מרוץ הסמכויות בגירושין: למה הבחירה בין בית משפט לבית הדין הרבני היא רק חלק קטן מהסיפור
פרק 53 בפודקאסט "משהו עם גישור"
כאשר זוג מגיע לנקודת משבר ומתחיל לשקול פרידה או גירושין, אחד המושגים הראשונים שהוא שומע הוא “מרוץ הסמכויות”. זהו מונח טעון, שמלווה לעיתים קרובות בפחד, לחץ, ואפילו תחושת דחיפות לפעול מהר – “לתפוס” את הערכאה הנכונה לפני הצד השני.
אלא שהפרק הזה מציג תמונה מורכבת הרבה יותר. מרוץ הסמכויות אמנם קיים – ויש לו משמעות – אבל הוא רחוק מלהיות הגורם המרכזי שיקבע את עתיד התהליך. למעשה, ההתמקדות בו בלבד עלולה להסיט את תשומת הלב מהשאלות החשובות באמת: איך ייראו החיים אחרי הפרידה, מה יקרה לילדים, ואיזה סוג קשר הורי יישאר.
מהו מרוץ הסמכויות – ההגדרה הפורמלית מול המציאות
בישראל קיימת מערכת ייחודית שבה לשתי ערכאות מרכזיות יש סמכות לדון בענייני משפחה:
- בית המשפט לענייני משפחה
- בית הדין הרבני
שתי הערכאות סמכויות מקבילות בנושאים רבים: רכוש, אחריות הורית, הסדרי שהות ולעיתים גם מזונות. מרוץ הסמכויות מתייחס למצב שבו כל צד מנסה להגיש ראשון את ההליך בערכאה שנראית לו עדיפה.
באופן תיאורטי, מי שמגיש ראשון – קובע היכן יתנהל הדיון.
אבל בפועל, כפי שעולה מהפרק, המציאות הרבה יותר מורכבת:
- יש חריגים
- יש פרשנויות
- יש מצבים של פיצול בין ערכאות
- ויש השפעה של החלטות ביניים
כלומר, גם כאשר “ניצחת” במרוץ – עדיין לא ברור מה המשמעות האמיתית של זה.
חוק יישוב סכסוך – שינוי כללי המשחק
בשנת 2016 נכנס לתוקף חוק יישוב סכסוך, שנועד לצמצם את המלחמה המשפטית ולחייב התחלה של כל הליך בגישור.
הרעיון היה נכון:
- להוריד את רמת העימות
- למנוע כתבי טענות פוגעניים
- לאפשר הידברות לפני הסלמה
ואכן, החוק הוביל ליותר הסכמים.
אבל במקביל, הוא יצר תופעה מעניינת:
מרוץ הסמכויות לא נעלם – הוא פשוט הפך להיות מהיר יותר ונגיש יותר.
כיום, ניתן להגיש טופס פשוט של יישוב סכסוך, כמעט ללא תוכן מהותי – וכך “לתפוס מקום” במערכת.
התוצאה היא שהשיח המשפטי מתחיל מוקדם מאוד, לעיתים עוד לפני שהצדדים הבינו בכלל מה הם רוצים.
הבעיה המרכזית: אשליית הוודאות
אחת הנקודות החזקות בפרק היא שבירת המיתוס של “בחירה נכונה בערכאה”.
רבים מגיעים עם אמירות כמו:
- “בבית הדין עדיף לגברים”
- “בית המשפט עדיף לנשים”
אבל בפועל – זה לא נכון.
המציאות היא:
- כל מקרה לגופו
- כל שופט מפרש אחרת
- כל דיין רואה אחרת
- כל תיק מושפע מנסיבות ייחודיות
יתרה מכך – גם בתוך אותה ערכאה, תוצאה יכולה להשתנות בין שופטים שונים.
כלומר, אין ודאות.
ואין נוסחה.
המשמעות העמוקה היא שהבחירה בערכאה היא לא בחירה בתוצאה – אלא לכל היותר בחירה בסביבה שבה יתנהל חוסר הוודאות.
פיצול סמכויות – כשהמערכת מסתבכת עוד יותר
אחד ההיבטים המורכבים ביותר הוא האפשרות לפצל את ההליך בין שתי ערכאות:
- רכוש בבית משפט
- אחריות הורית בבית דין
- מזונות במקום אחר
לכאורה – זה מאפשר התאמה אסטרטגית.
בפועל – זה יוצר:
- כפילות
- עיכובים
- פרשנויות סותרות
- עומס רגשי וכלכלי
ובמקרים רבים – סתירה בין החלטות.
כאשר כל ערכאה רואה את התמונה אחרת, התוצאה היא חוסר יציבות שמקשה מאוד על המשפחה להתקדם.
המחיר האמיתי: לא רק כסף
הדיון על מרוץ הסמכויות מתמקד לעיתים קרובות בכסף או בזכויות.
אבל הפרק מדגיש שהמחיר האמיתי רחב הרבה יותר:
- שחיקה נפשית
- פגיעה בתפקוד היומיומי
- לחץ מתמשך
- פגיעה במערכת היחסים ההורית
- חשיפה של הילדים לקונפליקט
גם כאשר צד “מרוויח” כלכלית – הוא עלול לשלם מחיר כבד במישורים אחרים.
תפקיד עורכי הדין – בין ייצוג להסלמה
עורכי הדין הם שחקן מרכזי בתהליך, אך הפרק מציג תמונה מורכבת:
מצד אחד:
- הם נדרשים להגן על האינטרסים של הלקוח
- לפעול במסגרת החוק
- להגיב להתקפות
מצד שני:
- לעיתים נוצרת הסלמה מיותרת
- כתבי טענות הופכים קשים ופוגעניים
- נוצרת דינמיקה של “תגובה לתגובה”
המשמעות היא שהלקוח חייב להיות מעורב:
- לקרוא מסמכים
- להבין מה נכתב בשמו
- לקחת אחריות על התהליך
השליטה אינה צריכה לעבור לעורך הדין – אלא להישאר אצל הצדדים.
ניכור הורי – המקום שבו הזמן קריטי
אחד הנושאים הרגישים שעלו בפרק הוא ניכור הורי.
כאן, בניגוד לנושאים אחרים, יש חשיבות קריטית למהירות:
- תגובה איטית עלולה להוביל לניתוק
- הזמן פועל לרעת ההורה המנוכר
- קשה מאוד לשקם קשר לאחר התבססות הניכור
זהו תחום שבו יש צורך בשילוב בין:
- כלים משפטיים
- כלים טיפוליים
- עבודה מערכתית רחבה
והוא מדגיש עד כמה העולם המשפטי לבדו אינו מספיק.
למה גישור משנה את נקודת המבט
הפרק חוזר שוב ושוב לנקודה מרכזית:
הבעיה אינה רק באיזו ערכאה לבחור –
אלא בעצם ההעברה של השליטה לגורם חיצוני.
גישור מציע חלופה:
- שליטה בתוצאה
- גמישות
- התאמה אישית
- הסתכלות קדימה
בגישור, השאלה אינה “מי ינצח”, אלא “איך ננהל את החיים מכאן”.
שותפות חדשה – מעבר מחשיבה משפטית לחשיבה עתידית
שיטת שותפות חדשה משתלבת כאן באופן טבעי.
היא מבוססת על עיקרון פשוט אך עמוק:
לא להתמקד בעבר – אלא בעתיד.
במקום לשאול:
מי צודק
שואלים:
איך נבנה מערכת שתעבוד לאורך זמן
במקום להילחם על:
חלוקה
מתמקדים ב:
תפקוד
במקום להסתמך על:
הכרעה חיצונית
מפתחים:
אחריות משותפת
זהו מעבר מהותי – שמוציא את הזוג ממערכת של מאבק למערכת של ניהול.
סיכום: הבחירה האמיתית
מרוץ הסמכויות הוא רק שכבה אחת בתוך מערכת מורכבת.
הבחירה האמיתית אינה:
בית משפט או בית דין
אלא:
ניהול עצמי או ניהול חיצוני
ודווקא בתוך המשבר –
היכולת לבחור בדרך שמסתכלת קדימה,
ולא רק מגיבה לעבר –
היא זו שתקבע את איכות החיים ביום שאחרי.
שאלות ותשובות בנוגע למרוץ הסמכויות בגירושין
מרוץ הסמכויות הוא מצב שבו כל אחד מבני הזוג מנסה להגיש ראשון את ההליך המשפטי בערכאה שנראית לו עדיפה – בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.
הרעיון הוא שמי שמגיש ראשון, קובע היכן יתנהל הדיון.
עם זאת, כפי שעולה מהפרק, מדובר בתפיסה חלקית בלבד. בפועל, גם לאחר הגשה ראשונה, יש חריגים, פרשנויות שונות ואפשרות לפיצול בין ערכאות. לכן, למרות החשיבות הטכנית של ההגשה, היא לא בהכרח קובעת את התוצאה הסופית.
כן, יש הבדלים – אך הם לא חד משמעיים ולא אחידים.
יש נושאים שבהם:
- בית המשפט נוטה לפסוק בצורה מסוימת
- ובית הדין הרבני עשוי לפסוק אחרת
לדוגמה, נושאים כמו מוניטין, כתובה או מזונות יכולים לקבל התייחסות שונה.
עם זאת, ההבדלים אינם מוחלטים:
- כל מקרה נבחן לגופו
- לכל שופט או דיין יש פרשנות משלו
- ולעיתים התוצאה אינה צפויה
לכן, לא ניתן לומר באופן גורף שערכאה אחת “עדיפה” על פני השנייה.
הדחיפות להגיש ראשון נובעת מהתפיסה שמי שמגיש ראשון שולט בתהליך.
אך הפרק מראה שזו תפיסה חלקית בלבד.
בפועל:
- ההגשה הראשונית לא מבטיחה תוצאה
- ייתכנו שינויים במהלך הדרך
- וההליך כולו מושפע מגורמים רבים נוספים
מעבר לכך, עצם המהירות עלולה להכניס את הצדדים למצב של הסלמה מיידית, לפני שהבינו בכלל מה הם רוצים להשיג.
חוק יישוב סכסוך נועד להוביל זוגות לגישור לפני פתיחת הליך משפטי.
מצד אחד, הוא אכן:
- הגדיל את מספר ההסכמים
- יצר הזדמנות להידברות
מצד שני:
- הוא לא ביטל את מרוץ הסמכויות
- ולעיתים אף הפך אותו למהיר יותר
החוק שינה את צורת המירוץ, אך לא את עצם קיומו.
אחת התובנות המרכזיות בפרק היא חוסר הוודאות המובנה במערכת המשפט.
הסיבות לכך:
- פרשנות שונה של חוקים
- שונות בין שופטים ודיינים
- מורכבות של נסיבות אישיות
- שילוב בין שיקולים משפטיים, ערכיים ולעיתים גם אישיים
כתוצאה מכך, גם עורכי דין מנוסים אינם יכולים להבטיח תוצאה.
הפרק לא מציג גישור כפתרון קסם, אך כן מציג יתרון מהותי אחד:
שליטה.
בגישור:
- הצדדים מחליטים
- ניתן להתאים פתרונות
- יש גמישות
- נשמרת מערכת היחסים
לעומת זאת, בהליך משפטי:
- ההחלטה מתקבלת על ידי גורם חיצוני
- אין ודאות
- והשליטה יוצאת מידי הצדדים
ההבדל אינו רק בתוצאה – אלא בדרך שבה מתקבלת.
עורכי הדין נדרשים לייצג את הלקוח ולהגן על האינטרסים שלו.
