מיניות, אינטימיות וזוגיות – לורי שטטמאור על מה שאף אחד לא מלמד אותנו | משהו עם גישור – פרק 170

פודקאסט

מיניות היא הרבה יותר ממין. היא קשורה לאינטימיות, לתקשורת, לביטחון, ליכולת לדבר על רצונות, להקשיב לצרכים ולהמשיך לגלות זה את זו גם אחרי שנים של זוגיות. בפרק הזה מארח נדב נישרי את לורי שטטמאור – עיתונאית, עורכת מדור היחסים של ynet, מגישת הפודקאסט "Sex Appeal" ומחברת הספר "גומרות בטוב". יחד הם משוחחים על הפערים בין גברים לנשים, על השפעת החינוך והתרבות על חיי המין שלנו, על משברים אחרי גירושין, על עולם הדייטים ועל הדרכים שבהן אפשר לבנות זוגיות קרובה, מסקרנת ומתפתחת לאורך שנים. זוהי שיחה על אינטימיות, תקשורת, מיניות והתפתחות אישית, ובעיקר על האפשרות ללמוד את הדברים שלא לימדו אותנו מעולם.

מיניות בזוגיות – למה אינטימיות היא אחת מאבני היסוד של מערכת יחסים טובה

פרק 170 בפודקאסט "משהו עם גישור" והפעם עם לורי שטטמאור

כאשר אנשים חושבים על הסיבות שבגללן זוגות נפרדים, הם נוטים לדבר על כסף, על חילוקי דעות בנוגע לילדים, על בגידות או על שחיקת חיי המשפחה. כל אלה אכן עלולים להפוך למשברים משמעותיים, אולם במקרים רבים הם אינם הסיבה האמיתית אלא הביטוי החיצוני של תהליך עמוק הרבה יותר. מתחת לפני השטח מתרחשת לא פעם התרחקות איטית ושקטה, שאינה מתחילה בריב גדול ואינה מתרחשת ביום אחד, אלא נבנית במשך חודשים ולעיתים במשך שנים. שני אנשים שאהבו מאוד זה את זו ממשיכים לנהל יחד בית, עבודה, הורות ומשימות יומיומיות, אך מפסיקים בהדרגה להיפגש באמת. השיחות הופכות טכניות, המגע הופך שגרתי, הסקרנות מתחלפת בהרגל, ובמקום שני בני זוג שחולקים חיים משותפים נוצרים שני אנשים שמנהלים יחד מערכת לוגיסטית יעילה, אך מרגישים בודדים דווקא במקום שבו היו אמורים להרגיש הכי קרובים.

אחת הסיבות לכך היא שמעולם לא לימדו אותנו כיצד בונים אינטימיות לאורך זמן. למדנו כיצד להצליח בלימודים, כיצד להתקדם בעבודה וכיצד להתמודד עם אינספור אתגרי החיים, אך כמעט איש לא לימד אותנו כיצד לדבר על מיניות, כיצד להקשיב לצרכים של בן או בת הזוג, כיצד להתמודד עם שינויים טבעיים המתרחשים במהלך השנים וכיצד להמשיך לטפח קרבה גם כאשר ההתאהבות הראשונית מפנה את מקומה לשגרת החיים.

רבים מאיתנו גדלו על סרטים, סדרות וסיפורים שהציגו את האהבה כאירוע שמתרחש מעצמו, כאילו די בכך ששני אנשים מצאו זה את זו כדי שהזוגיות תמשיך לפרוח ללא השקעה נוספת. המציאות, כמובן, שונה לחלוטין. אהבה היא התחלה נפלאה, אך אינטימיות היא מיומנות, וכמו כל מיומנות אחרת היא דורשת למידה, תרגול, סקרנות ונכונות להתפתח.

למה זוגות מאבדים את האינטימיות גם כשהם עדיין אוהבים זה את זה?

אחת התופעות המעניינות ביותר שאני פוגש לאורך השנים בחדר הגישור היא העובדה שזוגות רבים אינם מפסיקים לאהוב זה את זו לפני שהם מגיעים למשבר. להפך. לא פעם הם עדיין מעריכים זה את זו, רוצים בטובת המשפחה ומודים שהאדם שמולם הוא אדם טוב, אך יחד עם זאת הם מספרים שהם כבר אינם מרגישים קרובים. כאשר מנסים להבין כיצד נוצר המרחק הזה, כמעט אף פעם אין נקודת זמן אחת שאפשר להצביע עליה. אין יום מסוים שבו האינטימיות נעלמה, אלא רצף של ויתורים קטנים, דחיות קטנות והרגלים שנבנו מבלי שאיש התכוון לכך.

תחילה אלו ימים עמוסים במיוחד. אחר כך מגיעים הילדים, האחריות הכלכלית, העבודה והעייפות המצטברת. השיחות הארוכות שהיו פעם מתחלפות במשפטים קצרים על רשימת הקניות או על מי אוסף היום את הילדים. גם כאשר בני הזוג יושבים יחד בסלון, כל אחד מהם שקוע בטלפון, במחשב או במחשבותיו. לאט לאט הם מפסיקים לשאול שאלות אמיתיות, מפסיקים להתעניין בעולמו של האחר ומניחים שהם כבר יודעים הכול. אלא שהנחה זו היא אחת הטעויות הגדולות ביותר שאפשר לעשות בתוך מערכת יחסים.

האדם שהתחתנתם איתו לפני עשר או עשרים שנה אינו אותו אדם שיושב מולכם היום. גם אתם אינכם אותם אנשים. כל אחד מאיתנו משתנה ללא הרף. אנחנו מתבגרים, עוברים חוויות חדשות, משנים סדרי עדיפויות, מפתחים תחומי עניין חדשים ומתמודדים עם אתגרים שלא הכרנו בעבר. כאשר אנחנו מפסיקים להתעניין בשינויים הללו וממשיכים להתייחס לבן או בת הזוג כאילו הם נשארו בדיוק כפי שהיו בתחילת הקשר, אנחנו למעשה מפסיקים לפגוש את האדם שנמצא מולנו ומתחילים לחיות לצד הזיכרון שלנו עליו.

דווקא משום כך, אינטימיות אינה נבנית מתוך ידיעה אלא מתוך סקרנות. היא מתקיימת כאשר בני זוג ממשיכים לשאול, להקשיב, לגלות ולהסכים לכך שגם אחרי שנים רבות עדיין יש להם מה ללמוד זה על זו. ככל שהסקרנות הזאת נשמרת, כך גם תחושת הקרבה ממשיכה להתחדש, והזוגיות אינה הופכת להרגל אלא למסע מתמשך של היכרות.

מדוע כל כך קשה לדבר על מיניות בתוך מערכת יחסים?

אחת הסתירות הגדולות ביותר בזוגיות היא שדווקא האדם הקרוב אלינו ביותר הוא לעיתים גם האדם שהכי קשה לנו לדבר איתו על הנושאים האינטימיים ביותר. בני זוג מסוגלים לנהל שיחות ארוכות על רכישת דירה, על חינוך הילדים, על מעבר מקום עבודה או על התנהלות כלכלית, אך כאשר השיחה מגיעה למיניות, לתשוקה, לקרבה או לצרכים האישיים שלהם, רבים מהם משתתקים. חלקם חוששים לפגוע בבן או בת הזוג, אחרים חוששים להיתפס כביקורתיים, ויש מי שפשוט מעולם לא למדו כיצד לנהל שיחה כזאת בצורה מכבדת ובטוחה. כך נוצר מצב שבו שני אנשים שחולקים את אותה מיטה במשך שנים רבות כמעט ואינם מדברים על אחד התחומים המשמעותיים ביותר במערכת היחסים שלהם.

הקושי הזה אינו נובע רק ממבוכה אישית. הוא נובע גם מהדרך שבה גדלנו. מרביתנו לא גדלנו בבתים שבהם מיניות הייתה נושא שאפשר לדבר עליו באופן טבעי. אם כבר דיברו עליו, השיחה עסקה בדרך כלל באזהרות, במניעת היריון או בסכנות, ולא בהנאה, בקרבה, בתקשורת או באינטימיות. לאחר מכן הגיעו הסרטים, סדרות הטלוויזיה והרשתות החברתיות, שהציגו מיניות כאירוע ספונטני ומושלם, שבו שני אנשים יודעים באופן אינטואיטיבי בדיוק מה השני רוצה וצריך. המציאות, כמובן, שונה לחלוטין. במציאות, אף אחד אינו מסוגל לקרוא מחשבות, ואף אדם אינו יכול לדעת מה בן או בת הזוג שלו מרגישים אם הם אינם מספרים זאת.

במהלך השיחה עם לורי שטטמאור עלתה שוב ושוב הנקודה הזאת. היא סיפרה כיצד נשים רבות אינן יודעות להסביר מה מעניק להן עונג, משום שמעולם לא עודדו אותן להכיר את עצמן ולתת לגיטימציה לרצונות שלהן. מן הצד השני, גברים רבים גדלו על התחושה שהם אמורים “לדעת מה עושים”. הם חוששים לשאול שאלות, מפני שהשאלה עצמה עלולה להתפרש בעיניהם כחוסר ניסיון או כחוסר ביטחון. כך נוצר מעגל אבסורדי שבו שני אנשים רוצים להיות קרובים יותר, אך כל אחד מהם ממתין שהאחר יבין לבד מה עליו לעשות.

דווקא כאן טמון אחד השינויים המשמעותיים ביותר שכל זוג יכול לעשות. במקום להסתמך על הנחות, אפשר להתחיל לדבר. לא מתוך ביקורת ולא מתוך רשימת תלונות, אלא מתוך רצון משותף ללמוד זה את זו מחדש. שיחה כזאת אינה צריכה להתחיל דווקא בחדר השינה. להפך. קל יותר לנהל אותה כאשר אין לחץ ואין ציפייה שמשהו יקרה מיד לאחר מכן. ככל שבני זוג לומדים לדבר על רגשות, על פחדים, על מבוכה, על רצונות ועל פנטזיות בצורה מכבדת, כך הם מגלים שהמיניות עצמה הופכת להרבה פחות מאיימת והרבה יותר מחברת.

אחד הדברים החשובים ביותר שאפשר להבין הוא שאין דרך אחת נכונה. אין נוסחה שמתאימה לכל זוג, ואין רשימת כללים שתבטיח מערכת יחסים מספקת. לכל אדם יש קצב אחר, שפה אחרת וצרכים אחרים. המשמעות היא שהמטרה אינה למצוא את השיטה הנכונה, אלא לבנות שפה זוגית ייחודית שמתאימה לשני האנשים שנמצאים בתוך הקשר. זוג שמסוגל לדבר בפתיחות על מיניות, גם אם השיחה מביכה בהתחלה, בונה למעשה יכולת רחבה הרבה יותר להתמודד עם כל אתגר עתידי. אחרי שמצליחים לדבר על אחד הנושאים הרגישים ביותר בחיים, קל הרבה יותר לדבר גם על כסף, על הורות, על חלומות, על אכזבות ועל כל אותם נושאים שמלווים מערכת יחסים ארוכת שנים.

למה סקרנות היא אחד המרכיבים החשובים ביותר באינטימיות?

אחת התפיסות המעניינות שעלו במהלך השיחה היא שהבעיה של זוגות רבים אינה מחסור באהבה, אלא מחסור בסקרנות. בתחילת כל מערכת יחסים אנחנו סקרנים באופן טבעי. אנחנו רוצים לדעת הכול על האדם שמולנו. אנחנו שואלים שאלות, מתעניינים בעבר שלו, מנסים להבין מה משמח אותו, מה מרגש אותה, מהם החלומות שלו ומהם הפחדים שלה. כל גילוי קטן מרגיש משמעותי, וכל שיחה יוצרת תחושה של התקרבות נוספת. אלא שלאורך השנים מתרחש תהליך כמעט בלתי מורגש שבו הסקרנות מתחלפת בידיעה לכאורה. בני הזוג משכנעים את עצמם שהם כבר מכירים זה את זו, ולכן מפסיקים לשאול.

זוהי נקודת מפנה משמעותית, משום שהיא יוצרת אשליה מסוכנת. אנחנו באמת מכירים את האדם שהיה מולנו לפני עשר שנים, אבל איננו מכירים בהכרח את האדם שיושב מולנו היום. החיים משנים כל אחד מאיתנו. הקריירה משתנה, הגוף משתנה, ההורות משנה אותנו, ההצלחות והאכזבות מעצבות אותנו מחדש, וגם ההעדפות שלנו אינן נשארות קבועות. כאשר בני זוג מפסיקים להתעניין בשינויים האלה, הם למעשה מפסיקים לגלות זה את זו מחדש, ומערכת היחסים מתחילה להתקיים על בסיס זיכרונות במקום על בסיס המציאות.

סקרנות היא ההפך מהנחה. היא ההסכמה לומר לעצמנו שאולי עדיין יש משהו שאיננו יודעים על האדם שאיתו אנחנו חיים. היא היכולת לשאול שוב מה מרגש אותו, מה מלחיץ אותה, מה השתנה מאז הפעם האחרונה שדיברנו באמת, ואפילו מה יכול לגרום לנו ליהנות יותר מהזמן המשותף שלנו. דווקא משום כך, סקרנות אינה מאפיינת רק זוגות בתחילת הדרך. היא אולי המאפיין החשוב ביותר של זוגות שמצליחים להישאר קרובים גם לאחר שנים רבות של חיים משותפים.

כאשר מסתכלים על אינטימיות דרך העדשה הזאת, מבינים שהיא אינה יעד שאליו מגיעים פעם אחת, אלא תהליך מתמשך של היכרות. בני זוג שממשיכים לראות זה בזו אנשים מתפתחים ולא דמויות קבועות, מעניקים לעצמם הזדמנות לחוות שוב ושוב את תחושת ההתחדשות שאפיינה את תחילת הקשר. במובן הזה, אינטימיות איננה זיכרון של מה שהיה, אלא היכולת להמשיך לגלות יחד את מה שעדיין יכול להיות.

איך השגרה, הילדים והעומס פוגעים בתשוקה – ומה אפשר לעשות אחרת?

