יחידות הסיוע שבבית המשפט לענייני משפחה הוקמו כחלק מבתי המשפט לענייני משפחה, מתוך הבנה שהליכים משפטיים בלבד אינם יכולים לתת מענה לצרכים הרגשיים של בני הזוג וילדיהם במקרה של גירושין ובמקרים נוספים של סכסוכים במשפחה.
תפקידן המקורי של יחידות הסיוע כפי שהוגדר בחוק בית משפט לענייני משפחה, התשנ”א – 1995 הוא לתת לבעלי הדין שירותי אבחון, ייעוץ, טיפול וגישור בעניני משפחה, לרבות העמדת מומחים לרשות בית המשפט. למעשה, המטרה העיקרית שלהן היא להיות כלי עזר לשופטים בבת המשפט לענייני משפחה בכל הקשור לליווי ותמיכה הרגשית בבני הזוג המתגרשים ובילדיהם. בתיקי גירושין המגיעים לבית המשפט לענייני משפחה ונראה שאחד מהצדדים או הילדים נמצאים במצוקה רגשית קשה, הועברו מאז הוקדמו בתי המשפט לענייני משפחה ליחידות הסיוע שליד בתי המשפט, אשר נפגשות עם הצדדים ומנסות לסייע להם להתמודד רגשית עם המשבר.
החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה תשע”ה- 2014 חולל שינוי משמעותי כאשר הפך את יחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה מגורם מייעץ ומלווה את בתי המשפט והמתדיינים במסגרת ההליכים משפטיים, לגורם מקדים אליו מופנים בני הזוג בטרם יוכלו לפתוח בהליכים משפטים בבית המשפט לענייני משפחה.
המשמעות היא שבני זוג המבקשים להתגרש או גרושים המבקשים לדון בנושאים שעולים לאחר הגירושין, נדרשים לפנות בשלב הראשון ליחידות הסיוע שליד בתי המשפט. על מנת לעשות זאת עליהם להגיש בקשה ליישוב סכסוך, שאותה הם יכולים לקבל ממזכירות בית המשפט לענייני משפחה או מאתר האינטרנט של בית המשפט לענייני משפחה. לאחר הגשת הבקשה ליישוב סכסוך בני הזוג המבקשים להתגרש מוזמנים לפגישה ביחידות הסיוע שליד בתי המשפט לצורך קיום פגישת מהו”ת (מידע היכרות ותיאום).
פגישת המהו”ת תתקיים בזמן שייקבע על ידי יחידות הסיוע שליד בתי המשפט בהתאם לעומד הקיים בהן, אבל לא יאוחר מ- 45 ימים לאחר הגשת הבקשה ליישוב סכסוך. במסגרת פגישת המהו”ת ביחידות הסיוע שליד בתי המשפט, יפגשו בני הזוג עם העובדות הסוציאליות העובדות ביחידות הסיוע. תפקידן של העובדות הסוציאליות ביחידות הסיוע בהקשר זה הוא להסביר לבני הזוג את ההשלכות של הליך הגירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך המשפחתי עליהם ועל ילדיהם, מבחינה משפטית, רגשית, חברתית וכלכלית ולהציג להם מהן האפשרויות העומדות בפניהם. האפשרויות שיוצגו בפני בני הזוג המתגרשים הם: טיפול זוגי, גישור גירושין, גירושין בשיתוף פעולה, או המשך התדיינות בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
הטיפול הזוגי והן גישור הגירושין יכולים להיעשות בתוך יחידות הסיוע על ידי עובדת סוציאלית שהוכשרה לכך ביחידות הסיוע, או באופן פרטי מחוץ ליחידות הסיוע שליד בתי המשפט. בני הזוג המתגרשים מחויבים להשתתף בעד ארבע פגישות מהו”ת, ולאחריהן עליהם להחליט כיצד ימשיכו. אם ההחלטה של בני הזוג היא להמשיך בהליך הגירושין אזי – האם להמשיך בהליך גישור שבו יוכלו לעצב את האופן בו יתגרשו או להגיש תביעה בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני ולהעביר את האחריות לקבלת ההחלטות בעניינם לידיו של שופט בבית המשפט לענייני משפחה או דיין בבית הדין הרבני.
זוהי הדרישה המחייבת במרבית התביעות שמוגשות בענייני גירושין, הורות וילדים, לקראת גירושין וגם לאחר הגירושין, למעט מספר חריגים וביניהם הגשת בקשה לאישור הסכם גירושין. כאשר מדובר בהגשת בקשה לאישור הסכם גירושין, ההליך מועבר ישירות לבית המשפט לענייני משפחה לקביעת מועד דיון אצל שופט לאישור ההסכם ואין צורך להגיש בקשה ליישוב סכסוך או לפנות תחילה ליחידות הסיוע שליד בתי המשפט.