עם זאת, הפרק מציג מורכבות:
- לעיתים נוצרת הסלמה כתוצאה מהתנהלות משפטית
- כתבי טענות עלולים להיות קשים ופוגעניים
- והתגובה מובילה להחרפה נוספת
לכן, יש חשיבות לכך שהלקוח:
- יהיה מעורב
- יבין את התהליך
- ולא יוותר על השליטה
עורך הדין הוא יועץ ומייצג – אך לא זה שמנהל את החיים.
ניכור הורי הוא מצב שבו אחד ההורים מתרחק מהילד, לעיתים בעקבות השפעה של ההורה השני.
במקרים כאלה:
- הזמן הוא גורם קריטי
- תגובה איטית עלולה להחמיר את המצב
- וההתערבות חייבת להיות מהירה ומשולבת
הפרק מדגיש שזהו תחום שבו לא מספיקים כלים משפטיים בלבד, ויש צורך גם בהתערבות טיפולית ומערכתית.
הפרק מציג עמדה ברורה:
גם כאשר יש “ניצחון” משפטי –
המחיר עלול להיות גבוה.
המחיר יכול להיות:
- רגשי
- משפחתי
- כלכלי
- ובעיקר – השפעה על הילדים
לכן, השאלה אינה מי מנצח – אלא איך נראים החיים לאחר מכן.
הבחירה אינה רק בין בית משפט לבית דין.
הבחירה העמוקה יותר היא:
- האם להעביר את ההחלטה לגורם חיצוני
- או לקחת אחריות ולנהל את התהליך
זו בחירה בין:
- תגובה למשבר
לבין - בניית מציאות עתידית
וזו הבחירה שמשפיעה באמת על התוצאה.
תמלול מלא של הפרק - מרוץ הסמכויות
(0:15) תחום המשפחה, מי שעובד בתחום הזה חייב לקבל ידע וכלים מעולם הטיפול.
(0:24) את המשפט הזה לא אני אמרתי, אבל מאוד אהבתי אותו.
(0:27) מי שאמרה אותו, נותנת את הנונו פה באולפן.
(0:31) אני רוצה להגיד מי זו, אני רוצה להגיד למה, איך בכלל זה הגיע.
(0:35) כי אני חושב שזה אומר הרבה על הגישה ועל החיים עצמם.
(0:40) אז לאימא של הבנות שלי קוראים איה.
(0:43) אני איה היא חברה מאוד מאוד טובה שלי, וכשטוב לה, טוב לי.
(0:48) למה?
(0:49) כי הבנות שלי טוב להן.
(0:50) זה מאוד פשוט, חצי מהזמן הן נמצאות שם.
(0:52) ולאיה יש בן זוג שהוא מקסים, קוראים לו ליאור.
(0:57) ויום אחד ליאור שולח לי הודעה, תקשיב, יש את זאת, נילי שץ קוראים לה, אתה חייב לעשות איתה משהו.
(1:05) אני אמרתי, ליאור אומר, אני לא מתווכח.
(1:08) אמרתי לו, אין בעיה.
(1:10) קודם כל, כי אם לליאור טוב, לאיה טוב, לבנות שלי טוב.
(1:13) זה מעגל מאוד פשוט.
(1:16) ואז אמרתי, טוב, בוא נראה את מי הוא רוצה לחבר לי.
(1:19) ואז נכנסתי לפייסבוק וראיתי סרטון שבו היא אמרה את המשפט הזה של נילי עורכת דין לענייני משפחה, מומחית לדיני משפחה.
(1:29) והיא אומרת, כל מי שעוסק בתחום הזה חייב להיות חצי מטפל, צריך לקבל כלים מהעולם הזה.
(1:35) ומאוד אהבתי לשמוע את זה, כי אני חושב שזה בדיוק הדבר הנכון.
(1:40) אז הזמנתי אותה לכאן לדבר.
(1:42) אז שלום נילי.
(1:43) שלום.
(1:44) שלום, איזה כיף שאני פה.
(1:46) איזה כיף.
(1:48) ואנחנו נדבר על משהו שהוא אומנם קצת משפטי, אבל אני חושב שבאמת מישהי מהגישה שלך, אני חושב שתוכל להציג את זה הכי טוב.
(1:59) אנחנו הרבה פעמים מדברים על מירוץ הסמכויות.
(2:01) מי ישיג קודם כל, מי יפתח קודם כל תיק, בבית המשפט או בבית הדין, ויש לזה משמעויות.
(2:06) נכון.
(2:07) אז אולי במקום טעונות להסביר מה ההבדל בעצם, מה זה מירוץ הסמכויות.
(2:11) ואז נסביר גם כן מה זה אומר, בית דין רבני, בית משפט לענייני משפחה, מה אנחנו מדברים שם בעצם?
(2:18) טוב, אז קודם כל, אנחנו המדינה היחידה בעולם בעצם שיש לה סמכויות מקבילות על אותם נושאים, זאת אומרת, יש לנו גם בתי דין דתיים וגם בית משפט שהוא אזרחי.
(2:32) אז במדינה שלנו יש בית משפט, יש בית דין רבני, יש בית דין שרעי, בית דין כנסייתי, שזה נוצרי, דין של הדרוזים, ואנחנו נדבר בעיקר על בית הדין הרבני לעומת בית משפט, מכיוון שבשאר המקומות פחות יש בעיה של מירוץ סמכויות, מכיוון שהרוב באמת הולכים לבתי הדין הדתיים אצל המוסלמים והנוצרים, כן?
(3:00) ואנחנו כמו יהודים טובים חייבים לריב.
(3:05) אז יש לנו את המרוץ סמכויות.
(3:08) אז בזמנו, לפני שנת 2016, באמת היה עניין של מרוץ סמכויות, מי מגיש, לאן, מתי, ראשון.
(3:16) ואז היו מתחילים להתכתש, ממתי הוגש.
(3:20) אבל רצו לפתור את העניין הזה של המרוץ סמכויות, וגם רצו קצת להוריד את המתח הזה שבני זוג מתחילים מיד את המלחמה עם כתבי צענות קשים, שעורכי הדין מנסחים הרבה פעמים.
(3:35) שום שם, ואז לדיראון עולם יש קרע בין האנשים.
(3:39) אז הם קיבלו את המכתב.
(3:41) ראו מה רשמו.
(3:41) כמו שההורה השני כתב את זה.
(3:43) שזה לא תמיד נכון, נכון.
(3:46) ואז מתחיל הבלאגן והסלט המשפחתי, ובאמת הקרע לדורי דורות לפעמים.
(3:53) כי לפעמים מילים אי אפשר להחזיר.
(3:55) במיוחד כשממציאים דברים, או שמשתמשים בכל מיני קלפים שהיו מאוד אישיים בבני הזוג, ופתאום…
(4:01) מושלכים ככה בפרסיה.
(4:04) כולם קוראים את הדברים הכי אינטימיים שלי.
(4:07) נכון, נכון.
(4:08) אז בשנת 2016 חוקק חוק להסדר התדיינויות במשפחה, שהחליט שכל הליך משפטי בני זוג יתחיל בגישור.
(4:20) ואז מה שקרה זה שני דברים.
(4:23) קודם כל, באמת יש יותר הסכמים בזכות התהליך הזה.
(4:27) מה שכן, אבל זה הגביר את המרוץ סמכויות.
(4:29) למה?
(4:30) כי פעם, כדי לדוגמה לכרוך תביעה בבית דין רבני, היית צריך לעמוד בשלושה תנאים, שהתביעה שלך כנה, שיש לך באמת רצון אמיתי להתגרש, כי אחת הסיבות לדון בבית דין רבני זה רק אם יש תביעת גירושים, אחרת אי אפשר לדון שמה סתם בתביעת גירושים ברכוש לדוגמה, אוקיי?
(4:53) שכנות הכריכה, שיש רצון אמיתי להתדיין בבית הדין הרבני, ושהכריכה היא כדין, יש כל מיני…
(4:59) דברים שיש לעמוד בהם, שאנחנו לא ניכנס אליהם טכניים.
(5:04) ומה שקרה עם המרות סמכויות על היישוב סכסוך, זה שהיום אתה מגיש טופס, ואז אתה יכול להגיש ראשון לאן שאתה רוצה, זה נהיה מאוד קל, כבר לא צריך את כל הבלאגן הזה.
(5:15) אז פה, דווקא זה לא השיג את המטרה, אבל נהיה מרות סמכויות.
(5:21) עכשיו, בואו…
(5:23) עכשיו, מה שצריך להגיד על זה, זה כל זה, כשמישהו אומר, אני אגיד משפט קשה, ההורית מראש, ומישהו אחר יחליט לי.
(5:32) ככה אני רואה, זו הפרשנות שלי.
(5:34) כי בעצם ברגע שאתה אומר, אני מגיש תביעה, ובעצם אני אומר, אני ואתה, אני וההורה השני, לא יכולים לקבל החלטה ביחד, שמישהו אחר יחליט עבורי.
(5:44) כן, אבל בעניין של היישוב סכסוך דווקא, מה שזה אומר, זה רק טופס, אין בו מקום למלל.
(5:50) זה ממש פרטים טכניים, שמות, מייל, כתובת וכולי.
(5:54) כן, אני זוכר שהיינו בוועדה, בוועדת חוקה, חוק ומשפט, כשקבעו את זה.
(5:56) זה בדיוק כזה, זה בדיוק הדבר הזה, לדבר על פגישת אמהות.
(6:00) אז דווקא פה אתה מזמין את הצד השני לגישור, מכיוון שבתוך היחידת סיוע שליד בתי המשפט וליד בתי הדין הרבניים, יש לך ארבע פגישות חינם.
(6:11) עד ארבע פגישות.
(6:12) ארבע, ארבע זה המקסימום, אתה צודק.
(6:13) עד, נכון.
(6:14) כן, יכולה להיות פגישה אחת ופה זה יסתיים.
(6:16) בדרך כלל זה מה שקורה שם.
(6:18) נכון, אבל עדיין יש יותר, פחות סכסוכים מאז מבחינת הס…
(6:24) נכון.
(6:25) ואז אתה מזמין את הצד השני להתגשר למעשה.
(6:28) עכשיו, בתוך התהליך הזה…
(6:29) אני חולוק איתך, את יודעת מה?
(6:31) בואי נתווכח על זה.
(6:32) לא, מבחינת המספרים…
(6:34) זה לא גישור.
(6:34) הם אומרים שם שהפגישת מהות מידע, היכרות ותיאום, לבוא ולשמוע על האפשרויות, זה מהות החוק.
(6:41) כן, אבל הם נכנסים כבר לגופו של עניין כבר בפגישה הראשונה.
(6:45) הם לא מגיעים…
(6:46) בסדר, הם לא מגיעים שם…
(6:48) אסור להם להחתים שום דבר את אף אחד, מאחר ויש פה עניין של אחריות, מהפגישה השנייה אתה מוזמן לבוא עם עורך דין, אתה מוזמן בתוך ההליך הזה לקחת מגשר חיצוני, אוקיי, ולעכב את ההליכים, אוקיי, אז זה רק, סך הכל זה צינור להתחיל דברים.
(7:05) אני אגיד לך שזה אחד הצינורות האלה כשמסתכלים עליו בזווית…
(7:08) טיפולית?
(7:09) לא, טיפולית אין לי בעיה, כי זה עובדים סוציאליים.
(7:12) נכון.
(7:12) אבל הרבה פעמים מלבישים עליהם להיות מגשרים, עכשיו הם לא מגשרים.
(7:15) ואני התראיינתי לא מעט ודיברתי בשבחו של התהליך הזה, ועזרתי לכתוב את החוק הזה, אז אני מאוד בעד החוק הזה.
(7:22) אני חושב שיש משהו בפרזנטציה שלו שצריך לדייק אותו, כי זה לא הליך גישור, זה מידע, הכירות ותיאום, לעשות אינטייק.
