(0:16) שלום למאזינות, שלום למאזינים, אנחנו כאן במשהו עם גישור.

(0:23) פרק מיוחד היום, לפחות בשבילי, אני מקווה שיהיה גם בשביל כל מי שמאזין.

(0:28) אבל לפני שנתחיל פה בכל הנימוסים ולהציג את האורח, בואו נצלול ישר לעניין, אני רוצה להקריא איזה טקסט ואחר כך גם נדבר עליו.

(0:44) הגענו לקטע הקשה באמת.

(0:46) הרגע שבו אתה אומר לאהובתך בשלושים שנה האחרונות את המילים הכי קשות בעולם.

(0:52) הרי את מותרת לכל אדם.

(0:54) תחזור אחריי, יורם צבי יעקב, הרי את, הרי את, מותרת?

(1:03) לא יכול, כבוד הרב, לא מסוגל להוציא מהפה.

(1:06) הם קלטו שאני חנוק מדמעות וזה פשוט לא יוצא.

(1:10) רוצה לנסות באנגלית?

(1:12) הציע הדיין השני באופן יצירתי.

(1:15) זה רעיון, אבל כבודו למד לימודי ליבה.

(1:18) אנגלית לא תעזור.

(1:20) כנראה שאמרתי את המילים, כי יצאנו עם אישור.

(1:24) אז מה עכשיו?

(1:26) הזמנתי אותה לבית קפה, בגן הבוטני, נתתי לה מתנה, ספר שהבאתי איתי מבעוד מועד.

(1:34) ישבנו ליד הצמחים והעצים שעתידים לפרוח ולגדול, וחלקם גם לא יחזיקו מעמד.

(1:43) ברוחות ובקשיים כמונו.

(1:46) אמרתי לה שאת הספר אני מניח שיהיה אפשר להחליף בסטימצקי הרבה יותר בקלות מאשר היה להחליף אותי.

(1:53) לא יודע כמה זה רומנטי, אבל מי אמר שלהתגרש זה רומנטי.

(1:58) היא אכלה סלע טבעוני, אני שתקתי כמו דג טונה סטארקיסט ופחידיו, נפרדנו בחיבוק אמיץ כמו בסרטים שאהבנו לראות פעם בקולנוע חן בירושלים.

(2:09) כשרק התחלנו לצאת לפני 30 שנה.

(2:15) וואו, אז אני רוצה להגיד שלום ליאורם לוי, שהוא פרסומאי, גרפיקאי, מוזיקאי ומרצה להתמכרויות.

(2:29) אהלן יאורם.

(2:30) שלום דניאל, מה שלומך?

(2:32) שלומי מצוין.

(2:33) אני רק רוצה להגיד שהטקסט הזה הוא שלך, ואנחנו כמובן נדבר עליו ועל דברים אחרים שאתה עושה, אבל אני רוצה רגע להכניס לקונטקסט את הדברים.

(2:44) אני חושב שזה חשוב שנספר גם איפה הכרנו.

(2:48) אני…

(2:49) זה היה, אני חושב, בגלגול חיים קצת אחר של שנינו, לפחות שלי, אני תכף נשמע מה איתך.

(2:56) 2015, קמפיין המחנה הציוני.

(3:00) מפלגה שמתמודדת על השלטון באותו זמן, אני הייתי דובר הקמפיין, אתה הגעת כפרסומאי לנהל את הקמפיין, שם נפגשנו.

(3:09) אני לא חושב שאמרתי לך את זה שם או מאז, אבל למי שלא יודע, ולדעתי רוב האנשים לא יודעים, קמפיין פוליטי, בטח במפלגה שמתמודדת על שלטון, זה סיר לחץ, זה כמו האח הגדול על סטרואידים, לוקחים קבוצה של אנשים שלא תמיד מכירים.

(3:27) שמים אותם בתוך מטה, וזה שלושה, ארבעה חודשים של עבודה 24-7, כשכל העיניים עליך, וכל המצלמות עליך, וכל הפרשנים עליך, וזה מקום רווי אגו, ויצרים, וכל כך הרבה דברים שהם לא ענייניים, ובתוך זה אתה היית סוג של חד קרן, כי אני לא יודע מה עשית כשחזרת הביתה בכל לילה מהמטה, אולי דפקת את הראש בקיר, היית מאוד מחובר לסנטר שלך, ענייני, מקצועי, לא נותן לכל הרעשים להיכנס, וזה היה מאוד מרשים בעיניי.

(4:12) ומאז, אתה יודע, עברו שנים, אולי פה היה אסמס, שם אסמס בינינו, אבל כל אחד הלך לדרכו, בטח בקורונה, ופתאום לפני…

(4:22) אני לא יודע כמה זמן, אולי שנה, אולי פחות, נתקלתי פתאום בפייסבוק בקליפ שלך שמדבר על פרידה, על טיפול זוגי בדרך לפרידה.

(4:34) אני בדיוק הייתי עמוק בתוך ההתמודדות עם הפרידה שלי, וזה כל כך תפס אותי, וכל מילה הייתה שם נורא מדויקת, ואז התחלתי לעקוב, כי אמרתי, הנה, הוא מוציא את הדברים החוצה, בואו נראה מה קורה, ואז…

(4:50) התחיל הטור בסרוגים שמשם לקחתי את הטקסט הזה ואז אמרתי טוב אני חייב לדבר איתך כי יש לך הרבה מה להגיד בנושא וזה חשוב ואתה עושה את זה כל כך יפה אז הנה אתה פה אז שוב שלום יורם סליחה על ההקדמה הארוכה לא אני נהנה לשמוע אותך אני חייב להגיד שני דברים כי אני לא אשכח שיש לי הפרעות קשב אני תכלס מוסכניק, אני מוסכניק כל דבר, אבל אחד, זו פעם ראשונה שאני שומע מישהו מקריא טקסט שלי, וזה היה מאוד מרגש.

(5:30) זאת אומרת, אני יודע שאני כתבתי כל מילה ואני בחרתי כל מילה, אבל לשמוע את זה יוצא מה…

(5:38) אפילו לא מהפה, אני אגיד מהלב, של…

(5:41) של אדם אחר, זה עשה בי משהו, זה נגע בי וזה מעניין, הרי לא חידשת לי לכאורה כלום, אבל פתאום המצב צבירה של המילים היו במקום אחר, אז זה אחד, ושניים, זה מעניין כמה נקודת מבט של אדם, הפרספקטיבה היא שונה.

(6:11) ב-2015, תיארת במדויק את סיר הלחץ והאקסטרים של כל מה שקורה בתוך קמפיין, גם שכולם מצפים שתנצח, ויש שם לא מעט כוחות סותרים שרוצים לנצח, רוצים להפסיד, רוצים שהאו ייכנס, ההוא לא ייכנס.

(6:27) אני חושב שכן חזרתי כל ערב ודפקתי את הראש בקיר.

(6:31) אני חושב שזה כולנו.

(6:32) לא ליטרלית, אבל אתה היית נראה לי נורא שקול, נורא רגוע, דובר, לא לוקח איזה, זאת אומרת, זה מצחיק שיש לנו קצת איזה בן מלך אני, או לא יודע, אני ובן מלך, שכל אחד ראה את השני באיזה מקום של הוא הצנטר, הוא הרגוע, הוא השקול, ואני בפנים מתפוצץ, למה אני פה בכלל?

(6:54) למה לא אחרי השבוע אמרתי שאני לא רוצה להיות פה?

(6:58) כנ”ל, כנ”ל, ואני חושב שמאז באמת, זה די היה אקורד הסיום שלי בעסק הזה, ומשם פניתי למקומות אחרים.

(7:09) אבל אני כן אגיד משהו בעד.

(7:12) א’, למדתי משהו שלא היה לי אז, אבל יש לי היום, לא להצטער על שום דבר שעשיתי, אף פעם לא להסתכל אחורה.

(7:19) אתה יודע, פרשת השבוע בשבוע שעבר, זה לא שאני עושה פה הדתה, אבל זה נורא נורא חזק.

(7:26) משה פוגש את הסנה, אלוהים אומר לו, לך תציל את בני ישראל, אומר לו, אבל מה אני אגיד להם, מי שלח אותי?

(7:33) דוד שלח אותי?

(7:34) הוא אומר לו, לא, תגיד לו, אהיה.

