(0:01) .בכלל עצם זה שאנחנו משנים את המציאות החיים שלנו, שכל התוכניות שהיו לי עכשיו משתנות כל עולם הדימויים שלי, איך החיים הולכים להיראות, איך אני אהיה עם הילדים, איך אני אהיה במשפחה, הכל משתנה בין אם אני הגבר ובין אם אני האישה, החיים שלנו עומדים להשתנות וזה בא עם חרדה.

(0:24) ככה אנחנו כבני אדם, אנחנו לא אוהבים שינויים, קשה לנו איתם, אבל הפן הכלכלי הוא מייצר חרדה עוד יותר גדולה.

(0:33) נכון שלא משנה אם יש לכם כסף או אין לכם כסף שאתם מתגרשים, צפו חרדה כלכלית.

(0:41) אני יושב פה כל הזמן, גם עם משפחות שיש להם המון כסף, וגם כאלה שאין להם.

(0:47) לכולם יש חרדה.

(0:50) נכון, יש כאלה שבהיגיון שלהם בראש כשהם רואים את הנתונים הם יותר רגועים, הם אומרים טוב זה יהיה בסדר.

(0:58) אבל גם להם עדיין מאוד מאוד קשה.

(1:02) ובפרק הזה אני רוצה לדבר איתכם על החרדה הזו, החרדה הכלכלית, איך אנחנו מתמודדים איתה, מה אפשר לעשות בגישור כדי כן לצמוח מהמקום הזה ולמצוא את הפתרונות הכי טובים, ולמה דווקא ואני אדגיש את זה, למה שיטת שותפות חדשה היא השיטה הטובה ביותר בעיניי להתמודדות עם חרדה כלכלית וצורך של ההורים לייצר וודאות כלכלית בתוך תקופת הגירושין.

(1:33) אני גם אסביר מה אנחנו עושים במקרים המאוד מורכבים שבהם לא רק שיש חרדה כלכלית אלא שיש בהם הורה שאינו עובד.

(1:42) כי כשיש הורה כשלא עובד אז פה נהיה עוד יותר מורכב, כי בתוך התהליך הזה אנחנו צריכים לא רק לעשות את כל ההפרדה המשפחתית ולדבר על זמני השהות והכלכלה והלוגיסטיקה והרכוש והחינוך והבריאות והגיאוגרפיה וכל השאלות האלה שאנחנו מדברים עליהם בהסכם הגירושין שלנו, אנחנו גם צריכים לייצר מציאות שבה ההורה יכול לעמוד בזכות עצמו, כמובן אלא אם כן יש הרבה כספים בצד אבל בדרך כלל אדם שלא עבד בתקופת הנישואין יצטרך לעבוד יותר בתקופה שאחרי הפרידה.

(2:25) וצריך לדבר על זה.

(2:26) אז הפרק הזה של משהו עם קישור גירושין הולך לעסוק בזה בחרדה כלכלית, מה עושים איתה והמטרה שלי כאן ואני מקווה שאני אעמוד בה זה לתת לכם תקווה.

(2:39) תקווה שקודם כל אפשר.

(2:42) שאפשר לעשות את זה, שאפשר לצמוח, אפשר לפתור, אפשר לייצר מציאות טובה לחיים ולילדים, אבל צריך לעשות את זה ביחד.

(2:54) וזה התנאי.

(2:55) לבד אי אפשר.

(2:57) ביחד אפשר להגיע מאוד רחוק.

(3:00) אז בואו נתחיל ביסודות.

(3:02) בעצם למה אני מדבר על ביחד?

(3:05) ולמה זה בכלל קשור לחרדה כלכלית?

(3:09) אז ככה, כמו שמבינים כולם, אולי קצת מדחיקים את זה, אולי קצת חוששים מזה, אולי זה לא נעים, אבל המציאות היא שברגע שהבאנו ילדים לעולם אנחנו נהיים שותפים לכל החיים אז זה ברור שכל מה שקורה בבית 1 משפיע ישירות גם על מה שקורה בבית השני, כי הילדים עוברים בין הבתים.

(3:35) ואם בבית 1 יש מקרר ריק אז הילדים איקס מהשבוע יהיו רעבים?

(3:42) לא ודאי שלא.

(3:43) אתם יודעים זה מאוד שכיח שאני יושב בחדר ומישהו אומר הילדים שלי לא יהיו רעבים לעולם, אבל אז אני יושב עליי עם הנתונים, אומר כן, אבל יש פה גרעון.