(7:30) כן, אבל הרבה פעמים מגיעים לשם ונשלחים או לגישור חיצוני, והרבה פעמים עורך דין מהתחום, עורך דין של הסיוע המשפטי יושב בתוך הפגישות האלה, אז כן יש פה את הפן ה…
(7:43) אבל מה שהם עושים שם זה הסכמים קצרים.
(7:45) כן, אני מסכימה שזה לא גישור קלאסי.
(7:48) ואז הם מפספסים את התהליך, ואחד הדברים הקשורים, כי אנחנו מקבלים הרבה מאוד זוגות שבאים אחרי שעשו כזה תהליך, ויש להם הסכם שעשו בחייאת הסיוע, ואז הלכו לעורך דין, בצד שם, מחכים שם בחוץ, עשו להם הסכם, ואז לא היה להם תהליך.
(8:02) זה גרוע מאוד.
(8:03) זה נורא.
(8:04) כי הרבה פעמים באינסטנט הזה מפספסים המון דברים, וההפך, ואז מתחילים לריב על מה לא נרשם.
(8:10) בדיוק, ואז הם אומרים לי, בוא נתחיל, נפתח תיק, דבר ראשון.
(8:14) וקוראים לי הרבה בגישורים, פתאום יש איזה קושי, אנחנו עם פתחות, נגיש את הבקשה.
(8:18) כן.
(8:19) ולא מבינים שזה סיים את הגישור.
(8:21) זה נכון, זה נכון.
(8:22) אני מסכימה איתך.
(8:23) זה עד חד צדדי שפה הוא איום ונורא.
(8:25) והרבה פעמים הם לא אמורים לעשות את זה, אבל גם כשיש חותמים על זה, שאם מתחילים תהליך גישור אמיתי, ואף אחד לא פותח בהליכים, ומישהו פותח, אין מה לעשות עם זה.
(8:34) נכון.
(8:34) אי אפשר לבטל את זה.
(8:36) אפשר למחוק אותו.
(8:37) אפשר להחליט שמוחקים, אבל…
(8:39) צריך להודיע, אני רוצה תודה, מחקתי.
(8:41) כן, התכוונתי שאם מישהו עשה את זה בניגוד למוסכם, בית המשפט לא יבטל את זה בגלל ההסכמות של הצדדים בהליך הגישור.
(8:48) זאת הבעיה.
(8:49) כלומר, תסבירי בבקשה.
(8:51) תראה, יש המון משמעות למי פתח את התיק.
(8:54) נכון.
(8:55) כי אם הגישור לא מצליח, ההחלטה של אותו בן אדם ללכת ולפתוח תיק במקום X, במקום Y, היא יכולה להיות מאוד מאוד קריטית.
(9:04) תלוי בנסיבות, אנחנו תכף נסביר את זה.
(9:06) נכון.
(9:06) כי התחלנו בזה של מה זה בעצם ההבדל בין בית המשפט לבית הדין, יש המון מיתוסים בעניין הזה.
(9:14) פעם חשבו הגבר בית הדין, האישה בית משפט.
(9:18) נכון.
(9:18) אומרת כאן…
(9:19) ואני אגיד את המשפט ויזכירו תוך כדי, זה הכל במידה ולא ההורים מחליטים.
(9:23) אם אנחנו אוכלים, הולכים שמישהו אחרי יחליט, אז בהחלט יש משמעות האם זה בית הדין או בית המשפט.
(9:29) נכון.
(9:29) במידה ואנחנו נשארים בגישור ורוצים להחליט בעצמנו, לא משנה מי יאשר את ההסכם, זה טכני, זה לא משנה, נכון, כי כשמאשרים הסכם, עצם האישור לא מהווה גושפנקה למי ידון אם יש בעיות.
(9:43) נכון.
(9:43) אלא אם כן זה רשום בהסכם עצמו, דרך אגב, צריך לראות מה רשום, הרבה פעמים אנשים לא שמים לב מה רשום, ואז זה מסנדל אותם אחר כך.
(9:51) נכון.
(9:51) עכשיו, פעם המיתוס הזה אולי היה נכון לגבי גבר-אישה, אני יכולה להגיד היום באופן חד משמעי, זה לא נכון בכלל.
(10:01) כל מקרה לגופו, יש ממש עניינים שעדיף לדון בהם פה, או לדון במקום השני בבית המשפט, לגבר או אישה, זה תלוי במרקם, מה קורה, מה יש להפסיד, מה יש להרוויח בכל מקום, ומי שעורך דין הרבה מאוד שנים יודע לכוון מה עדיף לעשות.
(10:20) נכון.
(10:21) לדוגמה…
(10:21) ואיפה שעדיף לי, אני תמיד אגיד, כי פה אני מגשר.
(10:24) איפה שעדיף, זה עדיף לי כצד, אבל אם עדיף לי כצד בפן הזה משפטי, זה אומר בהכרח שלצד השני פחות טוב להיות שם.
(10:33) נכון.
(10:34) שזה יהיה צורה קצנה.
(10:35) זה תמיד, תמיד, אי אפשר…
(10:37) תזכור את זה.
(10:37) תמיד, למרות שיש מקרים שאם כורכים את כל התיק בבית הדין הרבני, הרבה פעמים יכול להיות שבנושא אחד זה יהיה לטובתך, ובנושא השני פחות.
(10:48) נכון.
(10:49) צריך להחליט.
(10:50) דרך אגב, אפשר גם לכרוך בשני המקומות.
(10:52) נכון.
(10:52) אפשר לקחת את הנושאים שמתאימים לבית הדין בבית הדין, ואת הנושאים שמתאימים בבית משפט בבית משפט.
(10:58) איזה דבר זה, אנשים מתנהלים בתיק פה ופה ופה, וכל פעם דיון אחר, וכל תביעה בנפרד, וואו, כמה שנים.
(11:05) יש חוק בינלאומי שאומר one judge, one family.
(11:08) בארץ זה לא מתקיים.
(11:10) והרבה פעמים תחשוב על זה שבבית משפט מתנהל התיק מזונות, ובבית הדין הרבני מתנהלת העניין של האחריות הורית וההסדרי שהות והדבר קרו אחד בשני.
(11:23) נכון.
(11:24) עכשיו מחכים לך, יש לי תיק כזה שקיבלתי אותו גם באמצע מעורך דין אחר וזה כבר נקבע לי שם, אז המשמורת היא בבית הדין והמזונות בבית משפט והיה מאוד קשה כי היה צריך…
(11:35) אין הלימה.
(11:36) עכשיו, כל אחת מהערכאות אמורה כביכול להתנהל מאותו חוק אבל כל אחד מפרש את החוק בצורה אחרת.
(11:46) גם סדרי הדין והראיות הם משהו שהוא מאוד מאוד שונה בין שתי הערכאות.
(11:52) אז עכשיו, יש לנו, נכון, יש לנו את בג”ץ, שיכול להכריע, שאפשר להגיש ערעור, אבל הרבה פעמים בג”ץ לא מתערב.
(12:01) אם לא נעשה עוול שהוא קיצוני, או טעות משפטית שהיא קיצונית, הם לא מתערבים.
(12:06) כי פרשנות זה עניין של איזו ערכאה בחרת, או איזו ערכאה כפו עליך.
(12:12) עכשיו, יש נושא של סמכות שהיא מקבילה.
(12:17) זאת אומרת, אפשר לדון בבית המשפט בכל הנושאים שנובעים מהגירושים.
(12:23) הסתרי שהות, אחריות הורית, רכוש, מזונות אישה.
(12:29) כל אלה הם סמכות מקבילה לבית הדין הרבני.
(12:32) כל חוץ מהגט.
(12:33) יחד עם זאת, יש סמכות ייחודית לבית הדין הרבני לדון.
(12:38) בגירושים עצמם ובכתובה, אוקיי?
(12:41) למרות שיש נושאים בכתובה שבית משפט יכול לדון, אחרי זה אני אספר מה, לא הרבה יודעים את זה, אבל זה קיים.
(12:47) והיום הסמכות הייחודית בעיקרון, היא לא ייחודית, אבל היא עדיפה, עליונה, לדון בנושא של מזונות ילדים, זה בבית המשפט.
(12:57) בבית הדין הרבני אפשר לדון במזונות ילדים רק אם יש הסכמה של שני הצדדים.
(13:02) עכשיו, זה משהו שהשתנה.
(13:03) על זה יש ויכוח על זה של בית הדין הרבני.
(13:05) אין, אין על זה ויכוח כרגע.
(13:06) זהו, חצי רגעים.
(13:08) לא, לא, אחרי, ככה, הלכת שרגאי הייתה הראשונה, אוקיי?
(13:12) אחר כך, ב-2014, היה בגץ נוסף ששינה את ההלכה וקבעה שלפי החוק אפשר לכרוך בבית הדין את המזונות, וב-2017, שוב ההלכה הזאת השתנתה, וההלכה הקודמת חזרה, שרק בהסכמת הצדדים.
(13:28) עכשיו יש שני בגצים חדשים, אוקיי?
(13:31) שאנחנו מחכים…
(13:31) זה היה לפני חודש, אנחנו פה בערך בצבא.
(13:34) נכון, נכון, נכון, נכון.
(13:36) ואנחנו מחכים להחלטות, ואז יכול להיות שזה ישתנה שוב.
(13:40) עכשיו, יש לנו גם את כל הנושא של מירוץ הסמכויות הזה, שיכול להיקבע לפעמים על פי הדקה שבה הוגש היישוב סכסוך.
(13:52) מה זאת אומרת?
(13:53) האישה הלכה, הגישה יישוב סכסוך בבית משפט בשעה 12, וב-12 ושתי דקות הצד השני הלך לבית הדין, זה יהיה בבית משפט.
(14:02) לפי דקות, אוקיי?
(14:05) עכשיו, הרבה פעמים אפשר כבר להגיש בקשה שלסמכות כזאת או אחרת בבית משפט אין סמכות בבית הדין ואפשר להגיש את אותן בקשות בשתי ערכאות, מה קורה אז?
(14:17) אז ככה, יש לנו עניין של כיבוד ערכאות, יש לנו את בג”ץ פלמן שקבע שבעיקרון אם רשות אחת, לדוגמה בית הדין התחיל כבר לדון בזה, בית המשפט צריך לחכות, לכבד את הערכאה השנייה עד שהיא תקבע.
(14:31) אבל…
(14:32) שזה בעצם אומר, אני אתרגם לציבור, התחלתם הליך, מי רץ קודם, ואז איפה הגיש את זה, ואז מתי יבוא התיק, וכל זה, ועדיין באותו בית, לא התחלנו בכלל.
(14:48) נכון, נכון.
(14:49) ועכשיו ההורה, הפכנו למלחמה, שהיא בכלל איזו שפה הזאת, היא לא שלנו.
(14:54) לא.
(14:55) היא לא של ההורים, אנחנו עד עכשיו דיברנו בחינוך, תרבות, ילדים, עכשיו אנחנו מתחילים לדבר בבירות סמכויות, שאיזה שופט שפעם אמר, גורן, אני חושב שזה היה, אמר בבירות הסמכויות ננצח זה שלעורך דין שלו יש אוטו יותר ארוך, איזה משפט שכזה שאני זוכר אותו יותר.
(15:12) זה יש בזה משהו?
(15:13) או זה לא השיח של הצדדים, אבל הנה זה הכרה לאיזה…
(15:17) זה לא השיח של הצדדים, אבל החיים של הצדדים.
(15:21) תלויים בזה הרבה פעמים בצורה בלתי רגילה.
(15:26) למה?
(15:26) אני אומר למה.
(15:27) קודם כל אני אסביר שמהמירוץ סמכויות זה גם הפך להיות למרוץ החלטות.
