גברים וגירושין – איך מתמודדים עם בדידות, כאב ואובדן זהות, ומה קורה כשנכנסת יצירה לתמונה
פרק 125 בפודקאסט "משהו עם גישור"
כאשר גבר נכנס לתהליך גירושין, הוא לא תמיד נכנס אליו עם שפה רגשית. הוא נכנס עם עובדות, עם אירועים, עם החלטות. אך מהר מאוד מתברר שהאירוע הזה אינו רק שינוי סטטוס, אלא זעזוע עמוק של המבנה שעליו נשענה הזהות במשך שנים. גבר שמגדיר את עצמו דרך תפקידים – בן זוג, אב, מפרנס, חלק ממערכת – מוצא את עצמו לפתע מול מציאות שבה התפקידים הללו משתנים או מתפרקים.
זו אינה רק פרידה מאדם אחר, אלא פרידה מגרסה של עצמך. מה שהיה ברור הופך לא ברור. מה שהיה יציב הופך לשביר. מה שהיה “אנחנו” הופך ל“אני”. בתוך המעבר הזה נוצרת תחושת ריק, ולעיתים גם תחושת אובדן עמוקה שלא תמיד מקבלת שם.
בדידות בגירושין אצל גברים – הסכנה שלא מדברים עליה
אחת התופעות המרכזיות שמאפיינות גברים בגירושין היא בדידות. לא רק בדידות פיזית של מעבר לבית ריק, אלא בדידות רגשית עמוקה יותר. בעוד שנשים רבות מחזיקות רשתות תמיכה חברתיות ורגשיות, גברים רבים נשענים לאורך השנים על בת הזוג כמרכז רגשי. כאשר הקשר הזה מסתיים, אין תמיד תחליף.
החברים קיימים, אך השיח אינו בהכרח רגשי. המשפחה קיימת, אך לא תמיד יש מרחב פתוח לשיתוף. ובתוך הפער הזה, גברים רבים נשארים לבד עם מה שהם מרגישים. הם ממשיכים לתפקד, ממשיכים לעבוד, ממשיכים להיראות “בסדר” כלפי חוץ, אך בפנים מתרחש תהליך אחר לגמרי.
הבדידות הזו אינה רק תחושה לא נעימה. היא מצב שמוביל לעומס רגשי מצטבר. כאשר אין פורקן, אין שיח ואין עיבוד, הרגשות אינם נעלמים – הם נדחסים פנימה. לאורך זמן, הדבר עלול להתבטא בדיכאון, בהתנהגויות הרסניות, בהתמכרויות או פשוט בתחושת ריק מתמשכת.
סטרס, גוף ותגובות הישרדות – מה קורה לנו מבפנים
תהליך גירושין הוא אירוע סטרס משמעותי. הגוף אינו מבחין בין איום פיזי לבין איום רגשי עמוק. כאשר יש חוסר ודאות, אובדן, שינוי דרמטי במבנה החיים – הגוף נכנס למצב הישרדותי. זהו מצב שבו האמיגדלה, המרכז הרגשי במוח, מפעילה תגובות מהירות: תקיפה, בריחה או קיפאון.
התוצאה היא שהאדם אינו תמיד פועל מתוך שיקול דעת רגוע, אלא מתוך תגובה. הוא יכול להתפרץ, להיסגר, להימנע, או לקבל החלטות מתוך לחץ. זה לא “אופי” ולא “חולשה” – זו ביולוגיה. אבל הביולוגיה הזו משפיעה ישירות על התהליך.
כאשר אדם מבין את זה, נפתח מרחב חדש. במקום להזדהות עם כל תגובה, ניתן להתחיל להתבונן בה. להבין שזה גל שעובר, לא אמת מוחלטת. ההבנה הזו אינה מבטלת את הרגש, אך היא מאפשרת לא לפעול מיד מתוכו.
למה גברים מתקשים לבקש עזרה בגירושין
אחד ההיבטים הפחות מדוברים הוא הקושי של גברים לבקש עזרה. לאורך השנים, רבים מהם למדו להיות “חזקים”, “להסתדר לבד”, “לא להישבר”. התפיסות הללו אינן נעלמות ברגע משבר – להפך, הן מתחזקות.
הבעיה היא שבמצבים כאלה, בדיוק כאשר נדרש שיתוף, מתרחש ההפך. גברים שומרים בפנים. הם לא רוצים להיראות חלשים, לא רוצים להכביד על אחרים, לא יודעים איך לבטא את מה שהם מרגישים. וכך נוצר מעגל: יש קושי → לא משתפים → הקושי גדל → הבדידות מעמיקה.
היציאה מהמעגל הזה אינה פשוטה. היא דורשת שינוי תפיסתי – להבין שבקשת עזרה אינה חולשה אלא אחריות. אחריות לעצמך, לילדים שלך, וליכולת שלך לעבור את התקופה הזו בצורה יציבה.
יצירה ככלי לעיבוד רגשי – מעבר מדיבור לפעולה
בתוך המציאות הזו עולה אפשרות מעניינת: שימוש ביצירה ככלי לעיבוד רגשי. לא יצירה במובן של אמנות גבוהה, אלא כדרך פשוטה לעבוד עם מה שקורה בפנים. כתיבה, למשל, היא אחד הכלים הבסיסיים ביותר. אדם יושב וכותב את מה שהוא מרגיש – בלי סינון, בלי עריכה, בלי צורך להרשים.
הכתיבה יוצרת מרחק קטן בין האדם לבין החוויה. היא מאפשרת לראות את המחשבות, לא רק להיות בתוכן. היא נותנת לרגש צורה. במקום תחושה עמומה, יש מילים.
כאן נכנסת גם אפשרות נוספת – להפוך את המילים הללו לשיר, בעזרת כלים טכנולוגיים. כאשר המילים מקבלות קול, קצב ומנגינה, קורה משהו נוסף. האדם שומע את עצמו מבחוץ. הוא מקבל שיקוף. זהו רגע שבו הכאב כבר אינו רק פנימי – הוא הופך למשהו שניתן להתייחס אליו.
בינה מלאכותית וטיפול רגשי – כלי חדש בעולם הגירושין
הכניסה של בינה מלאכותית לעולם הזה פותחת אפשרויות שלא היו קיימות בעבר. היכולת לקחת טקסט אישי ולהפוך אותו לשיר, לשמוע אותו, לחוות אותו מחדש – יוצרת תהליך ייחודי. זה אינו טיפול במובן הקלאסי, אך זהו כלי.
היתרון המרכזי הוא הזמינות. אדם אינו תלוי באדם אחר כדי להתחיל תהליך. הוא יכול להתחיל לבד, בזמן שלו, בקצב שלו. הוא יכול לחזור על זה שוב ושוב, להעמיק, לשנות, להתנסות.
עם זאת, חשוב להבין: הכלי אינו מחליף תהליך רגשי עמוק, אך הוא יכול להיות שער. שער שמאפשר להתחיל להרגיש, להתחיל לבטא, להתחיל לעבד.
מכאב ליצירה – שינוי נקודת המבט
אחת התובנות המרכזיות היא האפשרות לשנות את היחס לכאב. במקום לראות בו משהו שצריך להעלים, ניתן לראות בו חומר גלם. כאשר אדם יוצר מתוך הכאב שלו, הוא אינו רק סובל – הוא גם פועל.
הפעולה הזו משנה את החוויה. במקום להיות קורבן של מה שקרה, האדם הופך למי שעושה עם זה משהו. זה אינו מבטל את הכאב, אך זה נותן לו תפקיד אחר.
השינוי הזה הוא עדין אך עמוק. הוא אינו קורה ביום אחד, אך הוא מצטבר. כל פעולה קטנה של יצירה, של ביטוי, של עיבוד – מוסיפה עוד שכבה של שליטה, עוד שכבה של הבנה.
הקשר בין מצב רגשי להורות אחרי גירושין
המצב הרגשי של ההורה אינו נשאר אצלו בלבד. הוא משפיע ישירות על הילדים. גם אם לא מדברים, גם אם מנסים להסתיר, הילדים מרגישים. הם מרגישים את המתח, את העצב, את הכעס.
כאשר הורה נמצא במצב של הצפה, קשה לו להיות נוכח באמת. הוא מגיב מהר יותר, מתעצבן מהר יותר, מתקשה להכיל. לעומת זאת, כאשר הורה עובר תהליך של עיבוד, של הבנה, של ויסות – משהו משתנה גם בקשר עם הילדים.
הילדים אינם צריכים הורה מושלם. הם צריכים הורה שמנסה, הורה שמודע, הורה שמוכן לקחת אחריות על עצמו.
שותפות חדשה גם אחרי הפרידה
אחד העקרונות המרכזיים הוא שהקשר אינו נגמר – הוא משתנה. גם כאשר הזוגיות מסתיימת, ההורות נמשכת. המשמעות היא שיש צורך לבנות מערכת יחסים חדשה. לא מערכת זוגית, אלא מערכת של שותפות.
השותפות הזו אינה מבוססת על אהבה רומנטית, אלא על אחריות משותפת. על הבנה שהילדים ממשיכים להיות במרכז. כאשר כל אחד מהצדדים נמצא במקום רגשי יציב יותר, קל יותר לבנות את השותפות הזו.