(3:53) וגרעון באיזשהו מקום שהוא מצטבר זה משפיע על המקרר.

(3:59) ואז אותו הורה מבין.

(4:01) לפעמים זה קשה.

(4:02) זה האסימון שקשה שלא קל לבלוע אותו, שאין ברירה.

(4:06) אנחנו גם כשאנחנו מתגרשים אנחנו לא באמת מתגרשים.

(4:10) אני עדיין צריך להיות ערב להורה השני ולא בגללו, לא כי אני רוצה לעזור לו למרות שזה כמובן יכול מאוד לעזור, אלא בגלל הילדים שלי.

(4:20) יש שם ילדים, ואם להורה השני יהיה קשה, אם להורה השני אין מסוגלות, ישפיע ישירות על הילדים שלי, ואני רוצה שלילדים שלי יהיה טוב.

(4:31) אז אנחנו כגישה מבינים שאנחנו שותפים.

(4:35) אבל השותפות הזו היא באה עם המון קושי כי היי יש פה פרידה ולפעמים זה שעוזב הוא זה שגם לא עובד שזה בכלל מאוד קשה.

(4:46) איך אני יכול להתנהל היום?

(4:48) איך אני יכול לפעול מתוך המצב הזה של חרדה כלכלית כשההורה השני הוא לא רוצה להיות שותף שלי, הוא לא חבר שלי.

(4:59) המקרים האלה מאוד שכיחים שתדעו, ולכן גם הפרק הזה בא לדבר עליהם.

(5:06) אז קודם כל שוב כגישה אנחנו שותפים למרות הרגשות, למרות הכאבים, למרות התסכולים אנחנו שותפים.

(5:15) דעו שכמה שיותר מהר תשימו את זה תגידו לעצמכם, לא משנה מה, זה השותף שלי, ואני מול שותפים לא עושה, לא מעלה להבות, לא אומר דברים שאחרי זה יהיה לי קשה לעמוד בהם.

(5:31) אני לא משמיץ, אני לא מטנף, אני לא מקלל, הרי זה השותף שלי.

(5:35) גם מחר הוא יהיה שם.

(5:36) ומילים ואבנים שזרקתי אני לא אוכל לקחת בחזרה.

(5:40) כל מה שצריך בהתחלה זה רק להבין את זה כי אם אתם מבינים את זה אתם לא תעשו טעויות ולא תטפסו על עצים שאחרי זה יהיה קשה לרדת מהם.

(5:51) אז זו ההבנה הבסיסית שצריכה להיות.

(5:54) ועכשיו אם אנחנו שותפים אז בוא נדבר על מה זו השותפות הזו.

(5:58) יש שותפות זוגית שאותה אנחנו מבינים שאנחנו משנים.

(6:02) יש שותפות הורית שזה בכל מה שקשור לחינוך, לבריאות, ללוגיסטיקה של הילדים ובזה אנחנו נשארים שותפים וזה בכלל לא קשור למה הם זמני השהות שלנו.

(6:14) יש את השותפות החברית.

(6:17) אנחנו יכולים להיות חברים ולעדכן ולשתף, אפילו לצאת לבירה עם ההורה השני, אם אנחנו רוצים, זו כמובן רמה מאוד גבוהה.

(6:24) ויש גם את השותפות הכלכלית.

(6:27) עכשיו, השותפות הכלכלית מתחלקת להיבטים שאנחנו משלמים לאנשים אחרים, כל מה שנקרא מחציות או הוצאות משותפות וחריגות כמו שאני קורא להם, דברים שהם משלמים למישהו אחר ביגוד, הנהלה, חינוך, בריאות, חוגים, הרעב קו של הילדים, הטלפון של הילדים, כל מה שמשלמים למישהו אחר, והוא לא הוצאה שאנחנו משלמים בתוך הבית, שזה מה שנקרא הוצאות תלויות שהות.

(6:58) עכשיו, אם ההורים נניח מתחלקים שזה הסטנדרט אפשר כמובן לעשות שמה אחוזים אחרים בהתאם להפרשי ההכנסה בין ההורים אבל נניח הם משלבים את ההוצאות של הילדים חצי חצי והכנסת ההורים היא 1 מרוויח 30 1000 שח והשני מרוויח 5000 שח הרי ברור שזה שמכניס 30 1000 שח יכול בסבירות יותר גבוהה לסגור את החודש באיזשהו רווח לעומת זה שמכניס 5000 שח בחודש והוא כנראה לא סוגר את החודש.

