יוגה זה גישור: נשימה, תודעה ופתרון קונפליקטים | סאן שיינר זרח
פרק 72 בפודקאסט "משהו עם גישור"
יוגה זה גישור: איך נשימה, תודעה ותהליך עוזרים לפתור קונפליקטים
החיבור בין גישור ליוגה אינו אינטואיטיבי במבט ראשון. האחד נתפס ככלי ליישוב סכסוכים בין אנשים, והשני כתרגול פיזי-תודעתי שמתרחש על מזרן. אבל כשנכנסים לעומק הדברים, מתגלה אמת פשוטה ומדויקת: שניהם פועלים על אותם עקרונות יסוד – נשימה, תהליך, נוכחות, ויסות, וחיבור.
בפרק הזה מתגלה זווית עמוקה על עולם הגישור. לא ככלי טכני שמטרתו לייצר הסכם, אלא כדרך עבודה עם בני אדם. דרך שמבקשת לייצר שינוי אמיתי, פנימי וחיצוני, כזה שמחזיק גם הרבה אחרי שהפגישה נגמרת.
איך מתחיל החיבור בין גישור ליוגה
הסיפור מתחיל דווקא מתוך עולם הגישור. שנים של עבודה עם זוגות, קונפליקטים, מתחים, רגשות, וניסיון לייצר פתרונות. אבל בתוך העבודה הזאת עולה שאלה עמוקה יותר: האם עצם היכולת לייצר הסכם היא באמת היעד? או שיש משהו עמוק יותר שמתרחש בתהליך?
בנקודה הזאת נכנסת היוגה. לא כתחליף, אלא כהעמקה. היוגה מביאה איתה הסתכלות אחרת על האדם – לא רק כמי שפועל מתוך מחשבות ורצונות, אלא כמי שמונע גם מתוך גוף, נשימה, דחפים, תגובות אוטומטיות.
וכשמחברים את שני העולמות האלה, מתחילים להבין שהעבודה האמיתית בגישור לא מתרחשת רק במילים. היא מתרחשת במרחב שבין האנשים, בקצב הנשימה שלהם, ביכולת שלהם להישאר בתוך קושי, ולא לברוח ממנו.
למה גישור ויוגה הם בעצם אותה שפה
המשמעות הבסיסית של המילה “יוגה” היא חיבור. איחוד. מיזוג.
במובן הזה, גישור הוא יוגה. הוא מייצר חיבור בין שני אנשים שנמצאים בנפרדות. הוא מנסה לגשר בין עמדות, בין רגשות, בין אינטרסים. אבל מעבר לכך, הוא גם מייצר חיבור פנימי – בין אדם לעצמו.
כאשר אדם מגיע לגישור, הוא לרוב נמצא בקונפליקט חיצוני. אבל מהר מאוד מתברר שיש גם קונפליקט פנימי: פחדים, אמונות, דפוסים, חוויות עבר. היכולת לנהל את הקונפליקט החיצוני תלויה במידה רבה ביכולת להתמודד עם הקונפליקט הפנימי.
כאן בדיוק נכנסת היוגה. היא מלמדת את האדם להישאר בתוך הקושי. לא לברוח. לא להגיב מיד. לנשום. להרגיש. להיות.
וזה בדיוק מה שנדרש גם בגישור.
הנשימה ככלי מרכזי בתהליך
אחד הדברים המרכזיים שעולים בפרק הוא החשיבות של הנשימה. לא כמושג תאורטי, אלא ככלי עבודה ממשי.
בחדר גישור, אנשים מגיעים ברמות סטרס גבוהות מאוד. הגוף מגיב בהתאם: נשימה קצרה, מהירה, שטחית. זה מצב שלא מאפשר חשיבה בהירה, לא מאפשר הקשבה, ולא מאפשר יצירת פתרונות.
כאשר המגשר יודע לעבוד עם הנשימה – קודם כל שלו, ואז של החדר – מתרחש שינוי. הקצב יורד. המתח פוחת. נוצר מרחב שבו אפשר לחשוב, לדבר, ולהיות.
זה לא משהו שלומדים בקורסי גישור קלאסיים. אבל בפועל, זה אחד הכלים המשמעותיים ביותר שיש למגשר.
הנשימה אינה רק כלי להרגעה. היא כלי לניהול תהליך.
התהליך חשוב יותר מהתוצאה
אחת הנקודות המרכזיות בפרק היא ההבנה שהתוצאה אינה הדבר החשוב ביותר. התהליך הוא הסיפור.
בעולם המערבי יש נטייה לרצות להגיע לפתרון מהר. לסגור. להתקדם. אבל בגישור, כמו ביוגה, ניסיון לקצר תהליכים עלול לפגוע בתוצאה.
כאשר אדם “מגיע” לפתרון מהר מדי, בלי לעבור את הדרך, הפתרון לא מחזיק. הוא שטחי. הוא לא מבוסס על שינוי אמיתי.
לעומת זאת, כאשר התהליך מקבל מקום – כאשר יש זמן לעבור דרך הקושי, להבין, לעבד, לנשום – התוצאה שמתקבלת היא עמוקה יותר, יציבה יותר, ומחזיקה לאורך זמן.
זה נכון בזוגיות. זה נכון במשפחה. וזה נכון בכל מערכת יחסים.
פריצת גבולות פנימיים
במהלך השיחה עולה רעיון משמעותי: רוב האנשים אינם מנצלים את הפוטנציאל שלהם. לא פיזית, ולא מנטלית.
ביוגה, אדם פוגש גבול. תנוחה שנראית בלתי אפשרית. הגוף מתנגד. המחשבה אומרת “אני לא יכול”. אבל עם הזמן, דרך תרגול, נשימה והתמדה, הגבול הזה זז.
אותו דבר קורה בגישור.
זוג מגיע ואומר: “זה בלתי פתיר”. “אין סיכוי”. “אין דרך”. אבל דרך התהליך, דרך עבודה נכונה, דרך יצירת מרחב, הם מגלים שיש אפשרויות שלא ראו קודם.
לא כי המצב השתנה – אלא כי היכולת שלהם לראות השתנתה.
האנרגיה של המגשר
אחד הדברים העמוקים ביותר בפרק הוא ההבנה שהתפקיד של המגשר אינו רק טכני. הוא אינו רק מי שמנהל שיחה או מנסח הסכם.
המגשר הוא חלק מהמערכת. האנרגיה שהוא מביא איתו משפיעה על החדר.
אם הוא מגיע בלחץ – החדר יהיה לחוץ.
אם הוא מגיע בנוכחות – החדר יירגע.
אם הוא יודע לנשום – החדר ינשום.
זה לא משהו שאפשר להסתיר. בני אדם קולטים את זה, גם בלי מילים.
ולכן, העבודה של המגשר היא קודם כל עבודה פנימית. היכולת להיות נוכח, לא מגיב, לא שיפוטי, לא מנסה לשלוט – אלא מאפשר.
במובן הזה, מגשר טוב דומה למורה טוב ליוגה. הוא לא “עושה” עבור האנשים. הוא יוצר מרחב שבו הם יכולים לעשות בעצמם.
מה עולם הגישור יכול ללמוד מעולם היוגה
אחת השאלות המרכזיות בפרק היא מה הגישור יכול ללמוד מהיוגה.
התשובה אינה טכנית. היא תפיסתית.
יוגה אינה רק סט של תרגילים. היא דרך חיים. היא הסתכלות על האדם, על תהליך, על שינוי.
כאשר מסתכלים על גישור דרך הפריזמה הזאת, הוא מפסיק להיות כלי מקצועי בלבד. הוא הופך להיות גישה לחיים.
גישה שמבוססת על:
- הקשבה אמיתית
- נוכחות
- סבלנות
- תהליך
- אמון ביכולת של אנשים להשתנות
וזה בדיוק המקום שבו הגישור יכול להתרחב מעבר לחדר.
העתיד של הגישור בעידן חדש
הפרק נוגע גם בעתיד. בעולם שבו ידע הופך נגיש יותר, שבו טכנולוגיה יכולה לספק מידע, לנסח הסכמים, ולתת תשובות – מה נשאר לאדם?
התשובה היא פשוטה: החיבור.
כל מה שהוא אנושי, לא ניתן להחלפה. היכולת להסתכל בעיניים, להקשיב, להרגיש, להבין – אלה הדברים שנשארים.
ולכן, דווקא בעידן של בינה מלאכותית, הערך של גישור אמיתי עולה.
כי בסוף, אנשים לא צריכים רק פתרון. הם צריכים לעבור תהליך. הם צריכים להיות מובנים. הם צריכים להרגיש שיש מישהו שמחזיק את המרחב.
שותפות חדשה כתפיסת עולם
החיבור בין יוגה לגישור מתחבר באופן טבעי לשיטת שותפות חדשה. כי בשני המקרים, המבט הוא קדימה.
לא על מה קרה.
לא על מי אשם.
אלא על מה אפשר לבנות מכאן.
כאשר זוג מגיע לגישור מתוך תפיסה כזאת, מתאפשר משהו אחר. השיח משתנה. המטרות משתנות. והיכולת להגיע להסכמות עמוקות יותר גדלה.
בסופו של דבר, הגישור אינו רק פתרון סכסוך. הוא הזדמנות.
הזדמנות ללמוד איך להיות בתוך קונפליקט – בלי להישבר.
איך להישאר בתוך קושי – בלי לברוח.
ואיך לבנות משהו חדש – מתוך מקום מודע, מחובר ונוכח.
וזה, בדיוק, המקום שבו גישור הופך להיות הרבה מעבר להסכם.
שאלות ותשובות: יוגה, גישור ומה שביניהם
המשפט הזה מבטא תפיסה עמוקה שלפיה גם יוגה וגם גישור עוסקים באותו עיקרון בסיסי: יצירת חיבור. ביוגה מדובר בחיבור בין גוף לנפש, בין נשימה לתודעה, ובגישור מדובר בחיבור בין אנשים, בין עמדות ובין עולמות שונים. בשני המקרים, התהליך אינו רק טכני – אלא תהליך של איחוד, שמתחיל פנימה וממשיך החוצה.
נשימה היא אחד הכלים המרכזיים לוויסות רגשי. כאשר אדם נמצא בסטרס, הנשימה שלו מתקצרת והופכת שטחית, מה שמגביר תגובתיות ומקשה על חשיבה בהירה. כאשר הנשימה מתארכת ומתייצבת, הגוף נרגע, והאדם מסוגל להקשיב, לחשוב ולהגיב באופן שקול יותר. מגשר שמודע לנשימה – שלו ושל הצדדים – יכול להשפיע בצורה ישירה על איכות התהליך.
תוצאה יכולה להיות מהירה, אבל לא בהכרח יציבה. כאשר מתמקדים רק בהגעה להסכם, יש סיכון לפספס את העומק של הקונפליקט. לעומת זאת, כאשר נותנים מקום לתהליך – להבנה, לעיבוד, לשיח אמיתי – ההסכמות שנוצרות מחזיקות לאורך זמן. התהליך הוא זה שמאפשר שינוי אמיתי, לא רק פתרון נקודתי.
קונפליקט חיצוני כמעט תמיד משקף קונפליקט פנימי. פחדים, אמונות, חוויות עבר ודפוסי תגובה משפיעים על האופן שבו אדם מתנהל מול האחר. כאשר אדם מצליח לזהות ולהבין את הקונפליקט הפנימי שלו, הוא יכול לנהל בצורה טובה יותר גם את הקונפליקט החיצוני. לכן, עבודה פנימית היא חלק בלתי נפרד מתהליך גישור איכותי.
יוגה מלמדת נוכחות, סבלנות, הקשבה ותשומת לב למה שמתרחש כאן ועכשיו. אלו בדיוק הכלים שמגשר צריך. מגשר שמגיע עם יכולת להיות נוכח, לא שיפוטי, לא תגובתי, ועם סבלנות לתהליך – יוצר מרחב שבו הצדדים יכולים להיפתח, להקשיב ולהתקדם. זו לא רק טכניקה, אלא איכות פנימית.
בהחלט. מגשר הוא חלק מהמערכת, והמצב הפנימי שלו משפיע ישירות על החדר. אם המגשר מתוח, שיפוטי או ממהר לפתרון – זה יורגש. לעומת זאת, אם הוא נוכח, רגוע ומאפשר – זה יחלחל לצדדים. לכן, עבודה פנימית של המגשר היא תנאי לעבודה מקצועית עמוקה.
