הורות משותפת: איך בונים שותפות הורית יציבה בין שני אנשים שאינם בני זוג
פרק 118 בפודקאסט "משהו עם גישור"
מבוא: משפחה חדשה בעולם משתנה
בעשורים האחרונים, מוסד המשפחה עובר שינוי עמוק. לצד המודל הקלאסי של זוגיות שמובילה להקמת משפחה, מתפתחים מודלים נוספים שמבקשים להפריד בין זוגיות לבין הורות. אחד המודלים הבולטים ביותר הוא הורות משותפת – מצב שבו שני אנשים בוחרים להביא ילד לעולם ולגדל אותו יחד, מבלי להיות בני זוג.
מדובר בהחלטה מורכבת, עמוקה, ולעיתים גם אמיצה. היא מבוססת על רצון בהורות, אך גם על הכרה בכך שזוגיות אינה בהכרח התנאי לכך. יחד עם זאת, חשוב להבין שהפרדת הזוגיות מההורות אינה מבטלת את הצורך במערכת יחסים, אלא יוצרת מערכת מסוג אחר – שותפות הורית.
הבעיה היא שרבים ניגשים להורות משותפת מתוך תפיסה שגויה. הם רואים בה פתרון פשוט: דרך להביא ילד מבלי להתמודד עם מורכבות זוגית. אך בפועל, מדובר באחת המערכות המורכבות ביותר שניתן לבנות, משום שהיא מחייבת שיתוף פעולה עמוק ללא הבסיס הרגשי שמייצרת זוגיות.
דווקא כאן נכנסת לתמונה הגישה הגישורית ושיטת “שותפות חדשה”. הן מציעות לראות בהורות משותפת לא פתרון טכני, אלא תהליך של בניית מערכת חיים משותפת – כזו שמבוססת על הבנה, הסכמות, ויכולת לנהל קונפליקטים לאורך זמן.
מהי הורות משותפת: לא הסכם אלא מערכת חיים
הורות משותפת אינה מסתכמת בהסכם משפטי. זהו הבדל קריטי. אמנם יש צורך בהסכם, ולעיתים אף מפורט מאוד, אך ההסכם הוא רק מסגרת. החיים עצמם מתרחשים מעבר למסמך.
כאשר שני אנשים מחליטים להביא ילד לעולם, הם יוצרים ביניהם קשר ארוך טווח. זהו קשר שלא ניתן לנתק, גם אם מתעוררות מחלוקות, גם אם הדרך משתנה. הילד הוא הגורם המחבר, והוא מחייב את הצדדים להמשיך להיות בקשר, לקבל החלטות יחד, ולנהל מציאות משותפת.
בניגוד לזוגיות, שבה יש מרחב רגשי שמאפשר גמישות, סלחנות ולעיתים גם פשרות לא מודעות, בהורות משותפת הדברים נדרשים להיות ברורים יותר. אין “מובן מאליו”. כל דבר צריך להיאמר, להיסגר, ולהיות מובן לשני הצדדים.
המשמעות היא שהורות משותפת אינה רק בחירה להביא ילד, אלא בחירה לבנות מערכת חיים משותפת – עם כל מה שזה כולל.
ההבדל בין זוגיות לשותפות הורית
הנטייה הטבעית היא להשוות בין הורות משותפת לבין זוגיות, אך מדובר בשתי מערכות שונות לחלוטין. בזוגיות, הקשר נבנה מתוך חיבור רגשי, אהבה, ולעיתים גם משיכה. בהורות משותפת, הקשר נבנה מתוך מטרה משותפת – גידול ילד.
הבדל זה יוצר אתגר משמעותי. בזוגיות, כאשר מתעוררים קונפליקטים, יש לעיתים בסיס רגשי שמאפשר לגשר עליהם. בהורות משותפת, אין בהכרח בסיס כזה. הקשר הוא פונקציונלי יותר, ולעיתים גם פגיע יותר.
מצד שני, דווקא היעדר הרגש הרומנטי יכול להיות יתרון. הוא מאפשר לנהל את הקשר בצורה עניינית יותר, להתמקד במטרות, ולבנות מערכת שמבוססת על עקרונות ולא על רגשות משתנים.
האתגר הוא לאזן בין שני הקטבים: מצד אחד, לא להפוך את הקשר לקרה וטכנית, ומצד שני, לא לצפות ממנו להיות משהו שהוא לא.
הטעות הגדולה: לחשוב שהסכם פותר את הכל
אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא לחשוב שהסכם טוב יפתור את כל הבעיות. אנשים משקיעים זמן, כסף ואנרגיה בבניית הסכם מפורט, מתוך אמונה שאם הכל יהיה כתוב – הכל יהיה בסדר.
אך המציאות מורכבת יותר. הסכם יכול להגדיר עקרונות, אך הוא אינו יכול לצפות את כל המצבים. החיים משתנים, ילדים גדלים, נסיבות משתנות, ומה שהיה נכון בתחילת הדרך לא בהכרח מתאים בהמשך.
מעבר לכך, הסכם אינו מנהל קונפליקטים. כאשר מתעוררת מחלוקת, לא תמיד יש תשובה ברורה במסמך. ולעיתים, גם כאשר יש תשובה, אחד הצדדים אינו מסכים איתה.
לכן, לצד ההסכם, יש צורך במשהו נוסף: יכולת לנהל שיח. להבין, להקשיב, ולמצוא פתרונות גם כאשר הדברים אינם כתובים מראש.
שיטת שותפות חדשה: מעבר מחשיבה של שליטה לחשיבה של בנייה
שיטת “שותפות חדשה” מציעה שינוי תפיסתי עמוק. במקום לנסות לשלוט במציאות באמצעות הסכמים, היא מציעה לבנות מערכת שמסוגלת להתמודד עם המציאות.
