(0:00) אז התגרשתם, זה לא היה הליך קל, זה היה הליך קשה, זה לא היה בגישור, או שזה היה גישור שלא צלח, או שהיה לכם הסכם שהוא היה מאוד חלול וריק ומאוד פשטני, או שזה היה חס וחלילה בהליכים משפטיים מאוד מאוד קשים שהסתיימו.

(0:22) זהו, חילקתם את הרכוש, קבעתם מזונות, קבעתם זמני שהייה.

(0:27) אבל עכשיו מישהו רוצה לעבור דירה, מישהו רוצה לרשום את הילד לחוג, מישהו רוצה לקחת את הילד לאיזשהו שיעור העשרה, וההורה השני לא מסכים, ואין בין ההורים תקשורת כי הם נלחמו כאריות, וכבר מה, נשלם שוב לעורכי דין כדי לרשום את הילד לחוג?

(0:51) נלך שוב לשלם אגרות בית משפט ונחכה חודשים כדי ששופט יחליט אם אני יכול לקחת את הילד שלי לחוג כן או לא, אם אני יכול לעבור דירה כן או לא.

(1:02) נורא ואיום.

(1:03) לא תאמינו כמה המקרים האלה שכיחים.

(1:06) בגדול רוב, אני חושב, האנשים שהלכו להליכים המשפטיים וקראו אחד את השני והוכיחו את הניצחון שלהם או את ההפסד שלהם עכשיו הם צריכים להסתדר.

(1:18) בסוף, אחרי שאנחנו נאבקים, אנחנו עדיין עם הורה השני.

(1:20) הוא עדיין אופוטרופוס, הוא עדיין שם.

(1:23) ואז, כשסיימנו להריב, ועכשיו הוצאנו את כל הזעם על מה שהיה בעבר, עכשיו אנחנו צריכים להתמודד עם כל הזעם על מה שעשינו לעצמנו בתוך ההליך המשפטי.

(1:33) ובשביל המקרים האלה, קיים תהליך שנקרא תיאום הורים.

(1:39) ואנחנו…

(1:40) שכל השנים דוחפים אנשים לבוא לגישור לפני, תימנעו מהשיח המשפטי, תימנעו ממנו, בגלל שאחרי זה אתם תצטרכו לדבר אחד עם השני, פתחנו מחלקה, מחלקה לתיאום הורי, שזה מבחינתי מיועד לזוגות שנכשלנו ולגרום להם להימנע מההליכים המשפטיים, נכשלנו כי אני רואה שזו השליחות שלנו, לגרום לאנשים לדעת לא…

(2:06) להגיע לבתי משפט.

(2:08) אבל גם לאלה שלא הצלחנו איתם בדלת הראשונה, אנחנו יכולים לעזור בהמשך, וזה בתוך תהליך תיאום הורי בשיטת שותפות חדשה.

(2:18) ובשביל לדבר על התהליך הזה, ומה זה אומר, ואיך הוא קורה, הזמנתי לפה את ענת ברסלע, מגשרת ומתאמת הורית, שעובדת איתי, וענת היא מנהלת מחלקת התיאום ההורי שלנו, שקצת תסביר לנו.

(2:31) מה זה תיאום מורי בשיטת שותפות חדשה?

(2:34) אז ענת, שלום.

(2:35) אהלן.

(2:36) אהלן.

(2:40) אז כן, תיאום מורי.

(2:42) אז כמו שאמרת באמת הרבה פעמים, בדיוק במקרים האלה, אנחנו נשארים עם חללים ובורות בהסכמים שאחר כך אנחנו צריכים להתמודד איתם.

(2:55) בורות ביחסים.

(2:56) פתאום כל הרגשות עולים, פתאום צריך בכל זאת לתקשר, ואין ברירה, ואין את הכבאים של עורכי הדין, ואנחנו לא רוצים לחזור אליהם, ושם באמת מגיע החלק של התיאום ההורי.

(3:09) אז תיאום הורי הוא באמת בעצם תהליך גישורי, שממוקד לחלוטין בצרכים של הילד.

(3:18) בגישה שלנו, בתיאום הורי, בגישת שותפות חדשה, אנחנו בעצם מתמקדים בבעיות הספציפיות, בצרכים הספציפיים שצריכים לפתור וצריכים להסכים עליהם בהקשר של הילדים.

(3:32) אז אם אנחנו מדברים באמת על טיפול כזה או אחר שצריך ומסכימים עליו או לא מסכימים עליו, אם אנחנו מדברים על רישום לבית ספר, איפה רושמים את הילד, לאיזה בית ספר, לאיזה גן.

(3:48) לאיזה חוג, אלה דברים שצריכים מענים בדרך כלל מאוד ממוקדים.

(3:56) במקרים האלה אנחנו נפגשים, אנחנו נסתכל בדרך כלל על הילדים, מי הילד, מה נכון לילד, אנחנו נמקד את השיח, בעצם לא באנו ההורים.

(4:13) לא ברצונות שלנו ההורים, לא בצרכים שלנו ההורים, אלא נהיה ממש ממש ממוקדים במי הילד שעליו אנחנו מסתכלים.

(4:24) אוקיי?

(4:24) וכשאנחנו נסתכל על הילד ביחד, זה בדרך כלל עוזר לנו לשים את כל הדברים, את כל הרעשי רקע בצד.

(4:33) ולהיות, לשים את הסכסוך שלנו, את הרגשות שלנו אחד כלפי השני בצד.

(4:38) ולהסתכל באמת בצורה מאוד עניינית, עם הרבה רגש כלפי הילד, אבל עם הרגשות שלנו אחד כלפי השני בצד.

(4:48) בתהליך הזה אנחנו נבחן ביחד את כל האופציות.

(4:54) אנחנו כן נסתכל כל אחד על הדעות שלו, אנחנו כן נראה מה בעצם מוביל אותנו לחשוב כך או אחרת.

(5:02) אבל כשנהיה ממוקדים באמת במי הילד שלנו ומה הצרכים של הילד שלנו, יהיה לנו הרבה יותר קל להגיע להסכמות.

(5:11) השיח במקרה הזה, זה עוזר לנו להוריד את רמת הקונפליקט בשיח, זה עוזר לנו להוריד את האש שיש שם בשיח בינינו ביום-יום, ולהיות הרבה יותר ממוקדים בתוצאה.

(5:26) זה תהליך שהוא יכול להיות מאוד ממוקד פר בעיה ספציפית, פר מחלוקת ספציפית, וזה תהליך שיכול להסתכל לטווח יותר ארוך.

(5:37) בתהליך של התיאום ההורי אנחנו בעצם עוברים מחלוקת-מחלוקת.

(5:41) אנחנו מסתכלים על הדברים שעולים, ותוך כדי התהליך הזה של להסתכל על עצמנו, למקד כל מחלוקת בצרכים של הילד, ומה נכון לילד, ואם יש לנו חמישה ילדים, אנחנו נסתכל על חמישה ילדים, ילד ילד, מה נכון לכל ילד באופן ספציפי.

(5:59) התהליך עצמו נותן לנו כלים חדשים לתקשורת חדשה, אוקיי?

(6:05) וברגע שאנחנו לומדים ליישם את הכלים האלה, אנחנו גם יכולים לקחת אותם הלאה.

(6:13) זאת אומרת שבעצם אנחנו באים פה לתהליך.

