בפרק 117 של הפודקאסט “משהו עם גישור”, נדב נישרי מארח את יותם קייזמן לשיחה על ייפוי כוח מתמשך מזווית לא שגרתית: לא רק ככלי משפטי, אלא כתהליך משפחתי־גישורי שמאפשר למשפחה לדבר מראש על החלטות קשות, לצמצם אי־ודאות ולמנוע סכסוכים עתידיים. הפרק מסביר מהו ייפוי כוח מתמשך, במה הוא שונה מצוואה, מה קורה כאשר אדם מאבד את היכולת לקבל החלטות ואין מסמך מסודר, ולמה דווקא בתוך הכלי המשפטי הזה מסתתרת הזדמנות עמוקה לשיח משפחתי.

הדגש המרכזי בפרק הוא שייפוי כוח מתמשך עוסק בחיים עצמם: החלטות רפואיות, רכושיות ואישיות, בחירת מיופה כוח, התייעצות עם בני משפחה, ניהול עסק, טיפול בהורה מזדקן, והסדרת מנגנונים למקרה שבו יתעוררו מחלוקות בין הילדים או בין בני המשפחה. במקום להשאיר את ההחלטות לרגעי משבר, הפרק מציע לראות בייפוי הכוח המתמשך תהליך שמאפשר לאדם להישאר במרכז, להגדיר את רצונותיו מראש, ולתת למשפחה שלו בהירות, שקט וכלים להתמודדות.

הפרק מתאים לכל מי שמתעניין בייפוי כוח מתמשך, אפוטרופסות, תכנון עתידי למשפחה, טיפול בהורים מבוגרים, מניעת סכסוכי ירושה וסכסוכי אחים, ולכל מי שמבין שמסמך משפטי טוב אינו מסתיים בחתימה, אלא מתחיל בשיחה נכונה.

בפרק 116 של הפודקאסט “משהו עם גישור”, נדב נישרי מארח את עורך הדין והמגשר ערן קייזמן לשיחה מעמיקה על גישור בעבודה, יחסי עבודה ופתרון קונפליקטים במקום העבודה. הפרק יוצא מנקודת מוצא פשוטה: רוב שעות החיים שלנו אינן מתרחשות בבית אלא בעבודה, ושם אנחנו נמצאים בתוך מערכות יחסים מורכבות עם מנהלים, עובדים, קולגות, שותפים וגורמים מקצועיים נוספים. במקום שבו יש מערכות יחסים, יש גם קונפליקטים, והשאלה החשובה היא לא האם יהיו סכסוכים, אלא איך נכון להתמודד איתם.
השיחה עוסקת בהבדל בין מאבק משפטי לבין פתרון חכם של מחלוקת, ובמיוחד בשאלה למה בדיני עבודה לא מספיק לדעת את החוק. ערן קייזמן מציג תפיסה שלפיה יחסי עבודה הם תחום שבו המשפט הוא רק חלק קטן מהתמונה, בעוד שהחלק המרכזי קשור לניהול בני אדם, אגו, כבוד, פחד, מעמד, תחושת צדק ופגיעה אישית. מתוך כך עולה ההבחנה בין עורך דין שמחפש להיות “אמסטף” לבין איש מקצוע שמבין שהמטרה האמיתית היא לא להחריף את הסכסוך, אלא למצוא פתרון שמשרת את הלקוח גם בטווח הארוך.
הפרק מתאים לעובדים, מעסיקים, מנהלים, רופאים, עורכי דין, אנשי משאבי אנוש וכל מי שנמצא בקונפליקט במקום העבודה ושואל את עצמו האם הדרך הנכונה היא תביעה, מאבק כוח, פישור או גישור. המסר המרכזי של הפרק הוא שפתרון בדרכי נועם אינו חולשה, אלא לעיתים הדרך המקצועית, היעילה והחזקה ביותר לשמור על העתיד, על מערכות היחסים ועל היכולת להמשיך לעבוד ולחיות בצורה טובה יותר.

בפרק 111 של “משהו עם גישור”, נדב נישרי מארח את האנתרופולוגית החברתית אורית אבואב לשיחה רחבה על השאלה מה קורה כאשר תחושת הסדר מתערערת, וכיצד חברות שונות מצליחות לשמור על יציבות גם ללא שלטון מרכזי חזק. דרך מבט אנתרופולוגי על ציידים-לקטים, שבטים, קהילות דתיות, מנגנוני פיקוח חברתי, נאמנויות צולבות וטקסי יישוב סכסוכים, הפרק בוחן מה ניתן ללמוד על החברה הישראלית, על כוח הקהילה ועל האפשרות להחליף ניכור, פחד והתפרקות בבניית קשרים, אחריות הדדית ויכולת מחודשת לפתור מחלוקות מתוך שייכות ולא מתוך מאבק.

