איך מתגרשים ישראלים שגרים בחו״ל – מדריך לקבלת החלטות נכונה
פרק 168 בפודקאסט "משהו עם גישור"
לא רק גירושין – אלא מערכת שלמה של החלטות
כאשר זוג ישראלי שחי בחו״ל מגיע למשבר זוגי, השאלה “האם להתגרש” היא רק השכבה הראשונה של הסיפור. מתחתיה מתקיימת מערכת שלמה של שאלות מורכבות בהרבה: באיזה מדינה נכון להתנהל, האם אחד מבני הזוג חוזר לישראל, מה המשמעות של ההחלטה עבור הילדים, כיצד מתמודדים עם פערי תרבות, חוקים ומטבע, ואיך שומרים על יציבות כאשר אין רשת תמיכה טבעית.
הייחוד של הסיטואציה הזו הוא בכך שאין הפרדה בין החיים לבין ההחלטה הזוגית. בניגוד לזוגות החיים בישראל, שבהם הגירושין מתרחשים בתוך מערכת מוכרת יחסית, כאן כל החלטה זוגית היא גם החלטה לוגיסטית, כלכלית וזהותית. המשמעות היא שלא ניתן להתייחס לגירושין כאל פעולה אחת, אלא כתהליך שדורש הסתכלות רחבה ותכנון מדויק.
הטעות המרכזית: לפעול מתוך לחץ
אחת הטעויות הנפוצות ביותר במצבים כאלה היא קבלת החלטות מתוך לחץ. כאשר אדם נמצא בחו״ל, רחוק מהמשפחה, לעיתים גם במתח כלכלי או רגשי, יש נטייה לחפש פתרון מהיר. הרצון “לסיים עם זה” מובן, אך הוא גם מסוכן.
הבעיה בהחלטות שמתקבלות מתוך לחץ היא שהן לרוב אינן לוקחות בחשבון את התמונה המלאה. הן מתמקדות בכאב הנוכחי, ולא בהשלכות העתידיות. במקרים רבים, לאחר שהלחץ יורד, מתברר שההחלטה לא הייתה מדויקת.
לכן, הצעד הראשון בתהליך הוא דווקא לעצור. לא למהר. לא לקבל החלטות דרמטיות מתוך סערה. אלא ליצור מרחב שבו ניתן לחשוב, לבדוק, ולהבין את האפשרויות.
בין להישאר לבין להיפרד – לא תמיד צריך לבחור מיד
אחת התובנות המרכזיות היא שהבחירה בין להישאר לבין להיפרד אינה חייבת להתקבל מיד. למעשה, ברוב המקרים עדיף לדחות את ההחלטה. לא משום שמתעלמים מהבעיה, אלא משום שמבינים שהיא מורכבת.
כאשר יוצרים תקופת בדיקה מוגדרת, שבה בוחנים את הקשר ואת האפשרויות, ניתן להגיע להחלטה מדויקת יותר. בתקופה הזו ניתן לעבוד על התקשורת, להבין את הצרכים, ולבדוק האם יש פוטנציאל לבנייה מחדש.
העיקרון כאן הוא פשוט אך עמוק: החלטות גדולות דורשות בהירות. ובהירות אינה נוצרת בתוך לחץ.
גירושין בחו״ל – שכבת מורכבות נוספת
מעבר להיבט הזוגי, גירושין בחו״ל מוסיפים שכבה נוספת של מורכבות. ראשית, יש את הפן המשפטי. כל מדינה פועלת לפי חוקים שונים, ולעיתים יש פערים משמעותיים בין המדינות. שאלות של סמכות שיפוט, משמורת, והסכמים בינלאומיים נכנסות לתמונה.
אך מעבר לכך, יש את הפן האנושי. החיים בחו״ל מתאפיינים לעיתים בתחושת בדידות, בהיעדר משפחה קרובה, ובחוסר יציבות. בתוך מציאות כזו, גירושין אינם רק פרידה זוגית, אלא גם שינוי של כל מערכת החיים.
לכן, חשוב להבין שההתנהלות אינה יכולה להיות אוטומטית. היא דורשת חשיבה, תכנון, ולעיתים גם ליווי מקצועי שמכיר את המורכבות הזו.
הילדים במרכז – אך לא על חשבון ההורים
כאשר יש ילדים, המורכבות גדלה עוד יותר. השאלה אינה רק איך מתגרשים, אלא איך ממשיכים להיות הורים. במיוחד כאשר יש אפשרות שאחד ההורים ירצה לחזור לישראל והשני להישאר.
המצב הזה מייצר קונפליקט עמוק. מצד אחד, הרצון האישי. מצד שני, טובת הילדים. אין כאן תשובות פשוטות, אך יש עקרונות. אחד המרכזיים שבהם הוא להבין שהילדים זקוקים לשני ההורים.
המשמעות היא שיש צורך לייצר שיתוף פעולה. גם כאשר קשה. גם כאשר יש כעס. משום שבסופו של דבר, הקשר ההורי נמשך גם לאחר הפרידה.
לא לרוץ למכירת נכסים – לחשוב אסטרטגית
אחת הפעולות הנפוצות במצבי גירושין היא מכירת נכסים. לעיתים מתוך צורך כלכלי, ולעיתים מתוך רצון “לסגור פרק”. אך במצבים של חיים בחו״ל, פעולה כזו יכולה להיות בעייתית.
נכסים אינם רק עניין כלכלי. הם גם כלי ליצירת יציבות. במיוחד כאשר יש חוסר ודאות. לכן, לפני שמקבלים החלטות כאלה, חשוב לבחון את התמונה הרחבה.
לעיתים עדיף להשאיר דברים במקומם, לפחות לתקופה מסוימת, עד שמתבהרת התמונה. שוב, העיקרון הוא לא למהר.
גישור כדרך לניהול תהליך מורכב
במצבים כאלה, גישור הופך לכלי משמעותי במיוחד. לא רק כדרך להגיע להסכמות, אלא כמרחב שמאפשר שיח. כאשר בני הזוג נמצאים במדינות שונות, או בתוך מורכבות רגשית גבוהה, יש צורך במסגרת שמאפשרת תקשורת.
היתרון של גישור הוא בכך שהוא אינו מתמקד רק בתוצאה, אלא בתהליך. הוא מאפשר להבין את הצרכים, לזהות את האינטרסים, ולבנות פתרונות שמתאימים למציאות.
במיוחד כאשר מדובר בזוגות ישראלים בחו״ל, יש יתרון למגשר שמכיר את התרבות, את השפה, ואת המורכבות הייחודית של המצב.
לא רק הסכם – אלא תהליך שמייצר יציבות
אחת הטעויות הנפוצות היא להתמקד בהסכם בלבד. כאילו המטרה היא להגיע לנייר חתום. אך בפועל, ההסכם הוא רק תוצאה. מה שחשוב באמת הוא התהליך שמוביל אליו.
כאשר התהליך מתנהל נכון, ההסכם משקף הבנה. הוא אינו רק פתרון טכני, אלא תוצאה של שיח. ולכן יש לו סיכוי גבוה יותר להחזיק לאורך זמן.
לעומת זאת, כאשר מגיעים להסכם מתוך לחץ או מאבק, הוא עלול להישבר. משום שהוא אינו מבוסס על הבנה.
שיטת שותפות חדשה – מבט קדימה במקום אחורה
אחד העקרונות המרכזיים שמנחים את התהליך הוא המעבר מהעבר לעתיד. במקום לשאול “מה קרה לנו”, לשאול “לאן אנחנו רוצים להגיע”. במיוחד במצבים מורכבים כמו גירושין בחו״ל, השאלה הזו הופכת קריטית.
כאשר בני הזוג מצליחים להגדיר מטרות משותפות – גם אם הם נפרדים – נוצר בסיס לעבודה. המטרות יכולות להיות קשורות לילדים, ליציבות כלכלית, או לאופן שבו הם רוצים להמשיך לתקשר.
המעבר הזה מאפשר לצאת מהלופ של האשמות ולהיכנס למרחב של תכנון.
זהות, מקום והחלטות חיים
מעבר לכל ההיבטים הפרקטיים, יש כאן גם שאלה של זהות. החיים בחו״ל מייצרים לעיתים תחושת שייכות כפולה. כאשר מגיעים לגירושין, השאלה הזו מתחדדת.
האם לחזור לישראל? האם להישאר? מה המשמעות של כל החלטה עבור הילדים? עבור הקריירה? עבור החיים בכלל?
השאלות הללו אינן נפרדות מהגירושין. הן חלק מהתהליך. ולכן יש צורך לתת להן מקום.
לסיכום: לא למהר, כן לבנות תהליך
גירושין של ישראלים בחו״ל אינם אירוע נקודתי. הם תהליך מורכב שמערב רגשות, לוגיסטיקה, זהות ועתיד. ולכן, הדרך להתמודד איתם אינה דרך פעולה מהירה, אלא דרך תהליך.
לא למהר להחליט. לא למהר לפעול. אלא לעצור, לבדוק, להבין, ולבנות דרך. בין אם בסופו של דבר בוחרים להישאר ובין אם להיפרד, הדרך שבה מתקבלת ההחלטה היא זו שתשפיע על התוצאה.
ובתוך כל המורכבות הזו, יש עיקרון אחד שיכול להחזיק את הכול: להתמקד בעתיד. לא משום שהעבר אינו חשוב, אלא משום שהעתיד עדיין פתוח.
והיכולת לבנות אותו בצורה מודעת – היא מה שעושה את ההבדל.
שאלות ותשובות – גירושין של ישראלים בחו״ל
הייחוד אינו טמון רק במרחק הגיאוגרפי, אלא בשכבת המורכבות הנוספת שנוצרת מעל הקשר הזוגי. כאשר זוג חי בישראל, הוא פועל בתוך מערכת מוכרת: שפה אחת, חוק אחד, רשת תמיכה משפחתית זמינה יחסית. בחו״ל, כל אחד מהמרכיבים הללו משתנה. יש לעיתים פערי שפה, מערכת משפט שונה, ולעיתים גם הבדלים תרבותיים שמחלחלים לתוך הזוגיות עצמה.
בנוסף, עצם החיים בחו״ל יוצרים תלות הדדית גבוהה יותר בין בני הזוג. כאשר אין משפחה קרובה, חברים ותיקים או מערכת תמיכה טבעית, בני הזוג נשענים יותר זה על זה. המשמעות היא שכאשר הקשר מתערער, התחושה היא לא רק של משבר זוגי, אלא של אובדן יציבות כולל. לכן, גירושין במצב כזה אינם רק פרידה, אלא שינוי של כל מערכת החיים – מקום מגורים, קהילה, ולעיתים גם זהות.