תחושת חוסר פתרון נובעת פעמים רבות מהיצמדות לעמדות קבועות ומנקודת מבט מצומצמת. כאשר אדם נמצא בתוך הקונפליקט, קשה לו לראות אפשרויות אחרות. תהליך גישור נכון מרחיב את נקודת המבט, מאפשר לראות צרכים ולא רק עמדות, וכך נפתחות אפשרויות שלא היו גלויות קודם.
בדומה ליוגה, גם בגישור הגבולות אינם קבועים. דרך תהליך, הקשבה, נשימה ועבודה הדרגתית, אנשים מגלים שהם יכולים להגיע למקומות שלא האמינו בהם בתחילת הדרך. לא מתוך לחץ או כפייה, אלא מתוך התרחבות פנימית והבנה חדשה של המציאות.
לא. גישור יכול להיות גם דרך חיים. זו גישה שמבוססת על הקשבה, הבנה, אחריות אישית וחיפוש אחר פתרונות משותפים. כאשר אדם מאמץ את העקרונות האלה, הוא לא רק פותר קונפליקטים – הוא מונע אותם מראש ומנהל מערכות יחסים בצורה בריאה יותר.
שיטת שותפות חדשה מתמקדת בעתיד ולא בעבר, בבניית מציאות חדשה במקום בניתוח של מה השתבש. זה מתחבר באופן טבעי ליוגה, שמבקשת להביא את האדם לנוכחות ולהתפתחות, ולגישור שמבקש ליצור פתרון שמחזיק קדימה. שלוש הגישות יחד מייצרות תהליך עמוק של שינוי – אישי ובין-אישי.
תמלול מלא של הפרק
(0:00) עשר שנים של יישוב סכסוכים, מבחוץ ומבפנים.
(0:04) ביני לבין עצמי, ביני לבין המשפחה שלי, בין זוגות, בין אנשים וגופים.
(0:10) תואר שני בהצטיינות מאוניברסיטת תל אביב, ומאבק אחד ארוך ומתמשך אל עבר העתיד.
(0:16) מה קורה עכשיו?
(0:18) לרגע נדהמת לראות שכל המאמץ והדרך הזו מובילה אותי לכלב מביט מטה ומעלה.
(0:24) לא יכולה שלא להניח את זה פה, במקום המפואר הזה, שכנראה יישאר גם אחרי שאני אלך.
(0:29) שיכולתי להסתפק רק במחשבה שיום אחד החוויות והתובנות שלי ילוו אחרים לצמיחה, למידה והתפתחות אישית.
(0:38) שבזכות אירועים וקונפליקטים בחיים נוצרים חיכוכים שבאמצעותם אפשר לייצר חלוקת משאבים מחודשת בינינו לבין עצמנו, וכיוצא בזה גם לקרב בין לבבות, בין עמדות ואינטרסים שונים.
(0:51) בנו וסביבנו.
(0:53) כשאנחנו נעים באופן הזה, אנחנו מייצרים שינוי תודעתי, בדרך בה אנחנו בוחרים ליישב את הדעת בתוך עצמנו ומחוץ לנו, ובתכלס, אנחנו רק צריכים לחזק נרטיב של קואופרציה בתוכנו או בין אחרים.
(1:07) ככה זה בגישור, וככה זה עובד לי.
(1:10) האמונה שלנו בעצמנו היא תנאי בלעדי למימוש והגשמה, וכוח היצירה הוא כוח החיים.
(1:16) לכל אדם יש זכות לברוא בעצמו.
(1:19) אל תאפשרו לאף אדם מלבדכם לשאול מהם גבולות הכוח שלכם, או לחתור לשם, וגם אם אתם שואלים את עצמכם, אז תדעו שהכוח שלנו הוא בלתי מוגבל, והגבולות היחידים הם רק בתוך הראש שלנו.
(1:33) תזרעו בעצמכם חלקים שהייתם רוצים לפתח בחיים, כי היצירה הגדולה ביותר שלנו היא הדמיון.
(1:40) היכולת לחלום והאומץ לחולל שינוי.
(1:43) ההישגים, החלומות והמטרות שאנחנו מציבים לפנינו, כל אלה בסוף רגעים כל כך קטנים, והדרך אליהם לפעמים כל כך מאתגרת.
(1:53) כמו בתרגול יוגה, כך גם במעברים של החיים.
(1:56) פעם שקט ופעם רועש, פעם רגוע ופעם סוער, פעם שחור, פעם לבן, פעם חופשי ופעם מלווה בספירה.
(2:04) ובשמירה על שחרור וחופש התנועה.
(2:07) זה יוצא השטנגה וניאסה של החיים.
(2:11) התשוקה שלי לחקור את עצמי ואת הגוף שלי כמעט בלתי נשלטת.
(2:15) משהו עצום שקרה לי, ואני מצליחה להעביר אותו הלאה, אז אני רוצה להודות על זה.
(2:20) פשוט תודה.
(2:21) תודה על הכל.
(2:23) ובמבט האישי שלי לאחור אציין, ובעיקר עבור עצמי, אני מאדר פאקר תותחית.
(2:28) נמאסטי.
(2:29) אז את הטקסט המהמם הזה קראתי בפוסט של חברה מאוד טובה, אני רוצה להגיד שהרבה שנים לא התראינו, נכון, אחרי שהיא ככה עזבה את תחום הגישור, על אף שהיא כיכבה בענק בתחום לפני הרבה שנים, זה כבר 15 שנה כבר אפילו, כן, נכון, משהו כזה, ואנחנו התחלנו את דרכנו די ביחד באותה תקופה, נכון.
(2:57) והייתה קולגה וחברה והיינו הרבה שיחות והרבה מהלכים ותוכניות ואז היא עזבה ועברה לעולם של יוגה ואני הסתכלתי מהצד אני חושב איפשהו חיכיתי ככה להזדמנות שככה היא תזרוק את הפיתיון וברגע שהיא זרקה את הפיתיון וזה היה הפוסט הזה אז ישר תפסתי והזמנתי אותה ואמרנו חייבים לשבת ולדבר אז היום איתנו כאן סאן, שיינר זרח, המהממת, שהיא קודם כל מבחינתי מגשרת, אבל היא היום גם מדריכת יוגה, מורה ליוגה, תכף גם אסביר מה ההבדל בין מורה למדריך, שעושה סדנאות בכל העולם ומלמדת, ובעצם הצליחה פה לחבר איזשהו משהו בין היוגה לגישור, ואת הדבר הזה אמרתי בוא נדבר עליו.
(3:52) אז זן, איזה כיף שאת כאן.
(3:55) וואו, אני מתרגשת.
(3:56) שומעים את הדופק דרך הרנקול?
(3:58) אני אומר שכן.
(3:59) אוקיי, אז כן, זה…
(4:01) קודם כל, לא הפתיע אותי שהגבת על הפוסט הזה.
(4:07) כאילו, אם יש מישהו שהיה יכול להגיב לפוסט כזה, זה חד משמעית אתה.
(4:13) כן, מלא שנים לא נפגשנו, ואצלי נעשתה איזושהי התפתחות אחרת שמחברת בין העולמות המשיקים האלה.
(4:29) מאיפה להתחיל?
(4:31) איך זה קרה?
(4:31) איך התחל?
(4:32) בואי ניקח רגע, תקריאי את התיאור שלך.
(4:34) אוקיי.
(4:35) מה קרה?
(4:35) התחלת כמגשרת.
(4:37) נכון.
(4:38) משהו מעניין אותי בהתחלה, איך הגעת בכלל לזה?
(4:40) לגישור?
(4:41) לגישור.
(4:43) וואו.
(4:45) איך הגעתי לגישור?
(4:47) בעצם, קודם כל, אני בת להורים גרושים.
(4:49) אני נכדה לסבא וסבתא גרושים, מצד אחד.
(4:54) ואם יש משהו שאמרתי לעצמי שלי הוא לא יקרה לעולם, זה שאני אתגרש.
(4:58) אני גרושה, נשואה בשנית.
(5:03) ואחרי שהתגרשתי בפעם הראשונה, אגב, בלי ילדים, החלטתי שאני רוצה להתמקד דווקא במקום הזה שממנו כל כך פחדתי כילדה.
(5:17) והתחלתי באיזושהי חקירה אישית, בכלל לא תכננתי להפוך את זה לאיזשהו מקצוע.
(5:26) התעניינתי בעולם הזה שבו מיישבים סכסוכים.
(5:31) וזה הפגיש אותי עם עולם הגישור.
(5:35) אני זוכרת שכשסיימתי לימודי גישור, המשכתי להשאיר את עצמי בעצם בלימודים שמתמקדים במשפחה וגירושין, אצל פרופסור קלי רבין, אצל…
(5:52) גם אגב בהיבטים העסקיים, אבל משהו במשפחה וגירושין ככה משך אותי יותר.
(6:00) ומצאתי את עצמי גם מסיימת, סיימתי את התואר הראשון שבכלל היה בתקשורת ומדעי החברה, ואז התואר השני שלי עשיתי ביישוב סכסוכים וגישור באוניברסיטת תל אביב, ופשוט התמקדתי, התמקדתי בנישה הזאת של משפחה וגירושין, ואז המאבקים היו אחרים, המאבקים היו על מי בכלל רשאי לגשר ומי לא.
(6:25) אבל אני חושבת שמשהו במפגש האישי שלי עם התחום הזה הביא אותי לאיזושהי נקודה שבה עשיתי את מה שעשיתי באופן מאוד יוניקלי.
(6:39) אז באמת גישרתי תקופה של כמעט עשור, הייתי די פעילה בתחום הזה.
(6:49) לשכת המגשרים, ארגון המגשרים, והחיבור ביניהם, דרך אגב, גם שם.
(6:58) ובאיזשהו שלב, אני חושבת לקראת הלידה של הבת הקטנה שלי, של רוני, מצאתי את עצמי יושבת ועושה פריסה של הקלפים מחדש.
(7:13) אני יכולה לקשר את זה אפילו לאיזושהי חוויה שחוויתי בגישור האחרון, אגב, שהיה לי.
(7:20) גישור מאוד מאוד מאתגר ומורכב, שבו מצאתי את עצמי יושבת ושואלת את עצמי שאלות כמו, האם בא לי לעסוק בזה?
(7:32) האם זה הדבר שאני רוצה לעשות למשך שארית חיי?
(7:39) האם הדבר הזה שאני עושה, שאני עושה בסך הכל די טוב, אבל האם הוא טוב לי?
(7:45) אם הוא עושה לי טוב?
(7:48) ומצד אחד אני חייבת להגיד שברמה של החוויה האישית זה נתן לי הרבה פרופורציות כי היו רגעים שהייתי מגיעה הביתה ואומרת טוב המצב שלי לא כזה גרוע זה מצד אחד מצד שני זה הפגיש אותי עם כל מיני סוגיות של מוסר של לויאליות.
(8:13) איפה זה פגש אותי?
(8:14) זה פגש אותי בזה שא’, בגישור וכמגשר, בשונה מ…
(8:19) בלטיגציה, אתה לא מייצג צד אחד, אתה בעצם מייצג שני צדדים, אתה לא צריך להביס צד כדי לנצח, אתה צריך לנצח את שניהם, כלומר, אתה צריך להביס איזשהו משהו בתוכם כדי לגרום לשניהם לעלות על איזושהי דרך שהם מנצחים ביחד.
(8:37) וזה אתגר הרבה יותר גדול מלנצח צד אחד, שזה יותר פשוט.
(8:45) ודווקא האתגר הזה הוא זה שהשאיר אותי שם.
(8:48) אבל מה שלקח אותי אחורה זה גישור שמצאתי, שמצאתי את עצמי שם מאבדת קצת את הלויאליות.
(8:58) עכשיו, את שמה ש…
(9:00) אוקיי, אני אחייב על זה.
(9:01) אני כמה גם מסתכל.
(9:02) שאנחנו מקליטים, את לוודא ואת ממשיכה.
(9:05) אוקיי.
(9:07) בעצם, מצאתי את עצמי נמצאת בתהליך של גישור של זוג שהיה אצלי ואצל קולגה שלי, שאגב, אחת האמונות הכי גדולות שלי בהקשר של גישור זה שעבודה ב-co היא עבודה טובה יותר.
