נסטינג בגירושין – איך עושים את זה נכון ושומרים על הילדים | פרק 108

(0:00) שלום וברוכים הבאים לפודקאסט משהו עם גישור פודקאסט שעוסק בנושאי גישור, גישור גירושין, גישור בתחומים אחרים אבל בעיקר שם לעצמו למטרה לעזור להורים שנמצאים בצומת דרכים להחליט איך לפעול, האם נתגרש, האם לעשות שלום בית ואיך לעשות את זה בצורה המיטבית שתשמור עליכם, ההורים ועל הילדים.

(0:27) בפרק הזה, הפרק היום, אני רוצה לדבר על נושא שמעסיק יותר ויותר הורים, והוא הנסטינג.

(0:36) מה זה נסטינג?

(0:37) בואו נתחיל בהגדרה הראשונית.

(0:42) נסטינג זה תקופה, שתמיד צריך להגיד היא תקופה זמנית.

(0:48) כמה זמנית אנחנו עוד נדבר על זה?

(0:50) שבה ההורים מתחלפים ביניהם בזמני השהייה עם הילדים בבית, אבל הילדים נשארים בבית.

(0:59) זה אומר שהילדים לא משנים חדר, לא משנים מסגרת, לא משנים שום דבר.

(1:05) מה שמשתנה זה שההורים מתחלפים ביניהם בהתאם לזמני השהייה, שזה מן הסתם, בואו נדבר רגע על היתרונות של הדבר.

(1:14) מאוד נוח לילדים, אין בעצם שינוי עבורם, הם לא צריכים לעבור בין הבתים, הם לא צריכים להכיר בית חדש, סביבה חדשה, אצלם הדברים מאוד ברורים, הכל נשאר אותו דבר מלבד שההורים מתחלקים איתם בהתאם לזמני השהייה.

(1:31) אם קבענו שאבא יהיה עם הילדים ביום ראשון ושלישי וחמישי לסירוגין, אז בימים האלה הוא יהיה בבית.

(1:39) ואמא תהיה במקום אחר.

(1:42) תכף נדבר על מה זה המקום האחר.

(1:44) ובמקרה הזה, אם אבא עם הילדים בראשון ושלישי וחמישי לסירוגין, אז אמא תהיה עם הילדים בשני ורביעי וחמישי לסירוגין, וכך גם סופי השבוע לסירוגין.

(1:55) אז בעצם נוצרת יציבות, תמונה ברורה, הילדים וההורים יודעים בדיוק מה קורה באיזה יום, מי מההורים איתם, ההורים יודעים ממתי עד מתי הם אחראים לאסוף את הילדים, לעשות איתם שיעורי בית, להכין להם אוכל, הכל מאוד מאוד ברור, ובימים שאנחנו בלי הילדים, יש להורה את הזמן לעבוד עד יותר מאוחר, להשלים שעות מהעבודה, לצאת, לבלות, להתעסק בתחביבים שלו, וזה נסטינג.

(2:27) מה היתרון?

(2:28) אמרנו, יש יציבות, הדברים נשארים אותו דבר, זו תקופה.

(2:33) שמקלה על המשפחה יכולה להקל, צריך להגיד את זה, כי זה רק למי שזה מתאים, זה מקל על תקופת ההבשלה לקראת מציאות של שני בתים, כי בעצם אנחנו כבר ככה מתרגלים את השני בתים, אנחנו רואים איך זה מתאים לנו, האם אנחנו יכולים לעשות את זה, אם זה מתאים לנו מבחינת היכולות ההוריות שלנו, מבחינת ה…

(2:56) העבודה שמאפשרת לנו לא מאפשרת את הגמישות, ככה שיש פה משהו מאוד מאפשר, וזה היתרון בתוך התהליך הזה.

(3:06) כי נסטינג זה תהליך, כי אמרתי שהוא זמני.

(3:09) למה זמני?

(3:10) כי מגיע שלב שבו ההורים אומרים די.

