האם כדאי לעזוב את הבית לפני שיש הסכם גירושין – מדריך מעמיק
פרק 146 בפודקאסט "משהו עם גישור"
כאשר זוג מגיע לנקודה שבה מתקבלת החלטה להתגרש, אחת השאלות הראשונות שעולות כמעט באופן אינטואיטיבי היא שאלה שנשמעת טכנית אך בפועל נושאת בתוכה מטען רגשי כבד במיוחד: האם לעזוב את הבית לפני שיש הסכם גירושין. זו שאלה שחוזרת על עצמה שוב ושוב, לא משום שהיא מורכבת משפטית, אלא משום שהיא נוגעת בלב הפחדים העמוקים ביותר של אנשים בתחילת התהליך – פחד לאבד את הבית, פחד לאבד שליטה, פחד לפגוע בילדים, ופחד לעשות צעד שאין ממנו חזרה.
הפרק עוסק בדיוק במקום הזה, ומנסה לעשות סדר בתוך בליל של אמירות, עצות, אזהרות ולעיתים גם הפחדות, שמגיעות מכל כיוון – חברים, משפחה, עורכי דין, ואפילו סיפורים מהעבר של אחרים. אחת התובנות המרכזיות שעולות ממנו היא שהשאלה “האם מותר לעזוב את הבית” היא לא באמת השאלה החשובה, אלא רק נקודת כניסה לשיח עמוק יותר על איך נכון לנהל את תחילת תהליך הגירושין.
האם מותר לעזוב את הבית – ומה באמת המשמעות
נתחיל מהבסיס, משום שהרבה מהבלבול מתחיל שם. התשובה הפשוטה היא שכן, מותר לעזוב את הבית, במיוחד כאשר מדובר בנכס הרשום על שם שני בני הזוג. העובדה שאחד הצדדים אינו מתגורר בפועל בדירה אינה שוללת ממנו את הזכויות הקנייניות בה, בדיוק כפי שהשכרה של דירה אינה הופכת את הבעלים לפחות בעלים.
ובכל זאת, למרות שהתשובה המשפטית ברורה יחסית, אנשים רבים נשארים בבית גם כאשר ברור לכולם שהשהות המשותפת הופכת את המצב לנפיץ, קשה ולעיתים בלתי נסבל. הסיבה לכך אינה משפטית, אלא רגשית. הפחד לאבד משהו, גם אם בפועל אין סיכון כזה, מנהל את ההתנהגות.
הפרק מדגיש נקודה חשובה: חלק גדול מהשיח סביב הנושא הזה אינו מבוסס על מציאות משפטית, אלא על טקטיקות שנועדו להפעיל לחץ. כאשר אדם שומע שאם יצא מהבית “יפסיד את הזכויות שלו”, הוא נכנס למצב של הישרדות, ומתחיל לפעול מתוך פחד ולא מתוך שיקול דעת.
למה אנשים נשארים למרות שזה פוגע בהם
כדי להבין את הדילמה לעומק, חשוב להבין מה קורה כאשר שני אנשים שנמצאים בתהליך פרידה ממשיכים לגור יחד באותו בית. הפרק מתאר זאת בצורה מדויקת כסוג של “סיר לחץ”, שבו כל מילה, כל מבט, וכל פעולה קטנה יכולים להפוך לעימות.
כאשר אנשים נמצאים במצב רגשי טעון, חוסר שינה, מתח מתמשך ותחושת איום, הם לא פועלים בצורה מיטבית. הם מגיבים מהבטן, ולא מהשכל. הם מקבלים החלטות מתוך סערה, ולא מתוך בהירות. ובמצב כזה, גם אנשים אינטליגנטים ושקולים יכולים למצוא את עצמם פועלים בצורה שהם עצמם לא היו בוחרים בה אילו היו רגועים.
המשמעות היא שדווקא ההישארות בבית, מתוך ניסיון “לא להפסיד”, עלולה להוביל להפסדים הרבה יותר גדולים – רגשיים, משפחתיים ולעיתים גם כלכליים. הקונפליקט מחריף, התקשורת מתפרקת, והסיכוי להגיע להסכמות הולך ופוחת.