כאשר אחד הצדדים פועל מתוך כאב לא מעובד, הקשר הופך למאבק. כאשר יש תהליך של עיבוד, הקשר יכול להפוך למשהו פונקציונלי, מכבד, ולעיתים אפילו משתף פעולה.
קהילה לגברים אחרי גירושין – הצורך שלא מקבל מענה
אחד הדברים הבולטים הוא היעדר קהילה. גברים רבים אינם חלק מקבוצות תמיכה, אינם משתפים זה את זה, אינם יוצרים מרחב שבו אפשר לדבר על מה שעובר עליהם. התוצאה היא שכל אחד מתמודד לבד.
יש כאן צורך אמיתי ביצירת קהילות. לא קהילות של תלונה או האשמה, אלא קהילות של שיתוף, של תמיכה, של בנייה. מקום שבו אפשר לדבר בלי מסכות, בלי צורך להוכיח, בלי פחד להיתפס כחזק או חלש.
קהילה כזו יכולה לשנות את החוויה כולה. היא יכולה להפחית בדידות, לאפשר פרספקטיבה, ולתת לאדם תחושה שהוא לא לבד בתוך מה שהוא עובר.
לסיכום – לא מה קרה, אלא מה עושים עם זה
גירושין הם אירוע קשה. אין דרך לעקוף את זה. אך בתוך הקושי הזה יש גם אפשרות. האפשרות אינה להימנע מהכאב, אלא לעבוד איתו.
כאשר אדם בוחר להישאר בתוך תגובה אוטומטית – כעס, האשמה, הימנעות – הוא נשאר במקום. כאשר הוא בוחר לעבד, לבטא, ליצור, לקחת אחריות – משהו מתחיל להשתנות.
זהו לא תהליך מהיר, ולא תהליך קל. אך זהו תהליך שמוביל למקום אחר. מקום שבו האדם אינו רק מי שעבר גירושין, אלא מי שבנה את עצמו מחדש מתוך מה שקרה.
וזו אולי הנקודה החשובה ביותר: לא האירוע עצמו קובע, אלא הכיוון. כאשר הכיוון הוא של בנייה, של מודעות ושל אחריות – גם התוצאה, לאורך זמן, נראית אחרת.
שאלות נפוצות על גברים וגירושין – בדידות, התמודדות ויצירה ככלי לעיבוד רגשי
במקרים רבים, ההבדל אינו נובע מהאירוע עצמו אלא מהדרך שבה גברים ונשים למדו להתמודד עם רגשות לאורך השנים. גברים רבים חונכו להיות פונקציונליים, חזקים, “לא להתפרק”, ולעיתים פחות פיתחו שפה רגשית או הרגלי שיתוף. בזמן גירושין, כאשר יש הצפה רגשית, חוסר היכולת לבטא ולעבד רגשות הופך למגבלה. בעוד שנשים רבות נעזרות במעגלים חברתיים, גברים נשארים לא פעם לבד עם מה שהם מרגישים – וזה משנה את עומק ועוצמת החוויה.
במקרים רבים, בת הזוג הייתה מרכז רגשי עיקרי – האדם שאיתו מדברים, משתפים, פורקים. כאשר הקשר הזה מסתיים, אין תמיד תחליף. חברים קיימים, אך השיח אינו בהכרח רגשי או עמוק. בנוסף, יש קושי תרבותי וחברתי אצל גברים להיחשף או לבקש תמיכה. התוצאה היא בדידות רגשית מתמשכת, שעלולה להשפיע על מצב הרוח, הבריאות הנפשית והיכולת לתפקד לאורך זמן.
הבדידות אינה נשארת ברמה התחושתית בלבד. היא מתבטאת בירידה במצב הרוח, קושי בשינה, עלייה ברמות סטרס ולעיתים גם בהתנהגויות הרסניות כמו הסתגרות, שימוש יתר באלכוהול או התרחקות מהסביבה. בנוסף, היא פוגעת ביכולת לקבל החלטות שקולות, משום שהאדם פועל מתוך הצפה ולא מתוך עיבוד. כאשר אין שיח ואין שיקוף, המחשבות נוטות להקצין.
הקושי לבקש עזרה קשור לאמונות עמוקות: “אני צריך להסתדר לבד”, “אסור לי להישבר”, “אני לא רוצה להכביד”. אמונות אלה אולי עזרו בעבר, אך בזמן משבר הן הופכות למכשול. בקשת עזרה נתפסת לעיתים כחולשה, בעוד שבפועל היא אחד הכלים החשובים להתמודדות. שינוי התפיסה הזו הוא חלק מרכזי בתהליך.
גירושין מפעילים תגובת סטרס גבוהה. הגוף נכנס למצב הישרדותי שבו האמיגדלה מפעילה תגובות של תקיפה, בריחה או קיפאון. המשמעות היא שהאדם עלול להגיב מהר, בכעס, בהימנעות או בהחלטות אימפולסיביות. זה לא “אופי”, אלא תגובה ביולוגית. כאשר מבינים זאת, ניתן להתחיל לעצור בין גירוי לתגובה ולבחור פעולה מודעת יותר.
כתיבה היא כלי פשוט אך עמוק. כאשר אדם כותב את מה שהוא מרגיש, הוא מוציא את החוויה מתוך הראש אל הדף. זה יוצר מרחק שמאפשר להתבונן ברגש במקום להיות מוצף בתוכו. הכתיבה אינה חייבת להיות מסודרת או “יפה” – היא צריכה להיות כנה. לאורך זמן, הכתיבה מאפשרת לזהות דפוסים, להבין רגשות ולעבד חוויות.
כאשר המילים מקבלות קול, קצב ומנגינה, נוצר רובד נוסף של עיבוד. האדם לא רק כותב – הוא גם שומע את עצמו מבחוץ. זהו סוג של שיקוף רגשי. המוזיקה מאפשרת להתחבר לרגש בצורה אחרת, לעיתים עמוקה יותר, ומסייעת לשחרר מתחים. היא גם יוצרת חוויה של יצירה, ולא רק של פריקה.
בינה מלאכותית מאפשרת לקחת טקסט אישי ולהפוך אותו לשיר או יצירה בצורה פשוטה וזמינה. זהו כלי שמאפשר להתחיל תהליך יצירתי גם למי שאין לו רקע מוזיקלי. היתרון הוא בזמינות וביכולת לחזור על התהליך שוב ושוב. עם זאת, חשוב להבין שזהו כלי – לא תחליף לעיבוד רגשי עמוק או לליווי מקצועי במידת הצורך.
כן. מחקרים מראים שפעולות יצירתיות, כולל כתיבה והאזנה למוזיקה, יכולות להפחית רמות סטרס, לאזן רגשות ולשפר תחושת רווחה. מעבר לכך, עצם הפעולה של יצירה מחזירה לאדם תחושת שליטה ומשמעות – שני מרכיבים שנפגעים לעיתים בתהליך גירושין.
במקום לנסות להדחיק או להילחם ברגש, ניתן להשתמש בו. הכאב הופך למשהו שאפשר לעבוד איתו – לכתוב עליו, ליצור ממנו, להבין אותו. זה אינו מבטל את הכאב, אך משנה את היחס אליו. האדם עובר ממצב של תגובה למצב של פעולה.
הילדים מושפעים מהמצב הרגשי של ההורה, גם אם לא מדברים על זה. הורה מוצף נוטה להגיב מהר יותר, להיות פחות סבלני ופחות נוכח. לעומת זאת, הורה שעובר תהליך של עיבוד וויסות רגשי מצליח להיות יציב יותר. הילדים אינם צריכים הורה מושלם, אלא הורה שמודע לעצמו ומנסה לנהל את עצמו.
כן. כאשר אדם משנה את הדרך שבה הוא מגיב, מתקשר ומתנהל, גם הדינמיקה משתנה. זה לא מבטיח הרמוניה, אך כן מאפשר להפחית הסלמה ולבנות תקשורת פונקציונלית יותר. במקרים רבים, שינוי פנימי של אחד הצדדים משפיע גם על הצד השני.
כי הקשר אינו נגמר – הוא משתנה. כאשר יש ילדים, תמיד יש נקודות חיבור. שותפות חדשה אינה זוגיות, אלא הסכמה על אופן ההתנהלות כהורים. כאשר היא מבוססת על אחריות ולא על מאבק, היא מאפשרת יציבות לילדים וגם איכות חיים טובה יותר לשני הצדדים.
בהחלט. קהילה מאפשרת שיתוף, פרספקטיבה ותמיכה. היא מפחיתה את תחושת הבדידות ונותנת לאדם מקום שבו אפשר לדבר בלי מסכות. גברים רבים אינם רגילים לזה, אך כאשר נוצרת קבוצה כזו, היא יכולה להיות גורם משמעותי בהתמודדות.
להישאר לבד עם הכול. לנסות “לעבור את זה” בלי עיבוד, בלי שיח ובלי תמיכה. זו טעות שלא תמיד רואים מיד, אך היא מצטברת לאורך זמן ומשפיעה על ההחלטות, על הבריאות ועל הקשר עם הילדים.