כמעט כל זוג שחי יחד במשך שנים מכיר את התחושה הזאת. בתחילת הקשר נדמה שאין צורך להתאמץ כדי להיות יחד. כל הזדמנות למפגש יוצרת התרגשות, כל שיחה נמשכת אל תוך הלילה, וכל רגע פנוי מוקדש כמעט באופן טבעי לאדם שהתאהבנו בו. אלא שהחיים אינם נשארים במקום. הקריירה מתפתחת, הילדים נולדים, האחריות גדלה, והימים מתמלאים בעוד ועוד משימות. מבלי שנשים לב, הקשר הזוגי מתחיל להידחק לשוליים. לא משום שהוא הפסיק להיות חשוב, אלא משום שכל דבר אחר נדמה דחוף יותר. דווקא כאן מתחילה אחת השחיקות המשמעותיות ביותר במערכות יחסים ארוכות טווח.

זוגות רבים מספרים לעצמם שהם יחזרו להשקיע בקשר כאשר הילדים יגדלו, כאשר יהיה פחות לחץ בעבודה, כאשר יסתיים השיפוץ בבית או כאשר יגיעו לחופשה שתאפשר להם לנשום. אלא שהחיים כמעט לעולם אינם נעשים פשוטים יותר. אתגר אחד מתחלף באחר, וההרגל לדחות את הזוגיות למועד נוח יותר הופך עם הזמן לדרך חיים. כאשר בני זוג חיים במשך שנים מתוך תפיסה שהקשר הזוגי יסתדר מעצמו, הם מגלים לעיתים מאוחר מדי שהקרבה אינה נעלמת בבת אחת אלא נשחקת לאיטה, עד שהיא הופכת לזיכרון רחוק של התקופה שבה הכול הרגיש פשוט וטבעי יותר.

הבעיה איננה שהחיים עמוסים. כולנו חיים בעולם עמוס, והעומס כשלעצמו אינו גוזר על זוגיות להיכשל. השאלה החשובה היא מה קורה בתוך העומס הזה. האם בני הזוג ממשיכים לראות זה את זו, או שכל אחד מהם עסוק רק בניהול המשימות הבאות. האם נשאר מקום לשיחה שאינה עוסקת בילדים, בכסף או בסידורים. האם יש עדיין רגעים שבהם הם בוחרים להיות בני זוג לפני שהם הורים, עובדים או מנהלי משק בית.

במהלך השיחה עם לורי עלתה נקודה חשובה במיוחד, והיא הביקורת על האמונה שסקס טוב חייב להיות ספונטני. זוהי אחת האשליות שהתרבות המערבית מטפחת במשך שנים. בסרטים ובסדרות הכול קורה מעצמו. בני הזוג מביטים זה בזו, המוזיקה מתנגנת ברקע, והקסם פשוט מתרחש. המציאות של זוג שמגדל ילדים, עובד במשרה מלאה ומתמודד עם עשרות מחויבויות יומיומיות נראית אחרת לחלוטין. אם נחכה לרגע המושלם שבו לשני בני הזוג תהיה אנרגיה, זמן, פרטיות ומצב רוח מתאים, ייתכן שנחכה זמן רב מאוד.

דווקא משום כך, אין כל פסול בכך שבני זוג יתכננו זמן איכות משותף. להפך. כאשר זוג מחליט להקדיש ערב אחד בשבוע לעצמו, או אפילו שעה אחת שבה הטלפונים כבויים וכל תשומת הלב מופנית לקשר, הוא אינו פוגע ברומנטיקה אלא שומר עליה. ההחלטה להכניס את הזוגיות ליומן אינה עדות לכך שהאהבה נחלשה, אלא לכך שהקשר חשוב מספיק כדי שלא יישאר תלוי במקרה. בסופו של דבר, אנחנו מתכננים כמעט כל דבר בעל ערך בחיינו. אנחנו מתכננים פגישות עבודה, חופשות, טיפולים רפואיים ואפילו פעילות גופנית. אין שום סיבה שהקשר הזוגי, שהוא אולי הנכס החשוב ביותר שלנו, יהיה הדבר היחיד שמתנהל רק אם במקרה יישאר זמן.

אלא שזמן איכות אינו נמדד רק במספר השעות שבני הזוג מבלים יחד. אפשר לשבת באותה מסעדה ולהמשיך להתעסק בטלפונים, ואפשר לשבת עשרים דקות בבית ולהרגיש שנפגשנו באמת. מה שיוצר קרבה אינו המיקום אלא איכות הנוכחות. כאשר שני אנשים מצליחים לעצור לרגע את המרוץ, להביט זה בזו, לשאול שאלות ולהקשיב לתשובות בלי למהר לפתור בעיות או לתת עצות, הם מחזירים בהדרגה את התחושה שהקשר ביניהם הוא הרבה יותר ממערכת של אחריות משותפת. הם מזכירים לעצמם שהם עדיין שני אנשים שבחרו לחלוק חיים, ושגם אחרי שנים רבות יש להם עוד הרבה מה לגלות זה על זו.

מדוע גירושין הופכים אצל אנשים רבים לנקודת מפנה בהתפתחות האישית?

אחד הדברים שחזרו שוב ושוב במהלך השיחה הוא העובדה שאנשים רבים מתחילים לחקור את עצמם דווקא לאחר הגירושין. פתאום הם קוראים ספרים שמעולם לא פתחו, מאזינים לפודקאסטים, משתתפים בהרצאות, מתעניינים בפסיכולוגיה, במיניות, בזוגיות ובהתפתחות אישית. לא מעט מהם מספרים שזו הפעם הראשונה בחייהם שבה הם באמת שואלים את עצמם מי הם, מה חשוב להם ואיזה סוג של קשר הם היו רוצים לבנות בעתיד.

יש בכך אירוניה מסוימת. דווקא אחרי שאיבדו מערכת יחסים משמעותית, הם מתחילים ללמוד כיצד אפשר היה לטפח אותה טוב יותר. רבים מגלים לפתע מושגים שמעולם לא שמעו עליהם, כמו אינטליגנציה רגשית, תקשורת מקרבת, גבולות בריאים, ויסות רגשי או שפה של אינטימיות. הם מביטים לאחור ומבינים שלא הייתה להם כוונה לפגוע בבן או בת הזוג, אלא שפשוט לא היו להם הכלים להבין את עצמם ואת האדם שמולם.

אני פוגש את התהליך הזה פעמים רבות גם בחדר הגישור. המשבר הגדול מטלטל את כל מערכת החיים, אך הוא גם יוצר הזדמנות נדירה לעצור ולשאול שאלות שמעולם לא נשאלו. אנשים מתחילים להבין שהם אינם רוצים רק לסיים את הקשר בכבוד, אלא גם להימנע מלחזור שוב על אותן טעויות בעתיד. הם רוצים להבין מדוע הגיעו למשבר, אילו דפוסים ליוו אותם לאורך השנים, ואיך אפשר לבנות בעתיד מערכת יחסים בוגרת ובריאה יותר.

אלא שכאן עולה שאלה חשובה הרבה יותר. אם הידע הזה מסוגל לשנות חיים אחרי גירושין, מדוע לחכות למשבר? מדוע שלא נתחיל ללמוד אותו כאשר מערכת היחסים עדיין קיימת? מדוע שלא נראה בטיפול זוגי, בהרצאות, בספרים או בשיחות פתוחות חלק טבעי מתחזוקת הקשר, בדיוק כפי שאנשים מקפידים על בדיקות רפואיות תקופתיות גם כאשר הם מרגישים בריאים?

אולי אחת הטעויות הגדולות ביותר שלנו היא ההנחה שעזרה מקצועית מיועדת רק למי שנמצא על סף פרידה. בפועל, זוגות רבים היו יכולים למנוע חלק גדול מהמשברים שלהם אילו היו מגיעים לשיחה מקצועית הרבה קודם, בשלב שבו הקשיים רק התחילו להופיע. דווקא כאשר עדיין קיימת אהבה, רצון טוב ויכולת להקשיב, קל הרבה יותר לבנות מחדש את הקרבה וליצור מערכת יחסים עמוקה, בוגרת ומספקת יותר עבור שני בני הזוג.

עולם הדייטים בעידן האפליקציות – האם שפע האפשרויות באמת מקרב אותנו לאהבה?

בשנים האחרונות השתנה עולם ההיכרויות באופן דרמטי. אם בעבר מרבית האנשים הכירו דרך חברים, משפחה, מקום העבודה או הקהילה שבה חיו, הרי שכיום חלק גדול מהמפגשים מתחיל במסך הטלפון. לכאורה מדובר במהפכה מבורכת. מעולם לא הייתה לנו גישה למספר כה גדול של אנשים, מעולם לא היה פשוט כל כך ליצור קשר עם אדם חדש, ומעולם לא נדמה היה שהאפשרויות כה רבות. אולם דווקא השפע הזה יצר גם תופעה פסיכולוגית מעניינת, שלעתים מרחיקה אותנו מהיכולת לבנות קשר עמוק ויציב.

כאשר האפשרויות נדמות בלתי מוגבלות, קשה מאוד לעצור ולהשקיע באדם אחד. תמיד קיימת התחושה שאולי מעבר להחלקה הבאה מסתתר מישהו מתאים יותר, מעניין יותר או מושך יותר. התחושה הזאת אינה נשארת רק בתוך האפליקציה, אלא מחלחלת גם אל תוך הדייט עצמו. במקום להגיע מתוך סקרנות אמיתית להכיר את האדם שיושב מולנו, אנחנו עלולים להתחיל לבחון אותו כמו מוצר שעלינו להחליט בתוך דקות ספורות אם כדאי להמשיך איתו או לעבור לאפשרות הבאה. כך הופך הדייט מתהליך של היכרות לתהליך של סינון, והקשר האנושי נדחק הצידה לטובת רשימת קריטריונים שרבים מהם כלל אינם מעידים על היכולת לבנות מערכת יחסים טובה.

לורי תיארה בשיחה בכנות רבה את התקופה שבה יצאה לדייטים רבים במקביל, ואת ההבנה שהשפע לכאורה לא יצר תחושת ביטחון אלא דווקא תחושת ריקנות. כאשר אדם משוחח במקביל עם מספר אנשים, יוצא לכמה דייטים בשבוע וממשיך לקבל התראות על התאמות חדשות גם בזמן שהוא יושב מול אדם אחר, קשה מאוד להיות נוכח באמת. גם אם אין לכך כוונה מודעת, חלק מהקשב שלנו נשאר תמיד במקום אחר. במקום לבחון האם האדם שמולנו יכול להיות שותף טוב לחיים, אנחנו עסוקים בהשוואה בלתי פוסקת לאנשים שעדיין לא פגשנו.

התופעה הזאת אינה מאפיינת רק רווקים. היא משקפת במידה רבה גם את הדרך שבה התרגלנו להתנהל בעולם שבו הכול זמין, מהיר ומתחלף. אנחנו מחליפים סדרות אחרי כמה דקות, עוברים בין עשרות סרטונים ברשתות החברתיות ומתרגלים לכך שאם משהו אינו מספק אותנו מיד, תמיד אפשר לעבור לדבר הבא. אלא שמערכת יחסים אינה פועלת כך. אהבה אינה נוצרת מתוך שפע של אפשרויות אלא מתוך בחירה מודעת באדם אחד, ומתוך הנכונות להקדיש זמן כדי לגלות מי הוא באמת.

דווקא משום כך, אחד המסרים החשובים ביותר שעולים מהשיחה הוא הצורך להאט. להעניק לעצמנו את האפשרות לשהות בתוך ההיכרות, מבלי למהר להסיק מסקנות ומבלי לחפש מיד את האפשרות הבאה. אין פירוש הדבר להתעלם מסימני אזהרה או להישאר בקשר שאינו נכון, אלא להבין שמערכות יחסים משמעותיות זקוקות לזמן כדי להתפתח. אנשים אינם חושפים את עולמם הפנימי בדייט הראשון, ולעיתים גם לא בשני או בשלישי. כאשר אנחנו מעניקים מקום לתהליך ההיכרות, אנחנו מאפשרים גם לעצמנו וגם לאדם שמולנו להביא לידי ביטוי צדדים עמוקים יותר של האישיות, כאלה שלא תמיד נראים במפגש קצר וראשוני.

זוגיות טובה אינה נוצרת כאשר מוצאים את האדם המושלם, אלא כאשר לומדים לבנות קשר נכון

אחת האשליות הגדולות ביותר שמלוות את התרבות המודרנית היא האמונה שקיימת אי שם התאמה מושלמת, אדם אחד שימלא את כל הצרכים שלנו, יבין אותנו ללא מילים ויאפשר לנו לחיות חיים נטולי קונפליקטים. התפיסה הזאת אולי נשמעת רומנטית, אך היא גם יוצרת אכזבות רבות. כאשר אדם מאמין שהזוגיות אמורה להיות מושלמת, כל קושי קטן מתפרש כהוכחה לכך שבחר באדם הלא נכון.

המציאות שונה לחלוטין. כל מערכת יחסים מפגישה בין שני אנשים שונים, בעלי רקע אחר, הרגלים אחרים, תפיסות שונות ולעיתים גם שפות רגשיות שונות. השאלה איננה האם יהיו פערים, אלא כיצד בני הזוג בוחרים להתמודד איתם. זוגיות אינה מבחן שבו מחפשים התאמה מלאה, אלא מרחב שבו שני אנשים לומדים שוב ושוב כיצד להבין זה את זו טוב יותר.

בגישור אני פוגש לא מעט זוגות שמגיעים משוכנעים שהפערים ביניהם אינם ניתנים לגישור. כאשר מתחילים להעמיק בשיחה, מתברר שבמקרים רבים הם כלל אינם חלוקים על המטרה. שניהם רוצים בית טוב, שניהם רוצים להרגיש אהובים, שניהם רוצים ביטחון ושקט, אלא שכל אחד מהם למד במהלך חייו דרך אחרת להגיע לשם. כאשר מפסיקים להתווכח על מי צודק ומתחילים להבין מה כל אחד באמת מבקש, מתגלה פעמים רבות שהמרחק ביניהם קטן הרבה יותר מכפי שחשבו.