(3:14) בדרך כלל זה מגיע כשנכנסים בני זוג חדשים לתמונה ורוצים לעשות מגורים משותפים, אבל לא מחויב, יכול להיות שפשוט נמאס לנו ודי ואנחנו רוצים.

(3:24) לגור לבדנו ולא לנוע בין הבתים.

(3:28) ולכן נסטינג יכול להימשך שבועות, יכול להימשך שנים.

(3:32) אני מכיר זוגות ששנים המשיכו בנסטינג, היה להם מאוד נוח, ואם להורים נוח ולילדים נוח, מעולה.

(3:41) כמה דברים טכניים שצריך להכיר על הנסטינג.

(3:45) בעצם יש בית אחד שככה העלויות לא משתנות מהפרידה.

(3:50) בזמן הפרידה כי שמרנו על בית אחד.

(3:53) אבל מה קורה עם המגורים של ההורים?

(3:55) אז פה יש שלוש אפשרויות.

(3:59) או שההורים שוכרים ביחד יחידת דיור נוספת, יותר זולה מן הסתם, או לא לבחירתם לפי היכולת הכלכלית, ואז בעצם העלות היא מינימלית.

(4:09) לא צריך להחזיק עוד בית שיש בו את כל מה שצריך לילדים ולרעת ולסדר.

(4:14) לא, יש רק מקום שבו ההורים יבואו.

(4:16) באים וישנים בהתאם לזמני השהייה.

(4:19) מי שעם הילדים ישן בבית עם הילדים, מי שהיום שלו להיות בלי ילדים, היום הוא ישן ביחידת הדיור.

(4:27) אז זו אפשרות אחת.

(4:29) אפשרות שנייה, שיש שתי יחידות דיור.

(4:31) כל הורה שוכר לעצמו יחידה משל עצמו, ושם כשהוא בלי ילדים, שם הוא נמצא.

(4:37) היתרון, יש את הפרטיות והאינטימיות וכל אחד יכול לעשות בדירה שלו מה שהוא רוצה.

(4:43) החיסרון, העלות.

(4:45) אפשרות שלישית, הכי זולה, ושוב, אני מזכיר שנסטינג זה תקופה זמנית, זה שלא זוכרים מקום מגורים אחר, אלא כל הורה בזמן שהוא בלי הילדים מתארח אצלם למשפחה, חברים, נודד ממקום למקום, אלא אם כן כמובן הוא יכול לקבל מהמשפחה מגורי קבע, זה נפלא.

(5:08) בתוך ההתנהלות הזו, כדי שזה יצליח, ולמעשה לשני ההורים יש אינטרס שהנסטינג יצליח, שוב, אם זה מתאים להם, יש כאלה שצריכים גבולות, שצריכים לא להריח את המצעים של ההורה השני, לא לראות את השאריות שלו, זה מאוד מובן, זה חלק טבעי מתוך הליך הפרידה והאבלות והגדרת האינדיבידואל.

(5:33) שאנחנו עוברים בתוך הגירושין, לכן לא לכולם זה מתאים, אם זה מתאים נפלא, אם לא אז לא, אבל כדי שזה יצליח, גם עם אלה שזה מתאים להם, צריך לשמור על כמה כללים מאוד מאוד מאוד חשובים.

(5:49) הכלל הראשון הוא לשמור על סדר וניקיון, שלא ישימו לב שאתם שם.

(5:57) איך שאתם מקבלים את הבית, ככה תחזירו אותו, אבל לא בדווקא.

(6:02) אם קיבלתם את הבית מבולגן, כי היה להורה השני יום קשה עם הילדים יום לפני, או שהוא לא הרגיש טוב, או אפילו סתם היה לו יום קשה, אל תחזירו באותה מטבע.

(6:11) תחזירו כמו שהייתם רוצים שזה יתנהל.

(6:15) כי מהר מאוד, ברגע שאנחנו מתחילים להזניח ולהחזיר את הבית מלוכלך, ועם הכלים בכיור, ובלי אוכל ב…

(6:24) בלי מצרכים, למרות שכבר נדבר גם על הנושא הזה.