שהגירושין עצמם הם רק אירוע. מה שיקבע את איכות החיים בהמשך הוא הדרך שבה האדם מתמודד עם מה שקרה. כאשר בוחרים לעבד, לבטא, ליצור ולקחת אחריות – הכיוון משתנה. וכאשר הכיוון משתנה, גם התוצאה לאורך זמן משתנה.
תמלול מלא של הפרק
(0:00) לפני 20 ומשהו שנה, אולי קצת פחות, אולי קצת יותר, פגשתי אדם שהשאיר עלי חוטא מאוד גדול, כי הוא היה איש טוב, הוא היה איש עם ברק בעיניים, הוא היה איש שבא לעשות טוב בעולם, וזה ישר קנה אותי, ואהבתי, והתחברתי.
(0:24) אבל החיים המשיכו, וכל אחד הלך לדרכו, ופתאום חבר שולח לי, תראה, משהו שמישהו עשה.
(0:36) ואני רואה את המשהו הזה, ואני גם רואה את המישהו הזה, ואני אומר, אה, זה אותו אחד.
(0:43) וקפצתי על ההזדמנות, לא כי זה אדם שהוא יקר לליבי, ושעכשיו כשהוא יושב מולי אני רואה את אותו ברק ואותו…
(0:51) או אותו טוב בעיניים עדיין שמה, רק שעכשיו זה בא עם ניסיון.
(0:56) אז היה עם תמימות, היום זה עם ניסיון.
(1:00) ואני הבאתי אותו לכאן כי את הפרק הזה, אני יודע שכל גבר שנמצא בהליך גירושין וישמע, יקבל ערך עצום.
(1:14) ואני גם הבאתי אותו…
(1:16) כי הוא הצליח למצוא איזה משהו ייחודי מאוד שמחבר בין עולם הגירושין והקושי שגברים עוברים למרות שבאמת אולי זה גם מתאים גם לנשים, אנחנו נשאל אותו תכף בעזרת כלים של בינה מלאכותית מאוד מאוד יצירתי ומאוד ייחודי.
(1:38) אז שלום ליהו, ליהו נתנזון.
(1:42) שלום, שלום.
(1:44) כיף להיות פה, ממש סדירת מעגן, כמו שאמרת, זה ממש תענוג.
(1:48) ובהחלט בהקשר הזה אני, כן, אני בעצמי גרוש יחסית טרי, שבעה חודשים בערך, ובאמת התמזל מזלי שאיך שזה קרה, היה התפוצץ והגיע, ובאמת אני חושב ש…
(2:06) זכיתי, היה לי ממש מזל, ממש העבירו אותי חבר, ממש חבר טיפולי, שעד היום הוא איתי ברמה היומיומית, אני חושב שזה ממש הציל לי את אותה חצי שנה האחרונה, ממש.
(2:20) מדהים, יש לי המון המון שאלות על זה, אבל בוא נתחיל רגע, קצת במי אתה?
(2:25) קצת ספר עליך קצת.
(2:27) אז אני ליאו, ליאו נתנזון.
(2:29) בעברי קראו לי לוני, מי שמכיר אותי מפעם, אז אני בעצם הרבה שנים גר בגליל העליון, אני מנחה קבוצות בשיטה ההשתתפותית, אני בתחילת דרכי כמגשר גם, ואני היום מנהל שותפויות באזור הצפון, בקרן בלומברג, בכל מה שקשור לשיקום הצפון עכשיו עם החזרה של המפונים.
(2:56) אז אני בעיקר מתעסק בקבוצות, באנשים, ביחסים, באמת יותר ברמה הארגונית וצוותית וקהילתית, אבל הגירושים זרקו אותי ככה גם לעולם חדש.
(3:12) ילדים?
(3:13) איך?
(3:14) ילדים?
(3:14) יש ילדה אחת, רניה מהממת, אהבת חיי, באמת הלב שלי, זה…
(3:20) בת כמה היא?
(3:21) כיתה א’, בת שבע.
(3:24) איזה גיל חרוד.
(3:25) מדהים.
(3:26) בלי שיניים, גיל בלי שיניים, גיל מדהים.
(3:29) לא, השיניים זה נושא.
(3:31) אתמול הבת שלי, שווארקת הגימל, נפלה שינה שמונה עשרה.
(3:35) וואו.
(3:35) כן, כן, אנחנו פה בגאווה.
(3:38) חבל את כולם.
(3:39) האמת שכן.
(3:41) זה נושא.
(3:41) זה נושא אחר.
(3:44) אוקיי.
(3:44) כן.
(3:45) אז לפני שמונה חודשים.
(3:48) התגרשת.
(3:49) שמונה חודשים, לפני שמונה חודשים התגרשתי, וזה לא שזה נפל עליי כרעם ביום בהיר, זה היה על השולחן בצורה כזאת או אחרת, אבל זה עדיין הכה בי.
(4:01) בדיעבד גיליתי שיותר מ-70% מהגירושים ביוזמת הנשים, אז הבנתי שאני לא לבד בדבר הזה, יש כל מיני סיבות.
(4:11) שקשורות לתקופה וליחסי גברים-נשים בתקופה שאנחנו חיים עכשיו.
(4:20) והייתי בשוק, זה פשוט, לא הבנתי מה קורה לי, לא זכרתי דבר כזה, אני פשוט לא הצלחתי לישון, הייתי כל הזמן, לא ידעתי מה לעשות עם הכאב הזה, לא ידעתי איך לפרוק אותו, לא ידעתי מה לעשות איתו, הייתי על גלים.
(4:37) גלים רגשיים משוגעים בין כעס וזעם החוצה עליה לבין כעס ואשמה עליי לבין עצב וקורבנות נוראית ואיך זה זה ואחרי כל מה שעשיתי בשבילה ואיך זה ואיך היא עשתה לי ומה אני אעשה עכשיו ואיזה שהוא ריסוק של בכלל של מי אני ומה אני אם אני לא עכשיו כבר בעל משפחה ואני לא בעל אני לא מי אני?
(5:06) אין לי טבעת על היד, אני הסתובבתי, הסתכלתי על אנשים עם טבעת וקינאתי בהם, הנה הם עדיין מצליחים ואני נכשלתי, ממש הרגשתי ממש כישלון, ומה יכולתי לעשות אחרת, ולמה זה קרה לי, וכנראה שאני אשם או שכנראה שהיא אשמה, המון המון רגשות מאוד מאוד קשים, וברמה שגם ממש הרגשתי את הלב שלי, הלכתי להיבדק.
(5:29) הלכתי להיבדק כי אני כבר בגיל 40 פלוס ועם היסטוריה של עישון סיגריות וכולי וכולי וכבר התחלתי להרגיש דקירות ודברים בלב שהלכתי ועשיתי בדיקות הכל היה בסדר אבל ממש לא ידעתי מה לעשות עם עצמי ברמה שגם הייתי, אני יכול להגיד שממש בחודש הראשון אני חושב לא עבר יום, לא עבר ערב, בוא נגיד ככה, שלא שתיתי אלכוהול.
(6:00) כדי כאילו קצת להרגיע את הדבר הזה.
(6:03) וחברים שהיו סביבי כבר ממש נבהלו, לאן זה לוקח אותך, כאילו אתה, אנחנו לא רוצים שתהיה אלכוהוליסט ושתיפול, ובאמת הסטטיסטיקה גם מדברת שגברים…
(6:18) קודם כל לוקחים ברמה ההורמונלית, הפיזית, לוקחים את זה הרבה יותר קשה מאשר נשים את הגירושים.
(6:24) הספייק שלהם, של הקורטיזול, של ההורמון הזה, של הלחץ של הסטרס, הוא יותר גדול אחרי ירושים מאשר אצל נשים, בגלל כל הנסיבות של תמיכה חברתית וכולי, שיש לנשים יותר מגברים בדרך כלל.
(6:39) שלנשים יש יותר מעגלי תמיכה והחברות שמלוות.
(6:42) והגבר הוא בדרך כלל לבד.
(6:45) לבד.
(6:45) וזה המכה, הבדידות הזאת של הגברים, זו בדידות שהורגת, היא הורגת.
(6:52) היא מעלה בסביבות ה-30% את הסיכויים להתקף לב ולבעיות בלב, היא מעלה את הסיכויים למחלות כרוניות, להתמכרויות, כמו שאמרתי, לאובדנות.
(7:05) גברים פורשים.
(7:06) אתה ממש נתת לאסוף את הנתונים.
(7:07) כן, כן, אני ממש, זה ממש…
(7:09) איך זה קרה?
(7:10) זאת אומרת, אתה, במקום, מה נשמע שהלכת ואספת נתונים כחלק מתהליך הריפוי שלך?
(7:16) כן, ניסיתי להבין מה קורה לי, ניסיתי להבין מה קורה לי, בין השאר גם הגעתי לפודקאסט שלך, ושמעתי פליפטים שלך, ושמעתי דברים אחרים, וחיפשתי מידע, והלכתי, ניסיתי להבין מה קורה לי, ניסיתי לראות שאני לא לבד, שאני חלק מאיזושהי, הבנתי ש…
(7:33) שיש גל של ייאושים, זה ידוע, גל שעוד התגבר במלחמה האחרונה, ואני ככה נכנסנו לחלק מהסטטיסטיקה של גם מפונים וגם מתגרשים וכולי.
