יש לכם שאלה? אפשר להתחיל בצ’אט הייעוץ למטה מימין.

מה זה גירושין טובים ואיך משיגים אותם? פרק 126 במשהו עם גישור גירושין

גירושין הם אחד האירועים המורכבים ביותר בחיים, אבל הם לא חייבים להפוך למלחמה. בפרק הזה נדב נישרי מסביר מה זה באמת גירושין טובים, למה ההתמקדות בעבר רק פוגעת בתהליך, ואיך ניתן לבנות מערכת יחסים חדשה עם ההורה השני שתאפשר חיים טובים יותר – לכם, לילדים ולכל המשפחה.

מה זה גירושין טובים ואיך משיגים אותם?

פרק 126 בפודקאסט "משהו עם גישור"

ולא החלטה שמתקבלת בקלות. מי שהיה שם יודע שמדובר בתהליך פנימי ארוך, עמוק, שמלווה בהמון מחשבות, פחדים, ספקות ולעיתים גם תחושת כישלון. אבל לצד כל זה, יש גם אפשרות אחרת – אפשרות לנהל את הפרידה בצורה נכונה, אחראית, ובסופו של דבר גם טובה.

כאשר מדברים על “גירושין טובים”, חשוב להבין כבר בתחילת הדרך שמדובר לא בתוצאה משפטית, לא בגובה המזונות, לא בכמה זמן כל אחד מההורים נמצא עם הילדים, ואפילו לא בניסוח של ההסכם. גירושין טובים הם קודם כל הדרך שבה בני הזוג עוברים את התהליך, והמערכת היחסים שהם מצליחים לבנות ביניהם אחרי שהזוגיות הסתיימה.

גירושין זה לא ההסכם – זה כל החיים שאחריו

אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא לחשוב שגירושין מסתיימים ברגע שחותמים על ההסכם. בפועל, ההסכם הוא רק נקודת פתיחה. החיים האמיתיים מתחילים ביום שאחרי. שם נבחנת באמת איכות הגירושין – ביכולת של ההורים לתקשר, לשתף פעולה, לקבל החלטות משותפות ולתפקד כהורים לילדים משותפים.

כאשר בני זוג מתגרשים ואין להם ילדים, ניתן במידה מסוימת להיפרד באמת. כל אחד הולך לדרכו, והקשר מסתיים. אבל כאשר יש ילדים, הפרידה היא לא פרידה מלאה. זהו מעבר ממצב של זוגיות למצב של שותפות הורית. השותפות הזו לא זמנית – היא לכל החיים. ולכן השאלה המרכזית היא לא איך נפרדים, אלא איך ממשיכים להיות ביחד בצורה אחרת.

המעבר הקריטי: מ”למה התגרשנו” ל”מה יהיה עכשיו”

בתחילת הדרך, כמעט כל אדם עסוק בשאלה למה הוא מתגרש. זה טבעי. זה שלב שבו אנחנו צריכים להסביר לעצמנו את ההחלטה, להצדיק אותה, לעבד אותה רגשית. זה שלב חשוב, והוא גם חלק מהתהליך.

אבל יש רגע שבו צריך לעבור לשלב הבא. מהרגע שההחלטה התקבלה – השאלה “למה” מפסיקה להיות רלוונטית. לא כי היא לא מעניינת, אלא כי היא לא מקדמת. היא לא עוזרת לקבל החלטות לגבי העתיד, והיא לא תורמת לבניית מערכת היחסים החדשה.

העתיד, לעומת זאת, הוא המקום שבו מתקבלות ההחלטות החשובות באמת. איך תיראה ההורות? איך תתנהל התקשורת? איך מתמודדים עם מחלוקות? איך מייצרים יציבות לילדים? כל אלה הם נושאים שלא קשורים לעבר, אלא למה שיהיה מכאן והלאה.

גירושין לא עושים לבד – יש עוד אדם בצד השני

אחת ההבנות החשובות ביותר היא שגירושין הם תהליך שעושים עם עוד אדם. האדם הזה – ההורה השני – לא נעלם. הוא נשאר. הוא יהיה שם בכל נקודת זמן משמעותית בחיים: בבית הספר, באירועים, בשמחות, בקשיים, בילדים, בנכדים.

ולכן, אם התהליך מנוהל מתוך מאבק, כעס או רצון לנצח – המחיר ישולם לאורך שנים. לא רק על ידי ההורים, אלא גם על ידי הילדים. לעומת זאת, כאשר מצליחים לבנות מערכת יחסים שמבוססת על שיתוף פעולה, גם אם אין אהבה ואין זוגיות – איכות החיים משתנה באופן דרמטי.

כדי שאדם יוכל באמת ליהנות מהחיים שאחרי הגירושין – מהחופש, מהעצמאות, מהאפשרות לבנות זוגיות חדשה – הוא צריך שההורה השני יהיה בטוב. לא אויב, לא יריב, אלא אדם שאפשר לעבוד איתו, לדבר איתו, לסמוך עליו. במילים פשוטות – שותף.

מה קורה לנו רגשית בתהליך גירושין

גירושין הם אירוע שמערער את תחושת הביטחון הבסיסית. אנשים רבים חווים חרדה עמוקה, תחושת אובדן של שליטה, פחד כלכלי, פחד מהעתיד, ולעיתים גם פגיעה בדימוי העצמי.

מבחינה ביולוגית, הגוף נכנס למצב הישרדות. האמיגדלה – החלק במוח שאחראי על תגובות חירום – נכנסת לפעולה. התוצאה היא תגובות קיצוניות יחסית: קיפאון, בריחה או תקיפה. כל אחד מגיב אחרת, ולעיתים אותו אדם נע בין מצבים שונים.

הבעיה היא שתגובות אלה, למרות שהן טבעיות, לא עוזרות לנהל תהליך גירושין נכון. הן דווקא מייצרות הסלמה, מרחק, וחוסר יכולת להגיע להסכמות.

למה הליך משפטי מחמיר את המצב

כאשר נכנסים להליך משפטי, מבנה התהליך עצמו מעודד מאבק. כל צד מנסה להוכיח שהוא צודק, כל צד אוסף טענות נגד הצד השני, והעבר הופך להיות מרכז הדיון.