(15:32) כי לא מספיק איפה רצנו בסמכות, אם אמרתי קודם ששתי ערכאות צריכות לדון בזה, מי החליט הראשונה?
(15:39) זאת אומרת, העורך דין, לא רק הראש.
(15:42) יכול להיות שהגשתי קודם, אבל פה יש לי בושה בבית הדין הרבני, אני הגשתי בטענות משפט.
(15:46) אבל בית הדין הרבני גם הוגש וקבע דיון לעוד שבועיים, הוא פה יתפוס סמכות.
(15:51) נכון, נכון.
(15:53) ואז העניין של הכיבוד ערכאות ייכנס לפה.
(15:56) עכשיו, למה זה קריטי?
(15:57) אני אומר לך למה זה קריטי.
(15:59) כי יש נושאים שידוע שבבית המשפט התקבלו בצורה מסוימת, ובבית הדין התקבלו הפוך לחלוטין, על אותו חוק.
(16:08) עכשיו, יש לנו בעצם את בג”ץ בבלי.
(16:11) שקבע שאם יש מחלוקת בין בית הדין לבית המשפט או בין הדין האזרחי למה שקובע בית הדין, הדין האזרחי גבור.
(16:22) זאת אומרת, בית הדין חייב ללכת לפי הדין האזרחי.
(16:26) מה הבעיה?
(16:27) שהכל עניין של פרשנות.
(16:29) זאת אומרת, בית הדין יכול לראות בעיניים שלו את אותו דבר בצורה אחרת.
(16:34) דרך אגב, כל שופט בכל אולם, בכל בית משפט בארץ, יכול לקחת סוגיה ולהחליט בה אחרת.
(16:43) לכן, זה מחזיר אותי למה שאמרת קודם.
(16:46) לכן, אנשים שהולכים לבית משפט ומשאירים את הגורל שלהם בידי בן אדם זר, לא יכולים לדעת על מי זה ייפול ומה יקרה.
(16:54) בדיוק.
(16:55) איזה דבר זה?
(16:55) אז בוודאי שמדובר על שתי ערכאות.
(16:57) אני אתן לך דוגמה.
(17:00) קודם כל, כן.
(17:02) זה נורא, זה פשוט, זה כל כך במשבר הזה, באבלות הזו, בקושי, אתם מכניסים את עצמכם לתוך, ולא אומרים להם את זה.
(17:11) ולא אומרים, חבר’ה, אף אחד לא יודע, אני מעריך, אף אחד לא אומר את הדבר הכל כך בסיסי הזה.
(17:16) זה משהו שחייב להגיד בתחילת כל גישור, או בכל משא ומתן.
(17:20) כל ייעוץ הלוואי ומישהו אומר את זה, שתדע.
(17:22) אני אומרת את זה.
(17:23) אני יכול להעריך, מעולה.
(17:24) אני אומרת את זה בכל ייעוץ ובכל הגישורים שאני עושה בתחום של דיני המשפחה, אני תמיד אומרת לצדדים שהגישור עולה איקס, אבל אם הם הלכו לבתי משפט זה יעלה להם נפשית, כלכלית, פיזית, כל המרחבים שלהם, גם אם הם ינצחו אחר כך הם יפסידו הרבה, כי התהליך הזה גוזל שות שינה ומכניס אנשים לדיכאון הרבה פעמים, והלחץ לפני הדיונים והגועל שיוצא בדיונים האלה.
(17:53) והרבה פעמים העורכי דין עושים דברים שהלקוחות שלהם לא בטוח מודעים לזה.
(17:58) נכון.
(17:58) עכשיו, יש הרבה עורכי דין שגם משתמשים בזה.
(18:01) מכירים, יש הרבה דברים.
(18:01) שמפריעים לגישור, שמפריעים לצדדים להסתדר בגלל כל מיני אינטרסים כלכליים שלהם, וזה גם קיים, לצערי הרב, זה ממש כאב לב.
(18:12) כי אני רואה לנגד עיניי תמיד בכל תיק את הילדים.
(18:17) הילדים הם דבר ראשון טובתם.
(18:19) אוקיי?
(18:20) ואני מסבירה, אני מסבירה ללקוח, הרבה פעמים כשאני מקבלת כתבי טענות של צד שני והם קשים, אני אומרת ללקוח שלי, זה לא הגרוש שלך, זה לא הבן זוג שלך.
(18:31) אל תקראו את זה בכלל.
(18:32) זה העורך דין שלהם, אל תיקחו את זה קשה, כדי שזה לא יפגע אחר כך.
(18:36) כי מי שצריך להישאר בסוף או איזה דבר עם ה…
(18:39) זו טקטיקה ידועה, לכתוב המשמעותיות מאוד גדולות, כדי לערער את הצד השני.
(18:44) כי אם אני מערער אותו, ופה זאת אומרת החשיבות של העורך דין בצד המגיב, כי אם העורך דין בצד של המגיב הוא מבין את זה, אז הוא אומר לו בוא תרגיע, אז הוא יעזור, ואז הצד השני יראה, אין פה, יש התקפה, אני יכול להתעלם ממנה.
(18:57) אבל אם פה, הצד העורך דין המייצג שם יגיד, אוקיי, הוא הגיב ככה, בוא נגיב לו עוד יותר חזק, שם הם יאבדו שליטה.
(19:05) אז ככה, אז כעורכת דין, אני אומר לך שלפעמים אין ברירה.
(19:09) לפעמים כשצד שני מנוהל על ידי עורך דין שמוביל למדרון חלקלק את הצד השני ואתה לא יכול לעצור את זה כי העורך דין יש לו אינטרסים שלו ואנחנו רואים את זה, אני רואה את זה.
(19:21) אני מזהה עורך דין שעושה דברים רק כדי להגיע לתיק עיקרי ולא עוצר את זה ולפעמים אין לך שום ברירה, אז אתה חייב להיגרר לזה במקצועיות.
(19:33) אבל היום יש לנו בעיה קשה, יש בעיה קשה.
(19:37) אני הייתי רוצה להקים ועדה בלשכת עורכי הדין שיש לה תנאי סף להתקבל להיות עורך דין לענייני משפחה.
(19:47) הלוואי.
(19:48) אמרתי, סיפרתי לך קודם שיש לנו את השופט בדימוס יעקב כהן.
(19:54) קודם כל, הוא היה שופט מדהים.
(19:57) הוא היה עושה גישור בכל דיון שקיים, הוא היה לוקח את הצדדים, לא נותן להם לצאת מהעולם ארבע שעות.
(20:03) ואפילו בדיונים של צווי הגנה, אחד נגד השני, היה מוציא אותם עם הסכם.
(20:09) והוא אמר, באיזשהו פודקאסט ששמעתי, שהוא מדבר בו, שלדעתו גם שופטים לענייני משפחה וגם עורכי דין לענייני משפחה צריכים להיות חצי פסיכולוגים, או חצי מטפלים, או לפחות לבוא מהרקע.
(20:25) או לפחות להכיר את זה.
(20:27) להכיר את זה, או אפילו…
(20:28) תעבור את ההכשרה, תקבלו מינוי, תהיה ועדת אתיקה.
(20:32) מה שקורה היום זה פשוט…
(20:34) להיות מספיק, גם להיות מספיק ראוי לתחום הזה, כדי אפילו לדעת להמליץ למישהו איך לטיפול.
(20:41) נכון.
(20:42) גם זה יכול להציל אנשים.
(20:44) חד משמעית.
(20:45) אני רואה עורכי דין שאומרים, אל תלכו לטיפול.
(20:47) שזה פשע, זה פשע איום ונורא.
(20:49) כי זה מנוגד לאינטרסים שלהם, כי ככל שהתיק יותר גדול יש אחוזים יותר גבוהים, או אם זה נגמר במשהו, כן?
(20:58) כי החובה המקצועית שמישהו תוקף אותי, אז אני צריך גם לתקוף בחזרה ולהגיב, אני מבין את זה משפטית.
(21:05) אין לי ברירה, מה אני יכולה לעשות?
(21:06) אבל פה אני מצפה מהלקוח, והפודקאסט הזה מאזין לנו, הציבור, רגע רגע, אני יכול לנהל את המהלך הזה, ואני הלקוח, אני הצד, בסוף אני מנהל את התהליך, לא, העורך דין הוא יועץ, הוא פועל בשמי, אז אני יכול לפעול במקום אחד שבו…
(21:24) אני מגיב בתוקפנות, זה נקרא בלול משא ומתן, זה נקרא מידה כנגד מידה.
(21:29) טקטיקה מעולה, טקטיקה מעולה, אחרי זה אורפרט אקסלורד קיבל על זה נובל, למדומני.
(21:35) אני חושב שהוא קיבל על זה נובל.
(21:36) זה אומר, אני על כל התקפה קשה, אני מגיב בהתקפה קשה.
(21:40) על חיבוק טוב, אני מגיב בחיבוק טוב.
(21:43) נכון.
(21:43) אבל אני צריך להגיד את זה.
(21:44) אתה יודע, יופי בטקטיקה הזו, אני אומר לך, תקשיב טוב.
(21:48) אתה עכשיו תוקף אותי.
(21:49) אני מחויב לתקוף גם כן במקום הזה.
(21:51) לא תתקוף, לא תקבל התקפה בחזרה, אבל באותה מידה, אני לא מעלה לאבות, אני נשאר באותו גובה.
(21:57) אבל במקביל, שלחת לי תמונה של הילדים שלנו, תקבל שתי תמונות.
(22:02) שלחת לי עוגה, אני אשלח לך שתי עוגות.
(22:04) זאת אומרת, אנחנו לא מנהלים את זה, וזה בניהול משא ומתן הוכח, שמערכות יחסים ארוכות טווח עובד הכי טוב, ובקונפליקטים ארוכי טווח קשים.
(22:13) הכי עובד, אנחנו עובדים בשתי המקומות.
(22:17) אני מצד אחד, יש לי פה מקהל, יש לי מקהל, מצד שני גם יש לי את הגזר, ואני אומר את זה.
(22:22) ואז אנחנו רואים את זה, שזה עוזר, כי כשמישהו ברמת סטרס מאוד מאוד גבוהה, והוא הכי ביולוגי, זה כמו כלב, שאני מאלף אותו.
(22:31) הוא יודע שהוא עושה בעיה, הוא מקבל מקהלף.
(22:33) הוא יודע שהוא עושה משהו טוב, הוא מקבל ממתק.
(22:35) זה אותו דבר, אנחנו נהיים כאלה בסיסיים.
(22:37) חבל שאנחנו, שבני אדם הם לא קצת כלבים.
(22:40) הם כלבים לחלוטין.
(22:40) אני חושבת שהלוואי, חס וחלילה לא בהשוואה.
(22:43) הלוואי וכולם היו כלבים, כלבים זה דבר מדהים.
(22:48) אנשים במקום הזה, כל מחקר שעושה את זה, אנחנו מדברים פה הרבה בפודקאסט, היה פה מקודם עם דוקטור אתי אבלין, מומחית לשכול ולאבלות, היה פה את ליאת יקיר, שהיא מומחית לביולוגיה של האדם, אנשים במקום הזה הם כמו כל יונק, אנחנו בסטרס חמור, אנחנו לא צריכים לנשום, אנחנו לא צריכים לתפקד, אנחנו מרגישים שכל העולם שלנו סוגר עלינו, להשתחרר מזה זה סטרס.
(23:11) לאכול טוב, לישון טוב, לנשום, לפעול, ויש טכניקות, הן לא משפטיות, הן טיפוליות.
(23:18) וזה בדיוק המקום, אני במקום הזה רואה את זה פה כל הזמן, כי ברגע שאדם עובר את הביולוגיה, כמו אותו כלב שנמצא בחרדה, הוא עובר את זה, ואז הרבה יותר קל לו.