הדגש הוא לא על מניעת קונפליקטים, אלא על ניהול נכון שלהם. לא על “מה יקרה אם”, אלא על “איך נתמודד כשזה יקרה”. זהו מעבר מחשיבה של ביטחון מדומה לחשיבה של יציבות אמיתית.
בהורות משותפת, הגישה הזו קריטית. משום שלא ניתן לצפות את כל האתגרים, אך ניתן לבנות מערכת שתדע להתמודד איתם. זה כולל תקשורת פתוחה, הגדרת ערכים משותפים, והבנה שהקשר הוא דינמי.
איך בוחרים שותף להורות: מעבר לכימיה
בחירת שותף להורות היא אחת ההחלטות החשובות ביותר בתהליך. אך לעיתים היא נעשית על בסיס קריטריונים חלקיים: נוחות, זמינות, או תחושת חיבור ראשונית.
הבעיה היא שהורות אינה מתנהלת על בסיס כימיה בלבד. היא דורשת התאמה עמוקה יותר: ערכים, תפיסות חינוכיות, גישה לחיים, יכולת תקשורת, ונכונות להתמודד עם קונפליקטים.
לכן, הבחירה צריכה להיות מודעת ומעמיקה. היא צריכה לכלול שיחות פתוחות על נושאים מורכבים: חינוך, גבולות, כסף, מגורים, ואפילו מצבי קיצון.
זהו תהליך שדורש זמן, ולעיתים גם ליווי מקצועי. אך הוא מונע בעיות רבות בהמשך.
הסכמים בהורות משותפת: מה כן חשוב להגדיר
למרות שהסכם אינו פתרון מלא, יש לו תפקיד חשוב. הוא מגדיר את הבסיס. בין הנושאים המרכזיים שחשוב להסדיר:
- חלוקת זמני שהות
- קבלת החלטות חינוכיות
- ניהול כלכלי
- מקום מגורים
- תקשורת עם המשפחה המורחבת
- מנגנון לפתרון מחלוקות
החשיבות אינה רק במה שכתוב, אלא גם בתהליך הכתיבה. זהו תהליך שמכריח את הצדדים לדבר, לחשוב, ולהתמודד עם שאלות.
איך מתמודדים עם קונפליקטים בלי זוגיות
אחד האתגרים המרכזיים בהורות משותפת הוא ניהול קונפליקטים ללא בסיס זוגי. כאשר אין מערכת רגשית שמחזיקה את הקשר, הקונפליקט עלול להיות חד יותר.
דווקא כאן יש יתרון לגישה הגישורית. היא מאפשרת לנהל את הקונפליקט בצורה מובנית, להפריד בין אנשים לבעיה, ולמצוא פתרונות שמבוססים על אינטרסים ולא על עמדות.
היכולת הזו אינה מובנת מאליה. היא דורשת תרגול, ולעיתים גם ליווי. אך היא קריטית להצלחת המערכת.
הילד במרכז: לא סיסמה אלא עקרון פעולה
המשפט “הילד במרכז” נשמע לעיתים כסיסמה, אך בפועל מדובר בעקרון מורכב. מה טוב לילד? מי קובע? כיצד מאזנים בין צרכים שונים?
בהורות משותפת, השאלות הללו מקבלות משמעות מיוחדת. משום שאין מבנה משפחתי קלאסי, יש צורך להגדיר מחדש את מה שטוב עבור הילד.
זה כולל יציבות, תקשורת בין ההורים, והיכולת לקבל החלטות משותפות. הילד אינו צריך הורים מושלמים, אלא הורים שמסוגלים לעבוד יחד.
בניית מערכת לאורך זמן
הורות משותפת אינה פרויקט קצר. זהו תהליך שנמשך שנים רבות. לכן, חשוב לבנות מערכת שמסוגלת להחזיק לאורך זמן.
זה כולל גמישות, יכולת להתאים את ההסכמות למציאות משתנה, ונכונות ללמוד ולהתפתח. מה שעובד בגיל שנתיים לא בהכרח יעבוד בגיל עשר.
המערכת צריכה להיות חיה, נושמת, ומתפתחת. לא קבועה ונוקשה.
סיכום: שותפות אמיתית דורשת עבודה אמיתית
הורות משותפת היא הזדמנות. היא מאפשרת לאנשים לבנות משפחה בדרך שמתאימה להם. אך היא גם אתגר. היא דורשת מודעות, עבודה, ויכולת להתמודד עם מורכבות.
מי שניגש אליה כפתרון קל עלול להתאכזב. מי שניגש אליה כתהליך של בנייה – יכול ליצור מערכת יציבה, מכבדת, ומיטיבה.
בסופו של דבר, לא מדובר רק בילד. מדובר בדרך שבה בוחרים לחיות, ליצור, ולשתף פעולה.
שאלות ותשובות: הורות משותפת – בניית שותפות הורית בין שני אנשים ללא זוגיות
הורות משותפת היא מודל שבו שני אנשים מחליטים להביא ילד לעולם ולגדל אותו יחד, מבלי להיות בני זוג. מדובר בשותפות הורית לכל דבר, הכוללת אחריות משותפת, קבלת החלטות, ניהול שגרה וגידול ילד לאורך שנים, גם ללא מערכת יחסים רומנטית בין ההורים.
לא. למרות שלעיתים היא נתפסת כחלופה “קלה” לזוגיות, בפועל מדובר במערכת מורכבת מאוד. הורות משותפת דורשת תכנון, תקשורת גבוהה, התאמה בין הצדדים ויכולת להתמודד עם קונפליקטים ללא בסיס זוגי שיכול לאזן אותם.
בגירושין, ההורות המשותפת היא המשך של קשר זוגי שהיה קיים. בהורות משותפת, הקשר ההורי נבנה מלכתחילה ללא זוגיות. המשמעות היא שכל מה שבזוגיות נבנה באופן טבעי – כאן צריך להיבנות בצורה מודעת ומפורשת.
