למה אנשים עדיין מגישים תביעות – גם כשהפתרון נמצא במקום אחר
פרק 85 בפודקאסט "משהו עם גישור"
השאלה שעומדת בבסיס הפרק הזה אינה שאלה טכנית של יתרונות וחסרונות בין גישור לבין בית משפט, אלא שאלה עמוקה יותר על האופן שבו בני אדם תופסים קונפליקט. לכאורה, אם בוחנים את הנתונים היבשים, הגישור מציע יתרונות ברורים: הוא מהיר יותר, זול יותר, מאפשר שליטה בתוצאה, ומייצר פתרונות מותאמים למציאות החיים של הצדדים. ובכל זאת, במקרים רבים, הבחירה הראשונית היא עדיין לפנות לבית המשפט.
כדי להבין את הפער הזה, צריך להניח בצד לרגע את ההשוואה המקצועית ולהתבונן במנגנונים שמפעילים אנשים ברגעי קונפליקט. כאשר אדם מרגיש פגיעה, עוול או איום, התגובה אינה בהכרח רציונלית. היא מונעת משילוב של צורך בהכרה, רצון לצדק, ולעיתים גם צורך בהחזרת שליטה. במצבים כאלה, בית המשפט נתפס כמנגנון שמספק תשובה ברורה – גם אם היא אינה מיטיבה בהכרח עם המציאות הכוללת.
תפיסת עורך הדין כמנגנון פתרון – והמחיר שלה
אחד המאפיינים המרכזיים של הבחירה בבית משפט הוא האופן שבו נתפסת דמותו של עורך הדין. במקרים רבים, עורך הדין אינו נתפס רק כיועץ משפטי, אלא כמי שמקבל לידיו את הסכסוך ומנהל אותו. זהו מודל שמדמה טיפול רפואי: יש בעיה, פונים למומחה, והוא פותר אותה.
אלא שסכסוכים בין אנשים אינם מחלה שניתן “לטפל בה” מבחוץ בלבד. הם מערכות מורכבות של תקשורת, פרשנות, היסטוריה משותפת ולעיתים גם יחסים מתמשכים. כאשר הסכסוך מועבר כולו לגורם חיצוני, הצדדים מאבדים את היכולת להשפיע על הדרך שבה הוא מתפתח. במקום שיח ישיר, נוצרת מערכת של טענות, תגובות ועמדות, שמנוהלת דרך מסמכים ופרוצדורות.
התוצאה היא שהקונפליקט אינו נפתר – אלא עובר טרנספורמציה. הוא מקבל צורה משפטית, אך לעיתים מאבד את האפשרות לפתרון עמוק.
הממד הרגשי: הצורך בצדק מול הצורך בפתרון
ביסוד הבחירה בהליך משפטי עומד לעיתים קרובות מתח בין שני צרכים שונים: הצורך בצדק והצורך בפתרון. בעוד שהגישור מתמקד ביצירת פתרון שמאפשר לצדדים להמשיך הלאה, בית המשפט מתמקד בהכרעה – מי צודק, ומה מגיע לכל אחד.
הבעיה היא שהכרעה אינה בהכרח מספקת את הצורך הרגשי. גם כאשר אדם “מנצח” בבית משפט, הוא לא תמיד יוצא עם תחושת סגירה. לעיתים אף להפך: ההליך הארוך, העימות הישיר והעמקת הפערים משאירים אותו עם תחושת שחיקה ואף החמרה של הקונפליקט.
הגישור מציע גישה אחרת, שאינה מתעלמת מהצורך בהכרה, אך אינה הופכת אותו למטרה המרכזית. במקום להכריע מי צודק, הוא מבקש להבין מה כל צד צריך כדי להמשיך קדימה, וכיצד ניתן לייצר מציאות שמכבדת את הצרכים הללו.
העולם העסקי והפער במודעות
אחת התופעות הבולטות שעולות בפרק היא הפער בין תחום הגירושין לבין העולם העסקי בכל הנוגע לשימוש בגישור. בעוד שבתחום המשפחתי חלה בשנים האחרונות עלייה משמעותית במודעות ובשימוש בגישור, בעולם העסקי המצב שונה.
עסקים רבים עדיין פועלים מתוך הנחה שסכסוך עסקי מחייב טיפול משפטי. חלק מהסיבה לכך נעוצה בתפיסה של עסקים כמרחב “רציונלי”, שבו הכל מתנהל דרך חוזים, מספרים והתחייבויות. אולם בפועל, גם סכסוכים עסקיים נובעים פעמים רבות מפערים בתקשורת, מאכזבות, מחוסר בהירות ומהבדלים בציפיות.
כאשר מתעלמים מהממד האנושי של הסכסוך, הפתרון המשפטי מטפל רק בחלק מהבעיה. הוא עשוי להכריע בסוגיות כספיות, אך אינו בהכרח פותר את הדינמיקה שהובילה לסכסוך מלכתחילה.
נקודת הזמן: מתי פונים לגישור
שאלה מרכזית נוספת היא לא רק האם פונים לגישור, אלא מתי. במקרים רבים, גישור נתפס כאופציה “אחרונה”, שמגיעים אליה לאחר שמוצו כל האפשרויות האחרות. אך דווקא נקודת הזמן הזו היא בעייתית.
ככל שהסכסוך מתמשך, כך הוא מתעצם. עמדות מתקבעות, רגשות מתחדדים, והמרחק בין הצדדים גדל. כאשר מגיעים לגישור בשלב מאוחר, התהליך הופך מורכב יותר ודורש עבודה עמוקה יותר כדי לפרק את מה שכבר נבנה.
לעומת זאת, פנייה מוקדמת לגישור מאפשרת לעצור את ההסלמה. היא יוצרת מרחב שבו ניתן לבחון את הסיטואציה לפני שהיא מתקבעת לכדי עימות מלא.
גישור כמרחב לשיח – לא רק ככלי לפתרון
אחת הטעויות הנפוצות היא לראות בגישור כלי טכני שמטרתו להגיע להסכם. אך בפועל, הערך המרכזי של הגישור טמון ביצירת מרחב לשיח. זהו מרחב שבו ניתן לומר דברים שלא נאמרו, לשמוע דברים שלא נשמעו, ולבחון את הסכסוך מזווית רחבה יותר.
כאשר השיח מתקיים בצורה מונחית ומקצועית, מתאפשרת תנועה. לא תמיד מדובר בהסכמה מלאה, אך לעיתים קרובות נוצרת הבנה שמאפשרת לצדדים להתקדם.
במובן זה, ההסכם אינו המטרה, אלא תוצאה של תהליך עמוק יותר.
ההבחנה בין גישור לפישור
בתוך עולם הגישור עצמו קיימת הבחנה חשובה בין גישור לבין פישור. בעוד שפישור נוטה להתבסס על הצעת פתרונות מצד גורם חיצוני, לעיתים תוך הסתמכות על הערכה של תוצאה משפטית אפשרית, הגישור מבקש לייצר פתרון מתוך הצדדים עצמם.
ההבדל אינו רק שיטתי, אלא מהותי. כאשר הפתרון מגיע מבחוץ, הוא עשוי להיות נכון ברמה הטכנית, אך פחות מחובר לצרכים ולמציאות של הצדדים. כאשר הוא נבנה מתוך השיח, יש לו סיכוי גבוה יותר להחזיק לאורך זמן.
האחריות על השינוי
המעבר מגישה משפטית לגישה גישורית אינו מתרחש מעצמו. הוא דורש שינוי בתפיסה, הן מצד הציבור והן מצד אנשי המקצוע. מגשרים נדרשים לא רק להחזיק ביכולת מקצועית גבוהה, אלא גם להנגיש את הגישה, להסביר אותה, וליצור אמון.
בנוסף, יש חשיבות גם לתפקידם של עורכי הדין. כאשר הם רואים בגישור חלק מהתהליך ולא חלופה לו, נוצרת אפשרות לשלב בין העולמות בצורה שמשרתת את הלקוח בצורה מיטבית.
מבט קדימה: שינוי תודעתי מתמשך
בסופו של דבר, השאלה אינה האם הגישור הוא פתרון טוב יותר, אלא מתי הוא יהפוך לברירת המחדל. שינוי כזה אינו מתרחש דרך החלטה אחת, אלא דרך תהליך מצטבר של מודעות, ניסיון והבנה.
ככל שיותר אנשים יחוו תהליכי גישור איכותיים, וככל שהשיח סביב קונפליקטים ישתנה, כך גם הבחירות ישתנו. מדובר בתהליך תרבותי, לא רק מקצועי.
המשמעות היא שהעתיד של פתרון סכסוכים אינו נמצא רק במערכות המשפט, אלא גם – ואולי בעיקר – ביכולת של אנשים לדבר, להקשיב, ולקחת אחריות על הדרך שבה הם מנהלים את הקונפליקטים שלהם.
שאלות ותשובות: למה אנשים עדיין מגישים תביעות – ומה זה אומר על העתיד של הגישור
הבחירה בבית משפט אינה נובעת רק משיקולים רציונליים, אלא בעיקר מהרגלים ותפיסות מושרשות. רבים רואים בבית המשפט סמכות שמכריעה ומחזירה סדר, במיוחד כאשר הם חווים פגיעה או חוסר צדק. בנוסף, חוסר מודעות אמיתי לאפשרות של גישור – או ניסיון חלקי ולא מדויק עם גישור – גורמים לכך שאנשים לא רואים בו אלטרנטיבה מלאה.
במקרים רבים, הצורך הראשוני הוא לא פתרון אלא הכרה. אנשים רוצים שיאשרו שהם צודקים, שנעשה להם עוול, ושמישהו “ינצח בשבילם”. הבעיה היא שהליך משפטי אינו בהכרח נותן את התחושה הזו, וגם כשהוא כן – הוא לא תמיד פותר את הקונפליקט עצמו. גישור מנסה לנתב את הצורך הזה לכיוון שמאפשר תנועה קדימה, ולא רק הכרעה.
בעולם הגירושין, הקשר בין הצדדים נמשך ולכן יש הבנה ברורה לצורך בפתרון שמאפשר שיתוף פעולה עתידי. בעולם העסקי, לעומת זאת, יש לעיתים תפיסה שסכסוך הוא “עסקי” ולכן צריך לפתור אותו בכלים משפטיים. בפועל, גם סכסוכים עסקיים מבוססים על תקשורת בין אנשים, ולכן גישור יכול להיות רלוונטי ואף יעיל במיוחד – אך המודעות לכך עדיין נמוכה יותר.
גישור מבוסס על יצירת פתרון מתוך הצדדים עצמם, דרך הבנת צרכים, אינטרסים והקשר רחב. פישור, לעומת זאת, נוטה לכלול הצעת פתרון מצד גורם חיצוני, לעיתים בהתבסס על הערכה משפטית. כאשר גישור הופך בפועל לפישור, הוא מאבד חלק מהעומק ומהיכולת לייצר פתרון שמחזיק לאורך זמן.
כן, אך חשוב להבין שהמורכבות עולה. כאשר תביעה כבר הוגשה, הצדדים לרוב “עלו על עץ”: הם השקיעו זמן, כסף ואנרגיה, והעמדות שלהם התקבעו. גישור בשלב כזה עדיין אפשרי ואף אפקטיבי, אך דורש יותר עבודה. לכן, ככל שפונים מוקדם יותר – כך הסיכוי להגיע לפתרון פשוט ויציב גדל.
