(0:00) שלום, אני המגשר נדב נשרי ואתם מאזינים לפודקאסט שלי משהו עם גישור.

(0:07) הפודקאסט הזה מחולק לשני חלקים.

(0:10) בחלק הראשון אני עוסק בגישור גירושין ובכל מה שאתם צריכים לדעת כדי להתגרש בטוב, בשיתוף פעולה ולשמור עליכם ועל הילדים שלכם.

(0:22) בחלק השני אני עוסק בכל מה שקשור לגישור.

(0:25) הפן המקצועי, הממשקים עם עולם המשפט, עם עולם הטיפול ובכלל כל מה שקורה בגישור בעולם.

(0:36) הפודקאסט הזה הוא הדרך שלי לדבר איתכם, הציבור, המאזינים שמחפשים את הדרך הנכונה להתמודד עם קונפליקטים בצורה של שיתוף פעולה ודיאלוג והימנעות.

(0:49) מהקצנה ומלחמות משפטיות.

(0:53) בכל שבוע, בכל פרק, אני והעורכים שלי זוכחים על נושא שאני חושב שיש בו ערך, ואני מאוד מקווה שאתם תיהנו מההאזנה ושתקבלו ממנה כלים מועילים.

(1:07) שתהיה האזנה נעימה, והנה, מתחיל פרק חדש.

(1:11) הוא חזר הביתה מהמלחמה.

(1:15) תקופה קשה, איומה, נוראית, שכולנו פה עברנו והוא חזר הביתה והיא שציפתה לו והוא שציפה גילו שמשהו לא טוב קרה.

(1:31) מערכת היחסים עלתה על שרטון, חריצים קטנים שהיו בעבר הפכו במהלך התקופה הזו לתהום, תהום אדירה וההחלטה להתגרש כבר ממש נמצאת מעל ראשם.

(1:47) הסיטואציה הזו היא סיטואציה שמלווה היום אין ספור זוגות.

(1:54) ממש.

(1:55) מאות אלפי אנשים שהיו במילואים השאירו מאחוריהם את האישה ואת הילדים וכשהם חזרו הם גילו עולם אחר.

(2:06) ויש לכך המון סיבות, אבל אנחנו בפרק הזה לא רוצים להתעסק בסיבות, אנחנו רוצים להתעסק ולעסוק במה עושים.

(2:16) מה עושים כשבזמן משבר לאומי כל כך גדול, יש שבר משפחתי גם, הכי גדול שיכול להיות?

(2:26) איך יכולים ההורים להתנהל?

(2:28) מה אפשר לעשות כדי לשמור על הזוגיות אם אפשר?

(2:32) לשמור על הבית שלם אחד, ומצד שני, אם אי אפשר, אם הבינו שהזוגיות נגמרה, איך אפשר לסיים אותה בצורה הטובה ביותר?

(2:46) בדרך שתשמור על ההורים, על הילדים, ותאפשר להם בחלוף הזמן, ובתקווה כמה שפחות זמן, לייצר שותפות חדשה שתאפשר להם לגדל את הילדים בצורה מיטבית, לשמור על הקשר ביניהם, להפוך אותו אפילו לקשר חברי, ולדאוג שהמשפחה תצמח מתוך המשבר הגדול הזה.

(3:06) אז הפרק הזה הוא פרק שמוקדש לכל המילואימניקים ונשות המילואימניקים, ואני רוצה להגיד מראש שהפרק הזה הולך לגעת בנושאים לא קלים.

(3:19) מאוד קל, מאוד נוח להדחיק את הסיטואציה הנוכחית ולקוות שהדברים יסתדרו, ואולי הם גם יסתדרו.

(3:28) אבל מהניסיון שלי, דברים שלא מטפלים בהם לא נעלמים.

(3:33) בעיות גדלות.

(3:34) אז הפרק הזה, שבשבילו הזמנתי את יותם קייזמן המגשר, שעובד איתי פה במשרד ומטפל בכל…

(3:41) המחלקה של המילואימניקים, ממש פתחנו ממש מחלקה שעוסקת בתחום הזה מרוב הפניות שאנחנו מקבלים ושאנחנו מבינים שיש פה אוכלוסייה שלמה שצריכה מענה.

(3:53) אז ביקשתי מאותם לבוא ושנעשה פרק מיוחד, שבואו נסביר מה עושים, איך עושים, למה עושים ונענה על כל השאלות ששואלים אותנו.

(4:05) בפרק אחד שממש מוקדש אליכם, עם המון הערכה והמון אהבה והמון רצון, נעזור לכם, לשמור עליכם, כמו שאתם שמרתם עלינו.

(4:20) שלום יותר.

(4:21) אהלן אדיו.

(4:22) אהלן.

(4:23) אני אגיד, כי אנחנו פה, בהפקה הביתית הזאת שלנו, אנחנו גם עושים את זה כפודקאסט, אבל גם מצלמים את הסרטון הזה, את ה…

(4:31) בפודקאסט הזה, כדי שיהיה אפשר גם לצפות בו.

(4:34) אז אנחנו מדי פעם ככה נסתכל גם למצלמה וגם נסתכל אחד על השני, אבל אני רוצה להגיד ש…

(4:39) ובזה אני מקנח ועובר אליך, פשוט באמת, אני מאוד מרגיש את הערכה לאנשים שאנחנו מדברים אליהם.

(4:46) אז גם כשאנחנו מסתכלים אחד על השני, שתדעו שהמבט הוא אליכם והלב הוא לגמרי איתכם.

