גישור בשותפות חדשה: איך מתנהל התהליך ומה מייחד אותו
מה ההבדל בין גישור רגיל לשותפות חדשה פרק 90 בפודקאסט "משהו עם גישור"
יש לא מעט אנשים שמגיעים לעולם הגירושין כשהם מבולבלים, מותשים, מפוחדים, ובעיקר מלאים בשאלות. מה זה בכלל גישור? איך נראה התהליך? כמה זמן זה לוקח? האם באמת אפשר להגיע להסכם בלי מלחמה? ומה ההבדל בין גישור רגיל לבין הדרך שבה אנחנו עובדים בנישרי מגשרים?
בפרק הזה של “משהו עם גישור” אני עוצר לרגע את רצף השיחות עם אנשי מקצוע, ומקדיש את הפרק כולו להסבר ישיר, ברור ועמוק על האופן שבו אנחנו עובדים. זהו פרק שמציג את שיטת שותפות חדשה לא רק כרעיון, אלא כדרך עבודה סדורה, מנוסה ומעשית, שנבנתה מתוך ליווי של אלפי זוגות.
מה זה בכלל גישור בשותפות חדשה
גישור בשותפות חדשה הוא לא רק דרך להגיע להסכם. הוא דרך לבנות מציאות חדשה. במקום להתמקד רק במה שהיה, מי אשם, מה קרה, ומה היו הפגיעות, אנחנו מתחילים משאלה אחרת לגמרי: איך אתם רוצים שהעתיד שלכם ייראה.
זו לא בחירה סמנטית. זו בחירה מהותית.
הגישה המשפטית הקלאסית נוטה לעסוק בעבר. היא שואלת מה קרה, מי עשה מה, איך נכון לסווג את הסכסוך, ואיזו תוצאה הייתה מתקבלת בבית המשפט או בבית הדין. אבל בשיטת שותפות חדשה, נקודת המוצא היא אחרת: החיים שלכם לא אמורים להיקבע רק על בסיס הרגעים הקשים ביותר שלכם. דווקא בעיצומו של משבר, כשהראייה מצטמצמת והכול נראה שחור, חשוב לעצור ולשאול לא רק מאיפה באנו, אלא לאן אנחנו רוצים להגיע.
במובן הזה, שותפות חדשה מבקשת לעשות דבר עמוק מאוד: להעביר את מרכז הכובד מהעבר לעתיד.
לא מה היה, אלא מה אתם רוצים שיהיה
אחד היסודות החשובים ביותר בשיטה הוא ההבנה שלא תמיד תפקידו של המגשר הוא להבין עבור בני הזוג מה נכון להם. תפקידו הוא לעזור להם להבין בעצמם מה נכון עבורם.
זו הבחנה קריטית.
כאשר בני זוג מתגרשים, יש פיתוי עצום להיכנס לפרשנות, לאבחון, לניתוח של הבעיות. אבל לא תמיד זה מה שמקדם פתרון. לעיתים קרובות, דווקא ניסיון להגדיר מהר מדי את הבעיה, את האשמה או את הצרכים, מכניס את התהליך למסלול של התבצרות. במקום זאת, בגישור בשותפות חדשה, אנחנו מבקשים מהצדדים לדמיין עתיד טוב יותר. לשאול שאלות כמו:
איך אתם רוצים שהחיים שלכם ייראו בעוד כמה שנים
איך אתם רוצים שהקשר עם הילדים ייראה
איזה מודל אתם רוצים לתת לילדים שלכם
איזו מערכת יחסים אתם רוצים שתהיה ביניכם כהורים
מה חשוב לכם לשמור
ומה צריך לקרות כדי שתוכלו להיות רגועים יותר, חופשיים יותר, ויציבים יותר
כשמתחילים משם, משהו בתודעה משתנה. יש פחות צורך להצדיק, פחות צורך להילחם, ויותר אפשרות לבנות.
גירושין הם לא סוף הדרך, אלא הזדמנות לבנייה מחדש
האני מאמין שמוצג בפרק ברור מאוד: גירושין הם משבר, אבל משבר אינו רק שבר. משבר יכול להיות גם נקודת לידה מחדש.
זו לא אמירה נאיבית. להפך. היא נובעת מתוך היכרות עמוקה עם כאב, עם בלבול, עם חרדה ועם תחושת הישרדות. אבל דווקא מתוך המפגש היומיומי עם זוגות, מתברר פעם אחר פעם שכאשר מנהלים נכון את התהליך, אפשר לצאת ממנו למקום טוב יותר.
לא מפני שהכול קל. לא מפני שאין כאב. אלא מפני שאפשר לייצר סדר, בהירות, תקווה ומבנה. אפשר להפריד בין הזוגיות שהסתיימה לבין ההורות שנשארת. אפשר לבנות תקשורת חדשה. אפשר להגדיר כללים שיאפשרו חיים תקינים גם אחרי הפרידה. ואפשר לעשות את כל זה בלי להפוך את האדם שמולכם לאויב.
זה לב הרעיון של שותפות חדשה: בן או בת הזוג לשעבר אינם חייבים להישאר בני זוג, אבל במקרים רבים הם יישארו שותפים להורות לשנים ארוכות. לכן השאלה האמיתית איננה רק איך נפרדים, אלא איך ממשיכים לחיות נכון אחר כך.
ההסכם הוא לא המטרה. התהליך הוא המטרה
בפרק אני מדגיש עיקרון חשוב במיוחד: ההסכם חשוב, אבל הוא לא חזות הכול. ההסכם הוא תוצאה של תהליך, לא התהליך עצמו.
למה זה חשוב? כי זוגות רבים מגיעים לגישור מתוך מחשבה שהעיקר הוא “לסיים עם זה”. לקבל מסמך, לחתום, ולהמשיך הלאה. אבל בפועל, החיים שאחרי ההסכם מושפעים הרבה יותר מאיכות הדרך מאשר מהחתימה עצמה.
אם התהליך נעשה מתוך הקשבה, דיוק, הבנה, התבוננות קדימה ובנייה משותפת של מנגנונים לחיים שאחרי, אז גם ההסכם יהיה יציב יותר. לעומת זאת, אם ממהרים להסכם בלי לעבד את המעבר, בלי להפריד בין הזוגיות לבין ההורות, ובלי לבנות מנגנונים ברורים להמשך, הסיכון לקונפליקטים עתידיים גדל מאוד.
לכן בשיטת שותפות חדשה התהליך הוא ליבת העבודה. לא רק ניסוח הסכמות, אלא יצירת מעבר נכון.
איך נראה התהליך בפועל
בפרק אני מפרט גם את הדרך המעשית שבה התהליך מתנהל אצלנו.
השלב הראשון הוא שיחת טלפון ראשונית. זו שיחה שבה אפשר לקבל תמונה רחבה, להבין את המסגרת, לשאול שאלות, לשמוע על העלויות, על אופן העבודה, ועל מה שמחכה בהמשך. המטרה היא לייצר ודאות ראשונית ולהניח בסיס נכון כבר מהרגע הראשון.
לאחר מכן, הזוג יכול לקרוא, ללמוד, להעמיק, לעיין בחומרים הרבים שאנחנו מעמידים לרשותו, ורק אז לתאם פגישת היכרות.
פגישת ההיכרות מתקיימת ללא עלות וללא מחויבות. זה חלק מהתפיסה שלנו: לפני שמבקשים אמון, צריך להיות ראויים לו. בני זוג שנמצאים בתקופה כל כך רגישה לא צריכים להרגיש שנכנסו למחויבות כלכלית לפני שקיבלו תמונה מלאה ולפני שהרגישו שיש להם על מי לסמוך.
אם מחליטים להמשיך, חותמים על הסכם פתיחת הליך גישור, מסדירים את מסגרת העבודה, ואז מתחילים את התהליך עצמו.
מה קורה בתוך חדר הגישור
כאן מתחיל החלק העמוק באמת.
בתחילת הדרך, בני הזוג מקבלים מרחב לדבר. לספר. להוציא. לשתף. בלי להכניס אותם מיד להגדרות, בלי למהר לתייג, ובלי לכפות עליהם מבנה רגשי מלאכותי. יש מקום למה שכואב, למה שיושב בבטן, למה שמבקש לצאת.
אבל אחרי שיש מקום לדברים, מתחיל המעבר החשוב: ממה שהיה למה שיהיה.
אנחנו שואלים מה חשוב לכם. על מה אתם רוצים לדבר קודם. יש זוגות שרוצים להתחיל בילדים ובזמני השהות. יש מי שמעדיפים להתחיל בכלכלה, ברכוש, או בשאלות אחרות. יש גם זוגות שצריכים מקום לדבר על פגיעות, על בגידה, על אכזבה. אפשר לדבר על הכול. אבל הכיוון נשאר ברור: לא להישאר תקועים בעבר, אלא לבנות את הדרך קדימה.
כמה זמן לוקח גישור
בפרק אני גם מדבר בפתיחות על מסגרת הזמן. תהליך ממוצע נע סביב שלושה עד ארבעה מפגשים, ובדרך כלל כעשר שעות עבודה, כולל כתיבת ההסכם.
זה נתון משמעותי, משום שהוא ממחיש שאפשר להגיע להסכמות עמוקות ומקיפות בזמן סביר, בלי להיגרר לשנים של מאבק. כתיבת ההסכם עצמה אצלנו מחושבת כחלק משעות העבודה, ולא כמוצר נפרד שמתומחר באופן מנותק מהתהליך. הגישה היא הוגנת וברורה: אם נדרשו פחות שעות, מזכים בהתאם. אם צריך יותר, מוסיפים על פי הצורך.
למה ההסכם אצלנו מפורט כל כך
אחד הדברים החשובים שעולים בפרק הוא שהסכם טוב אינו רק מסמך משפטי. הוא ספר חוקים לחיים שאחרי הפרידה.