אבל החיים לא מתנהלים בבית משפט. אחרי פסק הדין, שני הצדדים צריכים להמשיך לחיות, לגדל ילדים, ולקבל החלטות משותפות. ולכן תהליך שמבוסס על מאבק, גם אם הוא “מנצח” משפטית, יוצר הפסד ארוך טווח.

גישור, לעומת זאת, מאפשר לנהל את התהליך מתוך ראייה עתידית. במקום להתמקד במה שהיה, מתמקדים במה שיהיה. במקום להוכיח מי צודק, מנסים להבין מה נכון.

איך רותמים את הצד השני לתהליך

אחת הסוגיות המורכבות ביותר היא מצב שבו צד אחד רוצה להתגרש והצד השני מתנגד. זה מצב שמעלה הרבה רגשות אשמה, ספקות וקושי.

הנקודה החשובה היא להבין שהתנגדות היא תגובה טבעית. מדובר בבשורה קשה, ולעיתים לוקח זמן לעבד אותה. במקום ללחוץ, להפעיל כוח או לבצע צעדים חד צדדיים – נכון יותר לייצר שיח מתמשך.

שיח שבו שואלים: איך אפשר לעשות את זה נכון? מה יעזור לך לעבור את התהליך? האם נכון ללכת לטיפול? האם נכון להיעזר בגישור?

ברוב המקרים, כאשר יש סבלנות והובלה נכונה, הצד השני מצטרף לתהליך. זה יכול לקחת זמן – שבועות, חודשים, ולעיתים יותר – אבל זה עדיין עדיף משמעותית על מאבק משפטי שיכול להימשך שנים.

שלום בית ולחלופין גירושין – מסגרת שמאפשרת ודאות

במצבים של חוסר ודאות, ניתן להשתמש במסגרת של “שלום בית ולחלופין גירושין”. מדובר בתהליך שבו בונים במקביל שני מסלולים: ניסיון אמיתי לבחון את הקשר, לצד הסכם גירושין מלא שמוכן מראש.

היתרון הגדול הוא יצירת ביטחון. בני הזוג יודעים מה יקרה אם ייפרדו, ומה נדרש כדי להישאר יחד. זה מאפשר לנהל שיח עמוק יותר, פתוח יותר, ומפחית פחדים.

בנוסף, עצם התהליך מאפשר לעבד רגשות, לפרק מתחים, ולבחון את הקשר בצורה אמיתית – לא מתוך לחץ או פחד.

גירושין כהזדמנות לבנייה מחדש

למרות הקושי, גירושין יכולים להיות גם נקודת התחלה. זו הזדמנות לבחון מחדש את החיים, להגדיר מטרות, להבין מה חשוב, ולבנות מציאות שמתאימה יותר למי שאתם היום.

כדי שזה יקרה, צריך להסתכל קדימה. להגדיר חזון. לשאול: איך אני רוצה שהחיים שלי ייראו בעוד שנה? בעוד חמש שנים? איזה הורה אני רוצה להיות? איזה אדם?

כאשר יש כיוון ברור, קל יותר לקבל החלטות, קל יותר להתמיד, וקל יותר להתמודד עם הקשיים שבדרך.

סיכום: גירושין טובים הם בחירה

גירושין טובים אינם תוצאה של מזל. הם תוצאה של בחירות. בחירה לא להיגרר למאבק, בחירה לראות את הצד השני, בחירה להתמקד בעתיד, ובחירה לקחת אחריות על התהליך.

הם דורשים בגרות, סבלנות ולעיתים גם עזרה מקצועית. אבל התמורה היא עצומה: חיים רגועים יותר, הורות טובה יותר, ויכולת אמיתית לפתוח דף חדש.

בסופו של דבר, השאלה שכל אחד צריך לשאול את עצמו היא פשוטה: האם אני רוצה להיות צודק, או רוצה שיהיה לי טוב?

התשובה לשאלה הזו תקבע איך ייראו הגירושין – ואיך ייראו החיים שאחריהם.

שאלות ותשובות – מה זה גירושין טובים ואיך משיגים אותם

גירושין טובים אינם נמדדים בתוצאה המשפטית או בפרטי ההסכם, אלא באיכות החיים שנוצרת לאחר הפרידה. מדובר ביכולת של שני ההורים להמשיך לתפקד יחד כהורים, לשמור על תקשורת תקינה, ולבנות מערכת יחסים חדשה שמבוססת על שותפות ולא על מאבק.

ההסכם הוא כלי טכני שמסדיר את הפרידה, אך החיים האמיתיים מתחילים לאחריו. האינטראקציות היומיומיות סביב הילדים, קבלת ההחלטות המשותפות והיכולת לשתף פעולה – הם אלה שקובעים אם הגירושין יהיו טובים או קשים.

השאלה “למה” חשובה בשלב קבלת ההחלטה, אך לאחר מכן היא אינה תורמת לתהליך. התמקדות בעבר יוצרת קונפליקט ומרחיקה בין הצדדים, בעוד שהתמקדות בעתיד מאפשרת קבלת החלטות נכונות ובניית מערכת יחסים חדשה.

מדובר במעבר מזוגיות לשותפות הורית. בני הזוג אינם עוד בני זוג, אך נשארים שותפים מלאים בגידול הילדים ובקבלת החלטות לגביהם. שותפות זו דורשת תקשורת, כבוד הדדי והבנה שמדובר בקשר ארוך טווח.

כאשר ההורה השני נמצא במצב טוב, רגוע ומשתף פעולה – גם ההורות מתפקדת טוב יותר. זה משפיע ישירות על הילדים, וגם מאפשר לכל אחד מההורים לנהל את חייו בצורה חופשית יותר. הורה במצוקה עלול להקשות על כל ההתנהלות המשותפת.

גירושין יוצרים תחושת איום וחרדה, שמפעילה תגובות הישרדותיות. אנשים עשויים להגיב בקיפאון, בריחה או תקיפה. מדובר בתגובה טבעית של הגוף, אך היא עלולה להוביל להחלטות שגויות אם לא מנהלים אותה נכון.