(7:32) וצריך או לחיות מהחסכונות או להלוות כספים או למצוא את הפתרון יחד עם ההורה השני שיאפשר לו להתנייד בכבוד.

(7:46) ואז יש פה קושי.

(7:47) כל השנים לא עבדת, לא עבדת ועכשיו אני גם צריך לשלם לך כסף הלכת להמון המון קורסים וסדנאות והכשרות למה את לא מתפרנסת מהם?

(8:00) וואו, כמה פעמים אני שומע את זה בחדר הגישור.

(8:03) אז בוא נגיד את האמת לאמיתה.

(8:08) את האמת הפשוטה.

(8:09) זו הייתה השותפות שביניכם יכולתם בכל שלב לשנות, לבטל, לעצור אבל הסכמתם.

(8:17) וברגע שהסכמתם אין מה לעשות הגעתם למצב הזה.

(8:22) הייתה לנו מכונת זמן היינו חוזרים אחורה, אין לנו.

(8:26) אז זו המציאות.

(8:28) ועם זה אנחנו צריכים לעבוד.

(8:30) עכשיו צריך לייצר גישה.

(8:32) עכשיו צריך לייצר גישה חדשה, גישה של שיתוף פעולה גישה שאומרת בעיניי כמה דברים.

(8:38) קודם כל, אנחנו ערבים זה לזה.

(8:42) 2, אנחנו רוצים ששני ההורים יצמחו.

(8:45) כן, גם לזה שמשלם ועובד יש אינטרס שההורה שלא עבד כן יעבוד וכן ירוויח וכן יתפרנס.

(8:57) למה?

(8:57) הרי אם תשאלו את ההורה שלא עובד.

(9:01) נניח ואתה מרוויח בכל חודש 100 1000 שקל נטו.

(9:05) אוקיי, סכום יפה לכול הדעות.

(9:07) האם אתה עדיין צריך שההורה השני יעזור לך וישלם עבור המגורים שלך ויגידו לך בדרך כלל לא.

(9:17) אם אני לא צריך, למה שאני אקח?

(9:19) כי אף 1 לא באמת רוצה להיות תלוי, אבל פה יש מציאות שכן, יכול להיות שיש תלות, ואי אפשר להתעלם ממנה שוב כי יש ילדים.

(9:28) זה לא בהכרח קשור להורים ולמה שהיה ביניהם, זה הילדים והצרכים העתידיים שלהם.

(9:35) ועל זה אנחנו צריכים לתת את המקום, על הצרכים של הילדים.

(9:39) אז ברגע שאנחנו מבינים את זה אפשר להתחיל לדבר בצורה אחרת.

(9:44) אפשר לא רק לדבר על מה יש היום, אפשר ממש להתייחס לזה כמו אל תוכנית עסקית.

(9:49) ובתוכנית עסקית אנחנו שמים יעדים ומטרות ומגדירים מה אנחנו מתחייבים שיהיה.

(9:57) פה תדעו זה המקום הכי קשה להורה שלא עבד עד כה או שההכנסה שלו מאוד נמוכה.

(10:04) כי במקום הזה של גירושין הוא מבין שהוא צריך לייצר לעצמו יעדים כלכליים שהוא יכול לעמוד בהם, וזה צריך לקרות בטווח של 2.

(10:15) עכשיו לא עשרות 2, אבל 2, שנה, שנתיים 3.

(10:19) זה נשמע מעט, זה נשמע הרבה, סליחה, אבל לא, זה ממש מעט כי זה עובר מהר, ובעיקר כשיש ילדים קטנים בכלל קשה מאוד לראות איך בכלל מתחילים לייצר אופק כלכלי משמעותי וכשיש ילדים גדולים, ואנחנו כבר בני 50 ומעלה, עוד יותר קשה כי להיכנס לשוק העבודה זה מאוד מורכב.

(10:38) צריך ללמוד המון מיומנויות שהן לא קלות להבין ולקבל אותן ולתרגל אותן בטח בתקופה הזו שיש כל כך הרבה מהפכות טכנולוגיות.

(10:48) ולכן יש פה מציאות מורכבת שלשני ההורים יש אינטרס למצוא לפתרון.

(10:55) זה שלא מרוויח רוצה להרוויח יותר ולהיות עצמאי, זה שמרוויח יותר רוצה לשלם פחות מן הסתם אז הוא צריך שההורה השני יהיה עצמאיכלכלי כמה שאפשר, עצמאיכלכלית כמה שאפשר כמובן.