העיקרון הזה נכון גם ביחס למיניות. אין זוג שמגיע לקשר עם אותה תפיסה, עם אותם הרגלים ועם אותן ציפיות. לכל אחד מאיתנו יש סיפור חיים שונה, חוויות שונות ואמונות שונות לגבי קרבה, מגע ואינטימיות. במקום לראות בשוני הזה בעיה, אפשר לראות בו הזמנה ללמידה. ככל שבני הזוג מוכנים להקשיב זה לעולמו של זה מתוך סקרנות ולא מתוך שיפוטיות, כך הם בונים מערכת יחסים עמוקה יותר, כזו שאינה נשענת על אשליית ההתאמה המושלמת אלא על היכולת לצמוח יחד.

בסופו של דבר, אינטימיות אינה נוצרת משום ששני אנשים מצאו זה את זו במקרה, אלא משום שהם ממשיכים לבחור זה בזו גם לאחר שההתאהבות הראשונית מתחלפת בחיי היומיום. הבחירה הזאת אינה באה לידי ביטוי במחוות גדולות או בהצהרות דרמטיות, אלא באלפי רגעים קטנים של הקשבה, של סקרנות, של כבוד ושל נכונות ללמוד מחדש את האדם שנמצא מולנו. דווקא שם, בתוך הרגעים הפשוטים והיומיומיים, נבנית אותה תחושת שותפות שמאפשרת לזוגיות להחזיק מעמד לאורך שנים ולהמשיך להיות מקור של צמיחה, ביטחון ואהבה.

למה אסור לחכות למשבר כדי להתחיל לעבוד על הזוגיות?

אחת התפיסות שהשתרשו בתרבות שלנו היא שפנייה לאיש מקצוע בתחום הזוגיות היא סימן לכך שמשהו כבר התקלקל. זוגות רבים רואים בטיפול זוגי, בגישור, בייעוץ או אפילו בהרצאה על זוגיות מעין “חדר מיון” שאליו מגיעים רק כאשר כל שאר האפשרויות כבר מוצו. במקרים רבים, עד שהם אוזרים את האומץ לפנות לעזרה, הכעסים כבר הצטברו במשך שנים, האמון נשחק, וכל אחד מבני הזוג כבר בנה לעצמו סיפור שלם על האדם שיושב מולו. במצב כזה העבודה אפשרית, ולעיתים אף מצליחה מאוד, אך היא מורכבת הרבה יותר משום שלא צריך רק לבנות מחדש את הקשר, אלא גם לפרק שכבות עבות של אכזבה, פגיעה ותסכול.

דווקא מתוך הניסיון שלי כמגשר, אני יכול לומר שהזוגות שמצליחים לעשות את השינוי המשמעותי ביותר הם לא תמיד אלה שהגיעו בזמן, אלא אלה שהגיעו עם נכונות ללמוד. אולם השאלה שממשיכה להעסיק אותי היא מדוע בכלל לחכות לנקודת הקצה. הרי איש אינו מחכה שהרכב יתקלקל לחלוטין לפני שהוא מכניס אותו לטיפול תקופתי, ואף אחד מאיתנו אינו חושב שבדיקות רפואיות נועדו רק למי שכבר חלה. אנחנו מבינים שתחזוקה מונעת היא הדרך הפשוטה, הזולה והנכונה ביותר לשמור על מה שחשוב לנו. משום מה, כאשר מדובר בזוגיות, רבים מאיתנו פועלים בדיוק להפך.

אולי הגיע הזמן לשנות גם את התפיסה הזאת. זוגיות טובה אינה נשמרת בזכות מזל, אלא בזכות תחזוקה. היא זקוקה לשיחות גם כאשר הכול נראה בסדר, להתבוננות גם כאשר אין משבר, ולהתפתחות גם כאשר אין תחושת מצוקה. זוג שמחליט אחת לתקופה לעצור לרגע, לשוחח על הקשר, לשאול מה השתנה, מה חסר, על מה כדאי להודות ומה כדאי לשפר, אינו עושה זאת מפני שיש בעיה. הוא עושה זאת מפני שהוא מבין שהקשר חשוב מכדי להשאיר אותו על טייס אוטומטי.

במהלך השנים פגשתי זוגות רבים שאמרו לי משפט דומה: “לו רק היינו מגיעים שנה קודם, הכול היה נראה אחרת.” המשפט הזה אינו מבטא חרטה על עצם הפנייה, אלא על העיכוב. הם הבינו שהסימנים היו שם כבר מזמן. הם הרגישו את ההתרחקות, שמו לב שהשיחות הפכו קצרות יותר, שהקרבה פחתה, שהמיניות נעשתה טכנית יותר, אבל כל אחד מהם קיווה שהמצב ישתפר מעצמו. לפעמים הוא אכן משתפר, אך במקרים רבים יותר הוא פשוט ממשיך להידרדר בשקט, עד שמישהו מבני הזוג כבר אינו מאמין שאפשר לשנות.

הקהילה שנעלמה – ומה איבדנו בדרך

אחד הרעיונות המעניינים ביותר שעלו במהלך השיחה עם לורי עסק דווקא במשהו שנראה לכאורה רחוק ממיניות – הקהילה. במשך אלפי שנים בני אדם לא חיו לבד. זוגיות לא התקיימה בתוך בועה סגורה שבה שני אנשים היו אמורים לפתור בכוחות עצמם כל קושי, כל משבר וכל אי־הבנה. סביבם הייתה משפחה רחבה, הייתה קהילה, היו חברים, זקני השבט ואנשים מנוסים יותר שליוו, ייעצו ולעיתים גם התערבו כאשר היה בכך צורך.

אין צורך לעשות אידיאליזציה לעבר כדי להבין שהיה שם גם יתרון משמעותי. בני זוג לא נשאו לבדם את כל המשקל הרגשי של מערכת היחסים. כאשר אחד מהם התקשה, היו סביבו אנשים שאפשר היה לדבר איתם. כאשר עלו מחלוקות, הן לא תמיד נשארו סגורות בין ארבעה קירות. החברה כולה הייתה מעורבת יותר, ולעיתים גם סיפקה תחושת ביטחון, שייכות וניסיון חיים.

העולם המודרני העניק לנו עצמאות רבה, אך במקרים רבים גם בדידות גדולה יותר. אנחנו מצפים מבני הזוג שלנו להיות בעת ובעונה אחת חברים הכי טובים, מאהבים, שותפים כלכליים, הורים, יועצים, פסיכולוגים, מקור ההשראה שלנו והאדם היחיד שמסוגל להבין אותנו באמת. מדובר בציפייה כמעט בלתי אפשרית. אף אדם אינו יכול למלא לבדו את כל התפקידים הללו לאורך שנים מבלי שהדבר ייצור עומס עצום על מערכת היחסים.

אולי משום כך חשוב כל כך לטפח גם מעגלי תמיכה נוספים. חברים טובים, משפחה, קבוצות למידה, אנשי מקצוע או כל קהילה אחרת שמאפשרת לאדם להרגיש שהוא אינו מתמודד לבדו. הדבר נכון במיוחד בתקופות של משבר, אך לא פחות מכך גם בשגרה. כאשר בני אדם מרגישים שייכים, הם מגיעים לזוגיות ממקום שלם יותר, ופחות מתוך הציפייה שהאדם שמולם יפתור עבורם כל צורך רגשי.

אינטימיות מתחילה הרבה לפני המגע

כאשר מדברים על מיניות, קל מאוד להתמקד במה שקורה בחדר השינה. אולם ככל שהעמקתי בתחום הגישור, וככל ששוחחתי עם זוגות רבים יותר, כך הבנתי שהמיניות היא פעמים רבות השתקפות של מה שקורה הרבה לפני הרגעים האינטימיים. קשה מאוד להרגיש קרובים כאשר במשך שבועות לא הייתה שיחה אמיתית. קשה להרגיש רצויים כאשר כל התקשורת מתמקדת במשימות, בהערות ובביקורת. קשה ליצור אינטימיות כאשר בני הזוג מרגישים שאינם נשמעים, שאינם מובנים או שאינם מוערכים.

לכן, במובנים רבים, אינטימיות מתחילה דווקא מחוץ לחדר השינה. היא מתחילה בדרך שבה אנחנו מקבלים את בן או בת הזוג כשהם חוזרים הביתה, בשאלה אם אנחנו באמת מקשיבים כאשר הם מספרים על היום שעבר עליהם, ביכולת שלנו להניח לרגע את הטלפון ולהעניק את מלוא תשומת הלב לאדם שיושב מולנו. היא מתחילה במילים הקטנות, במחוות היומיומיות, במבט, בחיוך, במגע האקראי ובתחושה שהאדם שמולי חשוב לי גם כאשר איננו מדברים על נושאים דרמטיים.

דווקא משום כך, מיניות טובה אינה מטרה בפני עצמה. היא תוצאה של מערכת יחסים שבה שני אנשים מרגישים בטוחים, רצויים, מכובדים ומסוגלים להיות הם עצמם. כאשר הקרקע הזאת קיימת, גם הקרבה הפיזית מקבלת משמעות עמוקה יותר. היא אינה רק ביטוי למשיכה, אלא גם לשותפות, לאמון ולתחושה שיש כאן שני אנשים שבוחרים להמשיך לצמוח יחד, גם אחרי שנים רבות של חיים משותפים.

סיכום – זוגיות טובה אינה תוצאה של מזל אלא של בחירה יומיומית

בסופו של דבר, השאלה החשובה ביותר איננה כיצד לקיים מערכת יחסים מושלמת, משום שמערכת יחסים כזאת אינה קיימת. כל זוג יחווה תקופות של קרבה גדולה לצד תקופות של ריחוק, רגעים של הסכמה לצד מחלוקות, ימים שבהם הכול מרגיש פשוט וזורם לצד ימים שבהם נדמה שכל שיחה הופכת לוויכוח. ההבדל בין זוגות שמצליחים לצמוח יחד לבין זוגות שמתרחקים אינו נעוץ בכך שהראשונים אינם חווים קשיים, אלא בדרך שבה הם בוחרים להתמודד איתם. הם אינם מניחים שהאהבה לבדה תפתור את כל הבעיות, אלא מבינים שאהבה היא נקודת ההתחלה של מערכת היחסים, בעוד שהמשך הדרך תלוי ביכולת ללמוד, להשתנות ולהמשיך לבחור זה בזו גם כאשר ההתלהבות הראשונית מפנה את מקומה למציאות היומיומית.

השיחה עם לורי שטטמאור ממחישה עד כמה התחומים של מיניות, אינטימיות ותקשורת אינם נושאים נפרדים, אלא חלקים שונים של אותה מערכת יחסים. כאשר בני זוג מפסיקים לדבר על הרצונות שלהם, על הפחדים שלהם ועל הצרכים שלהם, המרחק שנוצר ביניהם אינו נשאר רק בחדר השינה. הוא משפיע על תחושת השותפות, על היכולת להתמודד עם משברים, על איכות ההורות המשותפת ועל האופן שבו כל אחד מהם חווה את הבית כמקום בטוח ומכיל. לעומת זאת, כאשר בני זוג מצליחים ליצור שפה חדשה של הקשבה, סקרנות וכנות, הם מגלים שפעמים רבות גם בעיות שנראו גדולות ומאיימות מתחילות לקבל פרופורציות אחרות.

אחד הדברים שהרשימו אותי במיוחד לאורך השנים הוא שהאנשים שעוברים את השינוי המשמעותי ביותר אינם בהכרח האנשים שהתחילו את מערכת היחסים עם הכלים הטובים ביותר. פעמים רבות מדובר דווקא באנשים שהיו מוכנים להודות שהם אינם יודעים הכול. הם היו מוכנים להקשיב, לקרוא, ללמוד, להשתתף בהרצאות, להיעזר באנשי מקצוע ולשאול שאלות שלא העזו לשאול קודם לכן. הצניעות הזאת, ההבנה שאפשר להשתפר ושאין בושה בלמידה, היא בעיניי אחד המפתחות החשובים ביותר לכל מערכת יחסים ארוכת שנים.

גם בעולם הגישור אני פוגש שוב ושוב את אותה תופעה. זוגות רבים מגיעים אל חדר הגישור כשהם משוכנעים שהבעיה היא בן או בת הזוג. לאחר מספר מפגשים הם מגלים שהשינוי המשמעותי ביותר אינו מתחיל בכך שהאדם שמולם ישתנה, אלא בכך שכל אחד מהם מתחיל להבין טוב יותר את עצמו. ברגע שאדם מצליח לזהות את הצרכים שלו, את דפוסי התגובה שלו ואת המקומות שבהם הוא נסגר או מתגונן, הוא מסוגל לנהל שיחה אחרת לחלוטין. השינוי הזה אינו מבטל מחלוקות, אך הוא משנה את הדרך שבה מתמודדים איתן. במקום לנסות לנצח, מתחילים לנסות להבין. במקום להוכיח מי צודק, מתחילים לשאול כיצד אפשר לבנות מציאות חיים טובה יותר עבור שניהם.

אולי זו גם הסיבה שבגללה אני רואה במיניות הרבה יותר מאשר תחום שעוסק ביחסי מין. בעיניי, היא משקפת את איכות הקשר כולו. היא מלמדת אותנו עד כמה אנחנו מסוגלים להיות נוכחים, להקשיב, לגלות סקרנות, לבקש, להציב גבולות, לתת אמון ולהיות פגיעים. כאשר בני זוג מצליחים לפתח את היכולות הללו, הן אינן נשארות רק במרחב האינטימי, אלא מחלחלות לכל תחומי החיים המשותפים. הם הופכים להורים טובים יותר, שותפים טובים יותר ולעיתים גם אנשים שלמים יותר.

אם יש מסר אחד שעולה מן השיחה הזאת, הרי שהוא שאין צורך להמתין למשבר כדי להתחיל להשקיע בזוגיות. אין צורך לחכות עד שהמחשבה על פרידה תעלה לראש, עד שהכעסים יצטברו או עד שהמרחק יהפוך לבלתי נסבל. אפשר להתחיל הרבה קודם. אפשר לבחור להקדיש זמן לשיחה אמיתית, לקרוא ספר, להאזין לפודקאסט, להשתתף בהרצאה או לפנות לאיש מקצוע דווקא כאשר הקשר עדיין יציב. במקרים רבים, הצעדים הקטנים האלה הם שמונעים את המשברים הגדולים בעתיד.

