמון המון מקומות, וזה היה הבסיס, שזה כבר לפני 40 שנה, אנחנו היום ב-2024.
(12:39) מאז היה הרבה ניסיונות להסדיר את התחום, לגבש חקיקה, חלק מהמדינות הצליחו, חלק יותר, חלק פחות, יש מדינות שהיום חובה לגשת לגישור לפני הליכים משפטיים גם בישראל.
(12:52) יש מדינות שהכל מופנה לגישור, מהודו, סין.
(12:56) יש מדינות שיש הרבה עדיין אבל בעיה במודעות הציבורית.
(12:59) הרבה הציבור עדיין לא מודע ליתרונות.
(13:03) ומה הם היתרונות בעצם?
(13:05) כי יש פה שיטה שפותרת מחלוקות, שומרת על מערכות יחסים.
(13:11) והיא, ופה הקושי הגדול, וזה המאבק של עולם הגישור עם עולם המשפט, הגישור מנצח בנוקאוט ממש את עולם המשפט.
(13:22) למה?
(13:23) כי אין שום מקום שבו לעולם המשפט יש יתרון על עולם הגישור.
(13:29) שום מקום.
(13:30) ואני מוכן להוכיח את זה, וכל מי שמוכן להביא לי טענה, אני מוזמן ואני גם אגיב.
(13:36) מבחינת העלויות, כמובן, הגישור עולה כמה אלפי שקלים, למעט עשרות, אם לא מאות אלפי שקלים שתהליך.
(13:41) תהליך משפטי יכול לעלות.
(13:44) השליטה של הצדדים בגישור, האנשים מחליטים בעצמם מה תהיה התוצאה.
(13:48) אתה לא תחתום ואת לא תחתמי על הסכם שלא טוב לכם, פשוט.
(13:54) הגישור השליטה היא מלאה בידיים שלכם, אתם גם יודעים מתי אתם תבואו, אתם קובעים את המתי נוח לכם, ולא אף אחד לא שופט, הודיה, נקבעו עבורכם את התוצאה.
(14:04) אם אתם לא מגיעים לתוצאה מוסכמת עליכם בגישור, אל תחתמו.
(14:09) הדרך תמיד פתוחה לפנות לבית המשפט, ששם יחליטו עבורכם.
(14:14) תוצאה אשר תהיה אשר תהיה, בגישור או שליטה בידיים שלכם.
(14:23) מבחינת זמן, תהליך משפטי לכל מי שהיה בו יודע שעד שאתם מקבלים זימון לדיון זה לוקח וואי וואי חודשים עד שיהיה פסק דין סופי.
(14:32) שנתיים, שלוש, לפעמים יותר.
(14:35) בעיה עד שכבר, אם מגיע כבר פסק דין, כבר האנשים הצדדים כבר נפטרו.
(14:40) אז וגישור?
(14:42) תרימו אליי היום טלפון, אני מקבל פה את השיחות, הוא אחד המגשרים שלי, אנחנו נקבע את הגישור שלכם.
(14:50) אולי להיום, אם לא זה יכול להיות למחר, אולי לשבוע הבא.
(14:54) זה הטווח, מתי שנוח לכם, בוקר, צהריים?
(15:00) בערב.
(15:00) הגישור קורה בזמן שנוח לכם.
(15:05) בירוקרטיה.
(15:06) אין בירוקרטיה בגישור.
(15:08) באים, בהתחלה יש פתיחת פגישת הכירות, חותמים על הסכם פתיחת תהליך גישור, ויש הסכם בסוף.
(15:13) זהו.
(15:14) אין בירוקרטיה, אין עיירת.
(15:16) פשוט וקל.
(15:17) אז מה שאתם מבינים, הגישור הוא פשוט הרבה יותר טוב.
(15:21) אבל מה?
(15:21) מה הבעיה?
(15:24) עולם עריכת הדין, אני אגיד את זה הכי בבוטות שאפשר, עולם עריכת הדין מגלגל בישראל משהו כמו 13 מיליארד שקלים.