ברוב המקרים, התשובה היא לא, והסיבה לכך אינה אידיאולוגית אלא פרקטית. משבר זוגי בחו״ל כמעט תמיד מלווה בלחצים נוספים: בדידות, חוסר ודאות כלכלית, ולעיתים גם קושי תעסוקתי או בירוקרטי. כאשר כל המשתנים הללו פועלים יחד, קשה מאוד להבחין בין הקושי שנובע מהקשר לבין הקושי שנובע מהמציאות החיצונית.
קבלת החלטה מתוך מצב כזה דומה לקבלת החלטה בזמן סערה. קשה לראות את התמונה המלאה, והנטייה היא לבחור בפתרון שמפחית את הלחץ המיידי. לכן, הצעד הנכון יותר הוא לייצר יציבות זמנית, גם אם חלקית, ורק לאחר מכן לבחון את הקשר בצורה רגועה יותר. ההחלטה אינה חייבת להתקבל מיד, ולעיתים עצם הדחייה מאפשרת בהירות שלא הייתה זמינה קודם.
הבדיקה אינה מתמקדת בשאלה האם הקשר “טוב” או “רע”, אלא בשאלה האם יש בו עדיין פוטנציאל. פוטנציאל נמדד דרך רצון, תנועה ויכולת לדמיין עתיד משותף, גם אם הוא שונה מהעבר. כאשר בני הזוג מצליחים, אפילו באופן חלקי, להגדיר מה הם היו רוצים לחוות בקשר, יש בסיס לעבודה.
השלב הבא הוא לבחון האם ניתן לייצר שינוי בפועל. לא דרך הבטחות, אלא דרך התנהלות. שינוי קטן בתקשורת, בנוכחות, באופן שבו מגיבים זה לזה, יכול להעיד על כיוון. כאשר אין שינוי לאורך זמן, גם כאשר יש ניסיון, זו אינדיקציה חשובה. הבדיקה אינה חד־פעמית, אלא תהליך שמאפשר להבין האם יש תנועה אמיתית.
זהו אחד הקונפליקטים העמוקים ביותר, משום שהוא נוגע בשורשי הזהות של כל אחד מבני הזוג. עבור אחד, החזרה לישראל יכולה להיות צורך רגשי, תחושת שייכות או רצון בקרבה למשפחה. עבור השני, ההישארות בחו״ל יכולה להיות קשורה לקריירה, לאיכות חיים או לבחירה מודעת.
כאשר ילדים נמצאים בתמונה, המורכבות גדלה עוד יותר. אין כאן פתרון “נכון” אחד, אך יש עקרון מנחה: לנסות לבנות פתרון שמאפשר לשני ההורים להישאר משמעותיים בחיי הילדים. לעיתים זה דורש פשרות, ולעיתים גם יצירתיות במבנה החיים. השיח צריך לעבור מהתנגשות של רצונות לניסיון להבין את המשמעות של כל בחירה, ולבנות פתרון שמאזן בין הצרכים.
התגובה האינסטינקטיבית של רבים היא לפנות לעורך דין מיד עם הופעת המחשבה על גירושין. אך פעולה כזו עלולה להכניס את המערכת למצב של מאבק עוד לפני שנעשה ניסיון להבין את התמונה. כאשר השיח הופך משפטי מוקדם מדי, הוא נוטה להקצין עמדות ולצמצם את האפשרות לשיתוף פעולה.
השלב הראשוני צריך להיות של בירור והבנה. מה המצב, מה האפשרויות, ומה המשמעויות של כל בחירה. רק לאחר שיש בהירות בסיסית, ניתן לשלב ייעוץ משפטי בצורה מדויקת יותר. המטרה היא לא להימנע מהפן המשפטי, אלא למקם אותו במקום הנכון בתוך התהליך.
גישור מספק מסגרת שבה ניתן לנהל שיח גם כאשר בני הזוג אינם חולקים מרחב פיזי. באמצעות מפגשים מקוונים ניתן לייצר רצף של שיחות שמאפשרות הבנה, עיבוד וקבלת החלטות. היתרון המרכזי של גישור במצבים כאלה הוא בכך שהוא מחזיר את השליטה לבני הזוג.
במקום שההחלטות יתקבלו על ידי מערכת חיצונית, בני הזוג לוקחים חלק פעיל בבניית הפתרונות. בנוסף, גישור מאפשר להתייחס לא רק להיבטים המשפטיים, אלא גם להיבטים הרגשיים והמשפחתיים, שהם לעיתים המרכזיים יותר. כאשר מדובר בזוגות ישראלים, מגשר שמכיר את התרבות ואת השפה יכול לגשר גם על הפערים הבלתי נראים.
ניהול נכסים במצב של גירושין דורש הסתכלות רחבה. נכסים אינם רק שווי כספי, אלא גם כלי ליציבות. במיוחד כאשר יש חוסר ודאות, נכסים יכולים לשמש כבסיס שמאפשר מעבר הדרגתי ולא קפיצה חדה.
הנטייה למכור במהירות נובעת לעיתים מרצון “לסגור עניין”, אך היא עלולה להוביל להחלטות שאינן מיטביות כלכלית. לכן, חשוב לבחון את האפשרויות: האם ניתן להחזיק בנכס לתקופה, האם יש דרך לחלק שימוש, או האם יש פתרונות ביניים. ההחלטה צריכה להתקבל מתוך הבנה ולא מתוך דחיפות.
הגנה על הילדים מתחילה בהבנה שהם אינם חלק מהקונפליקט, אך הם מושפעים ממנו באופן ישיר. אחד העקרונות המרכזיים הוא לשמור על יציבות ככל האפשר. גם כאשר יש שינויים, חשוב לייצר עבורם מסגרת ברורה.
בנוסף, יש חשיבות גבוהה לשפה שבה ההורים משתמשים. ילדים אינם יכולים להפריד בין ההורים לבין עצמם. כאשר הורה מדבר באופן שלילי על ההורה השני, הילד חווה פגיעה בזהות שלו. לכן, גם כאשר יש קושי, יש צורך לשמור על כבוד בסיסי.
הפגיעה אינה בהכרח גדולה יותר, אך היא יכולה להיות מורכבת יותר. מעבר לפרידה עצמה, יש לעיתים גם שינוי של מקום מגורים, שפה, בית ספר וחברים. כל אלה יוצרים עומס נוסף על הילד.
עם זאת, כאשר התהליך מנוהל נכון, ניתן לצמצם את הפגיעה. ילדים זקוקים בראש ובראשונה ליציבות רגשית ולתחושת ביטחון. כאשר ההורים מצליחים לשתף פעולה, גם אם אינם חיים יחד, ניתן לבנות עבור הילדים מסגרת יציבה.
תכנון מאפשר מעבר מתגובה לפעולה. במקום לפעול מתוך לחץ, ניתן לבנות מהלך. התכנון כולל הבנה של המצב, הגדרת מטרות, ובחינת אפשרויות. הוא אינו מבטל את הרגש, אך נותן לו מסגרת.
כאשר יש תכנון, גם התוצאה נראית אחרת. לא בהכרח קלה יותר, אך ברורה ומדויקת יותר. התהליך הופך מניהול משבר לניהול שינוי.
במבט ראשון זו נראית שאלה משפטית – באיזו מדינה עדיף להתגרש, איפה התנאים טובים יותר, ואיפה “כדאי” לנהל את ההליך. בפועל, במרבית המקרים זו קודם כול שאלה של תיאום בין ההורים ולא של בחירה בזירה משפטית.
כאשר בני הזוג מצליחים לשבת יחד, גם אם בתוך קושי, ולהסכים על הכיוון – איפה הילדים יגורו, איך ייראה הקשר עם כל אחד מההורים, ואיך הם רוצים לנהל את החיים כהורים אחרי הפרידה – שאלת המדינה הופכת משאלה לוחמנית לשאלה טכנית. היא כבר אינה “איפה מנצחים”, אלא “איפה נכון ונוח לעגן את ההסכמות”.
במילים אחרות, ככל שיש יותר שיתוף פעולה בין ההורים, כך הבחירה במדינה הופכת לשאלה בירוקרטית: איפה הכי פשוט ליישם את מה שכבר הוסכם, איפה יש נגישות, שפה, ואפשרות לאשר את ההסכם בצורה חלקה. לעומת זאת, כאשר אין תיאום, אותה שאלה בדיוק הופכת למאבק – וכל צד מנסה לבחור את המדינה שתשרת אותו, לעיתים על חשבון הילדים.
לכן, הסדר הנכון הוא הפוך ממה שרבים חושבים: לא מתחילים בשאלה המשפטית, אלא בשאלה ההורית והאנושית. קודם מייצרים הבנות, ואז בוחרים את המסגרת שתאפשר ליישם אותן. כאשר עושים זאת כך, גם התהליך פשוט יותר, גם העלויות נמוכות יותר, ובעיקר – נשמרת היכולת של ההורים להמשיך לפעול יחד עבור הילדים גם אחרי הפרידה.
הצעד הראשון הוא לעצור. לא לקבל החלטות מיידיות, לא לפעול מתוך לחץ, אלא לייצר מרחב שבו ניתן לחשוב. לאחר מכן, חשוב לאסוף מידע, להבין את האפשרויות, ולבחון את המצב בצורה מסודרת.
שיחה עם איש מקצוע יכולה להיות נקודת פתיחה טובה, לא כדי לקבל תשובות, אלא כדי לשאול את השאלות הנכונות. מתוך המקום הזה, ניתן להתחיל לבנות תהליך שמוביל להחלטה מדויקת יותר.
תמלול מלא של הפרק
(0:00) משהו עם גישור פרק חדש אני נדב נשרי המגשר, והפרק הזה הוא מוקדש לישראלים שגרים בחול והזוגיות שלהם מגיעה לצומת והם חושבים מה לעשות ומלאי חשש ובלבול והמון תהיות, אנחנו בחול.
(0:19) רגע, איך מתגרשים כשאנחנו בחול?
(0:21) אנחנו מייצרים עד שכבר בנינו עולם חדש במדינה אחרת עכשיו נבנה 2 עולמות נוספים 1 יחזור לארץ, 1 יישאר שם, מה יהיה עם הילדים?