(4:54) ואני מקווה שתרגישו את זה ותקבלו את זה.

(4:56) בתוך הפודקאסט הזה שמועבר אליכם.

(5:01) כן, אז בואו נתאר אותם.

(5:03) מה קורה עכשיו פה?

(5:05) בואו נתאר רגע את המצב.

(5:06) אוקיי.

(5:07) אז אני חשוב לרגע להתחיל ולהגיד שהמלחמה עוד קיימת.

(5:15) היא עוד ממש ממש פה.

(5:17) היא עוד לא נגמרה.

(5:18) אז למעשה הפרק הזה עוסק במילואימניקים, אבל גם קצת בהחלטות בזמן מלחמה.

(5:24) או גירושים בזמן מלחמה, או אתגרים משפחתיים בזמן המלחמה.

(5:30) ואני רוצה דווקא להתחיל, נגעת בנקודה מאוד מאוד חשובה, שכל אחד ואחד מהמשפחות שפונות אלינו, או מקשיבות עכשיו, או נגיע אליהם יום אחד, מחליטות להיפרד או להישאר.

(5:48) כל אחד יש לו את הסיבות הייחודיות.

(5:51) שלהם, של התא המשפחתי.

(5:53) אבל כן חשוב רגע לדבר באיזושהי צורה ככה מאוד מאוד כללית על איזשהו כנראה מחנה משותף שיש בין הרבה משפחות.

(6:03) ולמה אני מעלה את זה?

(6:04) כי זה גם משהו שאנחנו מדברים על זוגות שמגיעים אלינו כשהם רוצים להתגרש.

(6:10) אנחנו זוגות שמגיעים, אנחנו עושים איתם איזושהי שיחת פתיחה.

(6:15) בשיחת הפתיחה הזאת אנחנו מדברים הרבה על הביולוגיה בחדר.

(6:18) כי צריך לדבר על זה, צריך לדבר על מה בעצם מניע אותנו בסיטואציה הזאת של המשבר, ככה שכל הבסיס של הצרכים של הזוג ככה נעלם, איפה אני אגור ואיפה אני אוכל ומה עם הילדים, והאי-ודאות הזה מכניס לחרדה מאוד גדולה שמנהלת אותנו ואת הזוג ואת המשבר הזה, ואנחנו חשוב שידעו את זה בזמן גירושין.

(6:42) ולמה אני מעלה את זה?

(6:43) כי המלחמה והלחץ והחרדה והאי-וודאות הכל כך גדולה הזאתי, הביולוגיה האנושית מקבלת עוד יותר איזשהו טוויסט קיצוני.

(6:58) וחשוב להגיד את זה רגע.

(7:00) בוא נדבר רגע על המקרה הקלאסי.

(7:02) רגע, בוא נדבר רגע על מה זה הביולוגיה הזאתי בעצם.

(7:04) אז אנחנו בעצם מדברים על מצב מאוד מאוד טבעי שקורה בגוף.

(7:08) במצבי משבר, במצבי קיצון, במצבים של לחץ.

(7:12) מצבי הישרדות.

(7:13) מצבי הישרדות, בדיוק.

(7:14) שפה יש איזו בלוטה שנקראת המגדלה בראש, במוח, שהיא בעצם עושה את הדבר הכי אינטואיטיבי בעולם, שזה מכניסה את הבן אדם למצב של פייט, פלייט או פריז.

(7:26) תמיד אתה נתת לי את הדוגמה בפרקטיקום של האם דוב ייכנס פה עכשיו לחדר, יש לנו כמה אפשרויות, או ש…

(7:32) או שנברח ונקווה שהוא לא ישיג אותנו, זה הפלייט, או שנקפא במקום, הוא אולי יחשוב שאנחנו מתים והוא יעזוב אותנו בשקט, או שננסה לצעוק מאוד מאוד חזק ולהילחם נגד הדוב.

(7:43) אז כמובן שאם אנחנו מדברים פה על ציבור של מילואימניקים שנמצא במלחמה, אז הבלוטה הזאת פועלת מהבוקר עד הלילה.

(7:53) הוא ליטרלי נמצא בפייט, הוא בקרב, הוא בורח, ביום-יום שלו.

(7:57) אבל לא רק הוא.

(7:57) גם היא, שירו עליה טילים, והילדים היו בסכנה ובחרדה וחזרו להרטיב, גם היא בתוך המקום הזה, כולם פה, המון זמן.

(8:07) היא במצב הישרדותי, היא גם באי ודאות, היא לא יודעת מה יהיה איתו, מה קורה שם, מה יהיה איתה, פתאום כן יהיה סבב, לא יהיה סבב עם הילדים.

(8:16) עם מענקים, לא יהיו מענקים, נסגור את החודש, יהיה כסף, אין כסף, תהיה עבודה, לא תהיה עבודה.

(8:22) נכון, והלחץ היומיומי הזה, בעצם להיות באיזשהו מצב של פייט או פלייט על בסיס יומיומי, זה משפיע, זה משפיע מאוד.

(8:31) ואז יש הפסקות מהסבבים וחוזרים הביתה, ושני הצדדים היו עכשיו במצב ארוך ומתמשך של אי-ודאות ולחץ ותקופה.

(8:41) וצריך רגע להתייחס לזה, להבין שהביולוגיה פה משחקת תפקיד מאוד מאוד מאוד חשוב שמשפיע ומחלחל.