(15:32) זה הנתון הפורמלי היחיד שאני מכיר, וגם הוא לא בדיוק פורמלי, כי אנחנו כאילו שוק פרטי.
(15:38) מי יהיה מוכן לוותר על שוק כזה?
(15:40) אתם יודעים, אני על התואר שלי במשפטים שילמתי 104 אלף שקל, שזה היה משהו כזה במכללה.
(15:48) וזה הרבה כסף, אתה רוצה להחזיר את הכסף הזה.
(15:52) עכשיו, אם בא למישהו לגישור ואנחנו גובים 5,000, 10,000, 20,000 שקל, זה לא כמו לגבות 100,000 שקל.
(15:59) וללא מערכת הדין גובים סכומים מאוד מאוד גבוהים.
(16:02) ויש דילמה מובנית.
(16:04) יש דילמה מובנית, כי אם אתה בא אליי כעורך דין, ואני מעדיף לייצג אותך כצד.
(16:10) זה יותר כלכלי.
(16:12) ולכן יש פה איזו בעיה, והיא כזאת, כי גם עורכי דין יגידו לכם שעדיף גישור, מה, עדיף בוודאי להגיע להסכמה שהיא טובה לשניכם.
(16:22) בתי המשפט יגידו לכם את זה, כל מי שעובד במערכת יגידו לכם את זה, עדיף הסכמה, כל אדם עם ראש על הכתפיים יגיד לכם שעדיף הסכמה בדיאלוג מאשר בכפייה.
(16:33) אבל זה פוגע בפרנסה.
(16:36) עכשיו, עולם עריכת הדין גם ככה בשפל, כי יש המון עורכי דין, יש משהו כמו 147 או 148 עורכי דין בישראל על כל בן אדם.
(16:45) סליחה, 148 אנשים על כל עורך דין, זה המון, זה המספר הכי גבוה במדינות ה-OECD.
(16:52) ועכשיו עם הבינה המלאכותית, שבכלל מייתרת את עריכת הדין בכל המקום של לתת לכם ידע, הסכמים, ניירת.
(17:00) זה עולם עריכת הדין הולך ונעלם, ואני בעצם חושב שגילדת עורכי הדין, שזה לשכת עורכי הדין, זו גילדה, ובתקופה של צרפת, של לפני מאות שנים, היו גילדות של נפחים וסנדלרים וצבעים, יש שם היום את גילדת עורכי הדין, שזה כבר גוף שבאמת, אני חושב שבמערך תכף עבד עליו הכלח, הוא הולך כבר.
(17:24) להיעלם, כי באמת אין צורך כבר, לא במקום הזה, זה כבר, יש כל כך הרבה דברים שמשתנים, וגם עולם עריכת הדין משתנה.
(17:33) אני כן חושב, אני אגיד את זה, שבעריכת הדין יישארו הליטיגטורים שמייצגים אנשים בבתי משפט, כשאין ברירה, אבל בעיקר אלה שמייצגים מול גופים ציבוריים, זאת אומרת, מול חברת הביטוח, מול מדינה, מול רשות ציבורית, עדיף שיהיה עורך דין.
(17:55) אלה שיודעים לתת ידע עובדתי, למשל עורכי דין למקרקעין, יש להם ידע חשוב מאוד על מיסוי מקרקעין, שטוב להיעזר בו.
(18:04) זה ידע שאני כמגשר לא יכול לתת, כי אני לא בא לייעץ, אבל בהחלט אומר, יש פה ידע עובדתי.
(18:10) מי שנותן ידע עובדתי, או שמייצג מול רשות, אז העולם שלו, עולם עריכת הדין, כנראה בשנים הקרובות יישאר.
(18:18) כל השאר, אלה שהתעסקו במערכות יחסים בין אדם לחברו, מה זה בין אדם לחברו?
(18:23) בתוך משפחה, בין חברים, בין שותפים לעסק, כל המקומות האלה, המעבר יהיה לגישור, גם כי הציבור מבין שעדיף גישור וגם כי המערכת דוחפת לגישור וככל שאנשים, אנחנו יודעים את זה מתוך הגירושין.