(9:31) ועבדתי דאז עם קולגה, עם אבי אלטלף, ועשינו איזשהו תיק שבו הצדדים החליטו לא להגיש את ההסכם לבית משפט, החליטו להכניס את ההסכם למגירה ולהמשיך לחיות יחד, לתת לזה צ’אנס נוסף.
(9:46) ואחרי פחות משנה התקשרה אליי אישה בבכי נוראי וסיפרה שלבעל שאיתו היא חיה יש ילד, כן יש ילד, אין לי כאן שמות או משהו, יש ילד מחוץ לנישואים, ילד בן שלוש, כשבעצם הילד הזה הוא יורש חוקי לכל דבר.
(10:11) אני הייתי בחודש תשיעי, ממש לפני לידה, הורמונלית ורגישה, גם לא כל כך רציתי לקבל את התיק הזה למען האמת, כי חששתי שאני אעכב אותם, פתאום אני אצא ללידה ומה.
(10:23) בכל זאת קיבלתי את התיק הזה, וזה היה התיק האחרון שהגשרתי בו.
(10:26) כמובן שהם בסוף התגרשו, ועשינו להם הסכם, וליוויתי אותם לבית משפט בכל התהליך הזה, אבל זה היה התיק האחרון שלי.
(10:35) אחרי התיק הזה אני ילדתי, ושאלתי את עצמי אם בא לי לחזור.
(10:41) בזמנו תרגלתי יוגה והגעתי ליוגה בצורה מאוד אקראית דרך חברה שאמרה לי שהיא קבעה לעצמה שיעור יוגה בבית עם מורה והיא אמרה לי בואי תצטרפי אני בכלל לא הבנתי מה זה יוגה מבחינתי יוגה דעה זה מדיטציה ואחרי שנפגשתי עם העולם הזה והייתי אחרי הלידה של רוני, זה הדבר היחיד שרציתי לעשות, וזה גם היה סוג של מקום מפלט שלי.
(11:14) ברגעים שבהם אני רוצה להיות עם עצמי, או להגיע עם עצמי לאיזשהם תובנות, או למצוא בעצמי מקומות חדשים, אז זה מה שהייתי עושה, הייתי מתרגלת יוגה.
(11:26) ואז התחלתי להשתעשע עם המחשבה של ללכת ללמוד הוראה בתחום.
(11:31) לא תכננתי להפוך את זה למקצוע, אני גם לא חושבת שאפשר לקרוא לזה מקצוע.
(11:35) זה דרך חיים.
(11:40) ואני זוכרת שישבתי עם אמיר בעלי והמיטה, וסיפרתי לו שאני רוצה ללכת ללמוד הוראה בתחום.
(11:46) הוא רואה עם הטלפון, הוא אחז בטלפון, הוא אפילו לא הרים את המבט מהטלפון.
(11:51) הוא אמר לי, תשמעי, יוגה זה תכפי, זה לא מקצוע.
(11:54) אני אומרת לו, לא, אני לא מתכננת להפוך את זה למקצוע, אבל כאילו להשאיר את עצמי.
(11:57) בכלל לא התייחס לזה ברצינות.
(12:03) ואחרי שסיימתי את הלימודים, הכל קרה מאוד מאוד מהר.
(12:06) קודם כל, כמובן שכל פנייה של גישור שהגיעה אליי, אז מצאתי לעצמי איזה תירוץ למה אני לא מקבלת אותה, והעברתי לקולגות, העברתי גם אליך תיקים, העברתי לאבי, ובאיזשהו שלב הבנתי שאני צריכה לסגור שם את כל העניינים, כי אני לא הולכת לחזור לשם.
(12:23) וזה מה שעשיתי, התחלתי ממש בצורה מאוד אינטואיטיבית פשוט לקבל פה חברה, לעבוד פה עם עוד מישהו ומצאתי שזה הדבר שבא לי לעשות כשאני קמה בבוקר.
(12:37) שזה מהמם כי אנשים באמת בעולם הזה ואת יודעת כמה זה קשה לבנות שם וניסיון ומוניטין ולקבל עבודה.
(12:46) נכון.
(12:47) ואת הגעת לאיזשהו מקום כזה, ועזבת את זה, והלכת לעולם של יוגה, אבל אז בעצם מצאת את החיבור, זה בעצם הפוסט הזה.
(12:56) נכון.
(12:57) אז איך נראה החיבור הזה בעצם של הגישור והיוגה?
(13:01) איך זה עובד ביחד?
(13:04) אוקיי, אני אסביר.
(13:09) אנחנו…
(13:11) אנחנו כולנו כבני אדם מסתובבים בעולם וחושבים שאנחנו מנצלים את מלוא היכולות שלנו או המקסימום פוטנציאל שאנחנו מכירים בעצמנו.
(13:26) אנחנו לא מנצלים אפילו חמישית.
(13:29) אנחנו לא מעלים על דעתנו מה היכולות הפיזיות והמנטליות שיש לנו.
(13:46) והמקום שבו אני מצאתי שאני עושה חיבור בין היכולות המנטליות שיש לאנשים מולי ולאפשר להם להכיר בזה ולראות את זה, קודם כל זה שולחן הגישור.
(14:07) והמקום שבו מצאתי שוב את היכולות שאני יכולה להראות לאותו אדם שיש לו, זה המזרן.
(14:16) ואני חושבת שהדבר הכי מדהים זה, א’, יוגה זה לא ספורט.
(14:22) יוגה זה מנהג.
(14:23) זה מנהג מדהים שמגיע אלינו מהמזרח הרחוק, מהודו והמטרה שלו היא לתרגל קודם כל את התודעה.
(14:32) נכון שהתנועה היא פיזית, אבל מהתנועה הפיזית הזאת נוצרת איזושהי תנועה פנימית.
(14:39) יוגה זה לא ספורט.
(14:41) יוגה זה מנהג שמגיע אלינו מהמזרח הרחוק והמטרה שלו לתרגל את התודעה שלנו.
(14:48) דרך תנועה פיזית, לפעמים גם לא, אבל לרוב אנחנו מתרגלים דרך תנועה פיזית איזושהי תנועה פנימית.
(14:55) ובדומה לשולחן הגישור, אנחנו עושים כל מפגש, כל פגישה, איזשהו תרגול, כל פעם מקרבים עוד קצת, נכון?
(15:04) כל פעם עושים אדג’סמנט, דוחפים עוד קצת את הצד הזה, דוחפים עוד קצת את הצד הזה.
(15:11) הדגש הוא על התהליך.
(15:12) הדגש הוא על התהליך.
(15:13) אנחנו באמת רוצים את הפתרון, אנחנו רוצים…
(15:15) בסוף שיהיה איזשהו פתרון, בסוף שיהיה איזה עושר, אבל התהליך הוא הסיפור.
(15:20) התהליך, אותו דבר גם ביוגה, התהליך של ההתפתחות שקורית בגוף שלנו ובתודעה שלנו, הוא תהליך שלא נשאר רק במזרן, הוא תהליך שיוצא מהמזרן החוצה.
(15:34) כלומר, כשאתה מצליח לעשות איזושהי תנוחה, שבסנסקריט נקראת אסנה, אז התנוחה שבה אתה שוהה, שבעבר הסתכלת עליה ואמרת אין סיכוי שאני אעשה את הדבר הזה בחיים, אתה פתאום מבין שהצלחת לפרוץ איזשהו מחסום, מחסום של חשש, מחסום של פחד, מחסום של מסוגלות או לא אי-מסוגלות, והדבר הזה מלווה אותך החוצה הרבה מעבר למזרן.
(16:04) זאת אומרת שאת יכולה בעצם דרך היוגה ללמד את הבן אדם להתמודד עם הקונפליקטים הפנימיים שלו שבעצם התרגול שהוא עושה את הכלב למעלה, כלב למטה זה לא בדיוק כלב למעלה, כלב למטה אבל כן, זה תרגול של חפיזית ככותרות של תנוחות וזה שהוא מצליח, ואני אומר כמי שניסה ואני מודע לקושי שיש בתוך הדבר הזה אבל שאתה כבר מצליח ואתה כבר עומד יציב אתה אומר, אה, מסוגל אני ואם אני מסוגל להתמודד עם כזה קושי, מה עוד אני מסוגל לעשות?
(16:33) אני יכול בעצם, שזה בעצם מה שקורה לנו בגישור, הם באים ממקום שאין לי איך להתמודד איתו, הוא בלתי אפשרי, זה לא פתיר, זה לא גשיר, אבל אז ביחד הם עוברים איזשהו תהליך, נכון, שכל אחד עם עצמו לומד איזושהי דרך, ככה שהוא יכול להתמודד עם הסטרס ועם הקונפליקט וכל המשמעויות, ואז גם ביחד הם…
(16:53) שפותרים את זה.
(16:54) -בדיוק.
(16:54) -אז בעצם זה הכול, הכול בעצם סדרה של תהליך של פתרון מחלוקות.
(16:59) נכון.
(16:59) -לקחת את זה פנימה.
(17:01) נכון.
(17:02) העניין הוא של…
(17:04) העניין של יישוב מחלוקות בתוכנו הוא משהו שתמיד היכולת שלנו למדוד אותו היא כלפי חוץ, להשוות את עצמנו ל…
(17:17) או לעצמנו בסיטואציה אחרת, או לעצמנו מול אחרים, מול אותו צד שעומד מולנו.
(17:24) והמקום הזה שבו אנחנו פורצים את הגבולות של עצמנו, הוא המקום הכי עוצמתי שיכול להיות.
(17:34) ותחשוב ש…
(17:35) אני חושבת שבתהליך של גישור, הפעמים שאנחנו זוכים להקיא, לראות, להיות חלק מפריצות דרך ממש גדולות, הם כאילו, הם פעמים רבות, אבל הפריצות דרך העוצמתיות באמת הן ספורות.
(17:55) זאת אומרת, מה שאני רואה על המזרן, בכל תרגול יוגה, ובכל פעם שעולים על המזרן.
(18:02) זאת אומרת, כל תרגול יש בו פריצת דרך.
(18:04) וזה מה שמדהים, ומה שבעיקר שאב אותי זה…
(18:10) היכולת שלי להיפגש עם קושי שהוא אישי שלי.
(18:15) אתה זוכר את בעיית העיניים הנדירה שיש לי.
(18:20) נכון, היה משהו.
(18:22) אז בגישור תמיד היה לי קושי, הרי יש לי מחלת עיניים נדירה שנקראת סטארגרד, שגורמת לניוון של המקולה, של ניוון של מרכז הראייה, של הרשתית.
(18:33) ובעצם בתהליכים של גישור, אז היה לי כל…
(18:36) יש לי קושי בעצם לקרוא ישירות מדף ומכלי שהוא לא ממוחשב.
(18:41) נכון.
(18:41) ואני אוכל להשתמש בפונטים.
(18:43) אם היינו יושבים אחד ליד השני והיית צריך לכתוב לי זה היה בגדול.
(18:46) נכון, נכון, נכון.
(18:47) אתה זוכר?
(18:48) אז זהו, אז בעצם ביוגה יש לנו דבר שנקרא דרישתי.
(18:52) זה בעצם נקודת המבט שלנו, שהיא איזשהי סוג של אחיזה, אחיזה פנימית או אחיזה חיצונית, שומרת על תנוחות בגוף שלנו של ביכולת של שיווי משקל.
(19:01) אישות וכוח, וזה המקום שבו הצלחתי לפרוץ גם את הגבולות של עצמי, כלומר הבנתי שגם אם אין לי דרישתי רחוק, הדרישתי הקרוב שלי יכול להביא אותי, הפנימי שלי יכול להביא אותי להישגים כאלה גבוהים, שממש באמת, במעט זמן, הבאתי את עצמי לשיאים גדולים, שהם במדד חיצוני עצומים.
(19:24) איזה מדהים זה.
(19:25) כן.
(19:26) החיבור הזה בין התהליך, את יודעת, כשאנחנו הגענו לגישור, את יכולה להגיד אני כמשפטן, למדתי גישור יותר טוב מהליך משפטי.
(19:34) זאת אומרת, הייתה תפיסה של יש את הגישור, יש את הפישור, ויש את הבית משפט, יש בוררות, והגישור יותר טוב.
(19:41) אבל ככל שנכנסים יותר עמוק לחדר, בכלל מבינים שזה בכלל לא באותה סקאלה, זה בכלל לא…
(19:48) האופציות האחרות הן פשוט…
(19:49) איזשהו מעשה ידי אדם, איזושהי מלאכה מאוד שזורה, שפשוט סיבכו איזה משהו מאוד פשוט שיש בו, שלאדם בתוכו יש את הכלים האנרגטיים, הביולוגיים, להתמודד עם קונפליקטים פנימיים וחיצוניים בתוך מסגרת של קהילה.
