ניתן להתייעץ עם אהרון הכהן, סוכן הבינה המלאכותית של נישרי מגשרים, בצ'אט למטה מימין.

משהו עם גישור: למה בכלל צריך פודקאסט על גישור, קונפליקטים ופתרון מחלוקות – פרק 1

פרק הפתיחה של "משהו עם גישור" מסביר למה בכלל צריך פודקאסט על גישור, קונפליקטים ופתרון מחלוקות. דיברנו על תקופת הקורונה, על משברים בזוגיות ובבית, ועל כלים בסיסיים מעולם הגישור שכל אדם יכול להשתמש בהם כדי לעצור הסלמה, לחשוב רחוק ולנהל שיחה טובה יותר.

משהו עם גישור: למה בכלל צריך פודקאסט על גישור, קונפליקטים ופתרון מחלוקות

פרק 1 בפודקאסט "משהו עם גישור"

איך השפיעה הקורונה על הדרך שבה אנחנו פותרים סכסוכים

הקורונה לא יצרה קונפליקטים.
היא חשפה אותם.

זוגות שהצליחו “להסתדר” – מצאו את עצמם פתאום יחד 24/7.
מערכות יחסים שהיו על סף – נסדקו עוד יותר.
ואנשים שהחזיקו שגרה יציבה – מצאו את עצמם בתוך חוסר ודאות מתמשך.

בפרק הראשון של “משהו עם גישור”, אנחנו נכנסים בדיוק לנקודה הזו:
מה קורה לקונפליקטים כשהמציאות משתנה, ואיך אפשר להתמודד איתם אחרת.

 

כשאין לאן לברוח – הקונפליקט מתעצם

אחד הדברים המרכזיים שעלו בפרק הוא העובדה הפשוטה:

כשאנשים נמצאים יותר יחד – הקונפליקט לא קטן.
הוא גדל.

הסיבות לכך ברורות:

  • חוסר ודאות כלכלית
  • לחץ מתמשך
  • ילדים בבית
  • שינוי שגרה
  • חרדה מהעתיד

כל אלה יוצרים מצב של “סיר לחץ”.

ובתוך הסיר הזה, כל דבר קטן מקבל עוצמה גדולה יותר.

לא כי הבעיה גדולה יותר – אלא כי הסבלנות קטנה יותר.


מצב הישרדות: למה אנחנו מגיבים אחרת

בתקופות כאלה, הרבה אנשים נכנסים למה שאפשר לקרוא לו “מצב הישרדות”.

זה לא אומר סכנת חיים מיידית.
אבל זה כן אומר:

  • דריכות גבוהה
  • רגישות יתר
  • קושי לחשוב לטווח רחוק
  • תגובתיות מהירה

כשאדם נמצא במצב כזה, הוא לא באמת מנהל שיחה.
הוא מגיב.

ולכן, הרבה קונפליקטים בתקופת הקורונה לא נבעו רק מהנושא עצמו –
אלא מהמצב הרגשי שבו אנשים היו.


הטעות הנפוצה: לנסות לפתור הכל עכשיו

בתוך קונפליקט, במיוחד בתקופה טעונה, יש נטייה חזקה מאוד:

להגיב מיד.
לענות.
לסגור.
לנצח.

אבל אחת התובנות המרכזיות שעלו בפרק היא:

לא כל קונפליקט צריך להיפתר עכשיו.

לפעמים, הדבר הנכון ביותר הוא דווקא לעצור.

  • לקחת זמן
  • להתרחק רגע
  • לא להגיב מתוך סערה

זה לא ויתור.
זו בחירה לפעול ממקום יציב יותר.


הכלי הראשון: להסתכל רחוק – וביחד

אחד הכלים המרכזיים בגישור, ובמיוחד בתקופות משבר, הוא שינוי נקודת המבט.

במקום להסתכל על הרגע הנוכחי –
להסתכל קדימה.

לא שבוע קדימה.
אלא שנה, חמש שנים.

ולא לבד – אלא יחד.

לשאול:

  • איפה אנחנו רוצים להיות?
  • איך היינו רוצים שהחיים שלנו ייראו?
  • מה חשוב לנו באמת?

כאשר מסתכלים רחוק, הקונפליקט הנוכחי מקבל פרופורציה.

והחשוב יותר – נוצרת קרקע משותפת.


למה חשוב לחשוב “ביחד”

גם כאשר מערכת היחסים נמצאת במשבר, יש מציאות שלא משתנה:

יש ילדים.
יש היסטוריה משותפת.
יש עתיד כלשהו שבו הצד השני עדיין קיים.

ולכן, גם אם הקשר משתנה – השותפות לא נעלמת.

זו בדיוק הנקודה שממנה אפשר להתחיל לייצר פתרונות.


הכלי השני: להבין את הצד השני – גם בלי להסכים

אחת הטעויות הנפוצות בקונפליקט היא ניסיון לשכנע.

אבל בגישור, המטרה היא אחרת:

להבין.

לא להסכים.
לא לוותר.
אלא להבין מה הצד השני חושב, רוצה וצריך.

כי ברגע שמבינים – אפשר להתחיל לעבוד עם זה.

בלי הבנה, כל שיחה חוזרת לאותו מקום.


הכלי השלישי: לא לפחד מקונפליקט

אחד הדברים המפתיעים שעלו בפרק הוא הגישה לקונפליקט עצמו.

בניגוד למה שנהוג לחשוב –
לא תמיד צריך לעצור ריב.

לפעמים, דווקא לתת לו לקרות –
בצורה מודעת ומכבדת – מאפשר לפרוק את מה שמצטבר.

הבעיה היא לא עצם הקונפליקט.
הבעיה היא איך מנהלים אותו.

כאשר מנסים “להשתיק” אותו, הוא לא נעלם.
הוא רק מצטבר.


רגע ההתפרקות – כהזדמנות

בתוך חדר הגישור, רואים שוב ושוב תופעה מעניינת:

דווקא הרגעים שבהם הטונים עולים –
הם רגעים של שינוי.

כי שם יוצא מה שבאמת נמצא בפנים.

וכשזה יוצא –
אפשר להתחיל לעבוד.

הרבה פעמים, אחרי ההתפרקות, מגיעה רגיעה.
ואז – שיחה אמיתית.


הקורונה כמאיץ תהליכים

הקורונה לא יצרה משברים חדשים בלבד.
היא האיצה תהליכים קיימים.

מערכות יחסים שהיו יציבות – התחזקו.
מערכות יחסים שהיו חלשות – נסדקו.

במובן הזה, הקורונה הייתה כמו זכוכית מגדלת.

והשאלה האמיתית היא לא מה קרה –
אלא מה עושים עם זה.


האם נכון להיפרד בתקופת משבר?

אחת השאלות שעלתה בפרק היא שאלה פרקטית מאוד:

האם נכון לקבל החלטות גדולות, כמו גירושין, בתקופה של חוסר ודאות?

התשובה אינה חד משמעית.

אבל יש עיקרון חשוב:

אם אין לחץ קיצוני –
לא חייבים למהר.

אפשר:

  • לקחת זמן
  • לעבוד על תקשורת
  • לפנות לטיפול זוגי

החלטות גדולות עדיף לקבל ממקום יציב – לא מתוך סערה.


