(0:00) כמעט 15 שנים שאני בעולם הגישור והגירושין שאני מלווה אנשים בקונפליקטים, בפרידות, בשלום בית.

(0:10) כשאני רואה אנשים במקומות הכי מורכבים, הכי קשים, הכי כואבים, ואני רואה איך הם מתמודדים, ואני רואה איך אלה, איך יש את אלה שקופצים כמו ממקפצה בתהליך הזה והחיים שלהם עפים ונהיים מאושרים, ואני גם רואה את אלה ששוקעים ועוברים סבל מאוד גדול.

(0:34) בפרק הזה אני רוצה לדבר איתכם על ההבדלים שאני כמגשר רואה בחדר, על מה מצליח ומה פחות.

(0:43) ואני רוצה להכניס אתכם ממש אליי הביתה אליי מעבר לחדר הגישור לעולם שלי, לתפיסת העולם שלי כי את הפרק הזה אני רוצה לעשות כמו בשיחה בין חברים אני רוצה ממש שתחשבו שאני יושב איתכם עכשיו ואומר לכם את משנתי ואת תפיסת עולמי ונותן לכם מהידע והניסיון שלי כמישהו שבאמת ליווה אלפי זוגות לאורך השנים וכתב על זה ועשה את זה והתגרש בעצמו ואת המקום הזה שאני עושה הרבה עם חבריי אני רוצה לתת גם לכם האנשים שנמצאים עכשיו בצומת הזה ורוצים להתמודד לצאת מזה שזה רק יעבור אז אני רוצה שלא רק שזה יעבור אלא שזה גם יעבור בטוב שיעבור הכי מהר הכי קל ושבסוף שתצאו מהמערבולת הזו, שתהיו מאושרים.

(1:47) אז הפרק הזה הוא מוקדש לכם, חברים שלי, ככה אני רוצה לראות אתכם .ובואו נתחיל גירושין זה פתרון.

(1:59) זה לא פתרון יחיד, אבל זה פתרון.

(2:02) זה אומר שהגענו למקום שדי, אנחנו כבר לא עושים טוב 1 לשני.

(2:07) אנחנו כבר לא מצליחים להפרות ולקדם.

(2:11) אנחנו כבר לא המודל שאנחנו רוצים להיות למשפחה לילדים שלנו, ואנחנו מבינים שעדיף שנהיה בנפרד.

(2:19) רגע לפני זה אני כן מציע לבדוק שלום בית.

(2:23) תחזרו לפרקים קודמים אני מדבר על זה הרבה, כי גירושין זה פתרון אבל הוא לא הפתרון היחיד.

(2:29) ולפעמים יש אפשרות כן לעשות הסכם שלום בית ולחלופין גירושין, כן לקחת את הצומת הזה ולראות איך אנחנו כן יכולים להישאר ביחד ואיך אנחנו יכולים, בין אם זה בשינוי באורח החיים, במגורים, בהתנהלות, בכלכלה, במגורים, למצוא בהתנהלות בינינו כמובן כן למצוא את הדרך להישאר ביחד גירושין זה הפתרון אבל הוא הפתרון האחרון אם אפשר לפני זה לנסות כן שלום בית אז אני בחום ממליץ לנסות אתם לעולם לא תצטערו.

(3:07) אם ניסיתם לעשות שלום בית, אתם שלום בית ולא הצלחתם, אבל אם אתם תרוצו להתגרש ולא תהפכו את כל האבנים, אתם עלולים, עלולים, לא תמיד.

(3:16) לשאול את עצמכם בעתיד אולי לא פעלתי נכון?

(3:19) אולי הרצתי מהר מדי?

(3:21) אולי זה היה הטרנד החולף הזה?

(3:23) לכו תדעו, אני בשביל זה אומר שווה להשקיע כמה שבועות, כמה חודשים ולדבר על מה צריך לקרות כדי להישאר ביחד.

(3:32) למה?

(3:33) ואני אומר את זה כל מי שמדבר איתי, חברים, למשפחה, כמובן מתגשרים בחדר.

(3:41) הנקודה הזו, הצומת הזה של הפרידה זה המקום הכי משמעותי בחיים שלכם.

(3:48) לא סתם זה כל כך מורכב.

(3:50) זה המקום שבו תפיסות העולם שלכם מי אתם, מה אתם, למה אתם.

(3:58) אני זוכר תמיד את עצמי בחוף, גרתי בחופי הכנרת מגיל מאוד צעיר, היה לי קרוואן בחוף דוגה, ואני זוכר ישבתי שמה המון לילות, המון לילות אני אומר ומתרגש, 1 התקופות הטובות בחיי.

(4:15) תמיד ישבתי שמה עם הפינג’ן קפה שחור מרתיח אותו 7 פעמים, מדמיין שתבוא מישהי ותשתה גם איתי את ה…

(4:26) וגם במקרה תפתח יום פינג’אן עם כוס קפה ואמרתי זאת תהיה אהבת אמת ככה כשהייתי בן 1516.

(4:35) ואני זוכר את התקופה הזו שבניתי את מי אני.

(4:39) ממש היו לי תוכניות דוגמאות היום יותר מ30 שנה אחרי, אני חושב שהגשמתי אותם, אבל אני כבר אחר, אבל אני כל פעם מסתכל על מי הייתי כילד וכשמתגרשים אנחנו איפשהו עושים את זה כשהגדרנו את מי אנחנו, מי האדם המבוגר שאני אהיה, איך אני בונה את מציאות החיים שלי, והרי כל 1 מאיתנו חי את החיים שהוא בנה, את המיקרוקוסמוס, האקווריום הזה שבנינו סביבנו.