(6:16) שעוזר לנו לעשות את ההפרדה בין הרגשות הסוערים בינינו והכעס והתסכול שהם שלנו והם קיימים ואנחנו נותנים להם מקום אבל פה כרגע בחדר הזה אנחנו מדברים על הילדים שלנו שאנחנו מבינים שאנחנו חייבים להתנהל סביבם ומדברים ילד ילד על הצרכים שלו ומה נכון לו ואז בעצם את ממקדת את האנרגיה של ההורים, את תשומת הלב, את השיח לטובת הילד ששניהם מסכימים שצריך שיהיה לו טוב ואז בעצם מתוך התהליך הזה שקורה שההורים פתאום מצליחים כן לשתף פעולה במשהו שיקר להם הכי הרבה הם נלחמים עבורו בעצם הם פתאום לאט לאט מבינים שיש כאן שותף זה כבר לא האויב יכול להיות שהוא אויב שלי במקום אחד אבל פה הוא שותף והשאיפה היא אני פה אומר שבסופו של דבר מתוך הכלים שיהיו השותפות, הגישה, הצורך בעבודה משותפת יתגבר ויתעלה על הרגשות השליליים וככה יעלים אותם ויאפשר להם גם איזשהו מזור פנימי אישי.

(7:20) בדיוק, וגם אם לא, התהליך עצמו מלמד אותנו כלים ומלמד אותנו תקשורת שתאפשר לנו גם במקרים הבאים, כי בסופו של דבר החיים הם מאוד דינמיים, אז היום יש לנו מחלוקת אחת.

(7:32) בעוד שנתיים יכול להיות מצב חדש ומחלוקת אחרת, אבל אנחנו ניתן את הכלים וההורים ילמדו את הכלים שאיתם הם ידעו לעשות את ההפרדה.

(7:44) אנחנו יכולים להמשיך ולכעוס אחד על השני ולכעוס על עצמנו ככל שהתהליך הזה, תהליך ההבראה הזה ייקח, אבל ברגע שמדובר בילדים שלנו, ובסופו של דבר הורים שמגיעים לתיאום הורי, הם הורים שרואים את הילדים שלהם ורואים את הצורך.

(7:58) לפתור את הדברים לטובת הילדים שלהם.

(8:02) והתהליך הזה באמת נותן את הכלים לעשות את ההפרדה הזאת, וגם בעתיד לאפשר סביב הילדים את התקשורת הפרודוקטיבית.

(8:14) אוקיי?

(8:14) אנחנו לא בטוח שנעבור להיות החברים הכי טובים, אבל תהיה לנו תקשורת פרודוקטיבית ובריאה סביב הצרכים של הילדים, ונדע להפריד אותה.

(8:23) מהמחלוקות האחרות.

(8:25) עכשיו, דיברנו על למי התהליך הזה מתאים, אני חושבת באופן אישי שהתהליך הזה מתאים לא רק לזוגות שנפרדו בהכרח באש ובמלחמות, אני חושבת על הורים בהורות משותפת, אוקיי?

(8:42) הסכמים של הורות משותפת שנעשו.

(8:48) והיום עולים נושאים שלא חשבנו עליהם בעבר, אוקיי?

(8:54) הילד גדל, הילד פתאום הוא בן אדם בפני עצמו, יש לו רצונות, הוא רוצה ללכת לחוג כזה, הוא רוצה ללכת במסלול כזה של לימודים, הורה אחד חושב שזה מתאים, הורה שני חושב שלא.

(9:07) אוקיי?

(9:07) זה בדיוק המקום, וגם, ולא חייב להיות שם איזה סכסוך מאוד גדול, אבל איזה שהם חוסר הסכמות וחוסר יכולת להגיע.

(9:15) להסכמה סביב הצרכים של הילד, זה המקום לבוא ולקבל קצת פוש מבחוץ או את הכלים מבחוץ שיאפשרו לכם באמת למקד את החשיבה על הילד.

(9:29) הרבה פעמים קשה לנו גם לראות ביחד מיהו הילד שעליו אנחנו מדברים.

(9:35) אתה יודע, אנחנו מדברים על שני בתים.

(9:38) יש ילד שיכול בבית אחד, הורה אחד יגיד על הילד, יש לי ילד שהוא…

(9:42) מאוד מאוד מרצה, אוקיי?

(9:45) בבית אחד הילד יהיה מאוד מרצה, ובבית השני הילד יהיה מאוד דעתן ומאוד עצמאי ומאוד וכחן, כי אין מה לעשות, הדינמיקה שלנו עם הילדים היא שונה בין הורה להורה, והילד מתנהג שונה בדינמיקות שונות.

(10:01) עכשיו, הילד הוא לא או-או, הילד הוא גם וגם.

(10:06) במצבים מסוימים הוא יהיה ילד מרצה, ובמצבים אחרים הוא יהיה ילד מאוד וכחן ומאוד דינמי ומאוד עצמאי.

(10:13) נכון.

(10:14) ולא תמיד אנחנו יכולים, כשאנחנו גרים בשני בתים, אנחנו לא תמיד יכולים לראות את זה.

(10:18) נכון.

(10:19) והתיאום ההורי הוא בדיוק המקום שבו אנחנו, פתאום מתגלה לנו התמונה המלאה.

(10:24) כי חלק מתהליך התיאום ההורי הוא באמת להסתכל על הילד, לראות, הוא קודם כל לאפיין את הילד.

(10:30) לאפיין את הילד ביחד.

(10:32) מי זה הילד שעליו אנחנו מדברים?

(10:34) ומתוך האפיון של הילד, ומתוך, בעצם, הרבה פעמים יש פה כמעט הכרות מחודשת עם הילד להורים.

(10:42) נכון, חלק מהזמן הוא לא איתי, אני לא יודע מה קורה איתו.

(10:44) חלק מהזמן הוא לא איתי.

(10:45) ההורה השני לא משתף אותי, ולא מראה לי, ולא, אין לי קשר איתו שוטף, אני לא יודע מה קורה עם הילד שלי, ופה, זו הזדמנות נפלאה להרוויח את הילד שלי שוב.

(10:55) להרוויח, להכיר אותו פתאום, להכיר את הצדדים שאני לא רואה.

(11:00) גם, אתה יודע, אנחנו לפעמים, אפילו במסגרות החינוך, אני חושבת שהרבה פעמים השיח, או מה שאנחנו נשמע על הילד מאוד תלוי בשיח שלנו עם המורה או עם הגננת.

(11:10) נכון.

(11:11) אני אלך לדבר עם הגננת של הילד, ואני אשמע סיפורים על איזה ילד מדהים ואיזה ילד מהמם הוא, והצד השני ילך לדבר עם הגננת, והוא פתאום ישמע על זה שכן, הוא ילד מהמם והוא ילד מקסים, ומאוד קשה לו לשבת, זה נורא תלוי גם בשיח שלנו, מה שאנחנו שומעים על הילד תלוי בשיח שלנו גם עם אנשים אחרים.

(11:35) אז זו באמת הזדמנות גם ללמוד על הילד שלנו דברים שאנחנו לא יודעים, לראות את הצדדים, להבין את הצדדים, גם אם יש תקשורת אנחנו לא תמיד מסכימים.

(11:44) אני יכולה להגיד להורה השני, תקשיב, הילד נמצא אצלי בבית, ואני כל היום רק עסוקה בוויכוחים.

(11:51) וההורה השני לא יבין, הוא לא יבין למה זה ככה, כי אצלי בבית הדברים אחרים.

(11:57) ואז זה הופך להיות עם ויכוח בין ההורים, כי כנראה שאת לא אמא מספיק טובה, כנראה שאתה אבא מספיק לא טוב, אתה לא יודע, שימי לב, גבולות.

