(0:00) היי נדב, מה נשמע?

(0:02) כמוהו, דניאל, מה שלומך?

(0:05) שמע, האמת שאין לי זמן לשיחת חולין, כי אני באתי קצת טעון.

(0:09) קדימה, מה קרה?

(0:10) אני קורא עכשיו את, אתה יודע, מדורי המשפט וזה, בצורה קצת אחרת מאז שנכנסנו, שאני נכנסתי לתוך הקטע של הגישור, ואני מסתכל עליו בצורה יותר רחבה, אנחנו רגילים לדבר עליו בהיבט של גירושין, אבל…

(0:29) אבל קורה פה משהו הרבה יותר גדול.

(0:30) אתה הולך מסביב, תגיד, אנחנו עובדים על ספר, ואתה עכשיו עובד שם וקורא הרבה תוכן.

(0:35) נכון.

(0:36) והנה זה.

(0:36) ואתה חוזר ואתה קורא את התכנים ואתה מתעצבן.

(0:40) אני מתעצבן, אבל זה טוב שאני מתעצבן, כי אז גם הכתיבה יוצאת אותנטית.

(0:46) אבל אני רוצה גם לדבר על זה, זה לא מספיק לכתוב, צריך לפרוק את זה בכל האמצעים העומדים לרשותנו.

(0:52) הנה.

(0:53) אז סתם מקרה אחד שקראתי, סיפור באמת טריוויאלי באופן יחסי, אישה שמגדירה עצמה כטרנסג’נדרית, נכנסה לסניף של רשת שופרסל, זה היה שניהו פארם, שופרסל קנו אותם בדיוק, לא משנה, לא קריטי.

(1:17) הגיעה לקופה, הקופאית פנתה אליה בלשון זכר והלקוחה התעקשה שהיא תפנה אליה בלשון נקבה כי היא מגדירה את עצמה כאישה והקופאית התעקשה להמשיך לפנות אליה ועוד אמרה מה העניין, מה את מתעקשת כאילו כזה נעלבה, כעסה על הכוחה והגישה תביעה.

(1:47) הגישה תביעה, כן, זה נשמע סיפור מאוד רגיל, מישהו מגעבן עם הגישת תביעה, אז למה אתה מתרגז?

(1:54) למה אני מתרגז?

(1:55) כי המשפט הזה נמשך שלוש או ארבע שנים.

(1:59) שלוש וארבע שנים על מקרה של כמה דקות, שאתה יודע, בסוף, כן, מעליב, לא לעניין, לא יודע, אני אפילו לא נכנס, לא שופט, איך דבר כזה בכלל…

(2:11) מה הוא קשור לבית המשפט?

(2:14) איזה כלים יש לבית המשפט להתמודד איתו?

(2:17) אבל יותר מזה אני אשאל, איזה אינטרס יש לשני הצדדים למשוך את ההליך הזה כל כך הרבה במקום לשבת ולדבר?

(2:25) אני באמת חושב שבשיחה היה אפשר לפתור את זה בשעה.

(2:28) מה נפסק בספרים?

(2:29) בוא נקפוץ לאנשים ששואלים מה היה התביעה, איך זה נגמר?

(2:32) איך זה נגמר?

(2:33) אז אחרי שלוש שנים של הליכים משפטיים…

(2:35) בית המשפט פסק פיצויים של 25,000 שקלים, זה הייתה תביעת לשון הרע למעשה, 25,000 שקלים ללקוחה, פלוס הוצאות משפט, 7,500 או משהו כזה לשופרסל, כותרות מאוד שליליות בתקשורת שפוגעות במוניטין של שופרסל, איזה מין התנצלות רפה כזאת, אני לא יודע אם בית המשפט פסק, זה לא היה כתוב בכתבה, אבל אני מניח שהם עשו את זה כדי לצמצם נזקים בשלב הזה, במקום לעשות את זה בהתחלה.

(3:11) צמצם בהתחלה, איזה, לא יאומן.

(3:13) כרגע הם הרוויחו כותרות שליליות בכל האתרים, כל מי שמחפש עכשיו שופרסל יראה את הכותרת הזאת מתישהו, יש לא מעט אנשים שמאוד רגישים לנושא הזה, וזה יהיה אכפת להם, ויכול להיות שבגלל זה גם הם לא ייכנסו יותר לסניפים האלה.

(3:29) כך או כך.

(3:30) אין היגיון, אין היגיון, אני באמת לא מצליח להבין את זה.