(5:13) אנחנו חיים את האנשים שהקפנו, ששמנו סביבנו, את המשפחה שלנו, את הילדות שלנו, את החוויות, את העבודה, בסוף אלה הדברים שיוצרים לנו את האני מאמין שלנו.

(5:25) וכשאנחנו מתגרשים בטח אם לא אני יזמתי את הגירושין בעצם בהכרח כל תפיסת העולם שלי משתנה, כל המציאות משתנה.

(5:37) עכשיו יש מי שייקח את זה כשבר גדול, זה שבר גדול שלא יהיה ספק.

(5:41) אבל כמו בקמצוגי, האומנות היפנית שלוקחים כד החרס שהוא נשבר ולא זורקים אותו אלא יוצקים זהב בין הסדקים, ככה גם אפשר להסתכל על המקום.

(5:54) זה שבר, אבל הוא לא סוף, זה התחלה.

(5:58) פשוט מה שקורה זה שהמציאות שלנו הולכת להשתנות, ואנחנו צריכים עכשיו להתמודד עם כל תפיסות העולם שלי, מי שאני מה שאני ולעצב את זה מחדש, ומכאן המורכבות, כי יש אנשים שלא יכולים לסבול שינויים, פשוט לא יכולים, ויש אנשים שיותר קל להם, אבל אין מה לעשות, החלטתם להתגרש?

(6:23) אתם רוצים לשנות?

(6:24) בן הזוג שלכם החליט להתגרש?

(6:26) אתם עומדים לשנות את החיים שלכם.

(6:30) זו המציאות.

(6:31) זה טוב, זה לא טוב, זה צודק, זה לא צודק.

(6:34) יכול להיות שנפגעתם אני אם כן נשמתכם.

(6:37) יכול להיות שגם עשו לכם דברים מאוד קשים ורעים הכל יכול להיות אני אומר פה לפעמים בחדר בן הזוג שלך חרא בן אדם אל תבוא אליי לעולם בגלגול הבא אל תבוא אליי איתו אבל בגלגול הזה זה מה יש, איתו צריך לעבוד.

(6:54) הבאתם ילדים לעולם קדימה, צריך לשמור עליהם.

(6:58) זו המציאות ובסוף אתם תגיעו לשם.

(7:00) אם אתם אנשים נורמטיביים, אנשים טובים, אנשים שדואגים לילדים שלהם, אתם תגיעו לשם.

(7:06) בסוף אתם תראו שאתם תשתפו פעולה עם ההורה השני.

(7:11) השאלה היא רק כמה סבל היא בדרך, ולכן פה יש מורכבות, כי מצד 1 את מה שאמרתי כאן כולם מבינים.

(7:18) כל 1 מבין ההורה השני זאת אימא של הילדים שלי.

(7:23) זה אבא של הילדים שלי.

(7:25) זה מאוד מובן.

(7:26) מי שלא מבין את זה, יש פה בעיות נפשיות כאלה, אבל מדברים על ידיה מאוד בסיסית.

(7:33) ואם אני עכשיו הולך להילחם בו ולריב איתו, אז אני בהכרח בתקופה הכי מורכבת, בתקופה הכי קשה של המשפחה שלי, אני לא אתפקד.

(7:42) אני לא אתפקד במיטבי, כי אני הולך לשלם כסף לאנשים שיילחמו, אני הולך לריב איתו, להתעסק בכל מה שטפל במקום בעיקר שזה איך אנחנו עכשיו מעצבים את החיים שלנו, והחיים שלנו הם שלנו.

(7:57) חייבים לעשות את זה עם ההורה השני כשזה כל זה אל מול הילדים שמסתכלים עלינו.

(8:03) אז בוא ניקח רגע, נתאר נסכם את הסיטואציה.

(8:07) תפיסת העולם שלנו משתנה, מה שהיה לא יהיה, כי נהיה בשני בתים, הילדים שלנו מסתכלים, ולנו יש נטייה להילחם בהורה השני ולא לשתף איתו פעולה.

(8:20) בכלל, זה כמו בריב, אם אני רב איתך, איך אני יכול לשתף איתך פעולה?

(8:24) אבל פה אין ברירה.

(8:26) פה…

(8:26) אנחנו קצת צריכים, אני אגיד פה משהו קשה, ללמוד מהפוליטיקאים.

(8:31) כן, כן אמרתי את זה.

(8:33) תחשבו איך בכנסת אנשים שמייצגים דעות, אנשים שנבחרים על בסיס דעות שונות חייבים לשתף פעולה.

(8:42) ימין קיצוני חייב לפעמים לשתף פעולה עם שמאל קיצוני כדי להעביר חקיקה שמתאימה לשניהם.

(8:49) כשלא מוצאים את זה, יש סחרחורת, איןסוף מערכות בחירות כי אף 1 לא מצליח.

(8:55) בסופו של דבר חייבים לשתף פעולה, ושיתוף פעולה אנחנו לא בוחרים ממי לעשות אותו.

(9:02) אם הייתי יכול לשתף פעולה, הייתי משתף פעולה רק עם מי שקל לי, אבל לא, אני לא כי זה היה מאוד משעמם אותי, אבל אנחנו כבני אדם היינו רוצים לשתף פעולה רק עם מי שקל, אבל לא, זה לא עובד ככה.

(9:14) אנחנו צריכים לשתף פעולה רק עם מי שאנחנו באמת יש לנו צרכים איתו, וההורה השני זה אדם שיש לנו צרכים איתו, הילדים שלנו זה האדם היחיד ביקום שאוהב את הילדים שלי כמוני, קצת יותר קצת פחות, אפשר להתווכח על זה, אבל זו התפיסה, אנחנו אוהבים את הילדים שלנו.