לכן ההסכמים אצלנו אינם קצרים, טכניים או מינימליסטיים. הם מפורטים, כתובים בעברית ברורה, וכוללים התייחסות רחבה למצבים שהחיים באמת מזמנים. לא רק כמה כסף משולם ובאילו ימים הילדים נמצאים אצל כל הורה, אלא גם איך פותרים מחלוקות, מה קורה במצבים משתנים, ואיך שומרים על יציבות גם כשיש חיכוכים.
המטרה היא לא להעמיס, אלא להפחית אי ודאות. לייצר מסגרת שנותנת שקט.
אישור ההסכם בבית המשפט או בבית הדין
לאחר שההסכם מוכן, נקרא, נבדק, ולעיתים גם נבחן מול ייעוץ משפטי, אפשר להגיש אותו לאישור בבית המשפט או בבית הדין הרבני. בפרק אני מדגיש נקודה שמרגיעה הרבה זוגות: כאשר מגיעים עם הסכם כולל ומוסכם, התפקיד של הערכאה המאשרת אינו לנהל לכם את החיים ולא להכריע בסכסוך. התפקיד הוא לוודא שהבנתם על מה חתמתם, שלא נעשתה כפייה, ולתת להסכם תוקף של פסק דין.
במילים אחרות, במקום שמישהו אחר יקבע לכם איך ייראו החיים, אתם קובעים בעצמכם.
למי הפרק הזה חשוב במיוחד
הפרק הזה חשוב במיוחד למי שנמצא בתחילת הדרך. למי שעוד לא מבין לגמרי מהו גישור. למי שחושש מהעתיד. למי שמרגיש שהכול מתפרק. למי שרוצה להגן על הילדים. למי שמחפש דרך להתגרש בלי לאבד את עצמו בדרך. וגם למי ששומע מכל הכיוונים מסרים סותרים, משפטיים, רגשיים, משפחתיים, ולא יודע על מה להישען.
זהו פרק שמבקש לתת גם ידע, גם מסגרת, וגם תקווה.
לסיכום
גישור בשיטת שותפות חדשה הוא לא רק דרך לנסח הסכם. הוא דרך לייצר מעבר. במקום להישאב רק לשאלה מה היה, הוא שואל מה אפשר לבנות מעכשיו. במקום להתנהל מתוך מלחמה, הוא מציע אחריות, שותפות, ראייה לטווח ארוך והבנה עמוקה שהחיים שאחרי ההסכם חשובים יותר מהמאבק שהוביל אליו.
זהו פרק יסוד לכל מי שרוצה להבין איך אפשר להתגרש אחרת. לא בלי כאב, אבל עם כיוון. לא מתוך כפייה, אלא מתוך בחירה. לא רק כדי לסיים, אלא כדי להתחיל נכון.
שאלות ותשובות: איך מתגרשים נכון – גישור בשיטת שותפות חדשה
גישור קלאסי מתמקד בזיהוי אינטרסים ובניסיון להגיע לפתרון מוסכם, לעיתים תוך הישענות על מה “סביר” או “מקובל”. לעומת זאת, גישור בשיטת שותפות חדשה משנה את נקודת המוצא: הוא לא מתחיל בעבר ולא בשאלה “מה קרה”, אלא בעתיד – “לאן אתם רוצים להגיע”.
המשמעות היא שהמגשר לא מנסה להבין עבור בני הזוג מה נכון להם, אלא עוזר להם להגדיר בעצמם את המציאות שהם רוצים לבנות, ומתוך זה נבנות ההסכמות.
כאשר תהליך הגירושין נשען על העבר – הוא נשען בדרך כלל על רגעים קשים, פגיעות וכאב. זה מוביל להחלטות שמונעות מתוך הישרדות ולא מתוך בחירה מודעת.
לעומת זאת, כאשר מתמקדים בעתיד, נפתח מרחב רחב יותר של אפשרויות, יצירתיות ושיתוף פעולה. במקום להגיב למה שהיה – בונים את מה שיהיה.
התפקיד של המגשר אינו “להבין את בני הזוג” או להציע פתרונות, אלא לייצר תהליך שבו בני הזוג מבינים בעצמם מה נכון עבורם.
המגשר מחזיק את המרחב, מכוון לעתיד, שואל שאלות מדויקות ומאפשר תהליך שבו ההחלטות מתקבלות מתוך בהירות ולא מתוך תגובה רגשית.
גירושין הם משבר – אבל משבר אינו בהכרח סוף. הוא יכול להיות נקודת מעבר למבנה חיים מדויק יותר.
כאשר התהליך מנוהל נכון, ניתן לבנות מערכת יחסים הורית טובה יותר, תקשורת בריאה יותר, ואפילו חיים אישיים מספקים יותר.
ההבדל אינו באירוע עצמו, אלא באופן שבו מנהלים אותו.
ההסכם הוא תוצאה. התהליך הוא הדבר המרכזי.
הסכם טוב יכול להיכתב גם יחסית מהר, אך אם התהליך לא נעשה נכון – הוא לא יחזיק לאורך זמן.
כאשר התהליך נכון, ההסכם הופך להיות “ספר חוקים לחיים” שמייצר יציבות, בהירות ויכולת להתמודד גם עם מצבים עתידיים.
בממוצע מדובר על כ־3–4 מפגשים, סביב 10 שעות עבודה, כולל כתיבת ההסכם.
הסיבה שהזמן קצר יחסית היא המעבר להתמקדות בעתיד – מה שמפחית התנגדויות ומאפשר קבלת החלטות יעילה יותר.
התהליך מתחיל בשיחת טלפון שמטרתה לתת תמונה מלאה ולהניח יסודות. לאחר מכן מתקיימת פגישת היכרות ללא עלות וללא התחייבות, שבה מוצג התהליך ומתקבלת הבנה מלאה.
רק לאחר מכן מתחיל התהליך עצמו – שמתחיל בהקשבה, ממשיך בהגדרת עתיד רצוי, ומתורגם להסכמות קונקרטיות ולבסוף להסכם כתוב ומפורט.
המטרה היא לאפשר לבני הזוג להבין לעומק את התהליך ולבנות אמון לפני קבלת החלטה.
כאשר מגיעים לתהליך מתוך הבנה ולא מתוך לחץ – הסיכוי להצלחה גבוה משמעותית.
ההסכם הוא מסמך מקיף (בדרך כלל כ־13–14 עמודים) שמגדיר לא רק את הנושאים הבסיסיים כמו זמני שהות וכספים, אלא גם מנגנונים למצבים עתידיים.
המטרה היא לייצר יציבות ארוכת טווח ולא רק פתרון נקודתי.
ההסכם מוגש לבית המשפט או לבית הדין לצורך אישור בלבד – לא לדיון.
לאחר קבלת תוקף של פסק דין, ההסכם הופך למסמך מחייב שמאפשר להימנע מהליכים משפטיים בעתיד.
הקשר הזוגי יכול להסתיים – אבל ההורות נמשכת.
כאשר לא עושים את ההפרדה הזו, הקונפליקט הזוגי ממשיך להשפיע על ההורות ופוגע בילדים.
כאשר כן עושים את ההפרדה, ניתן לבנות מערכת הורית יציבה ומתפקדת גם אחרי הפרידה.
בבית משפט – מישהו אחר מחליט עבורכם, לרוב על בסיס העבר.
בגישור – אתם מחליטים עבור עצמכם, על בסיס העתיד.
זה ההבדל בין פתרון כפוי לבין בניית מציאות חיים.
Toggle Content
תמלול הפרק
(0:00) משהו עם גישור, פרק שאני עושה אותו עכשיו בלייב, פעם ראשונה שאני עושה את זה, אז זה משודר גם בפייסבוק, אז יכולים אחרי זה גם לראות את זה, ומאחר ואני פה עושה את זה כניסוי ותהיה פה לבדי, אז יכול להיות שיהיה לי פה משהו ללמוד ולהשתפר, אני בטוח שיהיה לי פה מה.
(0:24) ללמוד ולהשתפר, אני גם מקווה ככה, כמו בגישור, אנחנו כל הזמן רוצים ללמוד ולשפר את עצמנו, אז מבחינתי זה טסט, הוא גם יהיה מצולם, הוא גם משודר, הוא גם מוקלט, ובסוף הכל יעלה לרשתות ותוכלו לצפות ולקבל, הנה, אני מקבל פידבק מעולה, יופי, תודה רבה.
(0:49) למה אני עושה את זה?
(0:50) אני אגיד את זה בחיוב פשטות, היום סוף פסח ואנחנו יודעים, כל מי שבתחום יודע ורואה, אני רואה את זה בכניסות לאתר ובטלפונים ובשיחות שכבר מתואמות לי לשבוע הבא, משהו מאוד משמעותי קורה להרבה מאוד משפחות עכשיו והצומת הזה כשהמשפחות נמצאות, הוא פשוט יקבע את הגורל שלהם, ממש ככה.
(1:21) והצומת הזה, המקום הזה, שבו איך אנשים יפעלו, ישפיע עליהם, על הילדים שלהם, לשאר איתה חיים.
(1:31) ומבחינתי, כמי שעוסק בגישור, אבל מי שמכיר אותי יודע שזה לא רק הפרנסה שלי, זה הרבה מעבר, זו שליחות בעיניי.
(1:42) ומבחינתי כל מקום שבו אני יכול לתת ידע וכלים לאנשים, אז אני עושה את זה.
(1:50) ובגלל זה אני פה בתוך המיני אולפן הביתי הזה ונערך כדי לתת המון ידע והמון תשובות לכל מי שאני יכול, כדי שמחר, ובכלל בימים האחרונים הפודקאסט הזה הרי משודר כל הזמן ואפשר להזין אותו כל הזמן, יהיה לכם את הידע איך עושים את זה נכון, איך הופכים את המשבר הזה, את הגירושין, ממקום של כאב וקושי ופחד וחרדה, למקום של צמיחה והתפתחות ושתהיו מאושרים.
(2:29) כי כן, אחרי שעוברת תקופה ועוברת אבלות ועוברים כל השלבים הקשים, נהיה יותר טוב.