(7:36) זה השם שלי, אהיה.

(7:38) עכשיו זה נראה כאילו בהתחלה הוא אומר לו גם אהיה אשר אהיה, שזה סוג של וואטאבר.

(7:42) וואטאבר, תגיד לו אהיה אשר אהיה, הפלונים.

(7:45) זה הרבה הרבה הרבה יותר חזק מזה, יש פה איזה מהות.

(7:47) אהיה הוא state of mind של אלוהים ושמה שהוא מצפה מאיתנו.

(7:53) אין למה עשיתי ככה, למה לא כתבתי ככה בקמפיין, למה לא עשינו את הסרט הזה, אין מה היה.

(7:59) אהיה, כל המהות שלנו זה present progressive, זה עכשיו מתמשך עכשיו והלאה.

(8:06) ואני אגיד לך מה, מה שהיה היה צריך לקרות, ואני חייב להגיד שבוז’י הרצוג אני מאוד שמח שהכרנו אותו שם, אני באמת באופן אישי, אני עד היום שומר איתו על קשר, וזה לא טריוויאלי, לא ניצחנו את הקמפיין, עדיין הוא עשה הפקת לקחים אחר כך, הוא בא לשבעה של אבא שלי חצי שנה אחר כך, הייתי בהלם, התקשרו לראות ש…

(8:26) כן, הוא כזה, הוא כזה.

(8:28) וזהו, אז אני אגיד, אתה יודע, נגיד איזו מילה טובה גם על הקמפיין.

(8:31) לא, לגמרי, אני לא מתחרט על כלום, זה נתן לי כל כך הרבה כלים לחיים, וגם במיוחד למה שאני עושה עכשיו, כי הרי הפוליטיקה מאוד דומה לגישור, רוצה למצוא בס…

(8:40) אינטרס משותף ולהתחיל לעבוד סביבו ולבנות סביבו תוכנית.

(8:46) ובוא רגע, רק לסגור את המעגל הזה, ובוא, 24 מנדטים זה משהו שכולם מתגעגעים אליו, ואז ראינו בו מספר לא מספיק גבוה, 24.

(8:57) כן, אבל זה, אני רוצה להתחבר למשהו שאמרת על ה-A-A.

(9:02) זה בדיוק מה שאני אומר לזוגות בגישור, כי הרי העבר מאוד נוכח, אין מה לעשות, הם מגיעים, הם מאוד סוערים, הם בטלטלה מאוד גדולה, והעבר כל הזמן נוכח בחדר ועולה דרך המילים שלהם, דרך הכעסים והעלבונות, ואני אומר להם, זה בסדר, זה מה שאתם צריכים, אתם צריכים לסגור את המעגל הזה, אבל אין לנו דרך לשנות את זה.

(9:26) אנחנו פה כדי לדבר על העתיד.

(9:30) אני קראתי את הטורים שלך בסרוגים, אגב, אני ממליץ לכל אחד, גם למי שלא…

(9:35) מתגרש, זה מלא בהומור.

(9:37) גם מי שלא דתי, בוא, כי סרוגים לפעמים מבלבל.

(9:40) כן.

(9:41) לא, לא, זה לא…

(9:41) תורנות אוניברסליות.

(9:42) לא חשתי שם הדתה.

(9:43) כן, פשוט נתנו לי שם בית.

(9:45) אתה לא תקבל פרס ישראל מאבי מעוז על הטורים, זה לא, אין שם…

(9:49) לא, קיבלתי כמה נאצות דווקא מאנשים חרדים שאני צחקתי על הדיינים שם.

(9:55) אנחנו נדבר על זה, כי זה מעניין בהקשר, אתה אדם חובש כיפה, כיפה ס…

(10:01) אנחנו חווים את זה דרך העולם החילוני, אז גם מעניין מה ההבדלים ואיך הסביבה מקבלת את זה, אנחנו ניגע בהכל.

(10:10) היה שם משהו שמאוד תפס אותי בטורים שלך, שאתה מדבר על זה שהמילה גירושין היא מילה מאוד קשה, היא מילה גם עתיקה, ארכאית, היא אמנם המונח המשפטי וכולם מכירים.

(10:24) אבל גם אני בתוך הגישורים, אני אומר, אף אחד לא מגרש פה אף אחד, אתם שותפים.

(10:31) אז דווקא מהמקום הזה, אני רוצה לשאול אותך, אתה קיבלת החלטה, זה מאוד ברור, שאתה מתמודד עם האירוע המורכב והקשה הזה באמצעות יצירה.

(10:45) כתבת שירים, אתה כותב טורים.

(10:49) והיצירה הזאת גם יוצאת החוצה, היא לא נשארת אצלך במגירה, וזה הדבר שמעניין אותי פה.

(10:57) כי הרי זה לשים את החיים שלך ככה פרוסים לעיני כל, שזה לא דבר טריוויאלי בכלל, לא כל שכן שמדובר בגבר שעבר גירושין, ועוד בגבר עם כיפה סרוגה.

(11:11) עכשיו…

(11:12) למה בכלל קיבלת את ההחלטה הזאת?

(11:14) למה לא כתבת על המגירה כדי לשחרר את הלחץ?

(11:19) א.

(11:19) שאלה מצוינת, וזה נכון, המילה גירושים היא מילה קשה.

(11:25) אגב, תוך כדי שדיברת, אמרת, אני מגשר, שברור שבתוך המילה ג’ ר’ ש’ יש גם את הג’ ש’ ר’ של הגשר, וזה לא מקרי, יש המון סיכולי אותיות שהם מאוד מאוד מעניינים.

(11:39) וזה אחד מהם, גם רגש מסתתר בפנים.

(11:42) נכון.

(11:42) באותם שלוש אותיות, זאת אומרת, יש לגרש, יש רגש, יש גשר, אז יש שם המון עוצמות.

(11:52) ואני חושב שמאותה סיבה שהייתי בחרדות מהגירושים, אגב, לא הייתי בחרדות חצי שנה או שנה, זה היה באוויר בערך 12 שנה.

(12:04) וואו.

(12:04) 12 שנה של טיפולים זוגיים, אולי זה היה באוויר יותר זמן, 12 שנה היינו אצל ארבעה מטפלים שונים.

(12:10) כלומר, איפשהו במקום כזה או אחר זה ריחף.

(12:14) רק שמבחינתי, המילה גירושים הייתה כל כך קשה, שהיא כמעט טאבו, שהיא דרך אגב מילה נרדפת בעיניי, הייתה לפחות לכישלון, ויש לי איזה אישו עם כישלונות.

(12:28) אני חושב שזה פוגש גם את המחנה הציוני, שכאילו לא משנה, אמרו לי, 24 מנדטים, גם בענק, אבל בפשורה התחתונה לא ניצחנו את ביבי.

(12:38) אבל קורה לי, ברוך השם שהחיים שלי מלאים בהצלחות.

(12:43) אין מה לעשות, אתה בן אדם ואתה גם נכשל מדי פעם, אבל ההבנה הזאת שאם אנחנו נתגרש זה סוג של כישלון ואני חירניק ואני, חוץ מארבעה טיפולים, אישית, באופן אישי, הלכתי גם בנפרד לעוד שלוש.

(12:58) מטפלות בגישת שפר, ועוד מתקשר שאני בדרך כלל נגד הדבר הזה, אבל הוא בחור דתי מכפר אדומים, איש רציני, הלכתי גם אליו, הפכתי כל אבן, כל כך לא רציתי, שאני חושב שאחר כך, אחרי כל מה שהחזקתי בבטן, לא הייתה ברירה אלא שזה כנראה חייב היה לצאת מול כולם באיזושהי מגננה של כאילו אולי איזשהו שלט של, לא יודע, לא בדיוק נכשלתי, אני לא נכשלתי, תראו, אני בסדר, אני בסדר, אני בסדר, בסדר, הנה תראו, יצא שיר.

(13:30) אגב, קיבלתי אישור מגרושתי ומהמטפלת שאני, מה שנקרא, לא קל לי את ה…

(13:36) המטפלת המדהימה, טלי, שאחר כך המשכתי את השנה לבד, באמת, אני חייב לה את חיי, ומהילדים, כי אני לא בטוח שאני הייתי מאשר להורים שלי, אם המאזינים ישמעו את השיר יגידו, תקשיבו, זה בן אדם יורד על עצמו לא מעט, ועל חיי הנישואים שלו גם רטרואקטיבית.