(12:05) זה הופך להיות משהו שאנחנו ראינו בזוגיות שלנו שהסתיימה, והסתיימה לא בטוב, כי הגענו למצב שאין בינינו תקשורת, ואנחנו משליכים את זה על ההורות של ההורה השני.

(12:15) בדיוק.

(12:16) ופה יש לנו הזדמנות, באמת, ההתחלה של התהליך היא בעצם להכיר את הילד מחדש, או להכיר את הצדדים של הילד שאנחנו לא מכירים.

(12:26) ואחרי שעשינו מין מיפוי כזה, היכרות מחודשת עם כל הצדדים, והגענו להבנה שהילד שלנו הוא גם, וגם, וגם.

(12:37) מתוך ההבנה הזאתי אנחנו יכולים עכשיו להתחיל לדבר על מה, אז מה מתאים לילד.

(12:41) אז מה הצרכים של הילד?

(12:44) ומתוך ההבנה של מה מתאים לילד שלנו, ומתוך ההבנה של מה הצרכים של הילד, אנחנו יכולים להגיע לפתרונות.

(12:51) עכשיו, יכול להיות שעדיין יהיו מחלוקות על פתרונות, אוקיי?

(12:54) ואז אנחנו נגיד, אוקיי, אז בואו נעשה שיעורי בית.

(12:58) ובואו נחשוב, בואו נלך בית ספר, אוקיי?

(13:01) לאיזה בית ספר הילד צריך ללכת?

(13:04) ולבית ספר שקרוב אליי לבית, או לבית ספר שקרוב אליך לבית?

(13:07) כל כך הרבה דרכים.

(13:09) כל כך הרבה.

(13:10) אז פה אנחנו נחשוב, אולי יש אופציה שלישית.

(13:13) אולי גם יותר נכון, בוא נבדוק את האופציות.

(13:15) אז בואו נלך לבית הספר.

(13:17) כן.

(13:17) איך השירות שם, איך היחס, איך הלמידה, מה אחוזי ההצלחה.

(13:21) מה חשוב לנו, מה חשוב לנו ביחס לילד שלנו, שיהיה בבית הספר.

(13:26) יפה.

(13:26) מה חשוב לנו?

(13:27) חשוב לנו יותר שהבית ספר יעודד ציונים גבוהים והצלחה ותחרותיות?

(13:33) או שחשוב לנו, חשוב לילד שלנו, לא לנו, לילד שלנו, מה יותר נכון לו?

(13:38) תחרותיות ועידוד להצלחה, או בית ספר שמסתכל על הפן החברתי, בית ספר שהוא יותר משימתי מבחינת צורת הלימוד שלו.

(13:48) ואז אנחנו נלך לבית ספר הזה ולבית ספר הזה ולבית ספר הזה ביחד.

(13:55) אנחנו ההורים.

(13:56) ואז תוכלו לחזור.

(13:58) ונוכל לדבר ביחד מתוך מה שראיתם.

(14:02) זאת אומרת שהוויכוח כבר לא יהיה רק על האם זה קרוב אליי או אלייך, זה ויכוח שנכון, יש משמעות אם זה קרוב אליי או אלייך, אבל יש עוד פרמטרים, שהם באמת איזה אדם הילד שלנו הולך לגדול להיות, איזה חינוך הוא יקבל, ואז בתוך המכלול הזה הפרספקטיבה שלנו תשתנה, אנחנו נראה עוד מידע, אני חושב אחד הדברים היפים, שזה היופי בשותפות חדשה בעיניי, שהדגש הוא על זה שבעצם גם פה ההורים עשו את זה ביחד.

(14:31) ועצם זה שעשו את זה ביחד, זו תחושת מסוגלות מאוד מאוד גבוהה.

(14:36) זו תחושה של, אוקיי, אנחנו מסוגלים, אנחנו עברנו באמת תופת אדירה.

(14:41) אתה דיבר איתי לפני כמה ימים, אדם שאומר לי, אני מתקשר אליך ארבע שנים אחרי, כי אני כבר הולך לוותר על הילדים שלי.

(14:49) הליך משפטי מאוד מאוד קשה, מה אתה יכול לעשות?

(14:55) והוא מתחיל לתאר לי, ואני עם דמעות, ואני אומר לו, מה אני יכול לעשות?

(14:59) אם היית בא לפני ארבע שנים היה לי הרבה מה לעשות, אבל זהו, העולם המשפט, זהו, יש פסקי דין, הצד השני ניצח, קיבל כל מה שהוא רוצה, התנהלת לא נכון, לקחת את השיח המשפטי, ועכשיו אתה בא, עכשיו כן בתיאום ההורי, יש לי מה לעשות.

(15:16) אבל, אמרתי לו, אני לא לוקח אותך, כל הדתיים בתוך בתי המשפט.

(15:21) וזה נכון כלל שצריך מאוד מאוד להגיד, כי פה שותפות חדשה, כשיטה, כגישה שלנו, היא קצת שונה מתיאור מורי קלאסי.

(15:30) תיאור מורי הוא קלאסי, הוא נבנה עבור משפחות בקונפליקט גבוה, שסיימו הליכים משפטיים, אבל יש גם כן, זה הכלל, רק כשיש פסקי דין, כי אז באמת סביב הילדים.

(15:41) אבל לפעמים אנשים רוצים לבוא ואומרים סגרנו את נושא הרכוש, סגרנו נושא מזונות, אנחנו רוצים לבוא רק סביב הילדים, אבל עדיין יש ויכוח על זמני שהייה וויכוח על מזונות, זאת אומרת עדיין יש תיקים פתוחים.

(15:54) ואני אגיד את זה בצורה באמת פשוטה ואנשים צריכים להבין את זה, הליכים משפטיים יכולים להתנהל אחד עם השני במקביל, אבל אם יש לי תיק פתוח, יש לי פה מלחמה, ואם יש לי מלחמה, אני לא יכול, אנחנו כבני אדם לא מצליחים לעשות את ההפרדה הזו בקלות.

(16:09) שמצד אחד יש לי פה שותף, מצד שני יש לי פה אויב.

(16:12) אם אתה משמיץ אותי בכתבי טענות, אל תספר שאני אהיה חבר שלך בנושא הילד שלי.

(16:17) אנחנו לא עושים את ההפרדה הזו.

(16:19) ולכן אנחנו ככלל לא מקבלים תיקים של אנשים שנמצאים בבתי משפט.

(16:26) אם אתם מחליטים לפעול בצורה הנוראית הזו, ואני אגיד אותה גם באמת, היא כל כך לא סביר שאדם שכועס על ההורה השני, יילחם בו דרך ילדיו בבתי משפט.

(16:38) לזה אין לגיטימציה בעיניי.

(16:40) אני מבין שזה קיים, אני מבין שאנשים עושים את זה, אבל בעיניי אין לזה לגיטימציה.

(16:45) טובת הילד היא טובת הילד, היא דבר ראשון, וזה יותר מהכסף.

(16:49) ולכן ההורה צריך קודם כל לבחור שאם הוא רוצה את טובת הילד, הוא לא יכול לפעול בהליך משפטי.

(16:55) ככה בעיניי, ולכן אנחנו לא מקבלים זוגות, לא בגישור, ולא גישור גירושין, לא גישור אחרי גירושין, לא בתיאום מורי, בשום מקרה אנשים שבאים…

(17:05) עם הליך משפטי שמרחף ברקע.

(17:08) זה אומר שהתהליך פה מיועד רק לזוגות, או שבכלל לא נכנסים לתהליך ורוטפים לי מנה ממנו, או כאלה שהיו בתהליך וסיימו את ההליך המשפטי ומבינים שזהו.

