(0:00) אז שלום למאזינים שלנו, אנחנו פה בפרק חדש של משהו עם גישור.

(0:06) פודקאסט שעוסק בקונפליקטים, פתרון מחלוקות, בהידברות, בהסכמה, והרבה גם על גירושין, ואיך אנחנו יכולים להתגרש בטוב, בצורה נכונה, ולשמור על הילדים שלנו.

(0:23) היום יש לי אורח מיוחד.

(0:26) אדם שאני האמת היא פגשתי אותו פיזית לפני חמש דקות כשנכנס ככה לאולפן אבל אנחנו מכירים כבר הרבה מאוד שנים מהרשת ומסיפורים אני יכול להגיד לכם שדיברתי עם לא מעט אנשים גם בעלי מקצוע וגם מגושריים אנשים שהתייעצו איתו שאמרו לי תשמע האיש הזה פנומן האיש הזה נתן לנו המון כלים, המון ידע, ואני מאוד מאוד שמח שהסכמת לבוא.

(0:57) שי אבו הוא מנכ”ל חברת הון משפחתי ויושב ראש איגוד היועצים והמעמדים לכלכלת המשפחה.

(1:02) שלום שי.

(1:03) שלום.

(1:06) אז אתה יודע, לדעתי בכותרות, אנחנו פה רוצים לתת מידע לאנשים שלקראת תהליך גירושין או בתוכו, ויש להם המון המון המון שאלות, המון פחדים.

(1:19) הרבה מהם על הכסף, איך נתנהל, אנחנו חרדה, אנחנו לא יודעים מה לעשות, מה אתה יכול להגיד לאנשים כבר בשלב הזה הראשוני, איך נכון לפעול, מה לעשות, מה קורה שם?

(1:33) קודם כל להירגע, דבר ראשון, אני חושב שאחד הדברים שאנשים לפעמים נוטים לעשות צעדים דרסטיים וקיצוניים, זה נובע מתוך לחץ מאוד גדול.

(1:44) והדבר הראשון זה באמת להרגיע בראש ובראשונה ולהסתכל על זה מנקודת מבט הרבה יותר רחבה.

(1:53) מן הסתם תמיד יכולים להיות איזשהו חילוקי דעות ולהגיד ההוא ככה או ההיא ככה וכולי והקונפליקט הזה ימשיך ועלול להמשיך יותר.

(2:02) אבל אף אחד לא רוצה להיות בסיטואציה בסוף בסוף בסוף עם כל זה שהם יכולים להתווכח על כסף בסוף לפעמים יש את הילדים שזה.

(2:08) איך אומרים, משהו שהוא תמיד יהיה משותף וברוך השם גם לא ניתן לחלוקה ומשהו מאוד חשוב ומשמעותי.

(2:15) ובתוך כל הדבר הזה, זה מאוד תלוי באיזה נקודה הם נמצאים.

(2:19) כשיש לפעמים נכס, אז צריך למצוא את הדרך בסופו של דבר לייצר את הסביבה הבטוחה והכי טובה שיכולה להיות בסוף לילדים ושתיתן מענה כולל ולא תמיד צריך לקחת את זה למקום של אני אנצח או היא תנצח וכולי, אלא באמת למצוא את הדרכים הטובות.

(2:40) וזו באמת פעילות מבורכת שאתה נדב ועושה כמגשר, ובכלל, הפעילות שלכם מבורכת.

(2:47) אין סיבה לפעמים לרוץ לעורכי דין שבאים ואולי רוצים לייצג צד אחד ולבטא איזשהו ניצחון של רוח קרב ומלחמה, זה ודאי לא הדרך.

(2:59) ואני אומר, יש לא מעט פתרונות שניתן לעשות אותם.

(3:03) לצד כל הדבר הזה, הרבה פעמים יש גם חוסר, נקרא לזה חוסר ביטחון.

(3:08) והחוסר הביטחון הזה, בייחוד בפן הכלכלי, מלווה איזושהי תחושה, ולפעמים גם אנשים שלא טוב להם, או שלא, בזמן הזה לא מטפלים בתוך הדבר הזה, כי אני מאמין מאוד בטיפול שיכול באמת לשנות, זה מאוד משליך.

(3:23) על הרבה מאוד דברים, והמקום הזה באמת באמת צריך לבוא לידי ביטוי.

(3:30) ובסוף אנחנו צריכים לראות, הרבה פעמים אנשים חושבים שברגע שמתגרשים, זהו, החיים נהיו חיים טובים והכל בסדר, אבל זה סוג של משבר כלכלי נוסף.

(3:42) זאת אומרת, אנשים שהיה להם בעיות בפן הכלכלי, לא בהכרח שזה יפתה, ההפך, סביר להניח שהבעיות הכלכליות יכולות לגדול.

(3:53) ואני רוצה רגע לקחת כמה צעדים לאחור ברשותך נדב, לגבי שלבים שאפשר לפתור אותם.

(4:01) בסוף כשזוג מתחתן, כל אחד מגיע עם איזושהי תרבות מסוימת, והתרבות שהוא מביא איתה היא תרבות מאוד מאוד מיוחדת, ובסוף הם צריכים לשלב איזושהי תבנית משותפת, ומה שבדרך כלל זוג רעה אצל הוריו, זה מאוד משליך עליו בהיבטים כאלה ואחרים והחוכמה היא לייצר איזון.

(4:25) וזה באופן טבעי, יש לפעמים, כל אחד לפעמים לוקח את זה למקומות מסוימים.

(4:29) ואחת ההמלצות שאני עושה בדרך כלל עם זוגות, שאני מרגיש שיש קצת איזשהו, נקרא לזה, טיפה ריקוד כואב שאפשר למנוע אותו, אז זה להגדיר איזשהו סעיף שנקרא סעיף שלום בית.

(4:42) זאת אומרת, אני עובר איתם על כל ההוצאות, נותן להם טיפים.

(4:45) מאוד רבים, מלמד אותם בכלל את כל המושגים של בנקים וכדומה, ומעניק איזשהו סעיף שהוא סעיף מרווח לאנשים בכלל.

(4:55) זה אחד.

(4:56) שתיים, אני לא בעד לבוא ולהגיד איזשהו חוקים ואקסיומות שתמיד חשוב שיהיה חשבון משותף.

(5:03) לא, לא תמיד זה חשוב, ממש לא אפילו.

(5:06) לפעמים יש אנשים שרוצים את העצמאות שלהם.

(5:10) אם זה גבר ואם זה אישה, רוצים את העצמאות שלהם.

(5:13) ולקיחת אחריות והגדרת אחריות ולקיחת אחריות משותפת בהחלט יכולה לגרום לכך שהפן הכלכלי לא יהיה, יהווה איזשהו מכשול במהלך הדרך.

(5:26) הרבה פעמים אני רק יכול לספר לפעמים שאנשים עושים צעדים כלכליים, למשל כשהם בוחרים לקנות דירה.