(13:54) יש משהו ב-12 שנים האלה של התהליך, שזה באמת תהליך מאוד ארוך, שהבשיל, אני לא יודע אם אצל שניכם, לפחות אני יודע שאצלך, שהיית עושה אחרת, או מקצר את הזמן הזה, או…

(14:14) אחרי שעברתי את המשבר של אחרי הגירושין, אני חושב שלא כך, ארך כמה חודשים טובים, אמרתי לטלי, תקשיבי, אני בדיכאון, היא דייקה אותי מאוד יפה, היא אמרה לי, אתה לא בדיכאון, אתה במשבר, משבר גדול, ומותאם, דיכאון זה שאתה לא קם בבוקר, אני יודע גם מה זה, לא, פתי, אתה לא עושה כלום, אתה קם, אתה עצוב, אתה בבואס, אתה זה, זה מותאם, אוי ואבוי אם אחרי 30 שנה, 30 שנה, מגיל 20 אנחנו ביחד, לא היית…

(14:44) במשבר, אחרי שעברתי את המשבר, אני מנסה להיזכר מה הייתה השאלה כי אני יודע שאני חותר לשם.

(14:51) אם היית עושה אחרת.

(14:52) אה, אז אחרי שעברתי את המשבר והתחיל להיות לי טוב, ונכנסתי לדירה חדשה, ונהיה לי ממש טוב, ואז אמרתי לעצמי, למה לא עשית את זה קודם?

(15:02) למה לא עשיתם את זה קודם?

(15:04) ואז היא ענתה לי, מתי?

(15:05) אמרתי לה, לא יודע, עשר שנים קודם, בגיל ארבעים, למה אני…

(15:08) היא אומרת לי, וזאת הייתה שיחה משמעותית מאוד.

(15:11) היא אמרה לי, אוקיי, בוא נמשיך את זה.

(15:13) למה?

(15:13) מה היה לך בגיל 40 שאין לך היום?

(15:15) הייתי צעיר יותר, אמרתי לה, הייתי…

(15:18) היא אמרה לי, היית בשל פחות, הילדים שלך היו יותר קטנים, לא היית שלם עם זה עד הסוף.

(15:24) כך ש…

(15:25) סליחה על ההשוואה, אבל כיוון שיש לי חבר טוב שנהרג בלבנון, לא במלחמה הראשונה ולא במלחמה השנייה, אלא בטווח הזה שהיו פעם בכמה שבועות מודיעים על…

(15:36) מישאל לוי, זיכרונו לברכה, שעם חיילים שלו באזרעית, הם נהרגו ב-93′, ואז בשנת 2000, כשיצאנו מלבנון, אמרתי לעצמי, למה אי אפשר היה לעשות את זה לפני?

(15:55) אם כבר אהוד ברק יוצא וזה, אז למה כל החיילים האלה ומישהו שלומד יחסים בינלאומיים?

(16:00) יחבל מה שנקרא, הסביר לי לתהליכים לוקח זמן להבשיל וזה אותו דבר כנראה בגירושין, יכול להיות שאם הייתי מתגרש קודם לא הייתי שלם עם זה והייתי אומר אולי היינו צריכים לעשות, דניאל הפכתי כל אבן, יש יאמרו יותר מדי.

(16:18) נכון, יש משהו בלהפוך כל אבן שכשבסוף שאתה מקבל את ההחלטה, ואין מה לעשות זה לא מתמטיקה זה לא, מכניסים את המספרים לתוך המשוואה ויוצא תוצאה שאתה צופה מראש.

(16:33) אתה לא יודע, תמיד יש אחוז של ספק, עשיתי נכון, לא עשיתי נכון.

(16:38) אבל לפחות, זה אני יודע מעצמי ואני יודע מאנשים אחרים שאני פוגש, מי שנתן לזה הזדמנות אמיתית.

(16:47) וכמו שאתה אומר, הפך כל אבן, תהליך ההחלמה היה הרבה יותר קל, כי המקום של הספק…

(16:53) תפס פחות מקום, ואמרנו שמותר להשתער.

(16:59) הזהרתי אותך.

(17:00) לא, מותר, אנחנו בחורף, יש וירוסים.

(17:02) יש לי אלרגיה למילה משבר, אז אני פשוט, סתם.

(17:08) ואני רוצה להגיד למה השיח הזה, אנחנו מדברים פה, ואנחנו אנשים פתוחים וזורמים, אבל אני פוגש הרבה גברים בתוך חדר הגישור, שאין להם את הכלים לעשות את זה, אין להם את הכלים, והם מגיעים בלי שהם עברו טיפול, אתה פה 12 שנה, אני בוגר או בעל טיפולים?

(17:31) כן, אתה…

(17:32) תזכיר לי לספר לך סיפור, שם קוד רכבת, ואז הם נסגרו.

(17:37) רכבת, סגור.

(17:40) הם פתאום יושבים כאן מולי, בדרך כלל האישה הייתה הפה שלהם, היא הייתה הצינור שלהם, היא הייתה שר החוץ שלהם.

(17:48) ופתאום הם מבינים שהם צריכים להסתדר בלי זה והם לא יודעים בכלל איך לנסח את מה שהם מרגישים ואז אתה רואה את הקושי והקושי הזה הרבה פעמים הופך לדיכאון כי דיכאון זה בסוף רגשות שמודחקים פנימה ואז מתפרצים לך בתוך הגוף בצורה הזאת ואפילו אני שהיו לי את הכלים לכאורה שקעתי לתוך הדבר הזה, לא יודע אם לקרוא לזה דיכאון או משבר או כמו שאתה, אני לא חושש מהמילה דיכאון, הוא היה זמני.

(18:20) לא, יש דיכאון, אגב, יש דיכאון קל, רוב האנשים נמצאים, ויש דיסטימיה, אני נהייתי מומחה באמת.

(18:26) בדיוק.

(18:27) לליואנסים.

(18:28) אתה רק רוצה לדעת שאתה בסדר ושלא עכשיו המצאת ז’אנר חדש של דיכאון.

(18:34) שאף אחד לא מרגיש כמוך.

(18:35) בדיוק, אבל הגברים האלה, שגם לא חשופים.

(18:38) וגם לא יודעים לנסח את זה, הם מרגישים שהם משתגעים, כי הם אומרים, לא יכול להיות, מה אני חווה עכשיו?

(18:45) מה זה הדבר הקשה הזה?

(18:46) למה אני קם בבוקר ולא מתפקד?

(18:50) ולכן אני חושב שמאוד חשוב לדבר עם אנשים כמוך, עם גברים כמוך, שפשוט בחרו באופן מודע לפרוס את הדבר הזה.

(19:02) עכשיו אני, כן חשוב לי לשמוע, האם אתה מקבל תגובות?

(19:06) איזה תגובות?

(19:06) יותר מגברים אני שואל, כי זה בעצם הליבה של העניין, זה למה אנחנו פה.

(19:13) כן, אני מקבל הרבה מאוד תגובות.

(19:16) גם אחרי השיר.

(19:20) השיר פשוט יצא באיזה, אתה יודע, כשהשקה מסוימת, אז התגובות היו מאוד מאוד מרוכזות, בבום.

(19:26) מלא מלא מלא מהתגובות, מאות, יותר מ-700 תגובות בפייסבוק, אלפי צפיות רק בפייסבוק, הגיע ל-180 אלף צפיות ביוטיוב, או קצת יותר, והמון פניות, גם מנשים, גם מגברים, גם ממטפלים זוגיים, גם אנשים שהם רגע לפני, גם אנשים שהם אחרי, מזוגות גייז, מזוגות סטרייט, מזוגות…

(19:50) ממש מכל הסוגים זה היה מאוד מאוד מרגש ופה אני אספר לך גם את סיפור הרכבת שאני לא אשכח אני גם לא שכחתי אבל אז אפשר להגיע אליו אחר כך לא לא לא לרכבת יש הרבה תחנות אפשר להגיע אליו נכון אני אגיד לך משהו הוא מאוד חשוב כיוון שאני בוגר של ארבעה טיפולים זוגיים ולמעלה מ-12 שנה אז במובן מסוים אני חוויתי ולמדתי, אתה יודע, טיפולים הם טיפולים, אתה בא לטיפול בשביל להציל את זוגיותך, אבל אתה גם לומד, בדיעבד אתה גם לומד, אתה לומד כלים, אתה לומד שפה, אתה לומד לבטא רגשות.