(2:37) המטרה שלנו בכלל כמגשרים ובכלל אני חושב שכל מי שעוסק בתחום ובאמת מחפש את טובת הלקוחות שלו זה שהחלק הזה הכואב יהיה כמה שיותר קצר והחלק הקשה והחלק הטוב יהיה כמה שיותר ארוך ויגיע כמה שיותר מהר.
(2:55) אז זו המטרה שלנו וזה למה אני עושה את הפודקאסט הזה ולמה אני עושה אותו עכשיו ולמה פה בלייב ולמה פה בפייסבוק ובכל הרשתות, אנחנו פשוט רוצים לעשות לכם טוב ופשוט שיהיה לכם את הכלים והידע לעשות את זה.
(3:10) מה אנחנו נעשה בפרק הזה?
(3:13) אמרתי שאם אני כבר מדבר פה עם הרשתות, אז בואו קצת נאסוף מידע, שאלות שאנשים שואלים ברשתות ונענה עליהן.
(3:25) עכשיו מאחר ואני עכשיו פה בפייסבוק בלייב אז אם אפשר תוך כדי גם להציף לי שאלות אז בכלל אני מאוד מאוד אשמח ואז גם מתוך הקטעים פה שעולים אחרי זה אני גם אערוך סרטונים שאחרי זה גם יעלו ועוד הרבה תוכן שאנחנו ככה יכולים לעשות בשביל פשוט להציף את הרשת ממש ככה אני אומר זו המטרה מבחינתי עם כל ההפחדות והאיומים וכל מה שקורה היום ברשתות שהכל מלא מלא מלא פחד ומלא רוצו ומשפטי ואת ככה ומה מגיע לי מה אני לא יכול כבר, אני מנסה לגרד את הדברים האלה אז אנחנו פה רוצים שאנשים באמת ידעו איך לפעול ופה אז הכסיתי רשימה של שאלות מהיום שאספתי בקבוצת פייסבוק ואני אענה על השאלות האלה, ותוך כדי גם כן יכול להיות שאלו עוד רעיונות ועוד נושאים, ואם אתם יכולים לכתוב לי, אז אני גם מאוד אשמח, ואנחנו ככה נעשה פרק מעולה.
(4:32) אני אמרתי, לאט לאט אני משפר, אני רואה פה דברים שאפשר לשפר אותם.
(4:38) טוב, אני רוצה להתחיל ב…
(4:40) אני רוצה להתחיל בשאלה ששואלים אותי הרבה מאוד פעמים, למה לא פשוט להגיש לצד השני הסכם ושיחתום עליו?
(4:52) ומה הסיטואציה מאחורה?
(4:54) ולמה זה מאוד בעייתי?
(4:56) אז ככה, הרבה פעמים מישהו שרוצה להתגרש, הולך, הולכת, אני אגיד פה הולכת כי לרוב נשים, ברוב המקרים נשים הן אלה שיוזמות את הגירושין.
(5:06) הולכים לקבל ייעוץ, ועורך הדין או עורכת הדין אומרת, תראו, זה מה שמגיע לכם, אז בואו פשוט נעשה הסכם, נציע אותו לצד השני, ואם הוא יסכים, מעולה.
(5:20) ואם לא, אז לא תהיה ברירה, אני אלך להילחם בו, כי מה לעשות, הוא לא מסכים.
(5:28) ואז מתחילה בעיה, כי הייעוץ שאותו צד הראשון שקיבל את ההחלטה, שגם אם על ציר הזמן, בואו גם נגיד שהוא כבר עשה עבודה, זה לא שהוא הגיע לעורך דין רגע אחרי שהוא חשב להתגרש, הוא קודם כל חשב להתגרש, חלפה שנה, אולי אפילו שנתיים, ואז הוא פנה לעורך דין.
(5:51) עכשיו, בזמן הזה הוא כבר בשל, הצעד שפנה הראשון הוא כבר בשל, הוא כבר אומר, יאללה, די, אני לא יכול לנשום יותר, די, אני רוצה לסיים, אני רוצה, די.
(6:00) אז הוא בא לעורך דין, ועורך דין אומר לו, תשמע, כן, מגיע לך חצי מהרכוש.
(6:04) מזונות מגיע לך ככה וככה, הזמנים זה ככה וככה עם הילדים ורכוש תחלק ככה וככה.
(6:13) ואז טוב, זה נשמע מאוד אמיתי, זה נשמע מאוד הגיוני, אז יאללה, בסדר, אני מבין, אני גם בשל.
(6:19) ואז הולך אותו צד ראשון, הולך לצד השני, ואומר לו, תשמע, אני החלטתי להתגרש.
(6:24) והנה, כבר הייתי אצל עורך דין, הכין לנו הסכם, בוא תחתום.
(6:28) עכשיו להורה השני באותו רגע נפלו השמיים על הראש.
(6:33) רגע, מה זאת אומרת אני רוצה להתגרש?
(6:36) לא הבנתי.
(6:38) מה, מה, מאיפה הבאת את זה?
(6:40) ויכול להיות שהיה בעיות, אבל רגע, אולי כבר נכתיב טיפול זוגי, אולי לא, אולי פה, אולי אני אכפה במקום כי זה הישרדותי, אז הוא כופה במקום.
(6:48) ואז נראה שהוא לא מסכים.
(6:51) עכשיו.
(6:52) יכול להיות בעיניכם באמת מצב הגיוני שמישהו ייתן למישהו הצעה על הסכם שיקבע את הגורל שלו והוא מיד יגיד לו כן, מעולה, אחלה.
(7:07) אי פעם ראיתם דבר כזה?
(7:08) ברור שלא.
(7:10) גם פה.
(7:11) אין דבר כזה שאני מציע למישהו להתגרש, הנה ההסכם, בוא תחתום.
(7:16) הרי ברור שאותו צד אחרי שרגע הוא יסיים את הערעור שלו, הוא לא יסיים, הוא אומר אחרי רגע שהוא יסדיר את הנשימה שלו, הוא ילך לעורך דין אחר, ואותו עורך דין, מה יגיד לו?
(7:30) מה פתאום?
(7:31) לא מגיע לך ככה?
(7:32) לך מגיע את חצי השני?
(7:35) הרכוש שלך התחלק ככה?
(7:36) הילדים בכלל לא אוהבים האלה, צריכים משהו אחר.
(7:39) ואז זה נראה כאילו עשו לי תרגיל.
(7:41) ההצעה שנתון לי, למרות שלי העורך הדין הראשון אמר שזה ממש טוב.
(7:44) אבל זה נראה שעשו לי תרגיל, ככה הצד השני יראה את זה ואז הופ חרבו דרבו התחילה מלחמה וזה בדיוק מה שאנחנו רוצים למנוע ולכן הרעיון של להציג לצד השני הסכם ולצפות שהוא יסכים זה פשוט נורא, גם אם בעליך מרלך אתה לא יתגרש, לך יטפלי בהכל תביא הסכם אני חותם, גם אז לא מספיק הוא חייב לקחת חלק.
(8:11) עכשיו, אני כן אסייג שאם באמת הילדים גדולים מחוץ לבית וזה רק סוגיות של רכוש והם מסכימים על חצי חצי או משהו אחר, אז אולי, אבל גם אז, אחרי 20-30 שנות נישואים, צריך איזשהו תהליך.
(8:24) אי אפשר לקחת הסכם להגיש אותו, זה לא עובד.
(8:27) זה פשוט עושה תחושה של כפו עליי, שהם לא בעדי ו…
(8:33) זה יכול להיות מאוד מסוכן.
(8:35) עכשיו, אני כן אגיד על זה, לא הכל שחור ולבן, אבל בגלל, יש באמת מקרים שבאמת באים בטוב ובאמת בהסכמה, ולכי תביאי, תעשי הסכם, אני חותם, הכל בסדר, אנחנו סומכים אחד על השני.
(8:46) אבל הסיכון שיקבל את ההסכם וירגיש שזה לא נכון לו, הוא לא מדויק כי רגשית, הוא לא עבר איזשהו, את התהליך שהוא צריך לעבור, זה יכול לייצר קושי.
(8:58) גדול, ואת זה אנחנו רוצים למנוע.
(9:01) ולכן מבחינתי לא מגישים הסכם חד צדדי, לא אומרים לאף אחד בוא תחתום, אלא לוקחים אותו לגישור או לטיפול משפחתי, זוגי, או מערבים צד שלישי יכול להיות מישהו מהמשפחה, אבל לוודא שכל תהליך הפרידה נעשה ביחד.
(9:22) אתם לא רוצים לייצר מציאות שנפרדתם וזהו, אין ביניכם יותר עכשיו תקשורת לעולם כי זה פשוט לא יקרה ככה, זה לא עובד.
(9:32) נפרדים ואז ממשיכים להישאר בקשר כי יש לנו ילדים, יהיו אירועים משפחתיים וחגיגות, אנחנו רוצים להרגיש שם בנוח מול הילדים שלנו ולכן חייבים לעשות תהליך פרידה אמיתי ולא סתם להתייחס רק לניירת.
(9:48) גירושין זה לא הניירת, גירושין זה מה שאחרי הניירת.
(9:52) זה כל החיים.
(9:54) גירושין, אני אגיד לכם את זה, כל מי שהתגרש וכל מי שההורים שלו התגרשו או שהסבים שלו התגרשו, גם את זה אני מכיר ממקור ראשון, הגירושין מגדירים את החיים שלכם, ממש ככה.
(10:07) זה מגדיר איך החיים שלכם הולכים להיראות.
(10:10) וזה אירוע מכונן, כל אחד יגיד לכם את זה.
(10:13) אז אם מבינים את זה, לא צריך לרוץ להסכם, לא צריך לרוץ להסכם.
(10:18) צריך לעשות את זה בקצב נכון, אבל לעשות את זה גם נכון.
(10:24) אז זה לגבי הסכם חד צדדי.
(10:27) הילדים שלכם יזכרו איך התגרשתם.
(10:32) אני רוצה שיקחו רגע את המשפט הזה ותתעמקו בו.
(10:37) הילדים שלכם יזכרו איך התגרשתם.
(10:41) נכון, בבית עכשיו תקופה מתוחה ולחוצה וכואבת.