(9:34) ולכן אני איתו חייב להשתתף פעולה וגם משפטית זה האפוטרופוס.

(9:39) אין ברירה, אי אפשר לגדל ילדים שההורה השני, האפוטרופוס השני, לא בשיתוף פעולה.

(9:44) אז זה המצב המורכב של גירושין, וזה הקושי פה.

(9:48) עכשיו תשימו לב שחוץ מהמשפט האחרון שאמרתי על האפוטרופוס זה בכלל בכלל בכלל לא סיפור משפטי.

(9:58) זה סיפור משפחתי, זה סיפור רגשי.

(10:02) ואת זה אני קודם כול רוצה שאנשים יבינו.

(10:04) חברים, תבינו את זה.

(10:06) לפני שאתם מתעסקים בכלל בזכויות, בחובות, מה מגיע לי, בטח במה הוא עשה לי, ולכן איך אני מקבל פיצוי כל מיני משפטים של עוגמת נפש, אין עוגמת נפש בבית משפט, זה לא קיים.

(10:21) לפני שאנחנו עושים את כל זה אנחנו צריכים להבין שמולי שותף, והשותף הזה הוא עובר אירוע רגשי מאוד מורכב וכך גם אני.

(10:33) אז אנחנו צריכים קודם כל להוריד את הרגל מהגז.

(10:37) יש מצבים שאנחנו לא יכולים להישאר יותר בבית ביחד.

(10:40) זה מוכר, זה ידוע, אני רואה הרבה נשים במקום הזה.

(10:44) ופה אני אגיד לגברים, גבר יקר, אם אשתך לא יכולה לשאת אותך בבית, צריך להתחשב בתוך המקום הזה.

(10:53) תחשוב על החיה הפצועה שלא יכולה שתקועה בפינה ואתה רוצה להביא לה כוס מים וככל שאתה מתקרב יותר אז היא נלחצת יותר אז ככה זה.

(11:05) נשים מאוד קשה, למה?

(11:06) ככה זה מגדרי, זה קיים.

(11:09) צריך לתת לזה מקום ולא להביא אותה לקצה, לא לתת לה להיכנס למקום מאוד מאוד הישרדותי.

(11:17) אותו דבר אני אגיד לנשים על הגברים שקשה להם עם השינוי.

(11:20) יש גברים אני כשהתגרשתי תוך 48 שעות הייתה לי דירה.

(11:26) ממש ככה, וצריך להגיד אני ואיה, אני אהיה בבנותיי, אנחנו חברים מאוד מאוד טובים, מאוד מאוד טובים.

(11:35) במלחמה פה עם איראן, אני ואשתי וגרושתי היינו פה ביחד בממד, ואנחנו בשמחה, אנחנו עושים שבתות, אנחנו עושים חגים, אנחנו חברים מאוד טובים.

(11:46) לכן אני יכול להגיד בגאווה שאני רואה את עצמי כמודל, כי הבנות שלנו בטוב ושמחות, הן אפילו אומרות לא היינו רוצים שתחזרו להיות ביחד הרבה יותר טוב לכם עכשיו.

(11:56) הן גם מרוויחות הרבה יותר חופשות ונעמה אומרת שתי מתנות יותר, סליחה אפילו יותר כי איה, זה כמה מתנות קטנות, אצלי זה 1 גדולה, אז בכלל יש רווח גדול.

(12:08) הם מצאו את מה שטוב בזה.

(12:10) ולמה אני אומר את זה?

(12:12) כי צריך להבין שעוברים את התקופה הזו, אבל אני ידעתי לעשות את זה מהר.

(12:20) כשאני התגרשתי כבר הייתי מגשר הרבה 2, אז גם אני וגם היה ידענו מה קורה למי שמתגרש לא טוב.

(12:28) ואנחנו ידענו שהבנות שלנו אנחנו לא נעשה את זה.

(12:32) היום נעמה בת 10 אז היא הייתה בת שנה.

(12:35) הייתי משמורת משותפת, חצי מהזמן אני עם הבנות, 1 בת 5, 1 בת שנה.

(12:42) קל זה לא, אבל לגדל ילדים זה לא קל.

(12:46) אני לא יכול להגיד לכם שזה היה יותר קשה או יותר קל מלהיות 2 הורים באותו בית, אני לא יודע, אבל אני יודע שעשיתי את זה וגם היה עשתה את זה בגאווה, עשינו את זה מאוד מאוד טוב ועשינו את זה כעבדנו ביחד.

(13:00) הבנו שאנחנו צריכים לעבוד ביחד, אין לנו את הפריבילגיה להילחם 1 בשני.

(13:05) אני אומר במרכאות כי זה כמובן לא פריבילגיה.

(13:09) ואנחנו צריכים כשאנחנו באים אז לתוך התהליך הזה להבין שלהורה השני יש את הקצב שלו.

(13:16) יש מי שיעזוב את הבית מייד, יש מי שיצטרך לחכות, יש מי שיבוא לתהליך בקושי וימרח את התהליך ויקשה ועד שהוא יעביר הערות ותיקונים ייקח לו זמן.

(13:29) עכשיו, זה בדיוק המקום של פסיב אגרסיב.

(13:34) צריך לזכור את המקום הזה, לא לעשות שום דבר זו אלימות, לדחוק את הצד השני בקצב שלא מתאים לו זו גם אלימות.

(13:42) וכשאנחנו נפרדים ואנחנו צריכים להגדיר את האני העצמי שלי מחדש, יש מקום להכל והאמת היא איפשהו באמצע, אי אפשר לרוץ מהר מדי ואי אפשר לא לזוז בכלל.