לעיתים מדובר בפחד – פחד להיחשף, פחד לוותר, או פחד “להפסיד”. במקרים אחרים מדובר בחוסר מודעות, או בהנחה שגישור הוא רק שלב ביניים לפני בית משפט. בנוסף, כאשר הסכסוך מתפתח בהדרגה, אנשים לא תמיד מזהים את הרגע שבו כדאי לעצור ולעבור לשיח מונחה.
לא לכל סכסוך, אך לרבים מאוד מהם. כאשר יש אפשרות לשיח, כאשר הצדדים מוכנים להשתתף בתהליך, וכאשר יש אינטרס להגיע לפתרון – גישור יכול להיות אפקטיבי מאוד. במקרים שבהם יש צורך בהכרעה משפטית מובהקת או כאשר אין נכונות בסיסית לשיח, ייתכן שהליך משפטי יהיה מתאים יותר.
המגשר אינו מחליט ואינו מכריע. תפקידו הוא לנהל את התהליך, לאפשר שיח שלא מתאפשר לבד, ולעזור לצדדים לעבור מעמדות נוקשות להבנה של צרכים. הוא יוצר מסגרת שבה ניתן לבחון את הסכסוך בצורה רחבה יותר, ולבנות פתרון שמותאם למציאות של הצדדים.
סביר יותר שהגישור לא יחליף את בית המשפט, אלא ישנה את מקומו. בית המשפט יישאר כמנגנון הכרעה במקרים מסוימים, אך ככל שהמודעות לגישור תגדל – הוא יהפוך להיות הבחירה הראשונה במקרים רבים. מדובר בתהליך תודעתי ותרבותי, ולא רק מקצועי.
נדרש שילוב של מודעות, ניסיון חיובי, והנגשה. ככל שיותר אנשים ייחשפו לתהליכי גישור איכותיים ויבינו את הערך שלהם, כך הבחירה תשתנה. בנוסף, יש חשיבות לשיתוף פעולה עם עורכי דין ולשילוב הגישור כחלק טבעי מתהליך פתרון סכסוכים – ולא כחלופה “חלשה” או משנית.
תמלול מלא של הפרק
(0:00) לפני כמה חודשים הקלטתי כאן פרק עם המגשרת מירי טטינסקי ולצערי הפרק נגנז כי לא מצאתי אותו, אין לי סיבה טובה אין לי תירוץ טוב עם כל המעברים ומלחמה וכל מה שקרה הלך לי לאיבוד והיה פרק כל כך טוב וכל כך חשוב וכל כך רציתי שתכירו את מירי ואת העשייה שלה ואת הדעה שלה והתפיסה שלה שאמרתי אני לא מוותר על ההזדמנות והזמנתי אותה שוב לבוא.
(0:33) והיום אנחנו רוצים לדבר ואני חושב שזה נושא שהוא יתגלגל אבל הכותרת שלנו בהתחלה היא האם אנשים הולכים עדיין לבתי משפט?
(0:42) אני רוצה לומר שאולי פחות, אולי לא ומירי חושבת קצת שונה ממני אמרנו בואו נראה בתוך ההתפתחות הזאתי בזמן, כי אני יכול להגיד לכם שבכל השנים שלי בעולם הגישור, אני רואה את המהפכה קורית, אני רואה שדברים משתנים, ופה אנחנו עושים איזשהו, זה צ’ק פוינט, כזה לבדוק איפה אנחנו נמצאים.
(1:04) אז שלום מירי.
(1:05) אהלן, מעניינים נדב.
(1:07) אני מאוד בטוב.
(1:09) גם אני.
(1:09) איזה יופי.
(1:10) רציתי לומר לגבי זה שדווקא הפרק שלנו הלך לאיבוד, שאיזה מגניב זה, ואיזה כיף זה שמדובר בשני מגשרים, כי כשאתה…
(1:18) צלצלת, השארת הודעה, אז ככה התנצלת, ואני אמרתי לעצמי, להפך, וואי, איזה כיף, יש פה הזדמנות.
(1:24) יש פה הזדמנות לשבת פעם נוספת, יש פה הזדמנות לנהל את השיח הזה עוד פעם, לקיים את הדיון הזה ששנינו כל כך אוהבים.
(1:33) ורגע לפני שאני אומר מה דעתי כן גישור, לא גישור, או כמה זה נפוץ, אז אני אומר שאחד מהדברים שאני חושבת ששנינו מדברים עליו, זה כמה הגישור הוא בעצם הזדמנות.
(1:42) ועל כמה מחלוקת בעיניי היא הזדמנות.
(1:45) כשאנחנו במחלוקת אז אנחנו ככה נאלצים רגע להסתכל מלמעלה ולבחון את הדברים פעם נוספת, וגם הדבר הזה זה הזדמנות, אם זה לא היה הולך לאיבוד, אז צילמנו פעם אחת לפני שלושה, ארבעה, חמישה חודשים, לא יודעת מתי, ויש לנו הזדמנות ככה להיפגש פעם נוספת ו…
(1:58) ולשפר.
(1:59) ולשפר וללמוד לגמרי ולהתקדם עוד קצת ולמתוח ככה, אפילו זה את זו עוד טיפה, אז זה ממש מגניב.
(2:07) מסכים.
(2:08) אז תודה על ההזדמנות.
(2:09) תודה לך שבאת, תודה על ההבנה.
(2:11) בכיף, בטח.
(2:14) ואני אומר רגע לגבי בתי משפט או לא.
(2:19) רוב התיקים שאני מטפלת בהם היום הם עדיין תיקים שמלווים על ידי עורכי דין.
(2:26) רובם ככולם, האחוז הגדול, הם תיקים שכבר מתנהלים בבית המשפט.
(2:31) כשאני משוחחת עם עורכי דין, והאג’נדה שלי מאוד זהה לשלך, שבאה ואומרת, יש פה אלטרנטיבה הרבה יותר מהירה, הרבה יותר זולה, הרבה יותר נכונה, הרבה יותר יעילה, הרבה יותר יכולה לבחון אופציה שבית משפט לא יכול לתת, כי בית משפט אנחנו יודעים עושה משפט ולא צדק ולא זה.
(2:51) עדיין באים הרבה מורכי דין ואומרים, יש לנו לקוח, והרבה פעמים הלקוח הזה רוצה לתת פטיש בראש, הוא רוצה להרגיש שאנחנו נלחמים עבורו, הוא רוצה להרגיש שידו על העליונה.
(3:01) הוא מרגיש שהוא באיזשהו פלונטר והוא צריך קודם כל להראות כוח.
(3:06) ואם אנחנו נבוא לגישור לפני שניסינו את ההליך המשפטי, אז אנחנו בעצם מראים חולשה.
(3:11) בול לגמרי, יודע, תולש את השערות.
(3:13) תולש את השערות, זה איזה טעות.
(3:16) ממש.
(3:16) איזה טעות.
(3:17) ממש.
(3:18) ממש.
(3:19) העניין הוא שהבעל העסקים, או בעל המניות, או בעל החברה, עוד לא נמצא ב-state of mind שנמצא המתגרש, כי המתגרש היום בהמון מהמקרים יודע להרים טלפון או לחפש איזשהו מגשר או מגשרת שיידעו לעזור לצדדים עצמם.
(3:39) חלף עורכי דין שכל אחד ימשוך לכיוון אחר ואת הטענות עוד יותר לקיצון ובעצם את כל הוויכוחים האלה הוא רק הולך ומחריף הרבה פעמים מעורכי דין, זה מה שהם עושים, כי זו עבודה שלהם.
(3:52) אנשי העסקים פחות יודעים לעשות את זה, הם עדיין מרגישים כשהם נכנסים לאיזשהו פלונטר שהם לא מצליחים לפתור, לפחות ממה שאני רואה, הם עדיין באוטומט, וגם על זה דיברנו אגב בפרק הקודם שלנו, הם עדיין באוטומט פונים לעורכי הדין.
(4:08) ואז עורכי הדין מנתבים את זה בצורה כזו או אחרת.
(4:10) אז אני חושבת שהמודעות היא לא מספיק רחבה כדי לדעת להגיד, רגע, יש פה מגשר ואני יכול…
(4:16) להיעזר בכלי האחר, באלטרנטיבה הזו.
(4:20) אז זה הניסיון שלי.
(4:22) אני חושב שאנחנו מסתכלים על שתי פוזיציות.
(4:28) תיק אחרי שהגיע לבית משפט ולפני.
(4:31) נכון.
(4:31) אני לפני שהייתי מגשר, היו לי עסקים, היו לי חברות, הייתי בעולם התרבות.
(4:36) עשיתי המון דברים.
(4:38) חיים מעניינים.
(4:40) ואני זוכר שבכל מחלוקת שהייתה, לא חשבנו בכלל על עורכי דין.
(4:46) עורכי דין זה רק כשמישהו תובע אותך או כשמישהו מאיים עליך, אבל אתה עשית עסקה עם מישהו שאתה בקשר איתו והייתה לכם מערכת יחסים.
(4:55) וכמו שהתחלנו והיו, רבנו לפעמים בתוך מערכת היחסים, ידענו גם לפתור אותה.
(5:01) רק במקום שהלכנו לעורך הדין, כי חשבנו, כי חששנו, כי איפשהו הייתה איזו תפיסה ברחוב, והיא עדיין קיימת, אני חושב, בעיקר בבני הדור ה-X ומעלה, לא במטה, שהעורך דין הוא רופא הסכסוכים.
(5:18) נכון.
(5:20) ומי שחושב את התפיסה הזאתי, השגויה הזאתי, אני קיבלתי החלטה אסטרטגית אצלי בעסק, אצלי בחברה, שאני מפסיק לדבר עם אנשים, לשכנע אותם למה עריכת דין פחות טוב מגישור.
(5:33) כי זה כל כך ברור וכל כך אלמנטרי שאני לא יכול, באמת, מאחר ואני מאוד מעריך את הבינה והחוכמה של האנשים, אתה לא יכול, אין לך שום יתרון להגיד לי למה לך ללכת לבית משפט.
(5:48) הסיבה היחידה שאתה תלך לבית משפט זה כי העורך דין אמר לך שזה מה שהוא צריך לעשות.
(5:52) עכשיו, מאחר ואני, אחרי שעברתי המון סכסוכים והמון אתגרים בחיי והמון קשיים כלכליים, וצמתים אדירים.
(6:00) אני הלכתי ללמוד משפטים.
(6:01) לא הלכתי ללמוד בגיל 23, הלכתי ללמוד בגיל 30, 28, 29.
(6:07) ואני את הידע שיש לעורכי דין יודע אותו.
(6:10) אבל באתי מניסיון של עולם העסקים.
(6:13) ואני יודע שאין שום ידע שהעורך דין יכול לפתור לך, שלא היית יכול לבד בשיחת טלפון או בגישור.
(6:21) אין, לא קיים.
(6:22) עכשיו, האלה שגדלו, דור ההורים שלנו, שמישהו היה מעצבן אותם, הייתי בסדנת תיאטרון, שמעתי משפט, לא שמעתי שנים, אדם בן 70, מהמם, הוא אמר לדמות, העורך דין שלי ידבר איתך.
(6:40) עכשיו, מתי שמענו פעם אחרונה את המשפט הזה?
(6:42) אנחנו כבר לא משתמשים, הדור שלנו כבר לא משתמש במשפט הזה, הילדים שלנו, זאת אומרת, זה היה 20-30.
(6:49) בכלל לא חושבים במונח הזה, הם לא ילכו לערכאות.