(11:12) ויש פה גם כן נקודה שבסופו של דבר, איך שלא נהפוך את זה מתישהו הילדים יגדלו.

(11:18) עכשיו תחשבו על זה.

(11:19) האמא היום היא אמא בת 3540 והיא לא עובדת.

(11:26) והילד היום הוא בן 8.

(11:28) ועשינו מזונות איקס, והמזונות הם נדיבים ויפים, נניח ממש.

(11:36) 10000 שקל מזונות והאמא לא עובדת, היא מצליחה להרוויח עוד 3000, 6000 שקל בחודש מעבודות כאלה ואחרות.

(11:45) 16000 שקל בחודש.

(11:46) כמובן 10000 שקל מזונות לילד, 1 יגידו לכם סכום גבוה, אבל לכו איתי בשביל להבין את העיקרון.

(11:55) ועכשיו חולפות השנים והילד מגיע לגיל 18.

(11:59) עכשיו, נניח ויש הפחתה.

(12:01) פעם היה נהוג להגיד ש2 שליש זה הפחתה השכיחה, לא חייבים, אפשר לעשות משהו אחר, אבל נניח שהולכים לפי זה.

(12:10) בגיל 18 יורדים 2 שליש מהמזונות.

(12:14) זאת אומרת 7500 7000 שח, סדר גודל נשאר לי עכשיו 3000 שח 3300, אתם יודעים מה זה המדויק.

(12:28) 3300 שח והיא מרוויחה עוד 6000 לפני זה 9000 שח בחודש איך היא תסגור את החודש?

(12:36) עכשיו האבא לא ישלם ימשוך עד גיל 21 קדימה בסדר מה קורה אחרי זה, אותה אמא שהייתה בת 35 היו היא כבר בת 50 אותה 1 שהייתה בת 45 היא כבר בת 55 לקראת ה 60, עכשיו להתחיל לייצר פרנסה חדשה.

(12:54) אתם מבינים שיש פה עניין מאוד מורכב שפה אני אגיד מילה גדולה וקשה צריך לקחת אחריות.

(13:03) עכשיו כשאנחנו פה עם ילדים קטנים אנחנו עדיין צריכים לכוונן ולתכנן את המהלכים שלנו לימים שאנחנו נהיה מבוגרים.

(13:12) יש כאלה שיש שתהיה ירושה, כאלה שיש חסכונות, אבל רובנו, הכספים שיהיו לנו, הם יבואו מהעבודה והחיסכון שיהיה לנו, והמוניטין שלנו ואפשרויות התעסוקה שיהיו לנו.

(13:25) אם ניקח את השנים הכי טובות שלנו, שזה בגילאי השלושים, 40 עד ה50 אלה הימים שבהם אנחנו מכינים את עצמנו לשוק התעסוקה.

(13:37) אז בשנים האלה, השנים הכי מהותיות, בשנים הכי חשובות, אנחנו חייבים להניח תשתית לפרנסה לעתיד.

(13:44) אי אפשר להסתמך על מזונות אי אפשר להסתמך על דמי מדור אי אפשר צריך להכין את השטח לכך שתהיה עצמאות כלכלית זו המציאות נרצה בכך לא נרצה בכך זה בכלל לא משנה אבל זה צריך להיות ואז באמת מבינים את המורכבות.

(14:01) מצד 1 אנחנו נפרדים, רוצים שתהיה הפרדה כלכלית שכל 1 יוכל לעשות מה שהוא רוצה, אבל מצד 2 אם יש הורה שלא עובד או שיש לו חרדה כלכלית קיומית ולא מצליח להביא את עצמו להגשמה כלכלית של מלוא היכולות שלו, מלוא הפוטנציאל, פוטנציאל ההשתכרות שלו, זה המונח המקצועי, אז אנחנו מבינים שהולך להיות קושי רב והקושי הזה הוא לא נעלם כי בעיות שאנחנו לא מתמודדים איתן, הן לא נעלמות, הן גדלות, הן אחרי זה חוזרות אלינו בדרכים אחרות ואנחנו צריכים להתמודד כי אם יהיה הורה שהוא חרד והוא לא מצליח לתפקד אז נכון?

(14:38) וזה יפה שכתבנו חציחצי בחוגים, אבל מה אם אין כסף?