גירושין הם קודם כל תהליך רגשי
אחת הנקודות החשובות ביותר שעולות בפרק היא שהגירושין אינם תהליך משפטי, אלא תהליך רגשי. אמנם יש להם היבטים משפטיים, אך ההחלטות שמתקבלות בתוכם מושפעות בראש ובראשונה מהמצב הנפשי של הצדדים.
כאשר אדם נמצא במצב של לחץ מתמשך, הוא נוטה לפרש כל פעולה של הצד השני כאיום. משפטים שנאמרים מתוך תסכול נתפסים כהצהרות מלחמה. אי-הבנות קטנות הופכות לסכסוכים גדולים. וכך נוצר מעגל שמזין את עצמו.
לעומת זאת, כאשר יש אפשרות להתרחק פיזית, לקחת אוויר, לישון טוב יותר, ולעבד את הרגשות בצורה רגועה יותר, מתאפשרת קבלת החלטות אחרת. לא מתוך תגובה, אלא מתוך מחשבה.
מה קורה כאשר יוצאים מהבית בצורה נכונה
הפרק לא רק מנפץ את הפחדים, אלא גם מציע דרך פעולה. יציאה מהבית אינה צריכה להיות פעולה חד־צדדית, אימפולסיבית או דרמטית. להפך, כאשר היא נעשית בצורה נכונה, היא יכולה להיות חלק מתהליך מסודר ומודע.
אפשר, למשל, להגיע להסכמה בין הצדדים על יציאה זמנית או קבועה, ולתעד אותה בכתב. גם אם המסמך אינו הסכם משפטי מחייב, יש לו משמעות חשובה ברמה הבין-אישית. הוא משקף הבנה משותפת, ומייצר תחושת ביטחון.
המשמעות העמוקה יותר היא לא המסמך עצמו, אלא עצם ההסכמה. כאשר שני אנשים מצליחים להגיע להסכמה על צעד כזה, הם כבר מתחילים לבנות שותפות מסוג חדש – שותפות שמבוססת על תקשורת, הבנה ואחריות.
ומה אם הצד השני פועל מתוך מניפולציה
אחת השאלות הקשות שעולות היא מה קורה כאשר הצד השני אינו פועל בתום לב. הפרק מתייחס לכך בצורה ישירה ואומר למעשה שאם אדם מתכנן לפעול בצורה מניפולטיבית, הוא יעשה זאת בכל מקרה, בלי קשר לשאלה האם יצאתם מהבית או לא.
המשמעות היא שלא ניתן לבנות אסטרטגיה על בסיס פחד מהתנהגות עתידית של הצד השני. במקום זאת, נכון יותר לבחון את המציאות כפי שהיא, ולקבל החלטות שמיטיבות עם המצב הנוכחי.
ובמילים אחרות, הישארות בבית מתוך פחד אינה מגנה באמת, אלא רק מאריכה את הסבל.
החשיבות של שינה, מרחב ורגיעה
אחד ההיבטים הפחות מדוברים אך המשמעותיים ביותר הוא ההשפעה של המצב הפיזי על המצב הנפשי. כאשר אנשים אינם ישנים טוב, נמצאים במתח מתמשך, וחיים בתוך קונפליקט יומיומי, היכולת שלהם לחשוב בצורה בהירה נפגעת.
יציאה מהבית, גם אם זמנית, מאפשרת יצירת מרחב שבו ניתן לנשום, להירגע, ולעבד את המצב בצורה אחרת. זה לא פתרון קסם, אך זה שינוי תנאים שמאפשר עבודה טובה יותר על התהליך.
הפרק מזכיר שגם הפוגות קצרות, כמו יציאה לחופשה או מעבר זמני, יכולות לעשות הבדל משמעותי. עצם ההתרחקות מהסיטואציה מאפשרת לראות אותה בפרספקטיבה אחרת.
מעבר מהעבר לעתיד
אחת התובנות המרכזיות בגישה שמוצגת בפרק היא המעבר מהתמקדות בעבר להתמקדות בעתיד. כאשר ההחלטה להתגרש מתקבלת באמת, אין עוד ערך אמיתי בדיונים אינסופיים על הסיבות, על מי אשם, או על מה היה.