זוגיות טובה אינה נבנית ממחוות חד־פעמיות או מהבטחות גדולות. היא נבנית מתוך אלפי בחירות קטנות שחוזרות על עצמן מדי יום. הבחירה לשאול במקום להניח, להקשיב במקום למהר לענות, לגלות סקרנות במקום לחשוב שכבר יודעים הכול, ולהמשיך לראות באדם שנמצא מולנו עולם שלם שעדיין מחכה להתגלות. דווקא הבחירות היומיומיות האלה הן שיוצרות לאורך השנים מערכת יחסים עמוקה, בטוחה ומספקת יותר, ומאפשרות לבני הזוג לא רק להישאר יחד, אלא גם להמשיך לצמוח יחד לאורך כל הדרך.

אם הנושאים שעלו במאמר הזה עוררו אצלכם מחשבות, שאלות או רצון להבין את העולם הזוגי לעומק, אני ממליץ להאזין לפרק המלא של “משהו עם גישור” עם לורי שטטמאור. מעבר לשיחה על מיניות ואינטימיות, מדובר במפגש כן ומעמיק על הדרך שבה גברים ונשים לומדים להכיר זה את זו, על האתגרים שמציבה הזוגיות המודרנית ועל האפשרות לבנות מערכות יחסים בריאות, קרובות ומודעות יותר. לעיתים די ברעיון אחד חדש או בשאלה אחת שלא העזנו לשאול עד היום כדי להתחיל שינוי גדול, ושינוי כזה עשוי להשפיע לא רק על חיי המין שלנו, אלא על איכות החיים כולה.

שאלות ותשובות

האם חוסר אינטימיות הוא סיבה נפוצה לגירושין?

כן. במקרים רבים זוגות אינם מתגרשים בגלל אירוע אחד גדול, אלא בעקבות התרחקות הדרגתית שנבנית לאורך שנים. כאשר בני הזוג מפסיקים לדבר, לגעת, להתעניין זה בזה ולשתף ברגשות ובצרכים שלהם, תחושת הקרבה נשחקת. אם התהליך הזה אינו מקבל מענה, הוא עלול להשפיע על כל תחומי החיים המשותפים ולהוביל למשבר זוגי משמעותי.

האם אפשר לשקם את האינטימיות אחרי שנים של זוגיות?

בהחלט. אינטימיות אינה תלויה במשך הקשר אלא בנכונות של שני בני הזוג להקדיש זמן, להקשיב, ללמוד זה את זו מחדש וליצור תקשורת פתוחה יותר. זוגות רבים מצליחים להחזיר את הקרבה גם לאחר שנים של שחיקה כאשר הם מפסיקים להניח שהם כבר מכירים הכול על בן או בת הזוג ומתחילים לגלות מחדש את האדם שמולם.

למה קשה כל כך לדבר על מיניות עם בן או בת הזוג?

רוב האנשים לא גדלו בסביבה שבה מיניות הייתה נושא שאפשר לדבר עליו באופן פתוח ובריא. רבים חוששים לפגוע, להישפט או להישמע ביקורתיים, ולכן מעדיפים לשתוק. דווקא השתיקה היא שמייצרת ריחוק. שיחה פתוחה, מכבדת ורגועה על צרכים, רצונות ותחושות היא אחד הכלים החשובים ביותר לבניית אינטימיות.

האם תשוקה נעלמת באופן טבעי עם השנים?

לא בהכרח. ההתאהבות הראשונית אכן משתנה עם הזמן, אך אין משמעות הדבר שהתשוקה חייבת להיעלם. זוגות שממשיכים להשקיע בקשר, ליצור חוויות משותפות, לשמור על סקרנות ולפנות זמן אמיתי זה לזה מצליחים פעמים רבות לשמר ואף להעמיק את האינטימיות לאורך השנים.

האם כדאי לקבוע זמן קבוע לזוגיות?

כן. בעולם שבו העבודה, הילדים והמחויבויות ממלאים את היומן, זוגיות אינה יכולה להישען רק על ספונטניות. הקדשת זמן קבוע לשיחה, לבילוי משותף או לאינטימיות אינה פוגעת ברומנטיקה, אלא מבטאת את ההבנה שהקשר חשוב מספיק כדי להשקיע בו באופן מודע.

האם אפליקציות היכרויות מקשות על מציאת זוגיות?

אפליקציות היכרויות יוצרות הזדמנויות רבות להכיר אנשים חדשים, אך הן גם עלולות ליצור אשליית שפע. כאשר קיימת תחושה שתמיד מחכה התאמה טובה יותר מעבר להחלקה הבאה, קשה יותר להעמיק בקשר עם אדם אחד ולהעניק לו הזדמנות אמיתית להתפתח.

האם כדאי להתחיל זוגיות חדשה מיד לאחר גירושין?

אין תשובה אחת שמתאימה לכולם, אך עבור אנשים רבים התקופה שלאחר הגירושין היא הזדמנות חשובה לעבד את המשבר, ללמוד על עצמם, להבין מה עבד ומה לא עבד במערכת היחסים הקודמת ולבנות בסיס בריא יותר לקשר הבא. לעיתים השקעה בהתפתחות האישית בשלב הזה מאפשרת להיכנס לפרק הבא מתוך בחירה מודעת ולא מתוך צורך למלא חלל.

האם טיפול זוגי מיועד רק לזוגות במשבר?

ממש לא. טיפול זוגי, ייעוץ זוגי או תהליכי גישור יכולים להיות משמעותיים גם כאשר אין משבר חריף. בדיוק כפי שאנשים שומרים על בריאותם באמצעות בדיקות תקופתיות, כך גם זוגיות יכולה להרוויח משיחות מקצועיות שמסייעות לשפר תקשורת, למנוע שחיקה ולחזק את תחושת השותפות.

איך אפשר לשפר את התקשורת בין בני זוג?

הדרך מתחילה בהקשבה אמיתית ובנכונות לשאול שאלות במקום להניח הנחות. חשוב ליצור מרחב שבו כל אחד מבני הזוג יכול לשתף ברגשות, בצרכים ובמחשבות שלו מבלי לחשוש מביקורת או משיפוטיות. ככל שהתקשורת פתוחה וכנה יותר, כך גם הקרבה הרגשית והמינית מתחזקת.

האם מיניות טובה תלויה בטכניקה?

לא. מיניות מספקת נשענת בראש ובראשונה על אמון, תקשורת, ביטחון רגשי, סקרנות והיכרות הדדית. ידע טכני יכול לתרום, אך הוא אינו יכול להחליף מערכת יחסים שבה בני הזוג מרגישים בטוחים לדבר, לבקש, להקשיב ולהמשיך ללמוד זה את זו לאורך השנים.

תמלול הפרק

(0:00) אני רוצה לספר לכם משהו אישי כשאני התגרשתי אני הבנתי שאני לא מבין כלום על החיים יצאתי לעולם והיו לי המון דמיונות אמרתי אוווווו למצוקי דרגות, ניסיתי עם האופנוע למצוקי דרגות, בפסטיבל טנטרה הגעתי ליום השני הכנסתי לאיזושהי סדנה 3 שעות צרחתי, רקדתי, בכיתי, השתוללתי, זה היה חוויה רוחנית אדירה, הרגשתי שזה טקס הפרידה שלי מהנישואים, טקס הגירושין.

(0:57) אחרי זה כבר חזרתי הביתה, זה כבר היה לי מספיק.

(1:01) הבנתי לשנות לך יותר מזה, אבל פתאום מה הקשר של זה לטנטרה?

(1:04) זה גרם לי לשאול שאלות.

(1:07) בתוך השאלות האלה הבנתי שאני, אחרי שהתגרשתי, אני יוצא למסע.

(1:11) והתחלתי להיפגש והתחלתי לדבר והתחלתי לשאול נשים וגיליתי המון המון המון דברים שלא היה ידעתי שכל האמירות של הגבר שככה שומר על הבת שלו ותראי יבוא מישהו הביתה ואני אראה לו מה זה, זה עושה המון נזק.

(1:29) ואף 1 לא אמר לי את זה.

(1:31) וככל שהתקדמו השנים, גם יותר ויותר אני בחדר הגישור ורואה אנשים ורואה נשים ומבין את הפערים הכל כך גדולים בין מה אמרו לנו, למה אנחנו בעצם, לבין מה אני רוצה להיות ושאין אלימה בין הדברים.

(1:46) ואז הגיעה לורי שתי תמאור.

(1:50) שאלתה פודקאסט סקס אפיל ועושה את מדור יחסים בווינט והתחילה לתת במה ולכתוב ולדבר, ואני ככה עוקב כבר הרבה זמן.

(1:59) ואז גם לפני אני חושב 3 חודשים 4 חודשים זכיתי לבוא להרצאה של אורי שפתאום בעיה בשעה 1 כל הידע הזה שאני ככה לקח לי הרבה מאוד שנים והרבה שיח להבין אותו, פתאום הרצאה 1 מדויקת ומרוכזת שאמרתי ככה היא חייבת לבוא לפודקאסט הזה כי אני באמת חושב שכל מי שנמצא בצומת הזה שחושב להתגרש, שעומד להתגרש, שיתגרש ורוצה באמת להבין איך אפשר לחיות טוב, ויותר מזה גם לזוגות שביחד ורוצים להבין את המיניות שלהם ואת הקרבה שלהם ואיך אנחנו מגשרים בינינו לבין בני הזוג שלנו, שזה מה שאנחנו עושים בפודקאסט הזה, אז לורי מבחינתי הכוהנת הגדולה עכשיו.

(2:47) תודה שאת פה לורי.

(2:48) וואו, תודה רבה רבה רבה, אני פה עם החיוך ענקי.

(2:52) בסדר, מגיע לך.

(2:54) אבל זה לא היה לפני 4 חודשים, זה היה כבר לפני, הייתי בהריון מתקדם, אני חושב שזה היה בדיוק לפני שנה.

(3:02) אני עכשיו אמא כבר 10 חודשים, וזה היה בחודש השמיני או השביעי שלי.

(3:08) נכון!

(3:09) כן, הזמן פשוט רץ.

(3:11) נכון, ראה טוב, אני ממש אין לי חוש זמן בזה.

(3:15) איך הגעת לכל העיסוק בזה?

(3:17) תני לי ככה את האינטרו שלך.

(3:19) אז זה קטע, אני עיתונאית יחסים כבר 15 שנה, שזה לייף טיים במונחים של עיתונות.

(3:28) לפני כן הייתי כותבת על טלוויזיה ותרבות, אמנות ודברים כאלה, והתחלתי את הקריירה בתור כתבת נוער במקומון בכפר סבא.

(3:39) וגם הייתי בסוכרת דברים שקורים בכפר סבא קראו לזה ירוק בכפר.

(3:44) הייתי מסתובבת בעיר ומחפשת דברים מעניינים לכתוב עליהם, ולעולם הזה של המיניות הגעתי במקרה ולא במקרה, כי המקרה הוא שפשוט בהתחלה התפקיד הראשון שלי ב ו unate היה בכלל כתבת שטיח אדום והייתי באה כזה לאירועים, דוחפת את המיקרופון כזה לסלב, זה כמו גיא פינס ונורא נורא נהניתי מזה.

(4:07) ופשוט אני תמיד הייתי מדברת בחופשיות על מיניות גרמתי לאנשים מסביבי להרגיש מאד בנוח לדבר איתי על הדייטינג שלהם ועל המיניות שלהם, סתם כתחביב, וגם עם הקולגות שלי הייתי מדברת ככה והעורך פשוט רצה להצעיר את ערוץ היחסים והוא שאל אותי אם אני רוצה להיות העורכת של מדור היחסים.

(4:30) הוא אמר אני רוצה להביא מישהי כזה פלפלית וכאלה.

(4:34) וזה בכלל לא היה תוכן שקראתי.

(4:36) זאת אומרת זה לא משהו שצרכתי ואז פשוט התאהבתי בזה וזה הפך להיות ממש העולם שלי.

(4:44) אבל יש עוד קשר למקום הזה של מיניות שאני בת של גניקולוג.

(4:49) אז אני בעצם גדלתי בבית שהחומר קריאה בו היה ספרי הריון ולידה וזה מה שקראתי כי הייתי גם תולעת ספרים, הייתי פשוט מחפשת כל דבר שהיה עליו בדף והייתי קוראת אותו, וזה התוכן שצרכתי ואני גם בן אדם, אני לא יודעת למה, אבל משום מה, נושא המיניות באמת העסיק אותי מגיל מאוד צעיר.

(5:10) היה לי בית ברביות ותמיד ברבי וכן היו שוכבים באחד החדרים בבית ברביות.

(5:17) וכאמור קראתי את התוכן שהיה בבית, בין היתר היה גם ברושור על מחלת האיידס, ויש לי חברה שהזכירה לי שכשחזרנו הביתה מהקייטנה, באיזה…

(5:29) בחופש הגדול של כיתה ב’ או ג’, על מחלת האיידס כאילו ילדות קטנות פשוט דיקלמתי את מה שקראתי בברושור ברמה של שפה כזאת רפואית של כשל המערכת החיסונית והיא נשבעה שהיא לעולם לא תקיים יחסים שוב, לא היה לי מושג על מה אני מדברת, אבל פשוט דקלמתי את מה שקראתי.

(5:54) אז ככה…

(5:56) ואחר כך הייתי גם בתור ילדה בשיעורי תיאטרון ודברים כאלה ותמיד היה סצנות סקס, כאילו תמיד היה איזה עניין עם המקום הזה.

(6:05) אז ככה זה בא במקרה ולא במקרה, כי בעצם הנושא הזה והעניין שלי בנושא הזה הוא בעצם מלווה אותי ממש מגיל צעיר.

(6:14) יפה, וזה יצא בסוף בספר, גומרות בטוב.