(10:45) אבל הילדים שלכם יזכרו איך התגרשתם.
(10:50) ונכון שאתם לא יכולים כבר לנשום, ונכון שאתם כבר יודעים שזה ייגמר, אבל צריך להבין שהילדים עכשיו מסתכלים עלינו ולומדים מאיתנו איך פותרים את המחלוקות הכי גדולות בחיים שלהם.
(11:03) אז איזה מודל אנחנו רוצים לתת להם?
(11:05) של מלחמה?
(11:06) של מאבקים?
(11:08) או של שיתוף פעולה?
(11:10) אז ברגע שזוכרים את זה ובאמת אומרים טובת הילדים ולא רק ככותרת, אז טובת הילדים היא שאנחנו נעשה את הפרידה בדרך מכבדת, דרך טובה, דרך שרואה אחד את השני ודרך שמונעת מלחמות מיותרות.
(11:28) זו טובת הילדים.
(11:29) אם אתם רוצים שהילדים שלכם יהיו גאים בכם ויראו אתכם כמודל אורי טוב וחיובי, תהיו מודל כזה.
(11:39) אם אתם החלטתם שחמרה לי מישהי לפני כמה ימים, שהיא אמרה איזה חבר והוא אמר, תקשיבי, להתגרש זה רק במלחמה.
(11:47) והיא אומרת, אבל זה לא ה-DNA שלי.
(11:49) אבל הוא דיבר מאוד בביטחון, להתגרש זה רק במלחמה.
(11:53) ואמרתי לה, תקשיבי, חברים כאלה לא יודע, אולי יש לבחור מי החברים, אבל לא.
(11:57) מספיק שאחד ההורים מחליט שלא תהיה מלחמה, לא תהיה מלחמה.
(12:01) כדי למתחמת צריך שניים, לשלום צריך אחד, אבל זה לוקח זמן, צריך תמיד לזכור את זה.
(12:08) ומספיק שיש הורה אחד שמבין את זה, שהילדים יזכירו איך התגרשנו, ושעכשיו הם מסתכלים עלינו, ורואים איך אנחנו פועלים, ואיך אנחנו חושבים, ולומדים מאיתנו את המשבר, ההתנהלות, זה הזמן לחנך, וזה הזמן להיות ההורים הכי טובים שאנחנו יכולים להיות.
(12:26) ואם קשה לנו, וקשה לנו, וזה מובן, אז להיעזר בחברים שהתגרשו בטוב, באנשי טיפול, באנשים שהם אנשי שלום, באנשים שמרגיעים אותנו, בכל מי שיכול לחבק אותנו ולתמוך בנו, בואו נעזר בהם.
(12:41) יש לבין האנשים שהתגרשו במלחמה, שהם תקשורת נוראית עם ההורי השני, איתם אני לא אתייעץ, איתם יהיה מה להתרחק, כזה פשוט.
(12:56) טוב, אבל אז, אחת השאלות שעולות הרבה מאוד בימים האלה, מה עושים עם הכסף?
(13:06) עכשיו בואו נגיד את המלמעלה, אני חושב שהרוב המוחלט של הנשים במדינת ישראל אם היו מרוויחות 20-30 אלף שקל, לא היו מבקשות מזונות.
(13:24) וכמובן, והמחיה שלהם הייתה 15-16, לא היו מבקשות מזונות.
(13:29) אבל בגלל שהן בגירעון, כמו רוב מדינת ישראל, הן זקוקות לעזרה כלכלית.
(13:37) ולכן לא סביר לחשוב שיוותרו.
(13:40) על מזונות בצורה כל כך קלה.
(13:43) אבל אם לאבא, הצד שלו גם חסר כסף, אז פתאום יש פה מאבק על צרכים.
(13:51) יש פה מאבק של רגע, אם אני משלם לך, אין לי מה לאכול.
(13:54) ואם אני לא משלם לך, לך אין מה לאכול.
(13:58) וזה הקושי, קודם כל, שצריך להבין אותו כשמתגרשים וחסר כסף.
(14:02) להתגרש עולה כסף.
(14:05) אבל אני רוצה להגיד כוכבית על המשפט הזה, כי כשמתגרשים הרבה פעמים מרוויחים יותר כסף.
(14:11) למה?
(14:12) יש יותר זמן פנוי לעבודה, לצמיחה, לפתח את העסק הזה שתמיד חלמנו לפתח ולא עשינו את זה.
(14:21) יש לנו הרבה מאוד אפשרויות, גם אנחנו כבר בתקופה שלפני הגירושין היה לנו כל כך קשה, כל כך קשה, שלא עבדנו ולא היינו במיטבנו, אבל עכשיו הנה יש לנו כן הזדמנות להיות כן במיטבנו, אז אפשר להגדיל את ההכנסה, אבל בהתחלה, בית אחד, שוכרים עוד בית, עולה יותר כסף, אין מה לעשות, זה עולה יותר.
(14:48) אז מה עושים?
(14:50) אז איך מתגרשים כשאין כסף?
(14:52) אני חושב שמילת הכותרת לפתרון, זה שיתוף פעולה, שתי מילים, שהם גם הפתרון להרבה בעיות אחרות שמתגרשים, שיתוף פעולה.
(15:05) ולמה שיתוף פעולה?
(15:06) כי אם יש שמיכה קצרה וכל אחד מושך לכיוון שלו, מישהו תמיד יפסיד ותמיד תהיה תחושת מתח ותמיד יהיה קושי וחסך ומי שירגיש את זה זה הילדים.
(15:21) פשוט, זה הילדים שלכם.
(15:23) ולכן, הדבר הראשון שאני רוצה לעשות, זה לא להילחם בהוראה השני, לייצר איתו שיתוף פעולה.
(15:32) עכשיו, בחלק הזה, אני לא רוצה להגיד לכם, הנה, אם תלכו לכאן ולכאן, תקבלו כסף, לא.
(15:39) תוכלו להסתכל בזכותי או במס הכנסה שלילי, יש מקומות שנותנים קצבאות והטבות.
(15:44) אבל אני אומר, זה באמת בשכר המאוד מאוד נמוך, רוב האוכלוסייה היא סוציו-אקונומית בינוני ומעלה, לא זכאית להטבות האלה וגם חלק מן מתחת אליה.
(15:56) וגם הן הן הטבות משמעותיות שבאמת משנות את החיים.
(16:01) לכן, אני חושב שהציפייה שיבוא כסף מהשמיים, לא יקרה.
(16:07) מה האפשרויות אז?
(16:09) או הלוואות, שיש לזה בעיה גדולה בטח בריביות שיש היום, או כספים שיש מהצד, או מכירה של בית, או משיכת כספים שחסכנו, או הגדלת הכנסה, בהשמה במשכורת.
(16:24) אלה האפשרויות שיש להגדיל את ההכנסה.
(16:26) עכשיו, אם יש להורה אחד אפשרות לעשות את זה ולהורה אחד לא, אז אולי מי נהיה…
(16:33) אני רוצה להגיד צדק, אבל צדק הוא סובייקטיבי, כי לכל אחד יש את הסיפור שלו, אבל אם אנחנו לטובת העניין, לטובת ההיגיון, לטובת הילדים, נגיד שזה שיש לו יותר ישלם להורה השני את הסכום שהוא צריך כדי שלילדים לא יחסר, מדהים.
(16:49) אבל, וזה השיח שהייתי מנהל, להגיד, זה לא בשבילי, יש לנו פה ילדים, אלה ההוצאות שלנו, בואו נבין קודם כל, כשחסר כסף, בואו נבין כמה חסר.
(16:58) אבל נעשה את זה ביחד.
(17:00) וביחד נבין, אוקיי, לך חסר 2,000, לי חסר 4,000 שקל, חסר לנו סך הכל 6,000 שקל.
(17:06) זה שאנחנו בשני בתים לא אומר שאנחנו לא שותפים.
(17:10) אנחנו שותפים.
(17:10) זה גם בשיטת שותפות חדשה, אנחנו מאוד מדגישים את זה.
(17:13) אנחנו שותפים.
(17:15) עכשיו רק השאלה, מה נעשה עם זה?
(17:18) אז אם אני מבין את זה שאני צריך לדאוג לך ואתה צריך לדאוג לי, אז בואו ביחד נחשוב איך אנחנו עושים.
(17:23) אולי אני אגבה אותך בעוד שעות עבודה, אולי אני אהיה טובה אם אתה עצמאי, אולי אני יכולה לעזור לך להביא לקוחות.
(17:31) במקום שתשלם ליחסי ציבור, אני אעשה לך את העבודה ברשתות.
(17:35) למשל, כל דבר שאם אני משלם אותו למישהו בחוץ ואני יכול לשלם אותו להורה השני, מדהים.
(17:41) ואיזה יופי זה, תחשבו כשאתם קוראים המלצה של מישהי על הגרוש שלה.
(17:46) זאת אומרת, אומרים וואלה.
(17:48) זה באמת בן אדם, אם אתה ככה מסתדר עם גירושתך, כנראה שאתה אחלה של ספק ונותן שירות.
(17:54) אז אפשר ממש להיעזר אחד בשני.
(17:56) וברגע שאנחנו חושבים מהגישה הזו, אז קודם כל אני פחות בדווקא ופחות אנטי, כי הנה, יש מולי שותף ואני רוצה להסתדר איתו, כי אולי עכשיו אני לא אמצא פתרון, אבל אולי בהמשך אני כן.
(18:10) ולכן בגישה אני כל הזמן רוצה ככה להטמיע את הגישה הזו.
(18:15) מי שבא ואומר, התגרשנו, טאק, כל אחד הולך למקום אחר, אז אתה מאבד את כל זה.
(18:21) כי עכשיו אתה אוטומטית אומר, אני נאבק לעצמי, אתה נאבק לעצמך, ועכשיו מה?