ההתמקדות צריכה לעבור לשאלה איך בונים את החיים מכאן והלאה. איך יוצרים מערכת יחסים הורית מתפקדת. איך שומרים על הילדים. איך מתנהלים כלכלית בצורה נכונה. ואיך כל אחד מהצדדים בונה את עצמו מחדש.
היציאה מהבית יכולה להיות חלק מהמעבר הזה. היא מסמלת מעבר ממצב של קונפליקט מתמשך למצב שבו כל אחד מתחיל לבנות לעצמו מציאות חדשה.
גישור ככלי ליצירת סדר
בתוך כל זה, עולה החשיבות של תהליך גישור שמאפשר להסדיר את הדברים בצורה מסודרת. כאשר היציאה מהבית מתבצעת במסגרת גישור, ניתן להגדיר כללים, גבולות והבנות שמונעים אי־ודאות.
המשמעות אינה רק טכנית, אלא גם רגשית. כאשר יש תהליך שמחזיק את המרחב, קל יותר לקבל החלטות, פחות מתוך פחד ויותר מתוך הבנה.
גישור איכותי אינו רק כלי לכתיבת הסכם, אלא מסגרת שמאפשרת לאנשים לעבור את התקופה המורכבת הזו בצורה יציבה יותר.
הילדים – המרכז של כל התהליך
לא ניתן לדבר על הנושא מבלי להתייחס לילדים. אחד הנזקים הגדולים ביותר שנגרמים במצבים של קונפליקט מתמשך הוא הנזק לילדים, שנחשפים למתח, לוויכוחים ולחוסר יציבות.
כאשר ההורים מצליחים להפחית את המתח ביניהם, גם אם זה דרך הפרדה פיזית זמנית, הילדים מרוויחים. הם חווים סביבה רגועה יותר, יציבה יותר, ומרגישים פחות צורך “להחזיק” את ההורים.
הפרק מדגיש שהמלחמות אינן שוות את המחיר, במיוחד כאשר התוצאה הסופית ידועה מראש ברוב המקרים. ההפסד האמיתי אינו בכסף, אלא ביחסים ובתחושת הביטחון של הילדים.
סיכום – לא שאלה של מותר או אסור, אלא של נכון או לא נכון
בסופו של דבר, השאלה האם לעזוב את הבית לפני שיש הסכם גירושין אינה שאלה משפטית בלבד, אלא שאלה של ניהול תהליך. התשובה אינה חד משמעית לכל מצב, אך הכיוון ברור: יש לבחון מה משרת את התהליך בצורה הטובה ביותר.
כאשר הישארות בבית מחריפה את הקונפליקט, פוגעת בתקשורת ומובילה להחלטות לא טובות, ייתכן שדווקא יציאה מסודרת תאפשר תהליך נכון יותר. כאשר היציאה נעשית בהסכמה, בתיאום ובמודעות, היא אינה איום אלא כלי.
והנקודה החשובה ביותר היא לזכור שהגירושין אינם סוף, אלא התחלה. התחלה של מערכת יחסים אחרת, התחלה של שותפות מסוג חדש, והתחלה של חיים שבהם הבחירות שנעשות בתחילת הדרך ממשיכות להשפיע לאורך שנים רבות.
שאלות ותשובות – פרק 146: האם כדאי לעזוב את הבית לפני שיש הסכם גירושין
כן. כאשר הבית רשום על שם שני בני הזוג, עצם העזיבה אינה פוגעת בזכויות הקנייניות בדירה. אדם יכול לבחור היכן לגור מבלי לאבד את הבעלות שלו בנכס.
לא. הבעלות בנכס נקבעת לפי רישום וזכויות משפטיות, ולא לפי מקום מגורים בפועל. הפחד הזה נפוץ מאוד, אך ברוב המקרים אינו מבוסס על המציאות המשפטית.