(20:36) חוץ מזה, בנוסף לזה, שאני איש של מילים.

(20:39) אני קופירייטר בעצם מגיל 22 ואני עכשיו בן 51, אני תכף חוגג 30 שנה בעניין הזה, וגם כתבתי לאורך השנים, עוד לפני שנרשמתי לרימון, התכתבתי עם הלכתוב, עם הז’אנר הזה, אז מראש אני בא מאיזושהי נקודה גבוהה יותר, אבל זה לא תמיד, זה לפעמים ממש לא פוגש את ה…

(21:03) זאת אומרת, בתוך חדר הטיפול התנהגתי הרבה.

(21:05) הרבה פעמים, כמו ילד קטן, והרבה פעמים, זאת אומרת, האגו השתלט על החדר ועל כל היותי איש של מילים ולהבין.

(21:13) בסוף, בסוף אנחנו ילדים.

(21:16) אנחנו מתחברים לילד שלנו.

(21:21) והשיר, השיר שלי כרגע, המעבד החליט להכניס את הפזמון מההתחלה, כדי להכניס אותו לראש לאנשים, אבל במקור…

(21:29) זה התחיל כ…

(21:32) המילים הראשונות של השיר היו, אתה צריך ויסות רגשי.

(21:35) זה לא אישי, זה אנושי.

(21:36) אמרה לי טליה, המטפלת הזוגית ביום שישי, אבל אתה צריך ויסות רגשי.

(21:42) הוויסות הזה, שהרבה פעמים אנשים…

(21:44) זאת אומרת, אפילו אני קצת נלחמתי בו, כי אמרתי, אתה יודע, זה כמו…

(21:50) אני לא יודעת, כשאני רואה כאן רגל, אני לא רוצה ויסות רגשי, אני רוצה לצעוק…

(21:54) יש!

(21:55) וללכת ולהתרגש מהמשחק וזה.

(21:57) וגם זה לא מדויק, כי גם בכדורגל זה בסדר שתשמח מאוד כשהקבוצה מנצחת, אבל כל דבר שהוא לא מבוסס בכלל, הופך להיות אחר כך אלימות במגרשי הכדורגל.

(22:10) זאת אומרת, אם אני אומר, יש משהו שלכאורה אתה מפחד מוויסות, כי כאילו ויסות הוא לא ללכת עם הרגש עד הסוף.

(22:17) והיום אני יודע שזה לא נכון, שיש משהו במה שטלי אומרת שגורם לבן אדם, אני היום באמת, אני אגיד לך, לא יודע לך שזה לא יישמע קלישאה, אני בחודשים האחרונים, הם החודשים הטובים ביותר שהיו לי בחיי.

(22:32) זה נשמע פומפוזי, נכון?

(22:33) זה נשמע…

(22:34) לא מצד מי שעבר את זה, לא.

(22:37) עכשיו, זה לא שהבת זוג שלי הייתה איזו אישה רעה או מפלצת, חס וחלילה.

(22:41) אני בטוח שלא.

(22:41) ממש לא.

(22:42) את יודעת, היא הייתה 30 שנה, אני בחרתי אותה, אישה נהדרת.

(22:45) משהו, וגם אחר כך, זה לא שאני אומר לך השנה וחצי האחרונות, משהו במקום שיודע לווסת ולנהל את הדברים, לווסת, תגיד לך שרון שהיא בסאונד, למרות שהיא לא מקשיבה לנו, יש לה דברים יותר חשובים כרגע, אבל שכשאתה בווליום מאוד חזק, יש צרימות, זה עושה פידבק וזה עושה כל מיני רעשים לא נעימים, אתה צריך להוריד לאיזשהו לבל כדי להגיע ולעשות בלנס ולעשות…

(23:13) כאילו טיונינג כדי שבסוף אתה תשמע טוב גם בשירה אבל המקסימום ווליום אתה יודע תנו לי כפיים וזה אתה יודע זה לא שם זה משהו מאוד מדויק נכון אני מבין אבל פה אתה לא לבד בסיפור אתה יכול לדייק את עצמך ככל שאתה רוצה בסוף אתה גם צריך להגיב אישה, במקרה שלך שמולך, לאם ילדיך, שגם עליה עוברים דברים.

(23:43) אני מניח שהוויסות הרגשי שלכם הוא לא מסונכרן ב-100%, ופה המבחן.

(23:50) כי שם, אם אתה אומר, אני רוצה לעשות את זה בטוב, אני רוצה לנהל את הדבר הזה, כי אני רואה את התמונה הגדולה.

(23:58) אבל תדאג אותי, אנחנו מדברים כבר על השלב ש…

(24:01) התקבלה החלטה?

(24:03) אנחנו מדברים על…

(24:04) כי זה שני דברים שונים.

(24:06) אנחנו מדברים על השלב שהתקבלה החלטה, ועכשיו צריך למצוא איך מסדרים את החיים בהסכמה, בצורה שתהיה טובה והוגנת לשניכם ולילדים.

(24:17) ואל תוך הדיון הזה נכנסות גם הצעקות האלה, ונכנס הווליום הלא נכון.

(24:23) אנחנו בני אדם, כמה שלא נדייק את עצמנו.

(24:26) כל דיון, כל נושא נוגע לנו בנקודה רגישה.

(24:30) אתה שומע אמירה קיצונית, אתה מרגיש מותקף, אתה עונה באמירה קיצונית, מתחיל כדור שלג.

(24:37) עכשיו, פה מעניין אותי איך אדם כמוך שחקר את עצמו לפני ולפנים בטיפולים, יתנהל מול הדבר הזה, כי זה לא תמיד קל.

(24:47) נכון.

(24:49) אז תראה, יש…

(24:50) מכיוון שבאמת אני בוגר של כל כך הרבה שנים, יש שיטה שנקראת אימאגו.

(24:56) אחד המטפלים, אלי, נתן לנו אותה.

(25:00) לפני חודשיים חזרנו מנופש משרדי באילת, אני גר במודיעין, אז לקחתי רכבת.

(25:08) ואני נוסע, זו נסיעה מאוד קצרה, ובמעבר, ככה בין המקומות ישיבה, יש זוג.

(25:16) די צעיר, שאני שומע שהם מנהלים משהו בין דריב לוויכוח, לא היה בצעקות או משהו, אבל היה משהו, ואני נורא רגיש לזה, ואני, טוב, אני אומר, בסדר, כואב לי בלב, אבל לרגע לפני שהם מגיעים לתחנה, אני הולך כבר לכיוון המעבר.

(25:33) רגע, זה היה סיפור על הרכבת?

(25:34) זה היה סיפור על הרכבת.

(25:35) אה, הגענו אליו.

(25:36) הגענו אליו.

(25:36) אז תשחרר אותי מלבדוק את זה.

(25:38) ואז…

(25:40) אני לא יודע מאיפה זה בא לי, אני מסתכל ממש רגע לפני שאני יורד ואני אומר להם יש עוד דקה בערך נסיעה, אני יכול לעזור לכם?

(25:52) והם שניהם הסתכלו עליי, הם גם יכלו להגיד לי תעוף מפה, לא יודע, ואמרו לי כן.

(25:57) ואני אומר להם, אני שומע אתכם פשוט באיזה ויכוח ככה, ואני שם לב שכל אחד מכם שמדבר, השני כבר חושב על מה אני עונה לו.

(26:06) וזה בעייתי כי אתם באמת לא מקשיבים אחד לשני, כי אתם חושבים מה אני אענה לה ואיך אני אהיה יותר צודק.

(26:12) זה קורה בכל אולפן טלוויזיה, זה קורה בכל שיחה כמעט, זה קורה מלא, אבל בין בני זוג…

(26:16) ובישראל בווליום אפילו עוד יותר גדול.

(26:19) עכשיו בואו תעשו תרגיל קטן.

(26:22) אתה מדבר שתי דקות, אבל את חייבת אחר כך, זאת משימה שלך, לשקף לו מה שהוא אמר.

(26:29) זאת אומרת, את אומרת, אני שומעת אותך רועי.