(18:26) אז זה ברור שהצד השני, בטח אישה שאומרת, רגע, הוא לא מדבר איתי, הוא לא חבר שלי, הוא לא רוצה לדאוג לי, הוא לא, הוא רק יוצא נגדי ומקלל ומשמיץ אותי, אז בטח שאני אשתמש בכל הזכויות כביכול המשפטיות שיש לי, וכדי שישלם לי כמה שיותר מזונות, ואני גם אמצא את עורך הדין שיספר לי שמגיע לי אפילו יותר, והנה.
(18:43) הופה, חרבו דרבו, יאללה מלחמה, כל אחד מוציא 50, 60, 100,000 שקל וירדנו לתמיון.
(18:50) בגלל זה הצומת הזה, עכשיו, זה הדבר הכי חשוב, כי אם אני מבין את זה ואני מנהל שיחה עם ההורה השני ואומר לו, אנחנו שותפים, אתה כועס עליי?
(19:00) מובן.
(19:01) גם אני כועס עליך, אבל מה לעשות, אנחנו שותפים.
(19:05) ועכשיו אנחנו צריכים לדאוג לילדים שלנו, כי הילדים שלנו עכשיו מסתכלים עלינו והם גם היום, גם מחר וגם בעוד שנה יצטרכו לאכול ולהתלבש וללכת לחוגים ולשיעור עזר ואם אנחנו לא נטפל בנו ולא נהיה חברים טובים גם יצטרכו ללכת לטיפולים נפשיים ולרגשיים וזה גם כן עולה 400 שקל לכל מפגש, אנחנו נצטרך כסף.
(19:27) אז גם נהיה חברים, נחסוך כסף.
(19:30) גם נהיה חברים, נדע למצוא יותר פתרונות.
(19:34) ומשם באות התשובות, ואני יכול להגיד לכם שאני רואה את זה כל הזמן, וגם עליי באופן אישי, שמתגרשים בטוב, האנרגיה הזאת שיש, שכל מי שנמצא בצומת הזה של הגירושין מרגיש אותה, זה…
(19:48) עד שהדברים לא מסתדרים, זו משקולת אדירה על הכתפיים, על הכתפיים, על הראש, הכל, אני קורס, אני לא יכול להכיל את זה, יש בתוכי המון…
(19:58) המון המון רגשות, המון, זו הצפה אדירה ואני חייב לעשות עם זה משהו.
(20:05) עכשיו, אם אני לוקח את האנרגיה הזאת ואני לוקח אותה פנימה כדי לאכול את עצמי ולהכות על חטא ולהגיד כמה קשה לי וכמה אני מסכן, אני תקוע, אני אהיה תקוע במקום הזה שנים, זה נורא.
(20:17) אם אני אקח את כל האנרגיה הזאתי ואזרוק אותה להורה השני, הוא יחטוף את האנרגיה הזאתי ואז הוא יצטרך להתגונן והוא יזרוק את האנרגיה שלו עליי והופ.
(20:25) מתחמה מאוד קשה וכל אחד בעצם אוכל את אותו חרא שהוא אכל אפילו יותר מזה.
(20:32) אבל אם אני אקח את האנרגיה הזאתי ואגיד אני לוקח את כל הדבר הזה שמבעבע בי ועכשיו אני לוקח אותו כדי לקדם את עצמי, כדי ללכת לסדנאות, כדי ללכת לצעוק במדבר, כדי ללכת לשיר, כדי ללכת לכתוב, כדי ללכת לעבוד, כדי לפתח את העסק שלי, כדי להרים את עצמי.
(20:53) אז פתאום אתם תגלו, ואני אומר את זה באמת ממקור ראשון, זה מה שאני עשיתי, וזה עבד לי מדהים, אז אני לא סתם ממליץ את זה, אני יודע שזה עובד.
(21:03) זה לקחת את החיים, לקחת את הנפש, עכשיו אני מגשים את עצמי, עכשיו אני עושה שאני אהיה מאושר, עכשיו אני עושה שיהיה לי טוב, ואז לוקחים את האנרגיה הזאתי.
(21:18) שבשנה הראשונה היא, זו שנה באמת הכי משמעותית, היא באמת קובעת את הגורל שלנו והופכים אותה לשנה הכי טובה בחיים.
(21:25) זה ממש ככה.
(21:26) ואת זה אפשר אבל לעשות רק אם עובדים בשיתוף פעולה עם ההורה השני.
(21:33) מי שעובד לא בשיתוף פעולה, אין לו, לא היה לו כלום, הוא כל הזמן מבזבז את האנרגיה שלו.
(21:41) וחבל.
(21:42) אחד הפתרונות, הכי מומלצים בעיניי להתגרש כשחסר כסף זה נסטינג.
(21:56) עכשיו נסטינג, אנשים שומעים את זה ואני תיכף אציג אותו וזה ישר מעורר איזושהי רתיעה מאוד גדולה.
(22:04) כי נסטינג, מה הוא אומר?
(22:05) אבל אני רוצה שרגע תתגברו על הרתיעה הזו ורגע, אסור לחשוב על ההיגיון.
(22:15) אני אגיד עוד דבר אחד לפני הנסטינג, נסטינג הוא זמני, תמיד, כל הסכם נסטינג שאנחנו עושים, בכל פרק נסטינג שיש בהסכם הגירושין, זה זמני, אוקיי?
(22:26) אז גם זה יעבור.
(22:27) מה זה אומר?
(22:28) נסטינג אומר, הילדים נשארים בבית, יש בית אחד של הילדים.
(22:34) וההורים מתחלפים ביניהם.
(22:36) זהו, זה מה שזה אומר.
(22:38) זה אומר שאם חלקנו את זמני השהייה ככה שאבא עם הילדים בראשון ורביעי, ואימא בשני ושלישי, וחמישי וסופי שבוע לסירוגין, נניח, משהו כזה קלאסי, אז הילדים פוגשים את ההורים בזמנים האלה, ובימים שההורה בלי הילד, הוא לא נמצא בבית המרכזי, בבית העיקרי, כי זה הבית של הילדים.
(22:59) הוא נמצא איפה?
(23:01) או ביחידת דיור אחרת שההורים שוכרים ומתחלפים בארץ, תמיד יש מצב שאו שאני עם הילדים או שאני בלי הילדים.
(23:09) או שכל הורה שוכר לעצמו יחידת דיור נפרדת, שתגור איפה שאתה רוצה בעצם, אתם יכולים לגור בדימונה במהלך ה…
(23:16) עם הילדים, אבל בימים שאתם בלי הילדים, תגורו בתל אביב, תגורו בקריית שמונה, איפה שבא לכם.
(23:23) או…
(23:23) שאף אחד לא שוכר דירה ופשוט הולכים לגור אצל משפחה, חברים, מישהו שיכול לארח אותי.
(23:29) עכשיו, מה היתרון בזה?
(23:31) היתרון הוא שאין עלות נוספת.
(23:35) קודם כל, לא שכרנו עוד בית ואנחנו יכולים פה מאוד לחסוך, כמובן אלא אם כן, כן שכרנו.
(23:41) יתרון מאוד גדול שני זה שלילדים יש יציבות, הילדים נשארים באותו מקום, הילדים נשארים באותה סביבה.
(23:49) הילדים לא רואים את השינוי של הם צריכים לעבור.
(23:54) עכשיו, להורה זה יותר קשה, כי לעבור בית זה יותר קשה, אבל זה מאוד מקל על הילדים, זה עוזר למשפחה להתרגל למצב החדש, וזה בדרך כלל מחזיק עד אשר נכנסים בני זוג חדשים לתמונה.
(24:08) ובגלל זה אני אומר שזה נסטינג הוא דבר זמני.
(24:13) אז נסטינג יכול להימשך יומיים וגם שנתיים, אני מכיר זוגות שעשו לי גם שנתיים, אפילו יותר.
(24:19) וזה עובד להם, כי ברגע שמתרגלים לזה ובאמת אנחנו עברנו את הפרידה ואנחנו מסתכלים על החיים כמשהו, על ההתנהלות הלוגיסטית כמשהו טכני וענייני, ואני אומר לעצמי וואלה, כי אני לא צריך להחזיק עוד חדר לילדים, להם יש את המקום שלהם, יש להם את המקום הקבוע, מאוד נוח להם, מדהים, הסתדרנו.
(24:37) אז זה נסטינג.
(24:38) הרבה יתרונות, ממליץ לכולם לשקול אותו, איזה שגם בתקופת הפרידה, תקופה שיש בה שאלות, זה אחלה של דבר, לנסות ולראות איך זה מתנהל ואם זה מתאים לכם או לא מתאים לכם, ואז מתוך זה לקבל החלטות ולפעול בהתאם.
(24:59) רשמתי לעצמי נושא שאני רוצה לדבר עליו.
(25:02) שזה היה תזוי בעיניי שאני צריך לדבר עליו, אבל אני אדבר עליו.
(25:07) למה לא להשמיץ את ההורה השני?
(25:10) עכשיו, מה זה לא להשמיץ?
(25:11) מול החברים, תשמיצו בכל הכוח.
(25:14) תקללו את האמא שלו.
(25:19) בעיניי, לשון הרע לא מדבר אליי, אני אגיד את זה.
(25:22) אבל אני מבין, יש איזה צורך, רוצים להשמיץ, לדבר, לרחל, יאללה, לכו על זה.
(25:27) מול החברים חופשי, אבל אוי ואבוי, אבל אוי ואבוי אם הילדים או מישהו מהמשפחה ישמע את זה.
(25:37) למה?
(25:38) הילדים, כי עבורם אבא זה עונה שמאלית, אמא עונה ימנית, או להפך.
(25:44) אם עונה אחת לא מתקשרת או משמיצה את העונה השנייה, זה פוגע בי.
(25:50) הרי אני חצי אבא, חצי אמא.
(25:52) אני אוהב אותם, את שניהם.
(25:54) ואם אבא משמיץ את אימא, זה כאילו אני משמיץ את עצמי.
(25:58) וזה עושה לי חור בלב, זה עושה לי חור בנשמה, באמת.
(26:03) כל מי ששמע את ההורה שלו פעם מדבר על ההורה השני, מבין איזה כאב גדול זה.
(26:07) זה חץ בלב.
