המרחב הטיפולי בקונפליקט גבוה – שיחה עם עוז גליק
בפרק מיוחד של הפודקאסט משהו עם גישור, נדב נישרי משוחח עם המטפל עוז גליק על אחת הסוגיות העמוקות ביותר בעולם הגירושין:
איך משקמים הורות בתוך סכסוך מתמשך, ואיך טיפול יכול להפוך מגורם שמעמיק את הקונפליקט – למרחב שמאפשר החלמה אמיתית למשפחה.
על מה דיברנו בפרק
עוז גליק, מטפל מומחה ויועץ לוועדות תסקירים, עוסק שנים בעבודה עם משפחות המצויות במצבי קונפליקט גבוה –
אותם מקרים שבהם השיח כבר מזמן לא על “מי צודק”, אלא על איך בכלל ממשיכים לתפקד כהורים כשהמאבק המשפטי הפך לשדה קרב רגשי.
הוא מדבר על המרחב הטיפולי בקונפליקט גבוה – מודל שפותח מתוך ניסיון רב בשטח,
וממוקם בין שני קטבים קיצוניים שמוכרים לכל מגשר ומטפל:
מצד אחד, הקוטב הקונקרטי – הרצון להוכיח צדק בבית המשפט, מתוך תחושת “השקעתי – אני חייב לנצח”.
מצד שני, קוטב הפנטזיה – האמונה שאחרי הגירושין “אגדל את הילד לבד” בלי ההורה השני.
שני הקטבים האלה מוחקים את הילד שבאמצע.
הוא נקרע בין עולמות, נושא את המתח על כתפיו, וחווה בלבול, חרדה וטראומה מתמשכת.
גליק מדבר על איך המערכת הטיפולית עצמה לעיתים נכשלת מול המורכבות הזו –
כשהמטפל נגרר להזדהות עם צד אחד, או מתעלם מהקונפליקט כולו.
כך נוצר טיפול שלא רק שאינו פותר את הבעיה – אלא עלול להחריף אותה.
שפה טיפולית אחרת
המודל של עוז גליק מציע גישה אחרת לגמרי:
שיקום ההורות דרך שפה של רוך, הגינות ותיקוף הדדי.
שפה שאינה מתעלמת מהכאב, אך גם לא נשאבת לתוך המאבק.
הוא מדבר על “שפת הרוך” לעומת “שפת התשוקה”,
על היכולת לעבור משיח של האשמה לשיח של אחריות,
ועל החשיבות בבניית יחסי אחווה הורית – גם כשאין עוד זוגיות.
המטרה, לדבריו, היא לייצר מצע רגשי חדש,
שעליו אפשר לבנות קבלת החלטות הורית שקולה, אנושית ובריאה לילדים.
הקשר לגישור בשיטת שותפות חדשה
הגישה של עוז גליק פוגשת באופן טבעי את תפיסת הגישור של נדב נישרי – שותפות חדשה:
שתי הגישות מדברות על אותו עיקרון עמוק –
שכדי לפתור סכסוך, חייבים להחזיר את האנושיות לשולחן.
במקום להיאחז בעבר או בניצחון, אנחנו בוחרים לבנות יחד עתיד:
לא “מי יקבל יותר”, אלא “איך נבנה מציאות טובה יותר לילדים שלנו”.
למי מתאים לשמוע את הפרק
הפרק הזה חשוב במיוחד עבור:
מגשרים, מטפלים ועובדים סוציאליים שעובדים עם משפחות בקונפליקט גבוה.
הורים שנמצאים במאבקי משמורת או בתקשורת מורכבת עם ההורה השני.
אנשי מקצוע בבתי משפט, בשירותי רווחה ובמערכת החינוך שרוצים להבין לעומק את ההשפעות הנפשיות של מאבק ממושך על ילדים.
כל מי שמאמין שאפשר לדבר גם כשכואב – ושדווקא שם מתחיל השינוי.