(6:28) אז מהר מאוד זה לא מסתדר, המערכת היחסים עולה על שרטון, ואז במקום לייצר משהו יותר נוח, אנחנו להפך, אנחנו מכניסים יותר מתח ותסכול לתוך המערכת.

(6:40) לכן חשוב לשמור על הסדר והניקיון.

(6:43) פתרון קל הוא להביא עזרה מקצועית, עוזרת, מנקה, מישהו שיעבור פעם, פעמיים, שלוש בשבוע בבית.

(6:50) ויסדר אותו.

(6:51) כמובן, עניין כלכלי, הדרך הכי קלה לחסוך היא פשוט להשאיר את הבית נקי ומסודר.

(6:58) למקום הזה אני מציע להורים שעושים נסטינג לקבוע ממש כללים ברורים מי עושה מה.

(7:04) מי עושה כביסה?

(7:05) מי מקפל כביסה?

(7:06) מי תולה כביסה?

(7:08) מי אחראי למצרכים?

(7:09) כשמצרכים, נפתח את זה בסוגריים, אפשר לעשות הזמנה מהאינטרנט, עושים אותה הזמנה משותפת, ואז כל אחד יודע מה הוא צריך.

(7:17) ואם בישלתי משהו לילדים, ‫לבן סתם גם ההורה השני ‫יכול לאכול מזה, ‫אבל אם יש משהו שהוא לעצמי, ‫אז אפשר לעשות, כמו בדירות שותפים, ‫מדף שלי, מדף שלך, ‫וככה אנחנו יודעים בדיוק מה של מי, ‫ושומרים על זה.

(7:30) ‫עכשיו, גם פה, לפעמים הילד ייקח ‫משהו לא בשלו, ‫והילדים שלנו צריכים להרגיש ‫הכי חופשיים.

(7:37) ‫אבל אם משהו כזה קורה, ‫צריך לשים לב.

(7:41) ‫לשים לב שלהורה השני לא יחסר, ‫להגדיל קצת את הראש במקום הזה, ‫אבל גם אם ההורה השני לא יגדיל ראש, ‫אז…

(7:48) בגלל זה גם התגרשנו, כדי שלא נצטרך להיות בתוך המקום הזה.

(7:52) אז תהיו גמישים, אל תיכנסו לפינה.

(7:55) תבינו שאוקיי, יש להורה אחר דברים אחרים על הראש, הוא לא שם לב למשהו שהיה חסר.

(8:02) גלו מידה של חסד וענווה וסבלנות במקום הזה, כי ברגע שזה ייגמר ולא תהיה את התחושה הזאת של שיתוף פעולה, אז ייגמר הנסטינג.

(8:13) אם זה מתאים מעולה, אבל אם אתם רוצים לשמר את הנסטינג, אז זה בדיוק המקום להיות סבלניים.

(8:20) עם עצמכם, עם ההורים, עם הילדים, וכמובן עם ההורה השני.

(8:26) דבר נוסף שצריך לעשות כדי לשמר את הנסטינג, זה כל נושא ההתנהלות הכלכלית בזמן הנסטינג.

(8:33) פה צריך להיות מאוד מאוד ברור מה עושים.

(8:36) האם אנחנו שומרים?

(8:37) על ההתנהלות הכלכלית כמו שהייתה טרם הפרידה?

(8:41) האם אנחנו עושים את זה שיש חשבון משותף וכל אחד יכול להוציא מה שהוא רוצה, או שיש לכל אחד את החשבון שלו ואיכשהו מתחלקים בהוצאות של הבית?

(8:51) כל זה צריך להיות מאוד מאוד מוגדר וברור ושלא ישתמע לשתי פנים.

(8:57) בעיקר כאשר כבר עשינו הסכם גירושין והנסטינג הוא פרק בתוך ההסכם צריך שיהיה מאוד מאוד ברור בין הרכוש והכספים שכבר חולקו למה שעוד יהיה.