(14:42) יפה שכתבנו חציחצי בזמנים, אבל מה אם אין לי אוכל בבית?

(14:46) הדברים האלה משפיעים ישירות על טובת הילדים, ואז גם ההורה שיש לו מבין שאם להורה השני אין אז גם לו אין.

(14:58) פה מה שאנחנו עושים בגישור לשותפות חדשה זה לעזור להורה לייצר לעצמו 1000 ביטחון, 2 אפשרויות לתעסוקה ופרנסה.

(15:09) זה הופך להיות תהליך באיזשהו מקום מאוד גם ששם עליו את הדגש ואני אומר שגם טוב לצרף את זה.

(15:16) את התהליך טוב לשלב עם ייעוץ עסקי, אולי אימון עסקי.

(15:21) ממש לעזור לאדם או…

(15:26) או תעסוקתית יכולה גם כן לעזור, ממש לקבל עזרה והכוונה, כל טיפול בעצם שיכול לעזור להורה למצוא אופק תעסוקתי, דרך להתפרנס, דרך לממן את עצמו היא דרך מבורכת וחשובה ואנחנו בגישור עושים את זה ביחד עם 2 ההורים.

(15:46) יש יותר שיחות נפרדות שבהן בעצם עוזרים להורה חרד להתמודד, לשאול, לשים מטרות ולמצוא את הכלים כדי שיעזרו לו לצמוח ויש גם כן כאלה שנסות עם ההורה השני שבמקומות שבהם אנחנו צריכים שהוא יערב בין אם זה מהעבודה או בין אם זה הלוואה או בין אם זה לממן לימודים או בין אם זה אפילו לקחת את הילדים בימים שההורה שצריך לשפר את הפרנסה שלו בימים האלה שהוא צריך ללמוד שההורה נגדיר כבר בתוך ההסכם שהוא ייקח אותם אליו.

(16:18) זאת אומרת, גם פה אפשר לייצר המון מנגנונים שיוודאו שכאשר ההורה החרד או ההורה שלא עובד ירצה ויוכל לצאת לשוק העבודה ההורה השני יהיה שם כרוח בגב שלו שממש יעזור לו ויקדם אותו יעזור לו לפעול בצורה מיטבית כי הם שותפים וזה האינטרס ההדדי שלהם.

(16:41) אז זה כגישה.

(16:43) איך אנחנו עושים את זה?

(16:45) קודם כל מורידים לחץ.

(16:48) צריך להבין גירושין כמו שאמרתי בהתחלה זה בפני עצמו אירוע מאוד מלחיץ וכשאנחנו מאוד לחוצים אנחנו לא טובים בלקבל החלטות.

(16:58) אם אתם יודעים שהטייס במטוס שאתם עולים עליו הוא אדם בהליכי גירושין, אולי שווה לכם לרדת.

(17:04) אתם יודעים שהחברה שאתם חושבים להשקיע בה המנכל שלה הוא בהליכי גירושין, תקנו בשורט, היא הולכת להפסיד כסף.

(17:14) כי כשאנחנו מתגרשים אנחנו מה לעשות לא במיטבנו.

(17:18) זו תקופה קשה, תקופה מורכבת.

(17:21) אנחנו צריכים להתמודד איתה ועוד תוך כדי כל החזיתות של החיים והילדים והעבודה והקריירה והמשפחה שלנו, המשפחה המורחבת, הכוונה.

(17:32) יש פה כל כך הרבה סימני שאלה וכל כך הרבה תחושת אי ודאות, אז הסטרס בשמיים זה ככה באופן טבעי לכולם.

(17:43) כשאין עבודה זה עוד יותר גדל ואנחנו צריכים את זה להבין בשביל זה להוריד סטרס.

(17:49) איך אנחנו מורידים סטרס?

(17:52) נושמים קודם כל נשימות עמוקות, נחזיק בפנים, נשחרר לאט, לעשות את זה 4 5 פעמים כשאנחנו מרגישים מוצפים.

(18:02) 2, ללכת לטיפול.

(18:05) לכו לטיפול.

(18:06) אם אתם עובדים, אם אתם לא עובדים, אם אתם צריכים יש לכם חרדה, לכו לטיפול.

(18:11) ההבדל הוא אדיר.

(18:12) אתם יודעים שאם כואב לכם הראש אתם לוקחים אקמול, או לוחצים על הרכות, או עושים כל פעולה כלשהי שאתם יודעים שתעזור לכם, לדבר את הבעיות עוזר, לדבר עליהן פותר אותן, לא לדבר עליהן מגדיל אותן, מעצים אותן ומעלה את הסטרס ומונע חרדה.