(3:34) בין משרדי עורכי הדין, לשלוח הזמנה לגישור, זה קלאסי.

(3:38) איזה פספוס, איזה פספוס, אני מבין למה אתה מתרגז.

(3:41) אבל אני אפילו חושב על זה מהצד של הלקוחה, שהיא לכאורה, באמת יש לה את כל הזכות לכעוס, להיעלב ולתבוע.

(3:49) אבל שנייה, אם עוצרים את הכעס ואת התגובה האוטומטית מהבטן ואת מה שאנחנו מכירים, שזה להגיש תביעה.

(3:57) שאלה, אגב, בוא נדבר על זה אחר כך, למה להגיב מהבטן זה תביעה?

(4:02) ממתי זה נהיה?

(4:03) זה פשוט אושרה, שזה לא באמת דבר הגיוני לעשות, לכן אנחנו מדברים, אנחנו מנסים לקטוע את הדבר הזה, את האוטומט הזה, זה כל מה שאנחנו עושים, וזה יקרה, לכולנו ברור שזה יקרה, כי הנה, המקרים האלה הם כל כך זועקים בחוסר ההיגיון שלהם, אנשים הם לא טיפשים, הם בסוף יבינו שאין להם, ועכשיו דווקא אני רוצה לדבר על הצד של הלקוחה, כי היא לכאורה הצליחה, היא קיבלה את הפיצוי שלה, קיבלה איזה סוג של התנצלות, בסדר, אבל נחזור לרגע שבו זה קרה, נעלבה, לגיטימי לגמרי, יש את כל הזכות להיעלב, גם לתבוע יש את הזכות, אבל שנייה, היא לא באמת, טבעה בשביל הכסף לתחושתי.

(4:51) בסדר, זה הגיוני שהיא תקבל פיצוי כלשהו על הפגיעה בה, אבל זה לא באמת העניין, הרי שום סכום כסף לא…

(5:00) איך אפשר בכלל לכמת פגיעה במספרים של שקלים?

(5:07) כן, אז למה היא תבוא?

(5:09) קודם כל יכול להיות שהיא…

(5:11) פעלה מהבטן, שזה בסדר, זה אנושי, יכול להיות שהיא לא…

(5:16) מה היא רצתה להשיג?

(5:16) כשהיא הגישה את התביעה הזו, מה היא ציפתה?

(5:18) לקבל מאות אלפי שקלים, כבוד, יוקרה, מה ציפתה?

(5:24) אני מניח שהיא פשוט רצתה להעניש את שופרסל ולהציף את הסיפור הזה.

(5:31) אתה חושב שמישהו בשופרסל נענש?

(5:34) מרגיש שהוא קיבל עונש מזה?

(5:36) לא, אני חושב שבשבילם זה אפילו לא מכה, אפילו לא כלילה בכנף.

(5:42) זה לא…

(5:42) אתה יודע…

(5:43) אני מניח שהם מחזיקים סוללת עורכי דין מהמשרדים הכי יקרים בארץ, שטיפלו בזה, הם לא הטרידו את עצמם בזה.

(5:50) עכשיו בדיעבד אני מניח שהם קוראים את הכותרות ואומרים, למה היינו צריכים את זה?

(5:56) למה אנחנו לא יזמנו את ההידברות מלכתחילה?

(6:00) הלקוחה נפגעה.

(6:02) מנהל הסניף מרים לטלפון ואומר לה, תשמעי, קודם כל אנחנו מתנצלים, הדבר הזה לא אמור לקרות, כי זה אובייקטיבית לא הגיוני שאתה תפנה לאדם בג’נדר שהוא מבקש לא לפנות בו.

(6:15) נכון, שירות לקוחות בסיסי.

(6:17) מאוד בסיסי.

(6:18) גם אם אתה לא מסכים, תגיד, מה אכפת לך, הוא הלקוח שלך.

(6:20) בדיוק, גם אפשר לחשוב מה יקרה אם תתנצל, כאילו, זה לא, הרשת לא תקרוס מההתנצלות הזאת.

(6:27) אוקיי, כבר שיח אחר, כבר שיח, לא, היא מגישה תביעה, הם מגייסים עורך הדין, הופ, הכל ישר בהקצנה.

(6:37) זהו, כדור שלג, לך תעצור אותו עכשיו.

(6:39) הנה, ואז הוא נעצר, מקום שכולם מפסידים.