(20:07) פשוט שכחו ללמד את זה, שכחנו להתעסק בזה.
(20:10) אז היוגו תמיד הייתה שם.
(20:12) נכון.
(20:12) ואז בעצם אתה לוקח…
(20:14) זה נשמע לי כל כך הגיוני שלקחת את ההתמודדות הפנימית הזאתי.
(20:19) סליחה, כתבתי ספר חדש, לא נספרתי לך, גישור כאומנות לחימה.
(20:25) וואו, מדהים.
(20:26) אז כאילו, אז אני מתאפק, כי אני, כל כך הרבה דברים שקורים בחדר של הטון, והאוויר, והזווית, והמתי, והאיך, שהכל כל כך קשורים בכלל לתנועה.
(20:38) נכון.
(20:39) ולאיך אנחנו מציגים את עצמנו, ואיך אנחנו, מה אנחנו משדרים, ואיך אנחנו משפיעים עם האנרגיה שלנו כמגשרים על מה שקורה למתגשרים שמולנו, שזה לא קשור בכלל למה אומר החוק.
(20:52) מדהים.
(20:53) זה לא קשור.
(20:54) אני זוכרת שיש מאמר שכתבתי עליו דאז, מאמר שבנושא גם של השפה בחדר, השפה בחדר, וואי, זה מדהים שאתה…
(21:03) אני חייבתי קודם כל לקרוא את הספר הזה, אני מבקשת בבקשה לא לצאת מכאן.
(21:07) עכשיו באריכה, כי אני מנסה להיות באנגלית, אז אני ככה…
(21:09) מדהים.
(21:11) אבל חודשים הקרובים.
(21:12) אז כן, יש באמת, יש קשר ישיר לאופן שבו אנחנו מתנהלים, מדברים, נושמים, מתהלכים, מבטאים את הרגשות שלנו דרך הגוף לבין השפעת ה…
(21:29) או בכלל התוצאה או ההשפעה של האווירה בחדר והתהליך.
(21:36) שגם בזה מאוד קשור ליוגה, אי אפשר לעשות יוגה ברעש, אין משהו בתוך סביבה שהיא נבנית לזה.
(21:41) יפה, אז בעצם גם ביוגה, אנחנו בעצם מתרגלים כמה דברים, אנחנו מתרגלים, הדבר הכי בסיסי הוא הנשימה, אנחנו מתרגלים את הנשימה, זה נקרא פרניאמה.
(21:54) אומנות הנשימה, ואנחנו מתרגלים את התנועה, ואנחנו מתרגלים את התודעה במדיטציה, והחלק שבו אנחנו מתחילים לתרגל באופן הדרגתי כל נושא, משפיע על היכולת שלנו להיות מודעים לתנועה של הגוף שלנו, לכוח בגוף שלנו, לוויסות.
(22:21) למשל, יש כל מיני סגנונות של יוגה.
(22:24) יש הרבה סגנונות של יוגה, אני חושבת שכמעט כמו כמות הפרחים בעולם, ברמה הזאת.
(22:29) ברור.
(22:29) כן.
(22:30) אבל יש בין שישה לשמונה זרמים מרכזיים שהיוגה יוצאת מהם, ואחד מהסגנונות שאני מלמדת הוא סגנון שנקרא שטנגה ויניאסה יוגה, שזה בעצם זרם מאוד עתיק ומסורתי, שמבוסס על קאונטינג, על ספירה.
(22:45) אני סופרת, יש רצף של תנועות, ואז מגיעים לתנוחה, ושוהים בתנוחה חמש נשימות.
(22:53) נשימה פשוט.
(22:55) אבל…
(22:55) לא, אני יודע שגם…
(22:57) התנוחה שבה אנחנו עוצרים, היא בדיוק התנוחה שממנה אנחנו רוצים לברוח.
(23:03) יפה.
(23:05) וזה המקום שבו אנחנו מתחילים לשלוט בדחפים שלנו, וביצרים שלנו.
(23:09) ובתשוקות שלנו, וזה המקום שבו אנחנו צריכים לאסוף את כל הכוחות הפנימיים שלנו והכוחות הפיזיים שלנו כדי לשהות עוד נשימה אחת במקום הזה, וזה באמת מחבר אותנו למקום של איפוק ושליטה בשולחן הגישור, האימפולסיביות שלנו, הרצון שלנו לענות, הרצון שלנו להגיב, הרצון שלנו לקום וללכת, הרצון שלנו לעשות, העוד נשימה הזאת כמה היא משמעותית, כאילו הצלחתי.
(23:34) הצלחתי את זה?
(23:35) אני אתפוס אותו.
(23:36) בואי נעשה איזה בולד מאוד ענק על הדבר הזה.
(23:40) בתוך הפודקאסט הזה, אני לא מכין שאלות ממש, יש פה שיחה.
(23:46) יש אבל רגעים שאני אומר, רגע, רגע, יש פה איזה נקודה שאני ככה, אני יושב עם מגשרת, אז אני אומר, בואי נכנס לפה איזה בולד, כי את אומרת, הנשימות בתוך התהליך של הרישור זה אקוטי.
(23:57) ואת אומרת, זה הבסיס.
(23:58) יש פה גם ביוגה.
(24:00) ברור, בלי נשימה אין לנו כלום.
(24:02) אין כלום.
(24:02) התפיסה היוגית אומרת שאדם מגיע עם מספר נשימות מוגבל לעולם.
(24:08) אגב, יש גם איזושהי תפיסה דתית-יהודית בהקשר הזה.
(24:15) ובעצם כשאנחנו מתרגלים את הנשימה שלנו, אנחנו מתרגלים את אורך החיים שלנו.
(24:23) ובתרבות שאנחנו חיים בה בעידן ובתרבות המערבית אנחנו מתורגלים לנשום כל כך מהר, קצר וקולע, כל כך חד וברור, דבר צ’יק צ’יק צ’יק, אני צריכה להספיק עוד דברים.
(24:36) אז בדיוק שם זה המקום שבו אנחנו מוצאים את עצמנו מתרגלים משהו חדש, משהו לא מוכר, שאיפה מהאף, נשיפה מהאף.
(24:46) קצת באמצע, ואז הם עושים את זה בחדר, בחדר גישור, שמגיעים בסטרס הכי גבוה שיש, עם הצד השני שגורם ביניהם לסטרס, ואז הם תוך כדי עבודה שהמגשר נושם בחדר, ובעצם מנשים את החדר, הם ככה מתחילים לרדת, ופתאום הם קולטים שבמקום, בזירה הכי חמה שיש, הם פתאום מקום מאוד מאוד נינ…
(25:11) נוח עם הצד השני, וזה המון הנשימה.
(25:15) נכון.
(25:15) ואז מסתבר שהיוגיסטים ענו על זה לפני אלפי שנים.
(25:18) תחשוב, כמה השפעה יש לך כמגשר על הרוח בחדר?
(25:23) המון.
(25:24) תחשוב כמה משמעותי יהיה מגשר שמגיע לנקודת השיא הזו שאתה מדבר עליה, והוא מבין שזה הולך להיות חם ולוהט, ובגלל שהוא מבין שזה הולך להיות חם ולוהט, הוא רוצה לתפוס את זה, אז הוא נושם ככה, הוא רוצה לתפוס את זה, רגע, הוא רוצה לתפוס את זה!
(25:36) או לחילופין, שהוא יודע שזה הולך לבוא.
(25:40) וההשפעה שלך כמגשר על הנשימה בחדר היא קודם כל כמודל.
(25:46) נכון.
(25:47) כשזה קרה לי, אני יכול ללכת בנקודות האלה, שם הבנתי שאני חייב להתנתק מהגישור הממסדי, שמלמד את כל הקורסי הגישור הבסיסיים האלה שמסתובבים, שלמדתי אותם, לימדתי אותם, עשיתי אותם, אבל כשבאתי לכאן…
(26:01) וגישור, ובנקודות האלה שהחדר עלה בלהבות, ואני פעלתי, לא פעלתי לפי מה שהיוגיסטים אומרים, של הנשימות והמודל, אלא באמת עברתי לפי מה שלימדו בגישור, האינטרסים, המדעות, ולא התעסקתי עם הביולוגיה, ופספסתי את הזוגות, ואמרתי, רגע, רגע, רגע, משהו פה לא יכול, והלכתי והקשבתי לאינטואיציה שלי, ואז זרקתי את כל השפעות.
(26:26) את כל הקורסים האלה, והתחלתי בתוך הנשימה ובתוך התהליך, זה החקירה, לא הכרתי את היוגה.
(26:33) ברור, זה יוגה מה שאתה מדבר עכשיו, זה יוגה.
(26:36) אבל לאורך השנים, אני מבין.
(26:37) המחקר האישי הזה זה יוגה, גם מה שאנחנו עושים עכשיו בגלל זה יוגה.
(26:40) נכון, תסבירי למה.
(26:42) אני אסביר.
(26:44) כשאתה עכשיו יושב ומייצר איזשהו חיבור של…
(26:52) שיח, חיבור בין עמדות, בעצם פירוש, מה זה פירוש המילה יוגה?
(26:55) יוגה זה חיבור, איחוד, מיזוג.
(26:57) מיזוג, כן?
(26:58) זה יוגה.
(26:59) זה הפירוש הכי בסיסי, הראשוני.
(27:02) יוגה, חיבור, איחוד ומיזוג, בין מה למה?
(27:06) א’, בין האדם לבריאה, כי זה הדבר הראשון, אתה יודע.
(27:10) אוקיי.
(27:10) בלי הבריאה אנחנו לא כאן.
(27:12) בשאיפה להגיע one day, בין האדם לעצמו.
(27:14) מה זה אומר בכלל בין האדם לעצמו?
(27:16) קודם כל בין האדם לאדם ובין האדם לדוכו.
(27:21) אבל תסיים מה שאת אומרת עכשיו.
(27:23) זה יוגה.
(27:23) זה יוגה זה גישור.
(27:24) יוגה זה גישור.
(27:25) יוגה זה גישור.
(27:29) לא הכרתי על זה.
(27:31) איזה מיינד בלואינג.
(27:32) כן.
(27:32) זה כל כך מתחבר.
(27:33) יוגה זה גישור.
(27:35) זה גישור שמתקיים על המזרן.
(27:38) בזמן אמת, בין הגוף הפיזי שלנו לגוף המנטלי שלנו, יותר מזה, מתקיים אפילו יותר במחלל גדול בקבוצה, בין אנשים, רק לתרגל ליד אדם ולראות ולחוות, להבין מה הוא עובר, ביחס למה שאתה עובר, זה לדעת לעשות את ההשמעות ביני לבין השיח שמתקיים בינינו, ויוגה זה הכל, החיים שלנו הם…
(28:02) זה בדיוק מה, זו הסיבה שאני אומרת שיוגה זה לא יכול להיות מקצוע.
(28:07) יוגה זה דרכים, זו תפיסת עולם.
(28:09) נכון, היא אמרת גישורים, זו תפיסת עולם.
(28:11) נכון, גם גישור הוא לא מקצוע.
(28:13) איזה מוזר זה.
(28:14) מוזר מאוד.
(28:15) תמיד היה לי מוזר שאנשים באמת באים, ומה אנחנו עושים?
(28:19) אנחנו עושים להם לדבר.
(28:20) עכשיו, אם אנחנו לא נקבל שכר להבנתנו, לא נוכל לעשות את זה, כי לא נהיה, ולא נוכל להתמקצע.
(28:26) כנ”ל לגבי היוגה.
(28:27) אבל בסופו של דבר, נכון.
(28:28) נכון.
(28:29) אבל בסופו של דבר, מה שאנחנו עושים בחדר, אני רוצה, תמיד שאני גם מלמד, המטרה מבחינתי זה כמו שמאיר אריאל אמר, להיות בוץ מתוחכם, להיעלם, לא להפריע להם.
(28:41) נכון.
(28:42) לאפשר להם את הסביבה.
(28:43) לאפשר להם פשוט במה.
(28:44) תהיו, בדיוק.
(28:45) פשוט במה לשיח.
(28:46) כמו שאת כמורה בעצם רוצה לעשות.