כי הם שומעים אזהרות, עצות וסיפורים שמבוססים על פחדים או על טקטיקות לחץ. לעיתים מדובר במסרים שנועדו לגרום לאנשים להישאר בתוך סיטואציה מתוחה כדי להשיג יתרון, אך בפועל זה עלול לפגוע בהם.
כאשר בני זוג שנמצאים בפרידה ממשיכים לגור יחד, הבית עלול להפוך לסיר לחץ רגשי. מתח מתמשך, חוסר שינה וקונפליקטים יומיומיים פוגעים ביכולת לקבל החלטות נכונות ועלולים להסלים את המצב.
כן. יציאה מסודרת יכולה לאפשר לכל צד מרחב אישי, רגיעה, שינה טובה יותר ויכולת לחשוב בצורה בהירה. זה יכול לשפר את התקשורת ולהגדיל את הסיכוי להגיע להסכמות.
עדיף לעשות זאת בהסכמה ותיאום עם הצד השני, ואף לתעד את ההבנות בכתב. גם אם זה לא הסכם משפטי מחייב, זה יוצר בהירות ומקטין חששות.
חשוב לנסות לנהל שיח פתוח ולהסביר שהמטרה היא להפחית מתחים ולא לפגוע. אם קשה להגיע להסכמה, ניתן להיעזר בתהליך גישור שיסייע לבנות הבנות משותפות.
אם אדם מתכוון לפעול בצורה מניפולטיבית, הוא יעשה זאת בכל מקרה. הישארות בבית מתוך פחד אינה בהכרח מגנה, ולעיתים רק מחמירה את המצב.
הפרק מדגיש שגירושין הם קודם כל תהליך רגשי. החלטות שמתקבלות מתוך פחד ולחץ עלולות להיות פחות נכונות מאשר החלטות שמתקבלות מתוך רגיעה ובהירות.
בהחלט. גם יציאה זמנית, כמו שהות אצל משפחה או חופשה קצרה, יכולה להפחית מתחים ולאפשר ראייה אחרת של המצב.
כאשר ההורים נמצאים במתח מתמשך, הילדים חווים זאת בצורה ישירה. הפחתת קונפליקט, גם באמצעות הפרדה פיזית, יכולה ליצור עבורם סביבה רגועה ובטוחה יותר.
לא. במקרים רבים ניתן לחזור לבית, במיוחד אם הוא רשום על שם שני הצדדים. חשוב להבין שמדובר בצעד תהליכי ולא בהכרח סופי.
כאשר בני הזוג אינם חיים בתוך סיר לחץ, קל יותר לנהל שיח רגוע ולבנות הסכמות. לכן יציאה מסודרת מהבית יכולה לתמוך בתהליך גישור ולהגדיל את סיכויי ההצלחה שלו.
השאלה אינה רק האם מותר לעזוב את הבית, אלא מה נכון עבור התהליך כולו. במקום לפעול מתוך פחד וטקטיקות, עדיף לפעול מתוך הבנה, רוגע ושאיפה לבנות עתיד טוב יותר לשני הצדדים ולילדים.
תמלול מלא של הפרק
האם כדאי לעזוב את הבית לפני שיש הסכם גירושין פרק 146
(0:0) האם אפשר לעזוב את הבית כשמתגרשים לפני שיש הסכם?
(0:04) השאלה הזו היא שאלה שמצריכה פרק שלם בפודקאסט הזה.
(0:10) למה?
(0:10) כי הרבה שואלים אותה, ויש המון דיסאינפורמציה על השאלה הזו.
(0:16) אז מה שאני רוצה לעשות בפרק הזה, שיהיה קצר וממוקד אבל מקיף כי אני רוצה לתת לכם את כל המידע, זה גם לענות על השאלה הזו, ובתקווה גם להפסיק את הדיסאינפורמציה וגם להסביר את הרציונל מאחורי הייעוץ שאני נותן והיעוץ המשפטי שאומר משהו שאולי האחר.
(0:42) אז בוא נתחיל מהסוף האם מותר לעזוב את הבית לפני שיש הסכם?
(0:48) התשובה היא כן.
(0:49) התשובה היא כן.
(0:50) למה?