(0:32) מה יהיה איתנו?
(0:33) 1 עבד ופרנס את המשפחה והשני נשאר בבית מה עושים עכשיו?
(0:39) איך מתנהלים?
(0:41) המקרים האלה מאוד שכיחים בימינו, בכלל כשכל זוג 2 מתגרשים 50 אחוז 100 זוגות אז מאוד שכיח שגם ישראלים שעלו על המטוס ותכננו חיים שלמים בחול היחסים שלהם עולים על סרטון.
(0:57) בפרק הזה אני רוצה להסביר מה עושים, מה עושים ואולי גם קצת מה לא עושים כשהמטרה, אני מראש אומר אותה, היא לבנות מערכת יחסים חדשה וטובה משופרת למען הילדים.
(1:13) אז תשארו איתי כי הפרק הזה יתן לכם המון מידע, הרבה כלים ובתקווה גם הרבה ערך שיוכל לעזור לכם להתמודד עם כל המחלוקות וכל האתגרים וכל הקשיים שיש באופן טבעי בסיטואציה מורכבת שכזו.
(1:27) אז יאללה, בואו נתחיל.
(1:30) קודם כל בוא נסביר למה כל כך הרבה אנשים מתגרשים כשהם בחול, זה מאוד שכיח.
(1:36) אז בוא נגיד שיש את הסיבות הרגילות.
(1:39) תקשורת לקויה, צמחנו למקומות שונים, השתנינו.
(1:43) אנחנו כבר לא אותם אנשים שהיינו אז כשיצאנו לדרך.
(1:47) זה קורה באופן טבעי.
(1:49) אבל יחד עם זאת, כשאנחנו נמצאים בחול לבד בלי התמיכה המשפחתית, בלי קהילה חזקה שתומכת בנו ואנחנו משליכים את כל הצרכים שלנו על בן הזוג שלנו.
(2:04) אז באופן טבעי מערכת היחסים כשיש אתגרים ומשברים היא מתחילה לרעוד.
(2:12) ולפעמים והיא מתייבשת, ואם לא משקיעים המון המון ביחסים לעיתים הם מתמסמסים ומסתיימים עד שאנחנו הופכים ממש להיות 2 שותפים שיש להם סיפור משפחתי מחובר וילדים נהדרים אבל זוגיות אין.
(2:29) ומה שאנחנו רוצים במקומות האלה זה לקבל החלטה שהיא מובנת בתוך השלב הזה.
(2:38) האם אנחנו נשארים בגלל שאנחנו גרים בחול?
(2:41) האם אנחנו נשארים בתוך המערכת הזו, הבעייתית הזו?
(2:45) או שאולי אנחנו משנים?
(2:48) אולי אנחנו אומרים כן, בוא נשנה את זה.
(2:53) עכשיו השינוי הוא מורכב, הוא מייצר הרבה קושי.
(2:57) הרי אם שנינו מסכימים שהגיע הזמן להיפרד קודם כל זה הטוב ביותר אם כבר מחליטים להיפרד כי אנחנו ככה יכולים לעבוד ביחד ובשיתוף פעולה, וכלל מפתח שאני אגיד לאורך כל הפרק הזה, זה שחשוב לייצר שיתוף פעולה.
(3:18) חשוב שנעבוד ביחד, כי אם אנחנו לא עובדים ביחד וכל 1 מושך את העגלה לכיוון אחר, אז אנחנו הולכים לאיבוד, אנחנו בקלות גם מאבדים שליטה, ואז אנחנו במקומות הפחות טובים.
(3:33) ואמרתי בפרק הזה, אני רוצה לדבר על הדברים הטובים, על איך אנחנו כן מתנהלים נכון.
(3:40) רגע, אני אסדר לעצמי פה מקום.
(3:42) טוב, אז בואו נתקדם.
(3:49) ורשמתי לעצמי פה ככה נקודות, אז אני בדרך כלל מסתכל, אתם תסלחו לי שאני רגע פה מביט.
(3:55) חשוב לי פשוט להקיף את הכל ולתת לכם את כל המידע בפרק הזה שהוא יהיה מאוד מאוד מקיף.
(4:02) טוב, דבר ראשון שאני רוצה, דבר נוסף, שאני רוצה שנשים עליו לב, זה למה אנחנו נפרדים?
(4:09) האם הפרידה?
(4:10) ולא למה הסיבות ומה הוא עשה לי ומה היא עשתה, אני לא מדבר על זה.
(4:15) אני מדבר על האם הסיבה לפרידה היא באמת סיבה שזהו, סיימנו את מערכת היחסים, או אולי יש על מה לעבוד עוד.
(4:23) אולי אנחנו כן יכולים עדיין לייצר מערכת יחסים זוגית משופרת.
(4:28) אם יש לנו את הסיכוי הקטן הזה, שאנחנו אומרים כן, עוד יש סיכוי, אז אנחנו נדבר על הסכם שלום בית או לחלופין גירושין, אבל עדיף לעשות תהליך שכזה לפני שמתגרשים, לפני שעושים צעדים חד צדדיים, בטח כדי שנלך על בטוח בכל זאת אנחנו בחול, בכל זאת יש פה תקופה מורכבת בכל זאת אנחנו רוצים לוודא שאנחנו פועלים נכון.
(4:52) אז אנחנו דבר ראשון צריכים להבין למה, והאם זה סופי, והאם יש עוד מה לעשות.
(4:58) אנחנו בטח ובטח לא רוצים לקבל החלטות קיצוניות בזמן הזה לפעמים אנחנו יכולים לזרוק איזה משפט לאוויר, עדיין נמאס לי בו להתגרש וזה יכול להיות שזה יצא כגחמה, כאיזו צעקה, כדאי, לא יכול להכיל היום יותר אבל יכול להיות שבן הזוג אוקיי, אם ככה אז קדימה ופתאום מתחיל להיות מאוד אופרטיבי.
(5:26) קרה לי הרבה פעמים שמגיע זוג שכבר התחיל להתקדם בגירושין, אבל בכלל זה היה איזה ריב 1, זה לא היה כזו החלטה.
(5:34) הם לא באמת הבינו את המשמעות של להפריד את הבית לשני בתים.
(5:39) ולכן תהיו בטוחים במה שאתם עושים.
(5:42) אם אפשר ללכת לטיפול זוגי ושם לבדוק את השאלה הזו אני ממליץ בחום.
(5:47) גם את הטיפול הזוגי, גם לישראלים, אפשר אונליין, אפשר בזום כמובן גם שאפשר איפה שאתם נמצאים אבל חשוב לעשות את הבדיקה הזאת האמיתית ולעשות את כל השיח הכי נכון, הכי מדויק, לפני שעושים איזשהו צעד חד צדדי לפני שמקבלים החלטה ואני אגיד לכם, זה לא רק בגלל שהתהליך יהיה לכם יותר קל, זה גם כי בסוף להתגרש זה לכל החיים ואם אתם תסתכלו אחורה, אחרי שתיפרדו ולא תהיו שלמים, זה תמיד יציק לכם.
(6:23) תמיד תהיה שם איזושהי מחשבה שאולי טעיתי, אולי היה אפשר אחרת וכשעושים כזה צעד גדול ומכניסים את המשפחה לכזו מערבולת שבסוף יוצאים ממנה, אנחנו נדבר איך עושים את זה אבל חשוב שתהיו בטוחים כדי שכשאתם עושים את הצעדים הבאים, באמת יהיו בטוחים בצעדים האלה וכך תמיד תוכלו להסתכל קדימה וללכת בגב זקוף ולהסתכל על האופק.
(6:47) זה יקל עליכם, זה יקל על הילדים שלכם וזה 1 הדברים הכי חשובים שכל מי שיגרש אם יגיד לכם, כדאי לוודא שעשיתם את הכול כדי שתוכלו להתקדם נכון.
(7:01) 1 הדברים הכי הטעות הגדולות, הגדולה ביותר, מהטעויות הגדולות שאנשים עושים שהם בחול, זה להביא את עצמם לעומס רגשי ואז לקבל החלטות מהירות.
(7:14) וזאת טעות גדולה כשאנחנו בעומס, כשהסטרס בשמיים, כשאנחנו מוצפים, אנחנו לא מקבלים את ההחלטות הכי נכונות עבורנו.
(7:23) אנחנו צריכים להביא את עצמנו למצב שאנחנו נמצאים בנוחות בתוך אי נוחות.
(7:30) זה קשה, אבל אם אנחנו כבר בתוך קונפליקט, אז יש לנו פה מרחב, שאנחנו פה בתוך הגישור אני עושה את זה הרבה להחזיק את המרחב, לראות את גבולות הגזרה, שהם מאוד גמישים ורגישים ומכילים ומאפשרים לנו את הבדיקה והבחינה ואנחנו כל הזמן מוודאים שכל ההחלטות שאנחנו מקבלים הן מתוך הבנה, הן מתוך שיקול, מתוך נתונים, מתוך עובדות, לא מתוך חכמה, לא מתוך הצפה, לא מתוך כדאי, אנחנו כבר לא יכולים להיות באותו בית, אז עכשיו בוא נקבל את כל ההחלטות.
(8:05) לפעמים אין ברירה וצריך לעשות הסכמי ביניים, צריך לעשות דברים בין לבין, nesting שזה אומר שהבית הוא של הילדים וההורים מתחלפים ביניהם בהתאם לזמני השהות שאנחנו מגדירים.
(8:19) לפעמים יש הפרדה זמנית, לפעמים אפשר לייצר כל מיני מנגנונים הפרדה בתוך הבית, חלוקת זמנים בתוך הבית, חלוקת אחריות בתוך הבית, יש הרבה דרכים שאפשר לפעול בהן מתוך מטרה להוריד להבות.
(8:35) זה מאוד מאוד חשוב שאנחנו נוריד את המתח, נוריד את הלהבות.
(8:38) תדמיינו שהיחסים לקראת פרידה שזה הליך הבלות והוא סוער והוא כואב והוא מציף זה סיר לחץ שנמצא על הכיריים והמטרה שלנו היא פשוט להוריד אותו מהאש.
(8:56) זה מה שאנחנו צריכים לעשות.
(8:58) ולכן אנחנו צריכים לנשום עמוק, לטפל בעצמנו, לאכול טוב, לישון טוב, לעשות פעילות גופנית, כל מה שאנחנו יכולים לעשות כדי להוריד את הסטרס, זה הזמן לעשות אותו לצד השני של הפעולה המהירה הזו זה לקפוא במקום.