(18:37) ברגע שהתחילה החקיקה שהפסיקה, שמדוחפת אנשים קודם כל לגישור לפני הליכים משפטיים אנחנו יודעים שיש עלייה של יותר מ-60% בכמות הפניות לגישור, בעצם ירידה בכמות התביעות.
(18:49) אנשים כבר לא הולכים להתגרש במלחמות, הרבה פחות.
(18:52) רק הקיצוניים, אלה שבאמת רוצים לקרוע אחד את השני, הולכים לבתי משפט.
(18:56) הרוב המוחלט הגדול כבר יודע שאפשר לעשות את זה בטוב.
(19:00) אותו תהליך קורה גם בגישור האזרחי, בסכסוכים האזרחיים.
(19:04) אנשים, ברגע שנותנים להם את ההזדמנות.
(19:07) להחליט בעצמם איך החיים שלהם ייראו.
(19:11) הם לא ייתנו למישהו אחר את השליטה?
(19:12) וגם לשלם על זה המון כסף?
(19:14) בטח.
(19:15) אני נשב, נדבר, אם אפשר לבד, לבד, אם לא אז אני מגשר, נחסוך כסף, נשמור על הפתרון.
(19:21) אתה תניח אותם חסוי.
(19:22) זהו, גם זה חשוב להגיד לעולם העסקים.
(19:24) כל מה שקורה בגישור חסוי.
(19:25) בית המשפט, כולם יודעים מה קורה לכם.
(19:27) בגישור, למה כל העשויים הבריטאיים, הנשים מתגרשים, מפורסמים בעולם, עושים את זה בגישור?
(19:33) כדי שאנשים לא ידעו מה קורה להם בבית.
(19:35) זה אני לא רוצה לחשוף.
(19:36) את הילדים שלי, אני לא רוצה שהילדים שלי יקראו בעיתון מה כתוב עליי.
(19:40) אני לא רוצה שהמתחרים שלי יקראו על העסק שלי מה קורה.
(19:44) הגישור הכל חסוי, שזה דבר נפלא.
(19:47) זה מובטא אגב בחקיקה.
(19:54) אז בעצם עולם הגישור היום ככה נוגס בישבנו של עולם המשפט שהולך ומזדקן ומתפורר.
(20:01) יותר ויותר מגשרים קמים, פעם זה היו רק מגשרים שהם עורכי דין, היום יש הרבה יותר מגשרים שאינם עורכי דין.
(20:08) אגב, אני בחרתי לא להיות עורך דין, יכולתי להיות עורך דין, ולא הייתה לי בעיה לעשות התמחות במבחנים, אבל העדפתי לו כדי שאני אוכל לדבר איתכם ככה בצורה חופשית ולא יהיו עליי כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין שאינם מאפשרים לעורכי דין לומר לפעמים את ה…
(20:25) מה נכון, ואני רוצה להגיד מה נכון, ונכון מבחינתי זה לא ללכת לעולם במשפט.
(20:31) אז אני בחרתי לא להיות עורך דין, אני גם לא מאמין בשיטה הזו, אני מודה.
(20:36) שיטה נוראית בעיניי.
(20:38) המחשבה שאני צריך לדחוף מישהו לריב מול חבר שלו, או העורש השני, או מישהו מהמשפחה שלו, זה נראה לי נוראי.
(20:47) אז בעולם לא התחברתי.
(20:48) רציתי ללמוד משפטים כי רציתי להכיר את העולם.
(20:51) רציתי לדעת, זו הייתה אחרי תקופה מאוד קשה שעברתי כלכלית, התרסק לי עסק, הייתי במצב כלכלי נוראי, ורציתי להכיר את העולם, הבנתי שאני חייב את הכלים האלה.
(21:03) אז למדתי, אבל הבנתי שלהיות עורך דין אני לא רוצה להיות.
(21:10) אז עולם המשפט, עולם הגישור היום בתחרות מאוד גדולה.