במצבי לחץ גבוהים, המוח פועל מתוך מנגנוני הישרדות ולא מתוך חשיבה רציונלית. לכן אנשים עלולים להגיב באימפולסיביות, בכעס או בפחד. ההבנה שמדובר במצב רגשי זמני מאפשרת לנהל את התהליך בצורה שקולה יותר.

הליך משפטי מבוסס על עימות, האשמות והוכחות, והוא מתמקד בעבר. זה יוצר הסלמה ומקשה על שיתוף פעולה בעתיד. לעומת זאת, גישור מתמקד בפתרונות ובהמשך החיים, ולכן מאפשר תהליך רגוע ומועיל יותר.

באמצעות שיח פתוח, סבלנות והבנה. חשוב לתת לצד השני זמן לעבד את המצב, לשאול מה יעזור לו להתמודד, ולהציע פתרונות כמו טיפול או גישור. לחץ או צעדים חד צדדיים עלולים להחמיר את ההתנגדות.

זה מצב נפוץ. חשוב להבין שההתנגדות היא תגובה טבעית. במקום להיכנס למאבק, יש לנהל שיח מתמשך, לאפשר זמן לעיבוד, ולבחון דרכים משותפות להתמודד עם המצב. במקרים רבים, עם הזמן, ניתן להגיע להסכמה.

זהו הסכם שמאפשר לבני הזוג לבחון את הקשר תוך יצירת ודאות לגבי מה יקרה אם ייפרדו. הוא כולל גם תהליך לשיקום הקשר וגם הסכם גירושין מוכן מראש. כך ניתן להפחית פחדים ולנהל את התהליך בצורה שקולה יותר.

ההשפעה תלויה בעיקר באופן שבו ההורים מתנהלים. כאשר יש שיתוף פעולה ותקשורת טובה – הילדים מסתגלים טוב יותר. כאשר יש קונפליקט מתמשך – הפגיעה עלולה להיות משמעותית.

טיפול מסייע לעבד רגשות, להפחית עומס נפשי, ולמנוע קבלת החלטות מתוך הצפה. הוא מאפשר לנהל את התהליך בצורה מודעת ואחראית יותר, במיוחד כאשר יש קושי או מורכבות רגשית גבוהה.

כאשר התהליך מתנהל מתוך רוגע יחסי, יש תקשורת, מתקבלות החלטות משותפות, והצדדים מצליחים לראות את העתיד ולא רק את העבר – זה סימן לניהול נכון של התהליך.

כן. זה דורש עבודה, בחירה מודעת וגישה נכונה, אך זה אפשרי. זוגות רבים מצליחים לבנות מערכת יחסים חברית ושותפות הורית טובה לאחר הגירושין.

האם אני רוצה להיות צודק – או רוצה שיהיה לי טוב?
זו שאלה שמכוונת את כל ההתנהלות בתהליך, ומשפיעה על התוצאה לטווח הארוך.

תמלול מלא של הפרק

(0:01) להתגרש.

(0:02) איזה מילה?

(0:05) כאילו מישהו פה עומד להיות מגורש מהבית שלו, מהחיים שלו, מהילדים שלו, ורק המילה הזו כבר גורמת לנו לזרמים כאלה מורכבים בבטן.

(0:23) המחשבה להתגרש, לא להתגרש, היא מחשבה שמי שחווה אותה יודע שהיא לא מחשבה קלה, היא מחשבה שלוקח הרבה מאוד זמן עד שהאסימון נופל, עד שאנחנו מספיק אמיצים לבוא ולהגיד לבן הזוג שלנו, להורה השני שאיתו הבאנו ילדים לעולם, שאנחנו, די לנו.

(0:49) שאנחנו רוצים אחרת, אנחנו רוצים להיפרד.

(0:53) וזו המילה העיקרית בעיניי, הפרידה.

(0:58) אבל כשיש לנו ילדים, זו לא פרידה כמו כשהיינו ילדים, שפשוט נפרדנו ויותר אנחנו לא משחקים ביחד.

(1:12) פה זה הרבה יותר מורכב.

(1:13) כי יש לנו ילדים, ואנחנו לא באמת נפרדים.

(1:17) אי אפשר באמת להיפרד מהאימא של הילדים שלך.

(1:21) האבא של הילדים שלך תמיד יהיה שם, תמיד יהיה מעורב, ברמה כזו או אחרת.

(1:26) אתם תבחרו.

(1:29) ובפרק הזה, מה שאני רוצה לעשות, זה לדבר איתכם על מה זה גירושין בעצם, ואיך אנחנו יכולים לוודא ולהבטיח ולעשות את המירב כדי שהגירושים שלנו יהיו ממש טובים.

(1:43) שאנחנו נוכל להסתכל על התקופה הזו בגאווה.

(1:47) שהילדים שלנו יסתכלו עלינו בעיניים נוצצות.

(1:50) שאנחנו נדע שעשינו את המרב למען עצמנו, כן, גם למען ההורה השני, ושעכשיו אנחנו יכולים לצאת לדרך חדשה כשממש טוב לנו.

(2:02) זה מה שאני רוצה להעביר בפרק הזה, וזו שיטת שותפות חדשה שאני הולך לדבר עליה.

(2:08) שיטה שעזרה לאלפי זוגות להתגרש בטוב, להתמודד ביחד עם כל האתגרים וכל הקשיים וכל המכאובים שהפרידה גורמת בהכרח, אבל אפשרה להם גם לייצר מערכת יחסים חברית, טובה, אמיצה, כזו שהפכה את המשבר הגדול הזה שהם עברו ביחד לשלב חדש ביחסים ביניהם, שלב של הורות בלי זוגיות.

(2:38) אז בואו נדבר על זה.

(2:39) קודם כל, מה זה להתגרש?

(2:41) להתגרש זה לא ההסכם.

(2:44) להתגרש זה כל החיים שאחרי ההסכם.

(2:46) צריך את זה לזכור.