(9:25) כשאנחנו במקום הישרדותי אז יש לנו את הflight, freeze והfight לברוח, לקפוא או לתקוף.
(9:32) שזה התגובות האבולוציוניות ההישרדותיות שלנו.
(9:36) אז יש את התגובה אמרתי מקודם של לתקוף, לעשות מעל פעולה מהר, מהר, מהר, מהר, מהר אבל זה הגנה והיא לא באמת שקולה.
(9:44) מהצד השני, יש לנו את הלקפוא במקום.
(9:48) והפריז הוא גם כן מאוד בעייתי, כי בעצם הוא לוקח את השנים הכי טובות שלנו עם הילדים, יכול להיות עוד מעט אם כבר יצאו מהבית.
(9:57) אנחנו לוקחים את השנים, לפעמים זה שנה ושנתיים, זה הרבה זמן בחיים של ילד, ואנחנו פשוט מייצרים סטגנציה.
(10:04) אנחנו קופאים במקום.
(10:06) ואז אף 1 לא, הוא לא ההורה שהוא רוצה, אנחנו לא האנשים שאנחנו רוצים להיות.
(10:12) הכל מתנהל בתסכול ובחשש ובלא טוב.
(10:16) ובמקום הזה, אני אומר, עדיף להתקדם ולא לקפוא במקום כי בסוף זה מתפוצץ.
(10:24) מתישהו זה מתפוצץ.
(10:27) אנחנו לא רוצים להגיע לרגע הזה, אנחנו רוצים לפעול, אבל בנינוחות.
(10:33) זה שאנחנו פועלים, זה שאנחנו בתוך תהליך שמדבר על היחסים בינינו בין אם זה בגישור זוגי או בגישור גירושין או בגישור לשלום בית או בטיפול זוגי אנחנו לפחות בתוך תהליך.
(10:45) יש כאן עוד אדם נוסף, בעל מקצוע, שעוזר לנו להחזיק את המרחב הזה וזו הדרך מבחינתי לוודא שאנחנו מתקדמים, אבל בקצב ואז אם יש מישהו שהוא צריך יותר זמן אפשר לווסת את זה, אפשר להתנהל ולשמור על שניכם.
(11:02) טעות נוספת שאנשים עושים זה לרוץ לפן המשפטי.
(11:06) תראו, בפן המשפטי נקצר את זה, אתם תשמעו תמיד את מה שאתם רוצים לשמוע לכו ל20 עורכי דין תקבלו 20 דעות, כי אף 1 לא יודע באמת מה תהיה התוצאה.
(11:17) עולם עריכת הדין הוא בעצם עולם של משא ומתן לוחמני.
(11:22) בעצם עולם שבו כל 1 לוקח את הבריון שייצג אותו, והבריון מנסה להשיג עבורו כמה שיותר הישגים על חשבון הצד השני אבל הצד השני זה אבא או אמא של הילדים שלי וזו בעיה מאוד גדולה, כי בסוף יגמרו הקרבות, יגיעו להסכמות, הם יצטרכו לחיות 1 עם השני.
(11:43) כי יש להם ילדים, זה לכל החיים.
(11:46) ולכן לרוץ לפן המשפטי טעות גדולה.
(11:50) קודם כל צריך להבין מה אתם רוצים, לא מה אתם יכולים לתבוע מתוך מה שאתם רוצים ומה אתם צריכים, מה הילדים שלכם צריכים, אנחנו מוצאים את הפתרונות.
(12:01) את הפן המשפטי תמיד אפשר להכיר.
(12:04) תמיד אתם בסוף תדעו בכל תהליך גישור אתם תדעו מה הזכויות וחובות, הכל אתם תדעו אם יש דברים כאלה אני מראש אומר אין הרבה, אבל אתם צריכים לדעת שבסופו של דבר אתם לא תחיו לפי ההסכם.
(12:17) הסכם הוא חשוב.
(12:19) אתם תחיו את החיים שלכם ואת זה חובה עלינו וחשוב שנשמר.
(12:26) 1 הבעיות הגדולות גם כן שאנשים עושים במקרים האלה שגרים בחול ולא פועלים נכון, זה לפעול בלי אסטרטגיה.
(12:34) היה ריב גדול, נמאס לנו, הבנו כבר שדי, ויאללה קדימה מתגרשים.
(12:39) אוקיי, אבל רגע, מה קורה מחר בבוקר?
(12:42) איך אנחנו מתנהלים בגן?
(12:43) עם בית הספר, עם ההסעות?
(12:45) עם הילדים?
(12:47) יש כל כך הרבה שאלות שאנחנו חייבים לענות עליהן לפני שאנחנו יוצאים לדרך.
(12:53) כמו שאנחנו יוצאים לכל טיול בית ספר או בתנועת הנוער לפני שיוצאים לטיול, יש הכנה לטיול, אותו דבר אנחנו גם צריכים לעשות וזו האסטרטגיה.
(13:04) זו לא אסטרטגיה משפטית שאומרת איך אני תוקף, זה לא שמה.
(13:09) זו אסטרטגיית חיים.
(13:10) זה לדעת איך אני פועל, לאן אני רוצה להגיע ואיך אני מגיע לשמה.
(13:15) זה הסיפור.
(13:18) הילדים, בואו נדבר על הילדים.
(13:21) הרי בשבילם אנחנו כאן.
(13:23) זוג שמתגרש בלי ילדים זה כואב, זה פרידה, זה משבר גדול.
(13:29) אבל זה לא אותו דבר כמו זוג שמתגרש עם ילדים זוג שמתגרש עם ילדים הוא בעצם לא מתגרש.
(13:35) אתם בעצם הולכים להישאר שותפים.
(13:38) אתם הולכים לחוות טלטלה רגשית מאוד גדולה.
(13:41) מצד 1 אתם מרגישים שבן הזוג שלכם נפטר, ממש ככה, זה היה לי חבלות, מצד 2 הוא עדיין שם.
(13:48) אז הדיסוננס הוא אדיר, איך אני מיישב את זה?
(13:52) כמו שעונה ימנית מנסה להיפרד מעונה שמאלית והיא לא מצליחה, איך אפשר?
(13:56) תמיד חשבתי על עצמי כזוג, כל פעולה שעשיתי חשבתי איך היא תשפיע על בן הזוג שלי.
(14:02) עכשיו אומרים לי תחשוב כאינדיבידואל, אני לא יכול לעשות את זה ככה בקלות.
(14:07) יש פה קושי מאוד גדול, וכל זה קורה אל מול הילדים, שגם הם הולכים לעבור טלטלה.
(14:12) גם הם העולם שלהם משתנה, ואנחנו פה צריכים לשמור עליהם.
(14:18) עכשיו לשמור עליהם זה מובן מאליו שזה בשבילהם ולילדים שלנו, והבאנו אותם לעולם, ויש לנו אחריות עליהם, זה ברור.
(14:27) אני רוצה להגיד לכם שיש לנו גם אינטרס לשמור על הילדים למעננו.
(14:32) אם אנחנו לא נייצב את הקרקע לילדים שלנו וניתן להם קרקע יציבה ובטוחה והורים שיכולים להתנהל, אפילו אם זה טכנית 1 עם השני, כמובן שחברית ושיתוף פעולה זה הכי טוב, אבל גם אם זה טכנית, זה יותר טוב ממצב שבו כל הורה מתנהל בצורה אחרת מתחלק לשתיים ומתנהל בשתי עולמות, זה קטסטרופה שיהיו לזה השלכות גדולות גם מבחינת הטיפול שהם יצטרכו, הבעיות הרגשיות, החברתיות של הילדים האלה לשארית חייהם.
(15:08) ואז אנחנו נסתכל ונגיד בגלל הטעויות שעשינו אז, בדרך שבה התנהלנו בתקופה שהיינו במשבר הכי גדול בחיינו, שזה מובן שאנחנו עושים שם טעויות, אבל אז אנחנו עלולים לעשות להם נזק שאותם ילווה כל החיים.
(15:23) ואנחנו נסתכל על זה, וזה יהיה לנו גם קשה ערכית, מצפונית, וגם יעלה לנו הרבה יותר כסף בטיפולים לילדים שלנו.
(15:30) אז בעצם יש לנו פה אחריות שהיא האינטרס שלנו לוודא שאנחנו מתנהלים הכי נכון לטובת הילדים שלנו.
(15:42) עכשיו יש פה בעיה.
(15:43) כי כל מה שאמרתי עכשיו הוא רלוונטי לכל מי שמתגרש, זה לאו דווקא למי שנמצא בחול, אבל אם אתם נמצאים בחול, אז פה יש עוד יותר בעיה, כי האם יש לכם מנגנוני תמיכה?
(15:55) האם סבא וסבתא נמצאים ויכולים לעזור עם הילדים?
(15:58) האם יש קהילה תומכת?
(16:00) האם אתם בתוך איזה כפר ישראלי עם חברים ומכרים שיכולים לגבות אתכם?
(16:06) אם כן, מעולה זכיתם.
(16:07) אם לא, צריך לייצר את הכפר הזה.
(16:10) לא טוב שתהיו במשבר הזה לבד.
(16:14) המשבר הכי גדול, מהגדולים ביותר, לא טוב להיות בו לבד.
(16:18) צריך להקיף את עצמכם באנשים שהם אנשי שלום, שבהם נשמור עליכם, לא צריכים להשמיט ולתת עצות דווקא, זה לא המקום, זה דווקא יותר שתדעו שיש לכם על מי להישען, זה מאוד עוזר גם לילדים שאתם מקיפים גם אותם בחברים שיש להם, בני הגיל שלהם, בקהילה שיכולה גם לראות אותם.
(16:40) בתקופה הזו של המשבר הזמן לצאת מהתפיסה של אנחנו משפחה גרעינית אינדיבידואלית ולהבין שאנחנו כבני אדם יצור קהילתי.
(16:50) אנחנו צריכים את הקהילה שלנו, אנחנו לא צריכים להיות לבד בזמן של משבר, זה הזמן להקיף את עצמנו באנשים טובים תעשו את זה עכשיו, איך אנחנו שומרים על היציבות של הילדים רשמתי לעצמי כשאין רשת תמיכה תראו, קודם כל מייצרים רשת תמיכה זה 1 2 אני מאוד ממליץ עם הילדים להיעזר באנשי טיפול שיהיה מישהו שיכול לשמוע את כולם של הילדים, שיכול לדבר איתם ולשקף לכם.