(17:19) אין פה מאבק משפטי, אין פה עורכי דין שמושכים ומלבים להבות.

(17:24) כמובן שאין שום בעיה להתייעץ, לשאול, אין לי בעיה, כל ייעוץ הוא בסדר.

(17:29) אבל ברגע שנכנס השיח המשפטי, ואנחנו מדברים בחדר הזה, לא באמת על טובת הילד, אלא על מה אני יכול להשיג משפטית, מקומכם לא איתנו.

(17:40) אני אומר את זה, אני לא רוצה מקומות כאלה פה, ואני אומר את זה אגב עם כאב לב מאוד גדול, כי ניסינו המון פעמים לעבוד עם אנשים כאלה, ואנחנו מבינים שאם אתה בוחר בעצת העורך הדין על פני עצת המדריך, ההורים או הפסיכולוג ילדים, ותכף גם נדבר על היועצים שאנחנו יכולים להכניס לתוך התהליך הזה, אז זה לבזבז את הזמן, לבזבז את הזמן, לבזבז את הכסף, כנראה שאתם צריכים להתיש את עצמכם עד אשר בית המשפט ימנה עובדת סוציאלית שתקבל סמכות והיא תפעל.

(18:08) זאת אומרת, זה כבר יהיה תיאום הורי ממונה, ששם גם השופט נותן לעובדת הסוציאלית או למתאם ההורי זכויות, החלטה, ובעצם פה הופקעה השליטה של ההורים על גידול הילדים שלהם.

(18:21) אנחנו לא רוצים להגיע למקומות האלה.

(18:24) ולכן, והם מי שרוצה להגיע לשם, זה מיעוט קיצוני, אבל שצועק מאוד חזק, זו הבעיה.

(18:31) אלה מקומם בבתי המשפט, מקומם בבתי המשפט ובמקומות מחלקות הרווחה.

(18:36) אבל הורה שעבר אירוע קשה, גירושין זה אירוע קשה, ומבין שהוא עבר אירוע קשה, ועכשיו הוא מבין שההליך המשפטי והשיח שהיה פגע בו ובילדיו, ורוצה לשנות באמת, אנחנו נפתח לו את הדלת לרווחה.

(18:50) אנחנו נפרוס לו שטיח אדום, הוא יקבל פה את כל מה שהוא צריך כדי לייצר את זה.

(18:54) וזה התנאי שלנו לקבלה של זוגות.

(18:57) אז באמת, איפה המקום, ומה ההבדל בין המגשר, שהוא מתאם הורי, שבעיניי הם מאוד דומים, אני מדבר גם על זה, ליועצים המקצועיים שאנחנו יכולים לצרף לתוך התהליך הזה.

(19:11) זאת אומרת, אם אני רוצה לדעת מה נכון לילד שלי, את תגידי לי מה נכון לילד שלי?

(19:16) את יודעת לתת לי את התשובה?

(19:17) אני לא אגיד לך מה נכון לילד שלך.

(19:19) אני בסופו של דבר יושבת פה ועוזרת לך להבין מי הילד שלך על ידי זה שאני אשאל את השאלות.

(19:26) אוקיי.

(19:27) אבל אתה זה שמכיר את הילד שלך.

(19:30) עכשיו, יכול להיות שיש דברים שגם אתה בתור הורה לא תדע לענות עליהם.

(19:34) אבל ההורה השני כן, ואז את תשמע את התשובה.

(19:35) ואולי ההורה השני כן.

(19:38) ויכול להיות שיהיו מקרים שאנחנו נגיד, אוקיי.

(19:41) צריך פה התייעצות, צריך התייעצות עם המחנכת, צריך התייעצות עם פסיכולוג ילדים, צריך התייעצות עם רופא, הכל בהתאם, כמו שאנחנו עושים בגישור בעצם, הרי אנחנו לא מטפלים, אנחנו לא אקטוארים, אנחנו לא שמאים, במקומות שצריך איש מקצוע, צריך איש מקצוע.

(20:00) נכון, איפה שיש ידע מקצועי, אובייקטיבי, בואו נקבל אותו.

(20:03) נכון.

(20:04) איפה שהוא סובייקטיבי זה בעולם שלנו, כי סובייקטיבי כל אחד…

(20:07) כל משפחה, כל הורים יכולים להחתים מה שהם רוצים.

(20:10) נכון.

(20:10) איפה שיש שדע אובייקטיבי.

(20:11) למה אנחנו צריכים לקחת על עצמנו את ההחלטה?

(20:15) בואו נעזר בבעלי מקצוע, בשביל זה הם קיימים.

(20:17) נכון.

(20:18) ואם יש קושי להגיע להסכמה על מי הוא בעל המקצוע, על זה אנחנו נדבר בחדר.

(20:24) אוקיי?

(20:24) ופה אנחנו נשב ונדבר בחדר התיאום ההורי, על למי צריך ללכת, מה האופציות שלנו.

(20:32) אוקיי, איך בעצם מסתכם כל מפגש?

(20:37) איך זה נרעם בעצם?

(20:38) תספרי על זה קצת.

(20:40) אוקיי, אז קודם כל…

(20:41) איפה מההתחלה?

(20:41) אז אוקיי, אז במפגשים הראשונים, הרבה פעמים אנחנו נעשה את המפגש הראשון עם כל הורה בנפרד, בעצם כדי להבין מכל הורה בנפרד מה הקשיים שהוא חווה, אוקיי?

(20:52) את המפגשים הבאים אנחנו כבר נעשה ביחד, תמיד ביחד.

(20:57) בכלל?

(20:58) או שאם יש הורים שהם כן מסוגלים לשבת ביחד באותו חדר, אפשר להתחיל איתם גם ביחד?

(21:03) אפשר גם להתחיל ביחד, אני חושבת שזה מאוד תלוי בזוג.

(21:08) הרבה פעמים בגלל שיש הרבה משקעים במקרים של התיאום ההורי, כמו שאמרת, אנחנו מגיעים אחרי סכסוך קשה, אנחנו מגיעים אחרי חוויה קשה, ולפעמים צריך רגע אחד לפרוק את החוויה הקשה.

(21:22) כדי להתחיל ולהתמקד אחר כך בילד.

(21:26) אני רוצה להגיד על זה כי היה לנו דיון שלם על הנושא הזה, כי אני כגישה שלנו פה אוהבים לעשות את המפגש הראשון ללא עלות וללא מחויבות, כדי לזכות באמון ולהתחיל לבסס את כל התהליך.

(21:40) עכשיו אם אנחנו נפגשים עם הצדדים בנפרד, אז בעצם התהליך כבר התחיל.

(21:45) נכון.

(21:45) ואז אין בעצם את שיחת ההיכרות הזו.

(21:48) ולכן, מה שאנחנו עושים פה לזוגות, מציעים את זה ככה.

(21:52) אם אתם רוצים להתחיל ממפגש ללא עלות, ללא מחויבות, בואו נעשה מפגש משותף, שבו אנחנו נסביר על התהליך, נעלה על השאלות, אבל עוד לא ניכנס בעובי הקורה.

(22:02) אנחנו עדיין לא נכנסים פנימה, זה רק הזדמנות שלכם לשמוע, להכיר אותנו, פה אנחנו על המוקד, לפני שברגע שהתהליך יהיה, אתם תהיו על המוקד, אתם תהיו על הבמה.

(22:13) או אם אי אפשר לשבת בנפרד, אי אפשר לשבת ביחד, אז אנחנו נשב בנפרד, אבל זה כבר יהיה בתהליך שמתחיל, זאת אומרת הוא כבר התחיל, בעצם אלה כבר שעות שמשלמים עליהם בעצם.