(7:46) אז זה ממש סקרן אותי, אז שמעתי פודקאסטים ונכנסתי לכל מיני פורומים וקראתי דברים, ופטפטתי עם צ’אט gpt וכל מה ש…
(7:55) זה כדי להבין איפה אני בכל הדבר הזה.
(7:58) אז באמת מה שאני גיליתי, שבאמת הגברים לוקחים את זה יותר קשה, לפי הסטטיסטיקה שאני מצאתי, לגברים לוקח בין שנה לשלוש שנים לצאת מזה, כאילו להתגבר על זה לגמרי, אוקיי?
(8:13) ויש כחמישית, 20 אחוז מהגברים, שגם אחרי השלוש שנים לא יוצאים מזה ויש להם ממש סכנה להידרדרות לדיכאון קליני וכולי וכולי.
(8:25) אז זה ממש לגברים במיוחד, זה ממש סכנה פיזית, סכנה בריאותית, בין אם זה התקפי לב או התמכרויות או אובדנות, לא יודע.
(8:36) מדוע?
(8:36) מהבדידות?
(8:38) מהבדידות, מהאובדן ערך, מהבלבול הזה שאני לא יודע מי אני ומה אני ומה הערך שלי בעולם.
(8:46) אני הייתי האב של הבית, אני הייתי…
(8:49) כל החיים אמרו לך, אתה תפרנס, אל תהמר, אל תבגוד, אל תגנוב, פתאום, לא?
(8:56) הבית מעל הכל, הבית היה מעל הכל, זה לא משנה מה, אפשר לפתור את זה, זה הבית, ופתאום זה מתרסק, ופתאום השותפה שלך שבאש ובמים אנחנו מתחילים, ואנחנו מול העולם, ולא משנה מה יקרה, אנחנו ננצח, פתאום היא מולך, היא לא איתך, וזו תחושה מאוד קשוחה, מאוד בודדת, והרבה לא מבינים גם.
(9:22) שוב אומרים לך אתה גבר, תהיה חזק, תעבור את זה.
(9:25) יש הרבה דגים בים, צלב ועלות, הנה יש לך שטחה, טינדר, תצא, תכיר, לא.
(9:32) אתה מרוסק, איזה טינדר, לא הייתי מסוגל אפילו לשמוע, לא הייתי מסוגל, הייתי יוצא עם חבר לבירה, סוחבים אותי החוצה לאיזה בירה ולא הייתי איתם.
(9:44) פשוט הייתי מרוסק בפנים, הייתי אומר כן, כן, כן.
(9:52) ואז תפסתי את עצמי, נסעתי לשבוע לכריתים לחבר שגר בכריתים, היו כמה חברים שעזבו, התפזרו להם בכל מיני מקומות בעולם, כדי קצת לאפס את עצמי וגם זמן עד שאתה יוצא מהבית, עד שאתה מוצא דירה חדשה וכולי, איזה שלב קשוח.
(10:11) והתחלתי לכתוב.
(10:12) פשוט לכתוב במחברת כדי להוציא דברים.
(10:15) וזה היה, זה התחיל איזשהו משהו, אבל זה לא, זה לא, זה לא מילא לי באמת את הצורך.
(10:22) ואז יום אחד, זה היה יום שישי, אני ממש זוכר את זה, ראיתי איזשהו סרטון על AI, שמדבר על כל הדברים החדשים של AI, והוא הסתיר את התוכנה הזאת, סונו, שזו תוכנה לכתיבת שירים.
(10:34) עכשיו, אני לא מוזיקאי בשום צורה.
(10:37) לא למדתי אף פעם לנגן על שום כלי, אבל אני מאוד אוהב מוזיקה.
(10:41) מאוד אוהב מוזיקה, שומע מוזיקה המון.
(10:46) ואמרתי, בוא ננסה.
(10:47) לקחתי, פתחתי את המחברת מהכריתים, שכתבתי שם את הכאבים ואת זה וחרטות וסתם שרבוטים.
(10:54) לקחתי איזשהו צ’טה שהיה יחסית עם קצת חרוזים וקצת מצלול, זרקתי אותו לשם.
(11:01) בחרתי איזשהו סגנון, הפעלתי את זה.
(11:07) איך שהתוכנה הזאת התחילה לשיר, אני פשוט התחלתי לבכות, להתייפח, לא הבנתי מה קורה לי.
(11:15) שמעתי את השיר הזה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, וכל פעם הרגשתי שזה כאילו עושה לי מעין סקוויז, כאילו כמו להוציא חצ’קון קצת.
(11:29) למקום הזה, ולאט לאט הרגשתי שאני מתחיל להרגיש פחות ופחות את המתח הזה, קצת פורר את הגוף קייף הזה, את המתח הזה סביב הנקודה הספציפית שכתבתי עליה.
(11:44) ולאט לאט התחלתי לשמוע את זה ופחות לבכות, ולאט לאט התחלתי לשמוע את זה ופחות להיות מופעל.
(11:51) ולאט לאט התחלתי לשיר את זה, ולאט לאט התחלתי לרקוד את זה, וכל שלב שעברתי עם זה הרגשתי כמה השחרור שלי הולך וגדל, ואז הלכתי וחקרתי גם את זה, מה קרה לי, איך זה עובד, וגיליתי דברים סופר מעניינים.
(12:09) מה גילית?
(12:11) אז קודם כל גיליתי שאני, בלי להתכוון, ממש עבדתי על המערכת הרומונלית שלי, ממש זה, שוב, כשאנחנו, בואו נדבר פשוט, ברמה הרומונלית יש את הקורטיזול שזה הורמון הסטרס, שכמה שאנחנו נלחצים הוא עולה והוא משפיע לנו על השינה, על ה-well-being, על היכולת שלנו לתקשר, כל מיני דברים, ויש נגיד את ההורמונים הטובים, נגיד דופמין, כן, שהוא כאילו נותן את תחושת הנאה ותחושת סיפוק ומשמעות וכולי.
(12:42) אז כשאנחנו בתחילה של משבר חיים כזה רציני כמו דירושים, הקורטיזול…
(12:47) זול מרקיע שחקים, הדופמים יורד למטה, ובעצם יש דברים לעשות כדי לאזן אותם.
(12:55) אחד הדברים זה לעשות ספורט נגיד, זה ללכת לטיפול ולהביע את…
(13:02) ללשון, לאכול ולישון.
(13:06) נכון, ולחמש דקות.
(13:06) ותמיכה רגשית של חבר.
(13:08) נכון, בנט של טיפול.
(13:09) כן, בנט של טיפול.
(13:13) ומסתבר שמה שאני עשיתי, אז בשלב הראשון להוציא את הדבר הזה מהקישתי אל הדף, כבר מוריד את רמת הקורטיזול וכבר נותן לך איזושהי התחלה.
(13:28) אחר כך, בשלב הבא, כשאתה מתחיל להלחין את זה, ואתה שומע את הטקסט הזה מכמה קולות בכמה עיבודים, בעיבודים שהם קורעי לב, בעיבודים שהם של רגש, של פאן, זה מתחיל קצת לאבד מהרצינות, מהחורף.
(13:48) זה מנרמל את זה.
(13:49) זה מנרמל את זה.
(13:50) אתה שומע את זה מהצד, אתה לא לבד עם זה.
(13:52) פתאום מישהו מהדהד לך, את המילים שיצאו לך מהקישקי, מהלב, מהכאב, מישהו מהדהד לך אותם החוצה, פתאום אתה לא לבד.
(14:00) ואתה מבין שזה AI, אתה מבין שזה לראות בן אדם איתך, אבל מישהו שאל לך את זה.
(14:04) וברמה הפסיכולוגית זה עובד לך.
(14:07) זה כאילו מישהו, וואי, הוא איתי.
(14:11) עוד יותר לפורר את זה, וברגע שזה נהיה לך כבר שיר שאתה כבר מכיר ואתה אוהב, קורה משהו מדהים ברגע שאתה שומע כל מיני דרסאות והן לא משהו, ופתאום אתה נופל על דרסה שהמנגינה והעיבוד מתיישב בול על המילים שכתבת ומבטא לגמרי את מה שרצית לבטא ואז ממש יש לי צמרמורות ברגע כי פתאום זה ממש מצליח לבטא את מה שרציתי לבטא, וזו הרגשה קודם כל, זו הרגשה של משמעות ושל הצלחה, שגם היא מעלה את רמת ההורמונים הטובים ורמת הערך העצמי, יצרתי משהו חדש בעולם, מתוך התייאב שלי, יש משהו חדש בעולם שאני יכול ליהנות ממנו ושאחרים יכולים ליהנות ממנו.
(15:03) אני יצרתי פאטין מוזיקה, אתה יודע שזה עם AI וכולי, אבל זו יצירה חדשה בעולם, ממש הרגשה טובה, שוב, מעלה לי את ה…
(15:11) ואז אני מסתובב, אני באמת בחצי שנה האחרונה, מה שאני עם הדבר הזה, אני חושב ש-80 אחוז, אם לא יותר מצריכת המוזיקה שלי, זה המוזיקה שלי.