(26:09) זה פשוט חץ בלב.
(26:12) זה כמו שרגל ימין עושה, מכשילה את רגל שמאל.
(26:15) אי אפשר להתנהל ככה.
(26:19) באמת, זה באמת, זה כל כך כואב.
(26:22) אז לילדים זה עושה נזק, אז מול הילדים לעולם, אגב זה לא משנה אם הילד בן 5, 10, 15, 20, 30, 60, לעולם לא משמיצים את ההורה השני מול הילדים.
(26:39) ההורה השני הוא קדוש.
(26:41) זה אימא שלכם, זה אבא שלכם, אין מילה רע, אתם גם לא תגידו לי מילה רע על ההורה השני, לא משנה כמה יכול להיות שאני כועס עליו ומתוסכל, והוא פגע בי ובגד בי ועשה לי המון המון דברים, אני לעולם לא אגיד מול הילדים דברים נגד ההורה שלהם, בשביל האם, לא בשבילי, גם לא בשבילו, שיחנק, יצבן אותי.
(27:05) לא שיחנק באמת, אבל בשביל הילדים שלי אני אשמור עליהם, ואז ככה אני שומר עליהם.
(27:11) עכשיו למה חשוב גם מול המשפחה המורחבת לא להגיד שום דבר?
(27:15) אני אגיד לכם למה, כי לפעמים לדודים, לדודות, לאחיינים יש נטייה לספר רכילות, ואם הם פעם ישבו וישמעו אותנו מספרים למישהו מהמשפחה על מה היה, הם עלולים ללכת ולספר לילדים שלנו.
(27:30) ואז אם יגיעו, ואז אם ההורים ילדים יקבלו את זה מסביב, וזה עוד יותר יכול לערער אותם.
(27:37) אז קחו בחשבון שכל מה שיוצא לכם מהפה, מישהו אולי מקליט, מישהו אולי שומע, מישהו אולי זוכר, וזה עלול לעבור הלאה.
(27:46) ולכן אני אומר בצורה פשוטה, אין לכם משהו טוב להגיד על ההורה השני, אל תגידו.
(27:52) ואם אתם אומרים את זה, תוודאו שזה רק לאנשים חברים, לא מהמשפחה.
(27:56) או חברים ממש טובים, שאם יש אחים אחות שהם חברים מאוד טובים, אז בסדר, אבל ממש שיהיה ברור שזה פורקן, שלהם יהיה ברור שזה פורקן שלכם, אבל מצופה מהם לא להעביר את השיח שאתם עשיתם הלאה.
(28:11) לשמור את זה אצלכם, לשמור את כל השיחות אליכם, ביניכם, לא להעביר את זה לילדים.
(28:20) זה מאוד פשוט, אנחנו לא מכניסים את הילדים באמצע, לעולם, פשוט, לעולם.
(28:26) גם אחרי שאמרתם משהו, אל תתבלבלו, הילד שמע אתכם אומר משהו להורה השני, הוא יזכור את זה.
(28:33) זהו, זהו, הוא כבר שמע את זה.
(28:35) הרי יש להם צנסורים מאוד טובים לילדים שלנו, הם מחפשים את זה, הם רוצים להביא, למה ההורים התגרשו?
(28:42) מה קרה פה?
(28:43) אז הם מחפשים את הצימנים, הם מחפשים את הרמזים.
(28:45) ואם הם מוצאים איזה סימן או רמז, הם פשוט יזכרו אותו.
(28:49) ויכול להיות שאתם אמרתם משהו בלהט הרגע, וכבר עבור שבועות זה כבר עבר, אתם כבר לא…
(28:54) זה כבר לא מניע אתכם.
(28:56) אבל הילד הזה יזכור עד עכשיו 20 שנה.
(28:58) 20 שנה שהוא אמר משהו שאתם אמרתם בלהט הרגע.
(29:03) ואתם לא מבינים כמה זה כואב, באמת.
(29:05) מי שמבין יודע, אז פשוט אל תעשו את זה.
(29:11) שאלה ששואלים אותי הרבה, עדיף משמורת משותפת?
(29:17) לא יודע, אני רוצה להגיד לכם.
(29:20) אני מבחינתי, משמורת משותפת, משמורת בלעדית, מה שנכון להורים יותר טוב.
(29:28) עכשיו, ילדים, אני אגיד כן עובדות, ילדים צריכים נוכחות משמעותית של שני ההורים שלהם.
(29:33) ילדים צריכים שההורים שלהם יהיו איתם.
(29:36) הילדים צריכים את האבא כמודל של אבא, הילדים צריכים את אימא כמודל של אימא, זה משפיע על הזוגיות העתידית שלהם, זה משפיע על מערכות היחסים שלהם, הם צריכים אותנו, שאנחנו נהיה שם עבורם וניתן להם מודל הורי טוב.
(29:49) אבל, האם זה חייב להיות שישנים עם אבא או עם אחצי מהזמן?
(29:54) לא.
(29:55) אלפי שנים לא היה דבר כזה שבכלל מי חשב עד לפני 20 שנה ו-10 שנים שהילדים בכלל ישנו עם אבא, ויש ילדים שיצאו ממש בסדר.
(30:02) זאת אומרת, אין פה חוקיות לתוך הדבר הזה.
(30:07) למרות שהיום הדיפולד הוא כמובן חצי חצי, משמורת משותפת, או 60-40, 68 זה נקרא, אבל בעיניי, מה שנכון להורים ומה שמתאים להם, מעולה.
(30:19) עכשיו, אם שני ההורים רוצים ומסוגלים להיות עם הילדים שלהם ולטפל בהם ולהיות, מדהים, למה שנמנע את זה?
(30:27) אבל אם יש הורה שלא מסוגל, הוא לא רוצה, הוא לא יכול, או העבודה מגבילה אותו, אז זה גם בסדר שלא.
(30:35) זה אומר שאין פה חוקיות, בטח כשאתם באים לגישור, מה שנכון לכם זה מה שצריך להיות.
(30:42) אז אני, הדעה שלי היא באמת גויבת מבחינתי, אני לא, אין לי שום דעה בתוך הנושא הזה.
(30:50) אני יודע מה נכון לי, אבל מה שנכון לי לא בהכרח מה שנכון לאחרים.
(30:53) אז במקום הזה, תסתכלו פנימה.
(30:57) אם רוצים לדעת אם משמורת משותפת, אם זמני שהות שווים או כמעט שווים מתאימה לכם, פשוט תחשבו על המודל שהייתם רוצים לראות אצל הנכדים שלכם.
(31:06) הרי מה שאתם מלמדים היום את הילדים שלכם, זה מה שהם מלמדים, ככה הם מלמדו להיות, זה המודל ההורי שלהם.
(31:13) ילדים, בנים שלומדים שאבא הוא לוויין, הוא רק מפרנס, הוא פחות נוכח, זה המודל שהם יחפשו, זו הזוגיות שהם יחפשו.
(31:22) וגם אם יחפשו משהו אחר, זה המודל שהם יכירו, עם זה הם ידעו להתמודד, ואז יכול להיות שלבת הזוג החדשה שלהם יהיה יותר קושי, כי היא כן מחפשת הורות יותר שוויונית.
(31:33) אז תחשבו לא רק עליכם, תחשבו על איך אתם רוצים שהילדים שלכם יפעלו, איזה מודל הם יהיה להם בחיים.
(31:42) ובמקום הזה אני חושב שהיה הרבה יותר קל.
(31:44) בכלל, זה גם כן טיפ חשוב בפתרון מחלוקות.
(31:48) אל תנסו להסתכל על מה שקורה עכשיו.
(31:51) כשאנחנו מסתכלים על מה שקורה עכשיו, אנחנו מוצפים, אנחנו ממלאים את עצמנו בהמון המון המון נושאים, המון אפשרויות, המון היבטים שאולי הם פחות רלוונטיים.
(32:03) זה תמיד הסיפור המוכר על פרננדה ללוש, שכבר עשיתי סרטון עליו.
(32:07) וגם דניאל, דניאל הרוש המגשר שעובד איתי כבר צילם אותו בפריז.
(32:12) אז אני אספר אותו גם כן עכשיו, כי אני מאוד אוהב את הדוגמה הזאת.
(32:15) פעם היה פובליצט צרפתי, מאוד מפורסם, מאוד מוכר, קראו לו פרננד דה לללוש.
(32:21) פרננד דה ללוש היה כותב בכל מקום על כלכלה, על פוליטיקה, על חברה, על כל דבר היה לו מה להגיד.
(32:28) אבל כל פעם שהוא סיים להתראיין…
(32:31) הוא היה אומר, את מגדל אייפלד צריך להרוס.
(32:35) זה כתם בהיסטוריה הצרפתית, זה מגדל מכוער, זה מגדל מגעיל, זה מגדל דוחה, צריך פשוט להרוס אותו.
(32:45) אבל מה?
(32:46) כל יום, ארוחת צהריים, למרות שהוא שנה את המגדל הזה, כל יום ארוחת צהריים הוא אכל בראש המגדל.
(32:54) ממש ככה.
(32:55) אז יום אחד בא אליו איזה סטודנט שלו, סטודנט חצוף כזה, הוא אומר לו, סליחה, מי סייה דה פרננדל הללוש?
(33:02) אתה שכל הזמן משמיץ את המגדל הזה, לכל יום אוכל פה ארוחת צהריים בראש המגדל, למה?
(33:07) פורקה.
(33:09) אז הוא אמר לו, כי רק מפה לא רואים את המגדל המזוין הזה.
(33:14) ומה זה אומר בעצם?
(33:16) שאנחנו נמצאים למעלה, אנחנו לא רואים את הבוץ.
(33:19) כדי לראות את ה…
(33:20) כשאנחנו נמצאים בתוך הבוץ אנחנו לא באמת רואים.
(33:22) כדי לראות באמת את התמונה אנחנו צריכים לעלות למעלה.
(33:25) וככה זה גם בפתרון מחלוקות.
(33:27) רוצים לפתור מחלוקת?