(0:51) בהנחה והבית רשום על 2 ההורים אז אי אפשר לקחת למישהו את הזכויות שלו בבית כי הוא לא גר בו.
(0:59) אם אני מזכיר את הדירה שלי למישהו, זה אומר שאני לא הבעלים של הדירה?
(1:04) לא.
(1:05) כל הסיפור פה הוא סיפור של הפחדה.
(1:10) הוא סיפור של טקטיקות משפטיות.
(1:14) ותכף אני ארחיב בנושא.
(1:18) אבל האם מותר לצאת מהבית?
(1:20) כן, מותר.
(1:21) כל עוד הבית רשום על שם של שניכם, אין שום מניעה שתגורו איפה שאתם רוצים.
(1:29) אז למה בעצם אנשים נשארים בבית?
(1:32) תראו.
(1:33) בעולם הגירושין עולם המשפט.
(1:35) זה לא העולם שלנו, זה לא המקום הטוב המקום הרע הלוחמני.
(1:40) המטרה היא לשבור את הצד השני כי הרי אנחנו מבינים שהחוק אומר חצי חצי ואם אנחנו נכרניע את הצד השני ונראה לו מה זה אז יכול להיות שהוא יסכים לוותר על משהו.
(1:53) וזו טקטיקה בעיניי נוראית כי שום כסף לא שווה את הנזק שזה עושה לילדים שלנו, את המורשת שלנו שזה מחריב, כי בעצם מה בשביל עוד כסף הילדים רואים את ההורים שלהם נלחמים 1 בשני זה פשוט לא שווה את זה הנזק הוא כל כך הרבה יותר גדול אבל רבות כבר דובר אז אני אשים את זה בצד אבל כשאנשים בתוך מלחמה ואומרים להם תישארו ביחד בבית וכשברור לכולם שזה סיר לחץ ברור לכולם להעשיר אותם ביחד זה יגרום למלחמה, לקושי, לאובדן עשתונות וכתוצאה מכך גם לפעולות שהן לא הפעולות המיטביות עבורם וכשאדם הוא לא פועל בצורה חכמה הוא פועל מהבטן והבטן במערבולת הוא מקבל החלטות לא טובות והוא משלם על זה המון כסף.
(2:52) ואני חושב שזה אומר הכל המלחמות האלה יש הרבה שמתפרנסים מהן אבל הם נוראיות ולא מצדיקות ובסופו של דבר חצי חצי חברים ואם אחוז קטן אחוז זה שם לא מצדיק את המלחמה הזו.
(3:06) זה השכלתני.
(3:09) אבל אם אנחנו רוצים לעמלל את הצד השני או לגרום למלחמה יותר גדולה ועיבוד שליטה, אז ברור שעדיף ששני האנשים יהיו בתוך סיר הלחץ.
(3:19) ברור שעדיף להשאיר אותם באותו בית, שילחמו, עזבו אותם ההשלכות, עזבו הילדים, בואו נגרום להם לריב עד שמישהו ייכנע.
(3:29) כי אם לא ישנו באותו בית, אם כל 1 יהיה במיטה שלו האישה תוכל לישון במקום בטוח ומוגן בלי שהיא חוששת שמישהו ייכנס לה למקלחת, והגבר יוכל לא להראות כמה שהוא חזק וחסון, אלא באמת להיות בבית משלו ולהתפרק, אז הם יוכלו להתמודד עם הרגשות שלהם וכשאדם מתמודד עם הרגשות שלו אז הוא לא פועל מהבטן, הוא פה הוא יכול להבין מה חשוב ומה עיקר ומה טפל, אבל שהם בתוך סיר לחץ אנחנו רואים את זה פה הרבה אצל זוגות שבגלל הייעוץ הנוראי הזה משאירים אותם, את עצמם באותו בית כדי לא לקחת סיכון שאם נגיע לבית משפט אז נאבד את הבית שאינו באמת ייעוץ נוראי אז הם פשוט מאבדים שליטה ועיבוד שליטה הזה יכול לגרום לתהליך גישור להיכשל או בכלל לרוב לא להתחיל בכלל ואז בעצם הם גזרו על עצמם מלחמה מיותרת לגמרי, שבסוף חצי חצי ותהליך נוראי, במקום שזה יהיה תהליך של ריפוי וצמיחה ושינוי במערכת היחסים, ההורים נלחמים על משהו שהתוצאה שלו ידועה מראש, פשוט מבזבזים על זה המון המון כסף.