(8:47) לתוך התא המשפחתי, אז יש פה דברים של כמו כעס למשל, כמו תוקפנות, כמו אפילו חוסר יכולת להכיל את הצד השני, אמפתיה, דברים שהם משרדותיים בסיסיים, עכשיו בעצם מנהלים את התא המשפחתי.

(9:02) וזה בלי בכלל לדבר, זה כולם, בכלל בלי לדבר על הפוסט-טראומטיים, על הפצועים, על האנשים שאיבדו את יקיריהם, בכלל אנחנו מדברים על כולם.

(9:15) כולם, כולנו, עברנו פה, עוברים פה איזשהו מצב הישרדותי מאוד מאוד מורכב שאיתו צריך להתמודד.

(9:25) והמצב הזה שבו ההורים, שאני חושב שזה פעם ראשונה שהם גם מבינים שאנחנו המבוגרים, עכשיו אנחנו ההורים לילדים ועכשיו צריך להחזיק אותנו, להתמודד עם הכל, מחוסר הוודאות.

(9:41) וחסר לנו המון, חסר המון מידע, חסר המון כלים, ואנחנו צריכים לדעת מה לעשות.

(9:47) נכון.

(9:47) אז אני אגיד, דיסקליימר אחד מאוד מאוד מאוד מאוד חשוב, מאוד מאוד חשוב, הוא קודם כל, לכו לטיפול.

(9:56) נכון.

(9:57) זה, אני חושב, המפתח, קודם כל, לפני שמקבלים החלטות, אנחנו כאן, אנחנו לא צריך שאף אחד ירוץ אלינו, אף אחד לא צריך לדחוק, אם צריך להתגרש, למטור את המשבר אפשר להתגרש, תמיד אני אומר, זה לא ההסכם, זה מה שאחרי ההסכם.

(10:14) אז גם בתהליך הזה צריך לקחת את הזמן לעשות את זה נכון.

(10:18) אם אפשר ללכת לטיפול אישי, זוגי, אל תהססו, לכו.

(10:24) גם אם בן הזוג לא רוצה ללכת, תלכו אתם.

(10:27) ככל שאנשי הטיפול מעורבים, יש פה הרבה יותר יכולת להתמודד ולהכיל.

(10:33) כי אם אני יכול להכיל את הצד השני, לא כי אני צריך לספוג אותו, אגב, אם יש לי מקום, אם הכוס שלי לא מוצפת, אני יכול להכיל אותו יותר בקלות, ואז אני יכול לעזור לו לשחרר את עצמו, לראות את הדברים בצורה יותר ברורה, וגם לי יהיה יותר קל.

(10:49) אז זו המלצה מלמעלה שכל דבר, לפני שעושים משהו, לכו לטיפול.

(10:55) אחרי שאמרנו את זה, עכשיו בואו נחזור למה קורה פה למשפחה ומה אפשר לעשות, אם באמת…

(11:01) הבינו שהגיעו לצומת.

(11:04) בדיוק.

(11:05) ופה, בוא נדבר על הצומת הזה.

(11:07) אוקיי.

(11:07) אז שוב, ברגע שאנחנו מבינים שהביולוגיה, וחלחלה לתוך התא המשפחתי, אז זוגות שהבסיס שלהם עוד לפני המלחמה לא היה בסיס יציב, אז עכשיו זה עוד יותר מקצין, הסיטואציה הזאת, או זוגות שמאוד מושפעים מהמצב, זה גם אם הם מבינים שזה תקופתי וזה יעבור וזה ביולוגי, גם אז, בסוף יש…

(11:29) בין הסבבים יש קשיים מאוד מאוד גדולים.

(11:32) ואז אנחנו בעצם רואים בחדר הגישור יותר ויותר זוגות שהחוסר הוודאות הגדול הזה מוביל אותם לקבל החלטות, והחלטות גורליות, האם להישאר ולנסות לעבוד על הדברים, או האם להיפרד, ואיך לעשות את זה, איך להיפרד.

(11:48) ואנחנו בעצם שמנו, לנו יש כלי במשרד גישור, שאנחנו משתמשים בו הרבה, אנחנו מומחים בו.

(11:54) שנקרא הסכם שלום בית לחלופין גירושין.

(11:57) במצב הרגיל של הדברים, אם מגיע עכשיו זוג, אני לא מדבר עכשיו על מלחמה ומילואים, זוג רגיל שמגיע אלינו לחדר, אנחנו אומרים להם הרבה פעמים שבתוך התהליך, בעצם הזוגות מבינים שהפערים ביניהם לא כל כך רחוקים, ושהם רוצים לנסות לעבוד על הדברים, ואז אנחנו מציעים את הכלי העליון.

(12:16) הפערים לגבי העתיד, שהם בעצם רואים מציאות חיים.

(12:20) דומה לעתיד, ואומרים, אז אולי אפשר להישאר ביחד.

(12:24) נכון.

(12:25) אז אנחנו בעצם מציעים כלי שבא ואומר, אוקיי, צריך לדבר על מה יקרה אם ניפרד, אבל אז אפשר לבנות ביחד איתנו פרק נפרד בתוך ההסכם שנקרא שלום בית, והוא מאוד ייחודי לכל זוג, כי הכותרות והדברים שמעלים הם ייחודיים להם, ואפשר בעצם לדבר על מה יקרה אם ניפרד, אבל מה צריך לעשות?

(12:46) כדי שלא ניפרד.