בחירת שותף להורות היא החלטה קריטית שצריכה להתבסס על התאמה ערכית, תפיסות חינוכיות דומות, יכולת תקשורת, נכונות לשיתוף פעולה והתמודדות עם קונפליקטים. כימיה אישית יכולה לעזור, אך היא אינה מספיקה לבדה.
כן. הסכם הוא חלק חשוב בתהליך, משום שהוא מגדיר את הבסיס להתנהלות: זמני שהות, קבלת החלטות, ניהול כלכלי ועוד. יחד עם זאת, חשוב להבין שהסכם לבדו אינו מספיק, והוא אינו מחליף תקשורת ויכולת ניהול מציאות משתנה.
יש להסדיר נושאים מרכזיים כמו חלוקת זמן עם הילד, חינוך, מקום מגורים, אחריות כלכלית, קשר עם משפחה מורחבת, ומנגנון לפתרון מחלוקות. ככל שהדברים מוגדרים מראש בצורה ברורה, כך קטן הסיכוי למחלוקות בעתיד.
לא. החיים משתנים, ילדים גדלים, והמציאות אינה קבועה. לכן, לצד ההסכם, חשוב לבנות מערכת שיודעת להתמודד עם שינויים, ולא להסתמך רק על מה שנכתב בתחילת הדרך.
קונפליקטים הם חלק בלתי נפרד מכל מערכת יחסים, ובמיוחד בהורות משותפת. הדרך להתמודד איתם היא באמצעות תקשורת פתוחה, הקשבה, והיכולת להפריד בין עמדות לאינטרסים. לעיתים נכון להיעזר בגישור כדי לנהל מחלוקות בצורה מקצועית.
גישור יכול לסייע כבר בשלב ההקמה של ההורות המשותפת, כאשר מגדירים את הציפיות וההסכמות. בנוסף, הוא יכול לשמש ככלי לפתרון מחלוקות בהמשך הדרך, כאשר מתעוררים פערים בין הצדדים.
המשמעות היא שכל החלטה מתקבלת מתוך ראייה של טובת הילד, ולא מתוך מאבק בין ההורים. זה כולל יציבות, תקשורת בין ההורים, ויכולת לייצר סביבה בטוחה וברורה עבור הילד לאורך זמן.
כן, אך זה דורש עבודה מודעת. יציבות אינה נובעת מזוגיות, אלא מהיכולת של ההורים לשתף פעולה, לכבד זה את זה, ולבנות מערכת שמתפקדת לאורך זמן.
האתגר המרכזי הוא לנהל שותפות ארוכת טווח ללא בסיס רגשי של זוגיות. זה מחייב רמת מודעות גבוהה, אחריות, ויכולת לתקשר גם במצבים מורכבים.
לא בהכרח. מדובר בהחלטה שדורשת בגרות, נכונות להשקיע במערכת היחסים, ויכולת להתמודד עם מורכבות. מי שמחפש פתרון פשוט או מהיר, עלול לגלות שמדובר במציאות מאתגרת יותר מהצפוי.
השיטה מציעה להתמקד בעתיד ולא בעבר, ולבנות מערכת שמסוגלת להתמודד עם המציאות המשתנה. במקום לנסות למנוע קונפליקטים, היא שואפת לנהל אותם נכון, מתוך הבנה ושיתוף פעולה.
הורות משותפת אינה רק החלטה להביא ילד לעולם, אלא התחייבות לבנות מערכת חיים משותפת. ככל שהתהליך נעשה בצורה מודעת, פתוחה ומקצועית יותר, כך גדל הסיכוי ליציבות, לשיתוף פעולה ולהורות מיטיבה.
תמלול מלא של הפרק
(0:00) הורות משותפת.
(0:01) הורות משותפת זה תהליך שבו הורים, עוד לפני שהילד נולד, מתכננים את הלידה שלו, את הילדות שלו, את הנערות שלו, את הבגרות שלו, בעצם איזה אדם הוא הולך להיות.
(0:18) רוב הזמן העיסוק בהורות משותפת מתעסק בהסכם ההורות המשותפת.
(0:24) בתהליך של איך נסדיר את מערכת היחסים בינינו, ההורים, לפני שאנחנו בכלל בהיריון או לפני שכמובן הילד נולד, וזה מעלה המון המון שאלות.
(0:39) בדרך כלל הדגש, החוויה שלנו בחדר הגישור כשאנחנו פוגשים זוגות לפני תהליך הורות משותפת וזוגות שפגשנו, בקונפליקטים, אחרי שהתחילה ההורות, אחרי שהילד נולד.
(0:53) בדרך כלל הדגש היה בהתחלה על ההסכם, על הפן הטכני שלו.
(0:59) אולי גם על ההסכמות שבו, אבל הסכמות שבדרך כלל נחשפנו אליהן, הן היו הסכמות מאוד גנריות, מאוד כלליות.
(1:09) ההורים יחלקו בתקופה הזאת הראשונה כך וכך בזמנים, בתקופה הבאה חצי חצי.
(1:18) מתי החצי?
(1:19) איזה חצי?
(1:20) מה קורה אם יש מחלוקת?
(1:22) מה קורה אם יש שינויים?
(1:24) עכשיו, האדם הסביר יסתכל, יאזין עכשיו ויגיד, מה הבעיה?
(1:28) אלה ההורים, הם הביאו ילד לעולם, שימצאו את הפתרון, כמו כל הורה, נכון?
(1:33) נכון, לשם הזה צריך להגיע, זו בדיוק המטרה.
(1:37) כשבונים הורות משותפת, שיהיה לילד שני הורים שמתפקדים, תומכים אחד בשני, פועלים בערבות הדדית, ומייצרים לילד מציאות חיים טובה.
(1:51) אבל הניסיון מראה שכאשר ההתעסקות בתהליך בניית ההורות המשותפת הוא רק בפן הטכני, ההסכמי, החומר הגנטי, מה יהיה איתו?