(4:41) אז הרציונל הוא כזה פשוט בוא נגרום לאנשים לאבד שליטה, ככה ישלמו הרבה כסף ובסוף התוצאה ידועה מראש.
(4:49) אחוז לפה אחוז לשמה.
(4:51) 100 1000 שקל לפה 200 1000 שקל לשמה אני אגיד בסכומים הגבוהים אבל בואו אף 1 לא נהיה יותר עשיר בגלל הדבר הזה.
(4:59) זה אותו סיפור, פשוט נתחלק בשתיים.
(5:02) מה כן אפשר לעשות?
(5:04) קודם כל, ובואו עכשיו נדבר על הטוב, אני רוצה להזכיר לכם שכל תוצאה שתהיה, אם חס וחלילה תגיעו לבית משפט, היא תוצאה של אתם פעלתם.
(5:16) עורכי הדין לא פועלים בכלל על ריק.
(5:18) עורכי הדין פועלים מטעם ההורים, מטעם בני הזוג, מטעם הצדדים.
(5:22) זה אומר שעורך הדין לא יכול לעשות את מה שהוא רוצה, ואם עורך הדין אומר וראיתי איזה סרטון שעורך הדין אומר אל תשאל אותי שאלות מה אני עושה כמו שאתה לא שואל מנתח מה הוא עושה, אז עורך דין אני מבין מה אתה עושה, אני יכול לקרוא מה אתה עושה, ואם עורך הדין שלכם כתב מילים קשות ורעות על ההורה השני תדעו שזה לא בשביל השופט, זה בשבילכם.
(5:44) זה בשביל לערער אתכם ולהעצבן את הצד השני שגם הוא יהיה מעורער, לא יציב ויפעל בצורה שגויה וככה גם דואגים לעבודה 1 לשני.
(5:54) מאוד פשוט.
(5:56) אין לזה שום ערך משפטי אם האדם היה נוכל גנב, עבריינים ובגד אפילו אין לזה שום משמעות משפטית כי אין אשמה בגירושין.
(6:05) וגם את זה חשוב לזכור אין אשמה בגירושין.
(6:09) אדם יכול להתגרש מכל סיבה שהוא רוצה, הוא לא צריך להסביר למה, אבל אין לו בזה שום בעיה.
(6:15) פעם היה ראוי להגיד אישה שאישה מורדת, היא לא שוכבת עם בעלה לכן זו עילה לגירושין.
(6:22) אוקי, נכון זה היה קיים בהלכה זה עדיין קיים בהלכה אבל אתם לא צריכים סיבה להתגרש היום, אתם יכולים להתגרש רק כי בא לכם לא ממליץ כמובן, עדיף ללכת לטיפול, לעשות הסכם שלום בית לחלופין גירושים לפני ש מעריבים ידיים, אבל אתם לא צריכים להוכיח שום דבר אם אתם רוצים להתגרש, פשוט מותר לכם להגיד די, אז הפן המשפטי פה באמת לא זה מה שרלוונטי, ואם אנחנו זוכרים שעורכי הדין בשיח המשפטי פועלים בשמכם, אז גם אפשר להבין שאתם ההורים, אתם המבצעים של הפעולות, אתם המבצעים של ההסכם, ואתם גם אלה שתחליטו איך לפעול אם יש בו הפרה או אם תרצו להפר אתם אלה שתעשו את זה.
(7:07) זה אומר בעצם שאם אדם יוצא מביתו כי הוא מסכם עם בן הזוג שלו שבואו אי אפשר ככה הסיר לחץ הזה הוא נוראי, הוא לא מתאים, הוא עושה לנו רק רע, אז עדיף שאחד מאיתנו יצא מהבית.
(7:24) ונניח והוא יצא.