(23:27) אבל פה, כשיש אנשים כמוך, מעולה, שיכולים לעזור, ויגיד, הנה, אנחנו יכולים להגיב, אבל הילדים, ותזכרו אותם, ותבינו גם את המורכבות של השיח הזה.
(23:37) אז פתאום יש כל כך הרבה אפשרויות.
(23:39) זה נכון, זה נכון.
(23:40) אני בכל גישור, ההסכם גישור שלי הוא מאוד מאוד ארוך.
(23:46) מעולה.
(23:47) מכיוון שקודם כל, מכל הניסיון שיש לי, גם מהחיים שלי כילדה להורים גרושים, גם לגרושה בעצמי, וגם כעורכת דין עם המשפחה, אז אני יודעת מה לכסות, מה חסר, מה צריך, ואני יודעת שככל שאתה מכסה, יותר נקודות בתוך ההסכם, אתה לא משאיר דברים פתוחים למשא ומתן.
(24:07) באיזה שעה אוספים, באיזה שעה לוקחים, באיזה יום, מה קורה אם יש קורונה, מה קורה אם יש שביתה, מה קורה אם זה…
(24:13) אני מקבל הסכמים של ארבעה עמודים.
(24:15) לא, זה לא יכול להיות.
(24:16) בתוך ההסכם שלי יש מנגנון של גישור, שיש לו פרק משל עצמו.
(24:21) אני אשלח לך דוגמה, אולי תהיה לך כמה נקודות להעיר את עיניי, לדברים שלא שמתי לב, תמיד יש מקום ללמוד.
(24:27) בשמחה, אני לומד המון, זה היופי בתוך המצוות, לחלוטין להכניס את כל מה שרק אפשר כדי שכל מקום של משבר רשום איך פותרים אותו.
(24:37) בדיוק קיבלתי עכשיו הודעה, עכשיו אני הולך עם מגושרת שלי, מאחות של מגושרת, שלחה לי הודעת צילום מסך, החלטה של שופטת, שבהתאם לסעיף 10.3 בהסכם, הם צריכים ללכת קודם כל לגישור, זה לא זוג שלי, אבל יש שם סעיף שאומר איך הוא קוראים קודם כל לגישור, לפני הליכים משפטיים, ואני לא יודע מי היה מגשר שם, כל הכבוד.
(25:00) נכון, אז זה גם קשור, כתוב אצלי, יש לי פרק שלם על זה, שאומר שכל בעיה שיש, הולכים או למטעם הורי, או לצד ג’ ששני הצדדים סומכים עליו, או לחזור לגישור, כדי לפתור את העניינים, ולא ישר ללכת לבתי משפט.
(25:16) זה יופי.
(25:16) זה גם הרבה יותר זול.
(25:17) אני מסכים.
(25:18) זה הרבה יותר קל.
(25:19) מכל הסיבות.
(25:21) אבל רגע, אבל במקרה הזה של הזוג, הרבה פעמים אני אומרת להם, טוב, הם אומרים לי, מה יקרה אם הוא לא יסכים להחליף איתי שבת?
(25:30) הוא לא יסכים.
(25:32) אז אמרתי, הוא לא יסכים, אז פעם הבאת לא תסכים לו.
(25:34) זה בומרנג.
(25:36) ואז זה לא שווה.
(25:37) שווה לך להיות טוב, שיהיו טובים אליך.
(25:40) כי יש דבר, עכשיו, אני מסבירה להם.
(25:42) זה כמו בגן.
(25:42) שכל ההסכמים, כל ההסכם, כל מה שרשום, יש המון דברים שאי אפשר לאכוף אותם בבית משפט.
(25:47) נכון.
(25:48) כבוד הדדי.
(25:48) אי אפשר לאכוף, זה שכשהילדים אצלך שתהיה טוב אליהם, שלא תדבר סרה על ההורה השני, לך באמת תאכוף את זה, זה לא משהו שאפשר לאכוף, אבל עדיין כשאתה חותם על משהו, אז אולי זה מכוון אותך.
(26:05) בגלל זה חשיבות תהליך, כשאנחנו מדברים בתהליך ואנחנו אומרים איזה תקשורת היינו רוצים, ואז אנחנו אומרים, אנחנו היינו רוצים שיהיה כבוד.
(26:12) אז יש לזה משמעות, התהליך הוא העיקר, לדעתי, ההסכם הוא הפחות, אבל אנחנו עכשיו אומרים, הנה יש פה בשיח המשפטי, בתוך כל השיח היפה הזה, פתאום יש פה עכשיו, לא הצלחנו, אנחנו מפחדים, יאללה, לקחנו עורכי דין, שיח משפטי, מירוץ סמכויות, עכשיו אמרנו, יש פה הבדל בין בית הדין לבית המשפט.
(26:34) כן, אז ככה, אז קודם כל אמרנו קודם שהגישה של בית הדין והגישה של בתי המשפט לדברים מסוימים היא די שונה.
(26:42) זה עולם אחר.
(26:43) גם אני, כשאני מופיעה בבית הדין, עניני לי של בית הדין.
(26:47) וכשאני מופיעה בבית משפט, עניני לי של בית משפט.
(26:49) אני מכוון את עצמי לפי הערכאה ולפי השופט שנבחר לי, כי גם שופט יכול להיות דתי, לא דתי, שמאלני, ימני, ויש להם שיטות אחרות.
(27:00) ואז הסגנון…
(27:01) ואנחנו לא יודעים מי השופט כשאנחנו מגישים את התיק.
(27:03) ברגע שאתה פותח חישוב סחרור כבר נקבע לך מי השופט.
(27:06) אבל לפני זה אני לא יודע.
(27:07) אני לא יודע, אבל ברגע שנקבע…
(27:09) סיכון.
(27:09) כן, זה נכון.
(27:11) אבל ברגע שנקבע שופט, אז אני פחות או יותר יודעת, אני מתאימה את עצמי לשופט.
(27:16) אני יודעת, אני קוראת את הקורות חיים שלהם, יש את זה בכל אתר אינטרנט, גם אם זה שופטים שעוד לא נתקלתי בהם, כי יש כמויות של שופטים, אז הרבה פעמים אני עופרת אותו לאותו שופט, הוא מכיר אותי, אני מכירה אותו, יודעת מה הוא אוהב, מה הוא לא אוהב, קצר, לא קצר, אבל הרבה עורכי דין לא יודעים לעשות את ההכנה הזאת.
(27:34) יש לי איזה הערכה טוב, אני חייב להגיד.
(27:37) ויש שופטים שאוהבים יותר נשים, יותר גברים, יש, זה קיים, הם בני אדם, זאת הבעיה שהם בני אדם, זו בעיה קשה שהם בני אדם.
(27:45) איזה משפט זה, זה.
(27:47) אני אומר לך למה.
(27:48) אני מזועזע.
(27:48) כי הם עוברים, כי אנחנו אנשים.
(27:50) נכון, זה הכל הגיוני, אבל את שמה זרקורת.
(27:53) לילה קודם השופט הזה רב עם אשתו, והוא לא עשה איתה אהבה, והוא נורא מתוסכל מזה, ואז הוא בא למחרת, ורואה אישה שבגדה בבעלה, אתה יודע, אנחנו אנשים הורמונליים, הרומונים יכולים…
(28:08) נכון, נכון.
(28:09) ומי שנמצא בסטרס הזה ולא יודע לעבוד עם עצמו, ושופטים נמצאים כל הזמן בסטרס, ותחת רוח התמגדלת, ותוקפים אותם, הם רק בני אדם.
(28:16) אבל זאת הבעיה.
(28:17) נכון.
(28:18) זה לא מחשב.
(28:19) הנה, הייתה כתבה היום שיש עורך דין ראשון שהוא רובוט בארצות הברית, שייצג נאשם.
(28:25) באמת?
(28:25) כן.
(28:26) טוב, זה העולם, אנחנו יודעים את זה.
(28:27) זה לא.
(28:27) צ’אט ג’י בי טי זה בדרך לשם.
(28:29) כן, אבל זה לא יקרה פה.
(28:30) זה קורה, זה לא…
(28:32) לא, בארץ זה לא יקרה שיהיו עורכי דין רובוטים, בוא.
(28:34) גם בארץ זה הולך לקרות.
(28:36) אה, לא יודעת.
(28:36) זה כל מחקר שיש, תחום עריכת הדין, זה העשור האחרון.
(28:40) קצת קשה לדון בבית משפט ולייצג.
(28:44) הבינה המלאכות, היא לא יכולה לעמוד בסטנדרטים האלה.
(28:49) אוי, זה כל מחקר שיש, בואי נדבר על זה, אבל אני מדבר הרבה עם אנשי המדע והטיפול, זה לשמה לגמרי.
(28:56) כן, טוב, אז בכל מקרה…
(28:57) אני אתן לך דוגמה, בסדר?
(29:01) הרבה מאוד עורכי דין, דרך אגב, לא יודעים, לא מבינים בהלכות כמו שצריך.
(29:06) באים לבית הדין, לא מדברים את השפה של בית הדין.
(29:10) אני עברתי הכשרה אצל דיין במשך שנתיים.
(29:13) וואו.
(29:13) כן, אני מכירה את כל ההלכות.
(29:15) זה מעניין.
(29:16) לבוריין, כן.
(29:17) זה מעניין.
(29:17) זה מרתק.
(29:18) זה ממש מרתק.
(29:18) נכון, זה אחד הדברים הכי מרתקים שעשיתי בחיים.
(29:21) בכל הלימודים שעשיתי ועשיתי לא מעט, תואר ראשון, שני, 5,000 השתלמויות, זה היה הדבר הכי מדהים שחוויתי.
(29:33) ואתה מדבר בשפה אחרת.
(29:36) אתן לך דוגמה הכי פשוטה שיש.
(29:38) נושא של מוניטין.
(29:40) אוקיי, בית משפט, אפשר לתבוע מוניטין מבית דרוג השני.
(29:44) הוא רופא, יש לו שבע מרפאות.
(29:48) שאת כל המרפאות הוא פתח אחרי הנישואים.
(29:52) ברור שאנשים לא מבינים שהקמה של בית זה עסק בפני עצמו, וזה משהו שגדלת איתו.
(30:00) זאת אומרת, גם בזכות זה שהבית זוג השני היה יותר עסוק בילדים, יכולת לא להיות בבית, יכולת להתפתח וכו’.
(30:07) בית משפט, מוניטין, בית הדין.
(30:10) אין מוניטין, אי אפשר לתבוע מוניטין.
(30:15) אז ברגע שאתה מייצג לקוח ואתה כורך את התביעה שלו בבית משפט כשיש לו מוניטין, גמרת לו על העסק כי הוא יצטרך לתת אותו לצד השני.
(30:27) סתם דוגמה.
(30:28) או שאנחנו נורמים צד שני, הכסף בסוף ילך לילדים, אז פגעתי גם בבועים.
(30:33) אבל לצד שני, אם אני יכול לדבר אותו בזו בתוך הגישור, אני יכול לדבר על תנאי תשלום.
(30:36) אני יכול לדבר על הרבה מאוד אפשרויות.
(30:39) הרי ברגע שלקחתי בתוך הבחירה הזו, היא בהכרח בחירה רעה.
(30:44) בסדר.
(30:44) אבל זה מגשר שוויון.
(30:45) אבל אני כעורכת דין, אני צריכה לראות מה האינטרסים שלך ולשרת אותם.
(30:51) איזה נורא זה.
(30:52) זה מאוד נורא.
(30:52) שטובת הלקוח היא לא טובת המשפחה שלו.
(30:56) לא תמיד, לא תמיד.