(2:48) עכשיו, יש כמה טיפוסים.

(2:50) יש כאלה, והאמת היא, כולנו באיזשהו שלב עוברים את הדבר הזה, את השלב הזה.

(2:57) שאנחנו עסוקים בלהסביר למה אנחנו מתגרשים.

(3:02) הרי תחשבו על זה, עד שאני יכול לבוא ולהגיד לבן הזוג, לעצמי, שאני רוצה להתגרש, אני צריך שיפלו לי כמה אסימונים, והאסימונים האלה נופלים בזה שאני מסביר לעצמי למה אני מתגרש.

(3:18) אבל יש הבדל בין השלב של עד שאני מסביר לעצמי למה אני מתגרש, למה קורה אחרי.

(3:28) עד שאני מחליט, אנחנו עסוקים בלהסביר למה.

(3:31) לייצר רציונליזציה לפרידה שלנו.

(3:36) וזה לגיטימי וברור, וגם נכון לעשות את זה גם מול ההורה השני.

(3:39) יש לשניכם את הזכות הבסיסית להבין למה.

(3:43) כמובן עד הגבולות הפרטיים שאתם רוצים לחשוף.

(3:47) היא בתוך המקום המורכב הרגשית הזה.

(3:51) אבל מהרגע שנפלה ההחלטה להתגרש, הלמה כבר לא חשוב.

(3:57) כן, כן, אני יודע, ישבתי עם איזשהו עורך דין שאמר לכם, מה, הוא עשה לכם ככה, עשתה לכם ככה, מה, נעשה ככה, נעשה ככה.

(4:07) ופה צריך להבין את ההבדל בין הגישה המשפטית לגישה הגישורית שלי ולמעשי החיים.

(4:17) תובעים על מה שהיה, ואז בעצם קובעים החלטות עתידיות על בסיס מה שהיה.

(4:23) אבל מה שהיה הוא כבר לא רלוונטי, כי הוא היה, אנחנו צריכים לדבר על מה שיהיה.

(4:30) ולכן הסיבה ללמה התגרשנו, אמנם בשיח המשפטי היא מאוד נפוצה, אבל היא מיותרת לחלוטין ואין בה תועלת.

(4:39) כמובן שאם יש דברים שהיו בעבר שאנחנו רוצים לוודא שלא יקרו שוב, בואו נדבר עליהם, בשביל זה באים לגישור, כדי לדבר על כל הדברים שמפחידים אותנו ולייצר מציאות חיים יותר טובה, כי יש דברים שחששנו מהם.

(4:54) אז אני מבחינתי, כל תהליך שמגיע אליי, אני אומר לכם, שימו פנקס בכיס ותכתבו כל פחד, כל טרדה, כל מחשבה שעולה לכם, תרשמו אותה.

(5:06) אל תוותרו עליה, אל תדלגו עליה, כדי שנדע להתמודד איתה.

(5:10) שלא נמסמס אותה, היא חשובה.

(5:13) אבל התשובה היא לא צריכה לבוא בגלל למה התגרשתם.

(5:18) התשובה לשאלות שאיתן תצטרכו להתמודד בשארית החיים שלכם קשורה למה יהיה.

(5:26) ולכן אני מציע, וטוב לעשות את זה עם אנשי טיפול, להיפרד כמה שיותר מהר מכל הסוגיה של למה אנחנו מתגרשים.

(5:36) זה באמת לא חשוב.

(5:38) חשוב לנו, חשוב להמשך, חשוב לסיפור, לנרטיב שאנחנו בונים לעצמנו, אבל לתהליך הגירושין זה לא חשוב.

(5:46) חשוב מה יהיה.

(5:49) ואז עוברים את השלב הזה ומתחילים לדבר על מה יהיה.

(5:52) ופה יש מנעד.

(5:54) יש כאלה שכבר מהר מבינים שהולך להיות להם יותר טוב, והם רוצים כבר את הגירושין ואת החופש שבא איתם ואת העצמאות שבאה איתם ואת כל היתרונות שיש לגירושין.

(6:05) ויש לא מעט.

(6:09) אבל יש כאלה שגם מאוד קשה להם לעבור את השלב הזה.

(6:13) השינוי עצמו גורם לחרדה, לבעתה, לקשיים מאוד גדולים, והם לא מצליחים להתקדם.

(6:20) יותר מזה, כשהם שומעים את ההורה השני, את בן הזוג שלהם, מדבר על בני זוג עתידיים, על לצאת, על להכיר, על הטינדר, על הקיופיד, הם נכנסים עוד יותר למצוקה.

(6:34) כי מה, פתאום ככה אתה ממשיך בלעדיי?

(6:37) וכאן חשוב לזכור עוד נקודה מאוד מאוד מהותית כשמתגרשים.

(6:41) אנחנו לא מתגרשים לבד, אנחנו עוברים את התהליך הזה עם עוד מישהו.

(6:45) והעוד מישהו הזה יהיה איתנו לשארית חיינו.

(6:50) ואם אנחנו נעשה את התהליך הזה בדרך שלא רואה אותו, או אותה כמובן, אני כמובן בפרק הזה אגיד אותו, אותה, אבל הכוונה היא לשתי המינים.

(6:59) אין הבדל ביניהם במקום הזה, אין פה הבדל מגדרי.

(7:03) המורכבות הנפשית והרגשית מאופיינת גם אצל גברים וגם אצל נשים, כל אחד בסקאלה כזו או אחרת, באופן אישי.

(7:11) אז אני צריך להבין שאני לא מתגרש לבד, ויש שם עוד בן אדם.

(7:15) וכדי שאני אוכל באמת, באמת, באמת, אבל ליהנות מכל היתרונות שיש לגירושין, של חיים לבד, של זוגיות חדשה, בלי ילדים, עם ילדים, של עכשיו החופש הזה שאני…

(7:26) מייצר לעצמי, ויש, שוב, יש הרבה.

(7:30) אבל כדי שאני באמת אוכל ליהנות מזה, אני חייב שההורה השני יהיה בטוב.

(7:36) אני חייב שהוא יהיה חבר שלי.