(7:25) אז קודם כל אפשר לעשות פה זיכרון דברים, לעשות פה הסכם, לכתוב נכון, זה לא הסכם שהוא קביל אם תלכו לבית משפט, אבל זה לא הסיפור הסיפור הוא קודם כל ביניכם.
(7:36) מה זה אומר ביניכם?
(7:37) זה אומר שאם 1 ההורים הפר את ההסכמה הזו הוא פוגע בשותף שלו, הוא פוגע בזה שהוא הביא אותו ילדים לעולם.
(7:44) עכשיו, אם זה אדם שהוא כל כך מניפולטיבי, שכל המטרה שלו הייתה להוציא אתכם מהבית כדי להרוויח בפן המשפטי, אז אני אגלה לכם סוד הוא היה עושה את זה בכל מקרה.
(7:57) בכל מקרה אתם הייתם מגיעים לבית משפט לסיפור נוראי, אבל ככה לפחות אתם לא באותו בית עם האדם שבאמת מי שחושב לעשות כזו טקטיקה, וזו המטרה שלו.
(8:07) אני יכול להבין את עורך הדין שרוצה לגרום לצד לעשות את זה, זה, שמישהו מעצמו רוצה להגיד להורה השני אני אנשד אותו מהזכויות שלו נו, באמת, הוא גם לא יקבל את זה וגם הוא יצא הכי רע שיכול להיות.
(8:20) אני יכול להבין, אגב, שיש אנשים שיש להם איזו תקווה כזו שהצד השני יתגרש ממני, אם הוא רוצה ללכת, שילך ולא יקבל שום דבר.
(8:28) אלה לא מנצחים, אלה הם רק מפסידים.
(8:31) מי שפועל ככה רק מפסיד כי הוא גם יפסיד את החלק שלו בבית, הוא גם יש להם המון המון כסף על זה, הוא גם יצא מאוד מאוד רע מול הילדים שלו והנכדים שלו, והוא ימצא את עצמו הרבה פעמים לבד.
(8:43) ולכן זה פשוט לא שווה את זה.
(8:46) זה ממש לנסות לדפוק מסמר עם פטיש 5 קילו.
(8:52) זה פשוט לא לא עובד ולא מצליח.
(8:55) אז אם אנחנו מבינים שכל הסיפור פה הוא רגשי, כמו בכלל כל גיס סיפור הגירושין, זה לא משפטי, זה רגשי.
(9:02) ואנחנו מבינים שאין לנו מה לדאוג אם אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם ההורה השני מבינים את הצרכים שלו, מבינים שכרגע אנחנו לא במיטבנו כרגע כל אנחנו לא ישנים בטוב כל עוד אנחנו במקום המבולבל הזה של ההחלטה להתגרש שאנחנו עדיין בשלב שאנחנו מסבירים לעצמנו למה אנחנו מתגרשים, במקום להתעסק במה קורה בחיים שאחרי שזה הדבר הנכון ברגע שהחלטנו להתגרש, אז אין כבר מה לדבר על הסיבה.
(9:33) כל 1 הסיבה היא תלווה אתכם עוד 2, זה ברור שאנחנו נשאל את השאלות האלה, אבל זה לא מה שצריך לנהל אותנו.
(9:41) ברגע שהיא התקבלה החלטה אמיתית להתגרש אמיתית אם יש ספק עושים הסכם שלום בית או לחלופין גירושין, אבל ברגע שהיא התקבלה החלטה אז אין מה לריב את הריבים הישנים, אין מה לחזור ללמה הגענו, צריך עכשיו להתעסק בעתיד.
(9:55) בעתיד, בואו נעשה אותו במקום שאנחנו ישנים טוב בלילה, שאנחנו יכולים להסתכל על עצמנו במראה ולראות שמחה ואופטימיות, הילדים שלנו רואים אותנו בשליטה על התהליך, על עצמם עליהם, על עצמנו, אבל שאנחנו בלחץ ובחרדה כל הזמן אנחנו פשוט מתנהלים לא טוב, ואז כל משפט שההורה השני יכול להגיד יכול להיתפס כאילו הוא ייקח לנו את הילדים.