(26:31) אתה אמרת שאחד, אני לא מחמיאה לך מספיק, אני צודקת?

(26:38) הוא אומר לך כן, אני לא אמרתי מחמיאה, אמרתי מפרגנת, לא משנה, תתקן אותו, אבל הוא חייב, הוא במשימה כרגע, כלומר הוא לא יכול לחשוב על מה הוא יענה לה, כי הוא כרגע במשימה, כי הבן אדם השלישי המגשר לצורך העניין או המטפל, נתן לו משימה והוא בדרך כלל רוצה לרצות אותו או לעמוד בה כדי לצאת בסדר.

(26:58) נפרדתי מהם בחיוך, עליתי למדרגות הנאות, תרמתי את חלקי בעולם, ואז אני רואה את הבחור רץ אחריי, והוא אומר לי, אתה מטפל זוגי?

(27:07) אמרתי לו, לא, לא, לא, אני פרסומאי.

(27:09) הוא אמר לי, אכפת לך לפגוש אותנו?

(27:11) אכפת לך לטפל בנו?

(27:13) אמרתי לו, תקשיב, לא יודע, גם אני אמרתי לו, אני יכול, אבל שתדע שאין לי תעודה ואני לא אקח לכם כסף.

(27:20) אז הוא לקח את הטלפון שלי, וכמה ימים אחר כך הוא התקשר לתאם, ושבועיים אחר כך נפגשנו, אצלי בבית, זוג צעיר שבא לקבל ממני טיפול זוגי.

(27:32) זה היה מכלום, איזושהי שיחה ברכבת, שהתערבות נקודתית שרק לא יכולתי, כאילו משהו היה חזק ממני ואמרתי אפשר לעזור לכם?

(27:40) ונפגשנו שעה וחצי, ישבנו אצלי בבית.

(27:42) זה סיפור מטורף.

(27:44) כן.

(27:45) ומה קרה בסוף?

(27:46) הם שניהם הודו לי מאוד, הם הרגישו שזה תרם להם.

(27:51) עכשיו, הם לא, הם צעירים יותר, הם עוד לא נשואים, הם זוג, זאת אומרת, אז אני רק קופץ איתך מפה לגישור, כי בגישור יש איזה פיל, יש פיל בחדר לפני הגישור, ואחרי שמתחילים גישור, יש החלטה אחת שהיא ברורה, לא ממשיכים ביחד.

(28:14) מה שב-12 השנה היא…

(28:17) לא בהכרח, אבל…

(28:19) אוקיי, אז בהנחה, אוקיי?

(28:21) אנחנו דרך אגב גם עשינו הסכם שנקרא הסכם שלום בית סלאש גירושים.

(28:26) כן, בדיוק.

(28:27) עשינו אותו שנה וחצי לפני, הגענו לכל ההבנות הפיננסיות ובאיזה יום, באיזה שנה, בראש השנה, ביום הראשון וביום השני, האם הוא אצלך, הוא אצלי, מי הוא בפסח, הכל היה סגור, ואז בואו ננסה לשקם.

(28:40) ניסינו שנה וחצי, באמת ניסינו, פשוט אין לנו זמן לכל הסיפורים, אבל ממש ממש דקה לפני שהודענו לילדים אחותי שהיא בעצמה מטפלת זוגית, אגב הייתי חייב להגיד לה לפני כי לא הייתי סולח לעצמי אם היא הייתה שם, היא מטפלת זוגית והייתי מספר לה על זה אחר כך, אז היא אמרה לי תקשיב קורונה ואני מבינה הכל, אני מבינה אגב, היא מטפלת עם איזה USP, USP זה מילה של פרסום, עם איזה בידול, אוקיי?

(29:12) היא, מה שנקרא, עושה טיפול 10,000.

(29:15) רוב הזוגות מגיעים אליה לא כשהם כבר רגע לפני פרידה, אלא כשהם סבבה, הם פשוט בשחיקה, כמו שהרכב…

(29:22) זה הזמן להגיע.

(29:24) צריך…

(29:24) זה הזמן להגיע.

(29:25) זהו, אז היא הבינה את זה, זאת אומרת, לא כשכבר המצב טוטל-לוס, אלא טיפול 10,000.

(29:30) יש בעיות בבלמים, יכול להיות שצריך לחזק את הזה, להחליף קצת גלגלים, אבל בגדול, האוטו נוסע, ואז היא מחזקת.

(29:38) אז היא אמרה לי, תקשיב, בקורס שלי הייתה מורה מדהימה שקוראים לה טלי, מה אכפת לכם, תיפגשו איתה, אולי אפילו תעזור לכם להתגרש כמו שצריך.

(29:48) בערב, באותו ערב היינו אמורים להודיע לילדים, אני פשוט מהלא נעים, התקשרתי אליה לפני שנה, נשארנו אצל טלי, מהערב שבאנו, בדקה לפני שהודענו לילדים מהשיר, נשארנו אצל השנה.

(29:59) החוזה כבר היה, הכל היה.

(30:00) ובאמת ניסינו לסיום סיומת, כמו ששרים בצופים, וזה לא הסתייע, אבל מאותו רגע שכאילו, זאת אומרת, ידענו שהמסמך של הגישור קיים, לכן דייקת אותי בצדק, כי גם גישור היום זה באמת, עדיין יש ב-back of mind, אני רוצה, אנחנו…

(30:25) מתווכחים על כל מיני סעיפים, חלקם קשורים בעקרונות, חלקם קשורים בכסף, הרבה מהם קשורים בכסף, חלקם הם קשורים בילדים.

(30:32) עכשיו זה לא משנה אם אתה אומר אני בן אדם שכסף לא מעניין אותי, בסוף זה יושב לך רגע, אבל אני אהיה לבד וזה וזה וכמה ילך, זה משהו שלא הפעיל אותך והוא מתחיל להפעיל אותך, שוב זה לא כסף, כסף מייצג חרדות, זה לא כסף עצמו.

(30:48) אז אני חושב שיש כוחות שונים שפועלים.

(30:53) ואני חוזר למילה ויסות.

(30:55) אם אתה נכנס לפגישה, וזה אולי כבר טיפ, לפני שאתה נכנס לפגישה, גם אם הייתה לך, סידרת את זה ביומן שיש לך רבע שעה לפני פגישה אחרת שמסתיימת, אם אתה לא יודע מה המטרה שלך בפגישה, ובאיזה אנרגיות אתה הולך להגיע לפגישה, ומה בשום פנים ואופן אתה לא רוצה שיקרה בפגישה, אז אתה לא נכנס לפגישה טוב.

(31:14) כל דבר קטן יפעיל אותך ספונטנית, אתה תהיה מאוד מבוססת, בטח אם אתה במדען שאתה רגיש את שותפים.

(31:20) תנהל את זה למקום, בדרך כלל, הוא לא האויב שלך ואת לא האויב שלו, שניכם רוצים בטוב, אם יש ילדים, שניכם רוצים בטובתם.

(31:30) תמיד, פשוט לפעמים לא רואים את זה, אבל הם לא יכולים להיות אויבים, הם שותפים.

(31:35) אל תשכח שאנחנו יושבים פה שנינו רגל על רגל.

(31:39) בדירה מאמנת בתל אביב, בסטודיו, עם ציוד, זה הכי סטרילי, זה לא ש…

(31:46) אני רק רוצה להגיד שאני הגעתי לפה, סליחה שאני קוטע אותך, מפגישה עם זוג שהיום התחיל את התהליך במצוקה מאוד גדולה, במצוקה רגשית מאוד גדולה, שהם לא רואים אפילו סנטימטר קדימה, הם לא רואים איך הדבר הזה הופך למשהו טוב.

(32:03) ואני באמת ניסיתי לפתוח להם את הפריים, הם רואים מאוד מצומצם, פתחתי להם, להראות להם איך זה יכול להיראות בעוד שנה, בעוד שנתיים, איך הם יכולים לסדר את הקלפים שהם קיבלו, שיש פה הזדמנות אדירה בגיל 40, בגיל 50, אמצע החיים, אתה מקבל את כל הקלפים בחזרה ליד, ואומרים לך עכשיו, כשאתה אדם הרבה יותר נבון, הרבה יותר מנוסה, הרבה יותר מדויק, בוא תסדר את זה לפי מה שנוח לך, עם כל האילוצים ועם לייצר הסכמות.