(9:07) אם אנחנו נשארים בתוך תקופת הנסטינג כשותפים, יש חשש שזה ישפיע על ההתנהלות, על ההפרדה הכלכלית בינינו אחורה.

(9:16) כי אם בעצם קבענו שעכשיו החשבון המשותף לצורך העניין יש 100,000 שקלים, והחלטנו שאנחנו מחלקים אותם חצי חצי, כל אחד קיבל 50,000, אבל הכסף נשאר בחשבון.

(9:27) ולא משכנו אותו כי אמרנו זה חצי חצי, אבל עכשיו המשכנו להתנהל בתקופת הנסטינג בחשבון המשותף ואחד ההורים קנה לעצמו, הוא יצא עם חברים, קנה לעצמו בירה ב-32 שקלים, ההורה השני יצא גם עם חברים וקנה לעצמו קוקטייל ב-38 שקלים, יש פה פער של 6 שקלים, האם אנחנו מתחילים לאזן?

(9:51) כמה על הכל הקוקטייל?

(9:53) מן הסתם עדיף שלא, עדיף לא להיכנס לזה.

(9:56) מה אפשר אז לעשות?

(9:57) בעיניי, קודם כל אם עושים הפרדה, תעשו כבר את ההפרדה שלכל אחד את החשבון הפרטי שלו, שלשם תיכנס המשכורת, לשם ייכנסו ההכנסות שלו, ולכל מה שקשור לחשבון המשותף, פשוט להפקיד אליו את ההוצאות.

(10:12) כל אחד משלם, אם זה חצי חצי או יחס אחר שנקבע בינינו, שזה בדיוק מה שאנחנו עושים בגישור, לראות את המספרים ולהחליט איך מחלקים את זה בינינו.

(10:21) ואז פשוט להכניס את הכסף לחשבון המשותף.

(10:25) פשוט, אם הגדרנו שההוצאות המשותפות של הבית, זה הוצאות הילדים והוצאות הבית, הם 6,000 שקלים לחודש לצורך העניין, אז כל אחד יכניס את החלק שלו, היחסי, חצי חצי או יחס אחר.

(10:37) אז זו גם כן אפשרות אחת.

(10:39) אפשרות אחרת…

(10:40) אם אנחנו צריכים כן לשמר את החשבון המשותף כי יש לנו איזה אינטרס שכזה או צורך שכזה, אז פשוט להגדיר תקציב אישי של כל הורה.

(10:48) כל הורה מושך 1,000, 2,000, 3,000 שקלים, שוב, זה עניין של יכולות, יכולות כלכליות, ועם הכסף הזה הוא עושה מה שהוא רוצה.

(10:57) ההצעה שלי היא שזה לא יהיה תשלומים מתוך החשבון המשותף.

(11:03) אתם לא רוצים להיכנס אחד לשני לתוך הציציות, לראות מה קניתם, מה לא קניתם.

(11:08) איפה הייתם, איפה לא הייתם, איפה היה הצד השני כמובן, זה לא מקור לריפוי הנפש, זה מקור לחתנות, להסתכלות, זה מתסכל, בינינו זה מתסכל, אז אל תעשו את זה, פשוט קחו כסף, תמשיכו במזומן, תעבירו לחשבון הפרטי ומשם תתנהלו, תעשו שזה יהיה כמה שיותר מופרד וקל וברור.

(11:33) זה יקל מאוד על שניכם.

(11:36) אז זה גם לגבי ההתנהלות הכלכלית.

(11:38) כל הנושא של תשלומים, חשבונות, מים, ארנונה, כל אלה, גם כמובן צריך להיות מוסדר מי משלם, מתי משלם, באיזה יחס משלם, לוודא שאין פה שום דבר שלא החסרתם בתוך ההסכם שלכם, שהדברים מאוד ברורים.

(11:54) אז בואו באמת נדבר רגע על ההסכם.

(11:56) האם בתוך נסטינג צריך כבר להיות הסכם?

(11:59) או שאפשר לחכות.

