בפרק 165 מתארחת דליה בורק לשיחה עמוקה על אחד התחומים המתפתחים והמשמעותיים בעולם הגישור – גישור בין־דורי. הפרק מציג כיצד שינויים במבנה המשפחה, הארכת תוחלת החיים והתרחקות בין בני משפחה יוצרים אתגרים חדשים סביב כסף, ירושה, טיפול בהורים מבוגרים וקבלת החלטות משותפת. דרך דוגמאות אמיתיות מחדר הגישור עולה תמונה ברורה: רוב המשברים אינם מתחילים באירוע גדול, אלא בשנים של שתיקה, הימנעות וחוסר תקשורת. הגישור הבין־דורי מציע מרחב שבו ניתן לשבור את הדפוסים הללו, לשאול את השאלות שלא נשאלו, ולבנות מחדש את הקשרים המשפחתיים מתוך הבנה, שותפות ותכנון לעתיד. מעבר לפתרון בעיות, הפרק מדגיש כיצד דווקא המשברים יכולים להפוך להזדמנות לחיבור מחודש, לבניית קהילה משפחתית וליצירת ערך בין דורי אמיתי.

בפרק 132 של “משהו עם גישור”, נדב נישרי מארח את טלי ורסנו אייזמן, פסיכותרפיסטית מומחית בחוסן נפשי, ואת ד״ר אתי אבלין, יו״ר שותפה בפורום הבינלאומי לאובדן ושכול, לשיחה עמוקה על אחד הנושאים המורכבים ביותר – איך בונים תקווה בתוך משבר. דרך סיפורים מהשטח, כלים פרקטיים ותובנות עמוקות, הפרק מציע הסתכלות אחרת על כאב, תנועה, משמעות ויכולת אנושית להמשיך גם בתוך החושך.

בפרק 164 מתארחת נוף בן גיאת לשיחה חשופה, עמוקה ומלאת חיים על טראומה, אובדן, שכול, פוסט טראומה מורכבת והאפשרות לא רק לשרוד אלא לצמוח. מתוך סיפור אישי שכולל ילדות מורכבת, אובדן אח, אובדן אב, התמכרויות, נדודים בעולם, רעידת אדמה בנפאל, אבחון, טיפול, כתיבה ויצירת קהילה, עולה תפיסה אנושית חשובה: ריפוי אינו מחיקה של הטראומה, אלא יצירת קשר חדש איתה. הפרק עוסק בכוח של קהילה, באומץ לבקש עזרה, ביכולת להפוך כאב לידע מניסיון, ובדרך שבה אדם יכול להפוך את הצלקות שלו לכלים שמאירים לאחרים בתוך החושך.

בפרק 163 מתארח גיא מרוז לשיחה כנה ומורכבת על אחד האתגרים הגדולים של התקופה – איך מדברים עם אנשים שחושבים אחרת מאיתנו מבלי לאבד את עצמנו בדרך. מתוך החוויה האישית שלו כאדם שבוחר להיכנס לזירות של עימות ולהשמיע קול שונה, עולה תמונה עמוקה על פחד, כעס, תקשורת, ואומץ אנושי. הפרק נוגע בשאלות רחבות על תפקיד התקשורת ביצירת פילוג, על האחריות האישית של כל אחד מאיתנו לייצר שיח, ועל האפשרות לבנות שיתופי פעולה גם כשאין הסכמה. לצד זה, עולה גם פרספקטיבה מפתיעה על ניהול כעסים, על הקשר בין טכנולוגיה להתפוררות מערכות יחסים, ועל הכוח של מפגש אנושי אמיתי מול המציאות המדומיינת שמייצרת המדיה.

בפרק 162 עולה שאלה שרבים נמנעים מלשאול בקול: למה בכלל להתגרש. לא מתוך עידוד לפרידה, אלא מתוך הבנה עמוקה של המציאות האנושית ושל הרגע שבו אדם מסתכל קדימה ושואל האם החיים כפי שהם היום הם גם החיים שהוא רוצה להמשיך לחיות. מתוך ניסיון של שנים ואלפי זוגות, הפרק מציע זווית הסתכלות אחרת על גירושין – לא כאירוע של כישלון, אלא כצומת עוצמתי שבו ניתן לבנות חיים חדשים, מדויקים וטובים יותר. הפרק עוסק בשלושה מישורים מרכזיים: הקשר של האדם עם עצמו, ההתנהלות מול בן או בת הזוג, והאחריות כלפי הילדים, תוך הדגשה שהדרך שבה מתנהלים הגירושין היא זו שתקבע את איכות החיים לשנים קדימה.

בפרק זה נבחנת אחת השאלות המהותיות ביותר בעולם הגירושין: האם ניתן להיפרד בלי מאבק – ולבנות מציאות יציבה, בריאה ומתפתחת לשנים קדימה. דרך שיחה עמוקה עם מורן שפיצר, נחשף תהליך פנימי שמתחיל בזיהוי הקול האישי, ממשיך בבחירה מודעת לא להיגרר למלחמה, ומוביל ליצירת מערכת יחסים חדשה שאינה מבוססת על כוח אלא על עוצמה, אחריות וחמלה. הפרק מציע הסתכלות אחרת על גירושין – לא כסיום, אלא כשינוי צורה שמאפשר חיים טובים יותר.

בפרק 159 של הפודקאסט “משהו עם גישור”, נדב נישרי מארח את חני דוידסון, יוצאת מערכת הביטחון, מנהלת בכירה לשעבר, יועצת לפיתוח מנהיגות ומגשרת, לשיחה עמוקה על הקשר שבין ניהול, מנהיגות וכלי גישור. הפרק עוסק בשאלה כיצד מנהלים יכולים לשפר את האפקטיביות שלהם באמצעות הקשבה, שאלת שאלות, הבנת אינטרסים, יצירת שיח שיתופי ויכולת לנהל קונפליקטים בצורה שמקדמת פתרונות ולא רק הכרעות. בנוסף, נדונה החשיבות של יצירת תרבות ארגונית שמאפשרת פתיחות, יצירתיות ומשוב, והיכולת של מנהלים לעבור מחשיבה משימתית לחשיבה שממוקדת באנשים ובמערכות יחסים.

בפרק 158 של הפודקאסט “משהו עם גישור”, נדב נישרי מארח את ד״ר יעל סנה, מגשרת, מרצה, מטפלת וחוקרת זוגיות בקרב מילואימניקים ומשפחותיהם אחרי השביעי באוקטובר, לשיחה על המשברים הזוגיים והמשפחתיים שנוצרו בעקבות המלחמה. הפרק עוסק בריחוק שנוצר בין בני זוג בזמן מילואים, בהצפה רגשית, בטראומה, באשמת ניצולים, בקשיים כלכליים, בפומו, בשאלות של מחויבות, מונוגמיה ופתיחת נישואין, ובצורך ללמוד מחדש איך לדבר בתוך זוגיות שעברה טלטלה. המסר המרכזי הוא שמשבר זוגי אחרי מלחמה אינו סימן לכך שהכול נגמר, אלא הזמנה לעצור, להבין את הדפוסים, לבקש עזרה, לבנות שיח חדש ולבחור בצורה מודעת יותר את המשך הדרך.