לפני גישור – טיפול

נקודה משמעותית נוספת שעלתה היא החשיבות של טיפול זוגי.

לפני שמגיעים להסכמות –
צריך לאפשר לרגש לצאת.

טיפול מאפשר:

  • לפרוק
  • להבין
  • לעבד

וכאשר מגיעים לגישור אחרי תהליך כזה –
הדרך להסכמות הרבה יותר קצרה וברורה.


עיקרון מרכזי: לא למהר, כן להתקדם

גישור אינו תהליך של “פתרון בעיות”.
הוא תהליך של תנועה.

גם בתוך משבר, אפשר:

  • לעצור
  • להבין
  • ואז לבחור

לא מתוך לחץ,
אלא מתוך בהירות.


שותפות חדשה – גם בתוך משבר

גם כאשר מערכת יחסים משתנה, נשארת שותפות.

הורות משותפת.
חיים משותפים ברמה כלשהי.

ולכן, השאלה היא לא רק:
האם להישאר או להיפרד.

אלא:
איך נראית השותפות מכאן והלאה.

זו בדיוק נקודת המבט של “שותפות חדשה” –
להסתכל קדימה, ולא להיתקע בעבר.


לסיכום

הקורונה הייתה תקופה מאתגרת –
אבל גם הזדמנות.

הזדמנות לראות:

  • מה עובד
  • מה לא עובד
  • ומה צריך להשתנות

קונפליקט הוא לא סוף הדרך.
הוא נקודת התחלה.

וכשיש כלים נכונים,
אפשר להפוך גם תקופה של משבר
לתהליך של צמיחה.

שאלות ותשובות: קונפליקטים, זוגיות וגישור – לא רק בתקופות משבר

בתקופות לחץ – כמו משברים כלכליים, שינויים בחיים או תקופות חוסר ודאות – היכולת הרגשית שלנו להתמודד עם מורכבות יורדת.
כאשר אדם נמצא בעומס, הוא פחות פנוי להקשיב, פחות סבלני, ויותר מגיב מתוך הישרדות.

זה נכון לא רק בקורונה, אלא גם במצבים כמו:

  • מעבר דירה
  • לידה
  • שינוי קריירה
  • משבר כלכלי
  • מחלה במשפחה

במצבים כאלה, הקונפליקט לא בהכרח חדש – אלא מקבל עוצמה גבוהה יותר.
ולכן, הבנה של ההקשר היא קריטית לפני שמנסים “לפתור” את הבעיה.

לא. זו אחת הטעויות הנפוצות ביותר.

יש נטייה לחשוב שאם לא פותרים מיד – המצב יחמיר.
אבל בפועל, פתרון מתוך סערה רגשית לרוב מחמיר את המצב.

בגישור עובדים לפי עיקרון פשוט:
לא מקבלים החלטות מתוך שיא רגשי.

במקום זה:

  • לוקחים זמן
  • מאפשרים לרגש להירגע
  • חוזרים לשיחה ממקום יציב יותר

דווקא ההשהיה הזו מאפשרת שיח מדויק יותר.

המטרה אינה להימנע מריב, אלא לנהל אותו נכון.

ריב בריא כולל:

  • ידיעה שזה ריב – ולא “מלחמה”
  • שמירה על גבולות (ללא השפלות או אלימות מילולית)
  • יכולת לעצור כשצריך
  • חזרה לשיחה לאחר רגיעה

הבעיה אינה עצם הקונפליקט, אלא הדרך שבה מנהלים אותו.
כאשר עוצרים ריבים בכוח או מדחיקים אותם – הם מצטברים ומתפרצים בעוצמה גדולה יותר בהמשך.

הבנה אינה הסכמה.

אבל בלי הבנה – אין תקשורת אמיתית.

כאשר אדם מרגיש שלא מבינים אותו:

  • הוא מתבצר בעמדה שלו
  • הוא מגביר את הטון
  • הוא מפסיק להקשיב

לעומת זאת, כאשר יש תחושת הבנה:

  • נוצרת פתיחות
  • אפשר להתחיל לחשוב יחד
  • מתאפשרת תנועה קדימה

בגישור, ההבנה היא הבסיס לכל פתרון – גם אם בסוף לא מסכימים על הכל.

כאשר אותו ריב חוזר שוב ושוב, זה סימן לכך שהשיח מתנהל ברמת הסימפטום – ולא ברמת הצורך.

לדוגמה:
ויכוח על כסף יכול להיות בעצם ויכוח על ביטחון.
ויכוח על זמן יכול להיות בעצם ויכוח על תשומת לב.

כדי לצאת מהמעגל, צריך:

  • לעצור את התגובה האוטומטית
  • לזהות את הצורך האמיתי שמאחורי הדרישה
  • לנהל שיחה על הצרכים – לא רק על ההתנהגות

זה שינוי קטן בתפיסה, אבל משמעותי מאוד בתוצאה.

זו שאלה מורכבת, ואין לה תשובה אחת.

עם זאת, חשוב להבין:
ילדים מושפעים פחות מעצם הגירושין, ויותר מאיכות הקשר בין ההורים.

כלומר:

  • זוגיות עם קונפליקט מתמשך ובלתי מנוהל יכולה לפגוע בילדים
  • פרידה שמתנהלת בצורה מכבדת יכולה דווקא לייצר יציבות

הדגש הוא לא רק על ההחלטה – אלא על הדרך שבה מנהלים אותה.

גישור אינו רק כלי לסיום קשר – אלא גם להבנה.

הוא מאפשר:

  • להאט את הקצב
  • להבין את הדינמיקה
  • לייצר שיח שלא מתקיים בבית

ולפעמים, עצם השיחה בגישור משנה את התמונה.

גם כאשר בסוף בוחרים להיפרד, גישור מאפשר לעשות זאת בצורה:

  • מדויקת
  • פחות פוגענית
  • עם ראייה קדימה

בדרך כלל – לא.

כאשר אדם נמצא בתוך סערה, היכולת שלו לראות תמונה רחבה מוגבלת.

ולכן, אם אין סיכון מיידי (אלימות, פגיעה וכו’),
עדיף:

  • לקחת זמן
  • להבין את המצב
  • לבדוק אפשרויות

החלטות גדולות עדיף לקבל ממקום של בהירות – לא מתוך לחץ.

חוסר ודאות הוא אחד הגורמים המרכזיים ללחץ.

הדרך להתמודד איתו אינה תמיד “לפתור” אותו – אלא לייצר יציבות פנימית.

זה יכול לכלול:

  • שגרות קבועות
  • שיח פתוח
  • חלוקת תפקידים ברורה
  • תכנון לטווח ארוך

גם אם העתיד לא ברור – אפשר לייצר תחושת כיוון.

אחד העקרונות המרכזיים בגישור הוא מעבר משיח של עבר לשיח של עתיד.

במקום:
“מי אשם”
שואלים:
“לאן אנחנו רוצים להגיע”

כאשר מסתכלים קדימה:

  • קל יותר לזהות אינטרסים משותפים
  • קל יותר לשתף פעולה
  • פחות נתקעים בהאשמות

זה שינוי תפיסתי – אבל כזה שמשנה את כל הדינמיקה.


 

כאשר אין תקשורת, לרוב זה לא כי אין מה להגיד – אלא כי אין מרחב בטוח להגיד.