(22:24) ולכן ההורים יש פה את הבחירה, מה שנכון להם, כדי שכבר מההתחלה תהיה להם שליטה מלאה על התהליך, על מה שקורה.

(22:32) נכון.

(22:34) וברגע שאנחנו מתחילים את המפגשים המשותפים שלנו, אנחנו בעצם כבר מהמפגש הראשון מתחילים לבנות איזושהי…

(22:40) שפה חדשה ביחד, אוקיי?

(22:43) שפה של על השיח שלנו, איך יתנהל השיח בתוך החדר, מה אנחנו מביאים לתוך החדר, מה גבולות השיח שלנו, כי שוב, אנחנו מתמקדים, השיח ימוקד בילדים, אוקיי?

(22:55) אנחנו לא ניכנס לסכסוך שבינינו, את הסכסוך שלנו אנחנו נשאיר בחוץ, אוקיי?

(23:02) ולאט לאט אנחנו נתחיל לדבר מחלוקת מחלוקת, זאת אומרת, נושא נושא.

(23:07) במפגש או השניים הראשונים אנחנו תמיד נדבר רגע על השיח, אוקיי?

(23:12) ואז אנחנו נתחיל להתמודד על איך בדיוק, וללמוד את הכלים של השיח קודם כול.

(23:18) ואז אנחנו נתמקד מחלוקת מחלוקת, בעיה בעיה, נושא נושא, ועל כל נושא שאנחנו נדבר, בעצם נשתדל לצאת עם הסכמות או עם שאלות או עם מטלות.

(23:30) אם דיברנו למשל על נושא בחירת בתי הספר, לא בטוח שבמפגש הראשון שלנו על הנושא הזה כבר נגיע לתשובות.

(23:37) אבל אנחנו כן נצא מן הסתם עם השאלות שצריך לפתור והדברים שצריך לברר למפגש הבא.

(23:44) וכל הסכמה שאנחנו נגיע אליה, אנחנו נעלה אותה על הכתב.

(23:48) זאת אומרת, יש לי סיכום, אני יודע איפה אני עומד, איפה אני נמצא, דברים מאוד ברורים לי.

(23:52) מאוד ברורים.

(23:53) גם כשאנחנו מגיעים, מסיימים את המפגש עם…

(23:56) משימות, אוקיי, לקראת המפגש הבא אנחנו נעלה אותם על הכתב, שיהיה ברור לשני הצדדים עם מה יצאנו.

(24:03) אתה יודע, לפעמים אנחנו יוצאים מהחדר ורגע אנחנו פתאום ככה מתחילים לחשוב אחורה ורגע, רגע, מה בסוף?

(24:11) אתה יודע, זה שיח שהוא יכול להיות פתאום נורא מבלבל.

(24:14) אתה יוצא ורבע שעה אחרי זה אתה אומר, רגע, אז על מה הסכמנו בעצם?

(24:19) כי יש פה המון, בסופו של דבר זה קצת סטרס לשבת בחדר, אין מה לעשות.

(24:25) זה הרבה סטרס.

(24:26) כן.

(24:27) אבל אנחנו פה להוריד אותו.

(24:28) אנחנו פה להוריד אותו.

(24:29) להוריד את הסטרס.

(24:29) נכון.

(24:30) ובשביל זה אנחנו יוצאים עם הסכמות כתובות.

(24:32) גם אם זה הסכמות שהגענו אליהן, וגם אם זה הסכמות על משימות או על מטלות או על מה אנחנו עושים לקראת השבוע.

(24:37) שזה מאוד מרגיע.

(24:38) שזה מאוד מרגיע וזה מאוד ממקד.

(24:40) יפה.

(24:41) ולכן התהליך הזה הוא מאוד ממוקד.

(24:43) בסופו של דבר, בסופו של התהליך.

(24:45) כל הסכמה שנגיע אליה תקבלו אותה כתובה, ובסופו של דבר אנחנו נסכם את כל ההסכמות, ניקח את כל ההסכמות ונשים אותה במסמך אחד.

(24:54) שמה התפקיד של המסמך הזה?

(24:56) יש לו היבטים משפטיים?

(24:57) אני יכול לתת לו תוקף של פסק דין או שהוא רק בשבילנו?

(25:03) בעיקרון המסמך הזה הוא בשבילנו.

(25:06) אוקיי.

(25:07) אבל אם אני רוצה לקבל תוקף של פסק דין?

(25:10) זה אפשרי.

(25:11) זאת אומרת, אנחנו יכולים…

(25:12) אנחנו יכולים…

(25:13) לנצח לכם כהסכם, שהוא מקבל תוקף.

(25:15) נכון.

(25:15) אין בעיה.

(25:16) נכון.

(25:16) בעצם כמו הסכם גישור.

(25:18) נכון.

(25:18) שזה אותו, בסופו של דבר, זה אותו הדבר.

(25:20) המסמך הסופי הוא מסמך של הסכמות.

(25:23) נכון.

(25:24) ובמסמך הזה נכללות כל ההסכמות הטכניות.

(25:28) מה שלא נכלל במסמך הזה, אבל אתם לוקחים אתכם הביתה, זה את כל השיח החדש שבנינו פה.

(25:36) שזה הדבר הכי חשוב.

(25:37) שזה הדבר הכי חשוב.

(25:38) הסכם הוא חתיכת נייר.

(25:40) נכון.

(25:40) המהות שבתוכו, הדברים דווקא שלא כתובים, האיך, הכיצד הדברים קורים, אלה הדברים באמת החשובים.

(25:47) וזה באמת בתוך שותפות חדשה.

(25:49) נכון.

(25:49) זה העיקר, זה לא רק הטכני, זה לא כמו, בטח לעומת השיח המשפטי שמחפש את הנקודה המדויקת פה.

(25:58) לא, אנחנו בונים משהו פה הרבה יותר עגול, הרבה יותר רך.

(26:01) מאוד מדויק, מאוד ברור, מאוד קונקרטי, אבל שנותן לכם באמת הרבה מעבר לזה, נותן לכם לחיות.

(26:11) ודיברת על תחושת המסוגלות קודם, אני חושבת שהתחושה היא גם של מסוגלות, היא גם מול הילדים, אני חושבת שהילדים באופן כמעט מיידי מרגישים את ההבדל, את ההבדל בשיח, כי גם אם השיח הוא לא יומיומי בין ההורים, אתה מכיר את ההודעות וואטסאפ האלה?

(26:31) שאני שולחת לך ואתה שולח לי, ועכשיו אני עם הילדים, ופתאום אני לא עם הילדים, כי אני בתוך השיח הלא יפה הזה שיש בתוך הוואטסאפ, שמכניס לי, שעושה לי בבטן.

(26:45) הם מרגישים את הבטן שלי.

(26:46) הם מרגישים.

(26:48) וגם פה, זה גם משהו שאנחנו לומדים.

(26:51) כשאני מדברת על זה שבתחילת המפגשים אנחנו מדברים על השיח, אנחנו שמים כללים גם לשיח הזה, אוקיי?

(27:00) מה אנחנו כן מתקשרים בוואטסאפ, מה אנחנו לא מתקשרים בוואטסאפ.

(27:03) האם זה הודעות כתובות, האם זה הודעות קוליות?

(27:06) מה חשוב?

(27:06) האם זה דברים שרק בתוך המפגש?

(27:08) נכון, נכון, ודרך אגב, זה חלק מהחשיבות של המפגשים האישיים בהתחלה.