(12:47) זה אומר בעצם שהסכם שלום בית ולחלופין גירושים זה מנגנון שמקבל תוקף גם של פסק דין שיש בו שני פרקים.

(12:58) פרק ראשון, מה יקרה אם נתגרש?

(13:02) שבעצם בו אנחנו מגדירים את כל הסוגיות שמשפחה צריכה לגעת בהן כשהגרים בשני בתים.

(13:10) הכלכלה, המזונות, רכוש.

(13:13) זמנים, הכל מדובר בתוך ההסכם ואז יש בתוכו עוד פרק, פרק שעוסק במה צריך לקרות כדי שנישאר ביחד וזה יכול לדבר על האינטימיות, את קבלת ההחלטות, על זמן משותף, זמן נפרד, הולכים לטיפול, לא הולכים לטיפול, כמה זמן נהיה בטיפול, התנהלות כלכלית, מקום מגורים, קשר עם משפחה מורחבת, אפשר ממש לדבר על הכל.

(13:37) בהסכם שלום בית ולחלופין גירושין.

(13:40) אבל פה בעצם, וזה מנגנון שאחרי שעושים את ההסכם, הוא הולך לבית המשפט, מקבל תוקף של פסק דין, ואז נכנס למגירה, כל עוד שנינו נוח לנו ואנחנו שלמים עם פרק שלום הבית בתקופת שלום הבית.

(13:55) ואם מישהו מחליט שדי, ניסינו ולא מתאים לי יותר, אז כל מה שצריך לעשות זה ללכת לבית הדין הרבני, לעשות את הטקס למי שעשה את הטקס והרבנית.

(14:05) ולהיפרד.

(14:06) וזהו, ההסכם כבר מוכן, כבר קיבל תוקף.

(14:08) זה בעצם אומר, היתרון שלו הוא שיש ודאות.

(14:12) אנחנו יודעים בדיוק מה יקרה בכל סיטואציה, בין אם נהיה ביחד, איך זה ייראה, מה צריך לקרות, ומה יקרה גם אם ניפרד.

(14:22) ואני חושב, סליחה, אני יודע, שבמקומות של חוסר ודאות, הדבר הטוב ביותר שאדם, שהורה, יכול לעשות, הוא לייצר ודאות.

(14:34) חילופין גירושין הוא הסכם שנותן ודאות והוא עושה את זה במרחב מוגן, במרחב בטוח, במרחב שמותר לדבר בו, מותר לבכות, מותר לכעוס, מותר לצחוק, מותר לעבור ביחד חוויה שאנחנו נתגאה ממנה.

(14:52) ככה אני רואה אותנו ההורים שעוברים את המשבר הגדול ביותר בחיים שלנו, בתקופה הכי קשה בחיים שלנו ואנחנו עושים את זה בדרך של הידברות.

(15:00) של לראות אחד את השני, של לייצר שיח חדש, של להתמודד עם אתגרים.

(15:06) ובמקום הזה אנחנו נותנים צ’אנס אמיתי לזוגיות שלנו, ואנחנו נותנים צ’אנס אמיתי ללהיות הורים הכי טובים שיש, אבל זה מצריך מאיתנו, וזה מאוד קשה, להתמודד עם כל השאלות שעל הפרק, ולא לוותר על האחריות, לא לוותר על השליטה, לתת באמת את הצ’אנס האחרון.

(15:25) וזה באמת הצ’אנס האחרון, להתמודד עם הדברים ולעשות את זה בצורה שגם יהיה ברור לאן הולכים, לא יהיה שאלות, לא יהיה ספקות, הכל על השולחן, כתוב, ברור, מפורט, ובאמת מייצר קרקע בטוחה וטובה להמשך הדרך.

(15:45) אז בעצם, אני רוצה להתייחס אז בעצם למילואימניקים.

(15:49) למה אנחנו חושבים שזה כלי שהוא עוד יותר טוב?

(15:52) תודה.

(15:54) בבקשה.

(15:56) אז כמו שאמרתי, זה כלי שאנחנו מציעים לזוגות שבאים אלינו לחדר במצב הרגיל של הדברים.

(16:03) אבל אנחנו בעצם שמים לב שהכלי הזה, בעצם הגענו למסקנה, באמת מתוך ניסיון, שהכלי הזה הוא כלי שמאוד מאוד מתאים לסיטואציה שהמשפחות של המילואימניקים נמצאת בה.

(16:16) כי בגלל, הם נמצאים בעצם בתקופה, כולנו נמצאים בחוסר ודאות, אבל אצלם הדבר הזה הוא עוד יותר קיצוני.

(16:22) החוסר ודאות הזה יהיה עוד סבב, לא יהיה עוד סבב, מה יהיה, כן יהיה, לא יהיה, רוצים להתגרש.

(16:27) כל פעם שחוזרים מהמלחמה, מדברים על גירושים, זה על הפרק, זה שם, כן רוצים, לא רוצים.

(16:32) זה מייצר אחרי תקופה כל כך ארוכה של חוסר שליטה וחוסר ודאות, זה שם את כל הקלפים על השולחן.

(16:40) ורגע מקבלים החלטה, ממקום של עובדות ונתונים.

(16:44) עכשיו, אני שומע הרבה אנשים אומרים, לא מתגרשים בזמן המלחמה.

(16:49) כמו, בוא נחכה שהמלחמה תיגמר ואז נדבר על הדברים.