במצבים כאלה, חשוב:

  • לא לכפות שיחה
  • לא לנהל שיח מתוך התקפה
  • לשקול גורם חיצוני (מגשר / מטפל)

לעיתים, עצם הנוכחות של צד שלישי מאפשרת שיח שלא מתאפשר לבד.

זו לא שאלה של רגע – אלא של תהליך.

יש כמה סימנים שיכולים להעיד:

  • חוסר תקשורת מתמשך
  • תחושת נתק רגשי
  • חזרתיות של קונפליקטים ללא שינוי
  • היעדר רצון להשקיע

אבל גם כאן – לא מדובר בהכרח בסוף.

לעיתים, זו נקודת הזדמנות לעצור ולבדוק מחדש את הדרך.

גישור אינו רק תהליך – אלא שפה.

שפה שמאפשרת:

  • להקשיב
  • להבין
  • לא למהר להגיב
  • לראות את הצד השני

אלו כלים שניתן ליישם:

  • בזוגיות
  • בהורות
  • בעבודה
  • ובכל מערכת יחסים

תמלול מלא של הפרק

(0:16) התחלנו.

(0:16) התחלנו?

(0:17) התחלנו, דניאל.

(0:18) איזה יופי.

(0:20) מה קורה, נדב?

(0:21) רגע, רגע, רגע, בואו נציג.

(0:23) בואו נציג.

(0:23) בואו נתחיל בלהציג, זה נראה לי בסיסי.

(0:26) לא נתחיל בלהתרגש, נתחיל בלהציג.

(0:28) כן, תתרגש אחר כך.

(0:30) אז נדב נישרי מגשר.

(0:32) דניאל הרוש מגשר.

(0:34) נכון.

(0:35) עדיין לא התרגלתי, אבל אני…

(0:38) כן.

(0:40) כן, אני מגשר, כן.

(0:42) כבר לא מעט זמן.

(0:44) נכון.

(0:45) כבר לא מעט זמן, זה יפה שאתה אומר את זה.

(0:47) אבל גם לטוב אבא לקח כמה שנים להתרגל.

(0:50) בדיוק.

(0:50) למרות שאנחנו זוכרים הרבה זמן ב…

(0:52) בזרם להגיד זה באמת מה שאנחנו עושים.

(0:56) אז החלטנו שאנחנו מקליטים פודקאסט.

(0:59) למה אנחנו עושים את זה?

(1:01) למה לא?

(1:03) תשמע, יכולנו עכשיו לשבת בערב, יש נוף יפה בחוץ, אחלה אוויר.

(1:08) יכולנו לשבת, לראות טלוויזיה.

(1:11) זה אותו דבר, רק מקליטים את זה, זה לא…

(1:14) אה, אתה יודע, ויש פה חתיכת פרוצדורה.

(1:16) בכל זאת, אנחנו לא ב…

(1:18) עשינו פה חתיכת הפקה, צריך להגיד לכל מי שמקשיב לנו, זה היה חתיכת לוגיסטיקה.

(1:24) אתה יודע, בוא נספר את הסיפור הזה.

(1:26) תספר, אתה המשוגע שקנה פה ציוד ב…

(1:29) לא יודע, כאילו אנחנו…

(1:31) יותר גדול ממה שחשבתי, את האמת.

(1:33) באולפני אבי רוד של הביטלס.

(1:36) תשמע, הרי מה קרה?

(1:37) אנחנו החלטנו לעשות פודקאסט.

(1:39) בואו נעשה ניסיון.

(1:41) והלכנו לאולפן, ועשינו, והיה ממש נחמד.

(1:44) ועל הרבה כסף.

(1:47) ואמרנו, חייבים להמשיך עם זה.

(1:48) אבל עכשיו, כל פעם לתאם את האולפן, ולהזמין, ולעשות, הבנו שזה נהיה מאוד מורכב, וגם מאוד יקר.

(1:56) אז אמרתי, בוא פשוט נקנה את כל הציון, נעשה את זה, ואז יהיה לנו את זה פה בחדר הגישור, שהוא מאוד אולפני, יש פה אווירה מאוד מתאימה לזה, ואז נוכל לעשות את זה באופן קבוע.

(2:07) אז עכשיו, מה שאנחנו עושים, זה אומנם הפודקאסט השלישי שלנו, אבל זה הראשון שקורה כאן, ואנחנו עושים את זה בעצם בחדר הגישור שלי, ויש לנו פה את נוגה שאחראית פה, שהיא גם מגשרת שלנו, שאחראית פה על הצילום.

(2:21) אני לא מבין למה היא לא חלק מההקלטה.

(2:24) זה טעון גישור, יהיה גישור בנושא הזה, ויש פה גם את שרון, שרון כנראה נפלאה, שהיא זמרת גם מופלאה, שעוזרת לנו פה עם כל הלוגיסטיקה, כי אנחנו הרי לא מבינים בזה שום דבר.

(2:36) אז זה נפלא שהיא כאן.

(2:39) ואז רק התחיל פה השאלה, ואנחנו נרצה להדחת את השאלה הזאת.

(2:43) איך נקרא לפודקאסט הזה?

(2:45) כל הציוד וכל האנשים שהבאת ואין שם לפודקאסט.

(2:49) אז תראה, כי מה היה?

(2:50) לפודקאסט הקודם קראנו גישור לציבור.

(2:56) שזה גם הפרויקט שעשינו על הקורס גישור חינם לכולם, דיברנו עליו הרבה.

(3:01) אבל עכשיו אנחנו הולכים לעשות פודקאסט, שבו בוא נגיד מה הולך להיות בתוך הדבר הזה.

(3:06) הולכים לדבר הרבה על הרבה תחומים של גישור, על קונפליקטים, פתרון מחלוקות, דברים שנוגעים לאנשים עצמם, דברים שרלוונטיים למי שלומד גישור, למי שרוצה להתעסק בגישור, למגשרים בכירים, למגשרים צעירים, וכמובן לציבור עצמו שרוצה לפתור קונפליקטים בדיבור, בלי אלימות משפטית, בלי אלימות נקודה.

(3:26) ואנחנו נדבר הרבה בתוך, בתוך הזה, בתוך על כל הנושאים האלה.

(3:32) ואז עלה לי רעיון לשם.

(3:34) נו, שוט.

(3:36) טוב, תראה.

(3:37) בתוך כל ה…

(3:40) אבל שלא יהיה משהו מפוצץ ולא משהו סאחי מדי.

(3:43) לא, לא, אנחנו בראש טוב, אנחנו מבינים שאנחנו בראש טוב.

(3:49) כשאני הייתי בצעירותי ברמת הגולן…

(3:51) הייתה הפעלה, היה תנועת נוער בני המושבים כבוד, סוריה דרום, רום רום רום סוריה דרום קראנו לעצמנו, והייתה הפעלה שאני לא זוכר ממש מה היה שם, היה סדנאות, ישיבות, זה היה בגמלא, במעלה גמלא, אבל השם של זה היה השם שהוא בלתי נשכח, וקראו לזה מצידי תקרא לזה שולחן.

(4:19) אנשים באים לפעם בשבוע, למצידי תקרא לזה שולחן.

(4:25) אז אותו דבר חשבתי על הפודקאסט הזה, שנקרא לו משהו עם גישור.

(4:30) יאללה.

(4:31) משהו עם גישור.