בפרק 110 נדב נישרי יוצא מגבולות הגישור הזוגי והמשפחתי אל המרחב הרחב יותר – החברה כולה. דרך ניתוח חד של השיח הציבורי, הוא מסביר כיצד השפה שבה אנו משתמשים, ובעיקר המילה “צריך”, מייצרת ניכור, תסכול והסרת אחריות. במקום זאת, הוא מציע מעבר לשיח של “צורך” – שיח אישי, מחובר, שמתחיל באדם ולא בקבוצה. הפרק עוסק בהשפעת התקשורת, בהתפרקות הקהילתיות, וביכולת של כל אחד מאיתנו לייצר שינוי אמיתי דרך מפגש ישיר, הקשבה ושיחה. זהו פרק עומק שמחבר בין עקרונות הגישור לבין המציאות החברתית הרחבה, ומציע דרך פרקטית להתחיל לבנות מחדש שיח אנושי, מחבר ולא מפלג.

הסכם גירושין הוא אחד המסמכים החשובים ביותר בחיי משפחה שנפרדת, אבל דווקא משום כך חשוב להבין שהוא אינו המטרה עצמה, אלא תוצר של תהליך נכון. בפרק 109 נדב נישרי מסביר מה באמת צריך להיות בהסכם גירושין, למה הוא חייב להיות ברור ופשוט להבנה, מתי נכון לתת לו תוקף של פסק דין, מי מוסמך לאשר אותו, ומה ההבדל בין בדיקת ניסוח לבין חוסר שביעות רצון מההסכמות עצמן. זהו פרק חשוב לכל מי שרוצה להבין איך בונים הסכם שמייצר ודאות, מונע מחלוקות עתידיות, ושומר על ההורים ועל הילדים גם שנים קדימה.

פרק 102 של “משהו עם גישור” עוסק באחת התופעות הכואבות של התקופה: משברים זוגיים לאחר שירות מילואים. נדב נישרי ויותם קייזמן מנתחים את ההשפעה של לחץ, חרדה ואי־ודאות על מערכות יחסים, ומציגים כלים פרקטיים להתמודדות – החל מטיפול זוגי ועד שימוש בהסכם “שלום בית ולחלופין גירושין” ככלי ליצירת ודאות בתוך כאוס.

הפרק מציע הסתכלות אחרת: לא רק האם להיפרד – אלא איך להתמודד נכון עם המשבר, לשמור על הילדים, ולבנות שותפות חדשה גם אם הזוגיות מסתיימת.

בפרק ה-100 של הפודקאסט “משהו עם גישור”, נדב נישרי עוצר לרגע כדי להביט אחורה על חמש שנות עשייה, ולנסח קדימה את החזון הגדול של שיטת שותפות חדשה. הפרק עוסק במשמעות של גישור בתקופה של הקצנה, פילוג ושיח אלים, ובאפשרות להפוך את השפה הגישורית לכלי רחב לחיים, לעסקים, למשפחה, לחברה הישראלית ולעולם כולו. לצד הסיכום האישי והמקצועי, הפרק מציג גם את התוכניות לעתיד: הרחבת נישרי מגשרים, הכשרת מגשרים בתחומים נוספים, פעילות בינלאומית, הפצת הספר “גישור כאומנות לחימה”, והזמנה לאנשים טובים להצטרף למסע של יצירת דיאלוג, שיתוף פעולה ושלום בין בני אדם.

פרק 95 מציג תחום מתפתח וחשוב בעולם הגישור: מגשר מלווה לארגונים. בשיחה עם המגשר יותם קייזמן, מנהל בית הספר לגישור וראש תחום הגישור בעבודה בנישרי מגשרים, נבחנת השאלה למה מקומות עבודה זקוקים לדמות חיצונית, ניטרלית ומקצועית שתדע לטפל בסכסוכים, ללוות מנהלים ולהטמיע שפה גישורית בתוך התרבות הארגונית.

הפרק מסביר כי סכסוכים במקום העבודה אינם אירועים שוליים. הם משפיעים על פריון, על תחושת שייכות, על עזיבת עובדים, על מערכות יחסים בין מנהלים ועובדים ועל היכולת של הארגון להתפתח. מגשר מלווה אינו מחליף את משאבי האנוש, את הייעוץ המשפטי או את הייעוץ הארגוני, אלא מוסיף רובד ייחודי: טיפול ישיר במערכות היחסים האנושיות בתוך הארגון, מתוך ניטרליות, חיסיון ושפה שמכוונת להסכמות.