בפרק 149 של הפודקאסט “משהו עם גישור”, נדב נישרי מארח את ד”ר יעל דורון לשיחה רחבה ומעמיקה על זוגיות, גירושין, פרק ב׳ והקשרים החדשים שנבנים אחרי פרידה. הפרק נפתח בהבנה שרבים נכנסים לזוגיות בלי שמישהו באמת לימד אותם מהי זוגיות, איך בונים קשר, איך מתקשרים, ואיך מכירים את עצמם בתוך מערכת יחסים. ד”ר דורון משתפת מניסיונה המקצועי והאישי כמי שחיה בפרק ב׳, ומסבירה מדוע גירושין אינם בהכרח כישלון אלא לעיתים תיקון של בחירה שלא התאימה עוד. השיחה עוסקת בשינוי התרבותי הגדול שעבר עולם הזוגיות, במעבר מעילות אובייקטיביות לגירושין לעילות סובייקטיביות כמו חוסר אהבה, חוסר משיכה ורצון למימוש עצמי, ובאתגר של גברים ונשים למצוא מודלים חדשים לזוגיות בעולם שבו התפקידים הישנים כבר לא מספיקים. לצד זאת, הפרק מדגיש כי הדרך שבה מסיימים את פרק א׳ משפיעה באופן ישיר על היכולת לבנות פרק ב׳ בריא, משום שהקשר עם ההורה השני אינו מסתיים באמת כאשר יש ילדים. מתוך השיחה עולה מסר מרכזי: כדי לבנות זוגיות חדשה טובה יותר, צריך לא רק למצוא אדם מתאים, אלא גם ללמוד את עצמנו מחדש, לקחת אחריות על הדפוסים שלנו, ולבנות תקשורת שמבוססת על ראייה, כבוד, חמלה ושיתוף פעולה.

בפרק 146 של הפודקאסט “משהו עם גישור” נדב נישרי עוסק באחת השאלות הרגישות והנפוצות ביותר בתחילת תהליך גירושין: האם כדאי, מותר או מסוכן לעזוב את הבית לפני שיש הסכם גירושין. הפרק מבקש לעשות סדר בתוך פחדים, שמועות ודיסאינפורמציה, ומסביר כי כאשר הבית רשום על שם שני בני הזוג, עצם היציאה מהבית אינה מוחקת זכויות קנייניות ואינה הופכת אדם לפחות בעלים של הנכס. מתוך הגישה של שותפות חדשה, הפרק מציע להפסיק לחשוב במונחים של טקטיקה ומלחמה, ולהתחיל לחשוב במונחים של רגיעה, אחריות, שמירה על הילדים ובניית תהליך נכון לעתיד. נדב מסביר מדוע הישארות כפויה של שני אנשים בתוך אותו בית עלולה להפוך את הבית לסיר לחץ, להחריף קונפליקטים, לפגוע בילדים ולחבל באפשרות להגיע להסכמות. במקום זאת, הוא ממליץ לבחון יציאה מסודרת, מוסכמת ומתועדת, רצוי במסגרת גישור, כך שכל אחד מהצדדים יוכל לנשום, להתייצב, לחשוב בבהירות ולבנות את החיים שאחרי בלי אקדחים על השולחן ובלי פעולות חד־צדדיות.