(4:32) נשמע טוב.

(4:33) זהו, משהו עם גישור, מקרקעין, משהו עם גישור, גירושין, משהו עם גישור.

(4:38) משהו עם גישור קורונה.

(4:39) או קורונה, או…

(4:41) בוא נדבר רגע על הקורונה, אנחנו לא יכולים להתעלם מזה.

(4:45) נכון.

(4:45) וגם בגלל זה אנחנו בבית, לא יוצאים.

(4:48) נכון.

(4:50) ולדעתי לגישור יכול להיות פה תפקיד מאוד חשוב בכל התקופה הזאת שעוברת על העולם.

(4:58) איכשהו יצא שאני נכנסתי לזה ואתה משכת אותי לזה לפני שכל זה התחיל, הרבה לפני.

(5:06) ובאתי ללמוד סתם כדי לפתוח את הראש, ללמוד קורס גישור בסיסי.

(5:12) ופתאום אני ראיתי שיש שם כלים, עזוב עכשיו מקצוע לשבת בחדר, לגשר בין אנשים, כלים ליום-יום, שאמרתי, חבל שלא היו לי עד עכשיו, הרבה סיטואציות בחיים שלי שהייתי יכול להתנהל בהן אחרת.

(5:30) בצורה מאוד פשוטה באמת, וקצת יותר תשומת לב, ונדבר על הכלים האלה בהמשך.

(5:39) וישר דיברנו וחשבנו למה שלא…

(5:43) אז למה שהכלים האלה לא יגיעו לציבור הרבה יותר רחב חוץ מלמגשרים?

(5:49) זה באמת מוצר צריכה בסיסי.

(5:51) אני רוצה להבטיח לעצמנו איזה משהו.

(5:53) כן.

(5:54) כי יש לי אוזן מחדל לזה.

(5:56) אנחנו הולכים לעשות פודקאסט לא שיווקי בעליל.

(6:01) לא, לא.

(6:02) בעליל, למה אני אומר את זה?

(6:03) כי עכשיו אני חושב מה אתה אומר, והנה עכשיו הולכים למכור להם את הקורס הבסיסי, וכלום, כלום שהוא חינמי.

(6:09) לא רגע, אז אני רוצה להבהיר פה משהו.

(6:12) היה לנו רעיון, אני הלכתי לשם, כאילו כיוונתי לשם.

(6:17) אוקיי.

(6:17) הרי מהשיח בינינו על הדבר הזה…

(6:20) אמרנו, כן, זה כמו שאומרים בפרסומת על המשקפיים, זה מוצר צריכה בסיסי, למה ש…

(6:26) השפה הגישורית.

(6:27) השפה הזאת, כן, למה שאנשים ישלמו כסף?

(6:29) בואו ניתן להם את זה, החברה הזאת.

(6:32) יפה.

(6:32) אנחנו כל יום פותחים טלוויזיה, או קוראים עיתון, ואנחנו מוצפים בגלים של שנאה, וקיטוב, ורעל, וזה גם מה שהתקשורת מציפה, אני בטוח שיש גם דברים אחרים, אבל לא משנה, זה מחלחל, ואתה רואה את זה ברשתות, ואתה רואה את זה בכל מקום.

(6:50) ולאנשים נמאס מזה, באמת, אנשים נמאס מזה, די, מסתובבים פה עם הרגשה של בחילה מכל הדבר הזה.

(6:58) ואתה יודע, עכשיו עם תקופת הקורונה, נחבר את זה לזה, קיבלתי את הנתונים שבוע שעבר, קראתי את הנתונים, זה נוראי, יש גידול של בין 20 ל-30 אחוז בכמות הפונים לשירותי הרווחה בחודשים האחרונים, אחוז גדול בהתאבדויות.

(7:14) אלימות במשפחה ב-30% גידול כמדומני.

(7:17) זאת אומרת, הנתונים הם כאלה שהמצב הוא באמת קטסטרופה.

(7:21) עכשיו, זה ברור גם למה.

(7:22) אנשים כל הזמן בתוך הבית, סיר לחץ, חוצר ודאות כלכלית, העולם משתנה, העולם ישן הולך, לא ברור מה זה אומר.

(7:30) אנשים מאוד מאוד בחרדה, ואת כל זה הם עושים עם מישהו שנמצא איתם בבית.

(7:35) מערכת היחסים הרבה פעמים לא הייתה תקינה.

(7:38) לפני זה, ועכשיו הם צריכים גם להתחיל להסתדר איתו, וגם הילדים בבית וכל הזומים שבבית, בקיצור מתכון לפצצות, לקושי מאוד גדול.

(7:51) אז אם אנחנו אומרים שהפודקאסט הזה, וזה מה שהחלטנו על קורונה, באמת בוא ניתן מתוך…

(7:56) הפרק הזה בפודקאסט, דייק במונחים ידידי.

(7:59) סליחה, אני עוד פה לומד, אני לא התגמרתי להיות מומחה גדול, בגישור אני מבין טיפה.

(8:03) בזה אני לא מבין דבר, אבל אולי ככל שאני אתקדם אני אבין יותר.

(8:08) אז בואו נדבר בעצם על כלים שמה שאפשר לעשות בקורונה.

(8:14) עכשיו יש אנשים בבית, יש לחצים, אני לא יודע, בואו ניקח את הסיטואציה.

(8:19) אני לא יודע מה אני רוצה לעשות עכשיו, יש לי בעיה עם העבודה, גם ככה אני בצומת בחיים, אני 35, 45, 50, בכל שלב של החיים אני עכשיו בצומת מאוד מאוד גדולה.

(8:30) הילדים כבר גדלים, אבל הם בבית.

(8:32) אם יש לי מזל ומתחת לכיתה ד’ לכיתה ד’ ומטה, הם כן לומדים או כן הולכים למסגרת.

(8:38) גדולים מזה הם כל הזמן שמה.

(8:40) אני צריך לתת להם דוגמה אישית.

(8:43) קשה לי, אני בחוסר ודאות.

(8:45) מה אני עושה, דני?

(8:46) איך אני יכול להתמודד עם כל הסיטואציה הזאת מהזווית הגישורית?

(8:51) קודם כל, לוקח נשימה עמוקה.

(8:55) קודם כל, כן, אין מה לעשות, אלה סיטואציות שבהן הלחץ משפיע מאוד, גם אנשים שנקלעו לאיזושהי סיטואציה כלכלית קשה בגלל שהם פוטרו או יצאו לחל”ת, אתה יודע שיצר ההישרדות שלהם עובד שעות נוספות והוא משבש קצת את שיקול הדעת, אין מה לעשות.

(9:21) קודם כל צריך להכיר בזה, שזה המצב.

(9:28) אני חושב שקודם כל…

(9:29) מה זה יצר ההישרדות?

(9:31) אתה ככה אומר את זה שהוא מאוד פועל, אבל אתה יודע, אנחנו חיים, זה לא שהקורונה נתנה פה איזושהי תחושה של…

(9:39) אנחנו מבינים שהעולם כבר לא נכחד, עכשיו גם אנחנו מדברים כבר כשמצאו את החיסון וזה הולך להגיע.

(9:45) אבל למה ההישרדות?

(9:47) למה אתה אומר שאני בכלל בהישרדות?

(9:49) קודם כל יש אי ודאות מאוד גדולה לגבי מתי זה ייגמר.