(18:31) ומייצר עוד חרדה, ותשימו לב, גם אם אתם תימנעו מההתעסקות בבעיה, בסופו של דבר הילד יהיה בן 18 ואתם תצטרכו להתמודד איתה, ואז תצטערו על כל השנים שלא התמודדתם עם הבעיה.

(18:47) אז עדיף מוקדם במאוחר.

(18:49) עדיף מאוחר מלעולם, כמובן שעדיף מוקדם מלעולם, אבל אם זה מאוחר, אז עדיף מאוחר מלעולם לא.

(18:57) ופה בנקודה הזו אני מציע לכם פשוט לכו לטיפול.

(19:00) זה עוד כלי שעוזר להוריד את הסטרס.

(19:02) מי שהולך לטיפול הוא פחות מוצף ואז הרבה יותר קל לו.

(19:07) הדרך השלישית לעשות פעילות גופנית, אחרי זה לאכול טוב ולישון טוב.

(19:12) תעשו מה שאתם צריכים כדי שתוכלו באמת להיות נפש בריאה בגוף בריא.

(19:17) תהיו בריאים יהיה לכם יותר קל לראות את המציאות כמו שהיא, שזו המטרה שלנו כאן.

(19:24) פשוט לראות את המציאות כמו שהיא, כי המציאות היא תמיד יותר טובה מהפחדים שלנו.

(19:32) אז זה להוריד סטרס, וזה מה שאנחנו עושים פה בתהליך.

(19:35) כשאנחנו פה יושבים עם 2 ההורים, אנחנו עושים את זה ביחד.

(19:39) ממש.

(19:39) ואז כשאני רואה את ההורה השני מוריד לחץ, והוא מבין את המקום שבו אני נמצא, והוא רואה אותי והוא מבין שאני צריך למצוא עבודה ולייצר לעצמי הגדרת חיים חדשה ולייצר לעצמי בסיס חדש, והמגשר, זה מה שאני עושה כאן, עוזר להראות את כל זה ולייצר פה את ההבנה הזו, שאין מה לעשות, זה תהליך שהוא לא אינסטנט, זה לא 2 3 מפגשים ואופס סיימנו, זה לא עובד במקומות האלה, יש פה תהליך יותר ארוך כי המטרה היא לא רק ההסכם.

(20:12) הסכם זה חתיכת נייר, אל תשכחו את זה.

(20:14) המטרה היא להיות חברים.

(20:16) המטרה היא לייצר תהליך שבסופו אנחנו כן עושים הסכם.

(20:21) כי אנחנו רוצים שהדברים יהיו ברורים וסגורים ושלא בכלל יהיו ספקות, אם תהיה מחלוקת אי פעם, אבל לייצר תהליך שבו ברור להורים שהם חברים ושעברנו פה את האירוע הכי קשה.

(20:34) עשינו את זה ביחד, שבדרך שהילדים שלנו יתגאו בנו כדי שבכלל לא נצטרך את ההסכם, כדי שהערבות ההדדית והגמישות יהיו שם הזמן.

(20:45) זו המטרה שלנו בתוך התהליך, ולפעמים צריך קצת יותר זמן, בטח במקומות כשיש חרדה כלכלית או רואה שלא עובד.

(20:55) אז אנחנו מייצרים תהליך שבו אנחנו מורידים סטרס, ואז אנחנו שמים נתונים על השולחן.

(21:01) מה זה הנתונים?

(21:02) קודם כל זה ההוצאות.

(21:03) בוא נבין מה ההוצאות החודשיות.

(21:05) אתם יודעים, אדם שלא יודע מה ההוצאות החודשיות שלו, ולא יודע מה ההכנסות שלו, מרגיש בכל חודש שהוא נכנס לגירעון של 1000000 שקל.

(21:15) וזה משהו שהוא משתק.

(21:17) אבל אחרי שאנחנו בונים תקציב ומגדירים את ההוצאות ואת ההכנסות ושמים את הנתונים על השולחן קודם כל אנחנו יכולים לדעת האם הגירעון הוא 1000, 2000 או 10000 שזה כבר משהו אחר, כי עם זה אני כבר יכול לעבוד.

(21:32) אני כבר מבין משהו יותר מוחשי.

(21:35) הדבר השני שאנחנו עושים זה את מצבת הנכסים כספים מה יש בבנק?