(30:58) אבל אנחנו מדברים על כסף.
(31:00) וזה נורא.
(31:01) מה לעשות?
(31:01) כי ברגע שאני נותן ייצוג שכזה, ואני אומר, וזה חייב ששני העורכי הדין משני הצדדים יגידו את זה.
(31:06) אבל אם אני רואה אותך רק כצד, ואני מנתק את השיקולים, ואני רק רואה את השיקול הכלכלי, בלי השיקול של מהי טובת המשפחה שלך, אז אני מוכרח, אז יכול להיות שתרוויח את הכסף.
(31:18) אבל איזה קשר יהיה לך עם ההוריה שלי ועם הילדים שלך?
(31:21) בסדר, זה תלוי גם בשאר הדברים, מה יש ומה אין.
(31:24) זאת אומרת, תלוי בעוגה שיש.
(31:26) לפעמים העוגה מספיקה, ולפעמים מגיעים גם, תוך כדי הדיונים כבר מגיעים לכל מיני הסכמות.
(31:31) אבל יש עוד עניינים, בבית הדין יש עניינים של החזר מתנות שהיו לפני הנישואים, במקרה שלדוגמה בן זוג אחד בגד בשני, הרי בגידה, יש בג”ץ בוגדת שקבע במפורש שמי שבוגד, הזכויות נשמרות, זה אותו דבר, ובצדק דרך אגב, זה לא עבירה פלילית לפגוע, ומי שעושה את זה, אז יש לו השלכות אחרות.
(31:56) אבל בבית הדין, בגלל המקום הדתי ההלכתי, יש לזה משמעות, לדוגמה כתובה, שאישה שבוגדת, אינה זכאית לכתובה, והכתובה זו זכות, שאיך אמר לי פעם דיין, היא זכות על העץ, שאתה צריך סולם מאוד גבוה כדי להגיע אליו.
(32:18) יפה.
(32:20) וצריך להילחם על זה.
(32:22) כן, מבטיחים, מבטחות, קל להבטיח.
(32:25) זה נכון.
(32:25) עכשיו, תראה, בעניין הדוגמה בבית משפט, בעניין של הכתובה, אוקיי?
(32:29) יש דוגמה עיזבון שממנו אפשר לתבוע מזונות, שאת זה אפשר לתבוע בבית משפט לדוגמה, והרבה לא יודעים.
(32:36) זאת אומרת, אישה אלמנה שהתאלמנה במפתיעה ולא עבדה והיא צריכה כסף, לדוגמה, המזונות שלה כאישה קודמים לכל חלוקת רכוש אחרת.
(32:49) ויש כאלה שלא יודעים את זה ולא משתמשים בכלי הזה.
(32:52) יפה.
(32:53) יש כל מיני כלים.
(32:54) זה אפילו שיח משפטי, זה אם חס וחלילה הגרוש, כרושן, הלכו לעולמם.
(32:59) אז פה דווקא טוב, כי זה הסעד ומול היזבון.
(33:02) ולמה?
(33:03) כי הכתובה, יש בה לפחות תשעה סעיפים שאנשים לא יודעים שהם קיימים.
(33:08) מסתכלים על הכתובה, רק על הכתובה, רק על הכסף, לא.
(33:10) על אף כסף.
(33:11) יש שם אבטחה.
(33:12) אבטחה, תומתה.
(33:13) יפה, לדאוג לה למדור, לדאוג לחייה.
(33:17) אז אתה יכול גם בפן האזרחי לעשות שימוש בכתובה ולדאוג לאותה אישה אלמנה כדי שלא ייקחו את העיזבון וישאירו אותה בלי כלום.
(33:26) דרך אגב, היה מקרה בבית הדין הרבני.
(33:27) מקסים, זה נקודה מדהימה, חיובית.
(33:30) נכון, היה מקרה בבית דין רבני שהיה זוג נשוי והייתה להם דירה, וזה היה כל הונם.
(33:37) הרי רוב האנשים, הדירה שלהם זה מרכז הונם.
(33:40) נכון.
(33:41) הרוב אין להם עוד דירות ונכסים וכולי, הממוצע.
(33:47) מה שקרה, הוא הוריש את המחצית מהדירה שלו למאהבת שלו.
(33:53) עכשיו, הוא נפטר, היה לו דום לב, הוא נפתח במפתיע.
(33:57) ואז היא מגלה, אבל אז היא מגלה, שגם הייתה לו מאהבת, וגם שהדירה שלה שהיא גרה בה…
(34:05) בתוך הניסויים הוא הוריש את זה למאהבת?
(34:07) אוקיי.
(34:08) וואו.
(34:08) כן, כן, כן.
(34:10) ואז, כואב, כי גם היא הבינה שהוא בגד בה שנים, וגם בגד בה בצבא, וגם בילדיו, הוא הריש את זה למעבת, ולא לילדיו.
(34:23) בית הדין הרבני קבע במקרה הזה, שמאחר ומבחינת הכתובה מגיעה לה את הדירה, אוקיי?
(34:32) היא יכולה להישאר בדירה עד סוף ימיה.
(34:35) והאהבת לא יכולה מתוך העיזבון, אוקיי?
(34:38) לקבל את החלק היחסי שתחכה.
(34:40) ובסוף ימיה?
(34:41) בסוף ימיה, זה בהתאם לצוואה, כי צוואה היא רצונו של המת כבודו.
(34:47) הבנתי.
(34:47) אבל לא בכל מחיר.
(34:49) ולכן פה דווקא ההלכה והדת הצילה את אותה אישה, הגם שהיא לא דתייה בכלל.
(34:55) אבל העורך דין שטיפל בתיק הזה היה מספיק חכם כדי לעשות את זה במהירות ובערכאה נכונה כי בית הדין גם דן בנושא של עיזבונות וירושה, יש לו סמכות מקבילה לבית משפט.
(35:10) יפה.
(35:10) זה לדוגמה ניצול.
(35:12) בנושא של פטירה לכו לעורך דין למשפחה או לנושא של צוואות, חד משמעית אני אגיד את זה.
(35:17) כל נושא של משפט בכלל צריך להתייעץ.
(35:23) אוקיי?
(35:23) כל עניין משפטי.
(35:25) טוב להתייעץ, אבל פה צריך מאוד לבחור את היועצים, לדעת איך להתייעץ.
(35:28) זה בדיוק המקום שאני…
(35:31) אני חושב שטוב שאנשים לוקחים מידע.
(35:34) זה מצוין, עשינו פה פרק שלם על איך לקבל ייעוץ.
(35:36) אמרתי, עורך דין איריס הרמתי, שהיא גם מגשרת שעובדת איתי.
(35:40) וצריך לדעת מה מבטיחים לך, ומה הפסיקה, ומה החוק, ומה בטוח, ומה בטוח.
(35:45) כי פה, כשאנחנו מדברים פה על המרוץ סמכויות…
(35:47) אז אנחנו מבינים את הבלאגן שיש, איפה תגישו, כמה תגישו, והוא בכלל לא קשור למה אתם רוצים, למה אתם צריכים, הוא לא קשור למה תקבלו, זה רק מי ידון, וגם זה אנחנו לא יודעים בדיוק מי ידון, זה איזושהי הערכה שיש לעורך דין, וגם הוא לא יודע.
(36:04) זה רולט הרוסית.
(36:05) זה רולט הרוסית, בדיוק.
(36:08) כי מבחינתי, זה הכותרת, תבינו איפה שהגשתם, יש לזה משמעות, אבל אף אחד לא יודע מה זה אומר.
(36:15) לפעמים אני שומע אנשים באים אליי אחרי ייעוץ והם באים עם ביטחון מלא אבל גם הצד השני מגיע עם ביטחון מלא הפוך הפוך מוחלט נכון וזה נוראי באמת אני יושב שם ואומר אבל אתם רואים זה מראה לא סתם אי אפשר לדעת כי הרבה פעמים מוכרים להם עורך דין משווק את עצמו במקום לשים מראה ולהגיד לו תקשיב א’, ב’, ג’, ד’, לדעתי זאת רשלנות להבטיח דברים קורים, אבל העורך דין הבטיח לי ש…
(36:48) אני אומרת, עצם זה שמבטיחים…
(36:49) למה אתם עושים את זה, משהו?
(36:50) זה שאלה שאני חושב שצריך לענות, כי אני חושב שזה קשה.
(36:53) למה?
(36:53) זה מלא רשלנות במקום הזה.
(36:55) נכון, נכון.
(36:56) אני לא יודעת למה לא עושים את זה.
(36:59) אני גם לא בכובע הזה של…
(37:01) בדיוק.
(37:02) שיכול לטפל בזה, לצערי, הייתי מוכנה להיות.
(37:04) מי בכובע הזה?
(37:07) מי אמור לטפל בתוך הדבר הזה?
(37:08) אני חושבת שלשכת עורכי הדין, לוועדות דתיה, כאילו יש כל מיני ועדות שיכולות לטפל בזה, אבל גם זה נורא נורא קשה.
(37:16) כי המון דברים קשה מאוד להוכיח, ושם אין כללי אתיקה שסובבים את זה.
(37:21) בכלל, בכלל, עורכי הדין, הכמות עורכי הדין שגדלה, הרמה הלימודית של…
(37:30) מספר אחת בעולם.
(37:30) כן, זה יוצר הרבה מאוד בעיות.
(37:32) הכי הרבה עורכי דין, פר…
(37:34) אני יכולה להגיד לך, בחוויה האישית שלי, אני כבר עורכת דין 23 שנים, בחוויה שלי, דווקא עורכי דין שאין להם מספיק ידע, גורמים לי לעבוד נורא נורא קשה.
(37:47) אני מעדיפה שיהיה מולי עורך דין הכי טוב בארץ.
(37:52) זה הרבה יותר קל לי להתמודד מקצועית מאשר עם עורך דין שלא יודע מה הוא אומר ומה הוא עושה, ואני צריכה כל הזמן לתקן ולהגיש בקשות.
(38:00) ולהילחם בחוסר ידע הזה, ואין ידע היום, לא קוראים, לא יודעים מה היה בבית משפט מחוזי לפני רגע.
(38:07) זה כמו עכשיו, אני מנהלת דווקא גישור, המקום של הגישור.
(38:11) אני, כשאני עושה גישור, אני מבקשת מהצדדים ללכת להתייעץ על ההסכם עם כל אחד עם יועצו הוא, עם עורך דין, כי זה חלק מקהלי הגישור במשפחה.
(38:25) זה גם כתוב את זה בהסכם שלי, שניתנה להם הזכות להיוועץ עם עורך דין לפני שהם חתמו על ההסכם.
(38:30) כדי שלא יגידו אחר כך לא ידענו, לא שמענו, לא הבנו.
(38:35) יש לי תמיד ויכוח, אני בעד שיתייעצו, אבל אני גם מבחינתי, אני אגיד את זה פה בינינו שאף אחד לא שומע, אחרי שההורים הסכימו, זה כמו ששני אנשים החליטו על עסקה, ועכשיו לכו להתייעץ.
(38:47) עכשיו, אם הייעוץ הוא על הניסוח, אין לי בעיה.
(38:51) אם הניסוח, אם הייעוץ הוא על מהות העסקה, אז פה זה עניין של הרבה פעמים לחבל.
(38:58) כי זה אנחנו לא יודעים מה…
(38:59) אז זה תלוי ביועץ שלהם.
(39:01) בדיוק.
(39:02) עכשיו, את זה אנחנו כבר לא יכולים לשלוט בזה כמגשרים, כי אנחנו לא יכולים להמליץ להם עם מי להתייעץ, כי אז…
(39:08) למה אני יכול?
(39:09) אני מגלה, זה עשינו בפודקאסט, לכו להתייעץ עם יועץ.