(6:18) נכון, אז אני השקתי לפני 3 חודשים ספר בשם גומרות בטוב, שהוא בעצם מאגד את כל העבודה שלי כפודקאסטרית של מיניות וכעיתונאית יש לי פודקאסט בשם SexUPE 1) כבר 5 שנים, או 6 אפילו, ממש מהראשונים בישראל שהתקיימו.

(6:37) היום לכל אינפלואנסרית 2º יש פודקאסט על SexUPE אבל כשאני הקמתי אותו עוד ממש הייתי חלוצה והרגשתי שיש לי המון המון המון ידע ושהרבה נשים שואלות אותי שאלות על אורגזמה ולמה הן לא מגיעות לאורגזמה ולמה קשה להן להגיע לאורגזמה וחשבתי לעצמי, וואלה, אני לא זוכרת שמישהי כתבה ספר כזה בעברית שבו היא ממש מתעסקת במה שנקרא הפער האורגזמה.

(7:05) הפער האורגזמה זאת מן תופעה שנחכרת כל כמה שנים, שממש מצאו שכשזוג אטונורמטיבי סטרייטי מקיים יחסים, אז ב97 אחוז מהמקרים הגבר יגיע לאורגזמה ונשים רק ב60 ומשהו אחוז.

(7:21) זה אומר, כל כמה שנים חוזרים על זה ורואים שעדיין יש פער, שגברים כמעט תמיד מגיעים לאורגזמה ונשים לא.

(7:30) מצד 2º, נשים לסביות כן מגיעות לאורגזמה ב8090 אחוז מהמקרים.

(7:35) אז למה אז אם נשים לסביות כן מגיעות לאורגזמה ונשים סטריטיות לא?

(7:40) אז זה אומר שנשים מסוגלות להגיע לאורגזמה, שזה לא איזה משהו כזה ערטילאי ובלתי מושג, וזה כנראה הסיבה שנשים מתקשות להגיע לאורגזמה במערכת יחסים סטרייטית היא בגלל סוג המיניות הסטרייטית.

(7:57) זאת אומרת, אז מה גורם במיניות אסטרייטית אז יש מכלול סיבות, אבל 1 מהן בעיקר, מה שנקרא משחק מקדים מאוד יותר מדי קצר, או אנוכיות של הגבר, או תפיסה שבה הנשים מגיעות לאורגזמה מחדירה ומה שלא תמיד.

(8:22) זאת אומרת, רוב הנשים יגיעו לאורגזמה ממגע בדגדגן ולא מחדירה של וגינלית חדירה הדרגתית אז המחשבה שאישה תגיע לאורגזמה כי עכשיו חדירתי לה היא מחשבה מוטעית אם לא, היא לא הגיעה לאורגזמה לפני כן כמה שאתה חושב שאתה עושה עבודה טובה כלי ואתה יפה וחתיכת זה לא קשור זה לא קשור, לא קשור, לא אתה צריך את המשחק המקדים נכון, המשחק המקדים למעשה הוא המנה העיקרית זה פשוט אנחנו הפכנו, אנחנו רידדנו אותו המקדים רגע גברים המשחק המקדים הוא המנה העיקרית.

(9:00) הוא המנה העיקרית.

(9:01) לא החדירה.

(9:02) בדיוק, אוקיי.

(9:02) לא הרגע הזה שאתה גומר.

(9:04) המקדים זה המנה העיקרית.

(9:06) זה האסנס, נכון, נכון, נכון, תשקיע בזה אולי היא גם תגיע לאורגזמה מהחדירה, כאילו בהמשך, אבל קודם כל, כאילו, זה העיקר, וזה גם מה ש…

(9:17) זה גם אמור להוריד תכלס מגברים הרבה מאוד לחץ, כל מקום הזה של חרדת ביצוע או שפיכה מהירה, זאת אומרת, כאילו מין אוראלי או מגע של אצבעות או פשוט עיסוי ממש רציני ואירוטי יכולים להביא דשים לאורגזמות משוגעות הרבה יותר מכעיסאות.

(9:40) בדיוק.

(9:41) זאת אומרת שזה הדבר שאני נדהמתי כשגיליתי אותו.

(9:45) וזה הכי טנטרה, אגב התוכן כן, שלהבין שזה לא אתה צריך עכשיו להיכנס, להיכנס, לצאת קדימה, גמרת, לא…

(9:54) זה בשביל להביא ילדים לעולם.

(9:56) וגם זה לא צריך היום, כי יש לך IVF, כאילו…

(9:59) זה בכלל עולם אחר.

(10:01) נכון.

(10:02) עכשיו, ברגע שאתה מנהל את השיח הזה ושומע אנשים ולוקח את הזמן, פתאום מגלים עולמות חדשים, שהרבה פעמים הגרושים יגידו למה הם צריכים להתגרש כדי לגלות את זה.

(10:13) עדיף שלא, שלא, ואגב, הזכרת שהלכת לפסטיבל טנטרה כגרוש טרי, אז אני רוצה להגיד שזאת באמת רוב האוכלוסיה שתראה באירועים, בפסטיבלים של רוחניות והתפתחות עצמית בכל התחומים, בין היתר גם במיניות, זאת אומרת, זאת ממש האוכלוסיה שהיא, שזה הפורטה שלה, זה מרתק לראות את זה מהצד, אנשים שעוברים שינוי כל כך גדול בחייהם שהוא בעצם, כנראה, המקרה הטראגי ביותר שאדם יכול לחוות חוץ ממוות מישהו מבן המשפחה זה פירוק הנישואין.

(10:51) יותר, ואפילו יותר.

(10:53) הוא יותר כי אתה מרגיש את אותה תחושה אבל הוא מולך.

(10:58) אתה מרגיש שבן הזוג שלך מת אבל הוא מולך.

(11:01) במוות של בן זוג המוות.

(11:04) אבל היה לי פעם דיון על זה עם מוכרת צעצועים שהייתה פה בקינג ג’ורג’, שהיא הייתה אלמנה, והיא אמרה לי ודיברנו והבנו שבסוף יותר קשה להיות אלמן לגרוש, כי לגרוש יש שותף, אבל התהליך עצמו המשבר הוא נכון.

(11:17) אז הם עוברים כזה משבר גדול, יוצאים לעולם…

(11:20) מנסים לחפש את עצמם, כן, כן, ואז הם מגלים בעצם שכל המיניות שלהם, כמו שאתה אמרת, היא לא מה שהם חשבו.

(11:29) ראינו את דיסני, ראינו הוליווד, חשבנו שזה העולם, אל תלך לסנוקר, אל תבגוד, תשקר, תפרנס, וזה בסדר, אבל לא, ואז היא רוצה ללכת.

(11:42) היא רוצה ללכת 1 הסיבות כי היא לא מסופקת, ואתה נתת הכל אבל למה זה קורה?

(11:48) כי בכלל כיוונו למקומות לא נכונים כן, זו גם תופעה מעניינת שאני רואה, הנשים הגרושות שהן הופכות להיות הוללות, והרבה פעמים הגרוש כזה בטח מסתכל מהצד ואומר זאת הייתה אשתי?

(12:04) איך זה יכול להיות?

(12:05) כי יש איזו תחושה של פריקת כל עול ושחרור רסן כזה של אחרי הגירושים, ואני לא חייבת יותר, כאילו, להכפיף את עצמי לכל מיני דברים, עכשיו כאילו פאקט עול כזה, אני אעשה מה שאני עושה.

(12:22) אנחנו כולם עכשיו מאוכזבים ממני, ששברתי את כל המוסכמות.

(12:25) נכון אני עכשיו חצי מהשבוע, 40 אחוז, 60 אחוז מהשבוע בלי ילדים, אני מסתכלת מסביב, יש אפשרויות, קדימה, קורה האפליקציות, העולם הנוראי הזה בעיניי יש לו המון המון קושי פתאום יש איזושהי תחושה של קדימה, חול ושתו כמחר נמות, אבל זה נגמר באיזשהו שלב, ואז מחפשים את המשהו הבא.

(12:48) כמה זמן זה קורה לדעתך?

(12:50) מה זה?

(12:50) מהניסיון שלך?

(12:52) מהם השלבים בחייו של אדם גרוש בראי המיניות שהוא עובר המיניות, הזוגיות, היחסים?

(12:58) אני לא יודעת, כי לא התגרשתי, אז אני לא יכולה לדבר ממקום של ניסיון עצמי, אבל אני מניחה שבהתחלה יש את השלב של באמת כמה שיותר הרפתקנות והתנסות ולהשלים חסכים.

(13:11) זה משהו שאני ממש רואה, הצורך הזה של לעשות דברים שלא עשיתי ובאמת איזה מקום מאוד יצרי כזה של…

(13:20) אולי אפילו תחושה, נגיד כשמדברים על מדיניות במלחמה מדברים על כך שהמיניות הפכה, לקחה אנשים לשני הקצוות, או להיות היפראמינים או להיות נטולי כל סקס אפיל וליבידו אז אני חושבת שהמקום הזה של גירושים הרבה פעמים יכול לגרום לאנשים לאש כזה של החיים שבריריים, הרגע עברת את האירוע הכי קשה בוא נחיה, כי מחר נאכל, כן, בדיוק אז אחר כך כמובן שזה מתאזן ונרגע, ואז אולי יש איזה פיקחון כזה אוי בעצם, בעצם קצת בודד לי בבית, ובעצם כזה חסר לי שיש לי, שאין לי פה מישהו לחבק, ושיראיתי את אי נטפליקס עכשיו, ואז יש בעצם חזרה למקום הזה של הדייטים.

(14:16) את יוצר אני רואה את זה אצל נשים, שבהתחלה זה מקום נורא רוצות להתנסות ועושות הרבה סטוצים, ומין מזדמן כזה וזה, ולא ממהררות למצוא את המערכת יחסים הבאה.

(14:29) ואז הן כן מגיעות ל…

(14:32) אגב, אני זוכרת שנתקלתי במחקר מאוד מעניין על גירושים שכביכול בחלוקה מגדרית שכביכול, גברים מוצאים זוגיות מהר יותר, אבל בעצם הם לא מאבדים את האבל.

(14:48) נכון.

(14:48) ואז זה בא להם אחרי, ונשים דווקא בהכללה כמובן אישהו יותר בתקופת האבל, ויכול להיות שהמקום הזה של מיניות מתפרצת ועצרית היא חלק מהתמודדות עם האבל הזה.

(15:02) יפה.

(15:03) כאילו, אני לא יודעת, זאת השערה.

(15:05) אני אומר, אני מוכן לחתום על זה.

(15:09) אחוז הגירושין, אני אתן לך את הנתונים, אחוז הגירושין בפרק ב’ 7080 אחוז.

(15:14) וואו למה?

(15:15) כי הם משכפלים את הטעויות.

(15:16) לכל זוג אומר, תמיד אומרים לילדים, את הילדים בשנה הראשונה אל תפגישו עם בני זוג חדשים, בשביל הילדים.

(15:23) אני אומר להם גם בשבילכם, בשנה הראשונה אל תיכנסו לזוגיות.

(15:27) זה קורה וזה…

(15:28) שנה של אחרים, שנה הראשונה אחרי פרידה ישנה של לידה מחדש.

(15:33) זה הזמן לחקור את עולם הקריירה, את הידע, את המיניות, שזה הדבר ונתמקד בזה.

(15:40) זה עולם, זה שנה 1 שיש בה המון המון התפתחות, המון צמיחה, וזה הזמן להשקיע בעצמכם.

(15:47) העניין הוא…

(15:49) תמיד אני אגיד לפני שאנשים ייכנסו לזוגיות, מי חי יותר, גרושה או נשואה?

(15:56) גרושה.

(15:57) גרושה, 4 2.

(15:58) מי חי יותר, גבר נשוי או גבר גרוש?

(16:01) נשוי.

(16:01) נשוי, 4 2.

(16:04) זה ממש הדברים האלה נחקרים שוב ושוב.

(16:06) כל הזמן רואים את זה, בדיוק זה.

(16:08) אז החוכמה אני חושב זה בתוך האיזון הזה, ולא למצוא מישהי שציירה ממך בארבע שנים, אלא למצוא את הדרך לבנות מערכת יחסים טובה.

(16:17) הבנתי את ההתחכמות שעשית.

(16:20) זה למצוא את הדרך לבנות את מערכת היחסים, את ה…

(16:24) להתגשר בתוך המקום הזה.

(16:26) כי אנחנו עדיין חיים, ויש כל כך הרבה ידע על מיניות, כך הרבה קושי לדבר על זה אבל, בגלל זה אני מאוד מעריך את מה שאת עושה.

(16:33) ואת גומרות בטוב שהוא גם ספר לגברים, זה לא רק…

(16:36) לחלוטין, אפילו נתקלתי בגברים שאמרו שהם קראו ומנסים לשכנע את בנות הזוג לקרוא.

(16:42) כאילו, דווקא הם כזה קראו ראשונים.

(16:45) אז אני עוד לא קראתי, אני מודה, אבל תוכלי נגיד ערות של תמר, אני לא זוכר את השם המשפחה שלה, גם כן, ספר לנשים שגברים כדאי לכם לקרוא.

(16:57) כן.

(16:57) הוא נותן המון המון המון המון המון נכון.

(17:01) תני לי ככה מהניסיון שלך, כשאדם רוצה להתחיל לחקור את המיניות שלו, בתוך הזוגיות שלו, או לבד, מה הוא צריך לעשות?

(17:11) אז קודם כל לנשים אני אמליץ להשקיע באננות, כאילו קודם כל לפני שהן מגיעות למיניות הזוגית, אז קודם כל לגעת בעצמן, להכיר את האיבר שלהן, לדעת מה נעים להן כדי שאחר כך הן יוכלו בעצם מה שנקרא ללמד את הפרטנר.

(17:30) הרבה נשים באות לחדר הטיפול המיני, אני יודעת את זה ממטפלים מיניים ושואלים אותם מה הן אוהבות אז הן אומרות, אז הן מעבירות את זה לבן הזוג תגיד לה מה אני אוהבת כאילו, הוא אמור לדעת, או נשים שלא נהנות מהסקס ואז הן מאשימות את הפרטנר כזה, הוא לא ידע מה לעשות, או הוא לא ידע להביא אותי לאורגזמה נשים אומרות?