(28:49) למה ההבדל בין מורה?
(28:50) אוי, שאלה מדהימה.
(28:53) א’, כי יוגה זה לא ספורט, בעצם אני מלמדת תורה, מלמדת מנהג, שאתה הולך ועושה עם המנהג הזה מה שאתה רוצה, כמו שמורה מלמדת בבית ספר תלמידים, והם בוחרים לעשות עם הידע שהם מקבלים, הרי בבית ספר זה לא מדריכה, זה מורה.
(29:08) היא מלמדת חומר מסוים, הם גדלים לתוך החומר הזה, ובוחרים לעשות עם החומר הזה מה שהם רוצים, אותו דבר ביוגה, אני כמורה רוצה להוביל אותם לאיזושהי הצלחה.
(29:18) של תרגול יציב, כלומר, אני לא רוצה ללוות אותם כל הזמן, אני רוצה ללמד אותם שיטה שתעזור להם לפתח את החיבור ואת הייחוד שלהם בתוך עצמם באופן עצמאי.
(29:34) כמו שאני אומר בגישור, אני מאוד אוהב לקוחות ממליצים, לא רוצה לקוחות חוזרים.
(29:39) אני מאחל שאחרי שאתם מסיימים את התהליך ולמדתם את המתודה, פשוט שיידעו לעשות את זה לבד.
(29:44) בדיוק, לא צריכים אותנו יותר.
(29:47) הרעיון הוא ההפצה של הדבר הזה.
(29:49) זה הרעיון.
(29:51) בדיוק כמו בגישור, אגב.
(29:53) ההפצה…
(29:54) אז פה אני אומר איך אנחנו מגשרים עכשיו לומדים.
(29:57) הנה, את מכירה את זה.
(29:58) אז אולי מתבין, זה מתמעניין.
(30:00) את כמי שעשתה בשתי העולמות האלה דרך, ומצליחה בה.
(30:05) מה יכול הגישור ללמוד?
(30:07) מעולם היוגה.
(30:08) וואו.
(30:09) בהפצה.
(30:10) בהפצה.
(30:10) כי יש לנו בעיה גדולה בהפצה.
(30:12) נכון, אני אגיד לך מה.
(30:18) קודם כל, ההבדל בין העולם הזה לעולם הזה, שכשאני מגיעה לאיזשהם הישגים, הם נראים לעין.
(30:28) איפה?
(30:29) ביוגה.
(30:30) ביוגה.
(30:30) כשאני מגיעה להישג כלשהו, אז אתה…
(30:32) רואה אותי עושה עם הגוף שלי דברים מטורפים.
(30:35) לא, זה, בואי נעצור את זה, את מעלה תמונות ואני אומר, מה?
(30:39) כן.
(30:40) איך היד מגיעה לשמה?
(30:41) איך הנגד?
(30:43) זה לא אמור להיות.
(30:44) אז כן, אז זה מה שקורה ברמת ההבנה והתפיסה שלנו ביחס לאיך אנחנו תופסים בכלל את הגוף שלנו, את המרחב שלנו, מה אנחנו מסוגלים לעשות ומה לא.
(30:56) אנחנו מתחילים קודם כל בלחשוב את הדבר הזה.
(31:00) אגב, גם הגמישות מגיעה קודם כל מהראש.
(31:03) אם אנחנו לא מדמיינים את התנועה, אנחנו בטח לא נוכל לעשות אותה.
(31:06) אבל אתה מדמיין שאתה מצליח לעשות את התנועה הזאת, אגב, גם חיצונית וגם פנימית, סבירי לננח שתצליח לעשות אותה.
(31:12) יפה.
(31:12) כי אתה כבר תתכנן את הדרך.
(31:14) כמו שאנחנו בגישור, אנחנו אומרים, קודם כל תדמיין לאן אתה רוצה להגיע.
(31:17) אתה גם מתכנן, כמו לשים יד בווייז.
(31:19) נכון.
(31:20) בדיוק אותו דבר.
(31:20) וזה, תלך לעיבוד.
(31:21) לאן תלך?
(31:21) כולנו רוצים להגיע, לא מה היה, מה יהיה.
(31:25) אז ברמת ההפצה, בשונה מבגישור, אני יכולה לעשות תרגול, לצלם אותו ולזרוק אותו לאינסטגרם.
(31:35) מספיק שזרקתי אותו, הוא מופץ והוא מושך אליו כל כך הרבה אנשים, כי אנשים נשארים עם וואו בגישור, זה קצת יותר קשה, כי א’, אנחנו מדברים על דלתיים סגורות בהקשר של הנושא.
(31:45) של משפחה וגירושין, אבל…
(31:47) גם בעסקי.
(31:48) נכון, גם בעסקי.
(31:50) אבל העניין הוא שההפצה של השיח הזה יכולה לצאת הרבה מעבר לשולחן הדיונים.
(32:00) כלומר, אם זה משהו שאתה מאפשר או מלמד, מלמד כמורה דרך את היושבים סביב השולחן, לנהל את השיח הזה.
(32:11) גם בחוץ, גם עם הילדים, זאת אומרת זה לתת כלים בסוף, איך אנחנו מפיצים את הכלים האלה, א’, תמיד להפיץ, לא לשמור שום דבר אצלנו, כי שום דבר לא שייך לנו באמת, להפיץ כל דבר שיש לך שהוא כלי שהוא חזק להפיץ, ואני תמיד זוכרת את הדבר שהכי שומר עליי, יש להיות איש מקצוע טוב, אני חושבת שככל שאנחנו משתמשים בכלים פשוטים יותר, ככה אנחנו יותר מיוחדים.
(32:41) נכון.
(32:41) אני חושבת שככל שאנחנו יותר חושפים את הכלים שיש לנו, אנחנו יותר מאפשרים אותם ומנגישים אותם לכמות גדולה של אנשים, ככה אנחנו מפיצים את זה בו.
(32:52) פשוט להפיץ את זה, לאפשר כמה שיותר כלים.
(32:56) ספר שיש לך ללכת לפתוח עכשיו, לתת איזושהי השקה.
(32:59) את הקורס הבסיסי שלי.
(33:00) עכשיו הוא פתוח, יש את הארוך ויש גם את המקוצר וגם הוא נפתח עכשיו חינם.
(33:06) מדהים.
(33:07) לציבור, בכל השפות הוא הולך לצאת.
(33:09) מדהים.
(33:10) אז הנה, זו דוגמה להפצה.
(33:11) כזה, אני מתחבר לזה.
(33:13) לי יש תרגול, לי יש שלוש פעמים בשבוע, תרגול בחמש בבוקר שהוא פתוח לכל מי שרוצה, הוא לא עולה כסף.
(33:17) תרגול שלי.
(33:18) אני פותחת מזרן, עולה על המזרן מטרגט, מי שרוצה להצטרף אליי בא.
(33:21) תרגול זריחה.
(33:23) וואו.
(33:23) כן.
(33:24) טוב, אני ארבע שעות האלה, אבל זה גדול.
(33:28) זה כן, זו שעה מאתגרת.
(33:30) אני גם חייבת להודות שבהקשר הספציפי הזה כן צריכים להכיר את הרצף של התנוחות כדי לתרגל, כי אני לא מנחה בזה בזמן הזה, זה תרגול שלי.
(33:39) אבל זו פריבילגיה, כן, למי שחי ונושם ומתרגל ורוצה להכיר ולהעמיק בעולם הזה.
(33:48) וואו, יש לי כל כך הרבה לשאול אותך.
(33:50) לדבר איתך.
(33:52) תרגלת היום כבר?
(33:55) האמת שכן.
(33:56) איזה סגנון?
(33:57) אתה יודע להגיד?
(33:58) לא.
(33:58) אני יודע שהבאנו מדריכה הביתה.
(34:01) מורה.
(34:01) מורה, סליחה.
(34:07) הייתי צריך קצת איזה משהו אחר בסגנון, אבל הרגשתי, אבל לגמרי התחברתי בתוך הדבר הזה.
(34:13) אני מבין, אני גם נשוי לעוד איתו.
(34:15) צריך להגיד את זה.
(34:16) וואו.
(34:16) נוגה היא קוצ’ינית, אז זה מאוד ברור המקום הזה.
(34:22) אז אני מאוד מבין גם את הערך.
(34:23) לא עשיתי אבל את החיבור הזה עם הגישור.
(34:28) זה…
(34:29) ככל עוד שלא נפגשת עם הסגנון המסוים שמדייק את זה.
(34:34) כנראה.
(34:35) כנראה.
(34:36) כי רוב מה שמלמדים היום, אני חושבת שמשהו יותר…
(34:39) יותר רחב באוכלוסייה זה הרוכב, כאילו מה שיותר מלמדים זה ויניאס היוגה, שזה זרים קצת יותר מערבי, יותר פלואו כזה.
(34:47) אבל השתיים גם ממש מסורתיים, ממש…
(34:50) טוב, אני רושם לעצמי לעשות איזשהו ניסיון.
(34:53) ניסיון, ניסיון, כן, איזושהי עיקרות כזאת.
(34:56) אני אעשה את זה.
(34:58) מה עוד בין הגישור ליוגה?
(35:00) בין הגישור ליוגה.
(35:01) אולי בין הדת מרקע בכלל.
(35:03) או טיפים או רעיונות שיש לך גם לאנשים שאת ככה עכשיו היית, ואני תיכף נספר את זה כי אני ואת היינו עמוק, את אמרת את זה לרגע, בשאלה מי בכלל יכול לגשר.
(35:14) נכון.
(35:15) אני יכול להגיד לך שהנושא הזה הוכרע, זה כבר נורא נשיו.
(35:19) תספר לי על זה קצת, אני לא בעניינים, כמה שנים טובות.
(35:24) היה…
(35:27) לאט מה יאללה, בא לי לספר לך את זה.
(35:28) תספר לי על זה קצת.
(35:30) כמישהו שחייב, ונשמה את העולם הזה, והייתה עמוק בתוך ה…
(35:33) היה הרי דיון גדול בין מי המגשר הוא עורך דין, או לא.
(35:40) והיה דיון מאוד גדול, ואנחנו שנינו לא עורכי דין.
(35:45) שעובדים.
(35:47) וזה משך הרי הרבה תשומת לב, היו הרבה עורכי דין שאמרו, מה פתאום?
(35:51) אם לא עורכי דין, לא יכולים לגשר.
(35:54) עדיין נרשמנו ברשימת המגשרים של בתי משפט.
(35:56) נרשמנו, אני לא נרשם, לא ניגשתי בסוף.
(35:59) לא, אני הייתי ברשימת המגשרים של בתי משפט.
(36:01) כן בעיה חוקית, בואי נגיד, היה בעיה חוקית, וחוץ מלשכת עורכי הדין, אף אחד לא…
(36:04) אבל תמיד זה היה שנוי במחלוקת, נכון, אני מסכימה איתך.
(36:07) זה היה שנוי על ידי הלשכה.
(36:10) והיה עוד ניסיון, והיו פה, אבל עם השנים זה היו הצעות חוק, ראשונה, שנייה.
(36:16) ולא קרה עם זה שום דבר.
(36:20) שנה שעברה אני קיבלתי מכתב, מכתב איום ענק מלשכת עורכי הדין, שאומר לי שהשניא, בגדול, היה האשמות גדולות, זה התחיל באותיות גדולות, שהוא…
(36:35) לא צריך לחזור על זה, באמת, באו, עשו מכתב הפחדה מאוד גדול, הייתה בינינו…
(36:40) התכתבות, בסוף הסתבר כמו שחשבנו, הם מבחינתם, אני אין לי בעיה שאני, אין להם בעיה שאני אגשר, אבל את ההסכם הם רוצים שיעשה, או שינוי הכותרת, אני יכול לעשות הסדר גישור, אבל הסכם גישור, צריך שיהיה עורך דין.
(36:55) על זה כן שמעת משהו.
(36:57) בקיצור, אני הייתי, אגב, הפתרון של זה היה פשוט, אני מצאתי את העורך דין הנחמדה, שפשוט, אני לקחתי את הסיכום שלי שזה הסכם.
(37:05) תשנה את הכותרת, ישלמו לצדדים 400 שקלים ובזה נגמר הסיפור.
(37:10) זה היה המשמעות של הדבר הזה, אבל זה הפריע לי.
(37:13) כי זה לא נכון, וזה לפעול מתוך הפחדה.