(12:01) אני אגיד על זה ככה, קודם כל, אני מבחינתי, כל משפחה שמתנהלת בטוב, בשיתוף פעולה, וההורים הבינו שהנה, זה השותף שלי, ומצליחים לנהל את הרגשות שלהם ככה שלא יאבדו שליטה, ולא האגו יתנפח ויתקפו בזעם שעלול לגרום לכניסה של כל השיח המשפטי ועורכי דין, ואז אנחנו מתחילים לתבוע אחד את השני והם מאבדים שליטה.

(12:25) במקרים האם אתם יכולים להסתדר ובטוב, אין לחץ לשום דבר.

(12:31) לא להסכם, לא לשינויים, הכל בסדר, מותר לכם להתנסות ולשנות.

(12:36) אבל אם יש חשש שכזה, והרבה פעמים זה קורה למרות שלא תכננו, אבל נכנסים בני זוג חדשים, ופתאום מישהו חושב משהו, אמר משהו, וקצת מאבד שליטה, במקומות האלה עדיף שיהיה הסכם.

(12:49) אז ההמלצה היא כן לעשות הסכם, אבל אין חובה לעשות הסכם, זה קודם כל.

(12:56) עכשיו בתקופת הנסטינג על פניו שום דבר לא השתנה.

(12:59) אם אנחנו בעצם שכרנו שתי יחידות דיור שוות בעלות שלהן, אז זו אותה הוצאה משותפת.

(13:06) אם לא שכרנו, אז בכלל אין שום שינוי בכלכלה שלנו.

(13:09) אם אחד ההורים שכר יחידת דיור והשני לא, אז פה כן, יש פה כסף שאתה מושך יותר ממני.

(13:15) בואו נדבר על זה, וצריך להסדיר את הדברים האלה.

(13:18) עכשיו, צריך לדעת, גם אם עשיתם הסכם ביניכם, סוג של זיכרון דברים, אבל לא נתתם לו תוקף של פסק דין, אין לו תוקף משפטי.

(13:27) מה זה אומר?

(13:27) זה אומר שהוא ביניכם, ואם אתם תאכפו אותו, מעולה, אין חשוב מזה, זו המילה שלכם, אפילו חתמתם עליה.

(13:34) אבל אם אתם, חס וחלילה, חס וחלילה, תגיעו להליכים משפטיים, המסמך הזה…

(13:39) לא שווה שום דבר, הוא מצהיר כוונות אבל הוא לא מחייב.

(13:43) כדי שמסמך בן בני זוג נשואים יהיה מסמך מחייב, הוא חייב לקבל תוקף של פסק דין.

(13:51) ואם כבר עושים תוקף של פסק דין, אז בואו לא נעשה חצי עבודה ונעשה רק הסכם שיקבל תוקף של פסק דין לתקופת הביניים, לתקופת הנסטינג, בואו כבר נעשה הסכם שכבר מדבר על כל התקופה.

(14:02) יותר קל, יותר נכון, יותר מהיר, יותר חצכוני.

(14:05) יותר בריא.

(14:07) איך עושים את זה?

(14:08) בתוך הגישור בדיוק על זה מדברים.

(14:09) מגדירים לאן רוצים להגיע ומה המטרות של כל אחד ואיך תהיה ההתנהלות ויורדים ממש drill-down לכל הנושאים עד שמגיעים להסכמות בכל הנושאים שעל הפרק.

(14:19) אנחנו פה כמובן יכולים לתת הרבה עצות ורעיונות אחרי שעשינו מאות הסכמי נסטינג שקיבלו תוקף של פסקי דין אז יש לנו פה הרבה מאוד הכוונה וכלים ואנחנו גם יכולים לשאול את השאלות הקשות שלא מותר ומה אסור בבית המשותף, בבית העיקרי.

(14:37) גם נושא הכלכלי, אנחנו גם דנים בו, ממש בונים תקציב להבין איך תהיה התנהלות, כדי שכבר מההתחלה נייצר לכם ודאות.