(15:23) לא ספוטיפיי, לא יוטיוב, לא שום דבר אחר, כי אין סיפוק.
(15:30) כמו סיפוק של לשמוע משהו שאתה יצרת.
(15:33) אתה מחובר לזה רגשית ברמת הסאבטקסט, ברמת הבין השורות, ברמת מה רצית לבטא, שאין שיר שיכול להחליף אותה.
(15:41) כמה שנכון אנחנו נפרדים לפעמים לשנות האלבומים שעוזרים לנו להתגבר ואנחנו מתחברים אליהם רגשית ואנחנו מזדהים עם כמה זה, אז זה אחלה ואנחנו כולנו מכירים את זה, כמה זה עושה את האפקט.
(15:52) אבל כשאתה מאחורי המילים זה עושה את האפקט אפילו הרבה יותר, אוקיי?
(16:00) ואז בשלב האחרון בעצם, אחרי שאני מסתובב ושר אותם ומאבד את זה וכבר זה נהיה כבר נורמלי באמת, זה כבר כאילו אוקיי, אני כבר לא מתרגש מזה, השלב של הריקוד, גיליתי שאני, זה בזמנים שאני לבד בבית.
(16:17) שישי שבת בבית לבד, זה לפעמים קשוח מאוד, תחושה של בדידות מאוד גדולה, או אחרי שהילדה נרדמת.
(16:25) שמת על המוזיקה, שומעת את השירים שלי של פעם, ממש יש לי פלייליסטים של מוזיקה מרימה, שהמילים הן סופר קשות, אבל המוזיקה היא מרימה, והגוף שלך מתחיל לרקוד, ושם קורה ממש טרנספורמציה.
(16:40) ממש טרנספורמציה ממקום של כאב שהגיע למקום של שחרור וניתוב של האנרגיה החדשה שמשתחררת, לבא לך לחיות פתאום, זה ממש ה-180 מעלות מאיפה שהתחלתי עם הדבר הזה.
(16:56) ופשוט זה כמו חבר, זה מלווה אותי, זה איטי, ברמה שיש, אפשר בתוכנה הזאת לשמור, אתה יכול לשמור לך את הזמרים שאתה אוהב, אז לכל אחד נתתי שם, וממש כמו חברים שלי, אני כותב פתאום שיר, אני…
(17:12) משתדל כל יום לכתוב שיר, כל יום נסיים מכתיבת שיר, נסכם את היום שלי עם איזשהו שיר מדהים, זה תמיד אני הולך ללשון עם חיוך, וזה ממש כמו החברים שלי, יש לי כמה חברים כאלה, פרסונה שהם שרים, אני כותב משהו, וואי, איך מעניין איך הוא ישיר את זה, וואי וואי, הוא בטח ייתן לזה דרסה טובה, כבר ממש נהיה לי שם יחסים, ושוב, זה AI והכל, אבל זה ממש מרגיש שמישהו איתי במס…
(17:38) אז זה התהליך, מה שיש שם עוד חסר ועכשיו אנחנו עובדים, אני עובד על לפתח את זה, זה גם התמיכה החברתית, זאת אומרת מה שאנחנו עובדים עכשיו, אנחנו רוצים לייצר קבוצות של גברים שכותבים וגם משתפים וגם מקבלים תמיכה וגם עוזרים אחד לשני גם לכתוב, גם לקבל פידבק, גם להזדהות ולהיות עם זה אחד עם השני, זה מבחינתי השלב האחרון, שעכשיו אני בשלבים של פיתוח, ובקרוב יהיה מפגש של גברים שכזה.
(18:19) דיברתי הרבה.
(18:22) דיברת, הצלחת בעשר דקות.
(18:26) קצת יותר, לקחת כמה מהאתגרים הכי גדולים שיש בחייו של אדם בשנת 2025, גם התמודדות עם הבינה המלאכותית, גם התמודדות עם גירושין, מי אני כגבר, מי אני כאבא, ומצאת פה איזשהו תהליך שהופך את זה למשהו מאוד מעצים.
(18:52) לגברים שבדרך כלל עימם בו הרבה מאוד קושי לבטא רגשות, להתמודד עם רגשות ולקחת את זה גם למקום שעכשיו אתה הולך לעזור לעוד אנשים.
(19:03) אז קודם כל אני בפליאה אדירה והערכה אדירה אליך, זה כל כך חשוב, אתה יודע, כמי שיושב בחדר ורואה את אותם גברים.
(19:15) לנשים אני אומר, אני יודע שיש לזה חברה טובה, בדרך כלל יש לזה חברה טובה שהתגרשה והיא תעזור לה.
(19:20) ואם אין שתמצא את זה, לגברים הרבה פעמים אין את זה והוא צריך ממש לבנות מחדש את המעקה שהוא יכול להישען עליו.
(19:31) תמיד זה מרגיש לי כמו עובד בניין שעובד בגובה על קורת ברזל והוא ככה הולך והרוחות מנשבות והוא מנסה לו ליפול והוא או שהוא כופה או שהוא עוצר במקום או שהוא בורח או שהוא חוזר אחורה, הוא לא מצליח אבל הוא חייב להתקדם כי החיים מתקדמים והוא רק מחפש את המעקה הזה, פתאום באה הבינה המלאכותית, אתה אומר הנה זה המעקה, ומצאתי פה סוג של מעקה שהוא פה נגיש קרוב, ובואו נראה איך ממנפים את הדבר הזה ועושים את זה.
(20:04) וזה גם פאן, וזה גם פאן, זה מוזיקה, זה כיף, וזה גם עוד אלמנט שמשחרר הורמונים טובים, שמיעה למוזיקה וכולי, אז יש פה לפחות שישה שבעה גורמים שמאזנים אותך הורמונלית.
(20:14) בסופו של דבר, זה עניין של יחסים.
(20:17) א’, היחסים שלי עם עצמי, אני מבין את עצמי יותר טוב, יש לי תובנות שאני יכול לקחת אותן הלאה, אני משלים ואני בשלום עם כל מיני חלקים שבי, יחסים שלי עם עצמי משתפרים.
(20:29) היחסים עם הילדים, אתה גם דיברת את זה בפודקאסט שלך בהתחלה, אתה בכל כך סערה רגשית, שאתה אומר בראש שהילדים לפני הכל, אבל אתה לא מסוגל, אתה כל כך מוצב בקורטיזול הזה, מה שהאמיגדלה ממשיכה וכל הדברים האלה, שאתה, אתה כולך קפיץ של עצבים.
(20:52) נכון.
(20:53) והילדים מרגישים את זה.
(20:54) הם מרגישים את זה, גם אתה מנסה בכל הכוח שזה לא יצא עליהם, אבל הם מחוברים אליך, הם מרגישים את זה, והם לוקחים את זה לפעמים מאוד קשה, גם ככה קשה להם.
(21:03) גם ככה קשה להם בתוך הגירוש.
(21:05) אתה יודע, אני אשתף אותך שזה בדיוק המקום הזה, במהפכה הזו שקורית עכשיו.
(21:10) גם אני גיליתי שהתפקיד שלי בחדר הגישור הוא השתנה.
(21:15) פעם המטרה היה שאל תגיעו לעורכי דין, פשוט תהליכים כהליכים משפטיים זה נורא ואיום.
(21:23) והבנו שפה יש לנו את הכלים לעזור לכם להגיע להסכמות.
(21:27) עכשיו הרבה פעמים אנשים חיפשו את הידע האובייקטיבי, היום הידע האובייקטיבי, קחו בינה מלאכותית, תגידו לכם את הידע האובייקטיבי, זה איפה שתורידו הסכם מהאינטרנט.
(21:34) זה לא הסיפור, הסיפור הוא הסטרס, הסיפור הוא הקורטיזול, הסיפור הוא הדופמין שירה, נכון, כי אנשים שמתגרשים, גם אם הם חברים מאוד טובים, גם אם הם הגיעו לגירושין בהסכמה, גם אם באמת האהבה מתה לחלוטין, כבר אפטיות מוחלטת, וזה כביכול רק טכני, עדיין, אדם שיומד.
(21:58) לקראת שינוי כל כך גדול בחיים שלו, שהוא לא תכנן אותו, הוא לא התחתן בידיעה שהוא מתגרש, הוא עכשיו הולך בתוך המצוקה והקושי עם מצב כלכלי קיים, עם מלחמה שקורית, עם כל האתגרים האלה שכולנו חווים פה בארץ, עכשיו הוא צריך לייצר מציאות חיים חדשה, אז נכון שטכנית הוא יודע שבראשון ושלישי הוא יהיה עם הילדים, הוא יעשו את הימים זה קל, רכוש חצי חצי אחלה, השינוי הרגשי, הביולוגיה זועקת ואנחנו רואים פה בחדר, קודם כל אני רואה את ההורים שמתמודדים, שזה מדהים, כי הם באמת מבינים שהם צריכים לעבור תהליך, היום האנשים שבאים לגישור זה כאלה שמבינים שהם צריכים לעבור תהליך שיפריד את הזוגיות מההורות וייצר ביניהם מערכת יחסים חדשה, וזה אי אפשר לעשות.