(16:52) אבל עד שהמלחמה תיגמר, המצב בבית הוא קטסטרופה.

(16:56) אוקיי?

(16:56) וזה לא בושה לבוא ולדבר על רגע לקבל איזו החלטה היא הנכונה ביותר.

(17:02) עכשיו, זה בעצם הסכם שלום בית לחלופין גירושין.

(17:05) בעצם…

(17:06) אני אומר את זה קצת ככה בהומור, אבל זה בעצם להחליט, לא להחליט.

(17:11) זה בעצם לקבל החלטה, לבחון את כל האפשרויות, מה צריך לעשות כדי לא להיפרד, אבל אם ניפרד, מה צריך לעשות?

(17:19) וזה עדיף אלף פעם.

(17:22) ללא ספק.

(17:22) להמשיך את הריבים שיש בין הסבבים.

(17:27) אני יודע בין מה למה אני בוחר.

(17:27) ואת החוסר תקשורת.

(17:29) בדיוק, אני יודע מה אני בוחר, ואני בוחר…

(17:31) את זה, או שאני בוחר את זה, וזה גם בסדר.

(17:35) הרי, אתה יודע, כל הזמן אומרים, לא רוצים לדבר על גירושין בזמן מלחמה, אבל זה שם, זה כל ריב עולה, זה כל פעם מדברים על זה, זה קיים, ובסוף שנינו יודעים מי סובל מהדבר הזה הכי הרבה.

(17:47) כולם, והילדים.

(17:48) כולם והילדים.

(17:50) ואתה יודע מה, ואני רוצה רגע גם להגיד כל הכבוד.

(17:53) נכון.

(17:54) כל הכבוד, גם לשני ההורים.

(17:56) זה שיצא לשדה הקרב וזה שנשאר בשדה הקרב שבבית, שני הצדדים פה סובלים מאוד וצריך רגע לדבר על כל האפשרויות, איך לפתור את הדבר הזה.

(18:08) עכשיו, חדר הגישור, הסכם שלום בית, חשוב להגיד, דיברת על זה קודם, על כמה שטיפול זוגי וטיפול נפשי זה הדבר הכי טוב שהזוג הזה יכול לעשות, אבל הסכם שלום בית, לחלופין גירושין, הוא…

(18:21) תהליך מאוד מאוד פרקטי, אוקיי?

(18:23) הוא מדבר על כל הדברים שצריך לדבר עליהם במקביל לטיפול הזוגי ובמקביל לטיפול הנפשי.

(18:32) ואז…

(18:33) במידה וקורה, אנחנו ממליצים על כך, אבל זה לא במקום אפשר גם וגם.

(18:37) נכון.

(18:38) נכון.

(18:39) אבל אם לא הולכים לטיפול, שיבואו לגישור, נעשה את ההסכם שלום בית לחלופין גירושין.

(18:43) אם נמצאים בטיפול והטיפול הולך ומתקדם…

(18:46) ומצוין, אז תישארו שם, כל עוד צריך, אנחנו פה, כשיגיע הזמן, אם יגיע הזמן, אנחנו פה, אבל באמת צריך לתת לדברים לקרות, אבל במקום שיש קטסטרופה, והלהבות גדולות, ואנחנו יודעים שאחוזי האלימות בשחקים, והמון המון בעיות, במקום הזה, כמה שיותר מהר להתחיל בתוך תהליך, וזה שהתחלנו תהליך, אני תמיד אומר את זה, זה שהתחיל תהליך גישור לשלום בית ולחלופין גירושין, לא אומר, לא שקורה מחר שלום בית ולא שקורה מחר גירושין.

(19:15) זה אומר שהתחלנו תהליך ויש כאן מקום בטוח להיות בו, לשהות בו, לעבור את הזמן.

(19:22) וכן, לפעמים לזמן יש משמעות, צריך לתת לזמן לעבור, אבל אנחנו צריכים לעבור את הזמן הזה בצורה שבה לא נקצין, לא נעלה על העץ, לא יעלו על להבות.

(19:35) ובחדר הגישור כשאנחנו נפגשים, אחת לשבוע, אחת לשבועיים, לפעמים גם פעם בחודש, או רק כשצריך, כדי להחזיק את התהליך, אנחנו יודעים שבסוף זה יסתדר.

(19:47) בסוף המצב הזה ייגמר, בסוף הנתונים יסתדרו, אנחנו נקבל את המידע, דברים בסוף יהיו בסדר.

(19:55) אבל אנחנו צריכים את הזמן כדי לעבור את זה.

(19:59) ולעבור את זה ביחד.

(20:02) שפה אתה יודע יותר, יש משהו מאוד רומנטי בעיניי בתוך התהליך הזה.

(20:06) שזה מוזר, כי אנחנו מדברים פה על שיחה מאוד קשה, בסיטואציה מאוד מורכבת, ואנחנו, אני מניח שגם לך עוברים על הזוגות האלה שאנחנו רואים פה ככה בראש, ואנחנו מנסים ככה לבטא בצורה מקצועית, אבל אנחנו כל כך רואים את הסבל והכאב.

(20:23) אבל בתוך התהליך הזה, בתוך הכאב הזה, כשזוג יושב ובאמת מדבר על האופציה להישאר ביחד, יש בזה משהו מאוד רומנטי.

(20:34) כי פה רואים מהי אהבה ללא תנאי.

(20:36) פה רואים מה זה אומר שאם אני אהיה איתך, אז אני אדאג לך, ואני אוהב אותך, ואני אתמוך בך.