(21:13) אתם יכולים לראות שיש מאבק גדול בין עורכי דין ש…
(21:17) כועסים עלינו המגשרים שאינם עורכי דין, שאנחנו עושים הסכמים, הם אומרים שרק מגשר עורך דין יכול, רק עורך דין יכול לעשות הסכמים, לא נכון, פשוט לא נכון.
(21:27) אגב, פה יש בתי ספר שמלמדים את זה, מגשרים שאומרים להם, אתה את ההסכם תתן למישהו אחר, לעורך דין לעשות, שזה בעיניי אומר משהו על ארמת בית הספר, כי מה פתאום שאני אלמד גישור בלי לדעת לכתוב הסכם?
(21:40) אז בוא נעשה את זה בצורה ברורה.
(21:42) למגשר מותר לעשות הסכם, פשוט הכותרת שלו תהיה הסדר גישור ואם אני רוצה לעשות גישור בין הבנות שלי, מותר לי, אני לא עובר על החוק על אף טענת לשכת עורכי הדין בשעתו, הם ירדו מזה, ואיתה כזאת היא טענה שאני לא יכול לעשות הסכם אם אני לא עורך דין, אז לא, מותר לכם לעשות הסכם ופה בעיה כי מגשר, כל אחד יכול להיות מגשר, אם יש לכם דופק, אתם יכולים להדפיס לעצמכם תעודה ולהגיד אני מגשר זה המצב החוקי היום.
(22:09) ולכן אני לא, אני מציע למי שמחפש מגשר, לא להסתמך על תעודות, אלא על פגישה.
(22:16) להיפגש, לשמוע, לקבל המלצות, באמת ללכת על בטוח, כי אין משמעות לתעודות היום במדינת ישראל, בכלל זה בעיה בעולם המערבי, שאין הסדרה.
(22:25) שאני לא יודע אם זה בעיה או לא בעיה, כי אולי זה מקצוע שלא צריך להסדיר, כי זה מקצוע מאוד אנושי, אנחנו רוצים כמה שיותר אנשים.
(22:32) שיידעו את השפה, ויהיה להם את הכלים, ואם יש מישהו, יש מחלוקת, ויש לי פה איזה מגשר שהוא בחבר’ה, אז יאללה, שיעשה לי את העבודה.
(22:39) אם יש משהו מורכב, אז נלך למגשרים מקצועיים.
(22:42) אז עולם עריכת הדין מאוד בחשש.
(22:45) אנשים שהשקיעו המון כסף וזמן בלימודים, פתאום רואים ששוק הסכסוכים נפרץ.
(22:51) זה בעצם דומה למה שקרה בין הקואוצ’ינג ועולם הפסיכולוגיה.
(22:54) שאני חושב שלאט לאט הם מוצאים את המקום שלהם ביחד.
(22:57) אבל אותו מאבק קיים בין הגישור ללמ”א עריכת הדין.
(23:01) שיותר ויותר אנשים הולכים לגישור, פחות ופחות הולכים לעורכי דין, שאגב, מאוד מוכרים את ההסכם.
(23:10) בתחום הגירושין זה מאוד ברור שהעורך דין אומר אני מוכר את ההסכם.
(23:13) עכשיו אני רוצה להגיד לכם משהו באמת הכי פשוט וברור על ההסכם.
(23:18) הסכם זה חתיכת נייר.
(23:20) אתם רוצים הסכם גירושין וזה כל מה שחשוב לכם?
(23:22) לנו יש את השירות אונליין, אתם כן רוצים שמישהו יעזור לכם ויעבור עליו?
(23:26) אבל יש גם כן הסכמים להורדה.
(23:29) יותר מזה, אם תחפשו את זה באנגלית, תיכנסו לצ’אט GPT, לבארד, לג’ימני, אתם תקבלו הסכמים מוכנים.
(23:37) לא צריך אף אחד בשביל ההסכם, זה דאטה.