(17:18) אם צריך, תראו, יש פה איזה משהו הילד פה מבטא איזה קושי.
(17:24) זה בסדר שקשה להם.
(17:26) חלק מהתהליך של הגדילה זה שקשה ולהתמודד עם הקשיים האלה, זה חלק טבעי.
(17:31) אז זה מותר שקשה אבל לפעמים ההורים בעיקר שקועים בתוך הקונפליקט של עצמם ולא שמים לב, הם עלולים לפספס בילדים דברים, זה קורה בעיקר כשההורים לא מתקשרים ביניהם לכן חייב להיות מנגנון שמבטיח להורים שבמאה אחוז מהזמן הם רואים את הילדים שלהם ויודעים מה קורה איתם, ולכן אנשי טיפול יכולים מאוד להקל ולעזור בכלל, כל מי שעובר כזה משבר וגירושין זה משבר משפחתי גדול.
(18:04) אתם יודעים, כל מי שההורים שלו התגרשו תמיד ידבר על זה בכל טיפול ותמיד גם ישאלו אותו כי זה צומת בחיים.
(18:11) אז אם אנחנו כבר יודעים שזה כזה צומת ואנחנו יודעים שזה כזה צומת וזה ישפיע על הילדים טוב שיש שם עוד גורם טיפולי שיכול ללוות אותם ולשים לב לצרכים שלהם תוך כדי.
(18:23) אבל מה קורה אם 1 רוצה לחזור לארץ והשני רוצה להישאר?
(18:29) אבא בנה קריירה, הוא בא לעשות פוסט דוקטורט או סטארטאפ או חברה או התחיל לעבוד כשכיר בחברת הייטק והגיע לחול, עושה relocation אמא באה אחריו.
(18:40) זה כמובן יכול להיות הפוך, זה לא של ארק מגדרית.
(18:44) ועכשיו רוצים להיפרד.
(18:47) אבא רוצה להישאר שם, הקריירה פה, כל מה שהוא בנה כאן.
(18:51) אמא, רגע, אבל אני צריכה את המשפחה שלי.
(18:56) מי עכשיו יעזור לי עם הילדים?
(18:59) מאוד שכיח ופה מתחילה הבעיה.
(19:01) כי בעצם אנחנו אומרים רגע, אם שנינו לא נשארים או עוברים אנחנו מייצרים בעצם הפרדה בין ההורה והילד.
(19:11) עכשיו, יש מקרים שכאלה, ואפשר למצוא את הפתרונות.
(19:16) אפשר לייצר מנגנונים שאבא מגיע לבקר באופן תדיר, שהילדים באים לבקר, שאנחנו מגדירים מה קורה בחגים, שהמשפחה המורחבת יכולה לקבל זמן שהות עם ההורה שלו נמצא.
(19:28) אפשר לייצר כל מיני מנגנונים שכאלה, אבל הכי חשוב בעיניי זו ההוויה.
(19:34) זו ההוויה שההורים משדרים לילדים שלהם שהעולם משתנה אבל לא נשבר העולם הוא עכשיו אחר, אבל אנחנו עדיין משפחה.
(19:47) אנחנו לא הפסקנו להיות משפחה, אנחנו משפחה אחרת.
(19:50) כשאנחנו מראים להם את זה ככה, אנחנו מקלים עליהם גם כן לקבל את השינוי וגם יכולים לרתום אותם כי זה לא fight בינינו, בינינו ההורים, אנחנו יכולים לרתום אותם לראות גם הם פתרונות יצירתיים, כמובן זה תלוי גיל.
(20:08) אנחנו לא נצפה, לא נבקש עזרה ולא נקבל רעיונות מילד בן 3, לעומת זה ילד בן 16 יכול גם כן אולי להציע רעיונות ואיפה הוא יכול לשפר ברמת התקשורת שלו ואיזה תקשורת הוא רוצה עם ההורה שנמצא במדינה אחרת.
(20:22) לא פשוט כמובן, אבל לפחות לילד אנחנו נותנים תמיכה ונותנים לו את תחושת השליטה ומה נעשה בחיים שלו, גם לזה יש יתרונות במבנה האישיותי שהילד מפתח בזמן שאנחנו ככה מגדלים אותו ונותנים לו את המודל האישי שאנחנו רוצים לתת כהורים.
(20:45) עכשיו, שאלה שעולה הרבה פעמים זה מה קורה אבליל?
(20:48) איך שהוא 1 הישראלי ורוצה לחזור לארץ והשני הוא מקומי או שיש לי הרבה זוגות שעלו לארץ ואחד הוא ישראלי, השני הוא זר, אבל הוא עכשיו צריך להישאר פה בארץ.
(21:03) תראו, אין פה פתרון קסם בתוך הדברים האלה.
(21:06) אני חושב שגם תמשיכו איתי לאורך הפרק ותראו את כל הנושא של ההוויה שצריכה להיות אני מדבר על זה פה הרבה זה הפתרון.
(21:14) בואו נהיה חברים אנחנו צריכים כמה שיותר מהר לעשות את ההפרדה בין ההורה שהוא היה בן הזוג שלי וזה כואב לי כי נגמרה הזוגיות וזה עצוב לי שנגמרה הזוגיות לבין זה שהוא ההורה ועכשיו הוא נהיה השותף שלי והילדים שלי צריכים שאנחנו נעבוד ביחד ובשיתוף פעולה, ואני צריך שאנחנו נהיה ביחד ובשיתוף פעולה כי אנחנו חייבים לעבוד ביחד אם לא, אנחנו באמת נהיה בבעיה כל הזמן.
(21:49) איך נוכל להתנהל?
(21:51) הקושי הלוגיסטי יהיה כל הזמן כל כך גדול, אתם בטח מכירים את אלה שהתגרשו ואין ביניהם תקשורת טובה הם סובלים כל הזמן והילדים שלהם בקטסטרופה.
(22:00) אז אנחנו צריכים וחייבים לייצר תפיסה של הפרדה בין זוגיות להורות.
(22:07) הזוגיות מסתיימת, ההורות נמשכת.
(22:11) עם השנים אתם תראו שזה נהיה יותר קל.
(22:15) עם השנים ההורה השני הופך להיות שותף, חבר אפילו, בכל זאת זה האדם שהבאתי איתו ילדים לעולם, הוא זה שהכי התרגש איתי בשמחות שלהם ובימי הולדת ובבר מצווה ובבת מצווה ובחתונות ועם הנכדים, זה האיש שהוא באמת יבין את מה שאני עברתי ויראה את הילדים האלה וככה יהיה גאה בהם כמוני וכשאנחנו מבינים את זה, אז אפשר לשים פחות על ההווה שהוא קשה וגם לא על העבר, כי העבר הוא עבר ולבנות את העתיד, עתיד שאנחנו נהיה שלמים ושמחים איתו.
(22:48) שזו המטרה שלנו כאן.
(22:50) אני יכול לדבר עוד הרבה על מעבר ועל כל מיני מנגנונים שאפשר לעשות, אבל פה אני פשוט אפנה אתכם גם לפודקאסט הזה, יש בעוד פרקים שמתעסקים על מעבר מגורים וגם באתר שלי ובספרים שכתבתי.
(23:03) יש שם עוד הרבה מידע, אבל הכותרת בגדול זו ההוויה, שיש הוויה של שיתוף פעולה והבנה ואכפתיות כשאנחנו מבינים שאני לא יכול לקבל את כל מה שאני רוצה כי יש שם מאוד הורה והילדים צריכים גם אותו, אז אפשר למצוא פתרון יצירתי, ואז יש בזה גם איזההם, וזו התחושה שאני מחפש עם כל הזוגות שבאים אליי, של תחושה של גאווה תחושה של הייתי במשבר הכי גדול וצמחתי ממנו, ועשיתי את זה לא כשהילדים שלי רואים אותי מתקוטט עם ההורה השני ומאבד את עצמי לגמרי, אלא הם רואים אותי מתמודד לא בקלות אבל מתמודד ובסוף אני ואז הילדים שלי מקבלים דוגמה אישית הכי טובה שיכולה להיות של צמיחה ממשבר, של יכולת להתמודד, שאין דבר שהם לא יכולים להתמודד איתו וזה בזכותי ההורה שעשה, זה מה שעשיתם.
(24:00) פתרתם את זה נכון, הפכתם להיות ההורים הכי טובים לשם אנחנו רוצים להגיע אז תזכרו, שימו את זה כיעד אני רוצה להיות ההורה הכי טוב שהילדים שלי יתגאו ממני אבל בשביל זה אני חייב לעבוד בשיתוף פעולה עם ההורה השני כסף, נכסים תראו, כמו כל גירושין מחלקים אותם.
(24:21) עכשיו, זה שמחלקים לא אומר שחייבים לחלק עכשיו.
(24:24) זאת אומרת, יש נכסים שאפשר להישאר שותפים בהם.
(24:26) אנחנו בתוך הסכמי גישור, אפשר לעשות הסכם שנשארים שותפים אנחנו כן מגדירים מה קורה אם מישהו רוצה למכור או לצאת או לחלק איך מתנהלים עם מניות, עם אופציות יש כל כך הרבה דרכים לעשות את זה אפשר.
(24:40) לא חייבים לרוץ למכור.
(24:42) אני מגע מציע אל תרוצו לספר לשמאים, למתווכים, לכל מי שמסביב שאתם תמיד ירשים ורוצים למכור.
(24:50) שמרו את הכוח אצלכם עוד לא אמרתם שום דבר, אתם עובדים בשיתוף פעולה קודם כל תבנו את האסטרטגיה, תבינו מה נכון לשניכם ולילדים ורק אז תפעלו כדי שתוכלו למקסם את כל הצרכים שלכם.
(25:09) עכשיו, אם רוצים לחזור לארץ, כל הנושא הכלכלי הוא נהיה גם כן מאוד מורכב.
(25:14) ישראל מדינה יקרה אני לא יודע איפה אתם גרים מן הסתם אבל יש סיכוי סביר שפה יותר יקר.
(25:19) ואתם צריכים להיערך לזה.
(25:21) איך נערכים לזה?