(5:34) אז השאלה האם הם קונים את הדירה הנכונה להם בעת המסוימת, איך הם מחזירים את ההחזרים, האם הם לוחצים את עצמם יותר על המידה, או שהם חיים.

(5:44) אז יש ביטוי בחיים שאומרים חיים פעם אחת, הביטוי הזה הוא לא נכון, כי מתים פעם אחת, חיים כל הזמן, ואני חושב שזה נקודת הפתיחה שחשובה להיות לכל אורך הדרך.

(5:56) צריכים לחיות, לא לייצר פעולות כלכליות.

(6:00) שהמשמעות שלהם תוביל ללחץ מאוד די משמעותי.

(6:02) זאת אומרת, גם כשאנשים מתגרשים, אל תפסיקו לחיות.

(6:05) תייצרו מציאות שבה אתם עדיין יכולים להמשיך לחיות, ואם אפשר, אז לשים איזשהו תקציב בצד לכל אחד.

(6:12) אני גם עושה את זה בתוך הגישורים, כשאנחנו בונים תקציב למשפחה, אנחנו רואים כמה יעלו ההוצאות.

(6:17) אנחנו אומרים, בואו, גם כל הרצח צריך כסף לכוס קפה באיזה בית קפה, או לבגד, או לאיזה משהו.

(6:25) ושימו לעצמכם, גם תקציב אי אפשר לחשוב ש…

(6:28) רק ההוצאות של הילדים יש, או רק השכר דירה, יש עוד הוצאות, תתמודד איתן.

(6:33) אני חושב שאתה יכול להגיד את זה יותר טוב ממני, אחד הדברים שאני מרגיש כשאני פוגש לפעמים אנשים שהם לקראת מצב של שינוי, זה מין תחושה כזאת של עצבות מאוד מאוד גדולה.

(6:46) ואחד הדברים שאני משתדל להגיד לאותם אנשים, אתם צריכים לחיות, אתם צריכים למצוא לעצמכם איזשהו…

(6:55) בגלל שיש לכם עכשיו סוג של איזושהי משמורת מסוימת ויש לכם איזשהו זמן מסוים לעצמכם, זה הזמן ש, איך אומרים, תהיו, תעשו משהו בשביל עצמכם, מה שלא עשיתם עד היום.

(7:08) זה נכון תמיד גם כשיש זוג נשוי.

(7:09) זה שאיש כלכלה אומר, דווקא בתוך המשבר בגירושין, הוא אומר, זה גם הזמן שלכם לחיות ובזמן שלכם, אם הילדים תהיו עם הילדים, אני מניח, אבל שאתם בלי ילדים, תצאו, תחיו, אולי גם תעבדו, כי צריך להגדיל גם את ההכנסה, אבל זה לא שעכשיו מתגרשים, וזה איש כלכלה פה אומר.

(7:30) כי אני מאמין, אני חושב שכלכלה ובכלל כלכלה התנהגותית, חייבים להשתלב ביחד.

(7:36) אי אפשר לעשות שילוב של רק להסתכל על השקל הקטן, זה לא המטרה.

(7:43) המטרה היא באמת שאנשים יוכלו לחיות.

(7:45) אני גם לא חושב שאנשים צריכים להרגיש שהם יהיו מסכנים או נשמע מסכנים.

(7:50) אנשים צריכים להרגיש, להעצים את עצמם כמה שיותר.

(7:53) אחד הדברים הכואבים לי מאוד זה שבמדינה, אם יש נניח נשים שמשתכרות מאוד בשכר לא גבוה ומשום מה הבעל שלהם לא משלם מזונות, אז יש אפשרות שהביטוח לאומי ישלם מזונות.

(8:09) ואז אנחנו רואים שאם היא מרוויחה פחות, נכון להיום 60% משכר הממוצע במשק, היא תהיה זכאית לסל הטבות וביטוח לאומי ישלם לה את הדברים בכאב.

(8:19) לעומת זאת, אם היא תרוויח יותר, אז היא בבעיה.

(8:23) נכון.

(8:25) ופה אני באמת כל הזמן שואל את עצמי בכל יום כזה או אחר של מעצים נשיים וארגוני נשים וכולי, איפה אתם?

(8:32) איפה אתם בעניין הזה?

(8:34) כי אני חושב שבסוף אנחנו רוצים שאנשים יעשו את מה שטוב להם, ולא שיהיו ברמה, בדרגה נמוכה, וזה לא צריך למנוע.

(8:45) ואני חושב שהדברים האלה הם מאוד מאוד חשובים, חשוב לדעת אותם.

(8:51) גם אולי נדבר גם על זכויות בכלל, אם תרצה גם.

(8:54) אתה אומר…

(8:55) כן.

(8:57) עכשיו, אתה אומר, אבל…

(9:00) אתה יודע, אני חושב על מי שמאזין לנו.

(9:02) כן.

(9:03) הוא אומר, יאללה, מה הוא מדבר עכשיו?

(9:05) שים כסף בצד, סעיף שלום בית, בוא, על מה אתה מדבר?

(9:08) אין לי כסף, עכשיו אני מרוויח 7,000, 10,000, 12,000 שקל בחודש, הפרטנר שלי מרוויח 7,000, 8,000, 10,000, 12,000 שקל בחודש, אנחנו את החודש עכשיו לא סוגרים.

(9:21) מה פתאום עכשיו אתה מדבר איתי על אם נדרש…

(9:23) לא, לא אמרתי, לא אמרתי, אני רוצה לדייק יותר.

(9:26) קודם כל, בראש ובראשונה צריך לעשות סדר, אתה יודע, לפעמים אני צריך שלב מוקדם יותר, תמיד שאלו אותי הרבה פעמים בראיונות.

(9:33) האם נכון לקנות דירה?

(9:36) אז אני תמיד באתי ואמרתי, הרי אתה יודע את הנתון יותר טוב ממני, אבל אחד מתוך שלושה זוגות מתגרש, ואפילו אחוז יותר גבוה היום.

(9:44) נכון.

(9:45) ואז אמרתי, שנייה, קודם כל לעצור.

(9:47) קודם כל לבנות את היסודות, הניהול הכלכלי בצורה טובה.

(9:51) אם היסודות הניהול הכלכלי…

(9:52) אם היינו בונים, לא היינו מתגרשים.

(9:54) לא, לא בהכרח.

(9:55) זאת אומרת, יש פה הרבה דברים של כאן.

(9:57) עכשיו…

(9:57) מה שאני בא להגיד זה שכאשר יש קושי וקיים קושי, בתוך הקושי הזה צריך קודם כל למצוא פתרון שייתן מענה שבסוף כל אחד שהולך לדרכו יהיה במקום טוב מבחינה כלכלית ואפשר לייצר את זה, זה מאוד מאוד תלוי.

(10:12) תן לי דוגמא לזה, איך עושים את זה?