(2:04) בוא נעשה הסכם כי צריך, אבל לא במהות של מה זה להיות הורה.
(2:10) מה זה להיות משפחה?
(2:13) מה זה להיות משפחה כשאין מערכת יחסים רומנטית קודמת?
(2:18) כל אלה הם מצד אחד מאפשרים גמישות, יצירתיות, הורות מיטבית, אני אפילו מוכן להגיד, כי מראש הזוגיות מופרדת מההורות.
(2:30) אבל מהצד השני, כל תהליך ההכרה המקדים שהוא תנאי להצלחה אורית, הוא נחסך מאיתנו, לטוב ולרע.
(2:40) ואנחנו כאן, אחרי המון המון פניות והתעסקות ולמידה וחקר, החלטנו להרים את הכפפה וליישם את שיטת הגישור שלנו, שותפות חדשה.
(2:57) לתוך ההורות המשותפת.
(3:00) ובפרק הזה אני רוצה להסביר על השיטה, על הקשר, ולמה דווקא מגשרי גירושין הם המגשרים הטובים ביותר, כך בעיניי, להסכמי הורות משותפת.
(3:16) אז ככה, אני חושב שכל הפניות שקיבלנו מהורים לפני, ונחלק את זה לשתיים, יש שתי סוגים של אנשים שפונים אלינו בנושא של הורות משותפת.
(3:30) יש את אלה שפונים אלינו כי הם רוצים לייצר הורות משותפת והם רוצים להימנע ממחלוקות בעתיד, או, אני חושב שאפילו יותר שכיח, יש כבר איזושהי מחלוקת והם רוצים לפתור אותה מראש, כי עד שכבר מצאנו אדם שיימצא חן בעינינו ויש לנו איזשהו חיבור איתו ואנחנו רוצים שהוא יהיה האבא, או האימא של הילד שלנו, אנחנו לא רוצים לוותר על זה בגלל המחלוקת.
(3:53) ואלה באים אלינו כי הם מבינים שאנחנו מתמחים בפתרון קונפליקטים בין אישיים.
(3:59) ויש את אלה שבאים אחרי שכבר נולד הילד, ועכשיו פתאום יש מחלוקת.
(4:06) דיכאון אחרי לידה, שינויים בזמני השהייה, שינויים במקום העבודה, דברים שחשבנו שנסכים.
(4:12) אבל עכשיו כשהילד נולד אנחנו לא מוכנים לקיים אותן, כל אלה מייצרים קושי רב.
(4:19) ואנחנו, שעובדים הרבה מאוד שנים עם אלפי זוגות שהתגרשו או שהגיעו ביניהם להסכמי שלום בית או לחלופין גירושין, ההתמחות שלנו זה במה יקרה אחרי שהילד ייוולד.
(4:34) אנחנו יודעים לדייק את כל השאלות שילוו אתכם מהלידה, סליחה, מההיריון ועד שהילד יהיה בגיר.
(4:46) וגם אז, גם אחרי זה.
(4:49) לימודים אקדמיים, תקופת הצבא, שירות לאומי, חתונה, אפשר לדבר על הנכדים.
(4:56) כל זה חווינו ואנחנו חווים ומלווים יום יום בחדרי הגישור שלנו ברחבי הארץ.
(5:02) ואת כל הידע הזה אנחנו מיישמים בתוך הסכמי ההורות המשותפת, בתוך תהליכי הורות משותפת שבאים אלינו.
(5:11) כי מבחינתנו המטרה היא לא רק לייצר הסכם מקיף, כולל, שעונה על כל השאלות שיכולות להיות במהלך הדרך, חינוכיות, בריאותיות, גיאוגרפיות, תעסוקתיות, הכל אנחנו מדברים.
(5:26) על הכל.
(5:29) וגם הסכם שמסדיר בתוכו מה יקרה אם תהיה מחלוקת.
(5:33) זה אומר שממש יש מנגנונים ויש סימולציות ויש שיח על מקרים ותגובות ומה יקרה בכל דבר.
(5:42) כדי שבכל מקרה, לא משנה מה יהיה, תמיד תדעו מה לעשות.
(5:47) אבל מבחינתי, בכלל, בגישה של שותפות חדשה, המטרה היא לא רק ההסכם.
(5:52) הסכם זה מסמך, זה סיכום, ואני תמיד אומר, מי שרוצה לבוא רק בשביל הסכם, לכו לבינה מלאכותית, היא תעשה לכם את זה בחינם, באמת.
(6:01) יש כבר הכל, יש כבר כל כך הרבה טמפלטים וכל כך הרבה אנשים שעשו את זה, וייתנו לכם את ההסכם שלהם בחינם, בחברות, למה לא?
(6:09) וזה מבחינתי, אם המטרה היא רק הסכם, אז אל תשלמו על זה, קחו את זה.
(6:14) אבל אם אתם באמת מבינים…
(6:16) שפה מדובר ביצירת חיים, בלקשור את עצמכם בקשר עבותות עם אדם אחר, וביחד אתם תהפכו למשפחה.
(6:26) ויהיה ביניכם המון המון שיח, המון לוגיסטיקה, המון המון המון דברים, מהחלטה על הגן, ולקחת את הילד לגן, ולעדכן את הילד שהגיע לגן, ומה קורה אם הילד חולה, והילדים חולים הרבה, ואיך נשארים בבית, ואיך מטפלים, ומה קורה אם יש לנו קושי, ו…
(6:42) כל אלה, ושאלות כלכליות גם כמובן, צריכות לקבל מענה.
(6:48) אבל החשיבות הגדולה בעיניי היא שעושים את זה ביחד, שיושבים בתהליך מובנה, שעוזר לנו, ההורים, להתכונן לעתיד לבוא.
(6:59) גם עונה על כל השאלות בצורה מאוד פרקטית, אבל גם מאפשר לנו שיח, תרגול של דיאלוג הורי, טוב, פורה.