(9:54) עזוב, חיסון, לא חיסון.

(9:56) במשך הרבה מאוד זמן לא היה לנו מושג, וגם עכשיו אין לנו מושג, למרות שכאילו יש איזה קרן אור בקצה המנהרה, אבל אנחנו לא באמת יודעים.

(10:06) זה, אתה במצב כזה שאתה גם…

(10:09) לא רואה את נקודת הסיום שלו, זה מעורר כל כך הרבה חרדות.

(10:15) בכל הנתונים שראית, אין נתון אחד, כמה אנשים התאבדו בגלל המצב הזה.

(10:20) נכון.

(10:20) זה משהו שמסתירים, אבל, או שלא יודעים, אני לא יודע, אבל…

(10:23) איך אתה רואה את ההישרדות הזאתי בחדר הרגישום?

(10:27) וואו.

(10:28) כי אנחנו הרי רואים את זה בתוך ה…

(10:30) בלהבות הגדולות, זה ממש שם, אז איך אתה רואה את זה בחוויה שלך?

(10:34) קודם כל, הנושא הזה של החצי שנה האחרונה של הקורונה, כבר יותר כבר, כמה אנחנו, ממרץ בתוך הדבר הזה.

(10:42) אנחנו עכשיו בנובמבר.

(10:44) זה נובע, כבר שמונה חודשים, עוד תכף שנה.

(10:47) אנשים מדברים על זה בחדר הגישור, על תקופה של שבר מאוד גדול ביניהם.

(10:57) גם אם הגיעו אליה במצב יחסית בסדר, ביחסים, משהו שם הרחיב מאוד את הסדקים ביניהם.

(11:05) ויצר כבר קרע כזה שהביא אותם לחדר הגישור במצב שהם כבר מבינים שהם לא יכולים להמשיך לחיות ביחד.

(11:17) ואנחנו רואים את זה שם בצורה מאוד בולטת בהתנגדויות אחד כלפי השני.

(11:24) הם קצת שוכחים שהם באותה הסירה ויש להם ילדים משותפים.

(11:30) וכל אחד מאוד מנסה לשמור על החלק שלו, בלי לשים לב שהחלק שלו לפעמים בא על חשבון הצד השני, ואם הצד השני בבעיה, אז גם הוא בבעיה.

(11:41) והם קצת לא רואים את התמונה, מה זה קצת?

(11:44) הם לא מצליחים לראות את התמונה הרחבה מתוך המצב ההישרדותי הזה.

(11:50) אז לא מפה אפשר באמת לתת את הטיפ הראשון.

(11:53) קדימה, לך על זה.

(11:54) תמיד להסתכל רחוק ביחד.

(11:59) הרגעים שעכשיו אנחנו בנתק מאוד גדול ויש קושי והיה ריב גדול, הרי מתי אנשים מקשיבים לנו, מתי מדברים איתנו?

(12:04) לא כשטוב, כשרע.

(12:06) ואם אנחנו יכולים דווקא במקום הזה שרע, להגיד רגע, אני לוקח את אותה נשימה, לא סתם אמרתי את זה, אותה נשימה, אותה לספור עד 10, זה נכון, זה עובד.

(12:16) להגיד עכשיו יש קונפליקט, עכשיו אני בתוך לב הסערה, אני לא במצב נכון.

(12:21) לקבל החלטות.

(12:22) אני חייב לחכות את השעה, את השעתיים, אפילו את היום, זה אפילו מצוין.

(12:28) וכל הזמן להסתכל, לעשות שני דברים.

(12:31) אחד, להסתכל רחוק ביחד.

(12:32) מה זה אומר רחוק ביחד?

(12:34) לא להסתכל עכשיו, להסתכל לעוד שנה, עוד שנתיים.

(12:38) הרבה יותר קל להסתכל שם, לראות תמונה הרבה יותר אופטימית.

(12:41) אין לי שם נרטיב שאני צריך להוכיח, לא מחובר ישירות לעכשיו.

(12:45) אני כן יכול לראות שם איזושהי שפיות.

(12:47) וביחד כי אני חייב לראות שם את הצד השני, כי אם כן אני שם מתאלמן חס וחלילה, הוא עדיין יהיה שם כי הוא ההורה של הילדים שלי.

(12:56) גם הילדים שלי טפו טפו טפו יהיו שם.

(12:59) אז אם אני מסתכל רחוק וביחד, אני יכול להתחיל לייצר איזשהם אינטרסים משותפים, להגיד אין מה לעשות, אנחנו תמיד נהיה שם, ולחשוב מהמקום הזה איך אני פועל.

(13:10) הדבר השני שאנחנו יכולים לעשות בתוך ה…

(13:13) כמכלול של זה, זה להתעמק בלקיחת הזמן הזה.

(13:20) זה לעלות במעוף הציפור ולשאול את עצמי איך מישהו אחר היה פועל עכשיו, איך מישהו אחר היה רואה את הסיטואציה הזו.

(13:28) לא לשאול מה עכשיו אני אעשה ומה הוא עושה.

(13:32) יותר מזה, אני יכול אפילו להעמיק את זה ולשאול את עצמי שזה תרגיל קשה.

(13:38) מה הוא חושב?

(13:40) לשאול מה הוא חושב.

(13:43) כי אם אני יודע מה הוא חושב, אני יכול, אם אני מבין את הצד השני, אני יודע, לא כל כך מסכים איתו.

(13:48) אבל אם אני מבין אותו, אני יודע איך לפעול איתו.

(13:51) אז אני יודע קודם כל מה הוא רוצה ומה הוא צריך.

(13:54) וזה הבסיס לשיחה.

(13:55) כי בסופו של דבר, קודם כל צריך לנהל שיחה.

(13:57) גם בתוך המשבר צריך לנהל את השיחה, להתרחק.

(14:01) ולהגיד את זה, רגע, אני לא מרגיש טוב עכשיו לדבר, זה לא זמן לי לדבר, אני לא בנוח לי.

(14:07) ופשוט ללכת, ללכת על ההליכה הזאת, וגם להגיד את תכבד את זה, זה לא בכוח, לא לטרוק את הדרך, לא טוב לי כרגע, אבל עוד שעה, אני מדבר איתך, בוא נקבע מתי יושבים.

(14:19) לא להשאיר את הצד השני באוויר, פשוט לא להיכנס עכשיו, יש שריפה, מתרחקים, מכבים שריפה, נרגעים, מסדרים דופק, ואז מדברים, לא חייבים עכשיו.

(14:30) זה, יש כזה חוק שאנשים חפשים, שחובה להגיב.

(14:32) לא חובה להגיב.

(14:34) נכון, לא חובה, אבל פה נכנסים עניינים של אגו הרבה פעמים, של קרב על הנרטיב של הוויכוח.

(14:43) עכשיו תראה, הרבה פעמים אני ראיתי אצל אנשים שהגיעו אליי לחדר הגישור במצבים כאלה כמו שאתה תיארת, ובאמת השאלה שאני שואל במצב הזה זה…

(14:56) איפה אתם רוצים לראות את עצמכם?

(14:59) עוד שנה?

(14:59) עוד חמש שנים?

(15:00) מה יעשה לכם טוב?

(15:02) מה יעשה לילדים שלכם טוב?