(10:14) לא דיברנו טוב, אין לנו, אולי יש חשבון משותף, אולי לא, אבל אנחנו עכשיו במתח, אני מרוויחה 8,000-10,000 שקל.

(10:23) אני רוצה, אני רוצה להתגרש.

(10:25) מה אני עושה?

(10:26) איך אני אסגור את החודש?

(10:28) אז קודם כל באמת צריך לעשות מציאות כלכלית.

(10:33) בוחן מציאות כלכלית, שאני חושב שהוא להבין רגע את הדברים.

(10:39) בטח שאדם משתכר שכר מסוים והוא היה רגיל להשכיר דירה, נניח בתל אביב, נניח בעלות מאוד מאוד יקרה, צריך לעשות את ההתאמה.

(10:47) האם הוא יכול או לא יכול, יש לזה גם משמעויות מבחינת הדברים האלה.

(10:52) הווי זה אומר חשב מסטול מחדש, אז אנחנו צריכים גם לחשב את המסטול הזה מחדש.

(10:55) קודם כל בוא נשים את הנתונים על השולחן, נבין מה עולה.

(10:58) יש רצוי ויש מצוי, רצוי פחות מצוי בגימטריה, אתה יכול לבדוק את זה, שווה כסף.

(11:04) וצריך לבחון את הדברים ברוח הזאתי.

(11:08) ואחרי שאנחנו מבינים את העניין של מה רצוי ומה מצוי, ומתוך כל המצוי הזה יש גם מכלול של דברים שחשוב לדעת אותם.

(11:16) ואנחנו ככה נציין לקהל המאזינים, לא שאנחנו נעודד שאנשים, אבל יש גם זכויות בתוך כל הדבר הזה.

(11:23) אחת הזכויות זה למשל נקודת זיכוי, למשל שמשלמים פחות למס הכנסה.

(11:29) נכון להיום זה 223 שקלים כל שנה, זה מתעדכן בהתאם לעליית מדד.

(11:34) יש מענקים…

(11:37) לחודש.

(11:37) כן, נקודת זיכוי זה פחות לשלם למס הכנסה.

(11:39) נכון.

(11:40) לצד זה, זה גם לגברים וגם לנשים, לצד זה יש הנחה בארנונה, 20% הנחה בארנונה, אם זה משמורת משותפת זה חלוקה משותפת, זה 10% ו-10%.

(11:52) זה אגב, על זה יש דווקא עיריות, יש מקשות, נכון, נכון, יש עיריות שגם וגם, יש לקונה, יש לקונה, יש לקונה, וזה מאוד תלוי איך כל עירייה מפרשת את זה.

(12:02) זה אגב, בשביל זה חשוב בהסכם הגירושין.

(12:05) להתייחס גם לסעיף הזה של מה קורה עם ההטבות ואיך הן מתחלקות.

(12:10) יש פה ניסוח חשוב.

(12:11) למשל, כשיש ילדים עם צרכים מיוחדים זה בא לידי ביטוי יותר משמעותי, כי אז יש את הבחירה שצריך לבחור.

(12:19) לא הבנתי.

(12:21) אם יש למשל ילד עם צרכים מיוחדים, אז יש אפשרות שרק אחד ההורים מקבל את שתי נקודות הזיכוי.

(12:27) ואז למעשה יש לזה משמעות.

(12:29) בעניין הזה אני חושב שכדאי תמיד לעשות את הדברים איפה בסופו של דבר העוגה תהיה יותר טובה באופן הכללי ותהיה המיטיבה ביותר.

(12:39) זה שעכשיו מישהי מתגרשת ממישהו או להפך, זה לא אומר שאנחנו לא צריכים לדאוג או לסייע.

(12:46) ההפך, לפעמים אני חושב שככל שמבינים שיש הרבה דברים ביחד שהם יצטרכו לעשות, אז אפשר תמיד להסתדר טוב.

(12:58) בסדר, אז לא הסתדרתם, זה לא אומר שתהיו הורים פחות טובים או משהו כזה.

(13:02) ההפך, אתם תהיו הורים, אפשר תמיד…

(13:05) חייבים להסתדר טוב.

(13:05) נכון, ואני חושב שברגע שבונים את זה נכון, וכמה שיותר בתוך, אתה בטח בתוך ההסכמים שאתם גם בונים, נותנים הרבה התייחסויות לכל מיני אירועים במהלך הדרך.

(13:16) וככל שבונים הסכמים…

(13:19) שנותנים מענה מאוד רחב ומשמעותי, אז ככה פחות מונעים חיכוכים ומריבות בהמשך הדרך.

(13:26) נכון, היה לי עכשיו איזה מקרה, ניתן דוגמה כזאת, אם נתן לארנונה, הוא, יש לו בית שלו, בית גדול, והיא עוברת לדירה יותר קטנה, באותה עיר.

(13:39) הארנונה שלה, מסתם, שהיא תשלם, היא יותר קטנה, יותר נמוכה.

(13:43) ואותה אי אפשר לחלק את הארנונה, אבל אם יהיה אפשר וכל אחד יכול לקבל 20% הנחה זה נפלא, אבל אם לא, מה שעשינו זה דבר פשוט.

(13:52) הגדרנו בהסכם שמי שמקבל את ההנחה היותר גדולה הוא זה שיקבל אותה וישלם לצד השני את הפער, ואז בעצם זה נהנה וזה אינו חסר.

(14:05) זאת אומרת, החומה היא תמיד לייצר את אותם פתרונות יצירתיים.

(14:10) שבהחלט יכולים לחולל שינוי משמעותי.

(14:13) נכון.

(14:14) אפשר להוסיף על זה גם שבתוך כל הדבר הזה יש גם איזשהו מענקים לימודיים, שמשל המדינה נותנת לגילאי שש עד ארבעה, שש עד שמונה עשרה, פעם זה היה עד ארבע עשרה, הרחיבו את זה, הייתי שותף לשינוי הזה קצת.

(14:28) אני אומר, יש לא מעט דברים שאפשר בהחלט לייצר אותם וליצור אותם בצורה נכונה.

(14:36) וטובה, וחשוב לי להגיד מסר אחד מאוד חשוב, מדד עושר לא נמדד במדד הוצאה כספית.

(14:42) נכון.

(14:43) מי כמוך יודע, נדב, שאנחנו לפעמים נתקלים בפיצוי של היום שאחרי, שכל אחד מרגיש, אני צריך לפצות, אני צריך לתת, שהילדים שלי לא יפסידו, וכתוצאה מזה כל אחד מושך ומושך ומושך.

(15:01) וכאילו הם יוצרים עוד איזשהו מעין מאבק סמוי כזה, והמאבק הזה עולה לא מעט כסף לפעמים.

(15:09) אתה יודע, אני מבין למה אתה מדבר, אני רוצה להגיד דווקא שבגישור אנחנו פחות רואים את המקום הזה.