(27:14) כי אני יכולה במפגש האישי, בתור ההורה, להגיד, אני לא מצליחה להתמודד עם הודעות הוואטסאפ האלה.

(27:21) זה מסיח את דעתי, זה מסיח אותי מלהיות עם הילדים, הילדים מרגישים את זה.

(27:27) עכשיו, אני אז בתור המתאמת יודעת גם לשים את זה על השולחן בחדר התיאום ההורי, אוקיי?

(27:34) ולהגיד, אוקיי, בואו נפתח רגע.

(27:37) מה אנחנו מתקשרים בוואטסאפ?

(27:38) מה חשוב?

(27:39) מה דחוף?

(27:41) איך אנחנו מתקשרים בוואטסאפ?

(27:43) את מה שחשוב אבל לא דחוף, איך יותר טוב לתקשר?

(27:45) מה יותר נכון?

(27:48) וזה חלק, וזה בדיוק החלק של לבנות את התקשורת שתלך איתכם אחר כך.

(27:53) מהמם.

(27:54) אז יש לי גם תהליך בתיאום ההורי בשותפות חדשה, שגם עוזר לנו למקד את האיך, גם נותן תשובות פרקטיות, גם בונה בינינו תקשורת נכונה, גם מלכד אותנו סביב מטרות משותפות, להבין גם כן איפה אני ככה מורחיב את זה, לאיפה כל אחד מההורים נמצא, הרי נפרדנו לפני…

(28:11) זמן רב, בין אם זה חודשים או שנים, עבר אוקיינוס בינינו מאז, פנינו למקומות חדשים, באוקטובר נבין איפה אנחנו עומדים, כמובן בגבולות אנחנו לא חייבים לחשוף את האינטימיות שלנו, את מערכות היחסים, זה בכלל לא שם, אבל כן זו הזדמנות להורים להבין איפה ההורה השני נמצא, איפה החיים נמצאים, מה הילדים שלהם חווים, כי הכל פה מודלים הוריים שאנחנו נותנים לילדים, ובסוף גם עושים איזשהו מסמך, שהוא…

(28:36) הוא יכול להיות אמנה בינינו, הוא יכול להיות או סיכום בינינו, הוא יכול לקבל תוקף של פסק דין, הוא יכול לעדכן מחדש את פסק הדין הקודם, אפשר לעשות לו עדכונים, כדי שהדברים באמת יתאימו.

(28:49) עכשיו, כשאנחנו בעלי ניסיון ועברנו את מה שעברנו, עכשיו, עם כל הקושי שהיה, אנחנו באים לתת מודל לילדים שלנו, שגם אפשר לצמוח מתוך המשבר הגדול הזה.

(29:01) עברתם, ראיתם את ההורים שלכם בתקופה הכי נוראית.

(29:04) ראיתם אותם במקום נמוך וכואב, אבל עכשיו תראו אותם צומחים כעוף החול.

(29:09) זו ההזדמנות.

(29:11) וצומחים סביבכם.

(29:12) וסביבכם, עבורכם, למענכם, הילדים, ואז איזה גאווה.

(29:16) גם אנחנו, כי באמת עשינו למען הילדים שלנו, והילדים שלנו מבינים שבאמת היינו, והדוגמה הכי קלאסית, הכי נכונה, אני תמיד אשתמש בה, של האימא במשפט שלמה, שכשהיא ראתה את החרב יורדת מעל התינוק שלה, שבאה לחתוך אותו לשתיים.

(29:33) והיא הלכה אחורה, והיא הלכה אחורה ובזה היא זכתה בילד, וזה הסיפור, אנחנו עוזרים להורים ללכת אחורה, כי מי שהולך אחורה ונושם, הילד בסוף יעיטו, הילד יראה את זה, הילד רואה שיש הורה, שגם אם זה קשה, הוויתור הזה, את יודעת מה, ניסח סיפור על זה.

(29:52) זה גם לא הוויתור, זה להפך, אני בהחלט, אני לא רואה את זה בתור ויתור.

(29:57) זה נראה לו ויתור באותו רגע.

(29:58) זה נראה לו ויתור באותו רגע, אבל זה לגמרי זכייה.

(30:01) זה זכייה, אבל את זה צריך להבין לאורך הזמן.

(30:04) נכון.

(30:04) היה לי פה סיפור על זה, שפעם זה יזהר אותי, אבל עם השנים הבנתי אותו, ואז יש לי שאלה בנושא של ההבדל בין תיאום הורי לגישור גירושין.

(30:14) פעם נסעתי ברכב האוטו, ושמעתי את ורנה רג’יאל ג’קונט, ומישהו מתקשר אליה, אב, שמספר הליך גירושין מאוד קשה, שהוא לא מצליח לראות את הילדה שלו.

(30:25) ומה לעשות?

(30:27) יותר סיפור מהנעוראים שאנחנו מכירים.

(30:30) ומה שוורדה אמרה לו, ואני שנים אחרי זה גם דיברתי איתה, היא ראיינה אותי פעם ודיברנו על זה, זה היה שיחה מאוד טובה בינינו, היא נמצאת אצלי באתר, אני רוצה להקשיב לה.

(30:43) והיא אמרה לו, תוותר על הילדה.

(30:46) ואני הזדעזעתי, אני ממש התקשרתי, אז הייתה לי שם תוכנית שהפקתי ב-103 על גישור.

(30:51) התקשרתי למנהלת התוכניות, אמרתי לו תגיד איך היא אומרת דבר כזה?

(30:54) באמת, זה זעזע אותי לחלוטין, אני מדבר לפני 13 שנה, משהו כזה.

(31:00) הוא לא יודע מה להגיד לי, ושם זה נגמר, אבל שנים אחרי הבנתי, כי באמת, מי שממשיך בתוך המלחמה המשפטית, זה יותר גרוע לילד, אם הוא מת לטובת הילד, לפעמים עדיף ללכת אחורה.

(31:13) אבל מי שהולך אחורה, פתאום מאפשר לצד השני להתמודד עם הטראומה.

(31:17) אני כבר מוציא אותו מתוך, אני משחרר לו את האמיגדל, אני משחרר אותו מתוך הסטרס, מתוך תחושת ההישרדות, ואז וככל שאני מתרגל שיח מאפשר, שיח מכבד, אני לא מגיב במלחמה, יכול שבהתחלה תוקפים אותי, אבל אני מפנה את הלחי השנייה, אני מפנה ואומר, אני מבין שאתה כועס, אני מבין שאתה כואב, שאתה שונא אותי, וזה בסדר, אני מבין, אני בוחר להגיב אחרת, ואני אומר את זה, אני אומר את זה להורה השנייה, אני בוחר להגיב אחרת.

(31:46) כדי שאנחנו נוכל לגדל את הילדים, וככל שמתמידים בתוך הדבר הזה, וזה קשה וזה היום.

(31:52) זה קשה ברמות אחרות.

(31:54) ברמות הכי קשות, אבל זה באמת מה ש…

(31:56) לטווח הארוך זה מאפשר, לטווח הארוך זה מוריד את הלהבות.

(31:59) בדיוק, הרי הילדים שלנו היום הם בני שנה, שנתיים, חמש, שש, ואנחנו נחיה עוד חמישים שנה.

(32:06) יש לנו עוד חמישים שנה להיות איתם, חמישים שנה להיות המודל.

(32:10) נכון שיש חשיבות מאוד גדולה לגיל הרך.