(21:39) הבית?

(21:40) משכנתא?

(21:40) הלוואות?

(21:41) חובות?

(21:41) נכסים?

(21:42) ניירות ערך?

(21:43) בוא נשים את הדברים על השולחן.

(21:45) זה כבר נותן לנו איזושהי תמונה רחבה של מה יש ומה אין.

(21:49) מתוך זה אנחנו גם בעבודה, ביוםיום, הצרכים של הילדים זמני השהות.

(21:56) אנחנו רוצים להתחיל לייצר תמונת מציאות שאיך הדברים הולכים להיראות.

(22:01) שימו לב שאני…

(22:03) שם על זה את מלוא המשקל שלא להתעסק בלמה אנחנו כאן, אלא במה אנחנו עושים מכאן והלאה.

(22:12) כשבאים להתגרש בשיח המשפטי הרבה פעמים יש שיח של האשמה מה הוא עשה לי, מה עשיתי לו וכל מיני נקודות שכאלה.

(22:19) אני אגיד לכם סוד, זה לא מעניין אף 1.

(22:22) זה לא מעניין את השופט ולא את מערכת המשפט כי בסופו של דבר כל ההחלטות שיהיו יהיו קדימה.

(22:28) אבל כן, זה ברור לחלוטין גם מהבחינה המשפטית שאם מישהו לא עבד יש לזה התייחסות.

(22:33) אפשר להגיד לא עבדת עכשיו מיד לעבוד.

(22:35) ופה בגלל השיח המשפטי שהוא יותר מפלג ומקצין, אלה מקרים מאוד קשים.

(22:40) לכן בטח אסור להביא אותם לבית המשפט.

(22:43) אבל פה בתוך התהליך איתנו אנחנו מבינים שצריך פה גמישות, סבלנות.

(22:49) ואז עם כל הנתונים שמעלים אותם על השולחן ורואים את התמונה הרחבה אז אפשר לעשות 2 דברים.

(22:58) קודם כל לייצר פה תהליך.

(23:00) המשמעות של תהליך זה שאנחנו עובדים את זה, עוברים את זה ביחד.

(23:04) אנחנו ביחד שואלים את השאלות.

(23:07) אנחנו ביחד שמים את הדברים על השולחן.

(23:09) וזה עושה דבר מאוד מאוד טוב לקשר ההורי החברי.

(23:15) כי אנחנו עוברים את המשבר הגדול ביותר ביחד.

(23:19) זה לא כמו שעד עכשיו התגלגלנו וזרמנו, עכשיו זה באמת משבר, יש לנו פה אינטרסים שאולי מרגישים קצת סותרים, אבל הם לא בעצם, כי יש לנו ילדים משותפים כך לשיטתי.

(23:31) ואנחנו צריכים ביחד לעבור את התקופה הזאת בדרך שאנחנו נוכל גם לחיות ולשרוד ולהתנהל כלכלית בצורה טובה אבל גם להיות ביחד בצורה חיובית ושמחה בבר מצווה, בבת מצווה, בחתונה, באירועים, בישיבות בבית ספר בכלל בכל האירועים החברתיים בערבי החג כשהילד חוזר מהצבא אנחנו רוצים שהילדים שלנו תמיד ירגישו בנוח עם 2 ההורים שלהם ובשביל זה צריך לעשות פה תהליך.

(24:02) אז עצם זה שאנחנו יושבים ועושים את זה ביחד זה בעיניי דבר עצום וחשוב והאמת מאוד מרגש, כי באמת פועל ההורים פועלים ביחד למען הילדים שלהם.

(24:15) הדבר השני שקורה בתוך התהליך זה שאנחנו מקבלים נתונים ועם הנתונים אפשר לעבוד.

(24:21) נתונים עושים שקט.

(24:22) לפעמים הם לא קלים, הם לא נעימים להבין מהו באמת המינוס ואיך אנחנו הגענו לשם ואיפה כל הכסף עף זה לא נעים, אבל זה עושה שכל, זה עושה ברור ועכשיו אנחנו יודעים מה צריך לעשות.

(24:36) הדבר הבא שצריך לעשות זה לעשות.

(24:39) ופה מה שיש בתהליך הזה איתנו זה להניח גם את התשתית לאיך זה יקרה.

(24:46) זאת אומרת, לא זורקים אתכם עכשיו קדימה, לרחוב יאללה תתחילו לעבוד.