(7:38) כן, כן, כן, כן.

(7:39) אני אמרתי חבר, אני יודע.

(7:41) אבל מה לעשות?

(7:43) אם הוא לא חבר שלי, והוא לא מגבה אותי, ואני לא מגבה אותו, אז כשאני אהיה חולה, מי יעזור לי עם הילדים?

(7:49) כשהילדים שלי יהיו חולים, מי יעזור לי?

(7:51) מי יעזור להם?

(7:53) כשאני ארצה לטוס לחול, כשאני אצטרך עזרה, מי יעזור לי?

(7:58) רק ההורה השני.

(8:00) אתם משפחה, וזה לכל החיים.

(8:03) וכמה שלא תנסו לזרוק בוץ אחד על השני, ולהאשים אחד את השני, ולכעוס.

(8:09) שוב, הכל מובן, אבל בסוף זה האדם שיהיה איתכם שם לשאר את הדרך.

(8:14) זה האדם שיעמוד איתכם בבר-מצווה.

(8:17) בבת מצווה, בחתונה, בבריתות, עם הנכדים ובעזרת השם גם עם הנינים.

(8:24) זה האיש, זו האישה.

(8:27) אל תזרקו אבנים שאחרי זה לא תוכלו להתנצל עליהם.

(8:32) אל תגידו מילים שאחרי זה תצטערו עליהם.

(8:34) זה כללים מאוד בסיסיים.

(8:35) ובכלל, בתוך תהליך הגירושין אני חושב שאנחנו יכולים מאוד ללמוד בעצמנו כשאנחנו מדברים עם הילדים שלנו כשהם בגיל הגן.

(8:44) שהם מתמודדים לראשונה עם אלימות והתמודדות עם החברה ועם מישהו שרוצה משהו שלא מתאים לי.

(8:51) מה אני אומר להם?

(8:53) להרביט?

(8:53) לתקוף?

(8:54) ישר?

(8:55) או לחשוב?

(8:56) להתייעץ?

(8:57) לדבר?

(8:58) להבין?

(8:59) האופציה השנייה כמובן היא המיטבית.

(9:02) כשאנחנו מתגרשים אנחנו חוזרים להיות כמו ילדים הרבה פעמים.

(9:05) התקפי טנטרו מאוד מציפים אותן.

(9:08) זה קשור לאמיגדלה.

(9:09) אמיגדלה היא הבלוטה שיש לנו בגזע המוח, שאחראית על ההישרדות שלנו במצבי קיצון.

(9:16) כשהגוף מרגיש שהוא בסכנה.

(9:17) כשאנחנו מתגרשים, אנחנו מרגישים בסכנה.

(9:21) פרמידת הצרכים שלנו, שתמיד שאפנו להיות למעלה, בראש הרשימה, בהגשמה עצמית, הפרמידה פה מתהפכת.

(9:28) פתאום, באמצע החיים, גיל 40, 30, 50, פתאום אני לא יודע איפה אני אהיה, איך אני אממן את החיים האלה, איך אני אממן את הילדים שלי, איזה דוגמה אני אהיה לעבורם.

(9:41) וכשזה קורה אנחנו נכנסים לחרדה מאוד מאוד גדולה, מאוד מאוד גדולה ובאופן טבעי.

(9:47) ואז האמיגדלה נכנסת לפעולה וגורמת לנו להצפת סטרס מאוד מאוד גדולה בגוף, שגורמת לנו לפעול באחת משלוש דרכים, או שאנחנו קופאים במקום.

(9:57) נהיה משותקים, או שאנחנו בורחים ולא מסוגלים להתמודד, או שאנחנו נתקוף.

(10:03) נתקוף ונעשה הרבה הרבה פעולות כביכול לפתור את הבעיה, אבל למעשה הן לא פותרות, כי אם אני תוקף את הבעיה, אבל הצד השני לא, או שהוא תוקף למקום אחר, או שהוא בורח, או שהוא כופה, אז בעצם אני רק מייצר מרחק.

(10:18) ולכן צריך להבין שלהתגרש זה צעד שאנחנו עושים עבור עצמנו, אבל אנחנו עושים אותו ביחד עם ההורה השני.

(10:28) כי אם אנחנו מבינים את זה, אז אנחנו יכולים לא להיות דווקאיים.

(10:33) אנחנו יכולים להגיד, רגע, אנחנו בונים פה מערכת יחסים חדשה.

(10:36) ומה שהיה, הוא היה, הוא כבר לא חשוב.

(10:39) הוא באמת כבר לא חשוב.

(10:40) הוא סיפור, הוא סיפור חיים שלנו, אני לא אבטל אותו כמובן.

(10:44) אבל לצורכי התהליך, הפרידה, מה שהיה, הוא היה.

(10:48) זה שרבנו על הבלאגן בבית, על מי ייקח, מי יאסוף, מי ישטוף כלים.

(10:54) כל השאלות האלה כבר לא רלוונטיות מהרגע שאנחנו גרים בנפרד.

(10:59) השאלות היחידות שילוו אתכם אחרי שתתגרשו, הן המקומות היחידים שבהם תהיה מחלוקת, אחרי שכמובן נפתרו כל סוגיות הכספים והרכוש וכל מה שעושים בתוך תהליך הגישור, ויצאתם לדרככם החדשה, הדבר היחיד שיהיה ביניכם זה חינוך ובריאות הילדים.

(11:23) זהו, זה הסיפור.

(11:25) ועכשיו כשאתם חושבים על זה, ואתם אומרים אני הולך לייצר עכשיו פרק חדש של שותפות עם ההורה השני, שותפות חדשה.

(11:35) איזה מודל אני רוצה לייצר לעצמי?

(11:38) כזה של אדם שהוא שותף שלי ויש לו זכות שווה, לא משנה כמה אתם כועסים על ההורה השני.

(11:43) אבל האופוטרופוסות שלו מובטחת, הוא יהיה כמוכם שווה בהחלטות ההוריות.

(11:50) זה לא קשור למשמורת, זה לא קשור לזמני השהייה, זה קשור לזה שהבאתם איתו ילדים מעל העולם והוא שותף שלכם.