(25:22) אנחנו עושים דף תקציב יש לי באתר יש ממש דף תקציב שאפשר להשתמש בו וכמובן בתוך תהליכי הגישור אנחנו עושים את זה פה ביחד, והמשפחה שמגיעה מחול אני פה יכול אני והמגשרות שעובדות איתי יכולים יחד גם כן לבדוק אתכם את הנתונים ולעזור כי אם יש משהו חריג אנחנו נגיד לכם תראו זה יותר מדי פחות מדי כדי להיות בתוך איזשהו טווח נורמטיבי הגיוני כמובן כל משפחה וה התנהלות שלה אבל אפשר להגיד בערך כמה הדברים יעלו ואחרי שיודעים כמה הדברים עולים אז אפשר לפעול, אפשר לבנות יסודות, אפשר להבין איך לעשות את זה נכון על בסיס נתונים ועובדות ולא מתוך מקום של חרדה.
(26:05) עד שלא יהיו לכם את המספרים אתם תדברו בסיסמאות ואתם תהיו בחרדה מאוד גדולה.
(26:11) הרבה פעמים אני מרגיש אצל אנשים בתחילת התהליך כשמדברים את המלפן הכלכלי ושהם הולכים להיכנס לגירעון של 1000000 שקל בחודש.
(26:20) עכשיו, אם בן אדם מרגיש שהוא ייכנס לגירעון של 1000000 שקל בחודש, הוא לא מתפקד, הוא נהיה משותק.
(26:26) אבל אם הוא מבין שזה לא 1000000, זה 5000 שקל, אולי אין גירעון בכלל, אז כבר יש לו יכולת להתנהל.
(26:36) אנחנו יודעים מול מה אנחנו צריכים להתמודד וגם לרתום את ההורה השני ולמצוא לזה את הפתרון, אם 1 ההורים חסר לו, משפיע לילדים, זה משפיע גם על ההורה השני.
(26:46) זה הקשר הישיר.
(26:49) 1 הדברים השכיחים זה שיש פערים במטבעות, איך אנחנו מתנהלים שיש פערים בפערי מטבע.
(26:55) גם על זה אפשר בתוך הגישור לייצר מנגנונים כדי לעשות את ההמרה הנכונה, לחשוב איך מתנהלים פה נכון, גם חוסכים בעמלות אפשר לדבר על זה גם בתוך הגישור יש עוד פודקאסטים כלכליים שירחיבו על פערי מטבע אבל אני אשאיר לעצמי רק את הפן האישי המשפחתי.
(27:15) מה מגיע לי?
(27:17) מה אני עושה עם הכסף?
(27:19) תראו בישראל יש חוק נקרא חוק יחסי ממון והוא חוק די אוניברסלי גם בלדעתי רוב מדינות העולם מדבר על חציחצי במה שצברנו בתקופה המשותפת אלא אם כן הסכמנו משהו אחר, מותר לנו הרי להסכים מה שאנחנו רוצים או לחלופין שיש לנו הסכם ממון שמסדיר את הדברים האלה מראש.
(27:38) עכשיו, אם זה חציחצי אז זה כל מה שצברנו.
(27:41) זה הנכסים, זה הרכוש, זה הילדים כמובן, זה זמן איתם, הילדים לא רכוש הפנסיה, הזכויות הסוציאליות, כל אלה מתחלקים.
(27:54) פה בתוך התהליך אנחנו עוברים איתם, לפעמים אנחנו נעזרים בשמאי שעושה שווי לנכסים, אקטואר שעושה את החישוב האקטוארי של הפנסיה, איך מחלקים אותה והשווי.
(28:05) יש כאלה שגם לא משתמשים באנשי מקצוע, בידיים שלכם, יש היום בינה מלאכותית שיכולה גם כן לעזור, אבל חשוב שתדעו מה יש לכם ואחרי שיודעים מה יש שואלים איך מחלקים את זה ומתי.
(28:17) וכמו שאמרתי, יכול להיות שאנחנו נשארים שותפים, 1 נשאר בחול, מייצרים מנגנונים שיגנו על הנכסים של הצד השני.
(28:24) אני אגיד שבכותרת אנחנו בסוף עושים פה הסכם שהוא פסק דין.
(28:29) בפסק דין שקיבל תוקף בישראל הוא ניתן לאכיפה גם במקומות אחרים זה נקרא אמנת סינגפור, זה אומר שאנחנו יכולים לאכוף את ההסכם הזה בכל מקום בעולם, רק צריך לציין בתוך ההסכם שהוא עומד בתנאי אמנת סינגפור.
(28:42) לא הרבה עורכי דין יודעים את זה, מי שמתעסק בתחום הבינלאומי מכיר את זה, אבל חשוב שתכירו גם את זה, לכתוב שזו אמנת סינגפור.
(28:50) אני אגיד כן כותרת על אמנת סינגפור היא כן טיפה החריגה משפחה, אבל יש פה איזשהו יש פה עדיין איזשהו קלף שניתן ככה לאכוף את ההסכם.
(29:02) יש מנגנונים גם נוספים שישמרו עליכם בטח יש לכם פה רכוש בארץ ואפשר גם לקחת את ההסכמים האלה ולעשות גם כן הערות אזהרה גם בחול.
(29:11) יש מנגנונים שישמרו עליכם לא צריך לדאוג מזה, רק צריך לעשות את זה נכון.
(29:19) כתבתי לעצמי כאן למה כל 1 מקבל ייעוץ סותר בנושאים האלה?
(29:24) תראו, בפן המשפטי, אני חושב שכבר אמרתי את זה, אנחנו מחפשים את ההכרעה ואת הניצחון ואנחנו לא נותנים את התשובה ההוליסטית המתאימה למשפחה ולכן כשכל 1 הולך לקבל ייעוץ בנפרד, ישמע עצה אחרת.
(29:38) ולכן אם מקבלים ייעוץ אני מציע בחום לכו ביחד.
(29:42) ואז השאלה שאתם תשאלו את כל היועץ בין אם זה אליי או עורך דין כלשהו, כל מי שמתמחה בנושא תוכלו, תשאלו את השאלה תקבלו תשובות משותפות ואז תוכלו ביחד לבחון את כל האפשרויות ולמצוא את הפתרון הטוב ביותר לשניכם.
(29:59) פתרון שממקסם תוצאה עבור 1 ופוגע בצד השני הוא פתרון לא טוב מחיר שאולי עכשיו תקבלו קצת יותר כסף אבל הכאב לב הזה ילווה אתכם 2 רבות.
(30:13) עכשיו למה להתגרש בחול יכולת בעייתי יותר ממה שקורה בארץ?
(30:18) אני חושב שזה ברור אבל בואו נגיד את זה בכל זאת.
(30:21) בכל מדינה יש את החוקים שלה, יש מדינות שבהן, בארצות הברית, יש מושג שנקרא אלמוני מזונות אישה, שזה משהו לכל החיים גם אחרי גירושין.
(30:34) בישראל זה לא קיים, לא ככה לפחות, מזונות אישה עד הגט שגם זה סיפור משפטי שלם שיש כאלה שיקבלו ייעוץ כזה ויש כאלה שיקבלו ייעוץ אחר, אבל אין תשובה סגורה לנושא הזה, ויש פערים כשאנשים מסתכלים על מערכת המשפט באנגליה, היא שונה מישראל, היא שונה מארצות הברית, היא שונה בגרמניה, בשוודיה, כל מדינה ומערכת המשפט שלה, ולכן ההסתמכות על מערכות המשפט הקולשהן היא מייצרת חוסר בהירות ולפעמים גם כן פערים.
(31:06) הרי התחתנו בישראל, באיזה מערכת אנחנו אוכלים, אנחנו מתייחסים אליה, זאת שהתחתנו איתה, זאת שגדלנו על פיה, זאת שאנחנו חיים בה עכשיו.
(31:16) לכן צריך לשים פה גם כן לב ולפעול בשיתוף פעולה עזבו את הפן המשפטי חפשו את מה שנכון לכם.
(31:24) העלויות יכולות להיות מאוד גבוהות.
(31:26) אנחנו מדברים פה על משפט בינלאומי, אנחנו מדברים פה על פערים שאנשים שהם בלי קהילה ובלי תמיכה מחפשים את המשענת הליכים משפטיים, הליכים של כשאין הסכמה, תיאום יכולים להעלות המון המון כסף, חבל על הכסף, אנחנו רוצים לשמור אותו.
(31:45) הטעויות האלה, חוסר ההבנה הזו בהתחלה, יכולה לייצר מפולת של התנהלות, מלחמות מיותרות והקצנה ממש מיותרת.
(31:59) ולכן אני מפציר בכם לא לעשות שום פעולה לפני שהם מבינים את האסטרטגיה והתוכנית ומבינים את כל ההשלכות.
(32:08) סוף מעשה במחשבה תחילה תמיד גם כאן אבל מה כן אפשר לעשות?
(32:14) אם רוצים להתגרש אנחנו מבינים את הלא אנחנו מבינים לא להתעסק בפן המשפטי אנחנו מבינים שיש פה ילדים אנחנו מבינים מורכבות אבל איך אפשר להתנהל עם זה?
(32:23) איך אפשר להחזיק את המרחב המורכב הזה וכן להגיע להסכמה?
(32:27) אז פה קודם כול זה גישור, זה מה שאני עושה כאן.
(32:30) אפשר לעשות את זה אונליין בזום, שיחות וידאו, אפשר לייצר מנגנונים כמו שהייתם בארץ, אותו דבר אנחנו עושים גם בחול.
(32:39) אפילו את אישור ההסכם אפשר לעשות.
(32:42) כשאתם נמצאים בחול דרך בית הדין הרבני יש נציגויות כמעט בכל העולם ואפשר לקבל שם תוקף של פסק דין, שליח על ידי גט, זה נקרא, גט על ידי שליח, סליחה.
(32:53) אז אפשר לעשות תהליך שבו אנחנו נפגשים פגישה ראשונה היא פגישת היכרות ללא עלות, גם ללא מחוייבות, אני רוצה קודם כל לזכות באמון שלכם, לתת מענה, להסביר על התהליך, זו ממש שיחה של בערך דקות, חצי שעה שרק אני פורס את משנתי ומסביר על התהליך ללא עלות.
(33:13) שוב, אני רק עושה את זה קודם כל כדי שאתם תדעו.
(33:16) חשוב לי שאנשים שבאים אליי מראש לפני שמתחילים ידעו, ידעו מה קורה ואיך לפעול ואיך עושים כדי שיהיה לכם תהליך כמה שיותר קל אז אני כמובן מזמין אפשר דרך האתר לתאם איתי פגישה שיחת טלפון אחרי השיחה אנחנו גם נעשה שיחה משותפת אני כמובן לא נפגש עם אף 1 עם בני הזוג לפני שעושים שיחה משותפת חוץ מבתהליכי ליווי אישי, אבל אם אני עושה ליווי אישי של מישהו אז כמובן אם אני אהיה המגשר או הצד השני ידע על כך, אז אתם יכולים לפנות, להיעזר כמובן הדרך הכי טובה היא פגישה משולשת שבה אנחנו יכולים להתחיל ברגל ימין.