(33:28) תסתכלו מלמעלה.
(33:30) וכשאנחנו מוצפים רגשית אנחנו לא באמת יכולים לראות מלמעלה.
(33:33) איך אנחנו כן יכולים לעשות את זה?
(33:34) טיפ קטן, תסתכלו לעתיד.
(33:37) קחו חמש שנים מהיום, עשר שנים מהיום, איך אתם רוצים שהחיים שלכם ייראו.
(33:41) ואז, ואם אתם לא יכולים, יותר רחוק.
(33:43) תגזרו רחוק, ככל שתוכלו להגדיר יותר רחוק לאן אתם רוצים להגיע, ככה יהיה לכם הרבה יותר קל ללכת אחורה, להראות את המסלול אחורה.
(33:53) אם בעוד חמש שנים מבחינתכם אתם רוצים שתהיה לכם מערכת יחסים תקינה עם ההורה השני, אוקיי, תחזיקו את זה חזק בראש, ועכשיו כל משפט שאתם חושבים להוציא מהפה, וכן, משפט שאתם רוצים להוציא מהפה, יש לכם אחריות עליו.
(34:08) או כל אמירה, או כל מכתב שחס וחלילה עורך הדין שלכם רוצה להוציא, תחשבו, האם זה יקדם אותי לאן שאני רוצה להגיע, או לא?
(34:17) עכשיו, זה צריך גם כן לבוא, אני אגיד את זה למקרה הקיצון בינינו, צריכה להיות הלימה בין טובת הילדים, או מה שאתם אומרים שיהיה טובת הילדים, לבין מה שאתם רוצים.
(34:29) כי אם אתם באים ואומרים, אני לא רוצה לעולם קשר עם ההורה השני.
(34:33) אבל אתם גם אומרים מהצד השני אני רוצה שלילדים שלי יהיה חיים טובים ויציבים ויהיה להם משפחה טובה וילדים ונכדים שיסמכו אותם, אז זה לא עובד ביחד.
(34:42) צריך לזכור את זה.
(34:43) אם אתם נותנים דוגמה של הורות ששניים שמתנהלים בנפרד ואין ביניהם קשר, משמיצים ונלחמים אחד בשני, זה מה שיעבור הלאה.
(34:52) ולכן צריך ברגע שאנחנו יכולים להגדיר את המטרות הרחוקות וללכת מהסוף להתחלה, אין לנו הרבה יותר קל.
(34:57) להתקדם ולהתמודד איתם.
(35:06) שאלה ששואלים, רגע, לא, אני לא רוצה את זה.
(35:11) אה, אוקיי.
(35:14) טוב, זה מה שאני יכול לעשות עכשיו, זה איזשהו סיעתון שאני גם יכול לגזור פה בפודקאסט.
(35:23) והוא גם יהיה סרטון וגם ברשות הוא יעמוד בפני עצמו והוא מאוד חשוב לי.
(35:33) והסרטון הזה, או החלק הזה שאני חושב שאני הולך לעשות, הוא מדבר לכל מי שהודיעו לו שהולכים להתגרש ממנו.
(35:44) ממש ככה.
(35:46) אז קחו רגע אוויר.
(35:51) הודיעו לכם שרוצים להתגרש מכם.
(35:55) בן הזוג שלכם, בת הזוג שלכם, הושיבו אתכם לשיחה, אמר לכם, די, אני רוצה להתגרש.
(36:04) הכאב עצום.
(36:07) זה סכין שנתקעת בין הצלעות ומפרקת את הנפש, מפרקת את הנשמה.
(36:15) והעולם נפל.
(36:17) פשוט ככה.
(36:18) אין לי מילים טובות להגיד, ואין לי פה להגיד שזה קל, זה לא קל, זה קשה.
(36:23) זה שבר מאוד גדול, שבו כל התסכול, וכל האכזבה, והכל עולה, וכל הציפיות שהיו לי, חשבתי שיהיה לנו חיים שלמים, חשבתי שברגע שהתחתנו, זהו.
(36:37) ואז באו הילדים, והיה לנו פה תמונה של משפחה מאושרת, ונכון, היו חריקות, אבל…
(36:42) להתגרש, לא האמנתי שזה יקרה לי, לא האמנתי.
(36:46) עכשיו, הצד השני יושב מולי, אולי קצת זחוח בעיניי, קצת רגוע מדי, ואומר לי, עכשיו, זה לא פייר, זה פשוט לא פייר, אני חושב שזה אחת המינים הכי גדולות שאנשים שיודעו להם שרוצים להתגרש מהם אומרים לעצמם, זה פשוט לא פייר, נתתי את כל כולי, וגם אם זה לא מספיק לו, נתתי את כל-כולי, וזה פשוט שובר.
(37:12) עשיתי את כל המשימה, נתתי את הכל, הבאתי ילדים, גידלתי, פרנסתי, עשיתי הכל, לא נחתי, ועכשיו אומרים לי לא.
(37:24) אז קודם כל זו הסיטואציה.
(37:27) אבל אני רוצה להגיד כמה דברים על זה.
(37:30) קודם כל, זה יעבור.
(37:32) הכאב יעבור, זה ייקח חודשים, לפעמים שנים, אבל זה יעבור.
(37:39) ולנו יש כן בחירה לקבוע איך זה יעבור.
(37:44) זה יכול לעבור הרבה יותר בקלות, זה לא יהיה קל לגמרי, זה לא יהיה בדילוגים, זה לא פתאום יהפוך להיות כיף.
(37:51) בסוף זה יכול להיות, אבל יש פה עכשיו קושי שצריך לעבור אותו.
(37:56) השאלה אם זה יהיה קצר, הקושי הזה?
(37:58) או ארוך, האם אנחנו נסבול עכשיו שנים או תקופה קצרה יחסית.
(38:07) ובצומת הזה, עם כל הקושי, אנחנו גם צריכים לקבוע איך החיים שלנו ושל הילדים שלנו הולכים להיראות, שזה נורא.
(38:18) כי פתאום עכשיו הפילו לי את השמיים, הודיעו לי שרוצים להתגרש ממני.
(38:22) ועכשיו אני פה אומר שאני עכשיו צריך להחליט איך החיים שלי ייראו?
(38:25) מה זה החיים שלי ייראו?
(38:26) חרבו דרבו, הוא בא לי להיכנס בצד השני.
(38:29) בא לי להראות לו, בא לי לפגוע בו, בא לי לעשות לו את כל הקושי, בא לי להתנקם בו, בא לי לעשות לו את כל הרע שאפשר.
(38:36) ברור שזה מה שאני רוצה, אבל אם אני לא אעצור את עצמי בנקודה הזו ואתפוס שליטה על החיים שלי, אני אעשה לעצמי נזק שיעבור לא רק אליי, אלא שלוש דורות קדימה.
(38:48) כי עכשיו הילדים שלי לומדים איך פותרים משברים, הם לומדים איך מתמודדים עם משברים בזוגיות, ואת הידע הזה הם יעבירו לנכדים שלי, שיעבירו את זה גם לנינים, כן, גירושין זה ארבע דורות, לא סתם, כי אין מודל טוב.
(39:01) ואני יכול לתת להם עכשיו מודל טוב להורות, וזה קשה, אבל בנקודה הזו יש את הסיפור על הימה הביולוגית, משפט שלמה, וזה בדיוק המקום הזה.
(39:13) האמא הביולוגית שאומרת, אני בוחרת שהתינוק שלי יחיה, אבל לא יחיה איתי.
(39:23) אבל כשהיא עושה את זה היא מרוויחה את התינוק.
(39:26) ככה זה הורה שמתגרש, כופים עליו, הורה שהודיעו לו שרוצים להתגרש ממנה, כופים עליו, יהיו כמו האמא הביולוגית במשפט שלמה.
(39:36) הוא עכשיו צריך לבחור.
(39:38) בינו, הטובה שלו והרצון שלו להיכנס ולקרוע ולנקום לבין איזה מודל אני נותן לילדים שלי ואיך הם יעברו את התקופה הזאת והולכת לעבור להם תקופה קשה עכשיו אבל האם בתקופה הזאת של שינויים בתא המשפחתי הם יראו את שני ההורים מתנגחים אחד בשני או שעובדים ביחד והקושי הוא שדווקא זה שהכי פגוע, זה שהודיעו לו שהולכים להתגרש ממנו, הוא זה שקובע את זה.
(40:07) הוא זה שיקבע את הקצב, הוא זה שיקבע את הזירה, הוא זה שיקבע אם זה יהיה בטוב, בדיאלוג, או שזה יהיה במלחמה חס וחלילה.
(40:16) ולכן, אני אומר, אם אתם מבינים את זה, אז קודם כל אני אגיד למי שמודיע על הגירושין, תבין את המסר הזה, תבין את הקושי הזה, ולכן צריך לעזור לצד השני.
(40:28) להתמודד, לא להודיע וללכת, לעזור, להתייעץ, להגיד לו, אנחנו פה ביחד, אנחנו שותפים, לעשות את זה במסגרת של טיפולית, לעזור לו גם כן לעבור את שלבי האבל.
(40:41) כי להתגרש זה אבלות, הוא גם צריך לעבור את זה, מה שאתם עברתם שנה, שנתיים קודם, עכשיו הוא מתחיל לעבור את זה, תעזרו לו לעבור את זה.
(40:49) בהורות כמו בזוגיות, אם לשותף שלי יש בעיה, גם לי יש בעיה, זה משפיע גם עליי, תזכרו את זה.
(40:56) אז אני אסגור סוגריים לכם, ולהורה שהודיעו לו, תבינו, אתם עכשיו הכוח בידיים שלכם.
(41:05) אם אתם תפעלו מהבטן, בעצבים, בקושי, אתם תאבדו שליטה.
(41:10) אתם מהר מאוד תגלו שאתה בשני, הוא לא סתם רוצה להתגרש, יש לו את הסיבות שלו, ועכשיו הוא יגיד, עוד יותר צדקתי, ואם אתם תנחמו בו, הוא יילחם בכם עוד יותר.
(41:19) והוא, יש לו את היתרון.