(13:55) בסוף האלה מביאים לפיצוץ, אלה מביאים למקום שהשיח הוא לא ענייני, ואני רוצה תמיד לחפש את השיח העינייני, ההגיוני, כשמבין שיש שדה מוקשים רגשי, והכול פה עובד ביחד.

(14:09) מה זה אומר?

(14:10) אני מבין שאנשים קשה להם, ואנשים לא יכולים לקבל החלטות בלחץ, והם גם לא צריכים בעיניי, אין סיבה ללחוץ, אין שום סיבה בעולם למהר, לא תפסידו שום דבר אם תיקחו את הזמן שלכם ותיצרו שיח טוב עם ההורה השני.

(14:24) אנשים מפחדים שהם יוותרו על איזה שהם זכויות משפטיות.

(14:28) ואני אגיד על זה נו באמת.

(14:31) מי שיפעיל את הסנקציות זה ההורה השני.

(14:35) ואם אתם חברים של ההורה השני הוא להפעיל סנקציות, ואם גם אם אתם חברים שלו והוא מפעיל סנקציות אז לא משנה מה הייתם עושים הוא היה מפעיל סנקציות.

(14:44) זה האופי של האיש, אז אתם צריכים לעבוד עם זה, אבל ככל שאתם יתקוף בחזרה.

(14:51) אם האיש הוא נקמן ולוחמן ורוצה לפגוע, לא משנה מה תעשו אז עדיף שאתם לפחות לא תשתמשו בכל התותחים ושיהיה מישהו ששומר על הילדים.

(15:01) זה בעיניי, כי זה מה שחשוב.

(15:03) לא חשוב לי מי צודק ומי טוען באמת בעיניי זה ממש לא משנה, משנה איך החיים שלכם ייראו ומה יגרום לכם להיות מאושרים ומי שנסחף לתוך המלחמות סובל מי שלא נסחף לתוך המלחמות לא סובל כמו הורה שרואה את העדת שלו בהתקף טנטרום.

(15:22) אם אני מתחיל לצעוק ולהתעצבן אז האנרגיה הקשה הזו, איבוד השליטה הזה נכנס גם אליי, אבל אם אני קול נשאר רגוע, אז אני לא…

(15:36) אז הילד יירגע בסוף, הסתכל עליי, יבין שאני עוגן עבורו, והירגע.

(15:42) זה הסיפור בעיניי.

(15:47) אז כל 1 יש את הקצב שלו וזה גם לגבי התהליך והקצב.

(15:51) את הקצב עושים ביחד, איך עושים את זה?

(15:53) מדברים את זה.

(15:55) עכשיו תגידו לי מה, זו שיחה קשה, אנחנו נפרדים, אנחנו נעשה שיחה כזאת קשה של איך נפרדים ומה הקצב?

(16:02) כן, אבל את זה הייתי מעדיף לבוא לעשות בחדר הגישור.

(16:05) זה בדיוק המקום שאני אומר אם אתם כבר לוקחים אותי או את המגשרות שלי כמדריךי טיולים, אני אומר את זה כמי שגדל ברמת הגולן ונכנס יותר מדי פעמים לנחלים שאסור היה להיכנס, אני אומר אל תיקחו אל תיכנסו לתוך שדה המוקשים אם אתם לוקחים כבר מדריך טיולים אל תנסו לחסוך לי את העבודה להפך תנו לי, תבוא כמה שיותר מהר.

(16:32) אנחנו לא סתם עושים פגישת היכרות.

(16:34) אפשר ממש להיפגש איתי ללא עלות.

(16:37) אני גם לא מבקש שום מחויבות לפגישה הזו.

(16:39) זה משהו שאני עושה כבר הרבה 2.

(16:41) מהלב אני רוצה לתת לאנשים את המידע כמו שאני עושה בפודקאסט הזה, וישמעו ויראו, ולפחות ככה אני יודע שקיבלתם את המידע האובייקטיבי הנכון ושאתם יודעים איך אפשר לעשות את זה נכון.

(16:57) אז תבואו לשמוע, ממש אנחנו בכל הארץ, אפשר ממש לקבוע בזמנים שנוחים לכם.

(17:04) אבל אל תיכנסו לשדה המוקשים הזה לבד כי השיח הזה בגלל כל המורכבות שיש בתוכו, של מי אני מה אני והשינוי הגדול, הוא גורם לאנשים לא להקשיב 1 לשני בצורה טובה, להיות מוצפים מהר מאוד, ובגלל שכל 1 מגיע לשיחה אחרי שהוא הרגע עשה איזו שאילתה עם הChatGPT, או בכלל בינה מלאכותית, או גוגל או חברים, אנחנו באים עם איזושהי תפיסה.

(17:32) גבר חושב שיודע מה זה מזונות, אישה חושבת שיודעת מה זה מזונות, אבל אף 1 מהם לא יודע מה הצד השני יודע או מה הוא חושב או מה הוא צריך, וזה נושא שאנחנו יודעים שהוא מאוד ממוקש, יש לו הרבה מוקשים מסביבו, לא סתם אנשים הולכים לבתי משפט על הנושא הזה, כי אין תשובה 1, אין.

(17:51) נושא המזונות, אני אחזיר אתכם פה לפרק שלי בפודקאסט עם עורכת הדין אורית ג’קמן, שהוכיחה שאף 1 לא יודע משפטית מה תהיה התוצאה בבית המשפט.

(18:02) אני אזכיר שאף 1 לא יודע.

(18:04) ולכן אתם לא תדעו מה הצד השני אומר, והרבה פעמים גם לא תדעו למה הוא מתכוון.

(18:09) ולכן עדיף לשיחות האלה לא לעשות לבד.

(18:12) קודם כול לבוא לשמוע לקבל כלים.