(7:07) כזה שמאפשר לנו להיות ההורים שאנחנו רוצים וגם כן לומד, מלמד אותנו איך אנחנו צריכים לפעול מול ההורה הספציפי הזה, לא הדימוי.
(7:18) אחד הדברים הבעייתיים ביותר שיש בהורות משותפת היא שאנחנו מייצרים ילד עם אדם שהוא דימוי למה שאנחנו חושבים, כאילו פגשנו את האדם שהוא בדיוק כמונו.
(7:30) אבל ככה זה בהתחלה, כי אנחנו רוצים…
(7:32) לשכנע את עצמנו שמי שמולנו מתאים לנו בול.
(7:35) אנחנו מספרים לעצמנו הכל, קצת מעלימים את הפגמים.
(7:39) ואחרי שהילד נולד, אז פתאום אנחנו מגלים שהאדם הזה הוא לא בדיוק מה שחשבנו, הוא אחר.
(7:46) אולי הוא מאוד תואם לנו, ויש לנו איתו ילד מהמם, שאנחנו הכי אוהבים, אבל הוא קצת שונה, הוא קצת לא מסכים איתנו בהכל, ופה מתחילות המחלוקות.
(7:57) ומאחר והאינטראקציה היא יומיומית בין ההורים, אז אנחנו צריכים לדעת להתמודד עם זה.
(8:03) ולכן התהליך מבחינתנו הוא לא רק לייצר הסכם, הוא לייצר גם חברות, הוא לייצר הורות טובה.
(8:09) וזה דבר שאין לו מחיר בעיניי, כי אם יש לכם שותף טוב להורות, החיים שלכם נפלאים.
(8:17) אתם יודעים שיש לכם תעודת ביטוח הכי טובה בחיים, שהילד שלכם תמיד יש עוד מישהו ששומר עליו.
(8:23) שאם לכם קורה משהו, מישהו עוזר לכם בנשיאה בנטל, אתם לא לבד.
(8:28) אבל בשביל זה צריך להבין שאנחנו פה לא לבד.
(8:33) ולכן החלק הנוסף של התהליך איתנו, שהוא מאוד משמעותי בעיניי, הוא שלב הבנייה, בניית ההסכמות, שבו לא רק שאנחנו מגיעים להסכמות עצמן, אלא אנחנו לומדים לייצר תקשורת טובה עם ההורה השני.
(8:47) ובודקים את ההתאמה שלנו בעצם, שזה אומר, ואני אומר את זה פה ממש על השולחן, יכול להיות שזוג יבוא לפה, וזה קרה.
(8:58) מגיע לפה עם ברק בעיניים, ואומרים, מצאנו את האדם, את האיש, האישה, שאיתם אני רוצה לעשות ילדים.
(9:08) מדהים.
(9:10) ואז אנחנו מתחילים לשאול שאלות.
(9:12) שאלות לא מורכבות, שאלות על החיים, על גישה, על ערכים, על התנהלות, על צפי ופתאום מתגלים פערים ויכול להיות שהפערים האלה, שהם תמיד היו, פשוט הם לא דוברו הם יגרמו לזה שפה לא תהיה עוררות משותפת לפחות לא בפורמט הזה, אולי גם לא בזמן הזה וזה יכול לתסכל כי אנשים ממש רוצים, מי שכבר מגיע למקום הזה מאוד מאוד רוצה להיות שם, אבל האמינו לי, עדיף לא להביא ילד לעולם להורים שאינם מצליחים לתקשר ביניהם בצורה מיטבית, מאשר להביא אותו.
(9:51) עדיף לחסוך את דוגמת הנפש שלכם ושל הילד, ולהביא כן ילד שיגדל בסביבה תומכת, אוהבת, בשני הבתים שלו.
(10:01) משני ההורים שלו, אחרת עדיף כבר לעשות לבד.
(10:05) וזו האמת לאמיתה, ואנחנו פה לא עסוקים רק בנראות וביופי, אלא של בוא נעשה ילדים וכמה זה מרגש ומתוק.
(10:14) כי זה מרגש ומתוק וזה מדהים, אבל אנחנו יודעים מה קורה לילדים האלה אם לא עושים את זה נכון.
(10:20) ולכן אנחנו מתייחסים לכל התהליך הזה בצורה מאוד מקצועית ומאוד שקולה, אבל במרחב מאוד בטוח, מאוד מוגן.
(10:27) שנותן גם מקום לרגשות ולחששות ולתהיות ולתקוות ולשאיפות ולכל החלומות, אבל עושה את זה גם במקום מאוד פרקטי ובטוח ומאוד מאפשר.
(10:41) אז זה החדר גישור בשיטת שותפות חדשה.
(10:45) איך זה מתנהל?
(10:46) בעצם איך מתחיל התהליך איתנו?
(10:48) קודם כל, אנחנו פוגשים אתכם בשלב שיש כבר…
(10:53) פרטנר, מישהו שאיתו אתם רוצים לבדוק את האפשרות.
(10:57) לא צריך לבוא אלינו כשכבר ממש נעלתם את ההחלטה וזהו, זה הבן אדם.
(11:02) גם שם אפשר לבוא.
(11:04) אבל אפשר לבוא כבר ממש מהשלבים הראשונים.
(11:07) הנה, אנחנו רואים בינינו חיבור, בואו נבחן אותו.
(11:11) בואו נראה האם אנחנו מתאימים.
(11:14) ואז מה שאנחנו עושים זה מוליכים אתכם בתוך תהליך שלם.
(11:18) שכולו שאילת שאלות על איך העתיד שלכם ייראה.
(11:22) זה מתחיל בלהגדיר מטרות משותפות, מה חשוב לכם.
(11:26) לגבי הילד, בואו נעצב אותו.
(11:28) איזה ערכים אתם רוצים שיהיו לו?