(37:17) ופניתי לקבל ייעוץ, וקיבלתי חוות דעת, עשרה עמודים, עוד מפורטת, שנשלחה ללשכה, שמראה, למה בית הלל מגשר שאינו עורך דין.
(37:29) בכלל, ונדב נשרי בפרט, יכול להגיש הסכם, זה בסדר גמור, ואני כבר הגשתי אלפי הסכמים שאישרו, ו-5,000 ו-8,000 מגשרים פה במשרד שעובדים, לא מזדהים כעורכי דין, גם מי שבמקרה יש לו תואר של עורך דין, אנחנו לא מופיעים כעורכי דין, והשופטים, המדיינים, מאוד אוהבים את ההסכמים שלנו.
(37:49) חוות הדעת הזאת חלפה כמעט שנה משלשכת עורכי הדין קיבלה אותה.
(37:53) ואין תגובה.
(37:57) עכשיו, וזה אומר הכל.
(37:58) שבכלל בינתיים פוליטיקה וכל מה שקורה, רפורמה לרפורמה, ספור פוני, הוא די הסתיים, איך שזה נראה.
(38:07) אבל בפועל מה שקורה בשטח, אני אגיד את זה בפשטות, הבינה המלאכותית שנכנסה, השינויים שקרו בתרבות, הרבה נזקים שעשו עורכי דין דווקא, גם מגשרים שאינם עורכי דין עשו טעויות, אבל גם עורכי דין שבאו כמגשרים וכו’ ועשו הרבה טעויות, גרמו לכך שהמודעות היום היא כל כך הרבה יותר גדולה, שזה כבר לא נישיו.
(38:33) ממש, השאלה אם עורך דין הוא כבר כל כך לא רלוונטית, כל כך לא רלוונטית.
(38:38) לפעמים אני עדיין שואלים את השאלה הזאת, אבל זה…
(38:41) זה בטל בשישים.
(38:42) ואז מה שקרה בשטח, שבגלל העבודה הטובה שעשו המגשרים באשר הם, בין אם הם עורכי דין ובין אם לא, אבל הם עשו עבודת גישור, כנראה עבודה יוגיסטית, אנשים הפסיקו לשאול את השאלה הזאת.
(38:56) וזה היה הסיפור.
(38:58) היה לי פה פרק בפודקאסט, שעשיתי אותו עם כרמל, שהיא עורכת דין מהממת, שהיא מגשרת נפלאה, שעשתה אצלי התמחות.
(39:06) שדיברה על העורך דין 2.0, העורך דין החדש אה, שמעתי על זה, ספר לי על זה גם קצת אוקיי זו המגמה, עולם עריכת הדין עובר מטמורפוזה אדירה זה כבר לא לייצג תיק, כמו שאמרה כרמל אלא זה לייצג, זה לא לייצג את הצד אלא לייצג את התיק, את המכלול אני יכול לדבר על זה עוד הרבה, אבל זה בדיוק מתחבר לי פה, בכל מיני שביח אני עושה את זה פה עם היוגה, כי זה בדיוק התהליכים האלה, ואז היית שם, וישבנו בתוך הדבר הזה, וכתבנו ניירות עמדה, והלכנו לכנסת, ודיברנו, והפעלנו, וחברי כנסת, ואיחונים, והשקענו בזה, אמרנו, יש פה איזה מאבק חיים, תשמעי, ניצחנו בנוקאוט.
(39:48) ניצחנו כי פשוט צדקנו, אמרנו אמת, אמרנו דברים פשוטים.
(39:53) פשוט להגיד את האמת בפשטות.
(39:55) וזה עבד.
(39:56) נכון.
(39:57) זה היה כל כך מרגש לראות את זה, אני מתקרב לתקופה הזאת, שהיינו עושים, נכון.
(40:00) כמו שהלכנו פעם אחת בלילה באזור בכוכב הצפון, והלכנו שם עם הכלב שלך, ודיברנו על הדבר, ומה צריך לעשות, וחקיקה, והסדרה.
(40:09) נכון.
(40:09) וכאן הצגנו בפוליטיקה של זה.
(40:11) ואז היא אמרה, תזהבת.
(40:12) ואני אמרתי, עזוב, זה בכלל לא רלוונטי.
(40:14) השטח מדבר.
(40:15) יש עדיין פוליטיקה בין לשכת המגשרים לארגון המגשרים.
(40:17) מגשרים?
(40:18) אני לא חבר בשני הדברים האלה.
(40:19) לא?
(40:20) לא.
(40:20) מעניין.
(40:21) זה עורכי דין כבר שם, אני לא רלוונטי מבחינתי.
(40:26) איפה אתה מוצא היום את ה…
(40:30) זאת אומרת, איך היום אתה…
(40:33) אתה מקבל תיקים מבתי משפט?
(40:35) לא.
(40:36) אוקיי, באופן פרטי.
(40:38) אני…
(40:39) האתרים שלנו, השם, המלצות…
(40:41) יש פה שבערך 3,000 איש, 4,000 איש.
(40:45) ספר קצת על הפעילות שלכם, מה אתם עושים?
(40:48) מעניין אותי, כי זה החלק שאני הולכת להעלות אצלי.
(40:53) וואו.
(40:54) אוקיי.
(40:55) אז היום אנחנו כבר הפכנו לחברה, זה כבר מאוד גדל.
(40:58) יש יותר מ-25 סניפים ברחבי הארץ, מצומת כוח בצפון עד…
(41:06) אילת, הכי דרומית, נפתחת עכשיו אחרי החגים.
(41:09) וואו.
(41:10) שמונה מגשרים פה בצוות, חמישה בפול טיים, עוד שלושה לגבות.
(41:18) המשרד הראשי הוא פה בתל אביב, פה אני מקבל.
(41:21) זאת אומרת, פעם עוד הייתי מתוחרת, הייתי נוסע בכל הארץ, היום יש את המגשרים שעושים את זה.
(41:26) שיטת העבודה היא שותפות חדשה.
(41:27) ממש דייקנו פה שיטת עבודה.
(41:29) אישור ושותפות חדשה שמתגדיר את המטרות.
(41:32) קודם כל מתחילים לאן אתם רוצים להגיע ואז פותחים אחורה.
(41:35) צברנו פה המון ניסיון.
(41:38) עכשיו השלב הבא הוא חול, שזה מאוד מרגש אותי.
(41:41) חול ובכלל גם בתחום האזרחי שמאוד מאוד מעניין אותי.
(41:45) כי אם הבינה המלאכותית שנפתחת…
(41:48) מה נפתח בבינה המלאכותית?
(41:51) פעם…
(41:53) כשאנחנו לא היינו חושבים איך לגשר, בוא ניקח זוג בסקוטלנד.
(41:57) אנחנו לא היינו חושבים איך לגשר בין זוג בסקוטלנד.
(41:59) זאת אומרת, מה, אני מכירה את המשפט שם, ואיך מאשרים שם הסכמים, ואם צריך שם ידע, מה לי ולזה.
(42:05) אבל כן, את התהליך הביולוגי, את התהליך היוגיסטי, זה אנחנו יודעים לעשות.
(42:10) נכניסה מגשר טוב לחדר, לא משנה מה השפה, ומה התרבות, הוא יודע לייצר דיאלוג בין האנשים.
(42:16) וזה הגישור בשותפות חדשה.
(42:18) מבחינתי.
(42:19) על זה יש היבטים של תרבות ויש היבטים של משפט.
(42:22) תרבות ספציפית לאנשים, ויש את המשפט שזה בעצם הפן המשפטי, החוקתי, הטכני, הבירוקרטי, מה נהוג אצלם.
(42:33) עכשיו, ברגע שעברנו את המקום הביולוגי הזה, ויצרנו ביניהם את הדיאלוג, והורדנו את הסטרס, ויצרנו בהם איזשהו יוגה, איזה חיבור, עכשיו אתם נשארו לדבר על ההיבטים של תרבות ומשפט.
(42:46) עכשיו תרבות הם כבר בחדר ואנחנו יודעים לבטל את עצמנו ולא לשפוט את התרבות שלהם ולא להיות שיפוטיים ולא ביקורתיים כי זה שלהם וזה מה שמתאים להם.
(42:56) אני לא בא להביא את התרבות שלי, אני בא להיות הגשר שביניהם הרי.
(43:01) ואז כמו שיש פן משפטי, פעם הייתי צריך ללכת עכשיו להביא את היועץ הזה ואת היועץ הזה ואת היועץ הזה עכשיו עם הבינה המלאכותית, כשאני אומר עכשיו זה כן עניין של חודשים, זה לא קורה, יש כבר את המגמות, יש כבר את המערכות שמכינות את ההסכמים ויש כבר את כאלה שנותנות לך את כל התשובות, זה כבר קיים אבל זה עדיין צריך עוד זמן, אבל זה ברור שבשנים הקרובות זה הולך להיות.
(43:24) מה יהיה?
(43:26) את פשוט השאלת אותי את הבינה המלאכותית שלה, מה נהוג מבחינה חוקית, חלוקת רחובות?
(43:30) תחוש בין בני זוג בסקוטלנד, מה אומר החוק?
(43:33) למשל, את יודעת בארצות הברית כבר סרקו את כל פסקי הדין, יודעים להגיד לך, יש מערכות שיודעות להגיד לך, השופט הזה מה הסטטיסטיקה שלו בנושא כזה וכזה.
(43:43) וואו.
(43:43) זאת אומרת, זה כבר כל כך הרבה יותר מתוחכם ממה שהיה פעם, שכל המקצועות שבהם היועץ נתן מידע, פחות רלוונטי.
(43:56) כי זה כבר במהלך הזיכויות.
(43:57) אז מה נשמר לאנושות?
(43:58) הגישור.
(43:59) כל המקומות שבהם הכי…
(44:01) יוגה?
(44:01) נכון.
(44:02) המקומות של החיבור בין…
(44:03) של האחד על אחד.
(44:04) של האחד על אחד.
(44:05) המקומות שבהם צריך להסתכל בעיניים רגע.
(44:07) התהליכיים, בדיוק.
(44:09) כל מקום של ידע לא רלוונטי.
(44:10) מקום אנושי, שאנחנו עוזרים לאנשים לייצר את הגשרים, זה המקום.
(44:15) ואני כשהבנתי את זה, המוח שלי, ואת מכירה כבר את ה…
(44:18) ברור.
(44:19) זה עף לי, עף לי הרכב.
(44:21) ניצוצות.
(44:22) נורא ניצוצות, כי אני הבנתי מה אנחנו עושים בגלל זה, ועכשיו אני כל סרטון שלי, כל קורס, זה לחיצת כפתור.
(44:29) זה יהיה בסינית, ערבית, אמהרית, כל שפה בעולם, מדובב לה, ונותן גישה.
(44:37) ואז אנחנו מייצרים פה שפה, אני רואה את זה כמגדל מגלפי.
(44:40) מה הכלי לדעתך הכי חזק היום בשולחן ה…
(44:43) גישור, איזה כלי משתמשים בו או אחר בין מבחינת הכלים שיש לנו כאנשים שלנו, מה הם הדברים הבסיסיים שאנחנו מביאים איתנו?
(44:50) שאלה קשה, אני לא יודע להגיד כלי אחד, אני יודע כי זה, המילה הוויה עולה לי, את יודעת מה?
(44:56) אנרגיה, הוויה, אנרגיה, האנרגיה שאנחנו באים איתה.
(45:01) או מנהלים אותה, כי אם אני בא עם אנרגיה אני קצת חושש.
(45:06) כי אם אני בא ואני חושב היה לי ממש יום ממש טוב.
(45:10) לא בהכרח אנרגיה של היי או של דאון, האנרגיה שמלווה אותנו, ההתייחסות, האמונה, מה שאנחנו מביאים איתנו, אולי המטרות, השאיפה, כל זה, האנרגיה מכילה כל כך הרבה דברים.
(45:23) אבל זה לא שלי, פה זה המקום שאומר, זה לא שלי, אני רוצה לבוא באידיאל, גם אני בן אדם, זה ברור.
(45:30) יש לי את ההשלכות שלי, אבל כשאני בא לזוג, אני רוצה לתת להם, כמו שאת ביוגה, זאת אומרת, מה הוא צריך, מה התהליך שאדם צריך, אני לא אביא אותו לכלא ומביט למעלה כשהוא בכלל נמצא במשהו אחר.