(39:12) מקצועי?
(39:12) מקצועי.
(39:13) נכון.
(39:14) שרואה את טובת כולכם, ומבין אתכם, ואת הגישה שלכם, ואת הרצון שלכם.
(39:20) ולא מנסה להכניס את עולמו ושלא יהיה לו אינטרס בלפרק את העסקה.
(39:25) אבל זאת הבעיה, מפה זה מתחיל, זה בדיוק מה שהתכוונתי קודם.
(39:29) אני עכשיו עושה גישור בין בני זוג, עברנו תהליך מאוד יפה, ואז הם הלכו להתייעץ, ויש הערות וכולי, אבל אחד הצדדים התייעץ עם עורך דין שהוא לא עורך דין לענייני משפחה, אבל מתיימר כנראה להיות.
(39:44) עכשיו, הרי העולם השתנה.
(39:46) 2017 היה לנו את בע”מ 919/15, ששינה את עולם המזונות, וקבע שאם המשמורת היא הדדית, זאת אומרת, כבר לא משמורת, זה אחריות הורית, היא הדדית, ושני הצדדים מרוויחים פחות או יותר אותו דבר, אין מזונות.
(40:04) אבל אם יש פער, אז מאזנים את הפער.
(40:07) וכמה פער וכמה פער.
(40:07) יופי, אז הפער היה קטן.
(40:09) קבענו 300 שקלים לילד, שלושה ילדים, הוא מתקשר ואומר לי, מה זה המזונות המגוחכים האלה?
(40:16) זה מתחת למינימום.
(40:17) זה לא שמעתי דבר כזה.
(40:19) אז אני אומרת לו, עם כל הכבוד, כנראה שאתה לא עוסק בתחום.
(40:23) אני לא, מה פתאום, אני כן יודע.
(40:27) עכשיו, בוא עכשיו, אני צריכה גם להתמודד עם עורך דין של צד בתוך הגישור.
(40:37) מבטיח הבטחות.
(40:38) הסבר סוד, וזה הלוואי שהייתי יכול להגיד עד אז, היה לי מקרה שהעורך דין התחיל להבטיח הבטחות, ואז הם חזרו, והיה פגישה, והתקשרו אליי שני עורכי הדין.
(40:48) אמרו לי, תקשיב, היה וריב על 500 שקל לפה לשם.
(40:51) ואמר לי, תקשיב, העורך דין שלו אומר, תקשיב, אני יודע שההסכם שלך הוא הדבר.
(40:57) שהוא מה?
(40:58) שהוא הדבר, זה ההסכמה, אבל אני הבטחתי, תעזור לי לרדת מהעץ.
(41:02) וההסתכלה עורכת הדין שלה.
(41:03) הוא אומר, תקשיב, אני מבינה, אבל אם אני כל אחד לקח שם את זה 30,000 שקל, אבל תעזור לי גם לרדת מהעץ, כי הבטחתי גם לה.
(41:10) ואני אומרת להם, סגרתם אותי, אין לי איך, כי עכשיו כל הסיפור זה עורכי דין, אז הם הלכו לבית משפט, שנה וחצי אחרי זה התקשרה לה אישה, אומרת לי, אל תשאל מה קרה, אישרו את ההסכם, התגרשנו, ואל תשאל מה קרה, זה ההסכם שלך, פחות מ-150,000 שקל.
(41:26) זה היה נורא.
(41:26) זה בדיוק מה שאני אומרת להם היום.
(41:28) אני אומרת להם, תקשיבו, הוויכוח שלכם הוא על אגו.
(41:34) אתם לא תחתמו, אתם תחתמו על אותו הסכם עוד שנה עם 100-150 אלף שקל פחות כל אחד מכם.
(41:40) נכון.
(41:40) זה בדיוק מה שיקרה.
(41:41) זה לא אגו, זה גם הישרדות.
(41:43) זה החשש, הפער, זה טיפול.
(41:46) זה המקום הטיפולי.
(41:46) זה נכון, זה נכון.
(41:47) זה הישרדות, זה ההגדרה שלי, זה איך אני אחיה בחרדה קיומית בשלב הזה.
(41:51) ואתה יודע ששני יהודים עושים אהבה ברחוב, אז תמיד יהיה מישהו יבוא ויגיד להם שהם לא עושים את זה כמו שצריך.
(41:59) אז פה במדינת ישראל, אז יש את ההורים של הצדדים.
(42:07) בדיוק עשיתי בפרק עכשיו עם נוגה, שבאנו והם אמרו איך פשוט לערב אותם בתוך תהליך.
(42:11) אני אוהב שסבא וסבתא באים לגישור.
(42:12) אז אני לא אוהבת, אצלי זה לא מקובל.
(42:17) כן, לא מקובל.
(42:17) אני מרוצה בהם עכשיו, הם מצילים לי סבא וסבתא כשרותמים אותם, מצילים לי הרבה תהליכים.
(42:21) ואז מה שקרה לי עכשיו זה שהאישה רוצה לחתום, ההורים שלה לא מסכימים, היא בת 45.
(42:28) והיא אומרת לי, היא אומרת לי, תקשיבי, אני לא יודעת מה לעשות, אני בין הפטיש לסדן.
(42:34) עכשיו תיקח את האישה הזאת, הבעל שלה נוטש אותה.
(42:38) ההורים שלה מאיימים עליה, שימי תחתו אם הם ינטשו אותה.
(42:40) היא במצב קשה, אז אני אומרת לבעל, תקשיב, אתה חייב להבין אותה.
(42:47) היא מסכנה, היא נמצאת בתהום, היא מרגישה שכולם עוזבים אותה.
(42:52) תן לזה את הזמן.
(42:54) יפה, הזמן זה חשוב.
(42:55) אז אני לא יודעת מה יקרה בסוף.
(42:56) עכשיו עם כל השיח של המזונות, זה לא הפרק שלנו, אבל שם יצא תזכיר החוק למדיני מזונות, אחריות כלכלית של הורים על ילדיהם, שבכלל הופך את הכל, אחי.
(43:06) תפוזים ותפוחים הם משווים שם, וזה הכיוון, אני מעריך פה.
(43:11) זה יצא לפני שנבחרה הממשלה הנוכחית, אבל זה משרד המשפטים, ואני מהיכרותי עם השר המשפטים הנוכחי, ואגב שם…
(43:18) הם ילכו לקדם את הדבר הזה, לעשות שם צחוק במזונות, זה בכלל הולך להוריד את הסכומים, לשנות את הכל.
(43:25) גם עכשיו הסכומים ירדו, אמרתי, לאפס, כשמדובר…
(43:29) הם מתמחרים שם כמדומן ילד ב-800 שקל לחודש.
(43:32) בדור 1200 שקל, וזה מתחלק לפי זמן השהייה.
(43:36) זאת אומרת, זה בלאגן של…
(43:37) גם עכשיו זה יחסי, וכולנו יודעים שילד עולה הרבה יותר מ-800 שקלים.
(43:43) וכולנו יודעים זה שאם יש משפחה שיש בה שתי משכורות ואחד נשאר עם חמשת אלפים ואחד נשאר עם עשרים אי אפשר להשאיר את המצב הזה צריך לעזור, זאת אומרת צריך ששניהם יוכלו לשרוד נכון, זה בטח, זה בטח, זה לא משפט אי אפשר לעשות בית עני ובית עשיר ואת זה מבינים גם בבתי הדין היום למרות שבבית הדין כרגע פוסקים יותר מזונות בגלל הדין האישי אבל יותר, אז מה זה היותר?
(44:10) יותר, אבל גם כבר…
(44:12) כמה זה יותר?
(44:13) לא, הרבה…
(44:13) האם היותר הזה הוא מספיק בשביל קיום?
(44:15) לא, בבית הדין פוסקים יותר מזונות היום מאשר בבית משפט.
(44:19) אבל היותר…
(44:20) אז א’, זה עוד תכף ישתנה.
(44:21) אז תכף זה ישתנה, אבל…
(44:22) אבל גם אז, גם עכשיו, בתי הדין התחילו להתאים את עצמם לבע”מ.
(44:26) יפה.
(44:27) התחילו, הם מטמיעים את כל מה שקורה בעולם.
(44:30) לפני זה אמרו שהם עשו פחות, אבל גם שאומרים יותר או פחות, בוא לא, זה לא אלפיים שקל יותר לילד.
(44:35) לא, לא, לא.
(44:35) זה מאה, זה מאתיים, זה סכומים.
(44:37) הרבה יותר, עכשיו יש פערים, אם בבית משפט יכולים על אותה רמת שכר לא לקבוע מזונות, בבית הדין עדיין המינימום לילד הוא 1,300 שקלים, יש כאלה פסיקות, הנוהג, בטח מתחת לגיל 6, והם עדיין, כל מה שקשור מעל גיל 6, עדיין יש את הקושי בבית הדין, לכן מחכים לבג”ץ.
(44:58) אני יש לי בדיוק עכשיו תיק, שיש לי בינתיים מזונות זמניים.
(45:03) ולא טיפלו בגיל 6.
(45:04) מה קורה אחרי גיל 6?
(45:06) אמרתי ללקוח שיתחכה לבגצים ואז הנה.
(45:09) דרך אגב, בוא נגיד לך…
(45:10) זה גם 1,300 שקל הקנהית, זה לא מספיק לגדל ילד.
(45:13) זאת אומרת, גם מישהו יקבל את מה שנהוג.
(45:15) קושי כלב זה מספיק לגדל.
(45:16) בדיוק, ולכן בכלל השיח המשפטי בגלל זה, ואני אומר פה, הכותרת שלי היא תשאירו את ההחלטה בידיים שלכם, כי אם גם תלכו לפי המינימום, זה לא מספיק.
(45:25) כדי לקבל את מה שאתם צריכים, אתם חייבים דיאלוג עם ההורה האחר, אי אפשר לברוח מזה.
(45:30) צריך גם להתחשב בזה שגם ההורה האחר, זה אמא או אבא, הם גם צריכים לשכור דירה ולחיות.
(45:36) לפעמים יש כאלה, לא מעניין אותם, תמות, העיקר שלי יהיה את הכסף, לא חושבים על זה שכשהילדים יבואו לצד השני, מה יהיה איתם?
(45:46) הם חושבים על זה, הם לא יכולים לחשוב על זה.
(45:48) אתמול דיברתי עם מישהי שהייתה ככה אחרי שנה והיא באה אליי לייעוץ, והיא לא הייתה יכולה לחשוב על זה, אז זו הבעיה.
(45:55) הבעיה שאז אם היו שולחים אותה לעזרה ולטיפול.
(45:58) להקל ולהתאבל ולהבין, היא הייתה יכולה, היא לא הייתה מסוגלת בשלב הזה.
(46:04) וזה הקושי, פה התפקיד של העורך דין המטפל, רגע רגע רגע, אל תפעלי עכשיו מהבטן, בואי נחשוב, בוא נייצר, תעבור את התהליך, תלמדו קואוצ’ינג, אבסיסי, קורס קואוצ’ינג, אני חושב שכל עורך דין חייב לעבור, זה לא קורס ארוך, זה כבר יוכל לתת הרבה מאוד כלים.
(46:21) כי זה הנקודה שאתם פוגשים את האנשים, היא המשבר הכי גדול בחיים של הבן אדם, הכי גדול, הוא צריך חיבוק, הוא לא צריך סתירה.
(46:33) זה כזה.
(46:34) זה נכון.
(46:34) כמו שאמרת, כל אחד שייכל להיות חצי מטפל.
(46:38) זה נכון, זה נכון.
(46:39) אתן לך עוד דוגמה ליתרונות שיש בבית הדין הרבני.
(46:42) בואי אני אקנח כי אנחנו צריכים, יש לך עוד משהו גם שחשוב.