(20:46) ואם אני לא אהיה איתך, אני עדיין אעשה את זה, כי את חשובה לי.

(20:50) וכשרואים את זה, זה בעצם איזשהו מסר שההורים מרגישים, ממש רואים את זה, זה רגע שרואים אותו, שבאמת יש ביניהם ערבות הדדית.

(21:01) וכשאני עובר תקופה כזאת עם אדם, ויש בינינו קשיים, אבל אנחנו בונים בינינו קשר שמחזק את הערבות ההדדית בינינו, מחזק את החברות בינינו, אז הוא גם מחזק את ההורות בינינו, ואת השותפות בינינו, וגם אם…

(21:15) לא חשבנו לרגע שיש סיכוי שנישאר ביחד, פתאום משהו יכול לקרות, וגם את זה ראינו הרבה פעמים.

(21:23) ולכן עצם ההתמודדות היא מהממת בעיניי.

(21:27) מהצד השני של הדבר, כאשר מדברים על פרידה, ומדברים על זה שאם לא תהיה איתי, לא תהיי איתי, אז אני נגדך, אנחנו נהיה אויבים, זה מדבר על אהבה שתלויה בדבר.

(21:42) ואז בעצם אנחנו רואים שפה הגירושין הם מאוד קרובים, מאוד ברורים, וגם פה טוב שזה קורה בחדר גישור בטוח, מוגן, שמאפשר לייצר שיח, מאפשר לנהל תהליך שבסופו הזוגיות תסתיים, אבל ההורות תישאר, וההורים והקשר ביניהם, כמו עוף החול, יהפוך מקשר הורי וזוגי.

(22:08) עם כל הקשיים שיש ביניהם, לקשר שהוא רק אורי, שהוא קשר טכני.

(22:14) מה קורה ביום ראשון, שני, שלישי, רביעי, חמישי, שישי ושבת, איך מתנהלים כלכלית, חינוכית, גיאוגרפית, לוגיסטית, החיים עצמם בשני בתים.

(22:25) וזה התהליך הזה, שהוא נותן באמת תמונה להכל.

(22:28) אני יכול להגיד לכם שפגשתי פה זוגות שכבר שנים, אחרי שעשו את ההסכם הזה, את התהליך הזה, ונשארו ביחד, כי עכשיו באמת הדברים ברורים.

(22:38) עכשיו אנחנו באמת יודעים למה לצפות, איך לצפות, מי אני ומי את בתוך הקשר, וזה נותן באמת את האופציה הטובה ביותר בעיניי לשמירה על הקשר הזוגי מעבר לחדר טיפול.

(22:51) אני שוב אומר, אני רוצה לעשות את ההפרדה הברורה הזו, אנחנו פה על ציר הזמן, על ציר המקצועי בין אנשי עולם הטיפול.

(22:58) לעולם המשפט, ששם אנחנו בעצם ויתרנו על השליטה על חיינו ונתנו לאחרים להחליט עבורנו מה יקרה, שזה נוראי ואתם מכירים את הסיפורים, לא נרחיב על זה, יש פה עוד הרבה פרקים שבהם אנחנו מדברים על הקשיים שחובה משפחה שמתחילים, שהולכים להליכים המשפטיים.

(23:18) אתה יודע, בוא נגיד משהו על זה.

(23:20) תקשיב, זה רק עורר כמה אנחנו כבר חושבים אותו דבר, זה בדיוק מה שרציתי לדבר.

(23:24) זה לא אנחנו, זה התהליך.

(23:25) זה התהליך.

(23:26) התהליך הוא כל כך מדויק, ונכון שאנחנו על תור הנציגים שלו פשוט מדברים את השפה הזו.

(23:31) אז אחד הפחדים שלי, ואני מודה, ממה יכול להיות אם הצדדים לא יקבלו החלטות בצורה טובה, זה שזה מהר מאוד, אתה תיקח את כל מה שדיברנו בהתחלה, את הביולוגיה, את הכעס, את העצבים, את המלחמה, ותהפוך את זה למלחמה משפטית.

(23:50) אתה בעצם תיקח את התאשים, את הצד השני, מאוד מהר, בכל התחושות האלה שאתה מרגיש.

(23:58) ואני כבר רואה את הנרטיב נבנה בבית משפט, זה נרטיב כל כך קלאסי הרי.

(24:02) אני הייתי בקרב, אני נלחמתי, אני הייתי ככה, לעומת הנרטיב השני, אני נשארתי בבית, אני הייתי ככה.

(24:08) אתה היית שם בחוץ, אכלת אוכל, היית עם החברים, ראיתי את התמונות ואני השארת אותי לבד עם הילדים שלא ישנים בלילה ודואגים.

(24:15) הנרטיב ברור.

(24:16) הנרטיב, ואז המלחמה המשפטית הזאת היא נוראית.

(24:20) אז בואו, אני רוצה להגיד את זה, כי אני לא רוצה פרק של הפחדה.

(24:24) אתם רוצים לדעת מה קורה בעולם המשפט, תאזינו לפרקים הבאים.

(24:27) אני רוצה אבל כן להסביר, אני חושב, יש לי אולי במשפט או שניים את ההבדל.

(24:33) והמשפט שאמרת, המילה נרטיב היא באמת הנכונה.