(15:04) באיזה עבודה תרצו לעבוד?

(15:06) מה יספק אתכם?

(15:07) איזה תחומי עניין?

(15:09) תחביבי?

(15:10) מה אתם רואים בבוקר כשאתם מסתכלים מהחלון?

(15:14) אין מגבלות, תדברו על זה הכי פתוח.

(15:17) אבל אני רוצה לשאול אותך, כי אתה באמת, כנראה פגשת כבר מאות או אלפי זוגות, אני לא יודע לכמת את זה.

(15:25) לפעמים במצב הזה יש אנשים שהם כל כך סוערים, שמסתכלים עליך בבמבט של מה אתה מדבר איתי על עוד חמש שנים, אני עוד שנייה מתפוצץ פה, מה אתה עושה עם האנשים האלה?

(15:39) תראה, תהליך הגישור זה לא משפט שאתה אומר, והנה פתאום אמרת איזה משפט, שאלת שאלה והכל שם ירד.

(15:49) יש עוד הרבה הרבה דברים בחופש התקשורת הבלתי אמצעית והשפה, הקשר עין, מגע, חיבוק, יש הרבה דברים שקודם כל לייצר אמון בחדר.

(15:59) ברגע שאדם בתוך שיעור, בתוך סערה, הוא בסערה גדולה עכשיו, הגדולה בחייו, הוא יודע שהוא במקום בטוח, שיש לו עם מי לדבר, יש על מי להישען, כבר השיח הוא אחר.

(16:12) ואז אנחנו גם אומרים, וזה אני חושב בכלל יתרונות, בגישור בשיטתי, גישור זה בעצם ליווי אנשים לצמוח מתוך משבר, משבר גדול הוא נותן הרבה אנרגיה, הרבה דלק לצמוח, אם אנחנו לוקחים את האנרגיה הזאתי ויש לנו כל כך הרבה דוגמאות גם מהעולם שלנו וגם בכלל מהעולם וגם בגירושים כי אנחנו רואים כל כך הרבה זוגות ויודעים שהם יכולים כן לצמוח מהמקום הזה וכשאתה מראה להם את זה ואתה נותן להם את הביטחון, כי אני אומר לזוגות, גם אלה שעכשיו יש לי בקטסטרופה אדירה, הרי שעה אחרי זה יש לי זוג, או שעתיים אחרי זה, יש לי באותו יום, אני קודם עושה שלושה זוגות, אז בדרך כלל יש לי זוג אחד שהוא בהתחלה, אחד באמצע, אחד בסוף, וכולם התחילו בהקצנה כזו או אחרת, היו איזו ירידה, אחרי זה עלייה, אחרי זה שוב ירידה, אחרי זה עוד עלייה מפתיעה, והגענו בסופו של דבר להסכמות.

(17:04) זאת אומרת, אני יודע שהתהליך הזה יגיע, אז אני יודע לתת להם את ה…

(17:07) להרגיע שזה יבוא.

(17:09) ואם אתה יודע שזה יבוא, אז אתה מאפשר להם, עם עוד כלים שיש לנו, ואנחנו נדבר עליהם גם בהמשך, בעוד…

(17:19) בפרקים, להראות להם כן אפשר להסתכל קדימה.

(17:22) וקצת אולי דמיון מודרך, וכן לסרטט, לתת להם את ה…

(17:26) ממש להראות, בוא, אל תגיד לי מה…

(17:29) מה יעשה לך טוב, מה יעשה אותך מאושר, זו שאלה שהיא כללית מדי.

(17:33) בוא תתאר לי איך בעוד איקס שנים, הרבה, עשר שנים, חמש שנים, החיים שלך מדהימים, יש לך את הכל מה שאתה רוצה, אלוקימה אמרה לנו שזכית בלוטו, אין בעיה בכסף, הכל טוב וגם כולם בריאים, אז בוא נשחרר אותם מכל העוגנים הגשמיים האלה, אפשר גם לשאול מה מפחיד אותך.

(17:52) תגיד לי, מה הכי מפחיד אותך?

(17:54) שואה, מה הכי גרוע שיכול להיות?

(17:56) כשאנשים מתחילים לשיים את הפחדים שלהם, הם במקום אחר, כנראה אין לי מה לפחד חוץ מהפחד עצמו.

(18:05) ואז הרבה יותר קל להם לקפוץ קדימה ולהגיד, רגע, מה אני רוצה?

(18:09) והיא מרגישה שאני מסתכל מהרגע שהם זרקו את הכרס הראשון אל העתיד, שבו הם טוב להם, הם התחילו ללכת לשם.

(18:17) ואנחנו רק צריכים לעזור ולחדד את הכרס הזה ולעבות אותו ולעבות אותו ולעבות אותו עד שיהיה לו משקל מאוד מאוד גדול ואז המאזניים שלהם בגלל המשקל שיש שם יתחילו לפנות לעתיד ולא רק להיות בהווה ובעבר זה הסיפור פה ואז זה כבר עובר מהר מאוד הרי הליך הגישור מאוד קצר 10 שעות זה ממוצע אצלנו הרי אז לכן צריך לשים את הדגש על ה…

(18:42) על העתיד.

(18:44) ואיפה בתוך השאלות הפרקטיות?

(18:47) הרי מסתכלים על העתיד, זה אחלה, דמיון מודרך, כולם מצליחים להגיע לשם במחשבה, בהרגשה.

(18:59) אוקיי, באיזה שלב צריך לחזור לשאול מה עושים עכשיו?

(19:03) אנחנו עדיין בתוך הסערה, אולי נרגענו קצת, אנחנו עדיין בתוך סערה של החיים שלנו.

(19:09) תשמע, אני אראה לך את הסוד קטן.

(19:12) המספרים נראים הרבה יותר מפחידים ממה שהם באמת, ונהיים הרבה יותר גדולים ממה שהם באמת.

(19:17) זה תמיד.

(19:18) אנחנו יוצאים לדרך לקראת גירושין, או אחרי משבר, ואנחנו אומרים, איך אני אסתדר לבד, והשאלה הזאתי מהדהדת לי בראש, כאילו אני צריך שלושה מיליון דולר בכל חודש, ואיך אני בכלל יכול להתמודד עם כל כך הרבה כסף.

(19:32) אבל בפועל, כשאתה יורד לתוך הרזולוציה של המספרים, שם לדברים בבסיס עובדות, מה באמת אני אצטרך, אתה רואה שזה לא שלושה מיליון, זה כנראה אלף, אלפיים, חמשת אלפים, עשרת אלפים שקל.

(19:44) סכומים שהם יותר ברמת ברי השגה.

(19:48) לא תמיד זה קל, אבל זה כבר משהו שהוא יותר אפשרי.

(19:51) תקופת הקורונה, שזה תמיד בעיה בגירושין, זה תמיד מתוך משבר, אספנו נתונים, יצרנו מטרות, והתחלנו לשרטט את הדרך איך עושים את זה.

(19:59) תקופת הקורונה מייצרת חוסר ודאות מוחלט.

(20:03) אנשים לא יודעים, הרבה מאוד אנשים שבאים גם לחדר הגישור וחיים עכשיו בבית, לא יודעים באמת מה יקרה.

(20:10) לא יודעים איך לשלם את החודש הבא, את השבוע הבא.

(20:13) זה מצב נוראי.