(15:15) הרבה פעמים אחרי הליכים משפטיים, שכבר כסף הפך להיות בדיחה, כי אנשים זורקים עשרות אם לא מאות אלפי שקלים שאין להם, הדבר הראשון שהייתי אומר, אם אתם רוצים…

(15:27) אם אתם דואגים לפרנסה, תשמרו את הכסף בבית, לכו לגישור, תשלמו מעט מאוד מאוד מאוד, אל תזרקו את זה על שכר טריחת עורכי דין, זה כלל ראשון.

(15:39) מתוך זה, כשאנשים בתוך התהליך הזה, אנחנו בתוך התהליך שמים את הילדים על השולחן, וגם את הצרכים של ההורים.

(15:46) אני תמיד אומר להם, זה כמו הדיילת במטוס עם החמצן.

(15:51) אם לא תדאג להורה, לא תוכל לדאוג לילד.

(15:53) ולכן צריך לדאוג לעצמכם, אבל גם לראות פה את הילדים.

(15:56) ואנחנו מגדירים לאן הם רוצים להגיע ומה המטרות שלהם.

(16:00) ובתוך התהליך הזה, בעצם מה שקורה זה שהם לא עוברים את הרגרסיה הזו, שעכשיו אני צריך לבזבז על הילד הכל, כי אני צריך להוכיח לו ולפצות אותו, כי לא הזעקתי לילד שלי, הרמתי אותו.

(16:14) נתתי לו דוגמה טובה לפתרון מחלוקות.

(16:17) ובגלל זה אנחנו רואים ילדים שההורים שלהם התגרשו בגישור.

(16:20) וההורים שלהם אחר כך שמרו, זה תנאי, שמרו על קשר טוב ומכבד.

(16:25) הילדים הלהבים למעלה, לא נפגעים.

(16:27) אלה שבזבזו את כל הכסף שלהם על עורכי הדין, עכשיו צריכים לפצות גם את הילדים שלהם.

(16:33) ואני חושב שברגע שמנכיחים את המקום הזה, את העובדות האלה, ואלה עובדות, אלה לא תחושות, אלה לא רגשות, אלה עובדות, הן מגובות בניסיון, במחקר, בפרקטיקה.

(16:44) ואומרים לאנשים, תראו, יש כאן עכשיו משבר, הולך להיות פה שינוי כלכלי.

(16:49) רוב מדינת ישראל עם כל הצבע הזה מסביב שכולם פה מאושרים וכולם פה חיים בפייסבוק וכולם פה נראים טוב, לאנשים קשה לזכור את החודש.

(16:58) אני חושב ש-80% חיים פה באוברדרפט, משהו כזה.

(17:01) פחות, אבל בוא נגיד שיש הרבה דברים מאתגרים במהלך החיים שגורמים לאנשים, זה והתחרות הזאתי לפעמים.

(17:11) רדיפה, לרדוף, להשיג כל הזמן היא לא תמיד נכונה.

(17:16) נכון, וצריך להגיד לאנשים, אני חושב שלי זה היה איזה שלב של משבר בחיים שלי הכלכליים לפני הרבה שנים, שהיה איזו מחאה חברתית, ופתאום הרגשתי לא לבד.

(17:26) אז אני רוצה להגיד לאנשים שמתמודדים עם קושי כלכלי, אתם לא לבד.

(17:30) יש הרבה מאוד אנשים שהם לחץ כלכלי, הלחץ הכלכלי הוא מביא לגימושים הרבה מאוד.

(17:36) לכן זה מאוד שכיח, גירושין יותר שכיח בסוציו-אקונומי הנמוך והבינוני מאשר בגבוה.

(17:42) ככל שיש פחות כסף, יש יותר לחץ כלכלי, וזה משפיע גם על הזוגיות באופן טבעי.

(17:46) ואתם לא לבד, אני רוצה להגיד את זה לאנשים.

(17:49) ודווקא אם אפשר לשים את הדברים, כמו שאתה אומר, על השולחן, לשים נתונים, קודם כל לקבל תמונה.

(17:56) אתה יודע, הרבה פעמים אני רואה פה בחדר הגישור, שאנשים אומרים…

(18:01) אין כסף, אין כסף, אין כסף, וזה נראה כאילו חסר להם בכל חודש מיליון שקל.

(18:07) ואז אתה יושב על המספרים, ואתה מנסה להבין אותם, כי בדרך כלל אנשים שבאים לגישור בכלל לא ישבו אף פעם על המספרים, זה מדהים.

(18:14) לכן תמיד אני אומר, לכו לייעוץ כלכלי, תקבלו תמונה, תוכלו לגבש את איך החיים שלכם נראים, מה קורה פה, לנהל את עצמכם.

(18:23) ואז הם יושבים ובונים איזשהו תקציב, ופתאום אתה אומר, והם אומרים, רגע, אבל חסר לי רק אלף שקל בחודש.

(18:30) אם אני מתנהל תקציבית נכון, אני חסר לי 1,000 שקל בחודש, או 2,000 שקל.

(18:34) ואז אתה אומר, רגע, זה כבר משהו שהוא הגיוני.

(18:37) ואם חסר לי 2,000 שקל, אז אני יודע לקחת פה עוד עבודה, שם עוד עבודה.

(18:41) פה אני קצת אצמצם את זה.

(18:43) גם אם זה ארבע…

(18:44) אני לא אוהב את המילה לצמצם, אני קצת סולד ממנה.

(18:47) עדיף להתייעל.

(18:48) להתייעל, איזה יופי, יאללה, אימנסטי, אימנסטי, צודק.

(18:52) אני מתייעל במקום הזה, באמת מילה טובה.

(18:54) ראש המדינה עכשיו, לקחתי אותה.

(19:00) ולשנות כיוון, ולהגיד, רגע, אני יכול לעשות את זה, אבל את זה אנחנו חייבים לעשות, א’, עם הצד השני.

(19:08) אם הפרטנר שלנו לא ישתף איתנו פעולה, ואנחנו לא נגיע להסכמות שיהיו טובות לשנינו, אנחנו נלך לעיבוד, ואז בתוך השיח המשפטי צריכה להיות הקצנה, כי כל אחד רוצה להראות כמה שהוא מסכן וכמה שאין לו.

(19:20) ששני הצדדים יודעים ששניהם משקרים ואתה קורא דברים שהם איומים ונוראים, לכן צריך בכלל להימנע מתוך המקום הזה.

(19:28) וללכת ולקבל, כמו שאתה אומר, לקבל תמונה כלכלית, להבין איך הדברים נראים.

(19:33) יש המון דברים, כשאתה אומר, במיזוי ועם הטבות, שאפשר להתייחס אליהם, אנשים לא מכירים אותם.

(19:40) ומה עוד אפשר לעשות?

(19:43) אפשר לייצר, תראה, מאוד תלוי גם באיזה נקודה הם נמצאים.