(12:00) אז איזה מערכת יחסים אתם רוצים?

(12:01) כשאתם, כשיש משבר עם הילדים, ילד הרביץ, ילד קיבל מכות, ילד נכשל בלימודים, ילד מצליח בלימודים, לא משנה מה.

(12:09) מול מי אתם רוצים לשבת?

(12:12) מול אדם שהוא שותף או חבר, או אדם שיש ביניכם כל כך הרבה דם רע, שאתם אפילו לא מסוגלים לשבת יחד באותו חדר איתו ועם המורה של הילד שלכם.

(12:22) תחשבו מה זה.

(12:23) מה זה עבור הילד לגדול במקום שההורים שלו לא מדברים?

(12:27) עונה ימנית לא מדברת עם עונה שמאלית.

(12:29) זו קטסטרופה.

(12:31) ומעבר לזה שזה עושה נזק לילדים, ואני אגיד לכם את האמת שאנשים מתגרשים ו…

(12:37) מוצפים, הם לא באמת רואים את הילדים, הרבה פעמים.

(12:40) טובת הילדים תמיד נאמרת פה, אבל ברגע שמתחילות המלחמות ההוריות, בטח בשיח המשפטי, אז טובת הילדים לא שם.

(12:48) וזה, אני מצטער, לא תשכנעו אותי.

(12:51) אם אני רוצה להתמודד עם הורה מורכב, עם אישיות מורכבת, אני צריך אנשי טיפול, אני צריך אנשי גישור מנוסים, אני בטח לא צריך ללכת איתו מכות.

(13:00) והליך משפטי זה ללכת מכות.

(13:03) ולכן, אתם יודעים, אני כל פעם מדבר על זה, למרות ש-80% מהאוכלוסייה כבר מבינים, הם מתגרשים כשכבר לא הולכים לבתי משפט, אבל עדיין יש את אלה שהתגרשו ברע, והם מאוד נוכחים ברשתות, והם צועקים מאוד חזק, והם בפוסט-טראומה.

(13:17) אז אני רואה אותם, ואני גם פוגש אנשים שכאלה.

(13:21) לכן מאוד קשה לי להתעלם, אבל צריך להגיד, זה המיעוט הקיצוני.

(13:24) כי בסופו של דבר, מי מוכן לוותר על הזכות הבסיסית לגדל את הילדים שלו?

(13:31) להיות חלק משמעותי, פעיל, מועיל בחיים שלהם?

(13:35) וזו השאלה כשאנחנו מתגרשים, שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו.

(13:39) האם אני רוצה להיות הורה טוב, שותף, לדאוג לילדים שלי, או שאני רוצה להתנקם בהורי השני דרכם?

(13:47) אלה השאלות, מאוד פשוט.

(13:48) ואם אני עניתי על האופציה השנייה, אז אני צריך ללכת להיעזר מהאיש טיפול, כי זה לא שאני לא נורמלי, זה לא שאני לא צודק, אני צודק לעכשיו, אני נורמלי לחלוטין, אני מוצף, אני בהליך הישרדותי, אני בהליך אבלות, אבל אני צריך לא לתת לאירוע הזה, הקשה הזה, לנהל אותי ולקבוע את שארית הדרך שלי.

(14:10) ולכן במקום הזה אני אומר, לכו לטיפול, תקבלו עזרה.

(14:14) אל תהיו לבד במקום הזה, ועזרה במקום הזה היא לא עזרה משפטית, היא עזרה נפשית, היא עזרה רגשית, היא עזרה מאנשים שמתמחים במקומות האלה.

(14:28) אז אחרי ששמנו את העבר בעבר, אבל רשמנו נקודות שחשוב לנו שיהיו כדי שנוכל לוודא בהסכם שלנו שהם ייסגרו, ובאמת שלא יהיו לנו לגביהן מחלוקות עתידיות, עכשיו אנחנו צריכים לרתום את הצד השני.

(14:43) ופה אחד הדברים המפתיעים שאני הרבה פעמים נתקל בהם, זה נקיפות המצפון של ההורה שיוזם את הגירושין, ואומר איך אני יכול להביא את הצד השני אחרי שהוא אמר לי אני לא רוצה, אני רוצה להישאר, אני רוצה שלום בית.

(14:58) אז בואו נגיד את זה רגע באמת בפשטות, להתגרש בפועל זה פשוט לעבור בית.

(15:06) כן, עזבו רגע את הפן המשפטי, כן ויתור זכויות, לא ויתור זכויות, נו באמת.

(15:12) כל כך הרבה הפחדות ואף אחד אם ככה לא יודע מה תהיה התוצאה המשפטית.

(15:16) יש לכם את החיים שלכם עכשיו, זה יותר חשוב מהכל, כי אם אתם תהיו חברים של ההורה השני, למה שהוא יריב אתכם על הבית?

(15:23) למה שהוא יהיה דווקא ירי?

(15:24) בסוף הכל הולך לאותם ילדים, בסוף הכל הולך אליהם, אלה היורשים שלכם.

(15:29) רק אנחנו תמיד צריכים בתהליך לוודא מה קורה בתהליך עד שאתם תעבירו להם את הירושה.

(15:35) אז יש את האדם שהוא עם נקיפות מצפון והוא אומר איך אני עובר את הצד השני לגירושין ואיך אני ארתום אותו ועכשיו הוא אמר לי לא.

(15:44) אוקיי, אז הוא אמר לא.

(15:46) אז מה?

(15:47) זה אומר שזהו?

(15:48) עכשיו מוותרים?

(15:49) לא, הוא עכשיו נפל עליו הסימון מאוד גדול.

(15:53) שקשה לבלוע אותו, זו ידיעה קשה, תנו לו את הזמן.

(15:59) כמה זמן?

(16:01) כמה שצריך ובתנאי שהדבר מדובר עולה על השולחן כל הזמן ויש איזשהו תהליך או לקראת תהליך.

(16:12) וזה כבר הרבה יותר מקל, כי אם אתם מדברים על גירושין והצד השני אומר לא, אבל אתם שואלים אותו כל הזמן, אז מה אתה כן רוצה לעשות?