(11:30) איפה הייתם רוצים שהוא יגור?
(11:32) איזה חינוך אתם רוצים שיהיה לו?
(11:36) מבחינת אמונה, מבחינת רוח, מבחינת סוג חינוך, סוג דיאלוג.
(11:43) יש כל כך הרבה שאלות פה, של בעצם איך אתם הייתם רוצים, איזה ילדים אתם הייתם, ומה הייתם רוצים לקחת מהילדות שלכם, מה לא הייתם רוצים לקחת מהילדות שלכם, מה אתם רוצים לקחת מאחרים שנראה לכם עובד טוב.
(11:57) ממש ככה, בואו נדמיין את הילד הנפלא הזה.
(12:01) אנחנו פה ממש מחלקים את החיים לקטגוריות של הילד, חינוך, בריאות, מקום מגורים, כל מה שמרכיב את מארג החיים.
(12:07) של משפחה, של ילדים, ומפרקים כותרת כותרת איך אתם רוצים שהדברים ייראו.
(12:16) כבר בפגישה הזאת, בדרך כלל זה קורה בפגישה ראשונה או שנייה, מתחיל להיווצר איזשהו מצג של החיים כפי שהם יכולים להיראות.
(12:27) מצג ששניכם שותפים אליו, על זה דיברנו.
(12:30) ושימו לב, זה לא מדבר על מה היה.
(12:31) זה מדבר על מה יהיה.
(12:34) ואחרי שמגדירים את המגדלור המשותף הזה, זה רוח הדברים.
(12:39) לשם אנחנו רוצים להתכוון.
(12:41) עכשיו, בואו נדבר על מטרות האישיות שלנו.
(12:44) רגע, כל אחד רגע לעצמו.
(12:46) מה חשוב לכם?
(12:47) כל אחד לעצמו.
(12:49) איפה הייתם רוצים לשמור על הגבולות שלכם, בזמן שלכם, בפנאי שלכם, בעשייה שלכם, בקריירה שלכם?
(12:57) בלימודים שלכם, מה חשוב לכם שיהיה?
(13:00) כל אחד רגע לעצמו.
(13:03) ואז מה שקורה זה פתאום מצטברת לנו תמונה.
(13:07) הרבה נקודות הופכות לנקודה, לתמונה גדולה של איך החיים שלנו, איך אנחנו רוצים שהם ייראו בעתיד.
(13:14) נכון, יש שינויים, יכול להיות שיהיו דברים שלא ציפינו אותם, זה קורה, זה חלק מהחיים.
(13:21) אבל לפחות בנקודה הזו, אפילו דבר נפלא, של הגדרנו בעצם את המטרות שלנו.
(13:30) ועכשיו, כשהדברים ברורים, אפשר להתחיל לשאול את השאלה הבאה, והיא איך עושים את זה.
(13:36) ואז אנחנו מתחילים ללכת מהסוף אל ההתחלה.
(13:39) מהיעדים והמטרות שהגדרנו, עושים drill-down, ממש התעמקות.
(13:46) להיום, איך זה הולך לקרות.
(13:48) וכאן ברגע שעובדים בצורה הזאתי, אז זה שניה מאוד פרקטי.
(13:52) פרקטי, אבל בסביבה מאוד נעימה ונוחה.
(13:55) עוברים נושא נושא, ואנחנו כמובן יכולים להציע הצעות, רעיונות, בניסיון הרב מאוד שיש לנו עם הורים, שגם מנעו קונפליקטים, וגם התמודדו עם קונפליקטים, וגם…
(14:10) נאלצו לחיות עם קונפליקטים מאוד מורכבים ואנחנו איתם חיים ומלווים אותם יום יום יד ביד במשרד שלנו אז את כל הידע הזה אנחנו מכניסים לכם ונותנים לכם אבל מקפידים כל הזמן שההסכמות שיהיו יתאימו לכם זה הילד שלכם לא שלנו אתם תהנו מהפירות אתם תהנו מהאתגרים, ואתם תצטרכו להתמודד איתם.
(14:36) ולכן אנחנו פה יכולים להציע ולהעיר על נקודות, ולשים זרקורים במקומות שאולי לא חשבתם, אבל בסופו של דבר, ההחלטות הן תמיד בידיים שלכם.
(14:48) וכך אנחנו עוברים דבר דבר, ונוגעים בכל הנושאים שעל הפרק, עד אשר הגענו למצב של זהו.
(14:57) עברנו לכל, אנחנו שלמים, אנחנו רואים בעין בעין ואנחנו ממש מבינים שפה ההסכמות שלנו ברורות, יכול להיות שבנקודה מסוימת פה אנחנו לא כל כך רואים עין בעין, אבל בואו, אולי הגנטיקה תקבע משהו בכל זאת, גם לילד יהיה את ה-say שלו, יש את המציאות שקובעת, יש הרבה דברים שאנחנו צריכים לדעת להתמודד איתם ובגלל זה גם חשובה אני פה פותח על זה שוב סוגריים, הגמישות.
(15:25) התהליך צריך להיות כזה שיאפשר לכם גמישות.
(15:29) הורות מיטבית היא בהכרח גמישות.
(15:33) אני יכול להגיד לכם מהחוויה האישית שלי, שהפכתי לאבא, הרגשתי שאני מאבד את אני, פתאום אני נעלם.
(15:42) כבר לא היה נדב הרווק, ונדב שהיה בזוגיות, שהיה נשוי, זה לא אותו דבר כמו נדב שהוא אבא.
(15:48) פתאום משהו קטן צורך את כל האנרגיה שלי וזה נפלא וזה מעצים וזה כיף וזה דבר שלא הייתי מתחרט, לא מתחרט עליו בכלל אבל כעבור זמן הבנתי שאני כבר לא הייתי שם וזה נלקח ממני וכשאתה מבין את זה, אם אתה מבין את זה מראש, אתה יודע להיערך לזה ולשלם את המחיר, המחיר הוא כדאי בעיניי המחיר הוא כדאי, אבל יש לזה מחיר וצריך להכיר אותו.