(46:45) אני אגיד לך על המרוץ סמכויות ועל ההבדל בין בית דין לבית משפט, אז זה, אני מדייק את זה.
(46:52) אני, קודם כל, ככה, בהרבה מקרים זה לא היסטרי, זה לא משנה לאן מגישים, אז אם מישהו מגישים לצד שני, לא צריך לקחת את זה כל כך קשה, כי גם יש יתרונות, ואני אתן לך דוגמא.
(47:01) לדוגמא, כרכו מזונות בסופו של דבר של קטין בבית הדין הרבני, ופסקו טיפה יותר, בסדר?
(47:08) א’, היתרון בבית הדין הרבני, שאין את עקרון סופיות הדיון.
(47:14) עכשיו, זה פועל לטוב וטוב לרע.
(47:16) בבית משפט…
(47:17) לא רע, זה תבדל יבוא על כל דבר.
(47:18) לא, אני אסביר לך איפה זה חונה.
(47:20) בבית משפט, כשקובעים מזונות, כדי לשנות אותם, להגדיל אותם או להקטין אותם, צריך שינוי נסיבות מהותי.
(47:28) שינוי נסיבות מהותי זה כאשר המצב הכלכלי השתנה לטובה או לא רע בצורה קיצונית, או שימי השהות השתנו בצורה קיצונית וכולי, אחרת אי אפשר לדון, אחרת בית משפט לא נכנס לזה אפילו.
(47:40) לעומת זאת בבית הדין תמיד אפשר לבוא לבית הדין ולהגיד המצב השתנה, יש לי ראייה חדשה.
(47:47) זה נורא, זה אומר שהם יישארו תמיד בתוך הקונפליקט, זה התעללות בעצמם.
(47:51) כן, אבל לפעמים כשמישהו מקבל החלטה לא טובה, אז יש איזה אופק.
(47:55) האלף שקל שהוא ישלם יותר בכל חודש, או אלפיים, הם לא שווים את הנזק הנפשי שהוא גורם לעצמו, קודם כל כי זה תוקע אותו כל הזמן, הוא לא מצליח להתאבד.
(48:06) הוא לא מצליח להיפרד, הוא עסוק כל הזמן בתור הפרידה.
(48:10) זה נורא.
(48:11) השווי כסף, אני מכיר כל כך הרבה אנשים כאלה.
(48:14) שרפו את הכסף, הרווח להרוויח עוד אלף שקל בחודש במזונות, בשונה מטיפול פסיכולוגי להם ולילדים, אלפי שקלים.
(48:20) ומה עם שכר טרחת עורך דין?
(48:23) אז אני רוצה להגיד לך שהרבה באים אליי.
(48:25) בגלל זה?
(48:26) הרבה באים אליי.
(48:28) גברים.
(48:29) זהו, די, מה אני אגיד עכשיו?
(48:31) הרבה מאוד גברים מגיעים אליי.
(48:33) שקיבלו פסיקות של בתי משפט או בית דין, לא משנה, על מזונות לפני הבע”מ, שהם מזונות מאוד גבוהים לעומת היום.
(48:41) ואז אמרו לי, אני רוצה להקטין את המזונות.
(48:43) אי אפשר.
(48:44) אני עושה להם תחשיב.
(48:45) לא, אפשר, יש מקרים שאפשר.
(48:47) קיצון, קיצון, קיצון.
(48:49) אבל אני עושה להם תחשיב.
(48:51) ואני אומרת להם, כמה יעלה השכר טרחה לעומת הדלתא של מה שנשאר להם, תלוי בני כמה הילדים.
(48:57) אומרת להם לא שווה לכם והם בשוק ממני, אומרים לא יכול להיות שאת כאילו, שאת אומרת לנו את זה, חד משמעית וגם יש שם ילדים, עדיף שאת הכסף שיזרוק על הילדים שלו מאשר בהליכים משפטיים מיותרים ולכן אין פה עניין, לכן אני אחזור למירוץ סמכויות אם אתה רוצה שאני אסכם אז אני אומר שברגע שכבר מגיעים לצומת הזה שצריך לבחור איזה סמכות צריך קודם כל ללכת לעורך דין שיודעים בוודאות שיש לו מוכשר מספיק בתחום הזה שיש לו ניסיון אני ממליצה מפה לאוזן תמיד להגיע לא בשום דרך אחרת אני מגיע לתוך דבר הזה זמן מי שוותיק מאוד ושקט, ומי שצועק זה לא הסיפור, ותיק, שקט, שעובד הרבה, ופלא אוזן, זה ככה אני הייתי בוחר.
(49:55) זה נכון, זה נכון, זה דבר ראשון, ועורך דין כזה, שהוא מספיק מיומן, ויש לו מספיק ידע, ידע לאן לכוון ואיך לכוון כדי למקסם את העניין.
(50:08) עכשיו, הרבה פעמים אנחנו לא מדברים פה רק על כסף, לפעמים אנשים מאבדים זכויות הוריות בסיסיות.
(50:13) כי הצד השני הוא סוג של מפלצת.
(50:17) ואני רואה בתפקיד שלי, אני מצילה אנשים, אני מצילה הורים.
(50:22) ואת הקשר שבין הורים לילדים, כל מה שקשור בניכור הורי, שזה נושא מאוד קרוב לליבי.
(50:28) – מוגברת כמנבל קביזון-בראון, שהיא המומחית לארץ לנושא הזה.
(50:31) – נכון.
(50:32) – יש לך ממש מדריך להורה המנוכר, כמה חשוב להגיב מהר, אבל הכלים הם יכולים, המשפט צריך להכיר ולפעול, אבל זה טיפולי.
(50:41) נכון.
(50:42) וחייב לרתום שם מעטפת שלמה, עורך הדין שם חייב לרתום מעטפת שלמה לטובת המשפחה עכשיו.
(50:50) אז אם אתה עורך דין שאין לו זמן ואתה מעכב את הדברים האלה, זה שמיים וארץ.
(50:58) אפשר לאבד קשר בין הורה לילד אם אתה לא פועל מהר, מהר ולא צר להגיש את הבקשות.
(51:06) לדרוש את הקשר, מכיוון שילד כבר בן 15, ברגע שהוא שונא במרכאות ההורה השני בגלל מי שגורם לו, זהו, זה for good.
(51:17) נכון.
(51:17) זה מה שאני אומרת.
(51:19) הזמן הוא פה מאוד קריטי.
(51:20) את יודעת, הלוואי, דיברנו פה, אחד הפרקים על, גם כן עם אתי הבלין, על בית משפט קהילתי, שאנחנו צריכים, הלוואי והליך הגירושין יעבור לבית המשפט הקהילתי.
(51:33) שלשופט יהיה גם כן שמה את הכלים לחייב תיאום הורי והדרכה.
(51:39) אבל יש, בתי המשפט יכולים לחייב, אבל צריך עורכי, עושים, עושים, תלוי בעורכי הדין.
(51:44) בדיוק, אבל שבית משפט קהילתי, כתפיסה, ואז אם כן להכיל כי שכר הטרחה שמוקצן, בן אדם שמשלם 200 ו-300 אלף שקל לשכר טרחה, הגזמנו, באמת זה הגזם, הוא כבר כל כך מושקע בקונפליקט שזה כבר לא משנה מה התוצאה להילחם מתוך הדבר הזה.
(51:59) זה צריך להחזיר את השפיות לתחום הזה.
(52:03) יש חשיבות גדולה, בטח עם המורכבות המשפטית שיש כאן, אין ספק.
(52:08) ואני אגיד, לא כל תיק מצליח בגישור, ולא כל תיק הוא מתאים לגישור.
(52:13) יש מקומות שבהם טוב שיש עורך דין ישר, מקצועי, עם ניסיון, שילווה ויעזור, עם כל המורכבות הזו.
(52:20) נכון.
(52:20) אבל הוא חייב להיות מאנץ’, חייב להיות בן אדם.
(52:23) אבל זה קשה, כי הרבה, יש הרבה שלא.
(52:27) אבל אני אעץ לאנשים, גם כשאתם מגישים כתבי טענות, תבקשו מעורך הדין לראות כל דבר לפני שזה מוגש.
(52:35) תקראו, תראו אם יש שם משהו שהוא לא נכון, שהוא פוגע.
(52:38) זה לא ינהל סליחה עם הצד השני, בלעדיכם, זה אני שומע כל כך הרבה סיפורים כאלה.
(52:44) זה אסור, זה אסור בתכלית האיסור, זו עבירה חמורה מאוד על כללי האתיקה, מה שאתה אומר עכשיו.
(52:48) לא, הוא מדבר עם העורך דין של הצד השני.
(52:50) הם מדברים, אבל לפעמים…
(52:51) יש סיפורים.
(52:52) יש גם כאלה שמדברים ועושים כל מיני דברים.
(52:54) הם מתואמים.
(52:55) יש דברים שבאמת, אני שומע סיפורים.
(52:57) באמת.
(52:58) תדאגו שמי שמייצג אתכם, הוא לא מייצג ואומר דברים שאתם לא בשליטה עליהם.
(53:05) נכון, נכון.
(53:06) זה מה שאני אומרת.
(53:07) תקראו, תבקשו לראות כל דבר, תחתימו את עורך הדין שכל דבר עובר דרכים.
(53:11) אני יכולה להגיד, אני כל דבר מעדכנת את הלקוח שלי בוואטסאפ, ישר, באותו רגע, לא מחכה דקה, יש החלטה, מקבל.
(53:19) מגישה משהו, שולחת, מערבת.
(53:22) יופי.
(53:22) זה חלק מהעניין, אנשים צריכים להיות מעורבים בחיים שלהם.
(53:25) כל הכבוד.
(53:25) אתה לא יכול לשלוט עליהם.
(53:27) הם שכרו אותך לעזור להם, והם צריכים להיות חלק מהתהליך.
(53:31) זה הכל.
(53:31) אני מאוד שמחת שאת אומרת את זה, כי זה נראה לי הבסיסי, ולא שומעים את הקול הזה הרבה.
(53:36) אז אני רוצה להגיד לך המון המון בהצלחה, ושהסייר הזה שלך, והאמירה, והסטייל הזה באמת יגיע לאנשים, כי באמת…
(53:44) אנחנו חיים בתקופה מאוד קשה בתחום הזה, ואני חושב שבדיוק הגישה הזו זה מה שאנחנו צריכים.
(53:50) אז אני מאחל המון המון בהצלחה, ותודה רבה שבאת.
(53:53) תודה לך שהזמנת אותי.
(53:55) עם כל הלב, והנה ליאור, הנה אתה, אם אתה שומע, אז תדע בשבילך, מקדיש לך את הפרק הזה, הוא באמת פרק חשוב.
(54:00) תודה גם ממני.
(54:03) ותודה רבה לשרון, שרון קניאל, שפה עושה לנו פה את כל הטכנולוגיה והמורכבות.
(54:09) שבלעדיה אנחנו לא היינו יכולים, ותודה לכם שהאזנתם, ושתפו, שתפו, שתפו את המידע, זה בטח בפרק הזה שפה היה הרבה יותר משפטי, מה שאנחנו בדרך כלל עושים, אבל ככה שתבינו את הנגיעה, ולמי שהולך פה לעולם הזה, זה לא, תראו כמה מורכבות יש, כדאי שתכירו לפני, שתנו לשאול את השאלות הנכונות, לבחור נכון.
(54:34) ולשמור על עצמכם ועל הילדים.
(54:36) כן, ותהיו אדם לאדם אדם.
(54:38) זהו, אני אין לי מה להוסיף על זה, נקודה.
(54:41) אדם לאדם אדם.
(54:43) תודה רבה, להתראות.
(54:45) להתראות.