(32:12) אבל זה לא כל החיים, יש עוד הרבה חיים, וברגע שזוכרים את זה, ושהעתיד יבוא, אם נחזיק תקווה, ונפעל, ונהיה אופרטיביים, ונגדיר מטרות, ונעשה את ה-doing, להגיע לשם, אנחנו נגיע לשם, ויש לנו שליטה מלאה על שפה שלנו.

(32:27) נכון.

(32:28) ודרך אגב, אני רק רוצה שתי הערות על מה שאמרת.

(32:31) קודם כל, אנחנו מדברים על הגיל הרך, לפעמים גיל ההתבגרות הוא הרבה יותר קשה.

(32:36) ובגיל ההתבגרות, דווקא בגיל ההתבגרות יצוצו לנו פתאום כל מיני סוגיות שאפילו לא חשבנו להתמודד איתן.

(32:43) נכון, עכשיו אתם רואים את ההשלכות של הגירושים הרעים, או אנחנו רואים את…

(32:46) ההשלכות של הגירושים הרעים, פתאום אנחנו, בואו, גם הילדים שלנו, בלי קשר אלינו, יש להם את האופי שלהם ויש להם את מי שהם.

(32:55) נכון.

(32:57) והם עכשיו חוקרים ומנסים והם מתמרדים.

(33:02) יהיו סוגיות שלא דמיינו שנתמודד איתן.

(33:06) ואם זה קורה בזמן שהם מבינים שההורים שלהם לא בתקשורת, אז על אחת כמה וכמה הם יכולים לעשות מה שהם רוצים.

(33:12) מה שהם רוצים, נכון.

(33:13) אז זה דבר אחד.

(33:15) דבר שני, אני שוב רוצה להדגיש שאנחנו כל הזמן מדברים על הורים שלא יודעים לתקשר, או קשה להם לתקשר, או שהרגשות עוד שמה, והסוהרים, והקונפליקט הגדול.

(33:26) אבל אנחנו לחלוטין פתוחים גם להורים שבאמת מתלבטים, אוקיי?

(33:32) ובאמת לא יודעים להחליט.

(33:34) כל אחד נמצא במקום אחר, הורות משותפת, הורים שכן התגורשו בטוב, אבל יש שם נושאים שנשארו, לקונות שנשארו בהסכם, אוקיי?

(33:44) פתאום יש זמני שהייה, אבל יש מחלוקות על מי מביא את הילדים לאן ומתי.

(33:51) ופה אני חייב להתפרץ, כי את מרימה לי פה להנחתה, כי הפרק הבא שאני הולך להקליט פה, זה על הורות משותפת בשיטת שותפות חדשה, שזו מחלקה נוספת שאנחנו פותחים פה, של הורות משותפת.

(34:03) כי גם פה אנחנו הבנו ספציפית לגבי הנושא הזה, שהרבה עסוקים בהורות בהסכם, במטען הגנטי, באיך נביא את התינוק, ומגדירים באופן מאוד כללי את הזמנים.

(34:16) את המדרג, אבל משהו מאוד טכני, ואנחנו שליווינו אלפי זוגות שהתגרשו וחיים הלכה למעשה הרבה מאוד שנים בשני בתים.

(34:25) באורות משותפת.

(34:25) באורות משותפת, יש לנו הרבה מאוד ידע לתת את זה, אז זו מחלקה שאנחנו פה פותחים.

(34:29) פרק הבא שאני מקליט, הוא הולך להתעסק בזה.

(34:32) כי המטרה היא בעצם ש…

(34:34) ופה יש שיתוף פעולה מאוד הדוק בין התיאום ההורי אצלנו, אם הגעתם למחלוקת, אפשר להשתמש בתיאום ההורי.

(34:40) אבל גם פה ההסכם הוא צריך להיות מאוד מאוד מפורט, ולעבור תהליך, כי תמיד זה התהליך, זה הס…

(34:45) שהם בנו ביחד ילד מראש, הגדירו איזה ילד יהיה, איזה חינוך, איזה מטרות, איזה ערכים וכל השאלות האלה.

(34:53) לא איזה ילד יהיה, כמו איך אנחנו נגדל אותו.

(34:56) איך נגדל אותו, לאיזה מבוגר אנחנו רוצים שהוא יהיה, רוצים, בסוף גם הגנטיקה פה משפיעה.

(35:03) אני רוצה לשאול אותך על תיאום הורי, וכי מופיע גם אצלנו באתר, afterdivorce.co.in, זה אתר התיאום ההורי וגישור אחרי גירושין שלנו.

(35:13) אז מה ההבדל בעצם בין תיאום הורי לגישור אחרי גירושין בשיטת שותפות חדשה?

(35:18) אוקיי, אז בעצם ההבדל הוא כמעט טכני, אוקיי?

(35:24) כי תיאום הורי, אנחנו ניכנס לתהליך של תיאום הורי, כשבעצם המחלוקות בינינו הן באמת מאוד ממוקדות בצרכים של הילדים, אוקיי?

(35:33) אנחנו צריכים לקבל החלטות עכשיו, בעתיד הקרוב, אנחנו צריכים לקבל החלטות שקשורות לילדים.

(35:40) ואין לנו את הכלים לעשות את זה, אנחנו לא, אין לנו את הכלים לתקשר סביב זה.

(35:46) גישור אחרי גירושים…

(35:46) נגיד על הדבר הזה כדי לשחרר את האחריות ההורית, יכול להיות שלנו אין את הכלים, כי להורה השני אין את הכלים, זה בכלל לא משנה.

(35:53) זה בכלל לא משנה.

(35:54) תדעו איזה סיפור שיש, אבל לנו כהורים.

(35:56) בדיוק, זה לא בגלל שיש עליי אשמה, אולי זה הכל להורה השני, לא משנה, עזבו אותם, עזבו אתכם מהאשמה.

(36:03) לנו כרגע יש בעיה.

(36:04) אנחנו לא מצליחים ביחד להגיע להחלטה, מסיבות כאלה ואחרות.

(36:11) במקרים האלה אנחנו נפנה לתיאום ההורי.

(36:14) גישור אחרי גירושין הוא בעצם הליך שונה אבל דומה, מאחר ובגישור אחר גירושין אנחנו נתמקד, אנחנו בעצם נדבר על כל הדברים האחרים, זאת אומרת שהמחלוקות בינינו הן לא ממוקדות.

(36:28) גם על כל הדברים האחרים.

(36:29) גם על הדברים האחרים, בדיוק.

(36:30) כשהן לא ממוקדות רק בנושאים ובצרכים של הילדים, אוקיי?

(36:37) מתי אנחנו בעצם נגיע לגישור אחרי גירושין?

(36:40) יש שינוי מהותי בנסיבות החיים שלנו, אוקיי?

(36:46) משהו שלא הצלחנו, לא יכולנו לצפות אותו.

(36:48) מה למשל?

(36:51) איבוד, מישהו שאיבד את מקור ההכנסה שלו.

(36:55) אוקיי, ופתאום אין לו איך לשלם מזונות במדור.

(37:00) או שצריך יותר.

(37:01) או שצריך יותר.

(37:02) אוקיי.

(37:03) רילוקיישן.

(37:04) הכל יכול לעבוד לשני הצדדים.

(37:05) הכל יכול להיות לשני הצדדים.

(37:06) רילוקיישן.

(37:07) רילוקיישן.

(37:09) פתאום האימא של הילדים שלי הציעו לה רילוקיישן, משהו שהיא לא יכולה לסרב לו.

(37:16) מה עושים?

(37:19) בכלל, מעבר מקום מגורים.

(37:20) מעבר מקום מגורים.

(37:22) שינוי בית ספר.

(37:24) לא עלינו מחלה של אחד ההורים.