(20:14) אנחנו פה צריכים לעשות איזשהו תרגיל קשה להקפיץ אותם קדימה.

(20:20) הקורונה תעבור.

(20:22) הקורונה תעבור.

(20:24) המצב הזה יחלוף.

(20:25) בואו רגע נדמיין שזה חלף.

(20:28) בואו עכשיו כן נקפוץ מעל זה ונחשוב מה אני רוצה לעשות.

(20:31) הרי זה יגיע.

(20:33) ואם אנחנו נהיה מוכנים, נשים תוכניות, אין לנו סיכוי יותר גדול להגיע לשם מוכנים.

(20:38) אז זה לא ישתנה מגירושים אחרים ותהליכים לפני הקורונה, וגם עכשיו.

(20:42) עם כל החוסר ודאות, בואו נייצר ודאות, אם לא בהווה, בעתיד.

(20:47) ושם הכל פתוח ואפשרי וזה ירגיע אותם.

(20:50) עוד טיפ, טיפ 4, לתת להסתכל על העתיד גם לעצמי, לא קשור לגירושין, אני אומר בתוך משבר, בתוך הקונפליקט הפנימי הזה שיש לי, שאני חושב אם אני עם האישה הנכונה, אני עם הגבר הנכון, אני מחנך את הילדים שלי נכון, מה אני עושה, מי אני, מה אני, מה המשמעות שלי בחיים, לחשוב, נגמר הקורונה, החיים שלי מדהימים, אין לי בעיה של כסף.

(21:14) אין לי בעיה של כלום, מה אני רוצה לעשות?

(21:18) מה אני רוצה?

(21:19) מה יעשה לי טוב?

(21:20) מה ייתן לי ביטחון?

(21:21) מה ייתן לי יציבות?

(21:22) ולהתעמק בשאלה הזו, אבל לא מחר, מחר בוקר אין מה לעשות איתו, הוא נגמר, בס, מת.

(21:30) בעוד חמש שנים יש לי הרבה מה לעשות.

(21:32) אז אני אדבר תמיד לתקופה הזאתי, ואז אתחיל לתת לי תשובות.

(21:36) תוכניות חומש, מה שנקרא.

(21:38) אבל נניח אדם שנמצא בתוך משבר כזה, בתוך הניסויים שלו, עוד לא התגבש עם עצמו לגמרי על החלטה אם להיפרד או לא, וזה מעסיק אותו המון, או אפילו עוד לא ידע איך לנסח את זה מול בת הזוג או מול בן הזוג, הוא עדיין עם עצמו בדבר הזה.

(22:02) ואני מניח שלא מעט אנשים כאלה אומרים, טוב, זו לא תקופה לעשות את זה עכשיו, אנחנו פה בחוסר ודאות, הילדים בחוסר ודאות, למה לטלטל להם את החיים?

(22:16) גם ככה הם עברו עכשיו תקופה מאוד לא ברורה, כן בבית, לא בבית, לימודים מרחוק, זום.

(22:23) אני יודע שלך אין אג’נדה כשבא אליך זוג, וגם לא אמורה להיות, וגם לי לא.

(22:28) אתה לא אומר לעצמך, אני לא מעודד אנשים להתגרש, שכל זוג יעשה מה שמתאים לו, לפעמים זה נגמר בשלום בית, לפעמים בהסכם שלום בית לחילופין גירושין.

(22:37) אבל האדם הזה, שעכשיו נמצא בסיטואציה הזאת, ואומר, אני אחכה בגלל הקורונה, האם זה נכון?

(22:47) מה היית מציע לו לעשות?

(22:48) תן לאדם הזה את הטיפ.

(22:50) קודם כל אני אומר לשום מקום, אין סיבה למהר.

(22:53) אם אפשר להתנהל בבית, ויש תקשורת, ויש שיח, ואין אלימות חס וחלילה, ואין הקצנה, והלא כל הזמן חיים בשדה קרב, כן, חכות, שום דבר לא יקרה.

(23:07) זה בסדר, אפשר לשמור את הזמן.

(23:09) אפשר לעבוד על תקשורת טובה, הרי ההורי השני גם אם מתגרשים, זו שותפות חדשה.

(23:14) אנחנו עדיין נמשיך לדבר איתו, עדיין נמשיך להיות בקשר איתו.

(23:17) אנחנו לא חייבים, זה לא…

(23:19) שעכשיו לא החלטתי ועכשיו אני לא אעזוב, לא, אני רואה תגובות כאלה בפייסבוק ואני מזדעזע.

(23:24) אגב, לא בעיקר מאלה ששואלים את השאלות, אלא מאלה שמעיזים לתת תשובות שהן נוראיות, שנותנים אנשים לתת מלצות שהן פשוט פגיעה בדיני נפשות, שזה נורא, ואין פעם לדבר על היועצים שמסביב, בוא נעשה על זה סיביבי איזה פודקאסט, איזה פרק.

(23:43) יפה למרות.

(23:45) אני מחקיר, אמרתי לאט לאט, אני אלמד את זה.

(23:50) אז א’, אם לא צריך למהר, אם אין לחץ אז לא צריך למהר.

(23:54) אפשר לקבל החלטות גם אחר כך.

(23:57) אם יש לחץ, או שיש חוסר ודאות, ומרגישים חוסר יציבות בבית, אז סיפור קצת שונה.

(24:04) קודם כל הייתי מתחיל בטיפול, טיפול מזוגי.

(24:07) טיפול משפחתי, כדי שיהיה גורם טיפולי בשטח.

(24:11) בכלל לא מדבר על שיח משפטי.

(24:13) גם לבוא לגישור, כל זוג שיכול ללכת קודם כל לטיפול זוגי משפחתי עדיף.

(24:20) כי זה עוזר להוציא את כל, ולעשות ונטילציה.

(24:22) זה עוזר לטפל בפרק ה…

(24:24) בחלק הרגשי.

(24:26) תן לי זוגות שבאים מאוד מאוד ברור מה רוצים, ואנחנו בהשלמה, הרבה יותר קל להם.

(24:31) וזו המטרה שלנו להקל עליהם.

(24:33) אם באים עם סערה, אנחנו יודעים להתמודד עם זה.

(24:35) אבל כמה שיותר לטיפול מעולה, וגם טיפול הוא הרבה יותר זול, הוא יכול להעמיק.

(24:43) יש מישהו טיפולי שנותן את הוונטילציה, טיפול פעם, פעמיים בשבוע, תלוי בסיטואציה, לכו לטיפול.

(24:51) אם יש סיכוי גם כן להצעיד את הקשר, נפלא.

(24:55) כן, אני…

(24:56) אם לא, אז אחרי הטיפול יהיה הרבה יותר קל גם לעשות את הכל.

(24:59) וכל הסערה הזאת תימנע.

(25:02) כן.

(25:03) אני ממש ראיתי את זה אצל הזוגות שהגיעו לחדר בלי שהתקיים באמת שיח על הדבר הזה.

(25:13) פשוט כל אחד אולי ניהל שיח עם עצמו, אבל מישהו באיזשהו שלב פשוט הודיע, זה מה שקורה, אנחנו נפרדים.