(45:41) אני נכנס לחדר, אני רוצה לבטל את עצמי לחלוטין, להבין איפה הם נמצאים, ואז לעזור להם לאזן את האנרגיה ביניהם.
(45:49) להגדיר שלהם, לא שלי, בכלל, אני, כלום, אני בוץ מתוחכם.
(45:54) כל התפקיד שלי זה לעזור להם לייצר את הסדנת יוגה הזאתי שהם שתגיעו לאיזשהו מקום באיזון וידברו שם.
(46:02) ומתוך השיח הזה יבואו התשובות.
(46:05) אבל לפעמים אני צריך לפתוח חלון, לפעמים אני צריך לעלות טון, לפעמים אני צריך לרדת בטון, לפעמים אני צריך לנשום, לפעמים אני צריך לחבק.
(46:10) מה, זה טכניקות, ברור.
(46:11) אז זה היה הבעיה שלנו שמה.
(46:13) כן.
(46:14) זה המקום בחדר הגישור והוא כל כך לא טכני.
(46:17) כזה תמיד מדברים איתי על ה…
(46:18) על פן המשפטי, ניקח מה מגשרת עוד עורך דין, זה כבר כל כך לא רלוונטי, כי הידע הזה יש לכם אותו בגוגל, אתם לא צריכים את הפן המשפטי.
(46:27) נכון.
(46:27) מי שצריך היום, אנחנו עושים הסכמים אונליין, נכנסים, מקבלים שאלון, שמים את כל השאלות, מקבלים את ההסכם, אחרי שעם שיחה עם מגשרת בזום, מקבלים הסכם.
(46:38) זה יש, זה קל.
(46:40) המגשר, התפקיד שלו…
(46:41) תגיד, שאלה לי אליך.
(46:42) אתה מקבל עכשיו תיק, כמו שאני מקבלת עכשיו תלמיד, אוקיי?
(46:47) אתה מקבל עכשיו תיק של זוג עם הון, הון ורכוש רב.
(46:54) והבעל עושה העלמת, העלמה.
(46:59) בידיעתי?
(47:00) כן.
(47:00) התהליך לא יהיה.
(47:01) למה?
(47:02) למה התהליך לא יהיה?
(47:04) כן.
(47:04) כי הכלל הראשון בתוך התהליך הזה זה תום לב.
(47:07) אוקיי.
(47:07) עכשיו, אני גם אגיד לו, על הכל עולים.
(47:10) איך עולים על זה?
(47:10) איך אתה עולה על זה?
(47:12) אם הוא אומר, אם אני לא יודע, אני לא יודע.
(47:14) אם אני יודע, זה משהו אחר.
(47:16) אם אני יודע, אני אגיד לו, תשמע, אני לא יכול לשבת בחדר שאני יודע שיש פה עלמה.
(47:21) לא יכול.
(47:21) אני כן אגיד לך שבסוף עולים על הדברים האלה, כי אי אפשר להעלים.
(47:24) באמת, מי שרוצה לעלות היום, הכל מנוסח.
(47:26) אבל איך אנחנו כמגשרים, לצורך העניין, בהקשר הזה?
(47:31) יכולים לשלוט בתהליך כזה שאנחנו יודעים שיש פה איזשהו, ברור שקודם כל אנחנו אף פעם לא יכולים לדעת, אבל האם יש איזשהו סיכון לזוג שמגיע עם רכוש רב ואנחנו יודעים שיכול להיות שיש רכוש שאפשר להעלים?
(47:51) דווקא העלים הרכוש רב אני פחות מוטרד עבורם, דווקא אלה שעובדים הרבה עם שחור הם…
(47:56) יותר בסכנה, כי שחור, אי אפשר להגיע אליו.
(47:59) ואז גם אין דרך…
(48:01) אם יש כספים שהועברו, אפשר ללכת ולחקור אחורה.
(48:05) בגישור, מה היופי?
(48:06) זה יהיה בהסכמה.
(48:07) כי אם אנחנו יושבים פה באמת בתום לב, והצדדים אומרים, אני באמת רוצה לשבת ולדבר ולחשוף, אז בבקשה, בואו, אם רוצים לקחת חוקר כלכלי, או מישהו, או כלכלן, שיבדוק את הנתונים בבקשה.
(48:18) זה מחזיר אותנו לתהליך בעצם.
(48:20) זה מחזיר אותנו לתהליך, זה כמו שמגיע אליי תלמיד והוא אומר לי, תקשיבי, החלום שלי זה לעשות תנוחת, איזושהי תנוחה, תנוחת העורב, שעומד רק על הידיים, על הרגליים המקופלות, זה החלום, זה מה שאני רוצה לעשות ביוגה, אני עושה את זה, ניצחתי את כל הגבולות שלי, אני אומרת לו, בוא, מה הבעיה, עכשיו אתה עושה את זה, הוא אומר לי, איך אני אעשה את זה, עכשיו אני נותנת לך, עכשיו, עכשיו, עכשיו אתה עושה את זה, בוא, אתה תחת מזרן, הוא עושה את זה.
(48:44) עושה את זה.
(48:46) נגמר.
(48:46) נכון.
(48:47) לא חוזר.
(48:48) למה?
(48:49) הוא פספס את כל התהליך.
(48:51) תחשוב, מה הוא עוד יכול להרוויח אם הוא היה עושה דרך עד שהוא היה מגיע לשם?
(48:54) איזה עוד תנוחות יש שהוא לא יודע שהוא היה יכול לעשות?
(49:00) אילו.
(49:02) נכון.
(49:03) אני חושבת שהתהליך הוא הדבר החשוב ביותר.
(49:08) זה שה…
(49:09) האדם שמעלים יבין בתוך התהליך שזה שהוא יגלה הוא ירוויח עוד קצת אולי הוא אולי ירוויח עוד קצת הרבה יותר אבל הוא יפסיד כל כך הרבה בדיוק גם המחשבה ללכת מי רוצה ללכת עם תחושה הרי אם מישהו פעל לא בחוסר תום לב הוא יהיה חשוף נכון מתי שהוא יעלו על זה איך יעלו על זה כיום אחד ההורה השני יהיה זקן יהיה קשיש הוא יהיה סיעודי לא יהיה כסף לא יש, השילדים ישאלו שאלות, למה, מה היה, איפה, כמה, למה, אנרגטית.
(49:40) נכון.
(49:40) אנרגטית, מרגישים את זה, כשמישהו הולך והוא העלים, הוא גנב, הוא שיקר, יש עליו, יש עליו משכן, רואים אותו, למה אתה צריך את זה?
(49:49) זה רק כסף, כסף זה אמצעי.
(49:52) ברגע שאתה מבין שאתה עובד ביחד, בטח אם זה האמא או אבא של הילדים שלכם, צריך כסף.
(49:57) אם רע לו, יהיה רע לילדים, זה בא ביחד, ואז זוכרים את זה, ואז מה עושים?
(50:03) ברגע שמבינים שיש פה הזדמנות לשותפות חדשה, ליצירה, להרמוניה, ואתה לא צריך לוותר על שום דבר, זה שאולי יש, זה אפילו לא אומר שצריך לתת אותם.
(50:12) אבל תעבוד בתום לב, זה כל כך משנה את השיח, יש כל כך הרבה אפשרויות, אז תהליך.
(50:19) מעניין.
(50:22) למה?
(50:23) למה העלית את זה?
(50:24) אלף, זה דברים שאני פוגשת, נגיד, אתה יודע, יש לי כל מיני תלמידים ותלמידות שהם, אם הם משתפים אותי, פתאום, אנחנו, הרי בשיעור יוגה אין לנו מקום, אנחנו לא מדברים, אין שיח.
(50:38) השיח היחידי זה האופן שבו התלמיד או התלמידה עולים על המזרון, ודרך התנועה שלהם או הנשימה שלהם אני יכולה…
(50:45) יכולה להרגיש או לראות שעובר או עבר עליהם משהו מתוך ההיכרות היומיומית שלי איתם.
(50:53) ולפעמים יוצא מצב שבסוף השיעור אני שואלת כזה אם הכל בסדר, כי זה דברים שאי אפשר להסתיר, הגוף שלנו הוא מראה, כאילו אנחנו שקופים.
(51:06) ואני שומעת על כל מיני, אני רואה זוגות, אני…
(51:10) אני שומעת על כל מיני מקרים, ואני תוהה, אני תוהה איך מתמודדים, אני פשוט, גם לא תמיד אני זוכרת מעצמי מה הייתי עושה בהם, פשוט מפעילה את ה-common sense שלי, את ההיגיון הבריא, אבל כן אני יכולה לומר שאנחנו צריכים לזכור שיש לנו גם מגבלות.
(51:34) יש לנו גם מגבלות, המגבלות שאנחנו מגיעים איתן גם כמורים, או גם כמורי דרך, או גם כדוגמה אישית, או גם כמגשרים, או גם כ…
(51:42) אפילו ברמת האומדן, זוג שמגיע למגשר, וברמת החלוקה ביניהם, מספיק שהמגשר יזרוק איזושהי הערה שיכולה…
(51:54) הערה של חוסר תשומת לב שיכולה לפגוע באופן שבו אנחנו…
(51:58) קולטים את המסר כצדדים, סתם, תלמידה שלי שסיפרה לי שהיא בתהליך גירושין אצל מגשרת, והם דיברו על חלוקת הרכוש ועל המזונות, והם דיברו על 150,000 שקל מזונות על ארבעה ילדים.
(52:17) הבקשה אמרה, נראה לך?
(52:18) כאילו, אתה מבין?
(52:20) איך הגעת לסכום הזה?
(52:21) לא הבנתי.
(52:23) אז אתה צוחק, אתה יודע איפה אני מכוונת, כאילו התגובה שלנו, אנחנו גם מוגבלים.
(52:29) זה כי הרוב, אני אגיד את זה עדיין.
(52:31) תסביר מה אמרתי כאן, כי יש כאלה שאולי יצפו בזה ולא יבינו.
(52:35) סכום המזונות שנקבע, הנהוג לצורך העניין, הנהוג, זה לא חמישה רבעי שקל בחודש.
(52:42) נכון, אבל…
(52:43) אבל יש כאלה שיש להם את היכולת ויש את הרצון.
(52:48) ויש גם חיים שלמים שחיו לפני, שתאמו בעצם את אורך החיים הזה.
(52:53) ויש, נכון, אז אי אפשר לבדוק, בגלל זה כל מקרה הוא לגופו.
(52:56) אגב, הוכח מחקרית, כל מקרה לגופו, והכל דתיים סגורות.
(53:00) אז כבר היינו גם הסכמים של 50,000 שקל, לא ראיתי כזה, אבל בעשרות רבות של אלפי שנים ראיתי, ואני מקבל את קולי, הם חברים טובים והכל בסדר, וזה אפילו מזונות לכל החיים.
(53:12) ממש, יש שינוי כשהילדה תהיה גדולה, זה לשאר איתה חיים, גם כאלה ראיתי.
(53:18) אז מותר להם, וזה בסדר עכשיו, שמגשר בה, פותח עיניים על מקום כזה.
(53:22) ואומר, רגע, אבל זה לא מה שנהוג.
(53:24) למה?
(53:25) אבל איך הגעת לסכום הזה?
(53:27) אז פה מתחילה בעיה, כי אם זו הסכמה ביניהם, והם בדקו את זה, והם מודעים לזה.
(53:32) זה לא בדיוק אם פה יש הסכמה ביניהם, זה גם אם רק מתבצרת ההסכמה.
(53:36) זאת אומרת, היא רק מתחילה, היא מתהווה.
(53:38) אני אומרת, בתוך התהליך אנחנו מלווים אותו.
(53:40) הרי יגידו לה, תקשיבי, יגידו לה, יגידו לו.
(53:43) נכון.
(53:44) אז אנחנו מעולה, תנו להם להגיד את זה.
(53:46) אני פה בתוך התהליך.
(53:47) אני ביניהם, אני הבן אדם היחיד ביקום, ביקום, שהוא באמת נמצא ביניהם בלי דעה.
(53:55) בדיוק.
(53:55) מה שמתאים לכם הכל בסדר.
(53:56) אבל אנחנו מוגבלים, צריכים לזכור את זה.
(53:59) מאיזו בחינה?
(54:00) כי יש לנו דרך, ואנחנו בני אדם.
(54:02) תשמעי, אני יכול להגיד לך…
(54:03) אני יכולה להגיד לך משהו אחד, אהוב יקר.
(54:06) אני אגיד לך מה אני חושבת.