(10:22) אז בוא אני אגיד את זה כאן לא משנה מי אתם אף 1 לא ייקח לכם את הילדים.
(10:26) אוקי, אם אתם חס וחלילה נמצאים במערכת יחסים עם אדם עם אישיות מורכבת אז זה לא הפן המשפטי שייקח את הילדים זה יש פה אנשים שצריכים עזרה טיפולית.
(10:39) אנחנו גם פה בשביל זה.
(10:40) אז אנחנו פה להתמודד עם המקומות המורכבים האלה.
(10:43) אבל זה לא שיח משפטי.
(10:44) זה שיח בטח בטח בטח רגשי נפשי שצריך לתת לזה מקום ומרחב.
(10:51) אז גם אם מישהו אמר משפט נורא כמו אני אקח לך את הילדים, אני אקח לך את הבית.
(10:55) אוקיי, אז הוא אמר כי הוא מוצף.
(10:58) אז בואו לא נדבר עם מישהו…
(11:00) ניקח כל משפט שנאמר כי הוא היה זה לא.
(11:05) בואו נעזור לו להיות פחות מוצף.
(11:08) איך נהיים פחות מוצפים?
(11:10) לא נהיים באותו בית כל הזמן.
(11:12) יוצאים להתאוורר, יוצאים לחופשה.
(11:14) אגב, אבא הלך למילואים לחודש, הוא לא ויתר על הזכויות בבית.
(11:18) נסעה לאחותה לשבוע למנוחה היא לא ויתרה על הזכויות שלה בבית.
(11:22) זה אומר שגם הפוגות קצרות, גם יציאות לי את הרעננות, הן גם מאוד טובות וגם כן יכולות מאוד להקל ולעזור.
(11:29) אז קחו גם את זה בחשבון.
(11:32) אז אני מסכם אין שום בעיה לעזוב את הבית, כדאי לעשות את זה בצורה מסודרת, בטח בתוך גישור, אם בתוך גישור יש הסכם שמסדיר שלא עושים פעילות חד צדדיות, ואז גם אם חס וחלילה תגיעו לאיזה הליך משפטי, פשוט תוכלו לחזור לתוך הבית, הרי זה הבית שלכם והוא רשום על השם שלכם ומעל הכול זכרו שהטקטיקה היא לא משפטית הטקטיקה היא ארוכת טווח של חיים איך אנחנו מייצרים שותפות שבה נותנים להורה לכל 1 מאיתנו לנשום, להתאבל, לבנות את עצמו, לעשות את זה בלי לחץ, בלי אקדחים על השולחן, אף 1 לא רוצה להיות שותף של מישהו ששם לו אקדח על השולחן, זו לא התחלה טובה.
(12:13) זוכרים שזה לא סוף, זו התחלה חדשה.
(12:16) זוכרים שגם אם אנחנו נשואים 10 ו15 ו20 שנה, אנחנו יותר זמן נהיה גרושים משהיינו נשואים.
(12:23) גרושים זה לכל החיים, זה לא רק ההסכם.
(12:27) אז יש לנו עוד המון זמן להיות עם ההורה השני תקווה גם עם הילדים שלנו שנלך במאה ועשרים.
(12:36) אז זה הסיפור, ואני מאוד מקווה שעשיתי לכם פה סדר, אתם מבינים את העולם הזה.
(12:44) ואם אתם או אנשים אחרים נמצאים בסיטואציה הזו או בצומת הזה, בבקשה תעבירו להם את הסרטון הזה, את הפודקאסט הזה, זה גם משודר וגם מצולם, יכולים לראות אותי בכל המדיות.
(12:58) תעשו עוקב תעשו לייק אני יודע שזה הרבה פעמים אנשים לא מדרגים כותבים לי הרבה הודעות אבל לא מדרגים כי לא רוצים להזדהות אבל אם אתם מבינים את החשיבות ויכולים וזה לא מסכן ולא פוגע אתכם, תעזרו לנו להגיע לעוד אנשים.
(13:14) זה חשוב.
(13:16) ותשתפו.
(13:18) אז תודה רבה ולהתראות ולהשתמע בפרק הבא.