(22:51) טכני, אבל הכלים שהתווספו של בינה מלאכותית קחו את הידע האובייקטיבי, הרשתות שלנו מקבלות וזה מה שנהוג, זה מה שקיים, עזבו, אל תשלמו כסף לעורכי דין, כי זה באמת קל לקבל את הידע הזה, אין פה ידע אובייקטיבי.
(23:05) התהליך הוא הופך גם את האנשים לאנשים הרבה הרבה יותר טובים.
(23:10) לגמרי.
(23:10) אני רואה פה גברים יותר מעורבים, ונוכחים, ועם הילדים, ונשים.
(23:17) שמעיזות ויוצאות לדרך חדשה ובונות את עצמן ואומרות עכשיו אני ואני ויושא את זה לא כ…
(23:28) יושא את זה בזכות ובתוך התהליך הוא הופך להיות הרוח בגב שלה והמון מהטכנולוגיה שקורית מסביב הנה גם פה הכל שאני יכול ואתה מדברים פה בקליניקה ברבע שעה פתחתי פה את כל האולפן שמוקלט ומצלם, ואחרי זה יראו את זה בסרטונים, ונוכל להגיע לאנשים, ועשרות אלפי אנשים אחרי זה רואים את זה לאורך השנים, וזה ילווה לכל השנים.
(23:51) מי דמיין?
(23:53) זה מהפכה כל כך גדולה, בגלל זה כל כך התרגשתי, לשמוע את הסיפור שלך, כי מעולם בשחר ההיסטוריה, מעולם בשחר ההיסטוריה, אנשים חושבים שההיסטוריה זה משהו שחוזר, לא, עכשיו קורה, היום לא היה אף פעם.
(24:09) לא היה דבר כזה שגבר יכול ככה לטפל בעצמו, להרים את עצמו, לרצות את עצמו, קהילה, דיאלוג, והוא עושה את זה בעצמו עם מחשב, זה…
(24:22) כן, אנחנו בהחלט עברנו, הדור שלנו עבר קפיצת מדרגה, כי הדור של ההורים שלנו, איפה טיפול זה רק למשוגעים, למצב שטיפול, וואלה, אם אתה רוצה לחיות חיים טובים.
(24:32) תהיה בטיפול, ופה מצאתי איזושהי שיטה של סוג של טיפול עצמי.
(24:37) עכשיו זה לא מחליף את הפסיכולוג, וחשוב להגיד את זה, זה לא מחליף את הפסיכולוג, להפך, אני חושב שזה שילוב מושלם, מישהו שהוא מטופל וגם עושה את העיבוד דרך המוזיקה, זה מה שאני, אחרי כל פגישה שלי השבועית עם הפסיכולוג שלי, אני כותב שיר ושולח לו גם, וככה זה נשאר איתי גם התובנות, לא נשאר איתי בזה, התובנות נשארות איתי.
(25:00) ואני בונה עליהם כמו אבן על אבן.
(25:03) עכשיו, מה הפסיכולוג שלך אומר על השיטה שלך?
(25:07) הוא מאוד אוהב, הוא מאוד מחכה כבר לסיכום של השיר שאני אשלח לו, והוא גם מאוד מאוד תומך ומאוד מאוד גם מאמין בזה.
(25:19) וזה באמת, עולה השאלה גם עלתה בהתחלה, למה לא נשים, למה דווקא גברים?
(25:24) כי קודם כל, כי אני גבר.
(25:25) וזאת החוויה שלי.
(25:27) דבר שני, כמו שאמרנו, באמת גברים הרבה פעמים נשארים לבד, וחשוב לי, לנשים ששואלות אותי, ושואלות אותי הרבה, כאילו, למה רק לגברים?
(25:37) אז אני אומר, רגע, יכול להיות שנגיע גם ליום שנגיש את זה לנשים, אבל כרגע מרגיש לי שהצורך הכי אקוטי, והאנשים שהם הכי הרבה בסכנה בריאותית ונפשית, זה הגברים.
(25:50) אז אני קודם כל רוצה להנגיש את זה לאחים שלי הגברים, שבאמת, באמת, השנים האחרונות, גם הכדירושים, וחלק שהיו במילואים, ודברים, צריך את הדבר הזה.
(26:05) והדבר השלישי שרציתי להגיד מבחינת יחסים, אז דיברנו על יחסים עם עצמי ויחסים עם הילדים, שאגב, גם לתת להם דוגמה אישית, של לקחת אחריות, של להתמודד עם הרגשות שלך, של להיות בטוב עם ההורה השני.
(26:17) אבל גם היחסים עם ההורים השני, הבן זוג המתגרש, הבת זוג, אני אחד האלבומים, ויש לי כבר שישה-שבעה אלבומים שקידמתי לעצמי, כן?
(26:28) וזה לגמרי, זה מטורף.
(26:33) אתה יודע, אני, אבל לא יודעים, אבל אני דיברתי מאוד עם אותך על התרבות.
(26:37) לפני שבאתי בנם הגישור, לפני יותר מ-25 שנה, היינו עם אדוני הופעות בתל אביב והרעיון.
(26:43) הג’פן והקולטורה, אז עבדתי עם מוזיקאים, היה אחד שהיה כל יום מוציא אלבום, זה היה פישי הגדול, איש יקר, איש יקר ואהוב, שפישי היה מגיע אליי כל יום, הולך עם אלבום, מאז פישי הגדול, לא שמעתי מישהו אומר משפט, כמו שאמרת עכשיו, שישה אלבומים בשישה חודשים, אין לתאר.
(27:06) אז שמע, אני כותב שיר כמעט כל יום, אז…
(27:08) מדהים.
(27:09) אז זה, אבל זה באמת…
(27:10) וארכדי דוכין, גם ארכדי דוכין ככה.
(27:12) גם ארכדי דוכין, נכון.
(27:13) ויש עוד, שכחתי מי זה היה שדיבר על זה, שהסוד שלו, הוא גם היה מאוד מאוד פורה, והוא אמר, הסוד שלי שאין לי מחברת למגירה.
(27:25) מה שיוצא, אני משחרר.
(27:26) אין דבר כזה למגירה.
(27:28) וזה גם העניין פה.
(27:29) עולה לך משהו, בום, הזדמנות לכתיבה.
(27:32) וזה גם הקטע שקלטתי שעם הזמן…
(27:35) אני הרגשתי במהלך היום איזשהו כיווץ ואיזשהו כאב, אז במקום להיבהל ממנו ולנסות לברוח ממנו, פתאום התלהבתי, וואי, יש לי על מה לכתוב, יש לי היום, יש לי חומר לשיר.
(27:47) אז גם הגישה לכאב הזה ולכיווץ הזה השתנקה.
(27:52) אני כבר לא מדחיק אותו, אני מוציא אותו החוצה, הוא כלי עבודה והוא רואה.
(27:55) כלי עבודה הוא כלי ליצירה, ואנחנו הרי יודעים שהיצירות הכי טובות.
(28:00) נוצרו במשברים ובכל מיני טרגדיות אישיות וכולי, כי שם יש לך מה להוציא ויש לך מה לכתוב.
(28:08) אז זה מקום לנצל את המשבר ליצירה.
(28:12) אני רוצה להגיד יותר מזה אפילו, אני עכשיו אני אגיד איזה, אולי זה קצת, זה בחוויה שלי מה שאני אומר, אבל גם הרבה מהשירים הטובים נוצרו תחת השפעות, פסיכודליות ואלכוהול וכאלה, שזה כנראה הכניס אנשים.
(28:27) לאיזה מצב של אנרגיה ולעשות ופשן.
(28:32) עכשיו, אני פה איתך, שזיהינו קפה, אין פה שום דבר, אבל אתה כל כך נלהב, והאנרגיה, והיא מורגשת, שיוצאת ממך, היא אנרגיה כל כך עוצמתית, שאני אומר, יכול להיות שגם זה, כי אתה, זה אש.
(28:48) זהו, זה אש, זה מדהים לראות אותך ככה.
(28:51) באמת, ואדם שאחרי שמונה חודשים אחרי פרידה, לעבור את זה ככה, אני ממש אומר, חבר’ה, תעשו קופי פייסט, ממש.
(29:03) קודם כל תודה, אני באמת עדיין בחקר בעצמי, ומה שחשוב לי…
(29:10) שזה הכיוון, אני יכול להגיד לך, אלפי אנשים שליוויתי לאורך השנים, הכיוון הוא זה שקובע.
(29:16) כן.
(29:16) הכיוון הוא זה שקובע, זה לא ההסכמה, זה לא כמה כסף, זה לא אם הוא ראשון או שלישי, זה לא זה, הכיוון הוא זה שקובע.
(29:22) כשאתם הולכים לכיוון טוב, יהיה טוב.
(29:25) כשאתם הולכים לכיוון רע, יהיה רע.
(29:27) כשאתם הולכים לכיוון של שיתוף פעולה וערבות הדדית, יהיה שיתוף פעולה ותהיה ערבות הדדית, גם אם לא רואים בזמן הפרידה איך זה קורה.
(29:34) בסוף זה מגיע.