(17:55) נשים אומרות את זה הרבה יותר הן אומרות אבל לגבר מה הן רוצות?

(18:00) פחות שכיח פחות, זה חלק מהחינוך שאני מנסה לתת בטבע, מה שאני שומע ככה ומסביב ובדרך כלל, הן לא אומרות, אבל זאת אומרת גם לא אומרות וגם צפי, הן מצפים שבני הזוג יהיו קוראי מחשבות, ולהפך, בני הזוג מצפים שהאנשים שלהם יהיו קוראות מחשבות וידעו מה הפנטזיות שלהם או מה לעשות במיטה, בגלל זה תקשורת, כאילו מיניות טובה היא מיניות כמה שיותר, שיש בה אינטימיות שמאפשרת לכם לשוחח 1 עם השנייה בצורה מספיק פתוחה ומהיכולת להביא פגיעות ולספר גם מה לא נעים לי בסקס, זה גם נורא חשוב.

(18:41) הרבה פעמים אנשים נכנסים, יש תופעה שנקראת התסריט המיני שזה אומר שזוגות בדרך כלל, כשהם מתחילים להכיר 1 את השנייה, אז מתגבש התסריט המיני שלהם ספציפית, שזה אותו רצף של תנוחות שהם מצאו, שהם מהנה אותן ומגניב.

(18:59) ובהתחלה באמת זה כיף לשניהם ויש כימיה מאוד טובה ולאט לאט זה פשוט מתקבע.

(19:07) ואנשים שנשארים יחד הרבה מאוד שנים וחוזרים על אותו תסריט מיני שהיה רלוונטי לפני 20 שנה, הסיכוי שהסקס שלהם טוב עבורם היום הוא מאוד נמוך.

(19:21) כי אתה, זה טכני וגם אנחנו לא אותו בן אדם, היום גם יודעים להגיד שנשים לאורך מעגל הפוריות הן גם לא אותה אישה בכל יום בחודש.

(19:34) זאת אומרת, אם אני מתקרבת לווסת או אם אני אחריה, אם אני ביום הביוץ שלי, אני ארצה מגע אחר כל פעם.

(19:42) גם יכול להיות שאני עכשיו מאוד מכווצת ועצבנית, כי קרה לי משהו, ואני במתח ובא לי מגע חזק יכול להיות שאני במצב כזה חלש ואני רוצה מגע הרבה יותר עוטף ונעים וחם, אם לא נדע לתקשר את זה לא תהיה לנו מיניות טובה.

(20:00) ככל שנדע להסביר מה הstate of mind שלי באותו רגע ולהוריד את האגו.

(20:08) זאת אומרת שכל 1 משני הצדדים ידע לקחת אחריות וגם ידע שאם אני אומרת לבן זוג שלי שמשהו לא נעים לי, זה לא אומר שהוא לא יודע לגעת, זה אומר שהמגע הזה הספציפי לא כרגע, או בכלל הוא לא מגע שהוא meativity אז אפשר להוריד ככל שאנחנו לא ניקח את זה אישית ויותר נסתכל בעיניים כזה פתוחות והתחלתיות על הבן אדם, זאת אומרת, ונצליח כזה לראות כל פעם, כל מפגש כאילו זה פעם 1º שאנחנו נפגשים, זה האידיאל, כן?

(20:45) בעיניים נקיות הפעם.

(20:47) הפעם, כשאנחנו עם בן או בת הזוג שלנו, להתייחס כאילו זה הפעם הראשונה.

(20:51) גברים זה זהב, אני אומר לכם, זה זהב מה שלא רואים אומרת כאן.

(20:55) זה, זה, תראה איזה מדהים זה, זה, מלאכת הגילוי, הסקרנות, איזה כיף זה כשמכירים מישהו או מישהי חדשה ומתחילים ללמוד את הגוף שלה ונוגעים בו בפעם הראשונה, אז היכולת להגיע בעיניים סקרניות למפגש מיני, שזה אותו פרטנר שאנחנו כבר מכירים כביכול כל נקודת חן בגוף שלו, ועדיין אני מבטיחה שיש מקומות בגוף שאולי כאילו לא ידעתם שאפשר לתת לו עונג, זאת אומרת שהוא יכול להתענג בהם תני דוגמה, זה משהו שהגבר הממוצע לא יודע שחביבי כדאי לך ללכת להשקיע שם את תשומת לב?

(21:34) בגוף של הגבר?

(21:36) של האישה אה, בגוף של האישה, כי אני פתאום זה לקח אותי לאיזה בחור שהכרתי וגיליתי שהוא יכול להגיע לאורגזמה ממגע בפטמה נגיד זה לא משהו שהוא סיפר לי.

(21:46) אני פשוט בגלל שחקרתי את הגוף שלו וכזה והתעסקתי לו עם הפטמה פתאום גיליתי שהוא כל כך מעורער מזה מינית.

(21:58) אבל העניין הוא באמת באמת לחקור והכי חשוב לעשות דברים לאט.

(22:04) ככל שאתה יותר איטי מהמגע שלך, מגלה יותר דברים.

(22:09) זאת אומרת, לעשות את זה הכי לאט ואז עוד יותר לאט.

(22:12) זאת אומרת, היכולת ללטף או לגעת בצורה איטית היא באמת אתם תגלו, כאילו תגלו ישועות.

(22:22) זה מייצר גם מאוד גדולה, כאילו, ולהתחיל נגיד מהפריפריה תמיד.

(22:29) זאת אומרת, להתחיל, לא…

(22:31) היו לי מפגשים מיניים עם בחורים שישר הפשיטו אותי והורידו לי את התחתונים וניסו כזה, לא יודעת, להחדיר אצבעות או משהו כזה, רגע מה, לא עשינו כלום.

(22:42) איך הגעת כבר לאיבר המין שלי?

(22:47) יש עולם שלם שנמצא, יש עורף, יש עורף, צוואר, חזה הישבן זה מקום שדורש בו כזה מגע ועיסוי, זאת אומרת אין לך ירכיים זה אזור מאוד אירוטי, יש איזורים מאוד ארוגניים, התנוך של האוזן, דברים שנורא נורא נחמד להתעסק ולשחק איתם, ודווקא ככל שאתה תשקיע שם, אז אחר כך היא כבר תרצה שתיכנס אליה וזה הסוד הגדול.

(23:17) זאת אומרת, שהגוף שלה ייפתח בשבילך.

(23:23) יפה, אז אני חושב על המקום, קצת להגיד את ה…

(23:27) יגידו כל המאזינים או הצופים של ניסויים או שבתוך זוגיות ויש ילדים, מה אתם מקשקשים נו באמת מה אנחנו בני 20 מה אנחנו רווקים יש פה חיים עד שאנחנו מקלחות ילדים 9 9 וחצי בקושי נכנסנו למיטה למי בכלל יש לך את הזמן להתחיל מהפריפריה יאללה בואי אני אתן לו כדי שהוא יהיה בסדר בואי נעשה מה שצריך נהיה טכני ואז הם מתגרשים מהסיבה הזאת כי כבר די הם לא יכולים רואים את האנשים האחרים שחיים טוב וטוב להם ושמח ורואים בפייסבוק שהם יוצאים ואז נכון חצי מהזמן אתם לבד אבל אם רק היה אפשר בתוך הזוגיות להגיד כן אנחנו מבינים שאם אנחנו נישאר ברוטינה של 995 בעבודה ואז 5 על טיל 9 עם הילדים ואז נהיה גמורים אנחנו לא נשרוד את זה, 40 אחוז, 50 אחוז מתגרשים הרבה בגלל זה.

(24:24) דפנו את הזמן, קחו את הבייבי סיטר, זה זמן מאוד.

(24:27) בגלל זה חשוב נורא, תמיד אומרים את זה, זו הקלישאה בהתגלמותה, אבל זה נכון, דייט זוגי ביומן נעוץ, זאת אומרת…

(24:37) זה כבר דייט במיטה, זה לא דייט בחוץ, זה גם לפנות לעצמכם את החדר במלון או בבית, שרק שלכם בשבע להיכנס למיטה, בשבת אחר הצהריים, בשבת בצהריים זה מושלם, בדיוק, אל תתקבעו על שעות הלילה שאתם מרוטים וגמורים אחרי כל היום שעברתם, שימו את הילדים בבייבי סיטר בצהריים אצל סבא וסבתא, אפילו שעה שאתם, של התענגות, איזה מדהים זה.

(25:05) נכון.

(25:05) גם אפשר לעשות משהו שובב, אפשר באמת ללכת נגיד בשעה הזאת לחדרים, להשכרה של חדרים לפי שעות, הדברים האלה שאנשים הולכים כדי לבגוד, ואתה עושה את הבגידה עם הפרטנר שלך, איזה מגניב זה חבל על הזמן.

(25:21) כאילו, איזה מסעיר זה, זה כאילו עשיתם עכשיו משהו כאילו סליזי, אבל עם ביחד, מצחיק וזה…

(25:29) זה היה וזה נזכר וזה מחבר וזה מגבש, בסוף הרי אנחנו רוצים זוגיות, אבל אם לא עושים את הדברים האלה, אתם פשוט תעשו את זה עם מישהו אחר.

(25:37) בדיוק, וחבל.

(25:39) אבל נכון.

(25:39) כן, למה לא להפוך את הבן זוג על ג’יט למעאב?

(25:42) כאילו.

(25:43) אז גם חשבתי על זה לאחרונה, כי אנשים אומרים איכ דייט זוגי זה מוציא את הספונטניות מהסקס, אבל אין ספונטניות כשיש לך עבודה וקריירה וילדים וחוגים ודברים, אין ספונטניות, הכל ביומן, מה שלא ביומן לא קורה.

(25:59) נכון, זה…

(26:00) זה מעולם לא היה, הרעיון של ספונטניות זה כל כך, אני רואה את זה עם הרווקות ורווקים שזורמים ורוצים את ההתאהבות חבר’ה מעולם לא היה את זה.

(26:10) מעולם, מעולם מעולם תמיד היה שבט, קהילה…

(26:14) זאת ממש השפעה של הוליווד ספונטניות ממש.

(26:16) שזו אשליה.

(26:17) תמיד הייתה איזו מאמא מסביב שאחת הדודות, שהיו מסתכלות בשבט מי מתאים למי, והיו מחברים והיו מייעצים והיה צריך, היו הולכים אומרות לה, והיו אומרים הולכים ואומרים לו לך תביא לה פרחים ולך תעשה ככה, כי היינו קהילה.

(26:33) עכשיו אנחנו בתוך האינדיבידואל מסתמכים על הוליווד, שזה מודל נוראי.

(26:38) נוראי.

(26:38) אני מאוד רוצה להחזיר את המקום הזה של הקהילה, ובגלל זה המקום והפיחות שלך, שככה מדברת על זה, זה כל כך נהדר.

(26:45) אני באמת מאחל לאנשים שישמעו ויפנימו את זה, כי אני יכול להגיד מהצד של הגברים, אני אגיד מאוד בכנות, אני לא הבנתי כלום, אבל אחרי שהבנתי את הדברים האלה, תשמעו, החיים משתנים ואתה הגבר, אתה יכול גם לשנות לאישה, לאישה ברגע שמודעת ויודעת להגיד לגבר שלה, תקשיב, יש ככה וככה דברים שאם אנחנו נעשה אותם ביחד נוכל לצמוח ולגדול הוא יכול להבין את זה צריך רק לראות איך מעבירים את המסר איזה עוד דברים ככה את מכירה וחושבת שיש פה ככה בארץ?

(27:23) שאנשים נשואים, או שבתוך זוגיות מונוטונית לא יודעים ויכולים ככה להכיר אותם?

(27:29) אז הם יכולים, אז הם לא צריכים להתגרש כדי לבוא לפסטיבל טנטרה, אגב, הם יכולים לבוא ביחד ולעבוד כזוג.

(27:36) והם יכולים גם ללכת לסדנאות כאלה שהן רק לזוגות, שהן, זאת אומרת, שאתה מראש בא עם בת הזוג שלך וללמוד דברים והבעיה בדברים האלה זה שהרבה פעמים 1 הצדדים נורא ציני לגבי זה וממש לא מעוניין.

(27:50) ואני רואה את זה הרבה בזוגות שצד 1 נורא רוצה להתפתח כדי להרים את הקשר והסאבטקסט הוא אני רוצה שתהיה תשוקה, אז בוא נעשה דברים והצד השני מתייחס לזה בזלזול.

(28:05) אז פה אני תוהה, אני מחזירה אליך כשאלה כמגשר, מה תייעץ לזוגות כאלה?

(28:10) כי זאת באמת בעיה שאני נתקלת בהמון, שרק צד 1 נורא רוצה כאילו לבוא ולעשות את הדברים האלה, אפילו הרעיון הזה של הבית מלון צד 1 יכול להגיד איכס, בחיים כף רגלי לא תדרוך במקום הזה, כן?

(28:27) יש גם כל מיני דברים נחמדים שאפשר לעשות שלמשל לשחזר את הדייט הראשון שהיה לכם, אני כותבת את זה בספר למשל זה משהו מה זה מגניב, לבוא כמו…

(28:38) רגע רשמתי או לעשות איזשהו משחק תפקידים בבר, זאת אומרת מישהו ישב על בר והשני כזה יתחיל איתו ואתם יכולים להעמיד פנים כשאתם משהו אחר.

(28:51) אני הכרתי זוגות שסיפרו לי שהם ממש עושים משחקי תפקידים בהתאם לצרכים שלהם באותו הרגע, או לפנטזיות שעולות להם.

(29:01) אם יש פתיחות בין האנשים, זה קשר, כמה levelים קדימה, בגלל שזה מגוון, מייצר את הגיוון בתוך הזוגיות המונוגמית המוכרת.

(29:14) אני רוצה לענות על ה…

(29:15) כשהחזרתי אליו, מה אנחנו עושים בעצם כשמישהו או מישהי לא רוצים לשנות בדיוק, 1 רוצה להתפתח וכדי לעורר את יחסי המין שלהם בתכלס.

(29:27) לא שאני כאילו…

(29:27) לא.