(6:53) אז מי שהולך לערכאות, זה יכול להיות הבכירים, העלים, 40 ומעלה, אבל מה לעשות, גם הם יודעים שבית המשפט היום זה ג’ונגל ואף אחד לא יודע מה תהיה התוצאה, אז גם הם הולכים פחות, וכמו שקרה בגישור, שיש ירידה של יותר מ-60% בכמות התביעות, אני בטוח, ולא מראים לנו את הנתונים האלה, שזה קורה גם בבתי המשפט, אבל אין לי ספק שגם אם בינתיים אולי יש איזה, לא יודע אם זה גידול, כי אנשים לא הולכים, זה תקוע מאז הקורונה.
(7:24) מה?
(7:25) בתי המשפט?
(7:25) כן, תקוע, הכל בעומס.
(7:27) אתה יודע שאתה לא יודע איך אתה נכנס, אתה לא יודע איך אתה נכנס, אתה לא יודע איך אתה יוצא.
(7:32) אבל הדור הבא לא ילך לשם.
(7:34) הדור הבא אולי לא ילך לשם, הדור שלנו עדיין הולך לשם.
(7:38) הוא עדיין, המודעות…
(7:40) היא לא גדולה מספיק כדי לדעת שיש את הכלי הזה.
(7:44) היום לאט לאט זה הולך ונוצר יותר, אני שומעת גם יותר ויותר עורכי דין שמכניסים סעיפי גישור בהסכמים בין שותפים ובין חברות ומה שזה לא יהיה, אבל גם הדור שלך ושלי, גם אם הוא יודע, גם אם הוא יודע פה מאחורה שבית משפט לוקח זמן, ששופט אחד יגיד לבן ושופט אחר יגיד שחור, שזה עולה הרבה כסף, גם אם הם יודעים, עדיין איפשהו ה…
(8:08) הקל, ואני אומרת הקל במרכאות, כי זה דווקא הקשה והארוך ובדיוק ההפך, אבל הקל הוא לפני עורך דין, זה הבלתי אינק.
(8:14) למה זה?
(8:16) אני חושבת שזה על מודעות, אני חושבת שגם, ואתה מכיר את זה טוב ממני, כי אני לא עוסקת בגישור גירושין, אני חושבת שגם מתגרשים עד לפני עשור לצורך העניין, באוטומט שלהם היו הולכים לעורכי דין.
(8:30) נכון.
(8:31) ולאט לאט לאט לאט, כשהבנו שיש פה איזשהו משהו…
(8:36) אפקטיבי יותר, גדול יותר, רחב יותר, אז פנו לשם.
(8:41) אני חושבת שזה יהיה אותו דבר עם עסקים וחברות.
(8:43) ואני חושבת ככל שאנחנו מבינים, העולם העסקי הוא כביכול עולם מאוד מאוד קר, אבל הוא לא.
(8:49) אנשים חושבים שאם יש איזושהי מחלוקת של מיליוני שקלים, היא במיליוני שקלים.
(8:54) אם יש איזשהו פרויקט עכו, זה בפרויקט עכו.
(8:55) אבל זה מתחיל ונגמר בשיח, בין אם זה, ואתה בוודאי מכיר את זה, בין אם זה השכנים שרבים על פרגולה, ובין אם זה ה…
(9:02) חברת ענק שרבה על מיליוני שקלים, זה אותו דבר, זה מתחיל בשיח, זה מתחיל בתקשורת, זה מתחיל, זה רק ששם ההפסדים הם הרבה יותר גדולים, מבחינה כלכלית ומבחינת הפוטנציאל ההפסד.
(9:14) אני חושבת שאנשים עדיין נאחזים, אנשי עסקים, בעלי חברות, בעלי תפקידים, עדיין נאחזים באיזשהו מנגנון הגנה, אני אקרא לזה, או תחפושת, או כל דבר אחר, שאנחנו עושים עסקים ולכן אנחנו צריכים לעשות עסקים.
(9:31) ולעשות עסקים אומר לעבור דרך איזשהו מסלול שאם אנחנו לא מצליחים לתקשר אתה ואני ישירות אז יש פה עורך דין שהוא יעשה עבורי את העבודה.
(9:38) זה פעם אחת, ופעם שנייה יכול להיות שגם השמיכה קצרה מדי, זאת אומרת יכול להיות שזה גם כחלק מאיזשהו מנגנון של כיבוי שרפות, אני צריך לעשות ככה וככה וככה וככה וככה, אז אם יש לי מחלוקת אז אולי אני אפנה לעורך הדין ועורך הדין ייקח את הדבר הזה מעליי ואז אין לי ברירה ואז זה ממש כזה שאני מרים ידיים ואני כבר מתנהל בבית משפט אז…
(9:55) כאילו הרכבת כבר יצאה מהתחנה.
(9:57) עכשיו, לבוא לגישור מצד אחד לך ולי זה ברור שזה הדבר הרבה יותר קל לעשות, כי בוא נשב, בוא נתקשר, בוא נעשה פגישה, 2, 3, 4, נתקס את זה, נביא את כל מי שצריך לחדר ונפתור.
(10:11) אני חושבת שמעיני אנשים זה נתפס כאלטרנטיבה הקשה יותר, המורכבת יותר, כי הם באמת צריכים להתאמץ לנהל שיח.
(10:17) שעכשיו…
(10:18) תקשורת.
(10:19) זה הולך אותי להמון מקומות, כי עכשיו בימים האלה עם הסאדה החדש, סדר דין האזרחי החדש, אתם גם ככה צריכים ללכת לשמוע על גישור.
(10:26) זאת אומרת, בכל מקרה הולכים לאיזשהו הליך מקדמי של גישור.
(10:29) נכון, במהות, ואז דרך מהות הם לרוב, לרוב, לרוב כן נכנסים לגישור.
(10:33) זאת אומרת, הגשתם תביעות, הגשתם תביעות, כדי לשליחו אתכם לגישור.
(10:38) אבל תביעות זה לעלות על עץ, עדיף לא לעלות על עץ.
(10:40) על עץ זה לעלות על עץ, כשאתה הולך לעורך דין אתה עולה על עץ.
(10:43) יותר גבוה, once הגשת תביעה בדרך כלל אתה עבר איזשהו פרק זמן, אז גם ההפסדים שלך הולכים ומתערמים.
(10:53) אתה כבר בשעות וחודשים ושבועות של חוסר שנאה, אתה כבר במערכת יחסים לא טובה, כי הגשת תביעה אז אתה כבר שולף איזושהי חלק ארוכה, כבר הפסדת מלא מלא דברים בדרך.
(11:04) בגלל זה אני אומרת, ההבדל במודעות מבחינתי זה לבוא ולהגיד בתחילת הדרך, רגע רגע רגע.
(11:09) אוקיי?
(11:10) שותפים.
(11:11) אני רוצה ימינה, אתה רוצה שמאלה.
(11:13) אני רוצה להשקיע, אתה רוצה לחכות.
(11:15) אני רוצה לקחת הלוואה, אתה אומר שנייה.
(11:17) בוא נדבר רגע, יש פה איזשהו סימן שאלה.
(11:20) בשלב הזה בוא נדבר.
(11:21) בסינית, יפנית, בוא נדבר.
(11:23) חברה מול חברה אותו דבר.
(11:25) קבלן ראשי, קבלן משנה, יש לנו איזושהי מחלוקת.
(11:27) טיב העבודה, כמות העבודה, כן סחורה, לא סחורה, כמה עובדים.
(11:30) בוא נעצור רגע ונתבונן מלמעלה.
(11:32) את זה לא עושים.
(11:34) פה המודעות חסרה לי, כי זה היה מונע, זה היה מונע ופותר, פה המודעות חסרה לי.
(11:41) אותם שותפים שסיפרת לי לפני שהתיישבנו, זה חריג, כמה כאלה מגיעים?
(11:47) אז זהו, שאני רוצה להגיד על הדבר הזה, שכמה לא מגיעים.
(11:51) כי אנחנו יודעים מה מוגש, אנחנו לא יודעים מה לא מוגש.
(11:55) ואני יכול להגיד לך שהנתונים הרשמיים שאני מכיר, והאחרונה שבדקתי, היית תחביב.
(11:59) הייתי בודק את הנתונים של רשות של הנ”ת בתי המשפט, לראות את הסטטיסטיקה.
(12:04) עכשיו אם היו מראים איך הם מתמודדים עם העומס, אני הייתי אומר, אני מסתכל ואומר איזה ביזיון שיש גוף ציבורי שמתנהל, סליחה, אבל עם כל הכוונות, הגוף לא מצליח לתת מענה.
(12:14) 80% מהתיקים מסגרים הרי מחוץ לכותלי בית המשפט.
(12:18) אתה משלם על שירות של 80% לא צולח, והוא אומר לך גם אל תבוא אליי, אז באמת זה…
(12:25) ועדיין אתה בא.
(12:26) ועדיין אתה בא כי אתה הולך לעורך דין שמכיר, אבל במחוזי, לעומת השלום, אין גידול בכמות התביעות לאורך ה-25-30 שנה האחרונות.
(12:35) אוקיי.
(12:35) ולמה חורגים 25-30 שנה האחרונות?
(12:39) זכרים מה קרה?
(12:39) בשנת 92 כאילו מה, 90.
(12:42) מה?
(12:42) המכללות נכנסו.
(12:44) אוקיי.
(12:45) ברגע שנכנסו למכללות, למשפטים, כמות.
(12:50) עורכי הדין, עלתה בצורה דרמטית, ועכשיו אנחנו 147 עורכי דין לבן אדם, אחד עורך דין ל-147 איש, שזה מספר הכי גבוה בעולם, זה משוגע, באמת.
(13:02) והם, מה לעשות, צריכים להתפרנס, עברנו אז פה תהליך משפטיזציה אדיר, שאני חושב שאנחנו הולכים לצאת ממנו, אבל עדיין אנחנו חיים אותו, במחוזי אבל, והשלום זה אנשי עסקים, זה תביעות עד שלושה מיליון שקלים, אלא שבאמת, זה…
(13:17) זה הליבה שלהם, זה העסק שלהם, זה המשותף שלהם.
(13:20) במחוזי, אלה מעל שלושה מיליון, אין גידול גדול.
(13:23) כי אנשי העסקים הגדולים, אני יכול להגיד לכם שאני יודע על רמי לוי למשל.
(13:30) לא, חי הדין זה לא הסיפור שם.
(13:32) הוא יושב עם כולם והוא סוגר את העסקה.
(13:35) הוא יודע.
(13:35) זה נדיר, זה מהמם, אבל זה נדיר.
(13:38) זה מניסיון, זה מי שתובל את הניסיון מבין שבית משפט זה לא אופציה.
(13:42) אני מסכימה.
(13:43) אני מסכימה, אני מסכימה, ונורא בא לי לזעוק לעולם ולהגיד, תעצרו רגע, יש דרך אחרת.
(13:50) אז אני רוצה להגיד לך על זה חדשות טובות, לא צריך לזעוק, ניצחנו.
(13:56) עכשיו, אני יכול להגיד כמו שזה קרה בגירושין, אני רואה את זה, כי אני גם מפתח את העסקי, ואני רואה את הבינלאומי, ואני על זה, כי אני רואה את ההזדמנות שלנו כמגשרים לעשות טוב בעולם ולהתפתח, וזה תחומים מעניינים, הגישור העסקי אני מאוד אוהב אותו, הוא גם מגבה לי הרבה דברים.