(14:45) חשוב מאוד שתהיה לכם ודאות כלכלית עד כמה שיותר בתקופה הכל כך מבלבלת וחסרת יציבות הזו.

(14:54) ככל שלכם תהיה תמונה איך הדברים הולכים להתנהל ותדעו האם יש גירעון, אין גירעון, ואם יש גירעון, כמה הגירעון, יהיה לכם הרבה יותר קל לעמוד בו, לסדר אותו, למצוא פתרונות יצירתיים, ולא תהיו בחרדה קיומית.

(15:09) ואדם מתגרש שנמצא בחרדה קיומית כלכלית, זה משפיע עליו על כל הפרמטרים.

(15:15) ולכן מטרה ראשונית שלנו בשותפות חדשה, שיטת הגישור שלנו, זה להוריד את הלחץ ולייצר ודאות.

(15:22) ולראות מציאות עתידית טובה וברורה.

(15:25) אנחנו פה בשבילכם, בשביל זה.

(15:27) אז זה גם נושא ההסכם.

(15:31) עוד נושאים שחשוב מאוד להגדיר בתוך הנסטינג, זה נושא של בני זוג.

(15:35) מותר להביא, אסור להביא.

(15:38) שזה גם מתחבר בכלל על המקום של בני זוג חדשים עם הילדים.

(15:42) אנחנו יכולים להכיר לילדים את בני הזוג החדשים, מתישהו זה יקרה, מה התנאים שזה יקרה.

(15:47) האם זה מיד, האם זה אחרי שהתקופה משמעותית, האם קודם כל מדברים בין ההורים, גם לפה צריך לדבר על הדברים האלה, ואלה נושאים מורכבים.

(15:56) אז צריך לדבר עליהם בעיניי, כשיש מישהו שלישי שיודע להחזיק את המרחב הבטוח עבורכם בחדר ולדבר על כל הנושאים האלה.

(16:04) דבר נוסף שמאוד חשוב לדבר עליו, זה כל מה שקורה עם הילדים בתקופת הנסטינג.

(16:12) מה מותר להם, מה אסור להם, איך אנחנו שומרים על האחריות ההורית שלנו, איך אנחנו שומרים על ההתנהלות המשותפת, האם הכללים משתנים ביום של אבא וביום של אמא, או שיש איזה שהם קווים שהם מותאמים על שנינו.

(16:26) מאוד חשוב להסדיר את זה, כמובן, אם יש אנשים שיש להם פערים של אמונה, של תזונה, בלאו וטבעוני, דתי וחילוני.

(16:35) צריך לדבר על כל הדברים האלה כדי לשמור על הכבוד ההורה השני.

(16:40) האמונות שלו והצרכים שלו.

(16:44) אז אלה הכללים הבסיסיים שחשוב שתכירו על נסטינג, שיטה נפלאה, שכמו שאמרתי, יש לה הרבה יתרונות ויש לה חסרונות, אבל היא יכולה להסתיים בכל שלב, ולכן, אם זה אפשר, אפילו לנסות נסטינג תקופה קצרה, אז אני ממליץ על זה בחום.

(17:02) אבל איך מסתיים הנסטינג?

(17:03) גם פה הדברים צריכים להיות מאוד מאוד ברורים.

(17:06) נסטינג זה לא רק לדחות פתרונות, זה לא טוב כרגע מאוד מאוד קשה לנו בבית ביחד אז בואו נעשה נסטינג ונראה מה יקרה, לא.

(17:14) כי דווקא בגלל שזה עובד טוב, אנחנו עלולים להיות מאוד נינוחים בתקופת הנסטינג ולמשוך אותה זמן מה, אבל אז יבוא יום שאנחנו נרצה לשנות.