(18:18) עכשיו בוא נדבר רגע…

(18:19) דיברתי פה בפודקאסט הרבה על איך מתנהל הגישור ואיך מתנהל התהליך.

(18:23) אני רוצה לדבר רגע על התוצאה.

(18:25) למה אנחנו עושים?

(18:26) עכשיו הסברתי גם הסיטואציה הגירושין, איך אנחנו מרגישים, איך אנחנו פועלים, למה הרצפה כל כך רועדת מתחת לרגליים שלנו.

(18:38) עכשיו אני רוצה אבל לדבר על מה אפשר להרוויח מלהתגרש טוב.

(18:45) כן, כן, מה אפשר להרוויח?

(18:48) אז קודם כל אני רוצה להגיד לכם שאני לא תכננתי להתגרש.

(18:51) אני ואי הזה היה ניכנס לפרטים, אבל זה הכול היה מאוד בהפתעה.

(18:56) אנחנו הבנו אחרי תקופה בשיחה שלא טוב לנו, אבל לא הייתה השנה שתכננו.

(19:02) לא, שנינו זה היה מאוד בהפתעה, אבל הבנו שהיה יותר טוב בנפרד.

(19:07) ולא תכננתי, אני כן ידעתי שאני צריך להתגרש בטוב, ידעתי שבטח אני לא אעשה נזק לבנות, בטח שאני לא אבזבז את הכסף שאין לי על עורכי דין, זה היה נראה לי מטופש.

(19:19) גם אגב, כשלמדתי משפטים, כבר הייתי משפטן אז הבנתי שאני לא נכנס לעולם הזה, שזה נורא ואיום שיח המשפטים, באמת נורא ואיום לא משנה באיזה תחום, מהמשפחה בטח, אבל תעשו הכול כדי להימנע מהעולם העקום הזה.

(19:36) אבל לא תכננתי, לא חשבתי מה יהיה, לא חשבתי איך ייראו החיים שלי, אבל אני זוכר, היה בערך שבוע אחרי הפרידה שעברתי לדירה משלי ופתאום הבנתי, בואנה, אני בן 30 ומשהו, הייתי 35, משהו כזה, 76, 7.

(20:03) אני גר במרכז תל אביב, יש לי עבודה שאני מאוד אוהב, יש לי שתי בנות מדהימות, והחיים שלי עכשיו רק מתחילים.

(20:10) בעצם הרגשתי שדילגתי על משבר גיל הארבעים באיזשהו מקום, למרות ששוב, אני מדבר…

(20:16) רגע מעצמי אני אני לא עושה לעצמי ניתוח, אני בטח לא אהיה מדויק.

(20:22) אני מוטה, מה שנקרא, פה אני לא ניטרלי.

(20:27) והחלטתי בחירה, אמרתי, אני הולך להיות מאושר.

(20:29) אמרתי, אני אעשה עכשיו מה שצריך כדי להיות מאושר, ואני רוצה להגיד לכם שזה בסוף השבוע הראשון שהייתי בלי הבנות, זו הייתה הפעם הראשונה שהייתי בלי הבנות בכלל מאז שהם נולדו, אני תמיד הייתי איתן, תמיד הייתי פה, לא ידעתי מה לעשות.

(20:48) שאלתי חבר מה לעשות?

(20:49) הוא אמר לי לך, יש איזו סדנת טנטרה במדבר, מצוקי דרגות.

(20:54) מה זה טנטרה?

(20:56) שמעתי משהו, כן, נו, אתה גבר גרוש, אתה אמור לצאת, לחגוג…

(21:00) לא הבנתי לאיפה אני מגיע והגעתי לאיזו סדנה על ראש ההר, מקום מדהים, 3 שעות, שום דבר מיני לא היה שמה, אבל היה שם חיבור אישי עצמי אדיר.

(21:18) שרתי, צעקתי, בכיתי, לא האמנתי שהדבר הזה הגיע, אחרי זה לא נשארתי.

(21:24) פשוט עשיתי את הטקס הזה וחזרתי…

(21:28) השארתי עוד קצת שמה להבין, אבל הבנתי שלא וחזרתי ככה לפנות בוקר הביתה.

(21:34) וזה היה משהו מאוד משחרר, ממש הרגשתי שזה טקס הגירושין שלי.

(21:39) וקיבלתי החלטה להיות מאושר.

(21:41) בגלל זה גם כתוב לי על היד תשאל.

(21:44) עשיתי את עצמי כזה כיתוב שתמיד אני אזכור את המקום הזה, שתמיד לשאול איפה אני וטוב לי.

(21:50) ובמקום הזה הבנתי שאפשר.

(21:52) שוב, רק אם אתה בטוב אם אם ילדיך.

(21:55) אם אתה לא בטוב, אם את לא בטוב עם האבא של הילדים, אין, לא תצליחו.

(21:59) אתם כל הזמן תהיו בפייט.

(22:01) אבל אם אנחנו בטוב אז יש מי שיגבה, אז חצי מהזמן או איקס אחוז מהזמן, לא משנה 6040 7030 זה דבר סיפור.

(22:08) חשוב שכשאנחנו עם הילדים אנחנו עם הילדים, וכשאנחנו לא עם הילדים, אנחנו לא עם הילדים.

(22:13) יש לנו המון המון המון אפשרויות.

(22:16) אפשר לעשות חיים טובים.

(22:18) בעיניי, ללמוד.

(22:19) הלכתי ללמוד, עשיתי תואר 2, הלכתי לסדנאות, הלכתי לקורסים, פגשתי, אנשים יצאתי, הכרתי, למדתי המון, בשנה, שנתיים הראשונות שאחרי הגירושין שלי, אחרי הפרידה הגירושין הזה התגרשנו אחרי…

(22:33) אני חושב שנה או חצי שנה, אפילו לא זוכר כמה.