(29:35) כשבוחרים לכיוון של להוציא עין לצד השני, אז תצא עין לצד השני, ולכן יצאו שתי העיניים, והילדים שלכם יעמדו ויראו את זה.
(29:42) ולכן, ברגע שבחרת את הכיוון הזה, אני לא יודע מה יקרה איתך מחר בבוקר, אבל אין לי ספק.
(29:47) שהכיוון שלך הוא יהיה מאוד מאוד חיובי, ואני מקווה שתצליח, ולהגיע להרבה אנשים הדבר הזה.
(29:55) תודה, תודה.
(29:56) זה לא שאני עדיין בתהליך, ואני עדיין עובר כל מיני דברים, זה כמובן שאני רחוק מאיפה שהייתי בהתחלה, אבל אני רוצה גם להגיד, ואתה מדבר על זה הרבה, על היחסים ביום שאחרי, בין ה…
(30:09) אני אתגרש לכל החיים, אנחנו כבר בתהליך.
(30:11) לגמרי.
(30:12) אני חושב שיש לי ילדות מתבגרות, אני והיה מתמודדים עם שאלות חדשות, וזה בסדר.
(30:18) ההבנה הזאת היא סופר חשובה, ובאמת הסוויץ’ הזה בראש, מהמעבר, במיוחד אם נפרדו ממך, שזה באמת, במיוחד לגברים, זה פגיעה באגו מאוד קשה.
(30:30) מה זאת אומרת לא רוצה אותי?
(30:31) מה זאת אומרת אני לא מספיק טוב בשבילך?
(30:33) מה זאת אומרת את…
(30:34) כאילו זה עלבון מאוד קיומי.
(30:38) באמת פותח מתחת לחגורה באגו הגברי, כאילו, ובאמת מערער את היסודות.
(30:43) אבל יחד עם זה, כמו שאמרנו, זה סוג של הזדמנות.
(30:46) ואם אתה עושה את השיפט ממקום דמוני, שהיא ככה ואחרי כל מה שעשיתי בשביל להוות, למקום, לסיפור שהוא טרגי, וואלה, כאילו, ניסינו, זה לא עובד, בוא ננסה לעשות עם זה, כאילו…
(31:02) אני לא מקבל את זה.
(31:03) אתה לא מקבל את זה?
(31:04) לא, לא ככה.
(31:05) אז איך?
(31:08) כי הניסינו, נכשלנו, אומר רגע, רגע, ויש עכשיו, ראית, קודם אמרתי על הבת שלך, ודליקו לך העיניים, זה לא כישלון, זו הצלחה כבירה.
(31:17) אבל מערכות היחסים מעולם, מעולם, בשחר ההיסטוריה, עד לפני 80 שנה, לא היה דבר כזה משפחה גרעינית, היה שבט, האדם הוא יצור קהילתי.
(31:28) אנחנו לא אמורים לספק לאדם אחד את כל הצרכים שלו, לא היה, זה נגד הטבע שלנו.
(31:34) היום אנחנו חוזרים הרבה יותר למסגרת, למה שאנחנו באמת צריכים, ואנחנו עדיין מחפשים את זה, זו המהפכה המגדרית, זה קורה.
(31:42) אז להגיד, נכשלנו?
(31:44) לא, זה התאים, כל עוד זה התאים, שבנינו ילדים, עכשיו אנחנו בונים משהו אחר, והמשהו האחר הזה, ההורי השני הוא עדיין שם.
(31:52) היא השטפה, בחרת אימא לילדה שלך.
(31:55) ואם הילדה נפלאה ומהממת, כנראה שגם האימא היא אימא טובה.
(31:59) כי זה בא ביחד, אין מה לעשות, אנחנו, הילדים שלנו זה חצי הגנטיקה של ההורה השני.
(32:04) אהבתי, אהבתי את הדיוק.
(32:05) זהו.
(32:06) אבל עכשיו, הפרספקטיבה יכולה להיות, אוקיי, זו הסיטואציה.
(32:11) אגב, בעיניי, אני אומר פה גם למתגשרים שלי, מבחינתי ההגדרה המדעית לתקופה הזאת, מצב מחורבן.
(32:17) זה מצב מחורבן, הוא קשה, אז עכשיו מה נעשה איתו?
(32:21) וברגע שאתה מסתכל עכשיו ואומר, זה המצב, מה אני עושה עם זה?
(32:25) כי זה כבר קרה, זהו, היא יודעה שהיא מתגרשת, זהו, אין לי מה לעשות עם זה, אם היא רוצה לדבר על שלום בית, אולי, בסדר, אבל אם זה קורה, אז זה המצב, אין לי מכונת זמן, זה גם אני נדב, אני אומר לכל המתגשרים שלי ואני אגיד את זה גם לכם, למי שמאזין, אני מוכן לקחת את זה על עצמי.
(32:41) אם הייתה לי אפשרות להביא כלי עבודה שהכי הייתי רוצה שיהיה לי, זה מכונת זמן.
(32:46) לא הצלחתי.
(32:47) אז תפילו את זה עליי, אז אם אני מכונת זמן, בואו נסתכל על העתיד.
(32:51) עכשיו מה אני עושה עם האנרגיה, ואיך אני לוקח את האנרגיה הזאת, שהנה אתה וכולך צועק את האנרגיה הזאת של היצירה, איך אני בונה לעצמי חיים יותר טובים?
(33:01) איך אני נהיה מודל יותר טוב לעצמי, לילדים שלי, לסביבה שלי?
(33:05) איך אני תומך באנשים.
(33:08) זה מקום של להגיד, ותכף אני אגיד, זה דבר מוזר, אבל מי שמתגרש ופועל ככה, אחרי זה יסתכל אחורה ויגיד, וואו, איזה מזל, תודה לך, תודה לך שעשית לי את זה.
(33:20) ממש, והעניין הוא גם מיקוד שליטה פנימי, אתה יודע, בודה יש לו איזה ציטוט כזה, שלשמור כעס על מישהו, או טינה למישהו.
(33:30) זה כמו לשתות רעל ולצפות שהשני ימות.
(33:32) נכון.
(33:33) אצלך, מה אתה צריך את זה?
(33:35) אז כאילו, בסופו של דבר, זה מה ש…
(33:37) באחד החודשים, מתישהו קפצתי בפייסבוק, הנקמה הכי טובה היא הסליחה.
(33:42) ונורא אהבתי את זה, זה כאילו…
(33:44) כי אתה בא, אתה ברגשות נורא קשים, ובא לך להחזיר.
(33:48) והתובנה הזאת, שאתה, כמה שאתה יותר מתעסק בזה, ואתה מרעיל לעצמך, אתה לא משפיע, זה לא באמת משפיע על בנאום, אתה פשוט מרעיל את עצמך.
(33:57) והצורה הכי טובה לסיים את זה ולהיטיב עם עצמך זה לעשות הליך של השעמה וסליחה.
(34:04) נכון.
(34:04) באיזשהו שלב הבנתי את זה.
(34:07) ואז אחד האלבומים שלי, אחד מהשבעה.
(34:11) יש להם שמות?
(34:12) יש להם שמות גם, לחלקם, חלק עדיין מתלבט.
(34:16) ואחד מהם קוראים לו ואם כבר נפרדים, וזה אלבום שכתבתי לגרושתי.
(34:21) יש שם 13 שירים, זה מתחיל במשפט לא הצלחנו לשרוד, תודה שהיית לי לבית, ויש בזה שלושת השירים שמעבירים באמת את כל קשת הרגשות, את הכאב ואת העצב, ואת התודה על כל מה שכן היה, ואת הסליחה של מה שלא הצלחנו לעשות, ואת האיחולים שבאמת שיהיה לך טוב.
(34:48) והיה לי, לקח לי זמן לכתוב את השיר הספציפי הזה, לקח לי זמן, היה אתגר לכתוב אותו.
(34:54) ודווקא בגלל שהוא היה אתגר אני התעקשתי עליו של וואלה אני מאחל לך באמת טוב.
(34:59) מדהים.
(35:00) וזה שחרור מפני עצמו.
(35:02) והאלבום הזה עשה, קודם כל לי זה עשה המון המון המון המון טוב, המון השלמה, עם המון דברים.
(35:10) ואז שלחתי אותו לגושתי.
(35:14) שבמקרה יצא שאמרתי את זה, היה אמור להיות יום נישואין השביעי שלנו.
(35:20) ושלחתי לה את זה כמתנת פרידה, אלבום פרידה, ועד אז באמת היינו קוצים, קוצים אחד על השני, ולא רק שזה האלבום עשה לי איזשהו תהליך של השלמה, גם לה, הוא ממש ריגש אותה, והוא ממש שחרר אצלה דברים, והוא ממש שחרר כל מיני קוצים שהיו בינינו, שהם כבר לא קיימים.
(35:42) עכשיו, אני לא אומר שאנחנו כל עכשיו דבש ושושנים וחזרנו לזה, אבל זה ממש ממש תידם אותנו כמה צעדים מאוד גדולים קדימה.
(35:52) ואני באמת ממליץ לכל גבר שמתגרש לכתוב אלבום לגרושתו עם כל האלמנטים האלה, לא חייב לשלוח לה, ובכלל, אנחנו צריכים לדבר על זה, מאוד מאוד אינטימי הדבר הזה.