(29:28) אז אני אגיד שזה היופי, חדר גישור הוא חדר מיון של מערכות יחסים.

(29:33) אני מקבל את האנשים בהכי קיצון, עכשיו הכול קורה, הם עכשיו בצומת.

(29:39) אבל הם גם באים לפעמים בדקה ה90 נכון, אבל הרבה פעמים גם באים בדקה ה92 אנחנו כן מצליחים לעשות הסכם בשלום בית.

(29:46) דווקא הזעזוע, המשבר, מכניס כל כך הרבה אנרגיה שכאשר מנהלים את זה נכון, אנחנו לא מתקינים לריבלוא המשפטי, זה בכלל לא הסיפור, ולהגדיר את החזון שלכם לאן אתם רוצים להגיע, הרבה מאוד פעמים, למרות ששניהם באו במטרה להתגרש ופתאום מגלים רגע, רגע, רגע, אנחנו בכלל רוצים דברים דומים.

(30:05) אבל הנה סוף סוף אנחנו באים לדבר ולמה זה קורה?

(30:09) כי יותר קל לבוא ולהגיד אני רוצה להתגרש, אם אני רוצה שתלבש תחפושת ותכבוש אותי במשחקי תפקידים.

(30:18) קל להגיד להתגרש, אז הם באים לכאן, כי בכל ריב יש את האיום אז טוב, אז אנחנו נתגרש.

(30:24) כן, בטח, כולם עושים את זה.

(30:25) טוב, אז אני עוזב את הבית.

(30:27) חצי מתגרשים, אף 1 לא אומר שהוא לובש מסכה והוא הולך לעשות פה את משחקי התפקידים, זה הבדל גדול אז יותר קל ללכת עם כולם.

(30:34) ואז מה שקורה כאן זה שמגיעים לפינה, ובתור הפינה חביבי תבחר, או שעכשיו אתה מוריד את מעטה הציניות, מבין שאשתך צריכה יותר ממך, היא רוצה יותר ממך ותהיה מוחמם מהדבר הזה, ואל תבוז לזה ואל תזלזל בזה, ולך יתקן, גם אם תרגיש לא בנוח, אז לא לסדנה שיש בה 1000 משתתפים, למפגש 1 עליך.

(30:57) לגמרי, לגמרי.

(30:58) זה מאוד אינטימי.

(30:59) לגמרי.

(30:59) לך למשהו הזה, כי אם לא תתגרש.

(31:02) ממש.

(31:02) כלי זה מאוד קל, זה או שמטפלים בזה או שמתגרשים.

(31:06) וככל שיש יותר מודעות ואנשים, גברים ונשים, מבינים שיכול להיות יותר טוב.

(31:12) חכם סקס ומיניות ואינטימיות זו מתנה גדולה שזה באמת, זו לא סיסמה, זה לא בהוליווד, הסרטים האלה זה לא אמיתיים.

(31:21) ואז כשאתם עונים את זה, אתם יכולים לצמוח ביחד, ולא להתגרש, הרבה יותר כלכלי, הרבה יותר טוב.

(31:27) ברור.

(31:28) אבל בשביל זה צריך כל 1 לצאת את מהפינה שלו, להבין יש מה שאני יודע, יש מה שאני לא יודע.

(31:34) נכון, זה הסיפור.

(31:35) נכון, צניעות במקום הזה, לזכור שאתה לא יודע הכול.

(31:38) נכון, זה שהיית חתיך וחסון, וכבשת את הבחורות, כבר לא הסיפור.

(31:44) פעם שכבתי עם מישהו ותוך כדי ניסיתי לכוון אותו, אז הוא אמר לי אני יודע מה אני עושה היה טרנוף נוראי כי אתה משחזר, מה זאת אומרת, אתה יודע מה אתה עושה?

(32:01) אני לא החברה הקודמת שהייתה לך, זה שלמדת שאם אתה עושה א’, ב’, ג’ זה עובד על מישהי 1, זה לא אומר שזה עובד עליי ואגב, יכול להיות שזה עבד עלי אתמול והיום לא.

(32:10) היום אני צריכה משהו אחר.

(32:11) למה לא להקשיב?

(32:14) נתתי לך גם, אמרתי לך בדיוק מה בא לי באותו רגע, אז מה…

(32:18) זה בן אדם חביבי, זה לא רק איבר.

(32:21) נכון.

(32:21) זה בא עם איזשהו מכלול, והוא מורכב, הוא מאוד מורכב.

(32:25) יש את יודעת, 1 הדברים שגם כן, שאמרת מקודם שהאישה משתנה, אני חושב ששמעתי את דוקטור ליאת יקיר המהממת, והיא הסבירה את זה פעם באיזשהו פודקאסט, ויש עם אפליקציות שעוזרות עם זה, לאפליקציות לבני זוג להבין איפה נמצאים, אה, כן, כן.

(32:41) היא הסבירה את זה על…

(32:43) אם את זוכרת את השם את יכולה להמליץ על זה כי זה דברים נהדרים, אני יודע.

(32:47) היא הסבירה את זה כמו עונות השנה, קיץ, חורף, אביב, סתיו.

(32:52) ברגע שאתה כגבר מבין את זה, שהרבה פעמים גם אני אומר את זה בחדר הגישור, נותן הרבה…

(32:57) אני יוצאת לאנשים הרבה תמונה רחבה על מה צפוי להן, וגם נשים לא הרבה פעמים יודעות את זה שיש קשר להיום בשבוע למה שקורה את זה.

(33:06) לגמרי.

(33:07) ולהכיר בזה, וזה טכני וזה לא בעייתי וזה בדיוק ראיינתי מישהי מהחברה הדתית והיא סיפרה שהיא והחברות שלה גילו שיש יום שהן כולן רוצות להתגרש ואז היא אמרה חכו יומיים ותגלו את התשובה וזה כזה אה, קיבלתי וסת, זאת אומרת מדהים, יש דברים שאנחנו לא מדברים עליהם, אבל לפעמים אני רואה את זה פה, אנשים מקבלים החלטות גורליות מתוך איזושהי מצוקה פנימית, איזשהו קושי שעולה, ביקורת ורק דברו ביניכם, ואפשר להפוך את מערכת היחסים הזאת לכל כך הרבה יותר טובה, כל כך הרבה יותר טובה.

(33:50) תגידי, בעולם הרווקים והרווקות שאני ככה מסתכל עליו ורואה את כל האתגרים והקשיים, איפה זה פוגש אותם?

(33:57) כל המיניות?

(33:58) כל הנושא הזה של הפערים וחוסר הבנה?

(34:01) כרווקים?

(34:02) כרווקים.

(34:03) אז יש אנשים שהם פשוט מנסים את עצמם, או שיש אנשים שהם נמנעים, זאת אומרת, או שזה מייצר סקרנות, או שזה מייצר עניין ורצון להתפתח, זאת אומרת…

(34:19) אני מהחוויה שלי, מה שאני שומע ורואה יש איזה דיסאינפורמציה וחוסר הבנה מובהק בין גברים ונשים הגברים…

(34:31) איך אני אנסח את זה?

(34:34) הם איפשהו ויתרו על תפקיד הגבר והם נהיים מאוד…

(34:38) ממקום…

(34:41) אני אלך שם לאיבוד.

(34:42) אני מרגיש את יודעת מה שהלכנו שם לאיבוד, זה השיח, זה המקום…

(34:46) אתה מדבר מבחינת חיזור?

(34:48) חיזור, תפקיד התפקיד המגדרי, תפקיד הגבר, תפקיד האישה, תפקיד הזכר והנקבה.

(34:54) אני חושב שעל דעת מה הלכנו מאוד רחוק מהזכר והנקבה, בסוף יש לנו תפקידים ביולוגיים.

(35:00) אנחנו צריכים לייצר משפחה ביחד, להתרבות לאיזשהו משחק הוליוודי שאנחנו מלא מלא סיסמאות, משליכים 1 על השני, המון המון כותרות ומה הוא אמור להיות ואיך אמור להיות, ולא מדברים.

(35:15) וגם כשמדברים זה עם כל כך הרבה הגנות ומגננות שלא מייצרים תקשורת.

(35:20) כן.

(35:21) ואני מסתכל מסביב, אני מכיר הרבה כאלה, שפשוט חוסר התקשורת וחוסר היכולת לייצר אינטימיות, חוסר המקום הזה אולי גם אמרת בתוך המלחמה שמייצרת הרבה שזקוקים עם אז בעיה באינטימיות היא מאוד, היא בעיקר מאפיינת הרבה מאוד רווקים, אולי גם כמוני שהם רווקים הרבה מאוד שנים.

(35:39) זאת אומרת, שיותר קל לנו דווקא להיכנס למיניות מאשר לייצר אינטימיות, זוגית.

(35:44) זאת אומרת, גם זה, אם אני יכול לשאול?

(35:48) מתוך, לא יודעת, זה תמיד משהו עמוק, כאילו, יהיה לי קשה לרדד את זה לתשובה, אבל אני מניחה שאנשים פשוט נפגעים, נסגרים ומתרחקים, ואז מאוד מאוד קשה להם להיות all in זהו, זה משהו כל כך קטן לפעמים כשמסתכלים 1 על השני, אני מסתכל עליה, מסתכל עליה, אבל תגיד לה שאתה רוצה.

(36:14) תגיד לה שאתה רוצה.

(36:15) אז לא אמרתי שהיא תתחתן איתה.

(36:17) תגיד לה שאתה רוצה ושאתה רוצה להשקיע בה כי אתה רואה פה סיכוי, יש מצב שאת תהיה מילדיי.

(36:25) ותן את התחושה הזאת.

(36:27) לפעמים לגברים, אני מסתכל מהמקום הזה, שכל פעם אנחנו חושבים על האות דייט, זה לא עוד דייט, זה מקום שיכול להיות שעכשיו אתה הולך לפגוש את אם ילדיך.

(36:38) כן, נכון השיחה שהיא לא בונים עליה בכלל.

(36:41) מצד 2º, אני יכולה להגיד שבתור, אני בין השנים 38 עד 40 הייתי במרתון דייטים, ופשוט יצאתי כל שבוע לדייט, לפעמים 3 דייטים, עם 3 בחורים שונים.

(36:54) עשיתי את כל הטעויות האפשריות בגלל שרצתי על כל המגרש במקום לתת באמת הזדמנות לבן אדם 1.

(37:01) הייתי כל כך מכורה לאפליקציות כשהגעתי למצב שהייתי יכולה לשבת בדייט ולקבל נוטיפיקציה שיש לי חדש עם מישהו בזמן שאני בדייט, עם מישהו אחר, איך בכלל תוכל לתת הזדמנות אמיתית לבן אדם כשכל הזמן אתה מוקף ומוצף במלא אנשים שלכאורה מעוניינים בך, אבל זאת אשליה מטורפת כי כל המאצ’ים האלה, גם אם היו לי 20 מאצ’ים ביום והיו לי 20 מאצ’ים ביום, לא יצא מזה כלום.

(37:31) רוב האנשים גם לא מנהלים באמת שיחות באפליקציה.

(37:34) השיחות שלהם הם כי הם מנהלים כי הם ממקבלים תוך כדי, או שהם כבר יוצאים לדייטים תוך כדי והם עדיין באפליקציה והאלגוריתם מראה אותם אבל הם לא באמת זמינים.

(37:46) או שהם מנהלים שיחות עם כמה נשים במקביל ואז מסדינים ומחליטים, וכולם עושים את זה, גם גברים וגם נשים, ואז אנחנו פשוט נשארים באותו מעגל כל הזמן.

(37:54) אז לכאורה אנשים אומרים וואו, איזה מגניב, הם יוצאים כל הזמן לדייטים, אבל הדייטים האלה, הם ב90 אחוז מהמקרים ראשוניים, הם לא מביאים לשום מקום והבור הוא הולך וגדל, זאת אומרת, הבור הרגשי.

(38:08) כי שום דבר לא מבשיל מזה.

(38:12) וכשכבר נראה לך שמישהו מתאים ואתה מנסה כן להשקיע אז אתה מגלה שהוא עושה את מה שאתה עשית לאנשים אחרים, זאת אומרת שהוא ממקבל וכזה.

(38:22) יש עכשיו ממש אז מגמה מתוך הדבר הזה, אני שומע, כי להתחיל לצאת משם ולהתחיל לייצר, ואני פה מסתכל על זה כמגשר ואני שם את זה על השולחן, אני מזהה הזדמנות עסקית.

(38:35) לפעמים אני מסתכל כי יש כל כך הרבה תחומים שתחום הגישור צומח בהם והמקום הזה כמו בחתונמי, אני אומר את זה…

(38:45) כי זה מאוד הסיפור הזה של רגע לקחת את 2º האנשים ושיש שם מישהו שמלווה אותם כמו השידוכים בחברה החרדית ואומר להם, רגע, זה לא רק להפגיש, זה שיש שם עוד מישהו, פעם זה היה חברות והדודות שאומר רגע, רגע, רגע, את…

(39:03) לפני שאת שולחת לי את ההודעה הזאת בואי נחשוב מה את מגיבה ובוא נשב ונדבר ואולי גם לשבת יחד איתם, כי אני חושב שכל זוג צריך, כל מפגש, זה גם זוגות נשואים, אנחנו לא אמורים להסתדר לבד גבר ואישה מעולם לא הסתדרו לבד.

(39:23) לא היה דבר כזה בהיסטוריה, כי תמיד היינו שבט, והייתה מדורת נשים והייתה מדורת גברים, והגברים היו עם הגברים ונשים הם הנשים.

(39:31) המפגש היה בלילה או באיסוף או בליקוט, ואם היו בעיות, אם היו מחלוקות, כל הקהילה הייתה מתכנסת.

(39:39) הם מעולם לא הסתדרו לבד, לא היה צורך בכלל.

(39:42) והציפייה עכשיו שלנו להיות גבר ואישה נפגשו בדייט, עכשיו הם צריכים האם הם מתאימים, האם לא מתאימים, להבין מהאינטימיות, כן…

(39:51) ועכשיו הוא צריך לבצע, הוא כן מתאים, זה לא אפשרי, אז בוא נוריד בכלל את המקום הזה ונמצא את האנשים הטובים ואת הידע, וזה מה שאת עושה כאן, שזה זו מתנה מאוד מאוד גדולה כי זה בדיוק מה שחסר.