(32:37) זאת הזדמנות מטורפת, ומי שמצליח לראות את זה, מוציא מהדברים האלה את הכי טוב שלו, ועל זה אני רוצה לשאול אותך.

(32:46) אבל שוב, אנחנו מנהלים את השיח הזה, מה שהתחלתי להגיד, במקום סטרילי, ש…

(32:54) נטול אמוציות ביני לבינך, כי אנחנו מחבבים מאוד אחד את השני ומעריכים מאוד אחד את השני, אנחנו לא, זאת אומרת, קל לי עכשיו לדבר על זה, גם כי אני שנה וחצי אחרי, וגם עם המון המון ניסיון, ואתה מגשר ומטפל.

(33:09) כשאתה בתוך האירוע, ובטח אם זה אירוע זוגי, כשנכנסות עוד, נכנסים עוד רגשות, למשל קנאה, אוקיי?

(33:17) דרך אגב, גרושתי ציין לי…

(33:19) כבר כמה שנים קודם אמרה לי, תקשיב, בטוב, באיזה טיול כזה נחמד, שאפילו אולי הלכנו יד ביד, אמרה לי, תקשיב, שבע שנים לפני, תקשיב, זה נכון לנו להתגרש, תחשוב, לך תהיה הזדמנות להכיר מישהי, לי עוד הזדמנות, הילדים ירוויחו כי בימים שנהיה איתם, נהיה רק איתם, ונשקיע כל אחד רק בהם.

(33:38) תסתכל על זה לא מהמקום של החרדה, אני לא יכולתי.

(33:41) כי מה שראיתי מול העיניים, אתה יודע יש פרסומת נורא, אני פרסומה איזה, שמישהו בא לראיון עבודה, ויש לו כתם על החולצה.

(33:48) עכשיו, מה ש…

(33:49) קולנועית, כשרואים את הבן אדם, הוא מדבר, אבל כשרואים את הבן אדם, הוא לא רואה רק את הכתם מדבר.

(33:55) נכון.

(33:55) אני עושה ככה עם הידיים.

(33:56) כאילו, מבחינתו, רק הכתם, הוא יצקל רק על הכתם, וכל הטקסט הולך מהכתם שהוא מואנש לכדי מישהו שמדבר.

(34:04) עכשיו, אני, החרדות שלי דיברו.

(34:06) הם היו הכתם.

(34:07) כלומר, היא באה ואמרה לי, תקשיב, היא אמרה לי משהו נורא יפה ונורא הגיוני.

(34:11) יורם, שנינו נרוויח מזה.

(34:14) זה יהיה טוב, היא לא חשבה רק על עצמה, היא חשבה גם עליי.

(34:17) אני מיד, פעלו אצלי חרדות, להתגרש, זה כישלון, מה יהיה איתי?

(34:22) מה יהיה עליי?

(34:23) מה אני אעשה?

(34:24) כאילו, איפה כל הביטחון העצמי?

(34:27) הכל נעלם.

(34:29) ורק כשהפכתי כל הכל הכל הכל, וטיפה את האומץ הזה היום בדיעבד, אני יכול להגיד, כמו ששאלת אותי, למה?

(34:37) לא, עשית את זה קודם, זה לא שאלה שלא צפה, כי לא יכולתי.

(34:42) בדיוק, הרי פה, זה בסדר, אפשר להגיד את כל המילים הנכונות ולהגיד, נרוויח מזה, בוא נסתכל קדימה, בוא נראה איך עושים את זה, אבל אתה נאבק מול הביולוגיה שלך, הרי בביולוגיה שלך אתה נכנס למצב הישרדות, זה כל מה שאתה מכיר ויודע, 30 שנה, מה אתה זוכר בכלל מה היה לפני?

(35:01) איך אתה יודע לחיות בלי זה?

(35:03) לא משנה, זה בינוני, זה רע, זה לא…

(35:06) אתה יודע, יש לי בטקסט, השיר מצטיין בשורה 20 שנה, אותה עונה, זה לא מביך?

(35:13) כאילו…

(35:14) מעולה.

(35:16) בדיוק.

(35:17) אז אני באמת קראתי את כל הטקסטים שלך, הקשבתי לשירים.

(35:24) יש משהו עם…

(35:25) עם הרבה הומור שאתה מביא לשם, עם חידודים, עם בדיחות אבא לפעמים, כן, יש הכל.

(35:35) כאילו, בקטע שאני הקראתי, כן אפשר לגעת גם בעצב.

(35:41) ואנחנו הרבה פעמים מדברים פה גם בפודקאסט, גם בגישורים, בואו נראה איך בונים מזה משהו חיובי, בואו נסתכל על החיים בעוד שנה, לא היום, כשאתם עמוק בתוכה.

(35:52) אני רוצה דווקא לא לשאול אותך על החלק ההומוריסטי של הדבר, זה כלי נהדר להתמודד עם הדברים, אבל על ההתחלה, יצאת מהבית, אתה בבית משלך, שבת ראשונה…

(36:10) רגע, בוא נדייק אותך, יצאתי מהבית, אני לא בבית משלי.

(36:16) אני יוצא, שמנו באיזה מחסן את כל הדברים שלי שזה אירוע בפני עצמו להתחיל לארוז, אני זה שיצאתי מהבית, מאוד מאוד מאוד משנה מי יוצא מהבית, משום ש…

(36:30) ואני אחלק את זה לשלוש, יש את ההחלטה שמודיעים לילדים ולסביבה ולכולם, הנה הודענו, ברגע שהודענו זה סוג של רכבת שיצאה, פעם שנייה שאני אומר, שנייה שאני אומר…

(36:42) הרכבת יצאה, אבל נשארתי עוד חודש וחצי בבית אחרי שהודענו, כיוון שהיינו ביחסים טובים והכול.

(36:53) הפעם השנייה היא כשאתה יוצא מהבית, והשלישית היא בגירושים עצמם, והרי את מותרת לכל אדם.

(36:58) אבל בוא נדבר באמת על הפעם השנייה, מה שאתה שואל אותי.

(37:01) כשאני יוצא מהבית, עוד לא מצאתי דירה, ואני צריך למצוא דירה כי הקטן שלי אז עוד בכיתה י”א, ואני צריך להיות לידו כי אני חצי חצי משמורת משותפת על הדקה, זאת אומרת זה ממש מדויק מדויק מדויק.

(37:19) ואני נכנס ל-Airbnb בתל אביב וזה אפילו לא הסביבה הטבעית שלי, זאת אומרת אני עובד שם אבל לא זה, ואני יוצא עם תרמיל ואני שם, ואני…

(37:37) לילה ראשון, והכל רעש מסביב, הדיירים בבניין הם חבורה של חבר’ה בני 20 מפרויקט מסע בארצות הברית, ויש אזעקות מסביב, כי זה התקופה של הטילים וזה של הבום על תל אביב, ואני מוצא את עצמי…

(37:56) יום בדירה, יום במקלט, זאת אומרת, התקיפו אותי מכל הכיוונים.

(38:03) אז אני במצב נפשי לא פשוט.

(38:07) שבת ראשונה, אני עושה אצל חברים, עם בן אדם בן 51, אתה יודע, ברוך השם, עמיד, נקרא לזה, מסודר, לא צריך לדאוג, ועדיין.

(38:21) ישן במיטה של איזה בן שלהם ומשתמש במקלחת ובשירותים של הילדים שלהם, זה אחרי שהייתי בבית, קרקע עם מרתף ועם זה, וזה מחזיר אותך לאיזה מקום, לא במובן המשמח אז, אוקיי?

(38:40) אנחנו נדבר, עבר הרבה זמן והיום אני אוהב את הארעיות הזאת, אבל במקום של הקרקע…

(38:47) זזה סביבך, אתה לא יודע, ואם אני מזקק את זה לרגע אחד, ואין פה הומור, זאת אומרת, לא תהיה פה פואנטה הומוריסטית למי שמחכה בסוף.

(38:56) שבועות, היה חג שבועות, אז באתי לעשות, לא בדירה בתל אביב, אלא בשכונה, כדי להיות עם הילדים, העברתי גם איזה שיעור בקהילה, ואני מוצא את עצמי, אני צריך לקחת משהו מהבית הישן, ויש לי מפתח בכיס, כי אני עוד…

(39:12) גרתי שם כל כך הרבה שנים, אבל אני דופק בדלת.