(54:09) שגם אם אנחנו רוצים להיות ניטרליים, וגם אם אנחנו נהיה ניטרליים, יש דברים שאנחנו נשמע בכיסא, שאולי, בלי לשים לב, רק הבעיה שלנו תשתנה, והיא תשפיע.
(54:21) ועצם היותנו בחדר נוכחים…
(54:24) עצם הנוכחות של עוד אדם בחדר היא משפיעה בכל צורה, בכל דרך.
(54:29) קצב הנשימה, קצב התנועה, אופן הדיבור, טון הדיבור.
(54:33) ודאי, זו המטרה שלנו גם, אנחנו רוצים להשפיע במקום הזה.
(54:37) נכון, אבל אנחנו יכולים תמיד לכוון להכי מדויק שאנחנו רוצים, ולהכי גבוה, ולהכי, אתה יודע, אבל לזכור שאנחנו גם מוגבלים.
(54:46) לזכור שאנחנו מוגבלים.
(54:49) לא ממקום של להגביל את התנועה, אלא להתייחס לפעולה שלנו בחמלה, לתנועה שלנו בחמלה.
(54:58) זאת אומרת, מותר לנו גם לטעות, זה בסדר.
(55:00) אה, בוודאי.
(55:01) מותר לנו לטעות, זה בסדר, אנחנו עושים את המשהו במידה שאנחנו יכולים.
(55:04) יהודים מטעויות, זה ממש בסדר.
(55:05) כן.
(55:06) אני חושב שגם אם אנחנו באים ומציגים את עצמנו כבני אדם, אז בסדר, מותר לטעות, מותר להתנצל.
(55:13) מותר גם להתמצא בחדר כישור.
(55:15) מי שבא ואומר, זה היה בדרך כלל מפשרים, ככה נהוג, פה אתה, זה ברור שיש פה טעות.
(55:22) ברגע שמייצרים את התהליך, ואני נציג את ההליך, אז אני אומר, התהליך הוא גם בתהליך למידה.
(55:29) גם התהליך הוא בתהליך למידה.
(55:31) אז זה בסדר.
(55:32) ואז אני לא שם על עצמי את המסכה הזאת של יודע הכל.
(55:38) נותנת כל, זה לא המקום שלי, המקום שלי הוא לעזור להם, לייצר הידברות, ואיפה שיש לי ידע אובייקטיבי לתת, אני מוכן לתת אותו, אבל יש מעט מאוד, כי החיים שלכם זה הסיפור.
(55:50) אגב, בהקשר של הקורסים, אני גם בשנתיים האחרונות התחלתי להכשיר מורים ליוגה.
(55:58) וואו.
(55:58) אני שייכת לזרם שהוא בעצם…
(56:02) בעצם המורה הגדול שלי נקרא, קוראים לו ג’ון סקוט, הוא אחד מהתלמידים הישירים של מי שהמציא את שיטת האשטנגה והנגיש אותה לתרבות המערבית.
(56:12) מין שושלת כזאת מכובדת מאוד.
(56:17) ובעצם בשנתיים האחרונות אני גם מכשירה עם השותף שלי לדרך, רועי וייס, מורים, מכשירה מורים להוגה.
(56:26) אנחנו עושים את זה בסטודיו ברמת השרון.
(56:29) ברמת השרון.
(56:30) ואני ככה שואלת…
(56:32) יש לנו גם קורסים בכל העולם, אני רואה, שמטיילים, עושים מסעות.
(56:35) כן, יש לנו קורסים שעכשיו הופכים, הבית הספר שלנו הופך להיות בינלאומי עכשיו, כי אנחנו בדיוק עכשיו פותחים קורס שבו ג’ון מגיע אלינו בנובמבר לארץ.
(56:44) אוקיי.
(56:46) ועושה הכשרה של 25 שעות לבוגרים שלנו, של הסדרה השנייה.
(56:50) השדה גם מבוססת על סדרות, מסיימים סדרה אחת, עוברים לשנייה, יש כאלה שגם לא מגיעים לסוף הסדרה חיים שלמים, לסוף הסדרה הראשונה, אבל יש שש סדרות, ובעצם ג’ון הולך להכשיר ב-25 שעות חלק מהסדרה השנייה, או חלקים נכבדים ממנה, והוא הולך להזמין גם תלמידים שלו מחול, אלינו לסדנה, כן, לקורס הזה.
(57:14) אז כשאני ככה מדברת על להכשיר אנשים בתחום שלנו, יש איזה אישוי עם העניין הזה?
(57:21) אתה חושב שכל אדם יכול להיות מגשר?
(57:23) כל אחד יכול להיות מורה ליהוגה?
(57:32) תראי, אני רוצה להגיד כן ולא.
(57:34) יש אנשים שהאופי שלהם ברור שהוא לא גישורי.
(57:36) מי שיש לו הוא דעתן.
(57:38) ודעתו חייבת להישמע בחדר.
(57:40) אבל כולנו דעתנים לפעמים.
(57:42) לפעמים יש לה איך אתה יכול לווסת את זה.
(57:45) ואני לא, אני חייב להגיד שכבר אני ככה, כל כך אין לי דעות באמת, שאני ככה הבנתי שזה משפט שמור לכלום.
(57:51) אבל כשאת אומרת אין לי דעות, זו כבר דעה.
(57:54) זאת אומרת, כל כך אין לי דעות, זו כבר דעה.
(57:55) אנחנו מבינים את ה…
(57:56) תראי, דעות זה כמו חור תחת.
(58:00) לכולם יש.
(58:01) בסדר?
(58:01) שלהם אנחנו עושים את זה.
(58:02) לא פוליטיקלי קורקט, אבל נכון.
(58:05) זה המשפט.
(58:06) כן.
(58:07) עכשיו אנחנו עושים עם זה.
(58:08) אם אתה נמצא בחדר ואתה חייב שישמעו את הדעה שלך, ואתה יודע מה נכון, ואתה מתבאס שאנשים לא פועלים לפי מה שאתה אומר, אל תיכנס לחדר גישור.
(58:17) זה לא המקום.
(58:18) לך תהיה עורך דין, לך תהיה יועץ, לך תהיה משהו.
(58:21) שאנשים יבואו לך ותיתן להם תשובות, זה ממש בסדר.
(58:25) מגשר, צריך לקחת את הדעות שלו ולשמור אותן.
(58:27) לעצמו.
(58:28) למה?
(58:28) אלא אם כן יש משהו אובייקטיבי.
(58:30) להרביץ לילדים זה רע, ואתה יכול להגיד את זה.
(58:33) אתה תמיד צריך לזכור שאחד הצדדים יושב בחדר, ואם אתה רוצה לדאוג לו, לטובתו, ואתה תגיד משהו שהוא תואם את הדעה שלו, אתה אוטומטית תאבד את הצד השני, ואז יהיה לו רע.
(58:46) ואז צריך לעבוד תמיד לשניהם, וזה אומר להיות באמת נטול דעה בתוך המקום הזה.
(58:50) השאלה אם כל אחד יכול…
(58:51) לבוא ולעשות הכשרה אצלך.
(58:55) אליי כל אחד משלוט את הפרקטיקה.
(58:57) קורס גישור מבחינתי הבסיסי הוא חינם מבחינתי.
(59:00) מה שמוכרים בבתי הספר מבחינתי זה קורס מבוא לגישור.
(59:04) השישים שעות האלה, אני תמצתתי אותם, יש גם את הארוך וגם את המקוצר, חינם.
(59:08) קחו בבקשה.
(59:09) כל אחד יכול לעשות את זה?
(59:10) כל אחד יכול לעשות את זה.
(59:11) אוקיי.
(59:12) אני חושב שזה כלי לחיים, וכמה שילמדו את זה יותר, אנחנו נחיה בחברה.
(59:15) יותר טובה.
(59:16) אוקיי.
(59:18) זה העלילה העולמתית.
(59:18) עניין ההפצה שאלת אותי?
(59:19) אני מחזירה אותך לזה.
(59:21) אוקיי.
(59:21) אז בדיוק ככה, אני מתחבר איתך לדבר הזה.
(59:23) יש לך טוב בעולם.
(59:24) בעולם שיש בו כל כך הרבה סבל, ואינטריגות, וחוסר חיבור, ויש לי את הכלים לא לתת אותם, אז אני נותן אותם באהבה, חופשי, קחו.
(59:33) אוקיי.
(59:33) מי שרוצה להתמחות, אז יש את הפרקטיקום גישור גירושין, תכף אנחנו עושים גם פרקטיקום אזרחי, בתביעות אזרחיות, לא תביעות קטנות.
(59:40) תיקים אמיתיים מהשוק הפרטי, העסקי.
(59:44) זה, יש שם 100 שעות ו-140 שעות באזרחי של לשבת ללמוד בכיתה את שיטת העבודה.
(59:51) זה כמו ממש מבוא לעולם המשפט, זה קצת מבוא לחוזים, מבוא לחברות באזרחי ובגירושין, מה שצריך להכיר בעולם הגירושין.
(59:59) ורק מי שמסיים את החלק הזה ונמצא מתאים, אז הוא יכול להיכנס לחדר.
(1:00:04) אין דבר כזה מובטח מבחינתי להיכנס לחדר, ואני גם הפסקתי לענות לשיחות, אני הייתי מקבל כל הזמן שיחות כאלה, תבוא, אנחנו רוצים לצפות בך, עשינו קורס גישור בסיסי, בוא נצפה.
(1:00:18) ואני מזדעזע, כי קורס מבוא, אתה לא נכנס לחדר שבו המשפחות נבנות, מתפרקות ונבנות, או עסקים נבנים ומתפרקים, זה כל כך חוסר הבנה.
(1:00:29) ברגישות של הדבר הזה, אז עשיתי איזשהו מסלול שהוא הרבה יותר ארוך, ויש לך שבת הרבה ללמוד בו, יש לך חצי שנה או כמעט שנה של לימודים, ומי שעובר את זה בהצלחה ומתאים, אז יכול להיכנס.
(1:00:44) ואני לא מצפה לכל אחד, אני לא חושב שכל אחד, על אף שיש חוסר מאוד גדול במגשרים היום, זו עדיין הבעיה.
(1:00:51) המון תעודות.
(1:00:53) מעט מאוד אנשים עובדים בשטח, ואחת הטובות שהייתה הלכה.
(1:00:59) טוב, הקפנו הרבה אני חושב.
(1:01:01) וואו, מדהים.
(1:01:02) נכון, הייתה לנו שיחה טובה, זה כמו השיחות האלה של פעם שהיו לנו.
(1:01:05) נכון.
(1:01:05) אז סאן, תודה רבה.
(1:01:07) תודה לך על ההזדמנות הזאת.
(1:01:10) תודה, באמת, למדתי הרבה.
(1:01:13) גם אני.
(1:01:14) תיקחי חייבת לי קצת את המוח.
(1:01:17) אני רוצה שתצליחי בכל מה שתעשי.
(1:01:18) תודה רבה.
(1:01:19) אני יודע כמה את עושה עבודה טובה.
(1:01:21) אז אם זה עכשיו ביוגו, האם הייפאנדום תחזירי לעולם הגישור?
(1:01:24) מי יודע.
(1:01:26) אבל תעקבו אחרי סאן, שיינר זרח, והתמונות וואו, ומה שאת עושה שם זה וואו.
(1:01:33) תודה לך נדב.
(1:01:34) תודה.
(1:01:35) נשארת ממגנט ומסקרן ועמוק, והייתה לי זכות גדולה להתארח.
(1:01:41) שיהיה לך בהצלחה.
(1:01:43) תודה לכולנו.
(1:01:44) ותודה למאזינים וכל מי שהאזין, ובבקשה לשתף, לדרג, לתייג, לעשות כל דבר.
(1:01:51) ההפצה הזו, זה כמו עם היוגה שלפני 30 ו-40 שנה, שזה היה ככה למטה והיו כמה יודעי דבר, ועכשיו המגשרים יודעים, יש פה משהו מדהים שקורה בשטח, אבל אנחנו צריכים את העזרה של האנשים להפיץ אותו, וזה קורה רק מלמטה.
(1:02:05) זה לא קורה מלמעלה.
(1:02:06) אז כל עזרה מבורכת ותודה רבה גם על זה.
(1:02:09) אמן.
(1:02:10) להשתמע.
(1:02:11) נמאסטה.
(1:02:11) נמאסטה.