(16:15) ואם אנחנו עובדים על זה ביחד, בעיקר הורים לעתיד שעוד לא היו להם ילדים, ומדברים על זה ומתכוננים על זה, ואז הופכים את הקשר עם ההורה השני לקשר של באמת חברות, של בוא’נה אנחנו הולכים לעבור ביחד מסע, מסע שלם, שברגע שעלינו עליו, ברגע שנקלטנו, אי אפשר לרדת מהרכבת הזו.
(16:38) זהו, זה for life, זה לכל החיים.
(16:41) ולכן צריך לדעת להיערך לזה נכון, ולכן חשיבות היא בתוך החוויה הזו.
(16:46) אנחנו רוצים להעניק לכם חוויה של בניית הורות.
(16:51) חוויה של שאילת שאלות, של הסתכלות מלמעלה, חוויה שלא רק תצאו ממנה בסוף עם הסכם טוב, אלא באמת עם גישה…
(17:01) הורית נכונה.
(17:04) עכשיו, מה קורה אם יש שאלות לאורך הדרך?
(17:08) תראו, תפקיד המגשר בעיניי הוא קדוש.
(17:12) כי המגשר, מהרגע שהוא זכה באמון של שני ההורים, אין לו את הפריבילגיה, אני אומר במרכאות, להגיד לא מתאים לי, אני רוצה לצאת.
(17:20) לא.
(17:21) כי אם אתה יוצא מהחדר הזה באמצע כי לא נוח לך, אתה…
(17:26) פוגע באמון של ההורים לחלוטין, ויכול להיות במצב הזה שזה יגרום לקונפליקטים מאוד גדולים.
(17:32) זה יכול להיות פה שימנע מילד שיכול להיות ילד נפלא להגיע לעולם.
(17:37) ולכן אנחנו פה מאוד מאוד נזהרים ושומרים על הנייטרליות שלנו.
(17:43) אנחנו כאן ביניכם, אנחנו לא באים להגיד לכם מה נכון ומה לא נכון.
(17:46) אתם תחליטו מה נכון ומה לא נכון עבורכם.
(17:50) ועבור הילד או הילדה שלכם.
(17:52) אבל איפה שיש מידע אובייקטיבי או איפה שיש לנו דוגמאות, ויש לנו הרבה, ממקרים אחרים שליווינו וראינו מקומות שבהם אילו הדברים היו מדוברים בצורה נכונה בהתחלה, כנראה שלא היו מגיעים אלינו בכלל.
(18:09) אז אנחנו נציף את המקומות האלה, נשים שם זרקור ונשאל אתכם שאלות, ואם יש פה ידע אובייקטיבי, כמו ילדים צריכים נוכחות משמעותית של שני ההורים שלהם, אני מוכן תמיד להגיד את זה.
(18:22) תקשורת מכבדת, פתוחה, היא תנאי לגידול ילדים רעים בנפשם, אולי גם בגופם.
(18:28) ולכן אני תמיד אדבר על הדברים האלה.
(18:31) אבל אין הרבה כאלה.
(18:33) זה אומר שאין הרבה מקומות של ידע עובדתי שאפשר לתת.
(18:39) אבל…
(18:40) אם יש מקומות שניתן לתת בהם ידע עובדתי, אבל הנתינה שלו יכולה לגרום לאחד ההורים להרגיש שהמגשר אינו נייטרלי, כי הוא אומר דעה, הוא אומר עובדה, שאינה נשמעת טוב לאחד ההורים, ולכן זה עלול לפגוע בנייטרליות ובאמון, או איך הצדדים רואים את הנייטרליות, או באמון שלהם באנו וכתוצאה מכך בתהליך, אז אנחנו נימנע מלהגיד לכם את העובדה הזו.
(19:10) מה שכן נמליץ לעשות זה להכניס לתוך התהליך הזה, לתוך התהליך שלנו, איתנו, יועץ מקצועי.
(19:19) זה יכול להיות מדריכת הורים, זה יכול להיות פסיכולוג ילדים, זה יכול להיות אדם שכבר הביא ילד לעולם בהורות משותפת, הוא חי כהורה ב-co-parenting.
(19:34) ושיש לו משהו להגיד לנו, יש לו את הניסיון שלו המקצועי.
(19:38) וכך מה שקורה, אנחנו גם שומרים על התהליך, על השיח, על המקום הבטוח הזה שלנו, וגם חוסכים מהמגשר את הצורך בלתת את הדעה שאמרתי זה יכול להיות מסוכן.
(19:51) וגם מסתמכים פה על עובדות ועל נתונים, כי בעלי מקצוע זה היתרון, יכולים לתת לנו עובדות ונתונים, וככל שאנחנו מסתמכים יותר על עובדות ועל נתונים, ככה יהיה קל יותר, ככה יהיה ברור יותר, ככה יהיה לנו יותר אפשרויות לבחור בין, ביניהם, ובין הנכון והאולי הפחות נכון, לא תמיד בהורות יש נכון או לא נכון, יש פשוט מה נכון לכם ולמציאות, שתבוא ולילד, שיהיה גם כן.
(20:20) בסיום התהליך אחרי שעברנו על כל ההסכמות והגענו להסכמה שהנה, ככה אנחנו רוצים שהחיים ייראו, ככה אנחנו נתמדד עם האתגרים, ככה אנחנו נפעל בכל שלב וכל סיטואציה שתבוא, עכשיו הגיע הזמן להוריד את הדברים על הכתב.
(20:37) כמה זמן זה לוקח?
(20:39) בדרך כלל שלושה, ארבעה, חמישה מפגשים, זה ממוצע, ואני יכול להגיד לכם שגם זילבינו פה זוגות.