(39:15) יש לי מפתח בכיס, ואני דופק בדלת של הבית שלי.

(39:20) מוכר.

(39:21) ואיך שהיא פותחת, אני מתחיל לבכות ברמות שלא נשלטות.

(39:27) אני דופק בדלת, אחר כך כתבתי על זה ברימון, משהו, אבל היא מחבקת אותי, היא רואה אותי, שבר כלי, שבר כלי.

(39:37) כאילו, אתה יודע, לא טוב לך בעבודה, או לא טוב לך במשהו, או בקריירה, או שברת רגל, או זה, אתה חוזר הביתה.

(39:45) אבל כשאין לך בית לחזור אליו, וזה לא אפילו ששכרת עוד משהו, אתה ב-Airbnb, שזה לא בית בשום דרך, זה אולי יפה, מצואצא, כתום, ירוק, זה, עם איזו טלוויזיה גדולה, אבל זה, זה ה…

(40:02) כל נשמט מסביבך, הכל, אפילו הבית.

(40:04) בדיוק, נשמט, זאת המילה.

(40:06) ואתה מחפש משהו לאחוז בו.

(40:09) ומי שלא יוצא, יש לזה חסרונות אחרים, זיכרונות והכל, אני לא אומר שזה פשוט בהכרח.

(40:15) אבל בשגרה, בכל מה שהשתנה מסביב, משהו אחד נשאר יציב?

(40:20) לא היה לי גם את זה.

(40:22) אז זו בדיוק הנקודה שבה אני רוצה, ובזה גם אנחנו נסיים.

(40:29) כי יש עוד הרבה דברים שרציתי לשאול, אבל לא יודע, אולי מתישהו נזמין אותך שוב.

(40:36) יורם, של אחרי…

(40:39) כמה זמן עבר מאז?

(40:41) אמרתי לך, שלוש מאז.

(40:43) ההודעה, היציאה מהבית והגירושים.

(40:45) מאז שעברת ל-Airbnb.

(40:47) מרץ 2021, ממש תכף שנתיים.

(40:51) וואו.

(40:52) אז היורם של היום, אם הוא היה יכול לדבר עם היורם של אז, מה הוא היה אומר לו?

(41:03) הוא היה אומר לו, תנשום, זה תהליך שחשוב שתעבור.

(41:10) אתה לא, אתה יודע, זה כמו לידה מול לידה קיסרית.

(41:14) אתה צריך לעבור את התעלה הזאתי.

(41:16) די אחר כך להרגיש את המקום שאני באמת, אני היום נמצא במקום הטוב ביותר שהייתי בחיים שלי, אני חוזר על זה פעם שנייה וזה לא פומפוזיה, אני לא באיזה היי ומאניה דיפרסה מחר, ואני לא יודע אם זה ימשיך ככה, אבל אני יודע שזה לא משהו לא מבוסת, זה משהו מבוסת, אני חוזר כל ערב ואני אומר 20 פעמים תודה על כל כך הרבה דברים והכל קורה, עכשיו זה לא שפתאום זכיתי בלוטו זה איזושהי הבנה עמוקה שקשורה לנפש ולגוף, אתה יודע, לא במקרה, אני אומר לך, אני מכין סנדוויצ’ים להומלסים פה, ואני מנהל איתם שיחות, ואני מנגן בבתי חולים, ואני, במהות שלי, לשמח אנשים, אתה יודע, אני מקווה שמי שישמע אותנו, אני אעזור לו, לא שיגידו איזה תותח.

(42:01) זה פחות מעניין אותי מפעם, פעם, ברגע שזה מעניין אותך, אז זה בהפוך על הפוך, אתה לא תהיה באמת שמח.

(42:08) אז אני הייתי אומר ליורם, ההוא, תקשיב, תנשום, תבין שארעיות יש לה תפקיד ותבין שהתקופה הזאת יש לה תפקיד וזה מתנה.

(42:21) וגם אז דרך אגב, אתה יודע, יום שישי פתאום הסתובבתי בשוק הכרמל והייתי בים, אני ירושלמי דתי מבני עקיבא ששבת בטיילת זה לא דבר, ויש שם איזה בית כנסת של צרפתים חמודים חמודים אפילו לא מהעדה שלי וכל כך התאהבתי בהם ואני אפילו במובן מסוים, לא שיש לי איזה געגוע לאז, אבל אני מחבק היום, כמובן אני יכול לחבק את התקופה ההיא ולהגיד, וואו, גיליתי ריחות חדשים וצבעים חדשים ואנשים חדשים, והיי, אתה ארעי, זה לא כזה נורא, כולנו ארעים, אני לא יודע איך, כאילו, זה לא מה שנקרא, אל תיקחו את זה קשה, גם המאזינים, כאילו, אבל אתם הולכים למות.

(43:00) לא מחר בבוקר, גם ב-120.

(43:03) עכשיו כולנו הרעים בעולם הזה.

(43:04) זה קשה אבל תדחיקו את זה.

(43:06) לא, תדחיקו את זה, תדחיקו, סבבה, אבל אם תדחיקו את זה ברמה שזה לא יקרה, אני חושב שההתמודדות עם זה הכי טובה, כי אחרת נתחרפן כולנו, זה להבין שהרעים, תשמע, אתה מדבר איתי, אנחנו עכשיו בחודש ינואר.

(43:21) אני ביוני מסתיים לי החוזה של הדירה המדהימה שיש לי כרגע במודיעין.

(43:25) אני מקווה שבעלת בית לא שומעת את זה, אני כנראה לא אשאר בדירה.

(43:30) לא כי לא טוב לי בה, מדהים לי בה, אבל יש לי איזה חלום ישן לעבור לצפון.

(43:34) עכשיו, ראש פינה נראה לי קיצוני בשלב ראשון, זיכרון, גבעת עדה, פרדס חנה נשמע יותר גיוני.

(43:40) עכשיו, אני בשבוע הבא הולך לראות מקומות שם.

(43:43) להגיד לך עכשיו כל החיים אני אהיה בצפון?

(43:45) לא, אני אלך לשנה, אני אזכיר ואזכור.

(43:47) ואם לא יהיה לי טוב, אני אחזור, אבל עצם העובדה שאני לא יודע איפה אני ביוני, היא לא מטרידה אותי.

(43:52) יתרה מזאת, היא מרגשת אותי.

(43:54) וואו, זה נגעת בדיוק בנקודה שאם הייתי יכול להשמיע את הסגמנט האחרון שלך, של כל מה שאמרת עכשיו על יורם שלפני, על התהליך, זה לא שחייה בלוטו, שחייה בלוטו זה לא מבוסת, בדיוק זה, זה פתאום מכה, ואז אוקיי, מה אני עושה עם זה?

(44:15) אתה לא מוכן לזה, אתה לא עברת שום דבר, אתה לא…

(44:18) הרגשת את זה נצרב לך בבשר, פה אתה עובר את התעלה הזאת, כמו שקראת לזה, אני קראתי לזה אפילו תהום לפעמים, שאתה צריך לטפס ממנה, אבל כשאתה מגיע…

(44:31) אבל מיכל, בגלל שאמרת תהום, אני אתפרץ לך, אני גם, אתה יודע, עם מפורט קשב.

(44:35) אחת מני המטפלות שהייתי אצלם, שנקראת מיכל, בגישת שפר, תלוי לציור נורא יפה של הציור, בקליניקה של הציורי רחוב האלה, שאתה הולך באירופה, וזו מין טעות של פרספקטיבה, שמצויר תהום, ואתה רואה כאילו זה תהום, אבל אם אתה הולך על זה, זה שטוח, זה קרקע, אתה יודע, זה מין כאילו, אוקיי?

(45:04) בוויז’ואל זה נראה לך תהום, ואתה, והיא אומרת, רוב התהומות שאנחנו רואים בחיים, אם נדרוך עליהם, אתה יודע, זה מצחיק כי יש שם ציור של קרש, מישהו שם קרש בשביל לעבור מעל, אבל אין מעל, זה רצפה כמו כל הרצפה האחרת, זה מין אשליה אופטית.

(45:21) אבל אנשים, התהום הזה, אתה מרגיש כי היא קיימת, אבל היא לא קיימת באמת.