(22:36) זה בכלל לא היה סיפור, אנחנו לא…

(22:39) את ההסכם רק התחלנו לעשות את החודשים אחרי, באמת לא הטריד אותנו.

(22:43) היינו עסוקים בלחיות, בלהתמודד, ולהבין שאנחנו עוברים אירוע רגשי, וזה היה מאוד נכון.

(22:49) בגלל זה גם את הזוגות שבאים אליי אני לא דוחק, אני לא אשים לכם את דדליין מתי לשלוח הערות.

(22:55) אם זה נכון ממכם אז אין בעיה נגדיר דדליינים.

(22:58) מבחינתי החיים עצמם זה מה שחשוב והבנתי שזו לידה מחדש.

(23:05) ממש להתגרש זה ללדת את עצמך מחדש, אבל כשכבר יש ילדים, יש עבודה, יודע מי אני, יודע מה אני, ועכשיו יש לי הזדמנות לשאול מה אני באמת רוצה, בחיים שעוד נשארו לי.

(23:19) ומי שמסתכל על זה ככה אני אומר לכם, חיים פשוט נהיים מדהימים!

(23:25) מדהימים!

(23:26) אני אדם מאוד מאושר.

(23:28) זכיתי בעבודה שאני מאוד אוהב, אני עובד עם אנשים שמאוד אני אוהב, מאוד מעניינים אותי.

(23:34) אני עושה טוב.

(23:35) אני יודע שאני עושה טוב, אני מקבל על זה הערכה, אם אתם פה בפודקאסט ואני מאוד מודה לכם על זה.

(23:41) וממש כל ה…

(23:43) יש את תפיסת העולם היפנית על המקצוע הטוב ביותר אז אני זכיתי בזה.

(23:49) וזה בא כי הבנתי את התהליך האישי, הרגשי שאני עובר ונתתי לזה מקום ממש נתתי לזה מקום אבל נתתי לזה מקום כשתוך כדי אני כל הזמן פוקח עין על מה קורה עם איה.

(24:04) איה זו הייתה הבטחה שנתתי לה, ואני אומר את זה גם פה.

(24:09) אני איפה שהיה צריך אני מזכיר את זה.

(24:11) לשארית חיי אני אדאג לה.

(24:14) שארית חיי זאת האימא של הבנות שלי.

(24:18) אין קשר יותר משמעותי בתוך הדבר הזה כי ההמשכיות שלי, הביולוגיה שלי זה הבנות שלי, הוול ביינג של אימא שלהן, יש לו קשר ישיר לוול ביינג של הבנות שלי, ומכאן גם אליי, האינטרס הוא מאוד מאוד ברור.

(24:33) ובגלל הדבר הזה, בגלל הגישה הזו, הגענו מאוד רחוק.

(24:37) גם מה היה, יש לה בן זוג, ליאור, יש נפלא ממש אנחנו הרבה 2 אחרי ובאמת מייצרים חיים מאוד טובים ונוחים לשנינו.

(24:47) אז זה המפתח וזה פשוט עובד.

(24:52) כגישה, עניין של הוויה.

(24:54) איך עושים את זה תוך כדי?

(24:55) זה כבר בתוך השיח הגישורי, זה כבר להבין, בלי לוותר, אני לא ביקשתי מאף 1 לוותר, אני לא חושב שלא אני ולא ויתרתי את עצמי, וגם הai לא ויתרה על עצמה.

(25:06) מה שאנחנו עושים זה פשוט להבין את הצרכים, להיות ילדים גדולים, להבין שאיפה שהרגע אנחנו…

(25:11) אם אנחנו מוצפים אז הולכים רגע אחורה או נעזרים, הולכים לאנשי טיפול, הולכים ליפול לגישור, אבל כל הזמן לא לאבד שליטה.

(25:19) ואם איבדנו שליטה, להגיד שאוקיי, מעבדים שליטה, ואז חוזרים איבדנו שליטה זה לא לאיבוד לעולם, גם מי שאיבד שליטה בסוף מוצא אותה.

(25:30) השאלה היא כמה סבל הוא עבר בדרך עד שהוא הגיע לשם, אבל אם אנחנו בתוך הריב עצמו יודעים שאנחנו עכשיו בעיבוד שליטה ועוד רגע זה יירגע, אנחנו נגדיר כמה רגעים זה ייקח, אבל בסוף זה יירגע אז אפשר פשוט להתרחק, להגיד בוא נעשה הפסקה ונמשיך אחר כך.

(25:46) אבל בגלל שבתחום הזה יש כל כך הרבה מוקשים פה אני אומר שוב, זה המקום שלי.

(25:51) אני חושב שגם יש כל כך הרבה דברים על הראש עכשיו, אז מי שלא חי את העולם הזה יום יום עדיף להקל כמה שיותר, ולבואפה לעזרה מקצועית.

(26:03) אז זה עניין של ההוויה איך עושים נתונים ועובדות תמיד תאספו נתונים ועובדות, פחות צריך לדבר על מה התחושה, כל 1 יש את התחושות שלו, הן נובעות הרבה פעמים מתפיסות העולם שמשתנה, מחרדה, ממה אכלתי, אם אני רעב אני ארגיש אחרת מאשר אם אני 7.

(26:22) תזכרו את זה כי אז אפשר באמת למצוא דרכים לתת להורה השני את המקום שלו בלי לחשוב שזה על חשבוננו.

