סידור גט (טקס הגירושין)
על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) תשי”ג-,1953 ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל שהינם אזרחי המדינה, נמצאים בסמכותם הייחודים של בתי הדין
על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) תשי”ג-,1953 ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל שהינם אזרחי המדינה, נמצאים בסמכותם הייחודים של בתי הדין

עגינות היא מצב בו מצויה אשה או גבר יהודים אשר בן/בת הזוג שלהם נעלם ולא ניתן לאתרו, כאשר לא ידוע אם בן הזוג חי או מת

מרוץ הסמכויות הוא אחד המונחים המפחידים ביותר בעולם הגירושין בישראל. רבים שומעים שהם חייבים “לרוץ” ולהגיש תביעה לפני הצד השני כדי לא להפסיד יתרון משפטי. אבל האם זו באמת הדרך הנכונה? במאמר הזה נסביר מהו מרוץ הסמכויות, למה אי אפשר להבטיח תוצאה משפטית מראש, ואיך גישת שותפות חדשה מציעה דרך אחרת — אחראית, שקולה וממוקדת בעתיד המשפחה במקום במלחמה.
על פי החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה תשע”ה- 2014, בני זוג המעוניינים לפנות לערכאות משפטיות על מנת להתגרש או בני זוג שהתגרשו ומבקשים לדון בערכאות
על פי החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) תשי”ט, 1959 אדם חייב במזונות בן זוגו על פי הדין האישי החל עליו. כאשר מדובר בבני זוג יהודיים
בני זוג יהודים אשר מבקשים להתגרש והגיעו להסכם גירושין במסגרת הליך גישור ומבקשים לאשר את הסכם ולתת לו תוקף של פסק דין, יכולים לפעול בשני

בית הדין הרבני הוא אחת הערכאות המרכזיות בסכסוכי גירושין בישראל, ורבים פונים אליו מתוך מחשבה שיוכלו להשיג יתרון או לחזות טוב יותר את התוצאה. בפועל, המציאות המשפטית מורכבת הרבה יותר, ואף אחד לא יכול לדעת מראש כיצד יסתיים ההליך. במאמר הזה נסביר מהו בית הדין הרבני, באילו תחומים הוא עוסק, ולמה בגישת שותפות חדשה השאלה החשובה איננה איפה להילחם — אלא איך בונים את היום שאחרי.
יחידות הסיוע שבבית המשפט לענייני משפחה הוקמו כחלק מבתי המשפט לענייני משפחה, מתוך הבנה שהליכים משפטיים בלבד אינם יכולים לתת מענה לצרכים הרגשיים של בני
החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה תשע”ה- 2014 חוקק במטרה “לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום

על פי החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה תשע”ה- 2014 בני זוג המעוניינים לפנות לערכאות משפטיות על מנת להתגרש או בני זוג שהתגרשו ומבקשים לדון בערכאות