(19:48) יש הרבה פעמים גם ויכוח, לפעמים על צעדים פנסיוניים וכל מיני דברים כאלה וכל מיני, אז כדאי להסתכל באמת באמת על כל התמונה הנרחבת בפן הכלכלי ולמנוע את, ברגע שמסתכלים על כל התיק הכלכלי שלהם.

(20:05) אבל איפה משיגים את זה?

(20:06) אתה מדבר איתו בשפה סינית?

(20:08) איפה אני משיג את כל המידע הכלכלי הזה?

(20:10) תראה, היום התיק הכלכלי של כל אחד, הכל נגיש.

(20:13) הכל נגיש.

(20:13) הכול נגיש במובן הזה שאפילו מאוד פשוט למצוא את הנתונים, רק צריך לדעת איך.

(20:21) ואני מאמין שלאנשים יש תלוש שכר, זה הם יודעים.

(20:23) נתחיל מהבסיס.

(20:25) בתוך תלוש השכר בדרך כלל רשום להם לאיפה הם מפרישים, אם זה פנסיה וכדומה, או קרן השתלמות.

(20:32) אז מתוך האתרים של אותם גופים ניתן לקבל מידע.

(20:35) נכון.

(20:36) לצד זה יש אתר שנקרא “הר הכסף”, וחשוב לשים לב שנכנסים לסיומת גובה ילד, כי לצערנו הרב, בדיוק האתרים המכוונים הנכונים, ושם גם ניתן לקבל מידע לגבי כספים שאינם פעילים.

(20:51) אני חושב שזה בסיס ראשוני.

(20:54) והיום כל שאר הדברים מבחינת הלוואות, מבחינת דברים, נמצאים בתוך אתרי הבנקים, ואפשר, ויש גם היום דוח ריכוז נתונים שאפשר להוציא של בנק ישראל, ללא עלות, פעם בשנה, והדבר הזה משתקף.

(21:06) הדבר הזה משתקף.

(21:08) ורואים את כל התמונה.

(21:09) זאת אומרת שאני לא צריך להתחיל לקחת עכשיו חוקרים פרטיים, ולקחת מפה, לקחת מפה, יש לי פה, אם מישהו מעלים כסף במונקו, יכול להיות שזה סיפור אחר, מישהו מתחת לבלטה, סיפור אחר.

(21:22) אבל אדם שכיר, אדם נורמטיבי במדינת ישראל, אדם שיש לו עסק מסודר, כל הפרטים שלו נמצאים שם, במקומות שאמרת, הכסף, מסתכל על פנסיונות.

(21:32) אני אגיד לך עוד נקודה, תראה בסוף.

(21:34) אני חושב שהכל צריך להיות שקוף.

(21:37) נכון.

(21:38) אתה נתקלת לא מעט מקרים לפעמים כשמשפחות מתגרשות, אז הייתה איזושהי בגידה מסוימת.

(21:44) אז יש גם בגידה אחרת, לאו דווקא בגידה במובן הפיזי, אלא בגידה גם במובן הכלכלי לפעמים.

(21:50) וזה בא לידי ביטוי שלא משתפים את האחר, או שעושים החלטות קיצוניות מבלי שמדברים עליהן.

(21:58) אני תמיד אומר לכל…

(22:00) משפחה שמגיעה אליי, בתוך התהליך יש לנו מטרה אחת, שפעם בשבוע תשבו עם עצמכם, אפילו תלכו לבית קפה, כחלק מההוצאה שאני בונה איתם, ותדברו.

(22:13) ותדברו על מטרות ותדברו על יעדים.

(22:16) וכשיש מטרות וכשיש יעדים, כסף לא הולך לאיבוד.

(22:19) נכון.

(22:20) וכשיש ילדים, אז אפשר להכניס גם אותם למשוואה, וצריך למצוא את האיזון, איך מסדרים את הדברים קדימה.

(22:26) זה מאוד גישורי.

(22:29) שבו לדבר, מדהים.

(22:33) אתה יודע, דיברת על הפנסיה, אני רוצה להגיד על זה איזה משהו, כי אנשים מאוד חושבים, בוא נגיד את החוק מלמעלה, נגיד איזה משהו המשפטן שברגע ידבר, בגירושין יש רק חוק אחד, שהוא באמת חוק אבסולוטי, חצי חצי ברכוש נצבע בתקופה המשותפת, אלא אם כן יש הסכמה אחרת.

(22:52) או הסכם המון, זה בגדול.

(22:55) ויש פה טיפה תתי סעיפים, אבל פה בפודקאסט אז אני לא יורד לסעיפים הקטנים האלה, זה בגדול מה שאומר, כל מה שצברנו.

(23:03) כל מה שצברנו זה, כולם יודעים את הבית, ומניחים את חשבון הבנק, אבל זה גם החובות, זה גם מוניטין, אם יש לי עסק יש לו גם כן, יש לו שווי שהוא גם לא, הוא לא באמת מה שאני רואה אותו, ואפשר להתייחס אליו, יש משהו.

(23:18) הערך המוסף של העסק, המוניטין שלו, מלאי סחורה, ויש גם את הפנסיה.

(23:27) עכשיו, פנסיה, ביטוחי מנהלים, קרנות השתלמות, קופות גמל, כל אלה, הרבה פעמים אנשים מופתעים מזה.

(23:34) הם אומרים, מה, כי פנסיה זה לא לעכשיו, אני לא מושך אותה.

(23:39) אז צריך להגיד גם על זה, אף אחד, אתה יודע יותר טוב ממני.

(23:42) אני יכול להגיד פה, כשמסתכלים, יש הרבה פעמים מחיר אישי שמישהו שילם במהלך הדרך.

(23:51) ככל שאנחנו היום רואים את המציאות, וזו מציאות מבורכת, שבה אנחנו רואים שגם הגברים וגם הנשים נמצאים היום בקדמת הבמה, ואני מאוד מברך על זה, אבל היו שנים שלא, היו שנים שהיה דור אחר, והדור האחר הזה שילם מחיר.

(24:08) אחד מבני הזוג לפעמים זה…

(24:10) גבר לפעמים זה אישה, שילם איזשהו מחיר.

(24:14) וכשקורה מקרה שבו הם מחליטים, אז יש תמיד את התחושה של, רגע, כל השנים אני הייתי, עמדתי לצידה או לצידו, ומה קורה בפועל?

(24:24) ואיך זה בא לידי ביטוי?

(24:25) ואיך זה משתקף?

(24:26) ואז הכאב לפעמים כאילו, הכאב גם צף, אתה מרגיש אותו.

(24:30) והחוכמה היא באמת לא להביא את ה”ייקוב הדין את ההר” ולציין רק ככה וככה, אלא לייצר מצב שהוא מאזן ויוצר מצב שאנחנו בהחלט נותנים גם יכולת לבוא לידי ביטוי גם לצדדים האחרים שהיו חסרים.