(33:56) אני חושב שיש יתרון מאוד גדול בלהשתמש במגשר ישראלי שדובר את השפה שלכם ומבין את התרבות שלכם, יכול לעזור לכם להרגיש בנוח גם דרך המסך אפשר לעזור להוריד את המתח, לכם תשובות, לתת לכם את הידע ואת ההבנה שאתם צריכים כדי לעבור את התקופה הזאת הכי בטוב.
(34:14) אני פה בשבילכם ואני אשמח לעזור.
(34:19) עכשיו, 1 הדברים היפים שיש לנו כאן ומאוד יכול לעזור זה הסכם שלום בית או לחלופין גירושין, שזה תהליך שבו אנחנו מצד 1 מגדירים מה קורה אם תהיה פרידה, ומצד 2 מה צריך לקרות כדי שלא תהיה פרידה.
(34:33) שזה נותן לנו ודאות, נותן לנו באמת הזדמנות לעבוד על הקשר מתוך מקום יציב וברור ומוגן שאנחנו יודעים בדיוק מה צריך ומה יקרה.
(34:44) ממש הפרק של הגירושין הוא הסכם גירושין לכל דבר איך מתנהלים ברכוש, עם הילדים, בזמנים, בכלכלה.
(34:52) הכול מפורט שם, ואז אחרי שאנחנו מדברים על מה קורה אם תהיה פרידה, מדברים על מה שצריך לקרות כדי שנישאר ביחד.
(35:01) שפה אפשר לדבר על התקשורת, על הזמן המשותף, על הזמן בנפרד, על ההתנהלות הכלכלית, על המחויבות הרגשית והזוגית שלנו, על ההתנהלות מול הילדים, חלוקת התפקידים, חלוקת הסמכויות.
(35:14) ממש מדברים על הכל.
(35:15) ככה שדווקא המשבר הזה בעיניי הוא ההזדמנות לבנות מחדש את המשפחה ולעשות, וזה מה שאנחנו עושים כשזה מצליח וזה מהמם, לעשות את פרק ב עם פרק א.
(35:27) ממש לעשות restart לזוגיות ולצאת אותה ממקום של בגרות, של מודעות, עכשיו אנחנו יודעים ש בנינו קריירה, בנינו משפחה, עכשיו אנחנו גם יודעים מי אנחנו, מה שלא ידענו כל כך בגיל 20, ועכשיו אנחנו בונים את החיים ביחד מחדש.
(35:44) זה הסכם שלום בית לחלופין גירושין, תהליך שהוא מעולה בכלל ובחול עוד יותר כי הוא נותן לכם מרווח נשימה.
(35:53) הרי לפרק הגירושין פרק שלום הבית.
(35:57) ההסכם מקבל תוקף של פסק דין, אבל עוד לא התגרשתם.
(36:01) מה זה אומר?
(36:02) זה אומר שכל מערכת היחסים ביניכם אם תיפרדו כבר מוסדרת, וזה עוד לפני שניגשתם לרשויות ושנהיתם את הסטטוס בתעודת הזהות שלכם ובדרכון.
(36:11) כלומר, שאם אתם רוצים לעשות גרין קארד למשל, זה מאוד שכיח בארצות הברית, אתם לא יכולים להגיד להם שהתגרשתם, מצד 2, אתם לא רוצים להישאר באותו בית תחת עם סיר הלחץ.
(36:24) אז הסכם שלום בית לחלופין גירושין, שמשפטית הוא שווה ערך להסכם המון מהבחינה הזאת, אם מחפשים את ההסבר המשפטי, הוא בעצם שומר עליכם כי הוא מסדיר את כל מערכת היחסים אם תהיה פרידה, הוא אומר, עוד לא התגרשתם, יש פה שלב ביניים מתי מתגרשים?
(36:40) כשמישהו רוצה או מתי שהגדרתם.
(36:42) זה הסיפור ככה שאתם יכולים להסדיר את כל הדברים בלי חשש מתוך תהליך ששומר עליכם, שומר על הילדים, שומר גם על ההורה השני, ואז לתת לדברים תוקף כדי שאף 1 לא יתחרט ואף 1 לא יתבלבל ושלא אחרי זה יהיו מחלוקות.
(36:58) אנחנו רוצים למנוע אותם מראש.
(37:00) כמובן שבתוך ההסכם אפשר לעשות המון גמישות, המון יצירתיות.
(37:05) אם קורה ככה אז קורה ככה, ואם יקרה ככה אז יקרה ככה.
(37:09) ממש מקרים ותגובות לכל דבר, לכל מה שמטריד אתכם, כדי שכן תהיה ודאות אבל אז כן לתת להסכם תוקף של פסק דין בלי שזה פוגע בכם מבחינת מיסוי או ברשויות או כל דבר אחר שיש לכם במדינה שבה אתם נמצאים.
(37:26) אני חושב שגם הסכם שלום בית לחלופין גירושין 1 הדברים הטובים שהוא עושה זה מאפשר לכם רגע לעצור, לבחון, לבדוק מה נכון לכם ולא לעבוד ככה מהבטן רגע לתת לעצמכם את הזמן לעשות את הדברים נכון, הוא גם מאוד מוריד את הלחץ שגם זה מאוד מאוד חשוב.
(37:44) אמרנו גם בהתחלה, לא עובדים מלחץ.
(37:47) אז כשאנחנו יודעים שאנחנו מדברים אולי על שלום בית, זה עוזר להראות שמולי שותף, יכול להיות שהוא נשאר ביחד אנחנו לא נעשה פעולות שיפגעו 1 בשני, אז זה מאוד שומר עלינו וגם יש בזה משהו שגם מאוד מחזק את הזוגיות כי בעצם אתם, אתם משהו רואים מי מולכם האם הצד השני הוא נלחם איתי כשאנחנו נפרדים או שבאמת אהבה בינינו היא אהבה ללא תנאי ולא משנה מה הוא תמיד יהיה איתי.
(38:13) זאת אומרת, יש פה באמת איזשהו מבחינה מאוד מאוד אמיתית, מאוד מאוד על השולחן של הזוגיות שכשעוברים אותה ובאמת מתמודדים עם היחסים שלכם, וזה מקור מאוד מאוד גדול לעוצמה וכוח ובעיניי זו מתנה מאוד מאוד גדולה, אני רואה פה הרבה זוגות שעושים את זה, זו מתנה מאוד מאוד גדולה לזוגיות ואני ממליץ עליה בחום.
(38:36) נגיד גם שהגישה שלי היא גם כזו שמדברת על העתיד.
(38:41) אנחנו כל הזמן עסוקים באן אנחנו רוצים להגיע ומה חשוב לנו, אנחנו לא חוזרים לדבר על מה היה ואיך הגענו לכאן, הסיבה היא לא כי העבר לא חשוב, הסיבה היא שאנחנו עושים את זה כי אם אנחנו מדברים על העבר, אנחנו נכנסים למגננה, אנחנו נכנסים לאותן תחושות שהיו לנו אז בעבר ואנחנו רוצים להתקדם משם.
(39:01) ומה שאנחנו עושים זה קודם כל לייצב את המערכת ולייצב את המערכת זה בעתיד כמו שאם יש רעידת אדמה, אם אתם שומעים את הפודקאסט הזה הגעתם עד לכאן כנראה שאתם מתוך רעידת אדמה אז קודם כל מה שצריך לעשות זה לייצב.
(39:15) ואיך אנחנו מייצבים?
(39:17) אנחנו מתרחקים ממקור הרעש.
(39:19) מקור הרעש זה הקונפליקט עצמו, זה הנושא שגורם לנו למחלוקת, אנחנו מתרחקים, נושמים, מקבלים זווית פרספקטיבה יותר שקולה ורגועה ואז יכולים להתקדם הלאה.
(39:32) וזה מה שאנחנו עושים כאן, גם הסכם שלום בית להרגיע, לייצב, לייצר בהירות ואז משם להתקדם.
(39:43) ובכלל במקומות של זוגות ישראלים שגרים בחול יש לתהליך הזה המון המון יתרונות, מייצר יציבות, הוא מייצר ודאות, וזה הכי חשוב בתוך מציאות שהיא כל כך לא יציבה כמו זוג שעלה על מטוס ובנה חיים במדינה אחרת.
(40:01) עכשיו אחרי שאמרנו את הכללים הבסיסיים של התהליך ומה לא ומה כן ואיך לייצר כן הוויה ואיזו גישה אני מציע שתהיה בתוך התהליך.
(40:12) אני רוצה לספר לכם על איך נראה התהליך פה ביחד איתי.
(40:17) איך נראה תהליך גישור לגירושין או להסכם שלום בית?
(40:21) כדי שתקראו תכירו על מה אנחנו מתנהלים.
(40:24) אז התהליך קודם כל מתחיל בפגישת היכרות.
(40:27) פגישה שהיא ללא עלות, ללא מחויבות אמרתי קודם כל להכיר, להסביר, לתת לכם את כל הידע הראשוני שאתם צריכים כדי לדעת איך התהליך מתחיל.
(40:38) תנצלו את זה.
(40:39) אני ככה אומר לכם, בואו, זה פגישה שאנחנו פה נותנים ממש ככה מהלב, כדי לתת לכם את הידע.
(40:46) זה בסדר גמור לקיים את השיחה, ואז ללכת הביתה או להישאר בבית אם אתם בשיחת וידאו ולחשוב ולהתחיל בקצב שלכם.
(40:55) ככה זה מתחיל.
(40:56) כשמתחילים, אז אנחנו מתחילים בלייצר חזון.
(41:00) קודם כל להגדיר לאן רוצים להגיע, לא למה היה, אלא מה אנחנו רוצים שיהיה.
(41:06) ואז אחרי שכל 1 מגדיר מה חשוב לו ולאן הוא רוצה להתקדם ומה הדגשים שאנחנו רוצים לשים, אז אנחנו מתחילים לייצר את ההסכמות שיאפשרו לכל זה לקרות ומתחילים לדבר על כל מה שמרכיב את החיים שלכם ההיבטים הכלכליים, החינוכיים, הלוגיסטיים, הרגשיים, הגיאוגרפים יש פה הרבה כל מה שילווה אתכם מעתה ואילך אנחנו מדברים על הכול.