(45:25) זה איך שאנחנו מגיבים אליה, וזאת הייתה גם כן מתנה, גם על מיכל אני מודה, ועל טלי, ועל יעל, ועל אלי, ועל וואל, כל כך הרבה אנשים, שזה…

(45:37) ועל חנן המגשר, אתה יודע כמה, אתה יודע, כל כך הרבה מתנות קיבלתי בדרך, וגם על דיריית Airbnb פה במרכז תל אביב, ברחוב בן זכאי, שזה מה זה סימבולי, כי הבית שנולדתי בו בירושלים היה ברחוב בן זכאי, שנולדתי בו, והבית שכנראה נולדתי בו מחדש, היה ברחוב בן זכאי בתל אביב רחוב קטן ליד כאילו אחד העם ככה בין אחד העם שם ל…

(46:12) בקיצור לנחמני זה היה ממש סימבולי ובהתחלה באמת זה היה אני חוזר לבית ריק ואני גם אתה יודע נותנים מגוזים למי שאין לו שיניים אני לא טיפוס שילך שהם אמרו לי אתה עכשיו גרוש תקרא את העיר, את כבר בתל אביב.

(46:29) וואו, אני לא קראתי שום עיר, ולא היו בחורות בבית, ולא היה זה.

(46:32) כי אני עוד כאבתי את הפרידה מגרושתי, אני לא יכולתי לצאת עם מישהי אחרת.

(46:37) אני גם נורא חששתי מהיום שאני אראה אותה עם מישהו.

(46:40) זה הטריף אותי, אבל זה כבר לשיחה אחרת.

(46:44) שמע, זה בדיוק זה.

(46:47) זאת לידה מחדש, יש הרבה כאבי גדילה בהתחלה.

(46:51) אבל אתה תיארת את זה, ובדיוק בשביל זה רציתי שתבוא.

(46:56) כי זה הדבר, זה הדבר שאני רוצה שאנשים ישמעו.

(46:59) שהם בנקודה הזאת, בתוך הקושי, שזה נראה שהקושי הזה, אתה לא יודע כמה זמן הוא יימשך, אתה לא יודע אם תצא ממנו, אתה לא יודע איך תצא ממנו, אבל אם אתה עושה את הדברים נכון, זה בדיוק זה.

(47:13) אז יש לי נדמה שאתה מסכם.

(47:15) אתה יודע, תוך כדי אני חושב, כי אני מפרעות קשב וקופירייטר, תראה איזה יופי, לא חשבתי על זה עד לרגע זה, כי שאלת אותי על הדירה.

(47:22) אז מה הייתי אומר לעצמי?

(47:23) תראה, אם אתה נולדת בבן זכאי, ואתה נולדת שוב, אז תקשיב בן, אתה זכאי.

(47:30) אתה זכאי שיהיה לך עכשיו חיים חדשים, אחרים.

(47:34) בוא נהבן, go for it, אתה זכאי.

(47:36) תשמור את זה לטור הבא, שיהיה לך פרסום ראשון, אנחנו נעלה את הפרק רק אחרי.

(47:43) יורם.

(47:44) יורם, תגיד לי, אתה, מה עושים עם גרוש שכמותך?

(47:49) אתה יכול לקרוא לי חבר, תקשיב, מה שעברנו שם במחנה הציוני, זה אנשים בטירונות, אמרנו יחד, בבקשה.

(47:57) כן, אכלנו מאותו מסטינג והפסדנו לאותו ביבי, וכן.

(48:02) בכל אופן, שמע, זה היה בשבילי ממש, אתה יודע.

(48:09) כשהזמנתי אותך, על זה בדיוק חשבתי, ואפילו אני ממש מבקש מכל אחד וכל אחת שמאזינים לפרק הזה ומכירים מישהו שנמצא בתוך הסיטואציה הזאת, תשלחו אליהם את זה.

(48:26) זה כל כך עוזר, המילים שלך, הדברים שאתה כותב, השירים, זה בא לך כמובן מאליו, כי אתה איש של מילים ואתה איש…

(48:36) שמוכן לשים את עצמו ככה ולחשוף ולדבר, אבל יש הרבה אנשים שזה מאוד קשה להם והם צריכים לשמוע עוד מישהו אומר את זה כדי לדעת שהם בסדר, כדי לדעת באיזה שלב הם נמצאים, כדי לנסח את זה.

(48:52) ואתה מנסח את זה כל כך יפה, ואני חושב שבאמת, כמו עם הכריך שהכנת פה להומלסים והגעת איתו, אתה…

(49:03) אני אמצא אותו, אם לא אני אוכל את זה.

(49:08) השקעתי בו, אני תמיד אומר להם, הכנתי אחד לך ואחד לי, כדי שלא ירגישו כאילו אני מכין להם.

(49:13) אה, וואו.

(49:13) אני תמיד אומר, אחד לך ואחד לי, שידע שאני גם איזה…

(49:17) תשמע, יורם, מה אני יכול לומר?

(49:19) ריגשת אותי, דרך אגב, עם הטקסטים.

(49:21) ריגשת אותי ושימחתם אותי, ואני ממש שמח שבאתי היום.

(49:25) תודה לכם.

(49:25) איזה יופי.

(49:27) שוב, אנחנו…

(49:28) נפיץ, תפיץ גם, תפיץ גם, ברור, אני מבקש ממך ומכל מי ש…

(49:32) כאילו חוץ משרון שממש מתעסק את הטלפון כל הזמן, זה כמו קהל כזה, אתה יודע ששלמה ארצי, תחתכו את זה החוצה, אבל עבדתי איתו, וזה מטורף, גם היום, אחרי שהוא סולד דאונט, אם הוא בא להופעה בצוותא ובשורה 12, שני כיסאות ריקים, הוא כל ההופעה לא התעסק בכל אלה שחולים עליו ושרופים עליו והזמינו מיד, למה הם לא באו, כבר לא אוהבים אותי, אז אני ככה עם שרון.

(49:53) למה היא, למה, זה מה אני אומר, זה לא מעניין מה שאני אומר, למה היא בטלפון, אל תחתכי את זה החוצה, תחתכי את זה החוצה.

(50:00) לא, אל תחתכי, זה חשוב, זה חשוב, זאת הפרעה חשובה, אגב, זה מה שמוביל בן אדם בסוף להיות בטופ כל כך הרבה שנים, זה בסדרה עליו, הבן שלו.

(50:09) אני מופיע, אני מופיע, מאז שאני בריא מימון, אני מופיע, יש לי הופעה של חומר ביקורים שלי, אתה מופיע אבל לכיסאות מלאים או לכיסאות רגילים?

(50:15) עשרה מלאים, כיסאות מלאים, לשמחתי.

(50:19) לשמחתי באמת, לא, גם מקומות בעיקר אינטימיים, 80 איש, 100 איש, אבל אני שוקל להחליף את השם של המופע למדור גירושים, מרוב שהתיאור מצליח, ואני מדבר שם, גם סטנדאפ, אני מדבר הרבה על גירושים, ולפני השיר טיפול זוגי בעיקר, ועדיין אם מישהו מתעסק בטלפון בהופעה, אני אשים לילה לזה, וזה…

(50:44) זה שלי, זה שלי.

(50:46) ברור, טוב, אתה גם מרצה על זה, אז קודם כל תזמין להופעה, ואני כמובן מזמין את כל מי שמאזין, יורם לוי, תחפשו אותו בפייסבוק, הדור שלו בסרוגים, באמת, כיף לקרוא, עם הרבה הומור, נוגע גם באמת, בלי לנסות לעקוף אותה.

(51:02) יש גם עמוד ביוטיוב, אגב, עם כל החומרים שלי.

(51:06) הנה, אתה רואה, גם קיבלת פה…

(51:08) נהייתי איש יח”צ.

(51:08) כן, כן, בדיוק.

(51:09) אבל לא באתם לפה לקדם שום דבר, אנחנו רואים את זה, אני הזמנתי אותך.

(51:14) אפשר לחתוך את זה החוצה מבחינתי, את ה…

(51:16) לא, לא, לא, למה?

(51:17) שאנשים יחשפו זה מעולה.

(51:20) טוב, ממש תודה, יורם, אני מניח שעוד נדבר, ואני אמשיך לקרוא את הטורים, אני ממליץ לכולם לעשות את זה, וניפגש בפרק הבא.

(51:32) מאהבה.