(23:39) ודאטה, אם אחרי עשרות, אם לא מאות אלפי הסכמי גירוש ג’ין או הסכמים אחרים, יש כבר מוכן, אתם יכולים פשוט להגיד לבינה המלאכותית, תעשי לי הסכם, תשאלי אותי שאלות רלוונטיות לסכסוך הזה.
(23:51) זה התשובות שלנו, או אלה ההסכמות בינינו, ותעשי לי מזה הסכם.
(23:56) זהו, זה העולם.
(23:58) לא צריך עורך דין בשביל זה.
(24:00) צריך מישהו שכן יודע לעזור להגיע להסכמה, ולנסח אותה בצורה ברורה, מדויקת, קלה.
(24:06) אנחנו גם מלמדים את זה כמובן, אבל זה הסיפור.
(24:10) אז בעיניי כל מגשר שמוכר את עצמו כיודע לעשות הסכמים, זה לא העיקר.
(24:15) מבחינתי היופי בגישור זה התהליך, זה לדעת לקחת אנשים וזה פה אני מכניס את שיטת שותפות חדשה שהיא התפתחות מאוד מאוד מאוד מתקדמת של הגישור הבסיסי כי בשיטה הזאת אנחנו כבר יודעים לעבוד עם הביולוגיה, אנחנו יודעים לעבוד עם הסטרס הזה שבחדר הרי מה קורה לאנשים שהם בקונפליקט, הם בסטרס, סטרס מאוד מאוד גבוה עכשיו כשאדם הוא בסטרס הוא לא צריך לקבל החלטות, הוא פשוט לא כשיר לקבל החלטות לעצמו.
(24:46) תחשבו, אתם הייתם רוצים עכשיו שיש לכם חבר שהוא ממש בסטרס והוא במתח והוא בקושי, עכשיו אתם רוצים שהוא יקבל החלטות על החיים שלכם?
(24:55) ברור שלא.
(24:57) אז מה שאנחנו עושים בגישור זה לעזור לאנשים קודם כל להוריד את רמת הסטרס.
(25:02) פשוט ככה, להוריד את רמת הסטרס.
(25:05) ולייצר ביניהם דיאלוג.
(25:07) ואת זה אנחנו עושים עם שינוי בטון, והאוויר, והנשימות, ושיחה אישית, יש לנו הרבה מאוד כלים, אני עכשיו כותב אותם, אני בשלבי העריכה מתקדמת של שותפות כאומנות לחימה, זה הספר השלישי שלי, שהוא מאוד מרגש אותי, אז אני מאוד חוקר את הטכניקות שאנחנו מפעילים בחדר הגישור, שהן ממש אומנות לחימה.
(25:28) אנחנו מייצרים הרמוניה.
(25:29) אבל לא עם פיזי, לא עם, כן עם הגוף הפיזי, אבל לא ברמת פיזיות לא מכות.
(25:36) אנחנו לא נוגעים בצד השני, חוץ מאולי לחבק אותו.
(25:40) זה אומנות לחימה לכל דבר, והספר הזה שהוא עכשיו בשלבי עריכה מתקדמים.
(25:47) אז בגישור, בשותפות חדשה, אנחנו עובדים עם המערכות הביולוגיות שלנו.
(25:51) אנחנו יודעים לשלוט על מה קורה לנו בבטן, המגשרים, איך אנחנו…
(25:56) מרגישים ואנחנו משדרים את זה גם לאחרים וככה משפיעים על מה שקורה בתוך החדר, תהליך מרתק.
(26:02) זה ההתפתחות של עולם הגישור בעיניי.
(26:09) טוב, אני כבר מדבר על זה כבר כמעט חצי שעה.
(26:12) תמיד ידעתי שאני מדבר על גישור, אני יכול ללא הפסקה.
(26:16) אבל בוא נראה אם אמרתי על הכל.
(26:17) דיברתי על ההיסטוריה של הגישור מאיפה הוא הגיע.