(14:12) והרכבת כבר מחוץ לתחנה.
(14:15) כל מה שאנחנו היום צריכים לעשות, זה להיות ממש טובים במקצועיות שלנו, לשמור על כללי האתיקה שלנו, על שירות גבוה, על החיוך שלנו, על יכולת ההכלה, על לאפשר את השיח.
(14:28) כי אנחנו עושים את זה, ניצחנו.
(14:30) כי, אז אוקיי, אז ייקח עוד חמש, עוד עשר שנים.
(14:33) נכון, אני מסכימה.
(14:33) הדור הבא כבר על המגרש.
(14:35) אני מסכימה.
(14:35) ללכת לעריכת דין, ללכת שמישהו אחרי יחליט לך על העסק.
(14:39) שאתה הקמת, הרי אתם הקמתם את זה, זה ה-DNA של שניכם, העסק הזה מוצלח, כי הוא ה-DNA של צלכם, בואו נלמד מהעסק, איך אפשר לגרום לכאן לעבוד ביחד.
(14:50) זה לא רק העסק, זה בכל מחלוקת, אני מדמה את זה, בדיוק העליתי סרטון הזה לפייסבוק, לא, לא, עכשיו את אמרת פה משהו, אנחנו ניתן על זה בולד, ואני אגיד את זה פה למצלמה, שאנחנו מצלמים את הפודקאסט הזה.
(15:05) ואני אגיד לכל חבריי בעולם המגשרים, תראו, אי אפשר לצפות שמלהעלות איזשהו פוסט קטן חמוד זה יקרה משהו.
(15:14) אם אנחנו רוצים להיות ברמה הכי גבוהה, אז אנחנו צריכים לעשות דברים ברמה הכי גבוהה.
(15:19) ומה שמירי טטינסקי עשתה, אני חושב שכולם מסתכלים על רמת הסרטונים והביצוע והמסרים הנפלאים שאת מעבירה.
(15:26) תודה.
(15:27) אז אני אומר את זה, בדרך כלל אומרים את זה בסוף, אני אומר לכם כבר עכשיו.
(15:29) כנסו, תעשו שם עוקב, כי מצליחה להעביר מסרים בצורה מאוד מאוד מאוד טובה.
(15:35) תודה.
(15:35) בגלל זה הזמנתי אותה, כי אני חושב שאת באמת שגרירה נפלאה של התחום, אז…
(15:41) אני באמת באמת באמת…
(15:42) סלור סוגריים.
(15:43) תודה, תודה, תודה.
(15:45) אני באמת, זה מרגש אותי.
(15:47) אני באמת מאמינה, אתה יודע, אני באמת מאמינה בדבר הזה.
(15:49) זאת אומרת, מבחינתי, יש פה ערך אדיר.
(15:52) אני באמת באמת מאמינה בדבר הזה.
(15:54) לנהל הכל כל כך אחרת ולקחת את המשאבים המיותרים בניהול מלחמה למשהו אחר.
(16:02) עכשיו מה שרציתי להגיד, אפרופו שהעליתי סרטון, זה שאני מדברת על זה שהפתרון הוא נמצא בתוך הבעיה.
(16:10) בסוף, אתה יודע, תושיב את השותפים, הם יודעים, תושיב את בעלי החברות, הם יודעים, תושיב את המהנדסים.
(16:18) הם יודעים, תושיב את האנשים, הם יודעים הרבה יותר טוב מכל שופט, גורם, שלישי, עורך דין, לא משנה מי זה, שינסה לפתור את זה עבורם.
(16:26) אף אחד אחר לא יכול לדעת.
(16:27) עכשיו, קח חליפת צלילה, ולזה אני מדמה את זה, חליפת צלילה, מה קורה?
(16:31) בעצם הפתרון לבעיה, הוא נמצא בפנים.
(16:34) קר לי, יש מים קרים, הים קר, נכון, אני שמה חליפת צלילה כדי להתחמם.
(16:39) המים מהים נכנסים לתוך החליפה, הגוף שלי מתחמם איתם, ואז נהיה לי יותר נעים.
(16:43) הפתרון הוא בבעיה עצמה.
(16:44) מבחינתי זה המסר, הפתרון הוא אצל האנשים עצמם, אצל בעלי התפקיד, אצל בעלי החברות, כל מה שנדרש זה שמישהו יתרגם את הדברים.
(16:54) בואו נתרגם, אתה מדבר רגע סין, אתה מדבר רגע יפנית, אתה רגע נכנסת לגיל חמש ואני הלכתי לגיל שנתיים וחצי ואנחנו מדברים מתוך המקומות האלה, האגו רגע צף ומפריע לנו למוח הרציונלי, בואו נדבר רגע, שבעיניי זה הפספוס, אתה הולך לעורכי דין, אתה הולך לשמאים, אתה הולך לבית משפט, יעזרו לך, כי אתה לא מצליח לעשות את זה פנימה.
(17:19) עכשיו, זה קשה, זה באמת, זה קשה, אני לא מזלזלת.
(17:21) זה מורכב להבין רגע למה לא הולך לנו, לא הולך לנו, למה לא הולך לנו, לא הולך.
(17:26) לך תבין.
(17:27) בסדר, אז יש דרך אחרת.
(17:28) עכשיו, אני כן, אמרת, הרכבת כבר יצאה.
(17:32) אני כן מסכימה עם זה, כי בעיניי, כמו שעולם הרוח תופס נפח יותר משמעותי, אז אנשים הולכים יותר לטיפולים ולסדנאות ולאיזשהו משהו שהוא הרבה יותר פתוח ממה שהיה.
(17:42) 20-30 שנה אחרי, לפני, סליחה.
(17:45) יש לנו איזושהי מודעות הרבה יותר רחבה.
(17:48) אז אני כן מאמינה שגם עולם העסקים וגם החברות ילכו לשם ויבינו שיש ערך מאוד מאוד גדול בשיח ובתקשורת, ולכן אתה צודק, אנחנו פשוט צריכים להיות הכי טובים שאנחנו יכולים במה שאנחנו עושים כדי להעניק את הכלי הזה, זו מתנה.
(18:01) זו מתנה אדירה בעיניי.
(18:03) את יודעת, אני הפסקתי לדבר בלהגיד בנושא של הגישור שאני מאמין בזה.
(18:07) גם אני.
(18:08) אני לא מאמין.
(18:09) אני יודע.
(18:10) אני יודע.
(18:11) אני יודע.
(18:11) אנחנו רואים את הנתונים, באמת.
(18:13) זה כבר נהיה כל כך ברור.
(18:16) נכון.
(18:17) כל כך ברור.
(18:18) עכשיו, נקלעתם למחלוקת.
(18:21) זה כואב.
(18:22) עכשיו, אין הוקוס פוקוס.
(18:24) אין איזה כפתור שמישהו הרי יכול לעשות.
(18:27) אבל יש כלים שיגרמו לזה להיות הרבה יותר קשה.
(18:30) הרבה יותר קל, סליחה.
(18:31) ויש כלים שעשו את זה הרבה יותר קשה.
(18:32) עריכת דין, ויש שני משפטנים פה אומרים את זה, ואנחנו אומרים להם אני מאוד גאה בנו, שאנחנו אומרים את זה כבר, וכבר לא מתביישים, ולא מסתתרים, כי זה כבר נהיה כל כך שקוף.
(18:42) ההליך המשפטי הוא בכל הפרמטרים, לא תמצאו פרמטר אחד שבו הגישור נופל מעריכת הדין.
(18:51) לגמרי.
(18:52) אבל, ופה יש לנו פה איזשהו מלכוד.
(18:55) אוקיי.
(18:57) רוב המגשרים בישראל שקוראים לעצמם מגשרים, הם לא מגשרים, הם מפשרים.
(19:06) נכון.
(19:07) ואני חושב שאחת הבעיות הגדולות של עולם הגישור, שמקשות עליו לפרוץ, זה ההבדל בין הגישור לפישור.
(19:17) נכון.
(19:18) כי הפישור, נותן לך את הכותרת, פישור זה כשאתה בא לעורך דין.
(19:22) גישור, בוא נדבר רגע על מה זה גישור, גישור אתה בא, אתה יושב עם הצד השני ואתם מסתכלים על התמונה הרחבה ובעזרת מגשר צד שלישי נייטרלי מחפשים פתרון שמתאים לשניכם, בעצם לעולם שלכם, הערכים שלכם, הצרכים שלכם, מה שנוח לכם.
(19:39) בפישור אתם יושבים עם מגשר, לרוב הוא עורך דין, הוא אומר לרוב זה כנראה תמיד, שהוא מקובעו.
(19:47) שיש לו תואר במשפטים, עלה לנו הרבה כסף התואר הזה, ואנחנו אוהבים את הדיפלומה, ואנחנו אוהבים את הכבוד שזה נותן, אנחנו רוצים להגיד שאנחנו יועצים.
(19:57) ומגשר אינו יועץ, אבל כשאתה מייעץ בתחום שלך, אתה מבין בתחום המשפטי, ואז יושבים אנשים שבאים ממחלוקת בעולם מאוד רחב, ואתה מנסה להכניס להם את הפתרון מה היה קורה בבית משפט.
(20:10) נכון.
(20:11) אבל בית משפט זה קזינו, אף אחד לא יודע מה תהיה התוצאה.
(20:14) ואז בעצם יוצא פתרון עקום של זה זה זה זה זה ערמדיל כשרצו בכלל לבנות פה סוס.
(20:20) בכלל לא נדבר על הוועדה והגמל.
(20:23) זה מגוחך.
(20:25) ובגלל שעולם הגישור הגיע מתוך עולם עריכת הדין, אז רוב המגשרים הם עורכי דין.
(20:31) אבל רובם, לא כולם, יש כאלה שהם מדברים בשפה של כמוך, של שיח ורוח ובוא נדבר.
(20:38) ויש כאלה שאומרים, רגע, תקשיב, בית משפט אתה לא יכול.
(20:42) וזה אולי נוח מאוד לעורכי דין שבאים להתייעצות, והיו לי פה עורכי דין שקמו בתוך שיחה.
(20:48) ואמרו, אתה ממשיך ככה, אנחנו הולכים, אנו תלך.
(20:51) אני לא פה בשבילך, אני פה ללקוחות שלך, אתה לא פקטור מבחינתי, אתה מפריע לי.
(20:58) אם אתה מתחיל לנהל את השיח בהתאם למה שאתה מבין, ולא מה הלקוח שלך מבין, אני, שום בעיה שתלך.
(21:05) וגם אין לי בעיה שהלקוח שלך יראה את זה.
(21:07) בגלל זה גם הרבה אורחים לא באים אליי לתוך תהליכים שכאלה, כי זה די מיותר, אבל שולחים אליי הרבה.
(21:12) זאת אומרת, הם באים כלקוחות, הם באים כצדדים, אבל שולחים לו, כי אני לא מתעסק בליטיגציה, היא לא רלוונטית.
(21:19) אני חושב שפה יש בעיה מאוד מאוד גדולה.
(21:20) אני גם שמח איך שאת מצליחה בתוך השיח שלך לעבוד.
(21:25) את יותר נחמדה ממני במקום הזה.
(21:27) אז אני אומר, אני אומר, אני לא יודעת אם זה יותר נחמדה, אלא אני רואה גם את היתרון הסון.
(21:34) גישור, האלטרנטיבה שקיימת כרגע, וזה גם, משם גם התחלנו בפערים בינך לביני.