(24:48) כי אם לדוגמה נניח שמישהי בחרה לטפל בילדיה בזמן שבעלה הגיעה לתפקידים רמים מאוד, אז ברור שזה צריך להשתקף באיזושהי דרך, כי הרי גם הוא לא היה רוצה עכשיו עם כל זה שהוא…

(25:05) רוצה נניח להתגרש, לגרום לה להיות דלת אמצעים, כי בסופו של דבר זה פגיעה בילדים, איך שלא נהפוך את זה, ולהפך.

(25:16) ואני חושב שהדבר הזה הוא מאוד חשוב, משמעותי, והחוכמה היא לייצר את הדברים האלה במהלך הגישור מאוד קל.

(25:30) לריב על הדברים האלה.

(25:31) מאוד קל ללכת למקומות הרגשיים שיכולים בהחלט לשנות, מאוד קל כשאנשים הולכים לעורכי דין שיכולים לייצר סביבה לא נעימה, אני קורא לזה, מאוד קל להיות במקומות האלה.

(25:44) ואני אומר שזה פה, כאשר אנשים בוחרים לעשות איזשהו צעד, בואו נייצר את הסביבה היותר בריאה אוקיי, קורה, אנשים מתגרשים, זה קורה, זה לא, וזה בסדר גם לפעמים, וזה אפילו בסדר גמור, רק צריך לדעת איך אנחנו מייצרים את זה, שהסביבה הבאה תהיה סביבה נעימה וטובה, ולא סביבה…

(26:10) אתה מכניס אותי מאוד, וזה מקסים ומלמעלה, אבל בוא בוא נכנס קצת לתוך האדם שבתוך הדבר.

(26:16) אין בעיה.

(26:17) 30 שנה היא בחרה.

(26:18) לגדל את הילדים, ככה הוא רואה את זה, ואני עבדתי מאוד מאוד קשה, או שאני גידלתי את הילדים וככה הסכמנו, כל אחד מהנרטיב שלו, ואני נתקל בזה הרבה.

(26:32) עכשיו ברור שאנחנו רוצים לעשות הכל בטוב, אבל אי אפשר לדלג על הנרטיב של כל אחד.

(26:38) וזה שיש פה את החוק, הרבה פעמים אנשים…

(26:41) זה עוזר גם.

(26:41) זה עוזר, זה עוזר מאוד.

(26:43) אבל הרבה פעמים גם אנשים יש להם קושי בזה, וזה יש לו משהו רגשי.

(26:48) עכשיו, היתרון כאן, וזה מה שאנחנו הרבה פעמים עושים בגישור, זה להגיד, בסופו של דבר הרי, מה שיש לכם הרי הולך לילדים.

(26:57) כלומר, מה שאנחנו צריכים לעשות כשאנחנו עושים את התכנון הכלכלי של החיים שלכם, זה לחשוב מה קורה בזמן שאתם מפרים לילדים לקבל את הירושה, עד שזה יגיע.

(27:07) עכשיו, בתוך הזמן הזה, אנחנו צריכים לשבת ולתת להם את המקום לדבר כי לכל אחד יש נרטיב שלו והוא אומר היא לא רצתה לעבוד, היא אמרה אני לא יכולתי לעבוד כי יש את הילדים וזה שיש חוק, אני אגיד לך סוד, גם כשיש חוק עדיין אני שומע על עורכי דין ואני מופתע עדיין איך אין תביעות רשלנות במקומות האלה שאומרים למרות שיש חוק בגלל שעבדת כל השנים והיא לא תרמה ולא רצתה לעבוד, היא לא תשלם את החצי חצי, שזה שקר, זה לא…

(27:43) אני רוצה לקחת את זה עוד צעד נוסף, זה לא רק, בוא נלך עם זה עוד צעד נוסף, בשנים האחרונות אנחנו ערים למשמורות משותפות, ובוא ככה נשתף את הציבור, הרי פעם הפסיקה הייתה מאוד די ברורה מבחינת החלוקה, והיה גם איזשהו די ברור שהילדים נמצאים בחזקת האם.

(28:07) כתוב לפני 20 שנה.

(28:08) נכון, והיום אנחנו רואים את המגמה שבהחלט בהחלט השתנתה, ואני מאוד מברך עליה.

(28:13) ויש היום משמורת משותפת.

(28:15) עכשיו, בבוחן…

(28:16) יש, מחקו את המונח הזה עכשיו.

(28:17) אז איך קוראים לזה היום?

(28:18) זמני שיהיה שווים.

(28:19) זמני שיהיה שווים.

(28:20) גם את זה, כי אנשים התחילו לריב על המשמורת, כאילו יש לה משמעות, זה לא מונח.

(28:23) כן, זה כמו שגם אני לא, יש את הגדרה מזונות.

(28:26) מה זה מזונות?

(28:27) בסופו של דבר זה הוצאות משותפות של גידול הילדים המשותפים שלכם.

(28:32) זה לא, אין פה, כל ההגדרות, אנחנו נשנה אותן.

(28:36) אבל אני אומר, בוא ניקח רגע שנייה את הנקודה הזאתי.

(28:41) אני אומר, אסור לנצל את זה.

(28:43) צריך באמת לבנות את זה, וזה בטוח שאתה עושה את זה גם בתוך הגישור, זה בוחן מציאות לראות, האם באמת אותו אדם, שנניח לדוגמה, אני סתם זורק עכשיו, אחד שהוא כל חייו הוא בצבא, ולא מסוגל, אפילו יש לו שעות לא שעות, האם הוא באמת יכול להיות באיזושהי משמורת שכזאת, לדוגמה?

(29:02) או האם אדם, והדברים האלה צריכים לבוא לידי ביטוי ולא לשחק על הפן הכלכלי.

(29:06) כי אני נתקל הרבה פעמים שעורכי דין אומרים, לך על הפן הזה, פה תרוויח יותר, או פה היא תרוויח יותר.

(29:12) אין פה עניין של, יש פה עניין של לסדר את הדברים בצורה טובה, יעילה, ואם אחד, סליחה שאני אגיד, יקבל עוד איזושהי זכות כזו או אחרת, זה לא על זה צריך, לא צריך לבנות את זה נכון.

(29:28) אני אקח את זה לפרקטיקה, לא לרצון.

(29:33) קודם כל, צריך לדעת ששני בתים עולה יותר מבית אחד.

(29:37) אחד ועוד אחד שווה שתיים, לא?

(29:38) בדיוק.

(29:39) לא, פשוט זה מהידע שלי, בבוקר אפשר לעשות את זה.

(29:42) אז לא, הכוונה שלי, כשלהחזיק את הילדים בשני בתים, זה עולה יותר מלהחזיק אותם בבית אחד.