(26:19) דיברתי על ההתפתחות שלו מול עולם המשפט, דיברתי קצת על איך אני הגעתי, דיברתי על גישור כאומנות לחימה, קצת דיברתי ברמיזה על עולם ההכשרה, שהוא מאוד בעייתי, אז אני אקנח בזה.
(26:36) תראו, הגישור אמרתי לא מוסתר, יש הרבה בתי ספר לגישור, רובם הם מוכרים קורס חווייתי.
(26:43) אם תוך איזושהי אמירה שמתישהו אתם תסיימו את הקורס הזה ואולי תיכנסו לאיזושהי רשימה של בתי המשפט.
(26:49) ואני רוצה להגיד לכם את זה ברור, כל מי שמאזין לי ומחפש לעבוד בעולם הגישור, אז אני אגיד את זה בצורה הכי ברורה: אף אחד לא הולך להעביר לכם תיקים.
(26:58) אתם יכולים עד מחר לחפש להיכנס לתוך רשימות עלומות כאלה ואחרות, לא תקבלו משם עבודה.
(27:06) למה?
(27:07) כי הציבור מחפש ניסיון, מוניטין, יכולות, המלצות.
(27:13) זהו, אף אחד לא הולך לחפש את הפסיכולוג לילד שלו כשהוא במקום אחר עם משבר באיזה רשימה עלומה.
(27:21) אף אחד לא מחפש את המנתח שינתח אותו ויציד את חייו באיזה רשימה עלומה.
(27:26) לא, אנחנו מחפשים את הטובים ביותר.
(27:28) ולכן כל המחשבה שאתם תיכנסו לאיזה רשימה ומישהו יפנה לכם תיקים, זה לא יקרה.
(27:33) מה שכן יקרה, זה עבודה אישית.
(27:38) עצמאית, זה ללמוד, זה להתפתח, זה לצבור ניסיון, זה לקרוא, זה לכתוב, זה ללמוד, יש המון המון חומר, רובו לא בעברית, באנגלית.
(27:51) להיכנס להתמחות, נכון להיום אני היחיד שעושה פרקטיקום בגישור גירושין, היחיד שמכניס אנשים לחדר גישור, יש קורסים למשפחה שזה בלי התמחות.
(28:01) אז לחפש את ההתמחות, אם הציעו מגשרים אחרים שיכולים להכניס אנשים לחדר, אני יודע יכול להיות שיש עוד מגשרים, מגשרי גירושין שמכניסים לחדר ואז זה גם יכול להיות מעולה.
(28:14) לצבור ניסיון, זה הדרך שלכם להפוך למגשרים מקצועיים, לא קורסים חווייתיים, לא איזה רשימת מגשרים, לפחות כל עוד זה הנושא הוא לא מוסדר בחקיקה ו…
(28:26) מתוך הישיבות שאני הייתי בהן והייתי בכמה וכמה בכנסת בנושא של ההסדרה, אז אני אומר לכם שלא תהיה הסדרה.
(28:35) לא תהיה הסדרה של הגבלה מי יתמודד להיות מגשר, היא תהיה הגבלה של מי רוצה לקבל תיקים מבתי המשפט, שזה בסדר.
(28:42) מערכת ציבורית היא רוצה להפתות תיקים, היא צריכה פיקוח ומנגנוני בקרה, סופר לגיטימי, אבל אי אפשר להגיד לציבור הרחב, אתה אל תיקח את משה כמגשר אם אני רוצה את משה כמגשר.
(28:52) אם אני רוצה שמושי יהיה המגשר שלי ואני סומך עליו.
(28:57) אני פה חצי מצטט את מרב מיכאלי בוועדת חוקה, חוק ומשפט, שאמרה, אם אני סומכת עליה שתעשה לי הסכם, היא תעשה לי הסכם.
(29:05) ואני סומכת עליה שהיא תגשר ביני לבין מישהי אחרת, ואז היא תגשר.
(29:09) וזו האמת לאמיתה, וזה חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, וזה חוק יסוד כבוד חופש העיסוק.
(29:16) שהם מאוד ברורים וכולנו יכולים להיות מגשרים ולא צריך להיות עם זה שום הגבלה.