(41:20) הוא כבר נערך, הוא התכונן נפשית, רגשית, אני בכלל לא מדבר משפטית, זה בכלל עם עולמות אחרים.
(41:26) אבל אם אתם תבואו ותגידו, אני בוחר להיות האדם המבוגר, אני בוחר לשמור על השליטה בידיים שלי, אני בוחר, ממש בוחר, לקבוע את גורל הילדים שלי והגורל שלי בעצמי.
(41:49) ברגע שאתם תגידו לעצמכם את המנטרה הזו, אתם תבינו שאתם יכולים עכשיו לבחור איך אתם פועלים.
(41:56) ואז, אל תצטרך לפעול מהבטן.
(41:58) תחשבו, האם הצאן שאני חושב לעשות יקדם אותי לאן שאני רוצה להגיע?
(42:04) מה החזון שלי?
(42:05) איך אני רואה את החיים שלי בעתיד?
(42:07) איך אני רואה את החיים של הילדים שלי בעתיד?
(42:09) איזה מסר משפחתי אני רוצה לתת להם, איזה מודל משפחתי אני רוצה לתת להם.
(42:13) ככל שזה לכם יותר ברור, תוכלו לבחור את הפעולות שלכם.
(42:17) בעצם אתם תבינו מהר מאוד שכל פעולה אלימה, כל פעולה התקפית, כל פעולה של השמצה, כל טלפון שתתקשרו להורים שלו, לסבא, סבתא, לחברים, תספרו מה היה, זה פשוט יחזור אליכם.
(42:32) זה פשוט יתהפך אליכם.
(42:33) ואתם תמצאו את עצמכם עם הרבה הרבה הרבה הרבה יותר קושי, עם הרבה יותר סבל.
(42:40) ולכן אתם יכולים פשוט לבחור.
(42:43) וכן, למרות שכפו עליכם את ההודעה הזו, עדיין בידיים שלכם האפשרות לבחור איך להגיב.
(42:53) וברגע שהגבתם בכל התותחים ופעלתם באלימות, זהו, הזכות הזאת נלקחה ממכם, איבדתם שליטה.
(42:59) יתייחסו אליכם כמו משוגעים.
(43:02) אבל אם אתם פועלים בשום שכל, ברוגע, בביטחון, ואומרים, כואב לי, אני לא מוותר את הכאב שלי, שלא יהיה ספק, מותר להגיד, כואב לי, אני כועס, אני כועסת מאוד, אבל אני לא מאבדת שליטה.
(43:15) אתם תרוויחו את עולמכם, ותרוויחו גאווה של הילדים שלכם, ואני מבטיח לכם, מבטיח, שבסופו של דבר, גם אתם.
(43:24) מאוד תתגאו בעצמכם, כי עברתם את המשבר הכי גדול בחיים בשיתוף פעולה, בדיאלוג, במקום של צמיחה, ואתם באמת תהפכו להיות אנשים הרבה יותר טובים, ואתם תגידו את זה.
(43:40) גם אחרים יגידו לכם את זה, גם הילדים שלכם יגידו לכם את זה, אבל אתם תדעו את זה, כי הכל אתם פעלתם נכון.
(43:51) טוב, לקראת סיום, אני רוצה לדבר על נושא קטן, שקראתי אותו באיזה פוסט והוא קצת עשה לי תחת צמרמורת.
(44:09) איך לקרוא לבן הזוג החדש?
(44:11) סיפר לי, לא, זה לא היה פוסט, מישהו סיפר לי את זה.
(44:14) ישב לידי איש נחמד באיזה בר ואמר שבת הזוג, גרושתו קוראת מתעקשת של הבן שלו, הבן זוג שלה יקרא אבא.
(44:27) אני רוצה להגיד לכם ככה, אבא ו…
(44:30) עכשיו זה אני אומר את זה זו דעתי, בסדר?
(44:33) זו דעתי, אבל אני ראיתי את הכאב בעיניים של הצד השני עכשיו, אם…
(44:37) לאדם אין שום בעיה שההורה השני יקרא, יאפשר של הילדים שלו יהיו שני אבא ושני אמא, זה ממש בסדר.
(44:54) אם זה מתאים לשני ההורים, זה ממש בסדר.
(44:56) בכלל, כל דבר שמתאים לשני ההורים, מעולה.
(44:59) אבל אם יש הורה אחד, שאני יכול להגיד את זה עליי, אם מישהו יקרא, אם הבנות שלי יקראו למישהו אחר אבא, למרות שאני יכול להגיד שלאיה יש בן זוג, ליאור, שהוא מודל אבאי נהדר, הוא באמת, הוא נפלא, באמת נפלא, אבל אם לא יקראו לו אבא, אבל הוא מודל אבאי, ואני מקבל את זה.
(45:19) אבל אם היו קוראים לו אבא, אני מודה שהיה לי מאוד מאוד קשה.
(45:23) אותו דבר אני אומר לכולם, אם לצד השני יש קושי, אל תקראו לצד השני.
(45:28) זה יכול להיות הבית זוג של אמא, זה יכול להיות אולי דוד, אולי בשם שלו.
(45:33) אבל אבא ואמא זה יש לי רק אחד.
(45:37) זהו.
(45:38) אז לא נוגעים בזה, זה קדוש ממש ככה.
(45:44) ואלה הם כן ההוריה שאני מסכים.
(45:46) זו דעתי, ומאחר וראיתי כמה אש ורעל זה יכול להכניס למערכות יחסים.
(45:54) הוריות, אני אומר לכם, ובכלל זה כלל בגירושין, אם יש משהו שאתם יכולים לעשות שימנע, שייצר קושי אצל ההורה השני, אל תעשו אותו.
(46:05) גם אם זו הזכות שלכם, גם אם מותר לכם, גם אם אתם לא חייבים דין וחשבון לאף אחד, עדיין, אם זה יגרום לצד השני קושי, אל תעשו את זה, אלא אם כן אתם חייבים.
(46:18) לא אומר אל תטוסו לחו”ל לעולם, אל תהיו יפה עם בני זוג, תהיו עם בני זוג, תטוסו לחו”ל.
(46:23) אבל בתקופה שההורה השני הוא לא יציב, הוא לא סיים את הפרידה, זה פשוט יכניס לכם עוד רעל, ויכניס לילדים שלכם עוד רעל ועוד קושי.
(46:33) ותזכרו, להתגרש זה לא ההסכם, זה כל החיים שאחרי ההסכם, ולכן אנחנו רוצים שהחיים עצמם יהיו באמת הכי טובים שאפשר.
(46:50) סיפור.
(46:51) סיפור לסיום.
(46:57) אולי שניים.
(46:59) מקרה שהגיע לפני חצי שנה בערך.
(47:02) אני רוצה דוגמה של כמה זה מאבקי הורים גרושים, כמה, לאן זה מגיע.
(47:06) בית המשפט נאלץ לפסוק שילד בן 13 יקיים שתי אירועי בר מצווה אחד ביום שלישי, אחד ביום חמישי או שישי למה?
(47:21) כי המשפחה של אמא ואמא לא מוכנים להיות עם משפחה של אבא ואבא אתם מבינים מה זה?
(47:29) שני אירועים, ילד בן 13 הוא בן 13 וההורים לא יכלו, ולא משנה כמה בגידות וכעסים, הילד בן 13, ככה הוא יוצא לעולם?
(47:44) זה המסר שלו?
(47:46) שיש לו משפחה, שתי מחנות?
(47:49) אתם מבינים את הכאב לב הזה?
(47:52) זה באמת, הקצנה עכשיו, הם הגיעו לבית המשפט על הבר-מצווה, בטוח.
(47:57) הם כבר שנים נמצאים בבתי משפט, שנים, כי זה אנשים שוכחים.
(48:02) אין סופיות בגירושין.
(48:04) אם הפסדתם בתיק המזונות, אתם תמשיכו לתבוע ולחפש מאיפה אתם יכולים לעשות נזק.
(48:09) אתם כל הזמן תקשו.
(48:11) אם ניצחתם את הצד השני במשהו, הוא יפגע בכם במקום אחר.
(48:15) כל החיים יחפש מאיפה להזיק.
(48:18) בגלל זה לא נכנסים לבתי משפט, זה כזה פשוט.
(48:21) ברגע שההורים נכנסים לבית משפט, הם מאבדים.
(48:23) את השליטה על החיים שלהם ועל הילדים שלהם עד שזה מגיע למצב האבסורדי שילד צריך לעשות שתי בר מצווה שאין לי מה להגיד כואב הלב יש לי פה דברים שאני רוצה לשמור לפרק הבא אוקיי, זהו, נראה לי אני אסיים את הפרק הזה להיום, אני מרגיש שיש לי כל כך הרבה מה להגיד, אבל טסט ראשון, 50 דקות של פודקאסט, נראה לי עשינו את זה בסדר.
(49:04) אז תודה רבה למי שהאזין וצפה.
(49:07) אני רוצה שוב לבקש, תשתפו את המידע.
(49:12) תשתפו את הפודקאסט, תשתפו את הסרטונים, תעזרו לנו להגיע לאנשים, אנחנו נמצאים היום בכל הארץ, יש לנו פה בצוות שמונה מגשרים, בכל הארץ, אנחנו עושים פגישות היכרות, ללא עלות, ללא מחויבות, נותנים המון המון מידע, אנחנו באמת באים לעזור, ואנחנו עושים את זה מכל הלב, אז תעזרו לנו להגיע לאנשים שבאמת צריכים את העזרה.
(49:36) ויש הרבה משפחות כאלה היום.
(49:39) אפשר לדבר איתי, אפשר לתאם שיחות ייעוט, אפשר הכל.
(49:43) תעשו לייק, תעשו עוקב, גם כן מאוד יעזור.
(49:47) כל דבר שאתם יכולים לעשות כדי שאנשים ידעו, מאוד יעזור לנו.
(49:52) אז תודה רבה, תודה שהאזנתם, תודה שתפיתם.
(49:56) להתראות בפרק הבא של משהו עם גישור.