(40:05) את המקום הזה שאפשר לדבר בפתיחות ולהביא את הקהילה ואת האנשים שילוו אותנו בתוך הדבר הזה.

(40:13) מקסים.

(40:13) זה מה שחסר לנו פה.

(40:14) תודה, אבל אני באמת, כי יש לי איזו צעקה בדבר הזה כדי לומר אתם שמים…

(40:19) כולנו.

(40:20) אז הוא בני זוג לא אמורים.

(40:23) גם אם אתם ביחד 20 שנה לכו לטיפול, לכו לייעוץ, לא כי יש בעיה.

(40:28) כשיש בעיה אתם כבר תגיעו אליי, לכו כי אין בעיה, לכו למקום שאתם יכולים להחזיק מרחב בשביל לדבר בו ומישהו ישאל שאלות ותוכלו לשמוע את התשובות של בן הזוג שלכם שלא שמעתם הרבה מאוד זמן.

(40:42) כן, בגלל זה באמת ממליצה ללכת לטיפול זוגי כבר בתחילת הקשר ולא לחכות שיהיה, לעשות את זה on going כמו שאדם הולך לטיפול, לא רק כי הוא סובל מבעיה, ממשבר מאוד ספציפי, אלא משהו מתמשך, כמישהו שעוזר לו, כאוזן קשבת, נכון, חד משמעית לכו לטיפול זוגי, אתם תקפידו בזה, לא תגיעו אולי לגירושין.

(41:07) נכון.

(41:07) פשוט, ואני אשמח שאף 1, כי הם יזהו את הדברים האלה לפני…

(41:11) כשהם רק מתחילים לבצבץ הבעיות.

(41:13) בדיוק, ודווקא כשיש את המשבר, זה תהיה להם את ההזדמנות לעבוד על הקשר.

(41:18) אה, יופי, יש פה…

(41:19) אי הסכמה.

(41:20) קדימה, יש פה איזה קטע שאני רוצה עכשיו משהו חדש, והוא רוצה משהו חדש.

(41:24) הנה, אפשר לעבוד עם זה.

(41:25) זה כבר עולם אחר לגמרי ממה שאפשר לעשות.

(41:28) ממש, והזכרת את חתונמי, אז אני חושבת דווקא במקום של רווקים כרווקה, שזה משהו שאני לקחתי בעצמי מהתכנית, את המקום של השהייה.

(41:41) זאת אומרת, ממש אומרים לזוגות, זה השידוך שלכם, תנו לתכנית, לניסוי הזה, 30 יום.

(41:51) אז זאת אומרת, אז משהו שאני למדתי כלקח בעצמי, אם מצאתי מישהו שנחמד לי איתו, שזורם לי, שדיברנו, שיצאנו לדייט, אז לסגור את האפליקציה ולשהות, להקדיש לזה את הכמה שבועות האלה, של כמה דייטים, ולא למהר לעזוב, כי עוד משהו שלופ שרווקים חוטאים בו וגם אני חטאתי בו זה בגלל אשליית השפע, אז אתה שולל אנשים נורא נורא מהר, בטיל, על כלום.

(42:24) וברגע שיש קונפליקט, מתעורר קונפליקט 1º, אז אתה כבר אומר אה, טוב, זה לא יעבוד, אני אחזור לאפליקציה.

(42:34) זאת אומרת, האפליקציות פשוט יצרו איזה, באמת, כל כך הרבה בעיות.

(42:41) הן פשוט מרחיקות אנשים ממציאת אהבה.

(42:46) כי אנשים באמת בטוחים שכל המדינה מחכה להם בטלפון, שיש כזה תור שלם של נשים וגברים שמחכים לצאת איתם.

(42:56) כאילו, זה באמת, זה פסיכולוגיה אבל זה באמת משלה בגלל שאתה רואה כל כך הרבה אנשים באפליקציות, אז אתה בטוח ש, טוב, אם לא מסתדר עם זה אז נפתח את האפליקציה ונצא עם מישהו אחר.

(43:09) כאילו, יש איזו זילות של עולם הדייטים ובמקום להגיד וואללה, הוא נחמד, כיף איתו, אז רגע, בוא נחכה כאילו, בוא נבדוק.

(43:20) ולא למהר, גם אתה לא אמור לצאת עם עצמך.

(43:23) וכל בן אדם שתכיר אז יהיה לו, כל אדם בא עם השק בעיות שלו, ובייחוד אני גם חושבת ככל שאתה מתבגר יותר, ככל שאתה יותר מבוגר בגיל אז צברת יותר דברים לטוב ולרע.

(43:42) נכון.

(43:42) אז גם אומרים את זה על רווקים שיותר קשה להם ככל שהם בגיל מבוגר יותר, יותר קשה להם לפנות מקום.

(43:51) נכון?

(43:51) כי אתה רגיל כל כך לעצמאות שלך ולבית שלך ויש לך חיים מסודרים וקריירה, ואיך פתאום תפנה מקום למישהו חדש, עם הגרביים המלוכלכות וההרגלים החדשים שלו, או הנחירות או דברים כאלה יש משהו נורא שקט ומאוד מאוד נוח בלהיות רווק.

(44:11) זאת אומרת, אתה דואג רק לעצמך, כאילו, לא לעוד בן אדם, אבל ההתפתחות האמיתית כנפש, היא באה בתור זוג.

(44:23) זאת אומרת, אתה חייב את העזר כנגדך.

(44:26) אנחנו יצור קהילתי, ולא יעזור שום דבר ואנחנו מגלים את זה ב…

(44:29) שהכל קל, הכל קל, אבל אנחנו יצור קהילתי ואנחנו צריכים את הקהילה.

(44:33) קהילה זה הסימן לאושר, קהילה זה המקום שבו אנחנו טוב לנו, קהילה זה המקום שבו אנחנו יכולים באמת באמת לצמוח בתוך הדבר הזה.

(44:41) עכשיו, יש כל כך הרבה אנשים שהם רווקים גם בתוך זוגיות, שהם כל כך בודדים, ולבד, והאם לי פה הרבה אנשים שמשך שנים רק נשארו בשביל הילדים או שהזוגיות היא חסרת אינטימיות והכול טכני ופה בתוך הדבר הזה זו הזדמנות כל כך טובה לפתח את הקשר הזה והמיניות שהיא כיף גדול.

(45:07) אני חושב שזה הדבר שברגע שמבינים שאם באים לעבוד בדבר הזה ומשקיעים בזה את הזמן, אז פתאום יש פה הזדמנות אחרת.

(45:16) ואני חושב, אני כל הזמן חושב למי שמאזין לפודקאסט הזה, שאנשים שהם בצומת.

(45:22) מה עוד…

(45:25) אני כל הזמן חושב מזווית הגברים, אני אגיד מהמקום הזה, כי אני גם וגם, אבל…

(45:30) נשים מדברות 1 עם השנייה, גברים לא.

(45:34) גברים לא, וזו 1 החולות כי אנחנו לא מדברים, אנחנו מדברים על ספורט, אגב, בגלל זה יש הרבה יותר גברים שמתאבדים מנשים.

(45:44) מבחינה סטטיסטית יש יותר נשים שיש להן ניסיונות התאבדות, שזה בדרך כלל איתות מצוקה, חוסר רצון באמת ללכת עד הסוף, אבל גבר כשהוא מתאבד הוא כבר הולך עד הסוף, זאת אומרת, לפי שוב סקרים ומחקרים, ואחת הסיבות זה העדר מעגלי תמיכה והמקום זה שלנשים אנחנו מוקפות בחברות, רגילות לדבר על הכול ברמה מאוד מאוד פרטנית, כולל מיניות ברמה כזו גרפית, וגברים הרבה הרבה פחות, בגלל החברה הפטריארכלית, ועוד משהו שאני למדתי לאחרונה, מגבר שהתארח אצלי בפודקאסט, שלגברים אין, יש רעב עורי הרבה יותר גדול.

(46:34) זאת תופעה שדיברו עליה בקורונה, כשהיה צריך לשמור על social distance נשים יש להן ממש מגיל צעיר, לא חשבתי על זה אף פעם, לגיטימציה לגעת 1 בשנייה.

(46:46) אנחנו עושות קיצי בשיער, אנחנו עושות כאילו, מתלטפות ומתחבקות ומעגלי מסאז’ים ורוקדות ביחד וזה, הכול נורא משוחרר ויש מגע לנשים שהוא מקובל חברתית ולגברים אין את זה, יש את המגע של אימא שלו, יש את המגע של החברה ויש צ’פחה מחבר טוב, כאילו, ואז גבר שהוא מתגרש, הוא יכול לסבול, עלול לסבול מבדידות מאוד גדולה וגם עם רעב הורי כזה, כי בעצם אפילו ההתקרבלות, או החיבוקים שהיו לו עם בת הזוג, אין לו אותם עכשיו.

(47:25) הגבר גם כן, בדרך כלל בתוך מערכות יחסים, זה מאוד מאוד נכון, הגבר מדבר דרך האישה, כל המקום הרגשי שלו זו דרכה.

(47:34) היא מטווחת לו את העולם, הוא מפרנס, הוא פתחני, הוא יודע להתמודד עם אקדחה ומדף איך לחבר אותו אבל בשיח רגשי הוא כשהוא גם צריך אבל זה דרכה ואז היא עוזבת וברוב המקרים היא עוזבת ואז הוא מרגיש שנסתם לו הפה ואין לו איך לדבר והוא צובר והוא צובר והוא צובר אני בגלל זה הדבר הראשון שאני אומר לכל מי שמתגרש, הדבר הראשון שאתם יוצאים מהחדר הזה, זה גם לגבר, גם לאישה, זה תמצאו חבר 1 שהוא איש של שלום לאלה שלא אלה שמחפשים את המלחמות ושואלים אתכם למה אתם פה ולמה התגרשתם ולמה.

(48:07) לא, לא, לא, אלא שאתכם, שכל התפקיד שלהם זה לאהוב אתכם.

(48:11) אני אגיד לכם, פעם ביום אני אוהב אותך, אני אוהב אותך, פעם ביום לתת לכם חיבוק אם אפשר.

(48:16) מקסים.

(48:17) 1 כזה מרגיע, שחרר את האמיגדלה, עושה סדר, ואז אפשר גם לדבר כי חייבים את המישהו הזה לדבר ואז מגלים וזה קורה הרבה פעמים בחדר הרגישו שאז שהוא בא והוא מגיע לצומת והוא רואה שהיא עוזבת ואז פתאום הוא נפתח והוא מתחיל לדבר ונהיה איזו שיחה רגשית שהרבה שנים לא הייתה כי הוא לא ידע, לא אמרו לו שזה בכלל בסקאלה.

(48:42) כן.

(48:43) ובדבר הזה יש פה הרבה שינוי, ואז הם נותנים למסעות מיניים מאוד מאוד גדולים.

(48:50) מה את הולכת להיות כשתהיה גדולה?

(48:52) עניינה אותי ככה…

(48:53) כי עשית חתיכת רזומה, לורי, זה לא פשוט.

(48:57) ואני אגיד שאני מכיר אותך כבר…

(49:00) אני לא אגיד ככה מהצד, אני מכיר אותך כבר עוד כשהייתי ילד מועדונים לפני…

(49:03) לפני 30 שנה.

(49:04) וגם שלחת ליתורים שלך לפני עשור, אני חושבת, בערוץ.

(49:08) נכון.

(49:10) הייתי שמחה לצאת לדרך עצמאית של הרצאות וכאלה, לכתוב עוד ספר.

(49:15) היום, עכשיו בא לי גם ספר ילדים, שאני אמא נורא בא לי לכתוב.

(49:20) וגם ללכת אולי למקום של החינוך המיני, זאת אומרת לבני נוער וחינוך למיניות בריאה, זה גם מעניין אותי.

(49:27) את מקבלת אנשים באופן פרטי?

(49:30) לא, אבל אני פתוחה להרצאות בנושא ו…

(49:34) אוקיי, אז אני רוצה להגיד את זה ככה, כי אני הייתי בהרצאה.

(49:37) אני ממליץ בחום, תחפשו את ההרצאות של אורי אני אומר לכם, גם אני וגם נוגה, שנינו ככה מאוד מאוד מחפשים את הידע ואת ההבנה כי אנחנו מבינים כמה הדבר הזה קריטי, גם לנו כבני זוג וגם לאנשים.

(49:55) לכו להרצאה הזאת, אתם תקבלו המון המון המון כלים תקראו גם את הספר גומרות בטוב תעקבו אחרי לורי תשחררו אתכם מכל מההתייפייפות כולם עושים סקס כולם רוצים, יש הרבה דברים, קינקים בתוכנו שאנחנו רוצים וזה, דווקא המקום לדבר יחזק לכם את הזוגיות, יחזק לכם את הביטחון, יגרום לכם להכיר עולמות חדשים שאני אומר לכם, לא הבנתי כשהתגרשתי למה מגיע, באמת, ואם אפשר לבוא ולקבל את הידע הזה.

(50:31) ככה, כמו שאתם עכשיו, לכו תעשו את זה, אני ממש ממליץ בחום.

(50:36) תודה רבה רבה ותודה שאירחת אותי, היה לי מדהים.

(50:38) איזה כיף, תודה, אני ממש שמח שבאת.

(50:41) אז תודה לכם למאזינים, תעקבו אחרי לורי, תאזינו לסקס אפיל, תיקחו את הספר, אני אומר את זה, אני אדגיש את זה הרבה, אני באמת אומר לכם, זה ייתן לכם המון המון המון ותודה שהאזנתם או צפיתם, וכמובן מי שיכול לשתף, להגיב, לכתוב, אני מאוד מעריך, תעזרו לנו להפיץ ידע ולעזור לאנשים בצומת לייצר מציאות חיים טובה יותר.

(51:05) המשבר הוא אירוע, אבל הוא חולף ואפשר לצמוח ממנו.

(51:08) להתראות בפרק הבא.