(20:46) שלקחו תהליך שקודם כל הפגישות האלה היו חודשיות, פעם בחודש מפגש.
(20:52) הזמן המומלץ בגדול לגישור זה פעם בשבוע, אבל באורות משותפת כשאין קונפליקט ואין משהו בוער, אפשר גם לקחת את הזמן.
(21:00) כשיש משהו בוער עדיף להיפגש לפחות פעם בשבוע.
(21:05) ולכן התהליך יכול להימשך חצי שנה ואפילו גם שנה.
(21:08) אנחנו לא ממהרים.
(21:10) כל זמן שאנחנו לוקחים…
(21:11) מראש, לפני הקליטה, עדיף, כדי שנהיה באמת בטוחים, נבסס את החברות בינינו, לא צריך לרוץ לשום מקום בינינו, אבל אנחנו מתאימים את עצמנו אליכם.
(21:25) אז אנחנו אחרי שעוברים על כל הנושאים, אמרתי, כמה זמן לוקח, אמרתי, ועכשיו מכינים הסכם, הכל יורד אל הכתב.
(21:35) ההסכם הזה הוא הסכם מאוד מאוד מפורט, אנחנו מדברים בדרך כלל בין 15 ל-20 עמודים.
(21:41) ממוצע, בסדר גודל.
(21:43) למה כל כך מפורט?
(21:44) כי ההסכם הזה בעצם קובע גם את ההתנהלות שלנו עד ההקליטה על ההיריון, על המיתן הגנטי, על מה יהיה בינינו בהיריון, וגם מה יקרה כשהילד ייוולד, ולפחות את גיל 18, אפשר גם לדבר גם אחרי זה.
(21:59) ואנחנו מדברים על הכל, תראו כמה חומר חיים של בן אדם שעוד לא נולד, בזירה, אגב, מעניין להבין שעוד…
(22:07) עדיין אין ילדים בגירים, זאת אומרת, אנחנו לא מכירים עדיין מחקרים פורמליים על הנושא, שחקרו את הנושא לעומק, כי כל הנושא של הורים שביחד מגדלים ילד מבחירה ומגדירים בהסכמים איך הוא ייראה, זה מאוד חדש בעולם, בעולם, לא רק בישראל.
(22:23) אז לכן הידע הרב שיש לנו בנושא הגירושין הוא מאוד מתאים כאן.
(22:31) ההסכם הזה…
(22:32) מחולק לשני חלקים.
(22:34) ההסכם של מה קורה אחרי שהילד ייוולד, ומה קורה לפני.
(22:39) לפני צריך לעשות הסכם על החומר הגנטי, במידה ואנחנו רוצים הפריה.
(22:43) בטח בית החולים דורש איזשהו מסמך של הפריה גנטית, של מה קורה עם החומר, עם הזרע, במקרה של פטירה, מסמך פורמלי.
(22:53) טוב, אותו מקבלים מאיתנו, מחתימים אותו.
(22:56) שנותנים לבית החולים.
(22:58) ועכשיו יש את ההסכם שמגדיר מה קורה עד הלידה ואחרי הלידה.
(23:02) עכשיו פה, נכון להיום במדינת ישראל, אני מדבר פה על שילה 24, מדברים על למצוא פתרון ללקונה שעכשיו אני אדבר עליה, אבל כרגע המצב הוא שאי אפשר לתת תוקף של פסק דין להסכם על ילד שעוד לא נולד.
(23:19) זה אומר שכש…
(23:20) הילד ייוולד, צריך יהיה ללכת שוב לבית המשפט שייתן לו תוקף להסכם שאנחנו הכנו, ולפני זה אפשר לתת לו תוקף כאיזשהו הסכם עקרונות חתום בינינו.
(23:32) אבל להבין, ולכן גם חשוב האמון בינינו, שכל עוד ההסכם הזה לא קיבל תוקף של פסק דין, אז הוא לא אכיף.
(23:41) ולכן יש פה משהו מאוד חשוב באמון שאנחנו חייבים לייצר בין ההורים.
(23:45) כי אם אין הורים, אין אמון, לא היה כנראה סתם פליטה, גם אין הורים, זה חייב להיות ביחד.
(23:54) אז זה התהליך הפורמלי שאנחנו פה מלווים אתכם בכל הדרך הזו, וזה התהליך, זה תהליך הורות משותפת בגישת שותפות חדשה.
(24:05) אני מזמין אתכם לפנות אלינו באתר שלנו, nishri.shared.
(24:10) פרנטינג co.il, יש בו המון המון מידע על הורות משותפת, על התנהלות נכונה והורות משותפת, אנחנו גם לאט לאט מעלים שם תכנים וטיפים, אתם מוזמנים להיכנס, לשתף, לשאול שאלות, אנחנו נשמח לענות פה בפודקאסט, באתר ובתכנים האחרים שלנו, וכמובן אם תרצו לקיים פגישת היכרות, אנחנו תמיד עושים פגישת היכרות ללא עלות, ללא מחויבות, בכל הסניפים שלנו.
(24:35) ברחבי הארץ, ושמחים להכיר אתכם, לתת לכם מידע, לזכות באמון, ומשם, אם תרצו, לצאת לדרך החדשה יד ביד.
(24:45) אם הפרק הזה דיבר אליכם ואתם מכירים אנשים שיכולים להיעזר במידע הזה, ומחפשים את הדרך להורות משותפת טובה, אני מזמין אתכם ומבקש אתכם לשתף להם את הפרק הזה.
(24:59) לתייג אותו, לדרג אותו, תנו לנו ביקורת, תעזרו לנו להגיע לאנשים, אני מבקש את זה מכל הלב, ותודה שהאזנתם.
(25:10) וכמובן שיש אפשר גם לצפות בפרק הזה, הוא גם מצולם, הכל מאוד קיים באתר, ביוטיוב, בכל ערוצי המדיה.
(25:18) שיהיה המון המון בהצלחה.