(25:23) זהו, לא היה שיח, ואז הם באים מתוך הדבר הזה לחדר והשלב הזה של העיוורור של הרגשות, של להוציא קצת את כל מה שהיה, את כל מה שהצטבר שם, הוא בלתי נמנע והוא הכרחי, הוא הכרחי כי עד שלא, הם לא עוברים אותו, הם לא יכולים לשבת ולדבר על החיים שלהם, על מה עושים ויש משהו אתם יודעים כמה שאתם מדברים על ניסיון, בוא נהיה פרקטיים, פרקטיים, פרקטיים, ולא מסוגלים.

(25:52) לא, אי אפשר, ואתה יושב שם כמגשר, והרבה פעמים אתה שומע דברים קשים, שהם מתיחים אחד בשנייה, ואתה כזה, אתה אומר, רגע, רגע, אני לא יכול לא להתערב, אבל לא, אתה לוקח את הצעד אחורה, זה אחד הדברים הכי קשים והכי יפים.

(26:14) בגישור, כי הנטייה הטבעית כשאתה רואה שני אנשים מתווכחים זה לנסות להרגיע, להציע להם מה קורה, רגע בואו נראה איך פותרים את זה, לא, הם צריכים את זה.

(26:26) אני מאוד אוהב את הקטעים האלה, אתה יודע, שהקונים עולים, אני מאוד אוהב את הקטע הזה, כנראה שהפתרון קרוב.

(26:33) נכון, ממש ככה, ממש ככה.

(26:36) נכון.

(26:37) שותקים, אני יודע שמתישהו זה יצטרך להתפוצץ.

(26:39) נכון.

(26:40) אלה שמדברים, תצעקו חופשי.

(26:42) אנשים נוטים לעצור את הריב הזה.

(26:45) זו טעות איומה.

(26:46) אל תעצרו את הריב.

(26:47) בדיוק.

(26:48) לא לצאת.

(26:48) תנהלו אותו בזמן שלכם, בקצב שלכם.

(26:51) תהיו מוכנים לריב, גם שהצד השני, אסור להפתיע מישהו בריב.

(26:55) אם יש ריב, צריך להודיע שכולם, הם ידעו, אנחנו באים לריב.

(26:58) זה בסדר, אנחנו נצמח מהריב הזה, תמיד, גם אם זה לפרידה.

(27:01) כן.

(27:01) אפשר לצמוח מזה.

(27:03) אבל לעצור אותו זה נוראי.

(27:06) אגב, יש מגשרים שעושים את זה, ואני הרבה מדבר עם מגשרים, ללמוד גם מאחרים, אבל זו טעות, אני חושב שהרבה עושים אותה.

(27:16) בעיקר אנשים שלא יודעים להתמודד עם המחלוקות.

(27:18) אלה שחושבים שגישור זה רק לבוא לעשות הסכם למישהו, ואם פתאום הטונים עולים, אז הם כאילו, רגע, וואו וואו וואו, לכו תעשו את זה במקום אחר.

(27:26) לעצור את זה זה בלתי אפשרי, זה יכול לפותח.

(27:28) זה מוצץ תהליך, זה יכול לעשות נזק, זה משאיר הרבה אנרגיה לא טובה בתוך הבטן.

(27:34) דווקא לתת לזה לצאת, זה ייקח 2-3-5 דקות.

(27:39) צרחות לא נמשכות הרבה זמן, אין לנו את האנרגיה הזאתי.

(27:42) כן.

(27:43) ורק פשוט לתת לזה לקרות, וזה עובר.

(27:48) ואז יש…

(27:50) ככה יצא האוויר מהבלון, ואז אפשר לדבר.

(27:53) היה לי אתמול כזה גישור מדהים, היה פה, עפו פה דברים קשים, קשים, קשים, קשים, קשים, ואז הוא נרקע, ואז הוא אומר לה, קחי קשיו, זה פה, אתה רואה את הקשיו הזה שם על השולחן, זה קשיו, קשיו פותר הכל לדעתי, ואז כאילו הוא עושה לה כזה ככה ליד, אתה כזה, זרוחות קשות, וזהו סיימנו הסכם.

(28:25) וואו.

(28:25) מדהים, זה היה אחד ה…

(28:26) כן, כן, זה לפעמים באותה הפגישה, אפילו באותה חצי שעה, הטונים עולים ויש חיבוקים, וזה מה שאנשים עוברים שם, ולתת להם לעבור את זה במינימום.

(28:40) נכון, להיות שם.

(28:42) כן, להיות שם, זה…

(28:45) רגע, יש פה כל מיני, אני לא יודע, מה אמרנו?

(28:48) חצי שעה.

(28:49) מה זה?

(28:50) זהו?

(28:50) זהו, אבל חצי שעה.

(28:51) טוב, היה לי עוד, טוב, לא, אז בואו נשאיר לפרק הבא.

(28:56) כן.

(28:56) יש לי קצת, אני רוצה שנדבר בפעם הבאה, כאילו נעלה קומה ונדבר על הגישור ברמת המאקרו, מה קרה מול הליכים משפטיים, כמה הציבור נחשף לזה, כמה הוא מודע לזה.

(29:13) איזה שינוי זה עשה בעולם המשפחה וגם אולי בעולמות אחרים.

(29:18) זה מה שאמרת, שחשבנו שנדבר עליו, ואתה אומר, אנחנו הולכים לדבר על זה עכשיו.

(29:23) כן, אמרנו את זה, אני לא…

(29:27) יאללה.

(29:29) אז תודה רבה למאזינים, לכל מי ש…

(29:31) ולמאזינות.

(29:32) ולמאזינות, סליחה.

(29:36) והכל גם מצולם, אנחנו נעלה את זה גם ליוטיוב, אנחנו נעלה את זה…

(29:39) מה?

(29:39) הכל מצולם?

(29:40) הכל מצולם, אנחנו לא סתם לא התייחסנו לזה, אבל אני מקווה שזה גם יחזיק את המצלמה באולפן הביתי הזה.

(29:46) אז תודה רבה, דניאל.

(29:47) תודה לך, נדב.

(29:49) היה ממש מעניין.

(29:49) תודה רבה לשמון פריאל שעשתה פה…

(29:51) אלופה.

(29:52) אלופה, לא הייתה מה היינו עושים פה בלעדייך.

(29:56) שהיא גם מוזיקאית מדהימה, אני חייב להגיד, אנחנו ננגיש את זה, כי היא עושה דברים ממש ממש יפים.

(29:59) אז אולי באחד הפרקים נשמיע איזה משהו שלה ככה ונעשה…

(30:02) זה ברייק באמצע.

(30:03) אה, נכון, אנחנו נעשה את הנחת המוזיקלית.

(30:05) כן, למה לא?

(30:06) זה דברים ש…

(30:06) איזה כיף.

(30:07) למה לא?

(30:08) יאללה, סגור העניין.

(30:09) ותודה לכולם, ואנחנו כמובן, אם יש מישהו הצעות, רעיונות, דברים, אנחנו נשמח אם לשמוע שהפודקאסט הזה באמת יעוף ויצליח.

(30:20) איך קוראים לפודקאסט?

(30:22) משהו עם גישור.

(30:24) משהו עם גישור.

(30:25) משהו עם גישור.

(30:25) דיברנו פה משהו עם גישור.

(30:27) היה שם גישור.

(30:27) היה משהו עם גישור.

(30:28) היה, כן, לגמרי.

(30:29) טוב, יאללה, אז נשתמע.