(37:27) דברים שאנחנו לא תמיד יכולים לצפות.

(37:29) עכשיו, אנחנו בהסכמים שאנחנו עושים בשיטת שותפות חדשה, אנחנו באמת, ההסכמים הם כל כך מנסים לרדת לרזולוציות של כל הדברים שאנחנו יכולים לצפות, וגם את הדברים שאנחנו לא יכולים לצפות, איך אנחנו נפתור אותם.

(37:43) נכון.

(37:44) אוקיי?

(37:45) ובאמת כשמגיעים…

(37:46) הפוטו שלי במקום הזה, זה אני מאוד אוהב ומעריך את הלקוחות הממליצים שלנו, אני לא רוצה לקוחות חוזרים.

(37:52) לא רוצים לקוחות חוזרים, בדיוק.

(37:54) יחד עם זאת, יש מיעוט שכן מגיע, כי באמת יש דברים שפתאום אנחנו לא יכולים לצפות אותם.

(38:01) אנחנו כן מכירים הרבה זוגות שהתגרשו, גם בגירושים, שההסכמים שלהם…

(38:09) הסעיפים בהסכמים הם לא מספיק מפורטים, הם לא מספיק יורשים של ארבעה עמודים.

(38:15) לדוגמה.

(38:16) לדוגמה.

(38:18) מה עושים עם זה?

(38:19) אז אלה זמני השהות, אלה החוגים שאנחנו נסכים על חוג אחד לכל ילד, אבל אנחנו לא נסכים מה קורה בחגים.

(38:30) אנחנו לא נסכים מה קורה פתאום אם יש שביתה או…

(38:32) חוג אחד לכל ילד זה טוב.

(38:33) אני רואה שכאן אנחנו רואים הסכמים של חוגים, חצי חצי.

(38:37) כמה חוגים, איזה חוגים, באיזה עלות, כל כך הרבה חוסר.

(38:42) אז אנחנו אומרים, מי משלם?

(38:45) יהיו חוגים, אבל לא קובעים איך ישלמו.

(38:47) יהיה טיפול פסיכולוגי לילד, אבל לא קובעים איך זה.

(38:51) זאת אומרת, יש הרבה דברים שהם חסרים בהסכמים שאנחנו רואים, וגם הורים שהתגרשו באמת ב…

(38:59) מסלולים הלוחמניים יותר, ושם באמת השליטה, מאחר שאנחנו מדברים על זה שכשאנחנו מגיעים לבתי משפט אין לנו את השליטה.

(39:07) אנחנו בעצם מאבדים את השליטה.

(39:09) ואז אנחנו מקבלים הסכם שהוא לא תמיד, הוא לא תמיד מתאים לצרכים שלנו.

(39:14) הוא לא מתאים לאף אחד מאיתנו.

(39:16) אף אחד בבית משפט לא מקבל את מלוא מבוקשו, ואז יש הסכם שהוא, זה כמו גמל שזה סוס.

(39:24) גמל זה סוס שוועדה החליטה עליו, אף אחד לא מרוצה ואתם צריכים לחיות חיים עקומים.

(39:29) עם הדבשת הזאתי שאם מישהו שם לך על הגב ואתה לא יודע איך להתנהל איתה.

(39:33) נכון.

(39:34) ובמקרים האלה אנחנו מזמינים את הזוגות במקום לחזור לבתי המשפט, במקום לפתוח שוב עוד תיק ועוד תיק, שזה גם עולה לכם המון כסף.

(39:43) זה גם ממשיך את הסכסוך, ממשיך את ה…

(39:47) תחושה הרעה ואת הריב ואת מושך את האש, זה גם לוקח הרבה יותר זמן בסופו של דבר.

(39:55) אנחנו מזמינים את הזוגות האלה להגיע אלינו לחדר הגישור ובעצם לדבר על הדברים בשפה הגישורית.

(40:03) איך זכינו שזו העבודה שלנו?

(40:09) ואני חושב ש…

(40:10) כן, נתנו פה הסבר.

(40:12) מפורט.

(40:13) אני רוצה להזמין אתכם, קודם כל להיכנס לאתר הדיון ההורי וגישור אחרי גירושין שלנו, After Divorce, COAL, וכמובן גם באתר הגירושין, אדם נשרי, COAL, שם המון המון מידע, וגם בפודקאסט הזה, גם אם התגרשתם בשיח משפטי ואלים, עדיין יש מה לתקן.

(40:33) כל עוד הנוער דולל…

(40:34) תמיד אפשר לתקן.

(40:35) תמיד אפשר.

(40:36) תמיד אפשר.

(40:36) אם יש את הרצון ויש את ההבנה…

(40:38) שזה עדיף על עוד ועוד ועוד מדורות.

(40:43) נכון, ומספיק הורה אחד שיקח על עצמו, אני בא לתקן, אני בא לעשות, אני בא לשפר, זה קשה, אני לא הולך להגיד לכם שזה קל, שההורה השני הוא לוחמני, זה קשה, אבל באש לא מכבים אש, עם מים מכבים אש.

(41:00) ואנחנו פה לתת לכם את הכלים והידע, אז אנחנו…

(41:02) אני מזמין אתכם, תאזינו, תקראו, תצפו בסרטונים, הכל פה מצולם ומוקלט, אתם יכולים לקבל את כל המידע הזה בכל דרך שאתם רוצים, אנחנו כאן, ואני מבקש מכם לשתף את הפרק הזה, בכלל פרקים רלוונטיים, תעבירו את זה הלאה, תנו לילדים האלה את הסיכוי, תנו להורים האלה את הסיכוי.

(41:27) שיהיה להם טוב, אל תוותרו על השליטה ההורית, אל תוותרו על ההזדמנות לחנך את הילדים שלכם ולהיות גורם משמעותי עבורם, אנחנו פה איתכם באש כדי ליצור מים, כדי שיהיה קל, שיהיה לכם טוב.

(41:41) אז תודה רבה ענת שבת.

(41:42) בשמחה.

(41:43) אני כן אגיד גם כן שנתי מנהלת המחלקה ומקבלת פה באזור המרכז, אבל יש לנו גם מגשרים ומתאמים הוריים בכל רחבי הארץ, זאת אומרת…

(41:51) לא משנה איפה אתם נמצאים, אנחנו יכולים לעזור, ואפשר גם כמובן גם בזום.

(41:55) בזום, נכון.

(41:56) אז אפשר, אז יש לזה גם כן את היתרונות, גם של זה.

(42:00) במיוחד, הרבה פעמים בתיאום ההורי ובגישור אחרי גירושין.

(42:04) נכון, נכון.

(42:05) לפעמים קשה בהתחלה לשבת ביחד באותו חדר.

(42:08) נכון, אבל אם אתם יכולים פשוט בלחיצת כפתור, בתיאום שיחה אחת איתי, אני עושה את האינטק, ידבר איתכם, יסביר לכם, ישלח לכם חומרים.

(42:16) ואז תוכלו לעשות שיחת היכרות ללא עלות, ללא מחויבות, עם ענת, משותפת בזום, הנה פתרנו פה את הנושא שלה בנפרד, ואז לקחת ולחשוב, ואנחנו אפילו אם לא תמשיכו איתנו, אבל ידענו שזרענו איזשהו זרע של חיוביות אצלכם, אז עשינו את שלנו, ואנחנו כמובן נשמח גם לעזור לכם בהמשך התהליך.

(42:38) אז תודה שהאזנתם, תודה ענת.

(42:40) תודה נדב.

(42:41) שיהיה המון בהצלחה.