(21:40) כי אתה אומר, הם כבר יודעים, ויודעים שיש אלטרנטיבה של גישור, וכנראה שיבואו לגישור.
(21:44) ואני אומרת, לא, עדיין מתוך מה שאני מכירה, באוטומט, עדיין בעידן שאנחנו חיים היום, הרוב ילכו לבית משפט, או לעורך דין, כי זה מה שהם מכירים.
(21:53) אוקיי, יש איזושהי מחלוקת עסקית, ככל שהיא גדולה יותר, ככה האוטומט הולך לעורכי דין ולבית משפט.
(22:01) אין מה לעשות, זה עדיין שם.
(22:04) אני מאוד מאוד מקווה שזה ישתנה, אבל זה עדיין שם.
(22:06) זה ישתנה.
(22:07) זה ישתנה.
(22:08) אני מאמינה.
(22:09) אני גם מאמינה איתך שזה ישתנה, זה רק בצד הגודל, וכנראה שזה גם יקרה יותר מהר ממה שאנחנו חושבים, אבל לדעתי גם אין ברירה אלא לשנות.
(22:16) נכון.
(22:16) לדעתי, גם עם המלחמה המאוד כואבת והתקופה המאוד כואבת הזו שאנחנו חיים בה, זה חייב להשתנות.
(22:24) משהו בכלל, בכל ה…
(22:26) זה קורה.
(22:26) זה קורה.
(22:27) כל העולם זה קורה, המודעות גלה.
(22:29) נכון, נכון.
(22:30) את יודעת שישראל חתמה, או אמורה עכשיו לחתום, על איזושהי אמנה שאומרת שכל פסק דין שהושג מגישור, שימי לב, יוכר גם במדינות אחרות בעולם.
(22:40) מדהים.
(22:41) זאת אומרת שבעצם את צריכה להיות בגישור, לעשות הסכם, לתת לו תוקף של פסק דין טכני בישראל, והוא מוכר גם בלונדון.
(22:49) מדהים.
(22:49) זאת אומרת, פתרנו משפט בינלאומי, שלום בגישור.
(22:52) מדהים.
(22:53) זה הכל קורה.
(22:54) מדהים.
(22:55) לא מדברים על זה, עולם הרגישות, את הולכת מאחורה.
(22:57) אני עסוק בכל הזמן בכל מה שקורה, אבל זה לפתחנו, וזה קורה בכל העולם.
(23:02) מדהים.
(23:03) והחוסר המודעות, זה זכות אדירה.
(23:06) זכות מטורפת.
(23:07) את יודעת, היום אני פותח את הפרקטיקום פה במקרה.
(23:09) כן.
(23:10) אני ממש מרגיש את ה…
(23:12) טוב, אני מתרגש, אז אני אומר את זה, אבל זה לא הנושא שלנו.
(23:15) בסדר, בסדר.
(23:16) אז מה שאני רציתי לומר, זה שאני דווקא מרגישה שעצם זה שאני עורכת דין משפטנית, נותן לי כלים כי האלטרנטיבה היא בית משפט.
(23:27) עכשיו היא כאן, אני לא יכולה להתכחש אליה, היא קיימת.
(23:29) אז כשאני יודעת, אני תמיד אומרת יש לי שני כלים בחדר הגישור.
(23:33) כלי אחד זה באמת האלטרנטיבה המשפטית שאם אנחנו לא פותרים את זה פה, קחו ותדעו ותבינו מה יכול לקרות שם, אוקיי?
(23:41) זה לא בהכרח ישרת אתכם, אבל הנה האלטרנטיבה.
(23:44) כי לפעמים אנשים אומרים, בא לי, בא לי.
(23:47) בא לי מסוק, בא לי שלושה מיליון שקלים, בא לי, למה כי פגעו בי, כי נפגעתי, כי יש לי הסכם, טה טה טה טה טה טה, בא לי.
(23:53) אז פה לפעמים צריכה לעשות איזשהו בוחן מציאות ולהגיד גם אם אני מבינה שבא לך, עדיין, בוא נבין מה האלטרנטיבה תיתן, גם אם תלך עד הסוף, אוקיי?
(24:03) או שיש לי סיטואציה שנגיד והם חזקים משפטית, אבל בסוף אין כסף בצד השני, או כל מיני שיקולים צרכים, אינטרסים, כל מה שדיברנו עליהם.
(24:11) אז זה כלי אחד שאני משתמשת בו כאלטרנטיבה כדי לייצר איזשהו בוחן מציאות.
(24:16) מקובל.
(24:17) הכלי השני, ואני מסכימה איתך, וזה נורא תלוי סיטואציה, כי לפעמים זה צריך להיות נורא נורא מהיר.
(24:24) זה כן צריך לפעמים להיות טק טק טק טק טק, הגישור, הפתרון, מאוד תלוי.
(24:29) הכלי השני זה באמת, הפתרון נמצא אצלכם.
(24:34) מה חשוב לכם, מה אתם צריכים, מה העסקים, מה החזון, מה הצרכים.
(24:38) מה הקשרים, מה חשוב לכם, ומתוך העולם הזה בואו נשב ונשוחח.
(24:45) אוקיי, זה נורא תלוי סיטואציה, אני אתן לך דוגמה קטנה, הייתה אצלי אחת מחברות הדלק הגדולות, תבעה שתי חברות נדל”ן מן הצד השני, תביעה של 50 אלף שקלים.
(24:58) לא נכון.
(24:58) 50 אלף שקלים.
(25:00) סוללה של ארבעה עורכי דין מצד אחד.
(25:03) עורך דין וסמנכל בצד השני, 50 אלף שקלים, אוקיי?
(25:07) על מה זה ישב?
(25:08) על מה?
(25:09) על אגו, על עלבון.
(25:11) עכשיו, כשאני אמרתי את המילים אגו ועלבון בחדר, זה היה כאילו, מה הלך?
(25:15) מה פתאום?
(25:16) כזה.
(25:18) אנשים לא מוכנים, עדיין, עדיין, עדיין, לא תמיד מוכנים לגעת במקום הזה של ה…
(25:23) זה עוד מוקדם מדי.
(25:26) עכשיו, בסופו של דבר, הבנתי שאני צריכה להושיב בעלים מול בעלים, כי זה רק על עיקרון ורק על בטן.
(25:31) הבעלים לא יצאו בחדר, שלחתי אותם לנהל איזשהו שיחה, הם ניהלו שיחה ובזה זה נגמר.
(25:36) ברור.
(25:37) אבל צריך, גם אם האני מאמין שלי זה שאפשר בשיח, והשיח הרבה פעמים באיזושהי התבוננות מלמעלה, אני כשאני מתחילה גישור ואני מסבירה לזה מה זה גישור ואיך זה מתנהל, אני אומרת להם, תפקידי ללוות אתכם ולעזור לכם למצוא פתרון, זה תפקידי, לא אכפת לי איך תסיימו, אכפת לי, הסיבה שאני יושבת בכיסא המגשרת.
(25:57) זה כדי לעזור לכם להשיג שקט.
(25:59) איך השקט הזה ייראה?
(26:00) מבחינתי תפריחו 50 בלונים לבנים, זה מה שמספק אותכם וזה מה שיכול לכם?
(26:04) אני איתכם, I don’t care איך אתם עושים את זה, זה שלכם לגמרי.
(26:09) אבל כן צריך להבין וכן צריך להתאים, וכמגשר זה ברור לי שאתה יודע את זה, צריך להתאים את השפה למי שיושב מולי.
(26:16) אז לא עם כולם אני יכולה לדבר על בון בחמש דקות הראשונות, כי אז הם ילכו לי.
(26:20) ואני כן רוצה לתת להם את ההזדמנות.
(26:22) למצוא פתרון, ואז לפעמים אין לי ברירה אלא ללכת לאלטרנטיבה המאוד שכלתנית, המאוד משפטית, המאוד לשקף למציאות, ומשם לקחת אותנו לאיזשהו שיח מקצועי, מסחרי, פרקטי.
(26:35) נורא תלוי באיזה שלב.
(26:36) ולכן אני חושבת, לכן האג’נדה שלי באה ואומרת, בוא נדבר כמה שיותר מהר.
(26:41) כמה שיותר מהר בתחילת העניין.
(26:44) אין שאלה אפילו לגבי זה.
(26:47) אני רוצה ככה, כדי להתפקס מתוך מה שאמרת, כי יש פה כמה נקודות.
(26:53) כן.
(26:53) אמרת, קודם כל שהפן המשפטי הוא כבוחן מציאות.
(26:57) כן.
(26:57) אין לי מה לומר על זה.
(26:58) כל דבר עובדתי שהמגשר יודע להביא ולעשות איתכם בוחן מציאות, מדהים איך זה ישפיע על העסק, איך זה ישפיע על המשפטית, איך זה ישפיע על הילדים, על החברה, על הזמן הפנוי שלכם.
(27:08) אפשר לדבר על הכל.
(27:09) אבל, גם פה אני שם איזה כוכבית, כי המגשר הוא מגשר, הוא אינו יועץ.
(27:14) למעשה לפי חוק אסור לנו לייעץ בתחום ההתמחות שלנו.
(27:18) אז כולם מתעלמים מהחוק הזה על פניו, כי כולם בעצם מייעצים, בטח עורך דין הוא לא יכול לייעץ לפי חוק, ועדיין הוא מייעץ.
(27:25) ואני חושב שהיה הכי נכון במקום הזה להביא יועץ חיצוני.
(27:29) זאת אומרת, אנחנו רוצים לדעת מה אומר החוק, בוא נביא יועץ.
(27:33) עכשיו יש מקום שבאמת יש שאלה אובייקטיבית.
(27:34) אבל עורך הדין הוא היועץ הזה למעשה, הוא אמור לעשות את זה.
(27:38) אני לא חושב שמישהו חיצוני, תני לי עורך דין חיצוני, מצב תקין.
(27:40) אותה אידיאלי, המגשר הוא רק מגשר, ויבוא איפה שיש ידע אובייקטיבי, שימו לי אותו.
(27:45) אנחנו עשינו פה איזשהו קיצור דרך, כי אנחנו יודעים מה המטריה המשפטית, אנחנו כמובן נותנים אותה.
(27:50) תהליכית זה לא האידיאל.
(27:51) האידיאל הוא שכל מקום שיש ידע חיצוני, שמישהו חיצוני, שהוא לא נייטרלי, הוא בעל דעה, הוא ייתן את הדעה, שהוא לא אחד הצדדים.
(27:59) זה במקום הזה.
(28:00) אני חושב אבל שרוב המפשרים לוקים בחסר.
(28:05) כשמתמקדים בבוחן המציאות וחושבים שזה שיח הפתרונות.
(28:09) ופה זה יפה ההפרדה שעשית, בגלל זה אני רוצה להבליט אותה, שזה שאתם יודעים מה אולי היה קורה בבית משפט ומהי הסביבה המשפטית שבה אתם מתנהלים, ממש, אבל ממש, לא משנה לרגל הפתרון.
(28:24) יכול להיות שהפתרון הוא אחר לחלוטין, ולכן, ואני מצטרף למה שאת אומרת, כמה שתבואו יותר מהר, פחות מטפסים על יצים, יותר קל לדבר.
(28:32) ונקודה אחרונה, אני חושב שכשיש שמונה אנשים בחדר, ארבעה אנשים פה, שישה בסוללה הזאת, שמכלל לא האנשים שנפגעו, כולם יושבים, זה כמו זירת קרבות של אבירים במאה ה-13, 12, ואנחנו צריכים לייצג את המלך שלנו ונילחם כמה שיותר.