(29:21) אצלייפ אנחנו לומדים ועושים את זה הכי טוב ואני בקריאה לאנשים כי אני כבר אומר את זה כבר הרבה שנים ולא הספקתי להגיע למערכת אז אני אומר לאנשים אם אתם רוצים להיות מגשרים תלכו ללמוד, להתפתח אבל אל תלכו בדרך שכולם הלכו ולא הצליחו, לכו בדרך שלכם תייצרו ניסיון, ככה אני התחלתי, הסתובבתי, בדיתי, התחברתי למגשרים, למדתי עם הרבה הרבה פרקטיקה מהשטח, לא עשיתי קורסים עלומים שכאלה וקורסים חווייתיים, ממש הלכתי, לקחתי מקל, לקחתי תרמיל והתחלתי לכרוש את הארץ.
(29:58) וזה עבד, אני חושב, אני ממליץ על זה לכולם.
(30:00) כמובן מי שרוצה ללמוד אצלי, אז בשמחה רבה.
(30:04) טוב, זה היה קצת מבוא לעולם הגישור.
(30:09) פרק שהרגשתי שאני צריך לעשות אותו קצת, קצת להסביר על מה זה גישור וגם למה אני כל כך אוהב אותו, ואני מאוד אוהב את המקצוע שלי.
(30:19) יש פה זכות אדירה לעשות שלום בין אנשים בעיתות מצוקה, בעיתות משבר, וזה נכנס לתוך הנימים והנשמה ועושה טוב.
(30:31) באמת, לגשר בין אנשים, לקבל את התגובות בסוף, להתמודד עם כל הקושי, כן, גם בקושי, אני מוצא בזה סיפוק מאוד גדול.
(30:41) תודה שהאזנתם, משהו עם גישור, זה פרק ספיישל על גישור עצמו.
(30:48) התחברתם, מתתם ערך, תשתפו, תעשו לייק, תעבירו הלאה.
(30:55) יש לי בקשה, יש לי תקווה להגיע לאנשים שרוצים ללמוד משפטים, סטודנטים למשפטים, לפני שמתחילים ללמוד, שיכירו את עולם הגישור.
(31:07) לפני שהם הולכים לבזבז את הזמן באוניברסיטה, לבזבז כל כך הרבה כסף על תואר מיותר, לא יודע מיותר, סליחה, הוא מאוד מרתק, תואר משפטים הוא מרתק, הוא פותח חשיבה, הוא מעניין, פשוט…
(31:19) לא הייתי משהו שהייתי עובד בו.
(31:22) אבל תואר, אני מאוד אוהב, מאוד אהבתי את התואר הראשון שלי במשפטים, מאוד נהניתי.
(31:28) אז אני אשמח אם תשתפו, ותפיצו, ותעזרו לנו להגיע לאנשים.
(31:33) ואם תוכלו לכתוב ביקורת על הפודקאסט, לדרג אותו, זה עוזר.
(31:40) כי כל שאתם מדרגים יותר, הוא קופץ יותר למעלה.
(31:42) ומאחר ואנחנו פה לא משקיעים, עשרות ומאות אלפי שקלים בפרסום ובעולם עריכת הדין, תראו כמה פרסומות יש בטלוויזיה לעורכי דין ומכללות, אנחנו לא, אנחנו בגישור, אנחנו צנועים, אנחנו צריכים אתכם, את האנשים, אז אם אתם יכולים עכשיו, ככה שמעתם עד כאן, כנסו, כנסו איפה עושים לייק, תעשו לייק, יש בגוגל, פייסבוק, תכתבו ביקורת, תכתבו המלצה, תשלחו את זה לאנשים תצטרפו לערוץ שלי, תעקבו, תעשו עוקב בפייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, טיק טוק, אני בכל מקום, זו משימה, זו המשימה שלי, להפיץ את הגישור, ואני צריך אתכם, אני צריך אתכם איתי.
(32:25) תודה רבה, ולהשתמע בפרק הבא.