בפרק הזה של “משהו עם גישור” נדב עוסק בסכסוך המתוקשר בין תמיר קליסקי לזאב נחמה, כדי לשאול שאלה רחבה הרבה יותר: למה מחלוקות בין יוצרים, שותפים ואנשים שעבדו יחד שנים מגיעות להליך משפטי במקום לשיחה. זהו פרק על קרדיט, פגיעה, אגו, הסלמה, ועל המחיר האישי, האמנותי והציבורי של ניהול סכסוך בבית משפט במקום בגישור.

בפרק הזה של “משהו עם גישור” נדב עוסק בשאלה כואבת במיוחד: למה סכסוכים משפחתיים מגיעים לבית משפט, גם כשהמחיר הרגשי והמשפחתי ברור מראש. דרך מקרים אמיתיים של מאבקים משפטיים בתוך המשפחה, הפרק מחדד את ההבדל בין הכרעה משפטית לבין פתרון אנושי, ומסביר למה גישור הוא לעיתים הדרך היחידה למנוע קרע שלא ניתן לאחות.

פרק העוסק במאבקים משפטיים סביב משמורת ילדים לאחר טרגדיה משפחתית. נדב בוחן כיצד סכסוכים רגשיים מגיעים במהירות לבתי המשפט ומציע גישור וטיפול משפחתי כחלופות אנושיות ואחראיות יותר.

בפרק 153 של הפודקאסט “משהו עם גישור”, נדב נישרי מציג גישה עמוקה ואמיצה לבניית שיתוף פעולה אמיתי בין הורים אחרי גירושין — גם כאשר הקשר נפגע, גם כאשר יש כעס, וגם כאשר כבר התנהל מאבק משפטי. הפרק עוסק בשאלה איך עוברים משיח של מלחמה לשיח של הורות, איך לוקחים אחריות בלי לחכות שהצד השני ישתנה, ואיך בונים מחדש מערכת יחסים פונקציונלית שמשרתת את הילדים. דרך עקרונות שיטת שותפות חדשה, מוצגת דרך מעשית לשינוי תקשורת, הגדרת חזון הורי משותף, הורדת הסלמה, יצירת אמון מחדש והפיכת ההורה השני מאויב לשותף — גם אם בהתחלה זה חד־צדדי.

בפרק הזה של “משהו עם גישור” נדב נישרי עוסק באחת הנקודות המבלבלות ביותר עבור זוגות בתהליך גירושין: הפער בין השיח המשפטי לבין המציאות המשפחתית בפועל. דרך ניתוח של מושגים כמו מזונות, מדור ומשמורת משותפת, הפרק מציג כיצד המהפכה המגדרית שינתה את מבנה המשפחה, אך עולם המשפט לא תמיד הדביק את קצב השינוי. לצד זאת, עולה ביקורת על תחושת ה“ביטחון” שמייצר הייעוץ המשפטי, ועל הנטייה של אנשים להפקיד את קבלת ההחלטות בידיים חיצוניות במקום לקחת אחריות על העתיד שלהם כהורים. הפרק מציע הסתכלות פרקטית ומפוכחת יותר: להבין את הצרכים והמספרים האמיתיים, לשאול שאלות נכונות, ולבנות פתרונות שמבוססים על החיים עצמם – ולא רק על כותרות משפטיות.

בפרק הזה של “משהו עם גישור” דיברנו על גירושין, ילדים וכסף: מה באמת עומד מאחורי מזונות, מדור וזמני שהות. הסברנו למה משפחה אינה אירוע משפטי, איך המהפכה המגדרית שינתה את המציאות ההורית, ולמה חשוב להתחיל מהצרכים האמיתיים של הילדים ולא מהפחדים או מהמונחים המשפטיים.

בפרק הזה של “משהו עם גישור” דיברנו על השאלה למה הציבור עדיין חושב שמגשר צריך להיות עורך דין. דרך השאלה הזאת בחנו את ההיסטוריה של הגישור, את העומס והמשבר במערכת המשפט, ואת השינוי הגדול שצפוי בישראל עם תקנות סדר הדין האזרחי החדשות. פרק חשוב לכל מי שרוצה להבין לאן עולם הגישור הולך.

בפרק 150 של הפודקאסט “משהו עם גישור”, נדב נישרי מארח את עוז גליק, פסיכולוג חינוכי ומומחה לעבודה עם משפחות בקונפליקט גבוה, לשיחה עמוקה על אחד המצבים הקשים ביותר בעולם הגירושין – מצבים שבהם ההורים מאבדים שליטה והקונפליקט הופך לסוער והרסני. הפרק מתמקד בהבנה כי כ-30% מהזוגות המתגרשים מגיעים למצבים של קונפליקט גבוה, שבהם המערכת ההורית קורסת והילדים משלמים מחיר כבד מבחינה רגשית, התפתחותית ולעיתים אף פיזית. גליק מציג תפיסה טיפולית שמבוססת על מעבר מדיאגנוזה לדיאלוג, מתוך הבנה שבמצבי משבר אנשים אינם במיטבם ויש צורך ליצור עבורם מרחב שמאפשר חזרה לתפקוד בסיסי כהורים. השיחה מתארת כיצד קונפליקט גבוה דומה במובנים רבים לטראומה, כיצד ילדים חווים את הקונפליקט בגילאים שונים, ולמה ניסיון להשיג צדק דרך בתי המשפט אינו פותר את הבעיה ואף מחמיר אותה. לצד זאת, מוצג מודל עבודה שמבוסס על החזרת המבט לילד, יצירת אמון עם שני ההורים, ועבודה הדרגתית שמאפשרת לעקוף את המאבק הישיר ולהתמקד בצרכים של הילדים. המסר המרכזי של הפרק הוא שהפתרון אינו נמצא בהכרעה אלא ביצירת מרחב טיפולי שמחזיר את ההורים ליכולת לראות את ילדיהם ולפעול יחד עבורם, גם בתוך מציאות מורכבת וקשה.

פרק הפתיחה של “משהו עם גישור” מסביר למה בכלל צריך פודקאסט על גישור, קונפליקטים ופתרון מחלוקות. דיברנו על תקופת הקורונה, על משברים בזוגיות ובבית, ועל כלים בסיסיים מעולם הגישור שכל אדם יכול להשתמש בהם כדי לעצור הסלמה, לחשוב רחוק ולנהל שיחה טובה יותר.