(16:20) איך מתמודדים עם זה?

(16:22) כי אם זה ימשיך ככה, אני פשוט עובר.

(16:24) וזהו, נפרדנו.

(16:25) הפרידה היא הסיפור הגדול.

(16:28) הגירושין זה הפורמלי.

(16:30) פרידה, אפשר לקום ולעבור דירה.

(16:32) זהו.

(16:34) אנחנו לא רוצים לעשות את זה כמובן כצעדים חד צדדיים, אנחנו רוצים שזה יהיה ביחד, אבל אף אחד לא יכול להחזיק אתכם בכוח.

(16:40) בואו לא נתבלבל.

(16:41) אני יודע, יש עצות משפטיות שתישארו ביחד.

(16:44) העצות האלה הן כדי לייצר סיר לחץ יותר חזק, יותר קיצוני כדי שתאבדו שליטה, שלא תחשבו ישר ושתשלמו פשוט המון המון כסף על המלחמות המאוד מיותרות וקשות ונוראיות האלה.

(16:58) אז אם אתם מבינים שיש פה תהליך ואתם מדברים עם ההורה השני ונותנים לו את האסימונים ושואלים אותו איך אפשר להקל עליך?

(17:08) איך אתה רוצה שנעשה את זה בצורה מיטבית?

(17:11) אתה רוצה שנלך לטיפול?

(17:12) ואז תגידו לי, מה טיפול נדב?

(17:14) אני לא רוצה טיפול.

(17:17) טיפול שהולכים בידיעה שרוצים להתגרש, יכול לעזור להתגרש.

(17:22) כי יש שם איש טיפול או אשת טיפול מנוסים, שעוזרים לייצר שיח, לפרק את הרגשות, לפרק את המוקשים, ואז התהליך הגירושין הוא הרבה יותר קצר והרבה יותר טכני.

(17:33) כי את הרגש כבר אווררנו והוצאנו במקום אחר.

(17:36) ולכן מבחינתי כל פעם שאפשר ללכת לטיפול, לכו לטיפול.

(17:41) זה, יש לזה קשר ישיר לוולביינג שלכם, באיכות החיים שלכם בעתיד.

(17:47) אני יודע שאתם רוצים עכשיו לקום וללכת ודי, אבל אם אתם יכולים לשמור על הכוחות שלכם ועל השליטה בתהליך, תעשו את זה.

(17:56) אם אתם תאבדו את השליטה וההורה השני לא יציב, כי הוא לואו, כי הוא מוצף, אז מי ישלוט בתהליך?

(18:02) מי ידאג לילדים שלכם?

(18:04) וכן, הבאתם ילדים לעולם.

(18:06) פה זו הנקודה שאתם לומדים מהי אחריות.

(18:09) כמו במשפט שלמה, אמא אמא הביולוגית, זו דוגמה שאני מאוד אוהב לתת, כי היא הכי מדויקת בעיניי.

(18:15) האמא הביולוגית שהלכה אחורה וויתרה על הילד, כי היא ראתה שהוא הולך להיפגע.

(18:21) ובגלל שהיא עשתה את זה, היא הרוויחה את הילד, והילד חי.

(18:25) זה הסיפור שלכם פה.

(18:26) לכו אחורה, אל תחפשו את הקרב, אל תחפשו את המלחמה, תעזרו להורה השני לעבור תהליך.

(18:34) רוב האנשים, הרוב הגדול, זה ייקח להם כמה שבועות.

(18:39) זהו.

(18:40) יש כאלה שזה ייקח להם חודשים, יש מיעוט שזה ייקח להם שנים.

(18:43) אלה אנשים עם מבנה אישיותי מורכב.

(18:46) אם לאדם לוקח שנים כדי להסכים לתהליך של פרידה, זה אומר שאם הייתם איתו בהליך משפטי היה לכם רע ומר.

(18:56) ותמיד ההליך הטוב הוא יותר קצר מההליך המשפטי הרע.

(19:01) אנשים חושבים שאנחנו נגיש תביעה וזה ייפתר.

(19:03) לא, לא.

(19:04) הגשנו תביעה, עכשיו תחכו שנתיים.

(19:06) זה לוקח המון זמן ועולה המון כסף.

(19:09) אבל כשאנחנו בשליטה אנחנו יכולים תוך כדי לחיות.

(19:11) אני יכול לצאת, אני יכול לדבר, אני יכול לבלות, אני יכול לעזור לילדים שלי לעבור את השנים ה…

(19:17) שהם קטנים באותו בית, שיש לי שליטה, כן, שהמילה גירושין מדוברת.

(19:24) אני לא אומר, תתעלמו מהצרכים שלכם.

(19:27) אני רק אומר, תנהלו את זה נכון, לא מהבטן.

(19:32) אחרי ששמתם את העבר בעבר ואתם מסתכלים לעתיד, אני מציע, תסתכלו רחוק קדימה.

(19:37) שימו מטרות, שימו יעדים, מה חשוב לכם?

(19:41) איזה דברים אתם רוצים שיהיו?

(19:42) שוב, לא מה היה, שיהיו, תדמיינו עתיד מושלם, אתם יוצאים לדרך מאוד מרגשת, גם מאוד מאתגרת, אבל שיש בה המון אפשרויות, בעצם אתם יוצאים לדרך חדשה, כשאתם כבר יודעים מי אתם, מה זה משפחה, מה זה ילדים, מהי אהבה, מהי קריירה, מהי מחויבות, מה היתרונות, מה החסרונות שלכם, את כל זה אתם כבר יודעים.

(20:07) ואתם עכשיו הולכים להתחיל חיים חדשים שבהם יש לכם לפחות איקס מהזמן לבד בין אם זה יום בשבוע או חצי מהשבוע יש לכם זמן לבד ובזמן הזה תוכלו לעשות הרבה מאוד דברים תוכלו להתפתח, תוכלו לצמוח, תוכלו לגדול תוכלו לעשות באמת המון דברים שיעזרו לכם ואם לכם יהיה טוב, גם לילדים שלכם יהיה טוב אם לילדים שלכם יהיה טוב, זה יעזור גם להורה השני אבל כדי שתוכלו לעשות את זה, צריך לדעת לאן רוצים להגיע.