(6:42) כן, מה…

(6:43) בוא נניח רגע שהיה אופציה אחרת, נניח והייתה הלקוחה פונה להנהלה, אני מניח שהיא פנתה להנהלה לפני שהיא הגישה תביעה.

(6:53) והנהלה הייתה אומרת, אוקיי, אוקיי, אוקיי, הנה יש פה מחלוקת, יש פה סכסוך, בואו נלך לגישור.

(6:59) בואו נשב לפני שמגישה תביעה, או רגע אחרי, אם רוצים, הנה היא רצינית, היא מאיימת פה בתביעות, היא מגישה תביעות, בואו נלך לגישור.

(7:06) מה היה יכול לקרות שם?

(7:08) מה הם היו מרוויחים?

(7:10) קודם כל, הסיפור הזה לא היה יוצא לתקשורת.

(7:14) מבחינתם, זה אני חושב…

(7:18) מאוד משמעותי.

(7:19) או אולי לא יוצא לתקשורת ככה?

(7:21) לא יוצא ככה, נכון, יוצא בשליטה.

(7:24) יוצא, עכשיו, אין מה להגיד, הדבר הזה מבחינתם, מבחינת כל גוף מסחרי, הוא משבר.

(7:32) עכשיו השאלה איך אתה מנהל את המשק, כי זה גם משבר תקשורתי, ורשתות כאלה עובדות מאוד קשה על יחסי הציבור שלהן, הן גם צריכות לעבוד מאוד קשה כדי שלא יהיו יחסי ציבור שליליים.

(7:45) פה זה היה מקרה קלאסי שהיה אפשר לזהות מראש שזה מה שהולך לקרות, אז תעצרו שנייה, למה אוטומט?

(7:55) תרימו לי הטלפון, שבו בחדר גישור, אולי אין לכם את היכולת הרגשית להתנצל מיד, אתם צריכים רגע לשבת ולהבין מה הצד השני רוצה, ואולי שיהיה עוד בן אדם בחדר שישאל את השאלות הנכונות.

(8:08) תחת הליך חסוי.

(8:09) גם התנצלתם זה חסוי, זה בסדר.

(8:12) נכון.

(8:13) ואז מה היו מרוויחים?

(8:14) אני בדמיון שלי חשבתי שילכו, שהיא תעשה הרצאות לכל העובדים.

(8:18) בדיוק.

(8:18) שיעורים, כל כך הרבה דברים נשמע, שיכלו להרוויח מהדבר הזה ביחסי ציבור טובים.

(8:24) בדיוק, עכשיו אני, מכיוון שבעברי נושא גם את החלק הזה של יחסי ציבור ודוברות, אז…

(8:33) אני יכול לומר שבדברים האלה, אם אתה לא מנהל את זה נכון, אתה תיקלע לאיזושהי מערבולת שלא תדע איך לצאת ממנה, אבל לפעמים יש משברים, לא מכל משבר, אבל יש משברים כאלה שאתה יכול פתאום למנף ליחסי ציבור חיוביים.

(8:51) אוקיי, האירוע קרה, אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה, קרה, מתנצלים.

(8:56) עכשיו בואו נראה איך אנחנו מטביעים ברשת.

(8:59) יותר סובלנות כלפי טרנסג’נדרים, איך אנחנו מעלים את המודעות, לא כולם מודעים לזה באותה רמה, והקופאית ומנהל הסניף, יכול להיות שהם לא, אתה יודע, לא…

(9:16) אין מילים, אני מוביל להם את הצבעה, טוב, ברקנו קצת, אני מקווה שמי שמאזין לנו ידע לאבא.

(9:23) אל תגיש תביעה ישר, נסה להרים טלפון, לך למגשר, הרבה יותר קל.

(9:28) ובכלל אם הסאדה החדש, מתקנות החדשות, גם ככה זה הולך לקרות, אז אולי פשוט נקדים תעופה למכה.

(9:35) תודה, דניאל.

(9:36) זהו, כבר סיימנו.

(9:37) אה, זה פרק קצר, אבל תודה שאנחנו הולכים לעשות עכשיו עוד אחד.

(9:41) כן, כן, כי יש לי עוד דברים לפרוק, אז נסיים פרק ו…

(9:46) ונגיד, חלף זמן ו…

(9:48) אני אשמור אבל על התחושה.

(9:51) אז תודה שהאזנתם, ולהתראות בפרק הבא, שבואו נראה דניאל גם כן יהיה מאוד עצבני.