(28:53) ואף אחד לא יגיד את הדבר המאוד פשוט, שלמרות שאנחנו בנים, יש לנו רגשות.
(28:58) וכשאנחנו נשב, וחבר’ה, ככה, בעיקר אם אנחנו בני 40, 50, 60, ואנחנו פחות, נוח לנו לדבר עם גברים אחרים, זה לא מעגל גברים, אנחנו פחות מדברים על הרגשות שלנו, אז אף אחד לא יגיד שהמלך הוא עירום, ובכלל זה לא סיפור, למרות ש-50,000 שקל, ושכר הדריכה שלנו יותר גבוה מהריב שיש כאן, אבל אף אחד לא יגיד את זה.
(29:19) אבל דווקא כשעושים את זה באחד לאחד, ולא עם הסוללה, בטלפון, אז אנחנו רואים, וזה הגישורים שאני רואה, כי אני, גישורים עסקיים שאני עושה, אני לא מקבל מבתי המשפט, אין לי את העורכי דין, זה שותפים, זה אנשים שבאים, והם רוצים לדבר.
(29:37) ואז יש כן את המקום הזה של אגו, זה המילה הראשונה שלה, וזה ברור.
(29:41) ואז הוא מתנצל.
(29:43) זה מדהים, זה מדהים, היו אצלי לפני שנתיים, שנתיים אולי קצת פחות גם, זוג שותפים, שני חברים, והם פשוט, והיה להם עסק עם פוטנציאל כזה גדול, עסק אינטרנטי, משהו חדשני, באמת עם פוטנציאל מטורף, שגם הלך וצמח, והם היו ממש בסדר, כבר חבר’ה צעירים, בתחילת הדרך, אחד היה נשוי, השני לא, וכל אחד משך לכיוון אחר טיפה.
(30:07) פשוט דיברו באמת, ראו את הדברים במשקפיים טיפה אחרים.
(30:13) ובאמת עשינו את הדבר הזה שאתה מדבר עליו, רק אפשרנו שיח, והם באו כבר טעונים, והם באו עם בטן מלאה, וככל שאתה מכיר את זה, ככל שהחברות הייתה קרובה יותר ויש איזשהו פיצוץ הזה עוד יותר, אבל, אבל שם זה עבד, שם השיח הזה באמת עבד.
(30:29) זה נורא תלוי בשלבים של הדבר, זה נורא תלוי באיזה שלב אתה מגיע ומול מי אתה יושב לגמרי.
(30:36) נכון.
(30:37) לגמרי.
(30:37) כמה שאם אני עכשיו נתתי לך, עולה לי איזושהי דוגמה.
(30:41) אם אני עכשיו נתתי לך כזה, ככה בברך, לא קרה שום דבר.
(30:45) סליחה, אוקיי?
(30:47) לא קרה כלום, נכון?
(30:49) וסליחה, זה היה בטעות, לא בכוונה, סליחה.
(30:52) אבל אם עשיתי ככה, ועכשיו הלכתי החוצה, את הלכת החוצה, וסיפרת פה למישהו, תשמע, הוא נתן לי מכה ביד.
(30:59) ואז המישהו הזה מספר לעוד מישהו שנתתי מכה ביד.
(31:02) ואז מישהו עוד מתקשר ואומר, תגיד, אתה נתת לה מכה ביד?
(31:05) אני לא נתתי לה מכה ביד, זה היה בקטנה, סליחה, מה היא עושה מכזה קניין?
(31:08) עכשיו אני כועס עליך, את בכלל מאשימה אותי שכאלה, ופתאום נהיה פה איזו שריפה גדולה וכלום.
(31:14) ורק אם הייתי אומר לך, סליחה, בקטנה, לא קרה שום דבר.
(31:18) אין זמן, אין זמן, אתה יודע מה קורה בעסקים אבל?
(31:20) זה בינך לבין ימם.
(31:22) בעסקים, לדעתי, הבעיה היא שאין זמן.
(31:25) זה מה שאמרתי, כאילו, השמיכה קצרה מדי, גם אותו בעלים.
(31:30) שבעניין הזה של החברת דלק שנפגע, הוא כבר ממנכ”ל והוא בעלים של חברה כל כך גדולה והוא מתעסק עם מיליוני שקלים, שאין לו את הזמן עכשיו לחשוב על החמישים אלף שקלים של איזושהי עסקה שכבר נסגרה לפני שנתיים, כך תטפל בזה, שמישהו אחר יטפל בזה.
(31:45) עכשיו בסוף אנחנו נתקלים בשרשרת מאוד מצערת אגב, כמו המכה הקטנה הזו ברגל, שהפסקנו לדבר, שאתה ואני כבר לא מדברים, כי מי מדבר, זה כבר ההוא ברחוב שמדבר איתך על זה שנתת לי מכה ברגל, אז מי מדבר?
(31:59) את יודעת, זה ממש עצוב הדבר הזה.
(32:02) זה עצוב.
(32:02) אנחנו מפתחים עסקים, אנחנו כאילו מאריכים את אנשי העסקים, שיש להם מלא כסף, מלא…
(32:07) מי רוצה את זה?
(32:08) אני רוצה קהילה.
(32:09) המדד העושר הוא בקהילה, הוא בזמן אישי, הוא בפנאי, הוא ביציבות כלכלית, חד משמעית.
(32:15) אבל אם יש לך מיליארד או עשרה מיליון, סלח לי, זה לא באמת ההבדל.
(32:19) אז אם אנחנו יכולים, אני חושב, כי זה מסר למנהלים.
(32:23) כן.
(32:23) להבין, רגע, אתה לא בונה פה רק, אתה לא נמדד רק ביעדים הכלכליים, אתה נמדד באיכות החיים, זה מדד האושר של בוטן.
(32:30) זה איכות החיים שלך.
(32:31) שלך ושל העובדים שלך.
(32:32) קודם כל שלך.
(32:33) שלך.
(32:34) כל מה שאתה רוצה לעשות.
(32:35) נכון, נכון.
(32:36) ובתוך הדבר הזה, אם אתה נכנס לקונפליקט, לא מלמדים את הדור המבוגר, הדור הצעיר, אני רואה איך הם מדברים.
(32:44) נכון, נכון, נכון.
(32:46) המילניאלס, זנג’י, הם לגמרי בוול בין שלהם.
(32:49) נכון, אני רואה את זה גם בילדים.
(32:51) העולם איזה משתנה לחלוטין.
(32:52) אנחנו נגשר הרבה יותר ככה.
(32:54) נכון.
(32:54) המאבק, ברור.
(32:56) כשמישהו אמר לי את זה, רציתי לקרוע אותה.
(33:00) אמרתי לו, אז תקרא, מה אתה רוצה ממני?
(33:02) לא, אני לא אשכנע אותך, אם אתה רוצה לקרוע, לך תקרא.
(33:05) ואז הוא אמר לו, אני רוצה שתעזור לי לא לעשות את זה.
(33:08) מהמם.
(33:09) כזה.
(33:09) מואי, מהמם.
(33:10) מרגש, ממש.
(33:12) זה היה שיחה מאוד מרגשת.
(33:14) ועכשיו, זה אחרי שהוא יצא מהעורך דין הכריש, כזה שאמר לו, בוא נעשה לב.
(33:18) הוא לא רוצה, אמא של הילדים שלו.
(33:21) מה הרגע שאתה מבין שאנחנו באותה סביבה עסקית, אנחנו פוגשים, הקרמה, אנחנו נפגוש את האנשים האלה.
(33:28) זה לא מספיק, אבל מזה התחלנו, זה לא מספיק, אולי בגלל שאמרת, אבל לא מלמדים אותנו בנים, אולי בגלל שאנשי עסקים וחברות עדיין, עדיין, עדיין, אני מתנצלת שאני אומרת את זה, תפקידי המפתח מיואשים על ידי גברים.
(33:44) ואולי זה עוד לא מספיק מקובל, לא שזה לא, זה קיים, אני פוגשת המון גברים עם אינטליגנציה רגשית מטורפת וזה כיף וזה מרגש וזה מרנין, ועדיין יכול להיות, אמרתי לך, אני שומעת לא מעט מקולגות עורכי דין שאומרים לי, אנחנו קודם כל, הלקוח מצפה ממני לתת פטיש בראש, שבעיניי הפטיש זה לבוא לחדר הגישור, זה הפטיש האמיתי, כי שם הרבה יותר קשה.
(34:08) לשבת ולפרוס?
(34:10) אני מצטער, אני לא מאמין לטענה הזאתי.
(34:13) אני חושב שהם עושים את הטענה.
(34:14) שעורכי הדין הם אלה שהם הולכים?
(34:15) כן, תסלחו לי.
(34:16) אבל פה תסלחו לי.
(34:18) הם באים אליכם, ואתה אם אתה תגיד לו, תקשיב.
(34:21) בוא נלך לדבר.
(34:22) בוא נלך לדבר, הוא יסתכל עליך ואומר לך, אבל בשביל זה אני רוצה להריח אותך.
(34:25) נכון.
(34:26) אתה רוצה להתפרנס.
(34:28) וכשהוא יתפרנס, אתה יושב ואתה עושה את כל הפאסון, עם הארון הגלימות שלך, שזה של המחוזי וזה של השלום, ואתה תטיף ואתה וכל התעודות.
(34:37) ואתה רוצה להצדיק את ה-2,000 שקל לשכר טרחה שאתה לוקח עכשיו לכל שעה, שמותר ולגיטימי.
(34:43) אבל הדבר הכי נכון שאתה צריך להגיד לו זה, אל תבוא אליי, לך לטיפול קודם כל, תבדוק קודם כל למה אתה רוצה לכעוס, אין בעיה, עוד לא עברו 7 שנים, עוד לא נהייתה לנו התיישנות, הכל בסדר, בוא נירגע.
(34:56) אגב, יש עורכי דין שעושים את זה.
(34:58) יש, יש, יש.
(35:00) ואז הם מוכרים רק תיקים שבאמת אין ברירה, באים ולוקחים.
(35:04) אבל הם באמת אומרים ללקוח, עזוב, עדיף לך, אתה לא יודע מה יקרה בבית משפט.
(35:12) אגב, מהניסיון שלי, כאלה שעושים נדל”ן, עורכי דין נדל”ן…
(35:15) למה?
(35:15) שהם אומרים את זה?
(35:17) גם בחוויה שלי.
(35:18) אז אני פוגשת כל מיני…
(35:19) מי שלא עושה ליטיגציה ביומיום שלו ומבין, אבל זו חוויה שלי מכמה עורכי דין נדל”ן נפלאים שפגשתי, שמאוד מאוד הערכתי אותם, מאוד מאוד מאוד, כי באמת היה ידע אובייקטיבי.
(35:31) לא חיפשת ליטיגציה, אבל אני אעזוב אותך.
(35:34) אז גם זה, אני פוגשת, אני חושבת שזה עניין של, גם שם יש תזוזה.
(35:42) אין ברירה.
(35:43) לא מאהבת מרדכי, שנאת אמן.
(35:47) אין ברירה.
(35:48) השוק, יותר מדי עורכי דין, המון.
(35:51) ישבתי פה באיזה בית קפה, ליד בחור מהמם.
(35:54) מהמם, מהמם, מהמם, באמת.