(29:49) זאת אומרת, על פניו…

(29:50) לאבא יותר כלכלי שהילדים יישנו ויתגוררו בבית קבע אחד אצל האמא והוא ישלם להם סכום כסף, זה יוצא יותר זול מלשכור עוד דירה.

(30:01) זאת אומרת, בכלל השיח הזה של להגיד אני אקח זמני שיהיה שווים כדי לחסוך כסף, הוא פשוט לא מתכנס בתוך טבלאות מספרים.

(30:09) אני פשוט יושב על המספרים האלה כל הזמן וזה כל פעם.

(30:13) השכירות, ברגע שיש מיטיב שכירות להחזיק אם יש שני ילדים, וצריך דירת ארבעה חדרים, זה יעלה כבר עכשיו יותר עוד שני חדרים האלה מאשר אם האבא היה גר לבד או משותף או אצל ההורים לצורך העניין מאשר היה משלם להם המזונות.

(30:29) זאת אומרת, אין קשר בין זמני השהייה לכלכלה.

(30:33) זה צריך בכלל להוריד את זה מהשולחן.

(30:35) עכשיו, מה שאפשר לעשות בגישור, וזה דבר יפה שאנחנו עושים, להגיד אם, אז.

(30:40) אם האבא היה בצבא.

(30:41) והוא בתוך תפקיד שהוא לא יכול להיות עם הילדים.

(30:45) אז יהיה זמן אישייה כאלה, וגם אפשר להתאים את הכלכלה שתהיה כך, כי האמא צריכה ללכת לעבוד.

(30:50) אגב, זה לא עלות של כמה הזמן הילדים אצלה, כי העוד אוכל זה לא הסיפור.

(30:56) זה שהיא נפגעת ביכולת העבודה שלה, זה הסיפור.

(31:00) השכר שלה יורד.

(31:01) יש לזה משמעות, אפשר לשפות אותה על זה.

(31:04) אם עכשיו, אבל אבא ישנה את התפקיד.

(31:07) כי הוא רוצה להיות עם ילדיו, וזה קורה הרבה מאוד פעמים, ילדים שההורים שלהם התגרשו.

(31:13) אבא שהיה לא נוכח, הוא פתאום נהיה הרבה יותר נוכח, זאת אומרת, הילדים מרוויחים במקום הזה.

(31:19) ואפשר שההסכם הוא ידבר בשפה הזו.

(31:21) אם זמני השהייה, אם אבא יכול לקחת יותר זמן, שייקח.

(31:25) האם יש לזה שינוי בכלכלה?

(31:27) או שכן או שלא, כי השאלה היא גם כן, כמו שאתה אומר, בוא נשים נתונים על השולחן.

(31:32) כמה ההוצאות של המשפחה, כמה ההכנסות של המשפחה, ואם זה בוא נבנה את המוטיב, כי אם אמרנו שהמטרה היא של הילדים בביטחון ושתהיה יציבות ושלא יהיה גירעון, אז אפשר לשחק עם המספרים, ההסכם, הסכם גירושין הוא הסכם שותפים, הוא לא הסכם של סוף, הוא הסכם של התחלה, ויש משחק מאוד מאוד גדול בתוכו.

(31:54) אני צריך להגיד עוד משהו על הפנסיה, כי חזרנו.

(31:57) שמענו מקודם, כספים בתוך הליך הגירושין לא חייבים לחלק עכשיו.

(32:03) אפשר לדחות, אפשר לעשות קופה מלווה, אפשר לעשות היוון, יש המון המון משחק שקוטט מאוד להיעזר באנשי כלכלה.

(32:11) המון דרכים שאפשר לייצר אותם בצורה הטובה ביותר, שלא בהכרח חייבת עכשיו להיפטר.

(32:19) בדיוק, אנחנו זה שהרבה פעמים אני שומע.

(32:21) היו הודעות בפייסבוק, העורך דין שלי אומר לי, אנחנו רוצים למכור את הבית עם כונס נכסים, ואני מזדעזע, איזה מין ייעוץ זה?

(32:29) מה פתאום כונס נכסים?

(32:30) למה לכם לשלם עמלה?

(32:31) תמכרו אתם את הבית.

(32:32) אני גם לא חושב ש…

(32:33) אני אגיד לך לפני…

(32:34) אם צריך למכור, גם לא תמוך למכור.

(32:35) אני אגיד לך, אני חייב לספר לך סיפור ככה, לפני כמה שנים הגיע אליי זוג באמצעות הילדים, שהם בני 60 פלוס, כבר הילדים גדולים, אין בכלל את העניין של זה, והם רוצים להתגרש.

(32:51) עכשיו, כל הוויכוח היה האם למכור את הבית או לא, ולא הייתה שום סיבה למכור את הבית.

(32:57) ההפך, אמרנו, גם ככה הבית נשאר לטובת הילדים.

(33:01) מצאנו איזושהי נוסחה משותפת שהם לקחו משכנתה שהוא יוכל לקנות ולרכוש את הבית, וכל אחד ימשיך לדרכו.

(33:09) ואז יצרנו פה מצב שלא…

(33:12) פירקנו איזשהו משהו, אתה יודע, נניח אנחנו משחקים לוגו, לגו, אז אנחנו יכולים לפרק, להרכיב, אבל פה מדובר בחיים, פה מדובר, ובכל קנייה, מכירה, יש הפסד כספי, זה כמו ללכת, ולכן צריך לבנות את זה בצורה נכונה.

(33:27) ולא לרוץ למכירה או שינויים, תעשו תוכנית חוקרית.

(33:29) אמרתי, כשעושים, כשאנשים נמצאים לפעמים בלחץ, זה מאוד משליך על פעולות שהם עושים.

(33:36) אני יכול להגיד לך שאחד הדברים שעשיתי בשנתיים האחרונות זה פתחתי מוקד סיוע לעזרה גם בעקבות הקורונה, הייתי מקסים, מקסים כל הכבוד.

(33:46) ואנשים הראשונים שבאמת באמת היו בלחץ, זה מדהים בעיניי, זה אנשים שהיו דווקא מכפר שמריהו וסביון שהתקשרו אליי בשיא הלחץ, כי פעם ראשונה פשוט הם חוו לחץ.

(33:59) הם חוו לחץ כי פתאום לא היה להם כסף נזיל, כי הם היו שמו…

(34:03) כל הזמן הכסף היה מושקע, ומי שזוכר את הפעמים הראשונים, שבאמת הייתה פה קריסה לא נורמלית מבחינה כלכלית, בכל המישור של ניירות ערך, בורסה וכדומה.

(34:16) ובאמת המציאות הזאת בסוף גרמה גם להם וגם לכל אחד, קודם כל המטרה הייתה לעצור ולעזור להם.

(34:25) וכשאני יושב עם משפחות, זה המסר הראשון קודם כל.

(34:29) כשמנסים לייצר לחץ או כשאומרים אמירה מסוימת, אז זה חייב להשתנות.