(17:25) ואם השינוי הזה קורה, וזה בדרך כלל קורה כי מישהו נמאס לו ולא מתאים לו וזה בסדר, אבל יכול להיות שלהוריה השני זה פחות ככה, ההורה השני נוח לו בתוך הנסטינג ואז בעצם יש קונפליקט ואם לא הגדרנו מלכתחילה איך הדברים הולכים לפעול אז בעצם פתאום עכשיו יש לנו פה מלחמה ומאבק שיכול להיות יותר גדול למרות ש, וצריך להגיד את זה, ככל שאנחנו עוברים יותר זמן ממועד הפרידה הדברים בדרך כלל נרגעים יותר וזה חשוב כי אנחנו מייצרים לעצמנו נורמליזציה חדשה ומציאות חיים חדשה ומתרגלים אליה ולכן גם יותר קל לנו, לנפש שלנו, לעכל את המציאות החדשה, בטח בשנה הראשונה שאחרי הפרידה.

(18:09) אז בכל זאת צריך שהדברים יהיו מאוד מוגדרים, איך מסיימים את הנסטינג ולכן צריך שיהיה כתוב וברור מתי מסיימים.

(18:18) מומלץ ברגע שמישהו אומר, אבל זה שמישהו אומר, רגע.

(18:22) אני עכשיו צריך למצוא דירה חדשה, לי ולילדים, ויש פה שאלה, מי נשאר בבית העיקרי, מי עובר לדירה חדשה, כל זה צריך לסגור, כמה זמן, מי נשאר, מה קורה עם כל הרכוש שבבית, מחלקים אותו, כבר חולק בזמן הגירושין, בתוך ההסכם, אם זה אגב קרה, אז צריך להגיד, רגע, עכשיו חילקנו בינינו את הרכוש שבבית, והרכוש הוא שלי, ועכשיו, כי קניתי אותו ממך, לצורך העניין.

(18:48) אבל עכשיו אתה גר בבית ושברת לי ברז, מי משלם על זה?

(18:55) אני או אתה?

(18:57) עכשיו ברז זה עוד אחד, כי זה עוד יכול להיות שזה הבית עודן בבעלות של שנינו, אז אנחנו שנינו נתחלק בו מן הסתם.

(19:03) וגם זה שאלה באיזה יחס.

(19:05) אבל מה קורה אם זה הטלוויזיה?

(19:08) נשברה הטלוויזיה, שהיא שלי, מי משלם עליה?

(19:11) ולכן גם הדברים פה צריכים להיות מאוד מאוד ברורים.

(19:13) וגם פה אפשר פשוט לקבוע כללים ברורים, הגיוניים, שאם מישהו עושה נזק, הוא שובר, אז הוא אחראי לתקן אותו, מאוד פשוט.

(19:23) זה לא דברים פה, אני אסכם ואגיד, שנסטינג זה לא דבר מורכב, בכלל לא.

(19:30) להפך, הוא מאוד מקל בהרבה פעמים, אבל כדי שהוא יקל, הוא צריך להיות מאוד מאוד ברור.

(19:37) וזה בדיוק המקום שאני מפציר וממליץ ללכת לגישור.

(19:40) תשבת עם מגשר של שותפות חדשה, שידבר איתכם על איך הדברים נראים, יציג בפניכם את התמונה, ישאל את השאלות, או תשאל, יש לנו גם מגשות נפלאות בצוות, ויעזור לכם באמת לבסס מציאות חיים שתהפוך את המעבר הזה מהורות באותו בית, הורות וזוגיות באותו בית, לרק הורות באותו בית, עד לקראת הורות בשני בתים.

(20:04) אז זה היה הפרק על נסטינג, אני מקווה שנתתי לכם ערך, אני מקווה ש…

(20:10) אני מבקש שאם אתם מצאתם ערך ואתם רואים לנכון, תשתפו, תגיבו, תשלחו תגובות, ניתן לצפות בפודקאסט הזה, הוא גם מצולם וגם ניתן להאזין לו בכל אמצעי המדיה, תעזרו לנו להפיץ את השפה הקלה של שותפות חדשה.

(20:30) לעזור למשפחות שנמצאות בצומת לעשות את התהליך הזה בצורה מיטבית ושיהיה לכם המון המון בהצלחה, אני הייתי נדב נשרי ולהתראות בחדר הגישור או בפרק הבא