(24:37) כשאתם תפנו…

(24:39) לשיח המשפטי, ואני אומר את זה פה, תשמעו את זה פה אותי הרבה, אבל גם אני וגם יותם עם השכלה משפטית, אנחנו אומרים את זה פה בלב שלם.

(24:51) כשאתם תבואו לקבל את הייעוץ המשפטי, הסיטואציה תהיה שאתם תספרו מה היה, ולפי מה היה יגידו לכם מה אתם יכולים לתבוע.

(25:02) מה שאתם יכולים לתבוע זה לא בהכרח מה שתקבלו, זה גם ממש לא מה שאתם צריכים.

(25:07) אתם צריכים לייצר שיתוף פעולה, אתם צריכים הדדיות, כי ההורה לא ייעלם, הוא עדיין יש שם.

(25:12) אבל השיח המשפטי ילבה את הלהבות, כי ככל שאתם תהיו יותר בחרדה ובסטרס ובכעס, ככה המלחמה המשפטית תימשך יותר, וכך גם העלויות שלה יעלו יותר, והמבין יבין.

(25:25) מצד שני, כשאתם באים לחדר הגישור פה, לשותפות חדשה, שזאת שיטת העבודה שלנו, אנחנו בעצם מדברים איתכם לא על מה היה.

(25:32) אין לנו מה לעשות עם מה שהיה.

(25:34) הוא ברור, הוא כואב, אפשר להתייחס על דברים שאתם חוששים שיהיו בעתיד, כי היו בעבר, אפשר להתייחס אליהם.

(25:42) אבל הדגש כאן הוא על מה יהיה.

(25:45) איך אתם רוצים שהחיים שלכם ייראו?

(25:49) מה שייתן לכם ביטחון ויציבות.

(25:52) איזה רות אתם מאחלים לעצמכם?

(25:54) איזה מודל אתם רוצים להיות לילדים שלכם?

(25:57) איזה חיים אתם רוצים ליצור לעצמכם בעתיד?

(26:00) אנחנו עוסקים בזה, לא במה היה, במה יהיה.

(26:03) וכשעוסקים במה יהיה, אז פתאום מגלים שיש הרבה פחות מחלוקות בינינו לבין ההורה השני, כי באמת אנחנו רוצים את הטוב ביותר לילדים שלנו.

(26:13) והדבר השני שקורה, זה שזה מאפשר לנו לשים את העבר בעבר ולהתמודד עם המציאות שהיום ושתבוא.

(26:20) ואין דבר חשוב מזה.

(26:23) עבורנו ועבור הילדים שלנו.

(26:26) ולכן בעיניי אין אופציה אחרת מלבד לבוא לשיח שמדבר על העתיד, ואולי בעתיד הרחוק, זה לא יקרה בזמן הקרוב, אולי בעתיד הרחוק אנחנו נוכל לשבת עם ההורה השני ולנתח את מה שהיה.

(26:40) וכל אחד יוכל לספר את הסיפור שלו ולקבל הכרה מההורה השני וביחד נייצר נרטיב משותף.

(26:46) אבל בזמן שיש שריפה, אנחנו לא יכולים לצפות מהצד השני להתעלם ממנה מהשרפה שיש בתוכו כמו שאנחנו לא יכולים להתעלם מהשרפה שיש בתוכנו.

(26:57) אנחנו חייבים להתעסק בעתיד.

(27:00) כי אחרי שנפתור את העתיד ונראה את האופק ונראה איך אנחנו מגיעים לאופק, ופה אנחנו איתכם, זה בדיוק המומחיות שלנו לעזור לכם להגדיר את האופק ולבנות את המנגנונים שיאפשרו לו לקרות, רק אז, כשהנפש רגועה על העתיד, אז היא יכולה להסתכל אחורה.

(27:15) אבל זה תהליך שלוקח את הזמן, זמן שגם אם אנחנו חושבים שאין לנו אותו, אין לנו ברירה, הוא יגיע, הוא יקרה.

(27:25) אנחנו פה בחדר פשוט לעזור לעשות את זה בצורה מנוהלת, מוחזקת, ששומרת עליכם, שומרת על הילדים, ובאמת מייצרת מקום בטוח למשפחה להיבנות, להתפצל.

(27:40) להשתנות, לצמוח, וזה התהליך.

(27:45) מה עוד חשוב לנו להגיד למשפחות?

(27:50) קודם כל, שזה מה, לבחור בלנצל או את המשבר הזה לטובת הזדמנות זוגית ומשפחתית.

(28:00) זה סיום אופטימי, יאללה, אהבתי לקחת אותו.

(28:03) זה מדהים.

(28:03) זה אמיץ וזה לא מובן מאליו, מחלקות שבוחרים לדבר על הדברים הקשים ואיך, מה צריך לעשות, זה לא מובן מאליו.

(28:11) יכולנו מתוך המשבר, יכול להיות שאנחנו נישאר ביחד, אני רוצה להגיד את זה רגע, יכול להיות שבאנו ממטרה להתגרש, או אחד מאיתנו רוצה להתגרש, אבל בגלל שניהלנו תהליך שכזה וביחד דיברנו על הכל והתמודדנו על הכל ובנינו עתיד משותף, יכול להיות שאנחנו נישאר בגלל זה ביחד, זה באמת צ’אנס אחרון.

(28:28) וזה כל כך מרגש שבאנו בתוך המלחמה להתגרש ובסוף זה נשארנו והדרג בינינו התחזק.

(28:34) חד משמעי, זה הסיפור הזה, הסיפור הזה שהנכדים יספרו על איך שרדנו גם את המלחמה שהייתה בבית.