(26:29) הנתונים ועובדות שאפשר להתבסס עליהם, חוות דעת מקצועיות, אנשי טיפול, זה המקומות לייצר שיח שהוא הרבה יותר מעשי ופרקטי, וכך להפוך את המסע הזה שלנו כהורה שמתגרש למסע משותף להורים שמתגרשים, אבל מתגרשים בזוגיות, הם לא מתגרשים מההורות, אנחנו עדיין נשארים ההורים, אנחנו פשוט בונים את השותפות בינינו מחדש, המילה פשוט היא לא מדויקת, אנחנו בונים את השותפות שלנו מחדש, זה לא פשוט, זה קשה.

(27:00) אבל כשעושים את זה נכון, שומרים על ההוויה הזאת, מבינים שזה תהליך שיחלוף.

(27:07) אומרים השנה הזאת, השנה שבה אני מגדיר את עצמי מחדש, היא השנה שבה אני ממש אוסף לעצמי, יוצק המון המון המון תוכן וידע ואנרגיה, וחוויות לתוך תוכי, תראו, הנפש נפתחת, הלב הזה שכואב זה לב שמתרחב, זה לב שמרגיש, זה לב שהוא…

(27:27) כבר נהיו עליו שכבות של…

(27:29) של בוץ דביק ושל נסדק שכזה, ועכשיו כשאנחנו מתגרשים זה בפח, זה קופץ החוצה.

(27:39) הכל נשבר הלב ממשיך לפעום בגלל זה אתם רואים אנשים, מרזים הולכים לחדר כושר פעילים הרבה יותר זה לא אומר שיותר טוב להם רק בואו אל תתבלבלו זה תקופה מורכבת וקשה וחרדות אתה משנה את החיים שלך אבל יש כל כך הרבה אנרגיית חיים למי שעושה את זה נכון שאם הוא לוקח את אנרגיית החיים הזו ואנחנו ממקדים אותה בלאן אנחנו רוצים להגיע, אז אנחנו הרבה יותר נגיע לשם.

(28:05) עכשיו, סיכוי הרבה יותר גבוה נגיע לשמה, יותר מזה אני יכול להגיד לכם, אני רואה פה אנשים שכיוונו גבוה ויגיעו עוד יותר גבוה.

(28:15) ואני רואה את אלה שהיו כל כך בטוחים שעכשיו הם רוצים להיות קורבנות, לא רוצים להיות קורבנה, אבל הם לא רוצים להיות קורבנות, אבל זה משרת איזה משהו במבנה האישיותי שלהם, אבל אם מישהו רוצה להיות קורבן ובתוך התהליך הוא אומר, אני פגעו בי, לקחו לי, עשו לי, ההורה השני הוא הורה לא טוב.

(28:34) עכשיו, אני יכול להבין ויש באמת מקומות שההוראה שאני לא רואה את הילדים וצריך פה להיעזר, אנחנו פה גם בשביל זה.

(28:43) אבל מי שמחזיק את הפוזיציה הזאת של המסכן הוא יהיה מסכן, וחבל, כי הוא מבזבז את כל הזמן הטוב הזה שאפשר להיות, שאפשר לבנות חיים, שאפשר לצמוח על תסכול, על אכלו לי, שתו לי, ויכול להיות שבאמת אכלו ושתו לו, יכול להיות שפגעו בו ובגדו בו והוא הסבה המון המון ספל, אני לא מוריד מהחשיבות של זה, אבל יש הבדל בין להתמודד עם הקושי לבין להפוך אותו למה שיגדיר אתכם.

(29:13) אם הגירושין, אם אתם תגדירו שאתם התגרשתם כי פגעו בכם ועכשיו אתם תיכנסו לפוזיציית הקורבן, אתם תמצאו הרבה אנשים שיעטפו אתכם, יש הרבה אנשים שמוצאים המון עניין בלהטוף את הקורבן וללוות אותו, זה מקסים, אבל הבעיה היא שהקורבן עלול להרגיש, הם יגידו במרכאות, נוח כקורבן, ואז להיתקע בפוזיציה הזאת, וחמש 2 אחרי, אתם…

(29:39) אף 1 כבר לא יהיה ירחם עליכם על בגידה שעברתם, זה כבר לא יהיה, אבל אתם תתקעו במקום הזה, ואז, אתם לא יודע, לא יודע אם אנשים ירגישו את זה, אבל עם דלתות מסתובבות, רואים מי שבתוך תקופת הגירושין השקיע בעצמו ופיתח את עצמו עף למעלה, מי שהשקיע בלהיות קורבן ירד למטה או לפחות לא התקדם.

(29:59) ואז מאחר והחיים קצרים ואנחנו מתבגרים והשנים חולפות ואנחנו נהיה בני 50 ו60 השנים שחלפו, על מה אנחנו נסתכל?

(30:11) על עצמה נגיד לעצמנו כשנסתכל אחורה, על מה בזבזנו אותם?

(30:15) אז אני אומר בואו לא נבזבז את החיים.

(30:18) אם החלטנו להתגרש, נעשה את זה בטוב, בואו נעשה את זה ביחד, בואו נעשה את זה כמקפצה לשני ההורים, והמקפצה היא משותפת, אי אפשר לקפוץ לבד, אי אפשר.

(30:29) אם ההורה השני קשה לו צריך להיות איתו.

(30:32) אם צריך לקחת אחריות ניקח אחריות.

(30:34) אם צריך להתנצל, להתנצל.

(30:36) אם צריך לעשות עבודה אישית משפחתית, אם צריך לעשות הסכם שלום בית כדי לתת להורה הצ’אנס השני, כדאי לעשות את זה.

(30:45) גירושין, על אף שכבר באנו לנו להקיא, כבר אני רוצה די, לא יכול יותר כבר את הנישואים האלה, די, אני צריכה שהוא ילך.