(41:30) ואני יכול להציע הצעות ורעיונות ואפשרויות ופתרונות.
(41:36) יש הרבה מאוד כלים ומידע שצברנו פה לאורך השנים, אתם תקבלו את הכול כדי שבסוף תוכלו לבחור מה נכון לכם, וכמובן ובטח עם ישראלים שגרים בחול אז צריך פתרון יצירתי אפשר תמיד למצוא איזה פתרון ביחד ולחשוב, ולפעמים זה קצת קצת לוקח את הזמן, דרך כלל 4 5 מפגשים לפעמים קצת יותר כדי למצוא את הפתרון אני אגיד שהפתרון המהיר בגדול מגיע כשאנחנו נינוחים ורגועים, לכן העבודה שלנו בתהליך היא כל הזמן להוריד מתח, לייצר בהירות, ולוודא שאנחנו מתקדמים בקצב הנכון לכם, מתוך זה מגיעות הרבה מאוד אפשרויות לפתרון.
(42:20) אחרי שאנחנו עוברים על הכול, מגיעים למקום שאנחנו מבינים לאן אנחנו הולכים ואיך אנחנו הולכים לשם אז בנקודה הזו אנחנו מכינים לכם הסכם מפורט ומקיף זה יכול להיות הסכם גירושין ואם ההסכם הזה, אחרי שאתם כמובן קוראים אותו ורואים שהכל מובן וברור ומרגיע אז כל מה שצריך לעשות זה לתת לו תוקף של פסק דין אפשר כמובן לבוא לארץ ולאשר אותו בבית המשפט לענייני משפחה או שאפשר גם כן לקחת אותו לאישור בבית הדין הרבני.
(42:57) עכשיו, לבית הדין הרבני יש נציגות בכמעט רוב כל מדינות העולם, אז אפשר לפנות אליהם, רשימה של רבנים, דיינים שיכולים לאשר את ההסכם, הם בעזרת יש להם פרוצדורה שהם עושים בו עם הארץ, נותנים להסכם תוקף של פסק דין, עושים גם את טקס הגירושין אם צריך, אם זה הסכם שלום בית לחלופין גירושין הרי אמרנו, לא צריך, לפחות לא לעת עתה עד שתחליטו להתגרש באופן סופי נותנים להסכם תוקף של פסק דין וזהו אתם יוצאים לדרך החדשה ברגל ימין הכל מוסדר והכל ברור והכל נעשה ברוח טובה ובתוך הבנה כששמתם לב לצרכים שלכם ושל הילדים שלכם, זו באמת דרך המלך, אין מה להגיד.
(43:44) אוקי, את ההסכם עצמו צריך להגיד אם צריך אתם יכולים לקחת אותו לרשויות המקומיות, יש לזה תוקף של פסק דין רשמי אם צריך לעשות בעזרת נוטריון אפשר לתת להסכם להוציא ממנו אישורים, אסמכתאות, אם צריך אצלכם מבחינת רשויות מס, שוב, כל מדינה והצרכים שלה, אפשר אבל לקחת את ההסכם הזה שהוא רשמי ולהשתמש בו כמקור להסכמים ומסמכים אחרים.
(44:15) עכשיו בואו רגע נשאל על איזו שהיא שאלה, מתי נכון להיפרד בעצם?
(44:20) עכשיו אתם יכולים לשמוע פה את החתולה שפה ברקע זאת אמה החתולה הזאת פה אני מקליט את הפרק הזה, ככה קחו רגע משהו פה אישי, חתולה מאוד חמודה.
(44:34) אני מקליט את הפרק הזה תוך כדי המלחמה פה יורים פה טילים מאיראן, אז אני מצאתי את הזמן עכשיו להקליט את הפרק הזה.
(44:41) לא אמה, את עושה עכשיו רעש, זה פחות מתאים לנו, בואי נרד אמה היא החתולה של גרושתי, של איה, אם בנותיי אני נותן לה פה להסתובב, היא גם מאוד סימבול בעצם למה קורה מתנהלים נכון.
(44:55) אז איה ובנותיי לא בארץ עכשיו, הם יצאו מהמלחמה, ואני פה שומר על החתולה וכשהיא תחזור איה, אז היא תהיה פה אצלי כי לי יש ממד יחד עם הבנות וזה למרות שהיא נפרדנו כבר לפני 10 2 במראייני, זו ה זה מה שאני רוצה גם כן להביא גם לכם את היכולת להתנהל עם ההורה השני וגירושין זה קשה לכולם שלא נתבלבל בסופו של דבר אנחנו כן רוצים לייצר מציאות שאנחנו יכולים להתנהל בטוב ובשיתוף פעולה וכן גם אם זה אומר בסופו של דבר שיש לי חתולה בבית אבל היא חמודה, נחמדה.
(45:33) ההללת הרבה אבל זה בסדר, זה שווה את זה אז מתי כן נכון להיפרד ומתי נכון רגע לעצור ולבנות מחדש?
(45:43) תראו, אמרתי את זה רגע בהתחלה ואני רוצה שוב לחדד.
(45:46) תמיד אפשר להיפרד.
(45:48) גירושין זה לא רק ההסכם, זה לא הפורמליות זה היציאה מהבית.
(45:52) זה לעבור לבית אחר.
(45:56) ורק קמתי, לקחתי את המזוודות ועזבנו, התגרשנו.
(46:00) לא עשינו את זה פורמלית, זה להתגרש.
(46:04) אז אני רק שם את הפורמליות, זה לא העיקר.
(46:06) מבחינתי זה איך אנחנו מייצרים הבנה לחיים שלנו.
(46:10) לפעמים זמן של פרידה יכול לעזור.
(46:12) קצת התרחקנו 1 מהשני, מחנו את היחסים, הורדנו את סיר הלחץ מהאש, יכול לעזור.
(46:21) אז ההחלטה להתגרש, יכול להיות שהיא תבוא טיפין טיפין, יכול להיות שיהיו שלבים, יכול להיות שאנחנו נהיה עכשיו כן ואחרי זה אנחנו נהיה לא, ואולי נהיה אולי ואחרי זה אני לא בטוח ובסוף ייפול איזשהו אסימון ולכן חשוב התהליך שיאפשר את זה.
(46:37) זה בסדר להיות במקום לא ודאי.
(46:40) זה בסדר להיות במקום מבולבל זה בסדר שאנחנו לא צריכים לקבל החלטות בנקודה הזו.
(46:45) ממש בסדר ברגע שיש מרחב שיכול להכיל את זה, ויש לזה לגיטימציה זה ממש בסדר.
(46:52) אנחנו נותנים לזה את הקצב שלו, מבחינתי סופר, סופר לגיטימי כי רוב הזוגות ואת החלק שהיום בני 40 30 גם 50.
(47:04) גם אם אתם 20 שנה עם בן הזוג שלכם, אתם תהיו יותר גרושים מנשואים אחרי שתתגרשו, ולכן אנחנו רוצים לעשות את הדברים מתוך הבנה שיש עוד הרבה חיים קדימה, ואנחנו רוצים שזה יהיו חיים טובים, אז לא עושים שום דבר מתוך הלחץ.
(47:19) מצד 2, כשהבית הוא כבר בעוצמה מאוד גבוהה, אנחנו לא מצליחים להחזיק את עצמנו, אז צריך לזרז את התהליך עדיין בקצב שלכם והזירוז יכול להיות בתוך נסטינג או שאחד ההורים יוצא, ויוצא ימים מסוימים לא ישן בבית כל דבר שאפשר לעשות כדי להוריד סטרס תעשו אותו.
(47:41) זה בעיניי 1 הדברים החשובים ולתת את הזמן.
(47:46) כל עוד יש תהליך ויש התקדמות אנחנו בסדר.
(47:49) קיפאון לא טוב, לרוץ מהר מדי גם לא טוב.
(47:53) צריכים למצוא את האיזון שביניהם טוב, אז אנחנו מסכמים לזוגות ישראלים שגרים בחול ורוצים להתגרש בעברית, יכולים לעשות את זה בצורה טובה ונכונה.
(48:08) אני פה שמח לעזור.
(48:10) אנחנו מייצרים רגיעה, מייצרים ודאות, אוספים נתונים, שמים עובדות על השולחן, מתוכם מוצאים את הפתרונות שיתאימו לכם בקצב שלכם, בזמנים שלכם, שוב, אמה פה החתולה מפריעה לנו, לגבי פליפות הדפים בקצב שלכם בסוף אנחנו מגיעים לפתרון, הפתרון הזה יעלה על הכתב, יעשה מסמך משפטי שעושה סדר ומקיף את כל הדברים ומפה כל מה שצריך זה לתת לו תוקף של פסק דין ולחיות את החיים הכי טובים להיות ההורים הכי טובים וכל זה תוך ידיעה שעברתם משבר גדול מאוד, אבל עברתם אותו בטוב, עברתם אותו בשלום, ואתם יכולים להתגאות בעצמכם, הילדים שלכם יכולים להתגאות בכם, כי עשיתם את זה הכי נכון שאפשר.
(49:02) אז אני הייתי נדב נשרי, זה הפרק על איך להתגרש לזוגות ישראלים שנמצאים בחול.
(49:10) אני מקווה שקיבלתם ערך ומידע וכלים.
(49:15) אם יש עוד שאלות ועוד נושאים שאתם רוצים לשאול או להתייעץ אפשר דרך האתר.
(49:20) יש איתו תוסף של בינה מלאכותית שמחובר לספרים שלי ולפודקאסט ולכל המאמרים שכתבתי לאורך השנים.
(49:28) הספרים שלי ניתנים להשגה מכוניות הספרים בארץ.
(49:31) הספר האחרון, גישור כאומנות לחימה הוא גם נמצא באמזון, הוא גם תורגם לאנגלית.
(49:36) אתם יכולים לקנות אותו גם אצלכם במדינה שבה אתם נמצאים.
(49:41) ואני כאן עבורכם, אני אשמח לשמוע ממכם.
(49:44) וכמובן תוכלו לדרג, לשתף את הפודקאסט הזה, את הפרק הזה, להעביר אותו למי שרלוונטי אליו.
(49:52) אני מאוד אעריך את זה ושיהיה טוב, שיהיה שקט והמון בהצלחה להתראות.