(24:52) לא, בואו נגדיר איך זה קורה, בחודשים הראשונים, מה קורה אחרי זה, איך כעבור שנה או שנתיים או 3, נגדיר מטרות, בואו נגדיר יעדים, כמה כסף הולך כל 1 מההורה להכניס, כמה הוא מתחייב, מה המינימום שהוא יביא, ואז מהמקום הזה מתחילים לייצר תוכנית עבודה אמיתית שבסופו של דבר כן, תהיה פה מחויבות.

(25:15) אבל המחויבות הזאת קורית בלי לחץ, הכי ברוגע, הכי כמה שאפשר כמובן, כי בינתיים בבית כמובן יש סטרס, הילדים מרגישים, אבל תאמינו לי שכאשר ההורים עובדים ביחד, אז קודם כל זה מרגיע.

(25:30) כי יש פה תהליך והוא מוחזק והוא נותן להם מקום.

(25:34) זה לא שכל 1 נאבק למען עצמו ועל חשבון ההורה השני, לא, אנחנו פה ביחד מחפשים את הwinwin מחפשים את המקום ששנינו נרגיש בטוב ושלמים עם עצמנו.

(25:46) אז זה התהליך.

(25:47) אחרי שאנחנו מגדירים את המטרות ויש התחייבויות ויש הבנה, אפשר באמת לדעת שעשינו את ההכי טוב כדי באמת לצאת לדרך הכי טוב, הכי בטוב שאפשר, מתוך מודעות והכי מתוך הבנה בצרכים שלנו ושל ההורה השני ושל הילדים שלנו כמובן.

(26:15) פרידה כשיש משבר כלכלי, קושי כלכלי, היא מאוד שכיחה צריך לדעת לעבוד איתה, לא לדחות את השאלות, לא להתעלם מהן, לעבוד ביחד עם ההורה השני, לייצר ודאות על בסיס נתונים, על בסיס מטרות אישיות ומשותפות, וביחד לייצר תוכנית עבודה שתאפשר לכם להתנהל בצורה מיטבית.

(26:38) אנחנו פה בשביל זה, זה לא דבר שאני מציע לעשות אותו לבד.

(26:42) כמובן אסור לעשות את זה לבד בעיניי כי זה המון מוקשים בנקודה הזאת, זה דורך על כל הדברים הקשים שהיו לנו בזוגיות או בכלל על המבנה האישיותי שלנו.

(26:52) הכול פה מתפרץ, לכן צריך להתעסק בזה בכפפות של משי.

(26:56) אני אגיד טיפ קטן לסיום יכול להיות שהסכם שלום בית הוא לחלופין גירושין יכול להיות קלף שיכול לעזור, כי אז אפשר גם לבנות מנגנונים של תקופות מסוימות.

(27:08) אולי ננסה בינתיים בתוך נסטינג, אולי כן ננסה לעבוד על הזוגיות, ותוך כדי נייצר פה איזשהו תהליך של צמיחה כלכלית ויצירת עצמאות כלכלית.

(27:19) צריך לעבוד על הדברים האלה, צריך לקחת אחריות בעדינות, ברוך, כי אין מה לעשות.

(27:25) בסוף הילדים יגדלו, ואנחנו רוצים לוודא שגם כשהם כבר יהיו גדולים אנחנו עדיין נוכל להיות ההורים, שאנחנו רוצים להיות עבורם.

(27:35) וגם כן, גם כשאנחנו כלפי עצמנו נסתכל במראה בגאווה.

(27:40) אז תודה שהאזנתם או צפיתם.

(27:43) אני כמובן מבקש תשתפו, תעבירו, תשלחו את המידע הזה, את הלינק לפודקאסט הזה, לכל מי שזה רלוונטי אליו.

(27:52) כל מי שצריך כלים ומידע הוא נמצא בחרדה כלכלית ורוצה לדעת שאפשר אז כן אפשר זה תהליך.

(27:59) אין פה פתרונות קסם, אין איזה משפט שמישהו יכול להגיד והכל יפתר אבל אפשר לעשות את זה.

(28:06) אני פה, אני והצוות שלי כאן, נשמח לעזור לכם.

(28:10) תרגישו בנוח לפנות להתייעץ, לתאם איתי שיחת היכרות, איתי עם הצוות, אפשר לדבר איתי בטלפון להתייעץ נשמח לעזור.

(28:19) ושיהיה לכם המון המון המון.

(28:22) בהצלחה.