(30:52) זה לא עובד ככה.

(30:54) זה לא עובד ככה כי גם יום אחרי הפרידה הוא עדיין יהיה שמה והוא יזכור איך פעלת והוא יזכור היא תזכור איך הלכת ולכן צריך ללכת בטוב וההשקעה הזו היא משתלמת אין מה לעשות, לפעמים יש אנשים שלוקח עם יותר זמן.

(31:12) אבל תזכרו, זה השותף שלכם, ואל תעשה לחברך את השנוא עליך.

(31:16) ואם בחרת בה, אם בחרת בו, קורא לילדים, זה האיש.

(31:20) והבאתי איתו ילדים, אז זה האיש.

(31:22) אם זה צריך לעבוד, זה המודל ההורי שלנו.

(31:26) אז זה האני מאמין שלי.

(31:28) עם זה אני עובד פה בחדר הגישור.

(31:30) אני כל הזמן מקפיד להגיד להורים שצריך לשמור על ההיגיון.

(31:36) אני…

(31:37) כשאני דברים קשים, ולפעמים אני לא רק שואל שאלות, לפעמים אני גם יותר נוקב.

(31:42) יש מקומות בחדר שאני רואה פגיעה בילדים או הקצנה או טעויות קריטיות שאנשים עושים מול ההורה השני, ואני אומר אני מודה, זה גם הADHD שלי, הפרעת קשב שלי, אני לא יכול לא להגיד.

(31:58) ולפעמים זה קשה, אני מודה, לפעמים גם אני מרגיש שאני באימות שיכולתי להימנע, אבל אני פה רוצה לשמור על ההורים, אני רוצה לוודא לשמור על הילדים גם שאף 1 לא יוצא, לא פוגעים ולא מקצינים.

(32:13) אבל תמיד אני אומר לעצמי דבר בהיגיון.

(32:16) אם אני, אם פעם תוכלו לשמוע הקלטה שלי, אני מדבר הרבה בהקלטות עם הזוגות שלי, ואני רוצה לוודא שאם בעוד 5 2 מישהו ישמע הקלטה שלי, אני אוכל לעמוד מאחוריה ולהגיד מה אמרתי ומה למה אמרתי את זה ומה הייתה ההוויה מאחורה.

(32:31) לכן חשוב לדבר בהיגיון.

(32:33) אני מקפיד על זה פה בחדר.

(32:35) אז דברו בהיגיון, תייצרו הוויה של שיתוף פעולה, תהיו סבלניים, אבל אל תנצלו את הזמן הזה גם כן יותר מדי, תייצרו עבודה משותפת, תבואו לגישור משותפות חדשה.

(32:49) זה לא רק ההסכם.

(32:51) ההסכם זה באמת הדבר…

(32:53) הוא לא הכי פחות חשוב…

(32:55) לא חשוב, אבל הוא באמת לא הכי חשוב, כי אם יש שיח טוב בין ההורים ההסכם יישאר במגירה, גם אם יש קושי, גם אם מישהו מפר את ההסכם, אבל הוא חבר של ההורה השני, אז הצד השני לא ילך לבית משפט, הוא יבין כי הוא חבר שלי, הוא שותף שלי, ולכן השותפות, החברות, זה הסיפור.

(33:16) וכשיש פרידה וכל האני מאמין שלי משתנה, אנחנו צריכים את התיווך הזה, את הליווי הזה.

(33:23) אנחנו הולכים לפסיכולוג כי יש לי קושי עם ההורה.

(33:26) זה קושי עם עצמי ובן הזוג שלי.

(33:29) אי אפשר לעשות את זה לבד, זה באמת…

(33:31) מה זה אי אפשר?

(33:32) יש כאלה שעשו את זה, בעיניי טעות, זה החמצת חיים.

(33:35) את התהליך הזה צריך לעשות במקום שבאמת, זה היופי אני חושב בתפיצת העולם שלי ובשותפות חדשה, שבאמת לעזור לכם לבנות חיים הכי מאושרים שיש, עם כל הקושי ומתוך הכאב שתצמחו להיות מי שאתם רוצים להיות, ואולי אפילו גם מי שלא האמנתם, לא ידעתם, ואז גם לא האמנתם שאתם יכולים להיות.

(33:57) אתם מלאים בהפתעות, יש לכם המון קסם, אתם יכולים להיות הורים נפלאים ומדהימים, ואתם גם יכולים להיות שותפים טובים, זה פשוט תהליך.

(34:06) הוא דורש זמן, סבלנות.

(34:09) אז אם אתם שמעתם את הפודקאסט הזה, ואתם מתחברים, ואתם מבינים גם את החשיבות, אז אני מבקש, תעבירו אותו הלאה.

(34:19) תעבירו זה לבן או בת הזוג שלכם.

(34:21) תעבירו את זה לאנשי טיפול.

(34:23) חשוב לי מאוד להגיע לאנשי טיפול שידעו להפנות ולחבר אנשים שצריכים ליווי וגיבוי ותמיכה בתוך התהליך הזה, וגם כמובן גם את המסגרת המשפטית בסופו של דבר.

(34:36) תפיצו את זה לחברים.

(34:37) זו בקשה שלי אליכם.

(34:38) יש המון המון אפשרויות ופניות, ואני פה בתוך כל הרעש, התוכנית שיש מסביב, אני רוצה להתבלט ולהעביר את המסרים שלי אליכם, אני צריך את העזרה, אז זה ככה הקריאה שלי תעזרו לי, להפיץ לדרג לשתף ותגיבו לי 3 שאלות ותמשיכו להאזין גם לפרקים הבאים אז תודה רבה שהייתם פה איתי ולהתראות בפרק הבא