(35:56) אמרתי לו, אתה מחמאי, אם הייתה לי אחות פנויה הייתי רוצה שהיא תתחתן איתך.
(35:59) כזה בחור מהמם, ועוד פעם, מסתבר שהוא עורך דין.
(36:02) והוא מנהל בר, מנהל בר, מנהל מסעדה מהממת.
(36:05) וואו.
(36:05) כן.
(36:06) הוא אומר, עשית בשבילי, משלי את התואר הזה.
(36:08) לא, לא בשבילי.
(36:09) אני חושב שהרבה כאלה, כי מבינים, שמקצוע הוא לא מה שהיה, הוא גם לא יהיה מה שהוא היה בעבר, זה נגמר הסיפור הזה.
(36:17) זה קצת, אני מתנגד למילה רדיפת אמבולנסים, כמו כי רבים על איזשהו לקוח.
(36:22) אבל השיטה לא עובדת.
(36:24) אז אני מניחה שזה גם שם, זה תלוי, זה תלוי.
(36:27) זאת אומרת…
(36:28) קורים דברים קשים, את יודעת, אני אומרת, יש פה…
(36:30) אתה אומר דברים מאוד קשים, אני יודעת, אני שומעת, אני שומעת, ואני יכולה לומר רק מהניסיון שלי, אני חושבת שזה מאוד מאוד תלוי.
(36:35) יש עורכי דין שבאמת הם מלווים לקוח, וחשוב להם לעזור ללקוח.
(36:40) אני לא מדבר על עורכי דין, אני מדבר על השיטה, זה לא בעיה של…
(36:41) אני מבינה, אני מבינה, אני מבינה, אני מבינה.
(36:43) אז גם פה זה מתחלק.
(36:46) זאת אומרת, דווקא פה אני חושבת שזה הפוך, הדור הצעיר, בחוויה שלי הוא קצת יותר רודף אמבולנסים, הדור הטיפה בוגר יותר, אה, שבארוחת עורכי דין, חד משמעית, חד משמעית, הדור הבוגר יותר מבין שיש לו כוח והוא רוצה באמת להחזיק לו את היד וללוות אותו ולייצר לו את האלטרנטיבה הטובה ביותר, חד משמעית, אני מוכן להגיד את זה, עורך דין צעיר נלחם על כל הכוח, גורם לסכסוכים מיותרים לחלוטין, עורך דין ותיק.
(37:10) עם ניסיון, יודע להגיד לך מראש.
(37:13) הוא גם כבר מכיר את המערכת והוא גם הרבה פעמים מתקשר אליי ואומר לי, עזבי, התעייפתי מליטיגציה, בואי נפתור.
(37:18) בואי ננהל איזשהו…
(37:20) זה מאוד חשוב אם המערכתין רעב ללחם, כן או לא.
(37:23) אם הוא רעב ללחם הוא יעשה כל שלטי כזה בשביל להילחם איתו.
(37:26) זה חד משמעית טיפ חשוב לציבור.
(37:30) לך למערכתין צביע, אל תלך למישהו שהוא רעב.
(37:33) את הרב, לא האוהב שלך.
(37:35) יסביר אתה, אתה תשלם על זה, זה הסיפור.
(37:41) היה לי משהו חשוב להגיד שקפצתי לומר לך לתוך הדבר הזה, אבל אם זה קפצתי למחשבה, אז אולי זה יחזור ואולי זה לא.
(37:48) תראי לך, אנחנו אומרים דברים, זה מאוד מרגש אותי בתוך הסתכלות על העולם הגישור, כי פעם לא הייתי מעז להגיד את זה.
(37:55) עכשיו, אנחנו יודעים את זה כל השנים, שום דבר חדש לא נאמר פה, ומאוד חששנו.
(38:00) חשבנו מהלשכה, חשבנו מעורכי הדין, חשבנו מהאלימות.
(38:04) עכשיו, אין, כבר אין לשכה, כבר אין את המקום הזה, ועם כל ההתקפות שניסו, זהו, זה נגמר.
(38:12) אני היום יושב ומסתכל על המציאות, עם כל ההצלחות שלנו, ואלפי אנשים, ועשרות אלפי שעות גישור שעשיתי.
(38:20) אני אומר, באמת, בואו נגיד את האמת, בפשטות.
(38:24) והאמת היא שעולם המשפט שהיה מתאים בעולם גלובלי, בעולם שהתפתח, בעולם שלא היו חוקים ולא היו סדרים, באמת אנשים נלחמו כל הזמן, אז הוא היה מתאים לפני 300 שנה.
(38:38) היום בעידן האינטרנט ובינה מלאכותית, במקום שבו אנשים יודעים לפתח שיח ולא ישר ללכת להרים מכות אחד על השני, הוא כבר לא רלוונטי.
(38:46) יש משהו אחר, אני מסכימה איתך.
(38:48) בדיוק.
(38:48) אני מתייחס לזה קצת כמו רפואה אלטרנטיבית.
(38:50) אתה יודע, פעם מישהו היה הולך לדיקור, זה הכל היה נראה, מה זה מוזר.
(38:55) נכון.
(38:56) עכשיו היום ככל, ושוב, וזה גם, יש פער בין הדורות.
(38:59) הדור הצעיר יותר, ואני מודה שגם לי לקח זמן.
(39:02) זאת אומרת, גם לי לקח זמן להגיד שרגע, אולי יש פה משהו אחר שהוא לא בהכרח הכמול שאנחנו מכירים, או ענו רופא, או הרופא הספציפי, אולי יש משהו רחב יותר שיכול לתת מענה, ואותו דבר כאן.
(39:15) אנחנו באמת מבינים, זה כבר לא ה-blue collar של אבא שלנו עם הידיים השחורות מהעבודה במפעל עצמו, אלא יש משהו אחר, אמרת, זה נכון, זה האינטרנט וזה הפייסבוק וזה הזומים וזה הגלובליזציה וזה המון דברים.
(39:32) אז יש משהו רחב יותר מאיזושהי שיטה שהומצאה פעם?
(39:39) לא, גם השיטה שלנו היא מוצאה פעם, היא חוזרת.
(39:41) פעם היה את האיש הקהילה, את הראש הכפר, את הזקן הכפר, והיום הוא היה מגשר, היום מגשר הוא בעל מקצוע, עם ניסיון, אבל עדיין זו אותה תכונת האופי.
(39:50) ואני יכול להגיד לך, שאני לא באמת, עדיין לא בטוח, שלא כבר זה קרה וזה עובר, הבעיה שאנחנו, מהתקשורת היום אין תקשורת.
(39:59) הטלוויזיה, פרסומות שם זה קבלנים ובנקים ועורכי דין, מי ששם שם את הכסף.
(40:05) רשתות חברתיות, זה אתה רואה את מי שבסביבה שלך.
(40:09) אלא אם כן אתה בתיק טוב ואז כן רואים משהו יותר רחב ושם רואים עוד יותר כמה מודעות לגישור ושיח כשהיא לא משפטית היא הרבה יותר גדולה.
(40:17) פייסבוק אינסטגרם לא מראים את זה, אני רואה אותם כי הם תמיד מראים לך רק את האלגוריתם של מי שאת בסביבה שלך.
(40:25) ומי שעדיין שם כסף יותר זה עורכי דין, כי על תיק של 100,000 שקל אתה שקיע 20,000 שקל שיווק.
(40:30) מגשרים לא שמים את הסכומים האלה, אבל יש הרבה מאוד מגשרים.
(40:35) כמוך, שמעלים אחלה תוכן ונותנים המון מידע והרבה כלים ובגלל שהתוכן הזה הוא לא איך אני קורע את הצד השני אלא איך אתה פותר את הבעיה, אנשים צורכים אותו ולכן עבורי, וזה אמרתי במלחמה, עם כל השיח המקצין הנוראי הזה שקורה פה, הגישור גדל.
(40:56) עכשיו אני יושב על המספרים כבר הרבה שנים ואני רואה איך החברה שלי גדלה ואני רואה את העשרות אחוזים גידול כל שנה, ואני אומר, זה לא רק כי אני גדל, זה התחום גדל.
(41:05) התחום גדל.
(41:06) התחום גדל.
(41:08) ואנחנו כבר רואים את ההבדלים, יש מלא פרסומות של עורכי דין שזה…
(41:12) ממש כמו צועקים, נקרא אותה, נצעק אותה, זה…
(41:15) הייתי איזה עורכת דין, אבל הייתה סרטונים כאלה, זה הדהים אותי.
(41:18) נקרא אותה.
(41:19) יום לאחרונה.
(41:19) אחרונה, אחרונה, עכשיו.
(41:20) תקשיבי, זה נהיה…
(41:23) זה כבר נהיה מוקצן, או שהולכים למקום, ואני לא אומר גירושין.
(41:26) אבל גם…
(41:26) לשיח חיובי, או לשיח של ההקצנה.
(41:30) אבל…
(41:30) זה בר…
(41:30) זה התהליך.
(41:31) גם בגישור, לפחות מהתוכן שאני רואה, זה עדיין תוכן שמדבר הרבה גישור גירושין.
(41:37) נכון.
(41:38) אני פחות רואה את זה בעסקי.
(41:40) נכון, העסקי עדיין לא שם.
(41:41) בעסקי עדיין חסר לי, חסרה לי המודעות ממש.
(41:45) זאת אומרת, אותם שותפים, אותם בעלי עסקים, בעלי חברות, עדיין חסרה לי המודעות שם.
(41:50) עדיין שם, תודה.
(41:51) אני רוצה להגיד לך על זה, אני רוצה להגיד לך על זה, Challenge accepted.
(41:58) אנחנו על זה, יש לי פה את יותם, הקייזמן, אני מתגשר, שאנחנו עכשיו בתוך עבודה מאוד מאוד אינטנסיבית, לפתח, אנחנו עובדים גם חול, אנחנו עובדים כגישור בין לאומי, היום לארץ אנחנו מייצרים תכנים, עובדים על הסרטונים, ועל המאמרים, ועל הפודקאסט.
(42:19) זה הדרך, את זה עשיתי בגירושין, כי כשאני התחלתי לא היה.
(42:22) והיום יש הרבה.
(42:24) אז יש לי כבר את השיטה ואת הדרך, וזה עובד.
(42:27) עכשיו אני יודע, ואני אומר את זה, וקחו את זה גם לכולם.
(42:30) גם לך יעבוד, ולכל מי שייכנס היום לתוך התחום, ויגשר באמת, לא כעורך דין, אלא כמגשר, הוא יצליח.
(42:40) זה כזה פשוט, זה להישאר על הגלגל, זה להיות, כי המציאות משתנה.
(42:45) פשוט צריך להיות טובים בתוך הדבר הזה, להפסיק להיות תלויים בשיח הישן והארכאי הזה, להבין שאין מה לעשות, אנחנו לא משווקים למי שמעלינו, אנחנו משווקים לצעירים מאיתנו, והם מדברים את השפה הזאת.
(42:58) זה להיות טובים, לחכות, להעלות תוכן, לעשות אתר אינטרנט נורמלי, לא רק דף פייסבוק.
(43:05) ולא רק, לא יודע, להתרערך באיזשהו מקום, לא יודע, אנשים עושים באמת דברים שזה המינימום של המינימום.
(43:11) צריך להשקיע בזה, זה עסק, ומי שעושה את זה, איזה כיף לנו.
(43:18) וואו, תקשיב, בעיניי זו זכות.
(43:20) זו זכות אדירה.