(34:38) והשאלות הראשונות שאני תמיד שואל אנשים, תדמיינו רגע, זכיתם בלוטו במיליון שקל, מה הייתם עושים איתם?

(34:47) עכשיו, אני יכול להגיד לך שזכיתי ללוות אנשים, לא מעט אנשים שזכו בלוטו, חלקם אומרים שזה הדבר הכי גרוע שגרם להם.

(34:54) חלקם זה היה אפילו עילה לגירושין אחרי זה, כי זה אחד הדברים.

(34:59) יש בתורת, בכלכלת התנהגותית, הרבה מחקרים על זה.

(35:02) כן, שזה פשוט לא…

(35:05) אז אני אומר, זה כמו לתת אגוזים למי שאין שיניים, לפעמים, אבל זה בדיוק הנקודה, שגם כאשר קורה איזה משהו, צריך לדעת לייצר ממנו את הדבר הכי טוב שאפשר.

(35:17) וכשמייצרים את הדבר הכי טוב שאפשר, זה יכול לבוא לידי ביטוי בכל מיני ניתובים וכיוונים.

(35:22) וזה החשוב.

(35:24) ואני חושב שבעבודת הגישור אתם עושים קודם כל עבודת קודש מדהימה, ואני חושב שזה, לפני שאתם רצים במאה הקמה, נוסעים מעל המהירות המותרת, בואו תיסעו רגע בזהירות, ואפשר יהיה למצוא את הדרכים ואת האיזונים כדי להגיע לשם.

(35:45) ובהחלט, לפעמים הפן הכלכלי הוא בהחלט פן.

(35:48) עוד רכיב חשוב, משמעותי מאוד בבניית דברים, כדי בסופו של דבר, אין פה עניין של מאבקי כוח, יש פה רק דבר אחד, שכל אחד יוכל להמשיך את חייו ולחיות בצורה הכי טובה שהוא יכול להיות.

(36:04) אני לוקח את זה וזה סיכום מדהים, אז אני אגיד את זה במשפט, בתוך תהליך הגישור.

(36:14) אנחנו הרבה פעמים נעזרים בתוך עם יוצאים חיצוניים, כי יש שאלות של מיסוי וכלכלה וחלוקה, וזה טוב לנו, גם לי טוב כמגשר, יותר ניטרלי, שיש מישהו שהוא בא ואומר את המידע האובייקטיבי, שייתן איפה שזה סובייקטיבי, זה תן לי לעבוד עם זה, שכל אחד, אני נדאג לייצר שכל אחד ירגיש באמת מנצח, שהוא ירגיש הוגנות וצדק.

(36:39) אבל לפעמים צריך מידע אובייקטיבי, במידע האובייקטיבי הזה אני ממליץ בחום, לכו לבעלי מקצוע, כמו שי, יוצאים אחרים טובים שאפשר לקבל עליהם המלצות, לכו להבין מה התמונה הכלכלית, לכו להבין מה האפשרויות, ואין קשר בין המספרים להרגשות, זה גם מחקר אמפירי שאני עשיתי פעם.

(37:00) אני מסכים איתך, אני אפילו רוצה להגיד משהו שאני…

(37:03) בדרך כלל אני שומר את זה לעצמי, אבל אני אגיד אותו פה, ככה אני מרגיש.

(37:07) אחד הדברים שאני…

(37:10) קניתי את העסק שלי, יש לי סיפור שלפני 15 שנה, אני הייתי עובד בנק, חיפשתי משהו עם משמעות, רשמתי בגוגל, ייעוץ כלכלי למשפחות, התחלתי גם ללמוד את התחום, וראיתי חברה שמחפשת.

(37:24) ואמרו לי, אין מקום.

(37:25) התקשרתי לה, אמרו לי, אין מקום, אמרתי, אין מקום, אני מגיע, התחלתי עם עובד זוטר, קניתי את החברה לפני כמה שנים, זה הסיפור האישי שלי.

(37:31) אחד הדברים אבל שקבעתי לעצמי זה היה שאם מגיע אליי זוג שעומד להתגרש אני תמיד אקח לו 50% פחות ממה שאני גובה בדרך כלל מהסיבה הפשוטה א’, אני חושב שזה חשוב מבחינת הערכים שתיים, אני באמת חושב שכשאנשים נמצאים בלחץ אפשר מאוד לקחת את זה למקום של ניצול כי הם יהיו מוכנים לשלם כל סכום שבעולם וזה איזשהו גדר ששמתי לעצמי, ואני אומר את זה כי אני חושב שהייתי מאוד שמח שמי ששומע אותנו ומי שזה, שיבין שבתוך כל הדבר הזה יש לפני הכל, חשוב שיהיה לכם טוב ושלא ינצלו אתכם.

(38:16) נכון, נכון.

(38:18) אני אגיד לך על זה, שדווקא עבדים הרבה כסף.

(38:21) מנצלים אותם המון, כי אתה בא מספר כמה יש לך, ואז שכר טרחת עורכי הדין נגזר מזה.

(38:28) אין שום סיבה לזה.

(38:29) אל תשלמו שקל, שקל אחד על כלום, לפני שקיבלתם ייעוץ כלכלי, ועשיתם תוכנית, והבנתם, כמובן עם גישור הכי זול, אז ישר רואים את זה, אבל לא להתחייב, כי 40 אנשים אחרי שהוציאו 200 ו-300 ו-400 אלף שקל, אתה אומר, אבל על מה?

(38:48) והכסף הלך.

(38:49) אין מה לעשות, הכסף הלך על כלום, על כלום, אפילו לא היה דיון.

(38:52) לא, לפעמים גם הגישה הזאת של בוא תשלם לי כאן ועכשיו, ואנשים מוציאים, לא יודע, לוקחים מההורים, ולוקחים מכל מיני מקומות.

(39:00) אין מחש.

(39:01) ואז הלחץ הזה, ואז אתה אומר לעצמך, הם מגיעים אליך, שילמתי 100 אלף שקל, 200 אלף שקל, ועל מה?

(39:08) לפעמים גם על מה?

(39:09) כל הכסף הזה יכל להיות אצלכם, יכל להיות למען הילדים שלכם, בצורה הכי טובה ומיטיבה.

(39:14) טוב, אנחנו נדבר על זה עוד המון.

(39:16) נחלט.

(39:17) ויש הרבה מה להגיד, נראה לי שאנחנו נזמין אותכם לעוד פרק, יש הרבה מה לדבר.

(39:23) בכלל בתחום הגישור וקונפליקטים.

(39:26) אז תודה רבה, שי.

(39:30) ותמשיך לעשות טוב.

(39:31) שרק נעשה טוב.

(39:32) אמן.

(39:34) ותודה מזוהים, ותודה לשרון, שהייתה פה איתנו ועושה פה את הכל, כל הכבלים שיש לנו כאן בקליניקה, בזכות שרון.

(39:41) תודה רבה לך.