(20:38) מה המטרה?

(20:38) מה החזון?

(20:39) מה חשוב לכם?

(20:41) כמה שזה יהיה יותר מפורט, יהיה לכם יותר קל להשיג את זה.

(20:46) ולכן מטרות רחוקות הן עדיפות.

(20:49) אל תחפשו את המטרה לשבוע הבא.

(20:51) זו מטרה שהרכבת פה כבר יצאה מהתחנה.

(20:55) אין לכם באמת משהו להשפיע על שבוע הבא.

(20:58) אבל לעוד שנה, שנתיים, שלוש, חמש, עשר שנים, יש לכם המון מה לעשות.

(21:03) וגירושין זה אירוע מעצב חיים, מעצב תודעה.

(21:06) האירוע הזה יקבע את הגורל שלכם.

(21:09) לשארית החיים, אז תדאגו שהוא ינוהל בצורה מיטבית.

(21:14) תהיו רגועים, תהיו סולידיים, תחשבו חכם.

(21:20) ומה קורה עם ההורה השני?

(21:22) אומר אני רוצה שלום בית, לכו תעשו הסכם שלום בית ולחלופין גירושין, אצלנו אני ממליץ בחום.

(21:30) ואני אגיד גם למה אני ממליץ אצלנו, ואתם מכירים אותי, בדרך כלל אני אגיד לכו לגישור, לכו למישהו מנוסה, אבל פה בתהליך הזה אני חושב שיש לנו התמחות מאוד ייחודית, כי הסכם שלום בית ולחלופין גירושין בשיטת שותפות חדשה, הוא מאפשר באמת לא רק כותרת קטנה של נעשה ניסיון לשלום בית, אלא ממש לדבר על מה זה.

(21:53) מהי אינטימיות, מהי תקשורת, מהי זוגיות, מהו הזמן המשותף, מהו הזמן בנפרד, איך אנחנו באמת רואים את החיים שלנו באותו בית.

(22:01) כשאנחנו עושים את זה, כשיש כבר הסכם גירושין מוכן.

(22:06) זה אומר שאנחנו יודעים בתוך התהליך עצמו מה יקרה אם תהיה פרידה, ומה צריך לקרות כדי שלא תהיה פרידה.

(22:12) ואני יכול להגיד לכם, מניסיון שצברתי פה, אני והמגשרים שעובדים אצלי במשרד, עם אלפי זוגות לאורך השנים, יש הרבה מקרים שאנשים באים, כשאחד אומר, אני לא מוכן להתגרש, אבל כשמתחילים לדבר על מה זה להתגרש, ועושים את זה בתוך מסגרת של הסכם שלום בית ולחלופין גירושין, אז פתאום הוא אומר, רגע, להתגרש זה לא כזה רע, וואלה, זה יכול להיות לי יותר טוב.

(22:37) ואז הוא יכול להפסיק להיאחז במה שהיה ולעבור למה שיהיה.

(22:42) ומה שיהיה, אנחנו רוצים שיהיה יותר טוב, ויכול להיות שיותר טוב הוא בשתי בתים, אבל גם יכול להיות שאחרי שעברתם את המשבר הזה, היותר טוב יהיה גם בבית אחד.

(22:51) ואם זה מה שטוב לכם, אל תפסלו, תבדקו.

(22:56) בתוך התהליך כאן אתם תהיו מאוד מוגנים, כי יהיה אפשר באמת לדבר על הכל, ולוודא שבסוף יהיה לכם הסכם.

(23:03) פסק דין סופי, מפורט, שקובע מה צריך לקרות אם תתגרשו ומה צריך לקרות כדי שלא תתגרשו.

(23:12) שזה נפלא, שאפשר ככה בצומת הזה להתמודד טוב טוב עם השאלות, להפוך את כל האבנים ולוודא שלאן שאתם לא הולכים, אתם הולכים בטוב והולכים ביחד.

(23:21) למענכם, למען הילדים שלכם ולמען האיכות החיים של כל בני המשפחה.

(23:28) אז זה היה פרק קצר.

(23:29) על מה זה להתגרש ואיך להתגרש נכון.

(23:32) המטרה שלי כאן בפרק הייתה רק לתת לכם את הטעימה של המיינדסט, התפיסה שצריכה להיות לכם כדי שתוכלו להתגרש בטוב.

(23:42) תעשו את זה נכון, יהיה לכם טוב.

(23:44) תעשו את זה לא נכון, יהיה לכם קשה ולילדים שלכם יותר.

(23:48) קחו אחריות, תאספו את המידע בפודקאסט שלי, בספרים, באתר, נדב נישרי co.il.

(23:54) יש המון המון המון מידע.

(23:57) קחו את המידע הזה, הוא פתוח, הוא חופשי.

(24:00) אתם רוצים, אתם גם מוזמנים להרים אליי טלפון, יש שם מערכת אוטומטית, אתם יכולים לתאם איתי שיחת טלפון.

(24:06) אני אשמח לענות, להסביר, לקבוע שיחה, פגישת הכירות איתי או עם אחד המגשרים אצלי בצוות.

(24:13) אנחנו עושים את השיחות האלה ללא עלות, ללא מחויבות, כדי שנוכל להניח יסודות נכונים לתהליך ולזכות באמון שלכם.

(24:22) ואם הפרק הזה מדבר אליכם, אתם מכירים מישהו, מישהי בצומת הזה כרגע, אני מבקש, תשלחו להם.

(24:31) כמובן לשתף ולהגיב ברשתות זה מעולה, אבל גם לשלוח באופן אישי את הפרק הזה למישהו שצריך, זו מצווה גדולה וזה ייתן להם הרבה כוחות.

(24:41) אז תודה שהייתם פה איתי, שתהיה לכם האזנה נעימה.

(24:45) גם בפרקים הבאים ולהתראות בפרק הבא של משהו עם גישור.