(28:42) ודבר אחד, אני רוצה, או אם אתה רוצה להגיד עוד משהו, אני רוצה לסיים, משהו אינפורמטיבי מאוד מאוד חשוב, שאני רוצה לצעוק אותו.

(28:51) המילואימניקים קיבלו מענק.

(28:53) על איקס ימים שהשתתפת בזמן המילואים, אתה מקבל מענק שבדרך כלל רוב הזוגות משתמשים בו לטובת טיפול זוגי, טיפול אישי, סדנאות זוגיות.

(29:04) יקבלו, זאת אומרת יקבלו מענק, וגם ישתמשו בו.

(29:07) מקבלים מענק לטיפול, ייעוץ או גישור?

(29:11) כן, כן, כן, אז זה מה שלא יודעים.

(29:13) זה בדיוק מה שניסיתי להגיד, שאפשר להשתמש במענק הזה גם לטובת גישור, כלומר אפשר לקבל את ההחזר הכספי.

(29:19) גם זוגות שמגיעים לתהליך של גישור.

(29:21) אוקיי, אז נכון, יש לכם גם את המענק, וגם אנחנו, ואני אשכרה מהגשרים, גם עושים הנחה נוספת למשפחות המילואימניקים, לנשות המילואימניקים, מתוך באמת הערכה אדירה, ואני רוצה להגיד שכשאנחנו נכנסים איתכם לחדר, אנחנו שמים כפפות של משי.

(29:43) אנחנו מודעים לחשיבות, אנחנו מודעים לרגישות, הילדים שלכם בראש סדר העדיפות שלנו וגם אתם, אנחנו מבינים את הקושי ואנחנו פה בשבילכם לעזור לצלוח את התקופה הזאת בטוב, בשלום ובאמת בצורה שתעורר גאווה אצלכם ואצל הילדים שלכם כשהם מסתכלים עליכם.

(30:07) אני רוצה להגיד משפט אחרון, אחרון אחרון.

(30:10) אתה מסכם את הפרק, אני יותר לא מדבר.

(30:13) חוץ מלהגיד בסוף, אני אגיד רק, אני אסכם.

(30:17) אני רוצה להגיד משפט אחרון.

(30:19) אני חושב שבצורה הכי אינטואיטיבית יש את המשפט הזה בשש אחרי המלחמה, נכון?

(30:26) אני חושב שהדבר הכי אינטואיטיבי שאתה שואל בן אדם מה יקרה אחרי המלחמה, אז אנשים אומרים שני דברים.

(30:32) או שיהיו פה בייבי בום, יהיו פה מלא מלא תינוקות, או שיהיו פה מלא מלא מלא גירושים.

(30:37) אני רואה מלא הריוניות ברחוב.

(30:38) או שיהיו פה מלא מלא גירושים.

(30:40) גם אנחנו יודעים שכבר…

(30:41) ואני חושב שדווקא עכשיו זה הזמן להחליט, אתה יודע, לקבל את ההחלטות, לאיזה כיוון אתה הולך.

(30:50) טוב, יש לי הרבה מה להגיד גם על זה, אבל זה עוד פרק.

(30:54) אז אני אסכם.

(30:55) אני רק אסכם ולהגיד שאני…

(30:57) מי מכה לב מבקש מכל מי שהאזין לשתף.

(31:03) תעבירו את הפרק הזה לכל מי שצריך.

(31:07) כל המילואימניקים ביחידות שהשתחררו, שנמצאים וצריכים את הידע הזה שאפשר.

(31:14) לא צריך לרוץ להתגרש, לא צריך לוותר מיד, לא צריך בכלל לוותר.

(31:21) אפשר, יש מה לעשות, אנחנו פה בשבילכם.

(31:23) יש באתר www.ladov.nishri.co.il אנחנו מעלים עכשיו המון תוכן למילואימניקים בכלל כל האתר יש בו המון תוכן רלוונטי וגם למילואימניקים ולנשות המילואימניקים יש המון מידע קחו אותו תאזינו לפודקאסט תיקחו את המידע הספרים שלי יש שם גם הרבה מידע על כל התהליך ואיך עושים אותו נכון אני ממליץ לכם אני מפציר בכם, קחו, תקראו, תשתפו, תעזרו לנו להעביר את זה הלאה לאנשים.

(31:54) הידע, המודעות אפילו, לכך שיש אפשרויות ויש פתרונות, ולא גירושין זה לא סוף, זו התחלה חדשה.

(32:03) ככל שההורים יבינו את זה, ויהיה להם את הכלים להתמודד ולהכיל, יהיה להם הרבה יותר קל, להם ולילדים שלהם שעכשיו…

(32:14) האישיות שלהם מתעצבת.

(32:16) הילדים, בעיקר הילדים הקטנים, האישיות שלהם מתעצבת, וההורים לא מתפקדים, וזה ברור וזה מובן, ואין פה לשפוט, זה פשוט להיות במצב הזה, אבל אנחנו צריכים, אנחנו כחברה, כל מי שיכול, צריך לעזור למשפחות האלה.

(32:30) ובאתר ובפודקאסט יש המון מידע שהוא כולו עבורכם, הוא חויינם.

(32:36) הוא חופשי, פשוט קחו אותו, ושיהיה לכם המון בהצלחה, ותודה.

(32:42) תודה, ממש ממש תודה.

(32:44) תודה לכם.