(36:04) בהתחלה הייתי כל כך מתלהב, הייתי שולח לכולם, ואז הבנתי שזה לא נכון.
(36:08) כי זה מאוד אינטימי ולא כולם דווקא מבינים.
(36:11) לשמור את האנרגיה הזאת, כן, נהל אותה.
(36:14) אבל במקרה הזה הרגשתי נכון, זה היה, הגיש לי שלם, והרגשתי נכון לשלוח לה את זה, למרות שהאגו שלהם, לא מדי עליי, היא נפרדה ממני וכו’, הרגשתי שזה נכון ושלחתי, ובאמת עשה ממש טוב.
(36:27) וחוץ מזה, זה כלי פאן גם לשחק עם הילדה ולעשות שירים לימי הולדת וכו’, זה כלי מגניב גם שהוא גם לפאן ולא רק טיפולי, אבל ברמה הטיפולית מצאתי אותו מאוד מאוד מועיל ויעיל.
(36:43) אז זה עוד משהו שאפשר לעשות איתו.
(36:49) אני לא יודע כמה מהעתיד שלנו באמת יהיה מותאם אישית וכמה אנחנו בעתיד נייצר את המוזיקה שלנו בעצמנו ונייצר את הפודקאסטים שלנו בעצמנו, אני לא יודע כבר מה, כבר לא יודעת לאן היה הולך.
(37:02) אני רואה את הערך של האנשים, בסופו של דבר איפה שיש מידע אובייקטיבי זה בינה מלאכותית תיתן אותו, וזה עולם עריכת הדין כבר נעלם, מבחינתי זה כבר הלך, ועולם אקטואריה, עולם של חשבות, כל הדברים הטכניים, עוד רגע, זה עניין של חודשים וכבר, זהו, שנים, נגיד לך שנה כאלה, אבל בכל מקום שבו אנחנו צריכים את הקהילה שלנו, ואיפה אנחנו צריכים את הקהילה?
(37:31) בשמחות ובעצבות, במשברים.
(37:35) במקום הזה צריך את הקהילה.
(37:37) ופה אנחנו מחפשים, ופה אתה השתמשת במינה מלאכותית, לאחד, כי מוזיקה זה דבר מאחד.
(37:43) כמו שאני עושה בגישור ונאחד, כי זו העבודה שלנו היום.
(37:46) זה לחבר אנשים, זה לעזור להם לייצר תהליך, שבו הם יוכלו להגיע למצב.
(37:51) שהם באמת חיים, חיים נפלאים.
(37:54) זהו, אתם כבר לא צריכים לסבול, אתם כבר לא עבדים, אתם כבר לא…
(37:58) העתיד שלכם לא נקבע ברגע שנולדתם, יש לכם המון אפשרויות.
(38:03) והיום עם הכלים של הטכנולוגים, כמו שאתה עשית פה בעצמך, ואתה לא טכנולוג ולא שום דבר ולא מוזיקאי.
(38:08) נכון.
(38:09) יש לנו פה כל כך הרבה הזדמנויות באמת ליצור, אתה יודע מה?
(38:14) חברה למופת ואור לגויים.
(38:16) אני חושב שזה מגיע מכאן, וזה הדבר המדהים שקורה כאן.
(38:20) טוב, זה מדהים.
(38:22) כל מה שאתה מתאר לי כאן זה כל כך הרבה עם מה שעשית, וזה מעלה לי את השאלה, שאם זה מה שעשית, מה תעשה?
(38:34) לאיפה תיקח את ה…
(38:35) מה העתיד בדבר הזה?
(38:37) יש לי חלום.
(38:39) אוקיי.
(38:39) יש לי חלום.
(38:41) שוב, אני קודם לא מדבר על גברים, ויכול להיות שאחרי זה זה גם יהיה אוכלוסיות אחרות, אבל אני רוצה לייצר עולם שבו הגברים, במיוחד הגברים הגרושים, אבל אחרי זה לא רק, לא לבד.
(38:56) אני רוצה לייצר קבוצות קטנות של גברים שיוצרות ביחד, שמשתפות תוכן אחד עם השני, שנפגשות לרקוד את השירים שלהם, לא יודע, מסיבת אוזניות או לא יודע מה, שיהיה רדיו.
(39:07) של שירים של אנשים שהם, שוב, זה לא, לא יוצאים שירים, אתה כל כך מתלהב מהם שבא לך שהם ירוצו עכשיו בגלגלצ, אבל לא יוצאו לך שירים בעיבוד, הם יוצאים קצת גנריים, וזה גם יתרון, שאתה שומע אותם והם כבר נשארים לך מוכרים, אבל נורא בא לי לייצר קהילות של גברים שיוצרים, שמנתבים את הכאב שלהם ליצירה ולמוזיקה ומשתפים אחד את השני.
(39:32) ומקבלים הזדהות ומרגישים שהם לא לבד עם זה והייתי רוצה שזה יהיה קהילות גם בישראל, הייתי רוצה שזה יהיה קהילות גם בעולם של אנשים וגברים שיוצרים תוכן, יוצרים מוזיקה, שמרגישים שיכולים לנתב את הכאב שלהם גם לכיוון של יצירה, גם לכיוון של עיבוד וגדילה כבני אדם ובעולם המנוכר הזה שנרגיש את החיבור, חיבור עם עצמנו דרך זה, חיבור עם אנשים אחרים דרך זה, חיבור עם משהו יותר גדול, וזה בסופו של דבר.
(40:06) הצלחתך הצלחתנו, הצלחת העולם, אני שם את ידיי על זה ומאחל לך באמת שתצליח בזה.
(40:13) אני רוצה לנצל את ההזדמנות להגיד שיש קבוצה שנקראת להתגרש עם ילדים של איילת רוזן ישראלי, קבוצה לאבות, שאני יודע, אני שם.
(40:22) אז אני רואה, אני גם בקבוצה של הנשים וגם של הגברים כבעל מיצואה, אז אני יודע שיש קבוצה כזאת שנותנת קצת מידע.
(40:31) זה מדהים אגב לראות כמה פוסטים, כמה פעילות יש בקבוצת הנשים לעומת כמה הגברים.
(40:40) בנשים יש שבע פוסטים ביום, עם עשרות תגובות, בגברים…
(40:47) אין, אחד, אבל באמת הוא צריך להרים את הדבר הזה, כי זה מאוד מתבקש, מאוד נכון, ואולי גם העולם השתנה, אולי כן כבר הם יכולים לדבר אחד עם השני.
(40:57) יכולים, אבל אנחנו עדיין קרובים מדי לתרבות הפטרארכאית, שאתה צריך להיות גבר חזק ואסור לך לבטא רגשות, והדבר הזה של גבר, לחשוף רגשות, לחשוף רגישות.
(41:11) וזה עדיין לא כזה טבעי, זה לאט לאט נכנס, אבל אנחנו עוד לא שם לנשים, זה הרבה יותר קל להביע את עצמם ורבלית ולקבל תמיכה וכולי וכולי.
(41:23) ואחד היתרונות של השיטה הזאת של השירים, שאתה לא חייב לחשוף, אתה יכול לעשות את העיבוד הזה ולבטא את הדברים בלי להיות חשוף, בלי להרגיש שאתה כאילו עכשיו חושף את הדברים, יכול לבחור.
(41:34) מדהים.
(41:35) טוב, אז אני רוצה קודם כל להגיד לך תודה רבה, שבאת ושיתפת בכזאת פתיחות, ובאמת שאתה פורץ דרך, ותמשיך לסלול ולהוביל את זה.
(41:46) זה, עלית פה על משהו, עלית כאן על משהו גם טיפולית, גם אנושית, גם עסקית.
(41:52) יש פה, נשמע שבאמת משהו מאוד מאוד נחוץ.
(41:55) אני יודע כי אני מדבר כל הזמן עם אנשים בצומת הזה, כל יום.
(41:58) פונים אליי, אז אני יודע כמה זה נחוץ, אז ממש מעולה.
(42:04) ומכם, המאזינים, הצופים, אפשר כמובן להאזין לפודקאסט הזה בכל המדיות, אפשר גם לצפות ביוטיוב, ואני מבקש, תשתפו, תגיבו, תשלחו את הפודקאסט הזה ואת הפרקים שרלוונטיים לאליכם, לחברים, לבני משפחה.
(42:22) נמצאים בצומת הזה, אנחנו מחפשים את הכלים והדרך לעשות את הדברים נכון.
(42:29) אתם מחפשים דרך להתייעץ למעגלי הגברים של יהו עושה, תפנו ליהונתן זון, פייסבוק, אפשר להגיע אליך, תעזרו, תמצאו את הכתף, תמצאו את הקהילה, ואם אין תבנו, לכם, אבל הנה פה כבר יש דברים.
(42:48) ותעזרו לנו גם כן להפיץ את האור ואת השיח הזה ולעשות טוב בעולם.
(42:53) ממש, ותסתירו שאתם לא לבד ושהכל באמת אפשר לנתב לכיוונים טובים.
(42:59) ותודה רבה, נדב, שהזמנת אותי, ממש היה תענוג.
(43:02) תודה לך.
(43:03) תודה.