(43:21) לגשר זו זכות מאוד מאוד גדולה, זה לתת לאנשים כלים, ובאמת אתה מבין שאתה מוציא אנשים מהפלונטר.
(43:27) נכון.
(43:27) אנשים מתנהלים שנים בתוך פלונטר, ואתה פשוט…
(43:30) חוסך כל כך הרבה עוגמת נפש בדרך.
(43:34) נכון.
(43:35) איזה כיף זה לדעת את זה.
(43:36) ותדעי שהפודקאסט הזה, אני בטוח שאני אקבל את הטלפונים.
(43:39) עכשיו, זה רץ לי שנים.
(43:40) אני מקבל הודעות עדיין, תודה, לא מכירים, אנשים שאני לא מכיר.
(43:44) אבל שמרו והבינו את הקו, וואו, זה הכי פשוט.
(43:47) למה לא אמרו לי את זה?
(43:48) אנשים שומעים את זה.
(43:49) זה מה שאני אומרת, זה מה שחסר לי.
(43:51) למה לי זה, אתה יודע, לך ולי, אנחנו עוסקים בזה מדי יום.
(43:54) זה נראה לנו כזה בסיסי, זה כמו שהתחלנו את השיח ואמרת לי, לי זה ברור שהם אנשי עסקים פונים לגישור.
(44:02) עוד לא, אני, כן, אבל אתה יודע, יש בי רצון מאוד גדול, זה לא בהכרח שהרימו אליי טלפון, ברור, אני אוהבת את זה, ומבחינתי זה רק כמו איזושהי מטריה כזה, ורק לגרום לגשם הזה ליפול יותר חזק.
(44:19) ולכל העבר, אבל באמת, באמת, באמת, ובגלל שאני עוסקת הרבה בתיקים שמתנהלים בבית משפט, ואני רואה את הכסף שמבזבזים, ואת התקורות, ואת האובדן, ואת ההפסדים, וכל הדבר הזה, כאילו בא לי לזעוק ולהגיד, חבר’ה, תעצרו, חבל, בואו נדבר, בואו ננסח.
(44:38) את יודעת למה זה קורה?
(44:39) נו.
(44:41) זה לא בגלל שהגישור, הגישור מדהים.
(44:43) זה רק בגלל המגשרים.
(44:46) אין.
(44:48) אין מגשרים.
(44:49) יש מלא עורכי דין מגשרים, המון מפשרים, אין מגשרים.
(44:53) נכון.
(44:53) ואף אחד לא מדבר את השפה הזאת.
(44:55) נכון.
(44:55) זו ההזדמנות, בגלל זה אני אומר לכל מי שיש לו טיפה יזמות בן אבו, קום, תפתח משרת גישור.
(44:59) נכון.
(45:00) אבל גישור, כי אין.
(45:02) רוב המקומות בארץ, או אני יכול להגיד באינטרנט, זה או אתרי לידים, זה שמישהו שמקדם וקונים שם לינקים מאחורה ומקדמים שם ואז.
(45:09) אתה מקבל פנייה ומוכרים את זה לעורך דין או למגשר לפי איזושהי עלות של הליד, או אני, בגדול.
(45:17) זה היה סיפור, אולי יש עוד כמה משרדי עורכי דין שם, וזה בכל הארץ.
(45:21) תפתחו משרדי גישור, תנו לאנשים תוכן, תנו לאנשים ידע.
(45:24) אם הייתם אינסטלטורים, הייתם נותנים לאנשים ידע ותוכן.
(45:28) תנו את זה, לא עושים את זה.
(45:30) כולם מצפים באיזשהו מקום שדיקים יגיעו מבית המשפט.
(45:32) לא יקרה.
(45:33) לא יקרה, בתי הספר לגישור, שם בכלל יש לי בטן מלאה.
(45:37) למה?
(45:39) כי כל תקופה מסיים איזשהו מחזור, בית ספר, קורס משפחה, או קורס כזה, ואז רוצים לבוא לעבוד אצלי.
(45:47) אומרים לי, אנחנו רוצים לבוא לצפות בך בגישורים.
(45:49) שואלים אותם, אני עושה פרקטיקום.
(45:51) יש לי שיטת עבודה מאוד שונה מבתי הספר, אני לא עובד אותו דבר.
(45:56) היום הוא כל כך יומרני לבוא ולהגיד למישהו, בוא אני אצפה.
(45:58) מצפה בך בגישור, מי שאומר לי דבר כזה, הוא לא ייכנס איתי לחדר, הרי הוא לא מבין מה זה גישור, אתה לא יכול לצפות בגישור, זה חיים של אנשים פה.
(46:06) נכון, ממש.
(46:08) והרמה היא כל כך נמוכה, קורס המבוא, גישור בסיסי מבוא, שמוכרים אותו בכסף, אני נותן אותו בחינם, קחו אותו כי זה קורס מבוא.
(46:16) הוא לא עולה ללמוד שום דבר, ברור.
(46:18) כלום, זה קורס, קחו את Getting to Yes, הספר שהביא את הגישור לעולם.
(46:23) תקראו אותו, זה קורס גישור בסיסי.
(46:25) נכון.
(46:25) והפכו את הגישור, זה הדבר.
(46:28) עכשיו, עורכי דין עשו את הקורס הזה, ועכשיו אנחנו מגשרים.
(46:31) רחוק מאוד ממה שאתה עוד צריך לדעת.
(46:33) נכון.
(46:33) רחוק מאוד.
(46:34) נכון.
(46:35) אז בתי הספר…
(46:36) איזה כיף שאתה אומר את זה.
(46:38) כי אני מתגירוד.
(46:40) ממש.
(46:40) כי באים לי אנשים, ואני עשיתי את הניסיונות, הרי למה התחלתי ללמד?
(46:44) לא רציתי בהתחלה.
(46:46) לא היו לי עובדים.
(46:47) לא היה לי מי לעבוד.
(46:49) לקחתי אנשים מאוד טובים, שעשו את הקורסים האלה, ואני רואה, סליחה.
(46:51) אין מצב שאני מכניס מישהו שהוא מדהים והוא אחלה בן אדם, באמת, אנשים ממש טובים, אבל אין להם שום ידע.
(46:59) אתה צריך לדעתי שנה, שנתיים של לשבת לצד מגשר כדי ללמוד לגשר.
(47:06) אני יכול להגיד לך בתוך שנה של לימודים כאן ושני תהליכים, אני מוציא פה מגשרים מדהימים.
(47:11) בסדר.
(47:11) אבל שנה של לימודים.
(47:13) בסדר.
(47:14) ולא עם פרקטיקה, פרקטיקה, פרקטיקה, מה אתה עושה.
(47:16) כל דבר, איך אתה מזיז את האנרגיה, איך אתה…
(47:18) יש איתה, יש דרך.
(47:20) קורס גישור בסיסי, קורס של 60 שעות משפחה.
(47:23) שום דבר, שום דבר.
(47:24) רק תיקון פיות קטנות, מה זה הבדיחות האלה?
(47:25) שום דבר.
(47:26) באמת, זה הזוי.
(47:28) נכון.
(47:29) אז בגלל זה אני אומר להם, אולי הם גם ישמעו אותי עכשיו.
(47:31) תעלו את הרמה, אני אסגור את הבית ספר.
(47:33) לגמרי.
(47:34) באמת, לא צריך.
(47:35) תעלו את הרמה, יהיה בסדר.
(47:37) די לך בין כל כך נמוך.
(47:38) נכון.
(47:39) ואז אנשים אומרים לי, איך אתה…
(47:40) מוסמך, לא מוסמך, אין כלום, זה…
(47:44) טוב.
(47:44) פרוץ לגמרי.
(47:45) מה זה פרוץ?
(47:46) נכון.
(47:46) כל אחד יכול לפתוח בית ספר להתחיל להדפיס תעודות.
(47:49) נכון.
(47:49) וזה מה שעושים כרגע בגדול.
(47:51) ואף אחד לא מבין את השטח, כי הם לא עובדים בזה.
(47:53) אני מסכימה איתך לחלוטין.
(47:56) אז בסוף זה יקרה.
(47:58) אני אומר, היום אני שמח כי אני פותח פה פרק תיקון, יש פה היום עוד 12 איש חדשים שהולכים לעלות על המסלול.
(48:03) מגניב.
(48:04) ורבע מהבוגרים שלי עובדים.
(48:05) בצ’טח.
(48:06) איזה יופי.
(48:06) אז אני יודע את זה.
(48:08) ואנחנו נפתוח פרקטיקום אזרחי.
(48:10) עוד חצי שנה ייפתח פרקטיקום אזרחי.
(48:12) אני הולך להביא תיקים מהשוק האזרחי.
(48:13) באמת.
(48:14) לא מבתי משפט.
(48:15) מלמד אנשים את שעת הגישור.
(48:17) אז גם זה הולך לקרות.
(48:18) אז המגמה היא קודמת, הולכת וקורית.
(48:21) אני אומר, challenge accepted.
(48:23) הלוואי ויותר אנשים יעשו את זה.
(48:25) הלוואי שתהיה תחרות.
(48:26) כרגע אין תחרות.
(48:27) לא ולא ולא באמת.
(48:29) והלוואי שיותר אנשים כמוך ייכנסו.
(48:32) ויעשו, ושאנשים יבואו אלייך, כי את מהממת ונפלאה, והגישה שלך היא מעולה.
(48:37) תודה.
(48:37) ואני ממש שמח שבאת לכאן.
(48:39) תודה רבה.
(48:39) אני רוצה להגיד לך תודה על זה.
(48:42) תודה לך.
(48:43) מכל הלב, זה כיף שיש אנשים שמבינים לדבר, זה, את יודעת, אני שנים הייתי נוסע עם האופנוע, ומנהלים עם עצמי שיחות, ואני אומר, אין לי מי לדבר, וקורה פה משהו מדהים, אז שיש אנשים טובים שאני ממש שמח על זה.
(48:55) זה יפה בלהיות מגשרים, זה להיות קולגה, אני רוצה, השוק הוא כל כך גדול, יאללה שיבואו אנשים טובים, אני שמח שהם באים להתארח אצלי.
(49:04) ולהגיד לכם, המאזינים והצופים, כי אני גם מצלם את הפרקים האלה, ואפשר לראות את זה גם ביוטיוב וברשתות ובספוטיפיי ואפל, בכל המקומות אפשר להאזין ולצפות בפרקים שלנו.
(49:20) ואני רוצה להגיד לכם תודה שהזנתם, או צפיתם, ולבקש את עזרתכם בלהפיץ, בלשתף, בלעקוב, בלעזור לנו להעביר את המידע הזה הכל כך יפה שקורה כאן, באמת תהליך מדהים, עם המון עשיית טוב בעולם, עם המון הזדמנויות שיש בו, וכולם מסוכסכים, כולם נקלעים לידשים אחרים.
(49:44) ואם הם רק יבינו את הדבר הבאמת פשוט, שלפני שאתה מרים טלפון לעורך דין שהתחיל לשלוח מכתבים ואיומים ויבוא כבריון, תרים טלפון למגשר, שאולי ירים טלפון, אבל זה יהיה בעדינות ובהזמנה לשיח, ושמראה שאתה רוצה רק לדבר ולפתור, ואז כבר תראו שהכל יהיה הרבה.
(50:08) יותר קל וגם תחסיכו זמן ותחסיכו כדי שמיראו את עצמכם ועל העסקים שלכם.
(50:14) אז תודה רבה ותראו עוד פרק הבא.
(50:18) תודה רבה.